גדולי ישראל שידעו נסתר

שאר לעמו

משתמש ותיק
ר' 'אוריאל'.
אכן נראים דבריך מדברי שהסיבה שלא הזכירו זה כדי לא לערב, ולא משום שאינו לשון חז"ל כפשוטו, כי מאי נ"מ, והרי הם סוף סוף דברי חז"ל ויש בהם מוסרים גדולים.
אגב, מדי עברי בענין ראיתי במק"א, שעל דברי המ"ב שהולך ללא נט"י שחרית חייב מיתה, אמר החזו"א - והוא שהרג את הנפש.. וכוונתו מסתמא שלחסידות זה חמור מאוד, אבל לא מדינא ממש. ואעפ"כ המשנה ברורה הביאו כצורתו.
 

אלימיר

משתמש ותיק
סבא אמר:
אוריאל אמר:
אני חושב שעיקר כוונת החת"ס הוא משום דעתו [כדעת רוב גדולי התורה הליטאים בדורו של הגר"א ועוד] שהדברים הכתובים בזוה"ק הם יותר ענין של "מדת חסידות" ואינם עיקר ההלכה, ואינם מיועדים ללימוד ולהתנהגות ההמון בהם, אלא רק לאנשי השם והמעלה. מטעם זה אומר החת"ס שרבותיו לא הזכירו את הספר, משום שהוא אינו מיועד עבור ההמון, ועם אמנם שיש בו הרבה "נגלה" ע"ד המוסר וכדו', מ"מ ראו צורך שלא להזכיר את דבריו והפכו לנחלת הכלל, "שלא לערב כלאיים" עם הנגלה, כמו שכותב שם החת"ס.
אז איך תבאר את מה שהנפש החיים מלא כולו מדברי הזוהר, האם ספרו זה לא נועד להמון?
החת"ס כתב שלא הוציאו מפיהם ב"דרוש" כלומר דרשה, אבל לימוד ספר אינו הוראה לרבים בקהילה של הרב וכדו' אלא כל אחד לומד ומחליט לעצמו מה יקח מהספר, וכפי שבאמת נדיר מאוד היום כאלו המקיימים למעשה את דברי נפה"ח ללמוד מוסר לפני הלימוד, אף שכולם למדו את שער ד' בנפה"ח.
 

אלימיר

משתמש ותיק
מבקשים מכל בעלי הרשימות אם אפשר מקורות בבקשה.
אני למשל שמעתי מאחד מהרבנים הנמצא בכל כנוסי ראשי הישיבות בביה"ז ניסן מזה שנים רבות ואמר לי שהגראי"ל זצ"ל אמר שהגרי"ש אלישיב הוא גדול הדור גם בנסתר, אך לא כתבתי עד עכשיו כי זה רק בע"פ ולא קיבלתי הסכמתו לכתוב משמו.
 

אוריאל

משתמש ותיק
@שאר לעמו באמת יש עמי כאן המקום להעיר ע"ד המשנ"ב הנ"ל, שמקורו מן המגן אברהם, שבשו"ת תשובה מאהבה [שהיה תלמידו המובהק של הנוב"י, והוא נחשב לכאו' כאחד הגדולים אשר בארץ שהיו מיודעי השקפתו המדוייקת של הנוב"י (בשונה מאחרים שהסבירו כוונותיו של הנוב"י, מבלי לזלזל בהם ח"ו, אך ללא היכרות עמו)]ושם בח"א סי' יד יש לו תשובה מרתקת ממש על הענין הזה של ההולך ד"א חייב מיתה, וכתב שם שאין ספק שהזוהר מיירי "במשנת חסידים", ו"הזריז בזה הרי הוא משובח", ולפי המג"א נעשו רוב ישראל חייבי מיתות שוגגין, יעו"ש בדבריו.

[וכתב שם עוד דלא על חנם כתב כן המג"א בשם התולעת יעקב ולא מהזוה"ק, כי הקב"ה סיבב שלא תצא תקלה תחת ידו של המג"א, כי אינו לפנינו בזוה"ק, וכבר העירו שאי"ז נמצא בזוה"ק שלפנינו, והחיד"א מעיד שראה כאן בזוה כת"י].

ושם בתשובה הנ"ל העיר שגם הב"י לא הזכיר את הזוהר הנ"ל [אעפ"י שהזכיר את הזה"ק בהרבה מקומות אחרים], ומבואר מדבריו שאם היה מזכיר היינו מקבלים, ולא היינו פוטרים זאת ב"משנת חסידים". ואכן מצאנו לב"י שהביא באו"ח הרבה מהזוה"ק, ולא בחלקים אחרים, ולכן סבורני שעיקר דעת רוב האחרונים הנ"ל שהזהר הוא משנת חסידים, ולכן הוא בהחלט מיועד לאנשי המעלה שהתעלו למדרגה זו, אך לעתים ידעו חכמי הדורות לקחת משם הוראות מסויימות לשאר ההמון, על פי הצורך והכשר השעה [ובעיקר בחלק או"ח].
 

אלימיר

משתמש ותיק
שמעתי שיחה מהרב פינקוס שאמר שאין לו מקור לדבריו ולא שמע כן מרבותיו, אבל נראה לו שכוונת הזוהר הוא שבאמת על כל עבירה חייבים מיתה כי מה תקוה לעבד הממרה פי רבו וכתב הזוהר על דרך רבותא שאפילו על דבר קל כזה ע"פ האמת חייבים מיתה.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
קחו אתנחתא קצרה,
כמה נקודות לתשומת לב

ישנם כמה נקודות בקשר לנושא
למשל אם מישהו למד 'חק' ושם יש זהר אז הוא כבר 'למד' ו'ידע' נסתר?

כמו כן גם בדיוק ההפך בלי סוף פעמים מוצאים אנו
האמרה הכי פופולרית שתחום זה
'אין לנו עסק בנסתרות'
תוך שלפני ואחרי מצטט או מבליע דברים בנסתר

כמו"כ גם כאלו שהעידו שלא ידעו ואח"כ התגלה שכן ואמרן זאת מטעמים בטעמים שונים... זה כבר אולי נושא לאשכול בנפרד

כך שלא כל אמרה לכאן או לכאן היא מה שקובעת והדברים צריכים בירור מבורר יותר, ואני סומך על חברי הפורום המשופשפים שידעו לברר כל דבר ביסודם... בהצלחה!
 

שלום עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
יתכן ואם מתפתח נושא כלשהוא ואתה רוצה להרחיב בו אל תהסס לפתוח אשכול בנושא ההוא..

אם רוצים שהחומר יתועד, וה' מקור לכל הבאים אחרינו עדיף להשאירו נקי (זה נקי, אך כונתי נקי כל אשכול לנושא שלו, אחרת הקורא העתידי שיבוא לקרוא ייראה לו כג'נגל ויחלוף בלא להכנס, לא חבל שכולנו נהנה?

@מנהל ראשי ישנו אפשרות להעביר פוסטים יחידים (כמו בתחומים)? לא אשכולות שלמים?
 

שלום עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב עובדיה למשל לא דיבר כלום
אך אומרים ממקורביו או איכשהוא שהוא כן ידע
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
ראיתי פעם מהגרד"צ קרלנשטיין על החזו"א, שש סימנים שהוא כן ידע אף שזה פלא, כי היו נכנסים אצלו כל הזמן ורואים אותו, ולא ראו אותו לומד.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
לגבי החזו"א יש ויכוח גדול בין החוקרים.
בנימין בראון כותב בספרו החזו"א, שלא עסק בתורת הסוד רק נחשף אליהם מעט.
החוקר שומ"ת ש"ז הבלין כתב שאין להסיק מהדברים.
במעשה איש מביא מאחיינו... ששמע מפיו כי "הכתבים העוסקים
בעניינים אלה הינם רק משלים בלבד".
ראו את מכתבו הבא של החזו"א הנד' בצדקת הצדיק:
"...אין כונת הזהר רק על אותיות שנבראו קדם בריאת שמים וארץ והם ענינים רוחניים ע"פ חכמת עשר ספירות ואותיות דידן הם רומזים על מדות ידועות בעולמות הי"ס ובהם יש שינוי לפי זכיות העולם ותיקוניו' ויו"ד נו"ן שבצדיק בעולם המחשבה והאצילות אפשר שימצא בתמונת עורף מול עורף ובתמונת פנים כנגד פגים ובשעה שבאה הצ' לבקש לברוא בה העולם היה עורף כנגד עורף ולאחר התיקון נהפך פנים כנגד פנים אבל הכתיבה בעולם המעשה שלנו אין בה שינוים וכפי דברי הב"י אנו כותבין פנים כנגד עורף..."
עכשיו, ברור שהיה לו שייכות לשפת הקבלה, השאלה היא רק עד כמה.
ב. שמעתי ממקור מוסמך שר"ש ברמן למד חברותא עם רא"א דסלר עץ חיים, ונמצא דף עם שאלות ששאלו את החזו"א בעומק החשבונות בענינים אלו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
שלום עולם אמר:
ישנם גדו"י שלא הסתירו התעסקותם בנסתר
ישנם גם שלא התעסקו בזה
אך ישנם, ויתכן, וכן נראה שהם אפילו הרבה
שהתסירו בכל מיני אופנים אך לפעמים התגלה במקרה או שהיה ידועה ליחידים
באשכול זה ננסה לברר ולהעלות עדויות מהימנות על כאלו שברור שכן ואלה שברור שלא
אך גם או בעיקר אלה שלא ידועה (אלא אולי רק למקוביהם ביותר או משהו כזה) ננסה לשחזר כאן את כל העדיות וכן אם מוסמכות

בעל קצות החושן -לא מן הנמנע שעסק בתורת הקבלה.
הנה בפתיחה לש"ש שם מזכיר את ד' הזוהר כמה וכמה פעמים ומפלפל בהם עפ"י הש"ס ומזכיר את כתבי האר"י ואת הרמ"ע מפאנו המקובל.

ועיי"ע מש"כ בקצות החושן סימן ד ס"ק א
אבל מדברי הזוהר מבואר דהוא איסור גמור ע"ש פרשת במדבר פתח ואמר ה' אורי וישעי וכו' ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה פקדונא דנפשיה כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא דאע"ג דאיהו אתחייב לגבי יתיר מההיא פקדונא לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה ואי יסרב ביה ודאי נבדוק אבתריה דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא וכו' ע"ש.
ובאור שמח על הרמב"ם מזכיר כמה וכמה פעמים את הזוהר הקדוש (כלשו'). אבל מכאן אין ראיה. שעסק בתורת הסוד בכללותה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ישי בן ישראל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
לגבי החזו"א יש ויכוח גדול בין החוקרים.
בנימין בראון כותב בספרו החזו"א, שלא עסק בתורת הסוד רק נחשף אליהם מעט.
החוקר שומ"ת ש"ז הבלין כתב שאין להסיק מהדברים.
במעשה איש מביא מאחיינו... ששמע מפיו כי "הכתבים העוסקים
בעניינים אלה הינם רק משלים בלבד".
ראו את מכתבו הבא של החזו"א הנד' בצדקת הצדיק:
"...אין כונת הזהר רק על אותיות שנבראו קדם בריאת שמים וארץ והם ענינים רוחניים ע"פ חכמת עשר ספירות ואותיות דידן הם רומזים על מדות ידועות בעולמות הי"ס ובהם יש שינוי לפי זכיות העולם ותיקוניו' ויו"ד נו"ן שבצדיק בעולם המחשבה והאצילות אפשר שימצא בתמונת עורף מול עורף ובתמונת פנים כנגד פגים ובשעה שבאה הצ' לבקש לברוא בה העולם היה עורף כנגד עורף ולאחר התיקון נהפך פנים כנגד פנים אבל הכתיבה בעולם המעשה שלנו אין בה שינוים וכפי דברי הב"י אנו כותבין פנים כנגד עורף..."
עכשיו, ברור שהיה לו שייכות לשפת הקבלה, השאלה היא רק עד כמה.
ב. שמעתי ממקור מוסמך שר"ש ברמן למד חברותא עם רא"א דסלר עץ חיים, ונמצא דף עם שאלות ששאלו את החזו"א בעומק החשבונות בענינים אלו.

ראשית ציינתם את הקונטרס צדקת הצדיק. כבר עמדו על סגנון קונטרס זה, שמרן החזו"א בניגוד לדרכו -שלא להרבות בויכוחים שכן אין בהם להגיע לתכלית האמת, חרג בזה בקונטרס הנ"ל, מי שקרא קצת יודע גם שכתב שם לשון חריפה (וצנזרו את הדברים) מה זה נוגע לנידו"ד פשוט מאד.
מרן החזו"א עמד על המשמר שלא לשנות את האות צדיק כמנהג הב"י , בעל הפלוגתא רצה לבסס את מנהג הצדי' על מנהג החסידים והספרדים ולאחר מכן לתלות בד' הזוהר והאר"י.עכשיו הגע עצמך, כל בן אנוש שנכנס לויכוח כלשהו, בפרט מרן החזו"א שאחז שנוגע לעיקרי היהדות ממש, והיה פוסל תפילין בשל כך..ואותו אחד הראל"פ כתב לפניו שדבריו מבוססים עפ"י הקבלה והזוהר, ומציין לפניו את הדברים שציינתם ז"א את הזוהר הנ"ל שציינתם, גם אם החזו"א לא עסק בקבלה וכו' הרי לא יכול לדחות דברי השני בטענה של אין לי עסק בנסתרות אחר שגוף ההלכה והמנהג עולה מאותו נסתר, ועל כן נצרך החזו"א לדון עם אותו אחד על דברי הזוהר שהציג לפניו..(שבסוף התברר שאין זוהר כזה..)
ד"א בספר אמונה ובטחון שעוסק בדברים שיש לקבלה ותורת הסוד הרבה מה לאמר לא מצטט ולא מזכיר, וכל רעיונות מרן החזו"א בנויים על השכל וההגיון.
אילו מרן החזו"א היה עוסק בתורת הסוד באופן מקיף לא מן הנמנע שהיה שוזר בין שורות "אמונה ובטחון" או באיגרות שלו משהו מתורה זו..כך לענ"ד.
וד"א מישהו ראה את הדף שהזכרת..

האגרת הזו נדפסה בצדקת הצדיק עמ' פא-דברי החזו"א בלי צנזורה- העתקה
ראיתי שבא להכחיש את הידוע דשינוי כתיבת הצ' נעשה ע"פ
קבלת האר"י זצוק"ל וכמ"ש הח"ס סי' רס"ו וכמסופר בשם
הגר"א ]אף אם לא נקבל את סוף הסיפור[ וכמו שמקובל
בידינו מאבותינו. והרהיב בנפשו להעיד }}עדות שקר{{ כי
צ' הפוך הוא נוסח ספרד בזמן הרי"ף והרמב"ם וכל רבותינו
הראשונים ז"ל. והנה הוציא לעז על רבנו שמשון ב"ש ז"ל
שהעיז פניו נגד כל הראשונים ואמר שכל רבותנו הקדושים
הספרדים אינם מניחים תפלין, ושינה כת]י[בתם בארץ אחת
וכתב דידו נטוי' לבער את המכשול מן הכרם... 'הנשמע
}}חוצפת שקר{{ ))דבר(( כזה להעליב אחד מן
הראשונים'...
והראו לי ספר ]כתוב לחיים[ וכתוב שם דהגר"א
הגיה בזוהר, וכן קלא דלא פסיק דהגר"א חלק על זה... =
המילים המודגשות הושמטו בגירסת האגרת שנדפסה!
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אאא אמר:
במכתבי מרן החפץ חיים זצ"ל (דף יד אות ג' בדפוס החדש), שסיפר בנו הרב אריה ליב על אביו מרן החפץ חיים, שהחזיק מאד בחכמת הקבלה באמרו כי הוא אחד מחלקי תורה היותר נעלים (וכעין מאמרם דבר גדול מעשי מרכבה), ומרגלא בפומיה תמיד כי בלי סתרי תורה מגששים אנו באפילה, ואי אפשר לבא עד חקר אלוה בהנהגתו עם הבריאה, אמנם דאג כי לא יספיק לו הזמן להתעמק בה, בשביל לימודיו הנגלים שהם צורך רבים, ועיין בספרי הקבלה רק לפעמים, ועל פי רוב בלילה בשעה מאוחרת, כה זוכר אנכי מימי נעורי, ספרי קבלה היה לו רק מהמחברים הקדמונים, כמו ס' יצירה, וספרא דצניעותא עם ביאורי הגר"א, כן ס' התמונה, וספרי הזוהר, כן ס' הפרדס לקורדיווירו, וספרי עץ חיים ופרי עץ חיים, כן ספר עבודת הקודש להגבאי, וספרי הר"י גיקטליא ה"ה שערי אורה וגינת אגוז וספר שפע טל.
בספר מעשה איש (ח"ג עמ' צח), מובא שמרן החזון איש זצ"ל אמר להגאון רבי שמריהו גריינימן זצ"ל: שאין ספר מוסר כל כך טוב כמו ספר הזוהר ופעם אמרו ללמוד זוהר, ואף הוא עצמו למד ספר הזוהר עם הגאון רבי שמריהו זצ"ל.
ועוד שם (בעמוד הנ"ל) מובא שה"ר שמואל עקיבא שלזינגר שליט"א (אב"ד שטרסבורג) מספר: בהיותי עדיין בחור צעיר לאחר בר מצוה נתלויתי פעם להגר"ש וואזנר שליט"א, ואז זכרוני שהיה מונח על השולחן ספר "הזוהר" (שהיה ללא כריכה), ואמר הגר"ש וואזנר: נראה שלומדים הרבה בספר זה. והחזון איש חייך.

ראוי לציין עדות מתוך והגדת ראש השנה של רבי יעקב גלינסקי שם על אמרו מלכויות מביא סיפור מענין על הח"ח וספר רזיאל המלאך.
בנוגע לסיפור האחרון שהזכרתם, אפשר שמדובר באותו זמן שהחזו"א עסק בפולמוס האות צדיק, עיין הרבה בספר הזוהר אחר שטענת המערערים התבססה על ספר הזוהר. זאת מלבד שהגדרת ספר הזוהר כפי הסיפור שציינתם, מלמד להיפך..לימוד ספר הזוהר והתיקונים אינו דומה לקריאת ספר מוסר, אלא מה החזו"א כיון דבריו לחלק הדרוש שבזוהר בדומה למדרשי חז"ל האחרים..מה שלא יהיה לימוד בספר הזוהר שקטעים נרחבים ממנו הם על דרך של דרשות פסוקי התורה (גם אם בלשון ארמית) עדיין לא מלמד על בקיאות בתורת הסוד בכללותה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
משה הלוי-שחור אמר:
מבקשים מכל בעלי הרשימות אם אפשר מקורות בבקשה.
אני למשל שמעתי מאחד מהרבנים הנמצא בכל כנוסי ראשי הישיבות בביה"ז ניסן מזה שנים רבות ואמר לי שהגראי"ל זצ"ל אמר שהגרי"ש אלישיב הוא גדול הדור גם בנסתר, אך לא כתבתי עד עכשיו כי זה רק בע"פ ולא קיבלתי הסכמתו לכתוב משמו.
כך מעיד תלמיד מרן הרב שטיינמן (הגרמ"י שניידר) -אך הוא הסתיר זאת תמיד באומרו, שמה שקוראים לה 'תורת הנסתר', לא רק כי זה נסתר מאיתנו, אלא שכל עיסוקה חייב להיות בנסתר. פעם התבטא, שמרן הגרי"ש אלישיב בקי בעניינים הגדולים הללו של הקבלה, ושאלתי מהיכן הראש ישיבה יודע זאת, ועשה פעולת ביטול עם היד והעביר השיחה. ופעם הגיע אדם עם ספר שקיבל מתנה ממרן הגרי"ש זצוק"ל, והיו בו הערות רבות בקבלה, ונוכחתי איך ראש הישיבה דן בכל פרט שנכתב שם, והיה נראה זקן ורגיל בו, ואולי משם ידע מרן אודות רעו, מרן הגרי"ש זצוק"ל. (מתוך יתד נאמן מוסף שבת קודש טבת תשע"ח)
ואותו סיפור בגירסא של עיתונאי דומה משהו..
נתן וייס, "בית האצולה, עניו משכנו: הרב אלישיב ושושלת התורה שלו", משפחה גיליון 159, 23 מאי 2007: הרב שטיינמן נשאל אם יש מישהו בדור שלנו שמבין קבלה. הרב שטיינמן חשב לרגע, ואז הנהן בראשו וענה בחיוב. הוא נשאל אז מי זה, ואחרי רגע של שתיקה השיב הרב שטיינמן: "הרב אלישיב".
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
1מעניין לעניין באותו עניין:
בשו"ת חת"ס או"ח סימן קצ"ז כתב בזה"ל-
ולכן ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז"ל ומורי החסיד שבכהונה מהו' נתן אדליר זצ"ל והגאון מהו' זלמן חסיד ז"ל שלא המשיכו עדה, מעיד אני עלי ש[highlight=yellow]מימי לא שמעתי מפי קדושי ישראל הנ"ל ס' הזוהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש[/highlight], ותלי"ת לא זזה ידי מתוך ידם ולא חסרתי מהם וכו', עכ"ל.
ומדוע באמת לא, הרי כמו שאומר הגרח"ק [שצוטט לעיל ע"י @הפקדתי שומרים] מה גרע הזוהר בנגלותיו משאר מדרשים, והחפץ חיים מזכירו בספריו פעמים אין ספור, וכי משום שיש מקומות בספריו שיש שם דברים ששייכים רק לתורת הנסתר שוב אי אפשר להביא שאר דבריו, שכמו שהזכיר @אאא אין לך ספר מוסר טוב מהם [בשם החזו"א] אתמהה!
שלא יהיה טעות חלילה (כמו שכבר היה) מהציטוט שהזכיר ר' סבא בנוגע למרן החת"ס. אני מעתיק את תשובתו הנ"ל בתוספת תשובה במק"א משם יתבארו הדברים מאליהם בכל הנוגע לתפיסת החת"ס את תורת הקבלה, כיסוד מוצק ביהדות בכלל. ועיקר דברי החת"ס באו לדחות אלו המערערים שנוסח ספרד המיוסד עפ"י הקבלה הוא הנוסח המעולה כמבואר שם בתשובה, ועוד בתשובה הנ"ל החת"ס מסביר שבעניני חסידות ופרישות אין להעמיד תלמידים בסגנון אחד לכולם, אלא כל אחד יתחסד עם קונו בדרכו שלו, ולכן מעולם לא הזכיר רבי נתן אדלר בדרשותיו את ספר הזוהר, ולא השאיר אחריו תלמידים שהמשיכו את דרכו הייחודית. זאת מלבד הטעם שיצוין למטה מדוע לא הזכיר הרנ"א את ספר הזוהר במפורש.

וביותר הנה מרן החת"ס מזכיר בעשרות מקומות מספר הזוהר וד' האר"י לאו דוקא בענינים הנוגעים להלכה. ויותר מזה אף יסודות קבלה ממש.
דוגמא אחת ממש"כ עה"ת בהעלותך דף מ"א ד"ה ויאמר ..לפעמים הקב"ה מזמין לצדיק ע"י סבות רבות שיעבור דרך פלוני כדי שיעבור לפני אילן פלוני או הר פלוני וכדומה, כדי לתקן בעברו שם ניצוצות המגולגלים שם וכו'.. ועיי"ע בדרשות ח"ג דף ע"ד סוף טור ב' בהג"ה. מש"כ ביאור נוסח לשם יחוד.
ובדרשות חת"ס ח"ב לפסח מש"כ חשבונות על שם הויה ומה שציין לד' הזוהר פ' נח ודן בדבריו שם ועשרות עשרות מקומות בלי גוזמא בדרשות החת"ס מזכיר את ספר הזוהר בשם המפורש.(זאת מלבד מה שנכתב במבוא לדרשות החת"ס שפעמים רבות היה מציין דברי הזוהר ות"ז בלשון מדרש חז"ל.) (צ"ב איך זה יסתדר ממה שהעיד על רבו, אלא אם נאמר שבזמן רבו שכיחי תלמידי הש"צ ובזמן הדרשות אחר שכבר הוגבל כוחם. וייתכן להסביר בזה מה שהעיר גם ר' סבא בנוגע לנפש החיים וי"ל ואכמ"ל.
ושם בספר תולדות חתם סופר לנכד החתם סופר, מביא שהחת"ס אמר לחתנו רעק"א, שהכיר בחור בן ט"ו שולט בתורת הקבלה, ואח"ז אמר רעק"א שהתכוין על עצמו ומפני ענותנותו הסתיר.
מה שהעירו לפי ד' מרן הגרח"ק שספר הזוהר כספרי המדרשים א"כ מהו שלא השתמש בו רבי נתן אדלר ברבים. אינו דומה דורינו לדורם, בל נשכח שבאותו דור כפי המתואר בהרחבה בס' הנ"ל מנכד החת"ס עמ' 21 שלטו תלמידי הש"צ ועל כן נזהרו מאד (ומחמת זה עזב הרנ"א את עירו) עיין שם מה שהרחיב בזה ועמד על ענין זה בהרחבה והדברים יתבארו היטב.
צרפתי את העמוד הנ"ל
הצג קובץ מצורף תולדות חתם סופר עמ 21.pdf
וז"ל החת"ס בשו"ת או"ח סי' קצז-
כולי האי קאמינא כאיסטרא בלגינא ועתה באתי היות כי מכותלי כתבו אשר הגיעוני מאנשי ק"ק פאטאק נראה כאלו נאמרו דלטורים לפר"מ כאלו לבי ח"ו חלוק ממנו ואחז"ל ברכות ל"א ע"ב מכאן לנחשד וכו' ולא עוד אלא שצריך לברכו וכו' וכן אקוה האמת לא אכחיד כי מרגלא בפומי כי כל האמור להלכה בש"ע היא תורה נתונה לכל ישראל בשוה ואין בודד במועדיו אכן מי שאין לו אלא תורה אפי' תורה אין לו כי זה נעשה מצות אנשים מלומדה ואב לבנים יודיע ע"כ כל המתחסד עם קונו ניכר במעלליו מה שלבו בודה לשם ה' להזיר נזיר מכל מה אשר ידבנו לבו ובזה אין סגנון א' עולה לשנים כי אין לב ב' בני אדם שוה באהבת ה' ולכן נקראים בני כושיים משונה במעשיו אך רק משונה באור"ו אבל תוכו מתאחד עם כל ישראל ואך לעשות עדה שלמה כולם יתחסדו במנהג א' לכולם א"כ היא גופי' נעשה חק לישראל ומצות אנשים וזה א"א ולכן ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז"ל ומורי החסיד שבכהונה מהו' נתן אדליר זצ"ל והגאון מהו' זלמן חסיד ז"ל שלא המשיכו עדה מעיד אני עלי שמימי לא שמעתי מפי קדושי ישראל הנ"ל ס' הזוהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש ותלי"ת לא זזה ידי מתוך ידם ולא חסרתי מהם וכו' ותלי"ת תלמידיהם אין פרץ וכו' כדבס"פ הי' קורא ומ"מ אין א' דומ' לחברו זה הוא מה שמרגלא בפומי ועוד אמרתי כי התפלה בנוסח ספרדי' איננו גנאי ופחיתות לנוסח אשכנזי אשר התורה מקובלת בידיהם מאבות הראשוני' יעיי' אריכות היעב"ץ בכלי' אורב אך היות כי בעו"ה נשכחו סתרי הכוונ' בצרות ויגונות ובדור האחרון העמיד' נר מזרחי האר"י זצ"ל וזכו הספרדי' שהיה מבניהם והוא גילה תעלומות בנוסחאות שלהם ואלו היינו גם אנחנו זוכים לכיוצא בו היה מבאר לנו כהנה וכהנה בנוסחאות שלנו והיות בעו"ה אין אתנו יודע עד מה ע"כ מי שרוצ' לכוון והוא אינו יודע צריך להתפלל בנוסח האר"י והיות בעוונותי לא זכיתי לא לזה ולא לזה ע"כ בנוסחא שהורגלתי אחזיק ולא ארפנו כי מה לי הכא ומה לי התם:

ושם בתשובה ט"ו כותב החת"ס בלשון ברורה-
הנה כבר גליתי דעתי לכל העומדים לפני כי כך קבלתי מרבותי זצ"ל והם מורי הגאון חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדליר זצ"ל והגאון רבן של כל בני הגול"ה הפלא"ה ז"ל אשר מימיהם שתיתי ת"ל וממקורם חצבתי כי כל הנוסחאות שוות זו כזו וכל שיש בזו יש בזו אלא שאין אתנו יודע עד מה ואנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות ונוסחאו' הללו כי כולם לדבר א' נתכוונו כמו סגנון אחד לכמה נביאים ואין ב' נביאים מתנבאים בסגנון אחד כי כל נוסחא ונוסחא אינה אלא סגנון אחד משונה מחברתה אבל הם עולים למקום אחד וכשבא נר האלקי' האר"י זצ"ל ואיזן וחיקר ותיקן כי הוא ידע תוכן הדברים הוא העמיד בסידורו כל דבר על מכונו וגילה תעלומות של הנוסחא ההיא הספרדי' יען כי היה ספרד ואילו היה נמצא באשכנזי איש כמוהו היה עושה כיוצא בזה בסידור אשכנזי ועתה בדורות האחרוני' הבאים בסוד ה' די להם שמבינים דברי האר"י זצ"ל אבל אין אתנו יודע להוציא כן מנוסח אשכנזי ע"כ טוב להם להתפלל מסידור ספרדים שנרשם שם מקום ההכלות והיחודים ע"פ האר"י ז"ל ומה שיתפללו אשכנזי אע"פ שגם שם נרמז הכל והמתפלל על דעת המתקן הנוסחא ההיא עד מהרה ירוץ דברו ומ"מ נוח להם להתפלל מה שמבינים ממה שמתפלל ע"ד המתקן וע"כ מורי הגאון החסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל הוא בעצמו עבר לפני התיבה והתפלל ספרדי בסידור האר"י זצ"ל וכן מורי הגאון בעל הפלאה זצ"ל כי רק אך המה התפללו בנוסח האר"י ושום אחד מהאנשים המצורפים להמנין לא התפללו כ"א אשכנזי ואפילו בנו הגאון בעל מחנה לוי זצ"ל לא שינה נוסחת אשכנזי ומיד אחר פטירת אביו הגאון זצ"ל ביטל הכנסת שלו והתפלל בב"הכנ של קהל בפפד"מ והוא דבר מפורסם וידוע והכל מטעם כי מי שאינו יודע עד מה אין לו לשנות נוסחתינו כמצווה עלינו במג"א רס"י ס"ח בשם ירושלמי ושכ"כ האר"י עצמו והיוצא מדברינו שהמתפללי' ספרדי' מסתמא באו בסוד ה' ונכנסו בסתר המדרגה ויודעי' מה שאומרי' יפה עשו ומי שלא הגיע לכך כגון אנחנו מה שאנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות נוסחי אשכנזי גם תפלתינו נשמעת אבל אין לומר שתפלה זו משונה מחברתה ואינה סובלת בגד צמר דברי הבל המה ראה זה ראיתי במנהגי מורי הגאון מ' נתן אדלער זצ"ל שבי"ט של סוכות לא קרא ללוי למי שאוכל חדש כי באותו זמן כבר נקצרו השעורים שהם חדש קודם העומר והלוי קורין לפניו בבי"ט של סוכות ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם וזה יברך על התורה ויקרא לפניו מקרא זה ושוב ישתה שכר ויי"ש ויאכל פתו המחומץ בשמרי שכר שלרוב פוסקים גם בזה הזמן הוא דאורייתא וכיוצא בזה השתא הכא שנת השמיטה אינה ראוי' לקרות בתורה לא יגוש את רעהו למי שלא עשה פרוזבל ער"ה הבע"ל ביציאתו לצאת ידי כל הפוסקים בזה עיי' ח"מ סי' ס"ז כיוצא באלו ראוי' להחסידים ליזהר אבל להתפלל בבגד צמר אין לחוש לדבריו אם לא ישמיעני ויברר דבריו ויגלה לי סתריו אז אודה על האמת אם הוא אמת יורני דרך יבחר ואחתום בברכה משה"ק סופר מפפ"דמ:
 

אאא

משתמש ותיק
זה שלא הזכירו במפורש את ספר הזוהר, או הכתבים, אין זה אומר שלא ציטטו מהם.

יש ספרים רבים שמובאים שם דברים הכתובים בספרי הקבלה, אבל לא כתוב שהמקור הוא משם.


וכנראה הטעם הוא כי רצו להעלים את ידיעותיהם. ולא רצו לפרסם שידם רב להם בקבלה. ובפרט עקב הפחד שהיה בזמנם מהכת ש"ץ שר"י.
 

פעלעד

משתמש ותיק
מספר הערות שברשותי, ראשית אכתוב על הפרט ואח"כ בכלליות.

הגריש"א ידוע, וכן סיפר בעצמו בכמה וכמה הזדמנויות, שהוא עבר והגיה את כתבי סבו ה'לשם', ואין מצב בעולם להגיה את הכתבים הללו בלי ידיעת כתבי האר"י.

על הגרח"ק מספרים בני הבית שלפני כמה שנים אחרי פטירת הרבנית, כשהתחילו יותר להסתובב בבית והמקום איבד את הפרטיות שהיה לו בחיי הרבנית, מצאו הנכדים ספרי קבלה טמונים מאחורי הארון בין הארון לקיר, וכששאלו את הגרח"ק על כך עשה עצמו כאילו שכח מהספרים שמישהו הלווה לו וכדו' לא זוכר בדיוק פרטים.
כמו"כ העובדא שלאחרונה כתב מראי מקומות על ספר הקנה שבעיקרון הוא ספר קבלה, מראה שיש לו קשר לזה.

על הגרשז"א אין לי מידע, אבל העובדא שאביו רחי"ל הקים את ישיבת שער השמים, ולאחמ"כ היה הגרשז"א נשיא הישיבה, וכן בנו אחריו הגר"ש אויערבאך שהיה ידוע גם כגאון בקבלה, מלמד שמסתמא הוא לא היה רחוק מזה.

בעל שבט הלוי רואים מכמה וכמה תשובות שלו שלמד היטב גם קבלה.


ובאופן כללי:
קבלה זה חלק מהתורה, השו"ע הרב פוסק וכותב מפורש שמי שלא עסק בפנימיות התורה יחזור שוב בגלגול כדי ללמוד ולהשלים את נפשו גם בחלק זה, לכן לדון על גאוני הדור אם למדו או לא נשמע לי קצת אירוני, מפני שאלו השתלמו בכל חלקי התורה ומן הנמנע שלא למדו גם חלק זה, אלא מאי, היו כאלו שהיו שקועים בזה יותר ויש פחות, בפרט בעלי הפסק וההלכה היו חייבים להתעסק יותר בנגלות התורה מכורח תפקידם ולא יכלו להשקיע כ"כ בקבלה.

ונקודה נוספת, עד הדור האחרון ממש, כמעט כל גדולי ישראל הסתירו את לימודם בקבלה, מלבד צדיקי החסידות ווגדולי העולם הספרדי, והטעם מפני שכשמו כן הוא, לימוד הנסתר, דא עקא שבדור האחרון נפתחו שערי החכמה ופתאום רבנים וצדיקים גדולים לומדים בגלוי ומוסרים שיעורים, והמון אברכים חשובים שלומדים בכולל מתעסקים גם בתחום זה כמובן בקדושה וטהרה (ואיני מדבר כלל על הלעומת זה שהם הטמאים רח"ל שמטנפים את הלימוד הקדוש הזה בחוגים שלהם ואכהמ"ל).
וההסבר מבואר בחיד"א ובעוד כמה וכמה מגדולי הדורות הקודמים, שמי שלא השלים נפשו בחלק זה של התורה חייב לרדת בגלגול כדי להשלים, וכיום שרוב הנשמות מגולגלות כמובא מצדיקים, ובפרט שעומדים לפני עקבתא דמשיחא, ישנם המון רב של נשמות שבגלגולים קודמים עסקו בכל חלקי התורה מלבד חלק זה, וכעת הגיע זמנם להשתלם גם בחלק זה, לכן מתרבה הלימוד בחלק הזה מידי יום, ע"כ בערך מתוך דברי הגרי"מ שכטר שליט"א.
ויש לציין את הזוה"ק שמזכיר שבדור אליו יבוא משיח יהיו ילדים קטנים בקיאים ברזי התורה.
אשר על כן, צדיקים של פעם עמלו להסתיר את עסקם בקבלה, ולכן הרבה צדיקים לא יודעים עליהם שלמדו, אך צדיקי הדור הזה לאט לאט עוסקים יותר ויותר בגלוי.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פעלעד אמר:
הגריש"א ידוע, וכן סיפר בעצמו בכמה וכמה הזדמנויות, שהוא עבר והגיה את כתבי סבו ה'לשם', ואין מצב בעולם להגיה את הכתבים הללו בלי ידיעת כתבי האר"י.
מה שידוע שמרן הגרי"ש היה סופרו ומעתיק מפיו את שאמר, אחר שלעת זקנתו של בעל הלשם כהו עיניו. מכאן ועד להסיק שהגיה וידע יש מרחק, זאת מלבד מה שהגריש"א עמד גילו בעת פטירת הלשם על ט"ו. אלא אם כן יש מקור אחר שמרן הגריש"א הגיה בהוצאות אח"כ אשמח לשמוע לקרוא.
מה שכן מרן הרב שטיינמן התבטא עליו ועוד עדויות מהימנות כפי שציינו.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעת שמות למי שמועניין לכתוב במעל תהעסק בנסתר או סיבת הסתרתו
'סיבת הסתרת לימוד נסתר ע"י גדולי עולם'
'מעלת התעסקות בלימוד נסתר בדורות אחרונים דוקא'
'סיבת אי התעסקות בנסתר'
או
'האם ראוי ונכון לדרבן לימוד והתעסקות בנסתר?'
או אשכול כלי בנושא זה:
'לימוד נסתר'
או לנושאי נסתר למבינים בזה (וכיום ישנם הרבה...)
'תורת הנסתר'
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ישי בן ישראל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
לגבי החזו"א יש ויכוח גדול בין החוקרים.
ראשית ציינתם את הקונטרס צדקת הצדיק. כבר עמדו על סגנון קונטרס זה, שמרן החזו"א בניגוד לדרכו -שלא להרבות בויכוחים שכן אין בהם להגיע לתכלית האמת, חרג בזה בקונטרס הנ"ל, מי שקרא קצת יודע גם שכתב שם לשון חריפה (וצנזרו את הדברים) מה זה נוגע לנידו"ד פשוט מאד.
מרן החזו"א עמד על המשמר שלא לשנות את האות צדיק כמנהג הב"י , בעל הפלוגתא רצה לבסס את מנהג הצדי' על מנהג החסידים והספרדים ולאחר מכן לתלות בד' הזוהר והאר"י.עכשיו הגע עצמך, כל בן אנוש שנכנס לויכוח כלשהו, בפרט מרן החזו"א שאחז שנוגע לעיקרי היהדות ממש, והיה פוסל תפילין בשל כך..ואותו אחד הראל"פ כתב לפניו שדבריו מבוססים עפ"י הקבלה והזוהר, ומציין לפניו את הדברים שציינתם ז"א את הזוהר הנ"ל שציינתם, גם אם החזו"א לא עסק בקבלה וכו' הרי לא יכול לדחות דברי השני בטענה של אין לי עסק בנסתרות אחר שגוף ההלכה והמנהג עולה מאותו נסתר, ועל כן נצרך החזו"א לדון עם אותו אחד על דברי הזוהר שהציג לפניו..(שבסוף התברר שאין זוהר כזה..)
ד"א בספר אמונה ובטחון שעוסק בדברים שיש לקבלה ותורת הסוד הרבה מה לאמר לא מצטט ולא מזכיר, וכל רעיונות מרן החזו"א בנויים על השכל וההגיון.
אילו מרן החזו"א היה עוסק בתורת הסוד באופן מקיף לא מן הנמנע שהיה שוזר בין שורות "אמונה ובטחון" או באיגרות שלו משהו מתורה זו..כך לענ"ד.
וד"א מישהו ראה את הדף שהזכרת..
בהבאת דברי החזו"א בצה"צ התכוונתי להראות כי היה לו שמץ של הבנה בשפת הקבלה, וכנראה לכל הקורא את האגרת.
לענין מ"ש על דבריו באמונה ובטחון. כמדומה שהמכיר את סגנונו החדשני והמקורי של החזו"א ידע כי אין להוכיח מהיעדר מקורות מכאן או מכאן. גם בדבריו ב'נגלה' הוא ודאי מעתיק חשבונות וראיות ערוכות מספרי אחרונים בלי לציין את המקור, אלא שהוא יוצק אותם לתוך תורה חדשה אשר ממנו תצא. כך לגבי עניני ח"נ, ההקדמות והיסודות - אשר יכולים להיכנס לאמונה וביטחון - בטוחני שהיו מוכרים לו, ולו בגלל שרחב אופקים כמוהו לא יכול לפספס אותם, אלא שהוא לא ראה צורך, וגם לא היה שייך להביא את הסגנון של 'אין-סוף' ואבי"ע ולפני הצמצום ואחריו וכו' וכו', והוא תרגם אותם לשפה שלו.
ולדוגמא בעלמא - שמי שמכיר ויודע אין זו דוגמא מקרית - לך נא ראה בכתבי ראי"ה, שהוא ודאי ינק את היסודות משדה הקבלה, ומ"מ לא הביאם כלשונם אלא יצק אותם לשפה חדשה שיצר וחידש. ומכאן לר"י הוטנר, ומכאן לר"מ שפירא, ומכאן לרי"א ויינטרויב, ומכאן לר"ש פינקוס, וכו' וכו'.
לגבי הדף - שמעתי ממישהו שלמד עם רח"פ ברמן, ואדרבה, יבורך מי שימציא את המסמך המעניין הזה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ישי בן ישראל אמר:
בהבאת דברי החזו"א בצה"צ התכוונתי להראות כי היה לו שמץ של הבנה בשפת הקבלה, וכנראה לכל הקורא את האגרת.
לענין מ"ש על דבריו באמונה ובטחון. כמדומה שהמכיר את סגנונו החדשני והמקורי של החזו"א ידע כי אין להוכיח מהיעדר מקורות מכאן או מכאן. גם בדבריו ב'נגלה' הוא ודאי מעתיק חשבונות וראיות ערוכות מספרי אחרונים בלי לציין את המקור, אלא שהוא יוצק אותם לתוך תורה חדשה אשר ממנו תצא. כך לגבי עניני ח"נ, ההקדמות והיסודות - אשר יכולים להיכנס לאמונה וביטחון - בטוחני שהיו מוכרים לו, ולו בגלל שרחב אופקים כמוהו לא יכול לפספס אותם, אלא שהוא לא ראה צורך, וגם לא היה שייך להביא את הסגנון של 'אין-סוף' ואבי"ע ולפני הצמצום ואחריו וכו' וכו', והוא תרגם אותם לשפה שלו.
ולדוגמא בעלמא - שמי שמכיר ויודע אין זו דוגמא מקרית - לך נא ראה בכתבי ראי"ה, שהוא ודאי ינק את היסודות משדה הקבלה, ומ"מ לא הביאם כלשונם אלא יצק אותם לשפה חדשה שיצר וחידש. ומכאן לר"י הוטנר, ומכאן לר"מ שפירא, ומכאן לרי"א ויינטרויב, ומכאן לר"ש פינקוס, וכו' וכו'.
לגבי הדף - שמעתי ממישהו שלמד עם רח"פ ברמן, ואדרבה, יבורך מי שימציא את המסמך המעניין הזה.
שים לב. מה אנו אומרים
ד"א בספר אמונה ובטחון שעוסק בדברים שיש לקבלה ותורת הסוד הרבה מה לאמר לא מצטט ולא מזכיר, וכל רעיונות מרן החזו"א בנויים על השכל וההגיון. אילו מרן החזו"א היה עוסק בתורת הסוד באופן מקיף לא מן הנמנע שהיה שוזר בין שורות "אמונה ובטחון" או באיגרות שלו משהו מתורה זו..כך לענ"ד.
אילו החזו"א היה שולט בתורת הסוד, לא מן הנמנע שהיה שוזר ומזכיר מתורה זו, כשאנו אומרים מזכיר או מצטט ודאי אין כונתנו שיזכיר ספירות וכדו' (אינני מבין בזה כלל) אלא כמו שהמהר"ל או כתבי הראי"ה שהזכרתם עם זאת שלא נקטו יסודות קבלה בשמם המפורש אלא שזרו והתבססו על הדברים וזה מורגש לכל, כך רעיונתיו המופלאים של החזו"א אילו עסק בתורה זו (לא קרא כמה פרקים בזוהר) היה להם ממילא יניקה מתורה זו. וכל מי שלמד את ספר אמונה ובטחון שם לב למרחק הגדול בין דבריו המבוססים על ההגיון ובין מחברים כמו המהר"ל וכתבי ראי"ה שהזכרתם. וכתבי ראי"ה שהזכרתם מהווה ראיה שיסודות קבליים כמה שתנסה לפשט אותם בן אנוש ירגיש מנין מקורם, ואצל החזו"א לא מצינו וההיפך.
 

אד''ם

משתמש רשום
שלום עולם אמר:
ישנם גדו"י שלא הסתירו התעסקותם בנסתר
ישנם גם שלא התעסקו בזה
אך ישנם, ויתכן, וכן נראה שהם אפילו הרבה
שהתסירו בכל מיני אופנים אך לפעמים התגלה במקרה או שהיה ידועה ליחידים
באשכול זה ננסה לברר ולהעלות עדויות מהימנות על כאלו שברור שכן ואלה שברור שלא
אך גם או בעיקר אלה שלא ידועה (אלא אולי רק למקוביהם ביותר או משהו כזה) ננסה לשחזר כאן את כל העדיות וכן אם מוסמכות
הגראי''ל שטיינמן ידע בע''פ את כל ספרי הקבלה של האר''י ותלמידיו ושל הגר''א ותלמידיו
 

אד''ם

משתמש רשום
משה הלוי-שחור אמר:
מבקשים מכל בעלי הרשימות אם אפשר מקורות בבקשה.
אני למשל שמעתי מאחד מהרבנים הנמצא בכל כנוסי ראשי הישיבות בביה"ז ניסן מזה שנים רבות ואמר לי שהגראי"ל זצ"ל אמר שהגרי"ש אלישיב הוא גדול הדור גם בנסתר, אך לא כתבתי עד עכשיו כי זה רק בע"פ ולא קיבלתי הסכמתו לכתוב משמו.
אני שמעתי באוזני את הגרא''ל אומר שהגרי''ש הוא גדול הדור בקבלה
 

אד''ם

משתמש רשום
הפקדתי שומרים אמר:
פעלעד אמר:
הגריש"א ידוע, וכן סיפר בעצמו בכמה וכמה הזדמנויות, שהוא עבר והגיה את כתבי סבו ה'לשם', ואין מצב בעולם להגיה את הכתבים הללו בלי ידיעת כתבי האר"י.
מה שידוע שמרן הגרי"ש היה סופרו ומעתיק מפיו את שאמר, אחר שלעת זקנתו של בעל הלשם כהו עיניו. מכאן ועד להסיק שהגיה וידע יש מרחק, זאת מלבד מה שהגריש"א עמד גילו בעת פטירת הלשם על ט"ו. אלא אם כן יש מקור אחר שמרן הגריש"א הגיה בהוצאות אח"כ אשמח לשמוע לקרוא.
מה שכן מרן הרב שטיינמן התבטא עליו ועוד עדויות מהימנות כפי שציינו.
יש בתוך ספר הלשם עצמו כמה דיבורים בשם ''נכדי הרב יוסף שלום'' !!!
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אד''ם אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
פעלעד אמר:
הגריש"א ידוע, וכן סיפר בעצמו בכמה וכמה הזדמנויות, שהוא עבר והגיה את כתבי סבו ה'לשם', ואין מצב בעולם להגיה את הכתבים הללו בלי ידיעת כתבי האר"י.
מה שידוע שמרן הגרי"ש היה סופרו ומעתיק מפיו את שאמר, אחר שלעת זקנתו של בעל הלשם כהו עיניו. מכאן ועד להסיק שהגיה וידע יש מרחק, זאת מלבד מה שהגריש"א עמד גילו בעת פטירת הלשם על ט"ו. אלא אם כן יש מקור אחר שמרן הגריש"א הגיה בהוצאות אח"כ אשמח לשמוע לקרוא.
מה שכן מרן הרב שטיינמן התבטא עליו ועוד עדויות מהימנות כפי שציינו.
יש בתוך ספר הלשם עצמו כמה דיבורים בשם ''נכדי הרב יוסף שלום'' !!!
ישר כח.
אם תוכל לציין היכן ובהקשר למה. להגהה עריכה, או ממש חידושים שנכתבו בשמו.
אין לי יד ורגל בתורה זו, אבל מעניין לבדוק את הדברים.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אד''ם אמר:
שלום עולם אמר:
ישנם גדו"י שלא הסתירו התעסקותם בנסתר
ישנם גם שלא התעסקו בזה
אך ישנם, ויתכן, וכן נראה שהם אפילו הרבה
שהתסירו בכל מיני אופנים אך לפעמים התגלה במקרה או שהיה ידועה ליחידים
באשכול זה ננסה לברר ולהעלות עדויות מהימנות על כאלו שברור שכן ואלה שברור שלא
אך גם או בעיקר אלה שלא ידועה (אלא אולי רק למקוביהם ביותר או משהו כזה) ננסה לשחזר כאן את כל העדיות וכן אם מוסמכות
הגראי''ל שטיינמן ידע בע''פ את כל ספרי הקבלה של האר''י ותלמידיו ושל הגר''א ותלמידיו

קל להגיד, יש בידך הוכחות?
או לפחות מה המקור לדבריך? אתה בעצמך?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
שלום עולם אמר:
אד''ם אמר:
שלום עולם אמר:
ישנם גדו"י שלא הסתירו התעסקותם בנסתר
ישנם גם שלא התעסקו בזה
אך ישנם, ויתכן, וכן נראה שהם אפילו הרבה
שהתסירו בכל מיני אופנים אך לפעמים התגלה במקרה או שהיה ידועה ליחידים
באשכול זה ננסה לברר ולהעלות עדויות מהימנות על כאלו שברור שכן ואלה שברור שלא
אך גם או בעיקר אלה שלא ידועה (אלא אולי רק למקוביהם ביותר או משהו כזה) ננסה לשחזר כאן את כל העדיות וכן אם מוסמכות
הגראי''ל שטיינמן ידע בע''פ את כל ספרי הקבלה של האר''י ותלמידיו ושל הגר''א ותלמידיו

קל להגיד, יש בידך הוכחות?
או לפחות מה המקור לדבריך? אתה בעצמך?
מתוך ראיון שהתפרסם בעיתון מוסף שבת קודש פרשת טבת על מרן הרב שטיינמן זצוק"ל.
גם בלימוד תורת הנסתר לא הניח ידו, אם כי עשה זאת בהצנע. הכרנו כבר את תנועת היד הזריזה שלו, כאשר הרבנית פתחה את דלת הבית, והוא נצפה מטמין כלאחר יד ספר מסויים בארון. היה זה ספר הזוהר הקדוש, שאכן כרכיו מונחים בארונו הפרטי בלויים מרוב שימוש… כך גם ידענו על עיונו הרב בספרי יסוד בקבלה, כמו הספה"ק 'שערי אורה' להגר"י גיקאטיליא ועוד כהנה, וכאשר דיבר פעם על הספה"ק 'פרי עץ חיים' למהר"ח וויטאל שנמצא אצל רבינו, הגיב בביטול: "ס'איז גוט אז דער ספר זאל זיין און שטוב" (טוב שיהיה הספר הזה בבית), כאילו אין לו בו יד ושם…

ובהקשר לכך, אירע מעשה מעניין אחרי שאמר על ספר זה ש"טוב שישנו בבית": לקחתי זאת לפי תומי, וכשראיתי אותו בחנות קניתיהו, ומיהרתי לשיעור כשהספר בידי. כשנכנסתי שאלני רבינו: "מה זה?". אמרתי לו "פרי עץ חיים". שאלני: "למה אתה צריך את זה?", ואמרתי: "הרי ראש הישיבה אמר שטוב שיהיה בבית!". מיד שאלני: "כמה עלה לך?", וכשעניתי הסכום, הוציא את הכסף מכיסו, וביקש שאמכור לו את הספר (כנראה היה אכפת לו שהוצאתי כסף בגלל שאמר…), ואחרי זה כדי לפייסני אמר לי: "בא נלמד קצת בספר", ולמדנו כמה שורות כרבע שעה, יסודות בקבלה מיוחדים, שלא חלמנו עליהם, ואחרי רבע שעה אמר: "נו יוצא געווען- יצאנו ידי חובה".

(בהקשר לכך, הוסיף מקורבו הרב ישראל פרידמן הי"ו: "באחד הלילות הוצרכו להעביר שידור וידאו לארה"ב במסגרת 'לב לאחים', היו מעבירים השידור לעמק האלה עם צלחת לווין מבחוץ, דרך בי-טי וושינגטון, שהעביר זאת לתוככי האולם בלייקווד, וראש הישיבה השאיר דלת פתוחה שאוכל להכין הכבלים ולסדר זאת. לפתע אני פותח הדלת ומבחין במרן זצוק"ל שמסתובב בחדרו, ופניו אינן אותן פנים, והמאור שלו אינו אותו מאור, פאותיו היו פזורות ולא ראיתי מראה כזה בחיי. זו הייתה הפעם היחידה שראיתיו כפני אריה, ביקשתי מהצלם שהיה במקום שיכוון המצלמה שקט, ויצלם את המראה עם הספר שבו לומד, וזה היה אותו הספר שלמד אז בתורת הקבלה).

אך הוא הסתיר זאת תמיד באומרו, שמה שקוראים לה 'תורת הנסתר', לא רק כי זה נסתר מאיתנו, אלא שכל עיסוקה חייב להיות בנסתר. פעם התבטא, שמרן הגרי"ש אלישיב בקי בעניינים הגדולים הללו של הקבלה, ושאלתי מהיכן הראש ישיבה יודע זאת, ועשה פעולת ביטול עם היד והעביר השיחה. ופעם הגיע אדם עם ספר שקיבל מתנה ממרן הגרי"ש זצוק"ל, והיו בו הערות רבות בקבלה, ונוכחתי איך ראש הישיבה דן בכל פרט שנכתב שם, והיה נראה זקן ורגיל בו, ואולי משם ידע מרן אודות רעו, מרן הגרי"ש זצוק"ל.
 

עוד א'

משתמש רגיל
אם זה נכון אז יש כאן משהו מאוד מפליא שהרי דיבר הרבה על הרבה ענינים ובכ"ז הצליח שלא ניכר בהם קבלה
 

הראני

משתמש ותיק
מי שידע לא סיפר ומי שסיפר לא ממש ידע את העומק שבזה, ודי לראות את כל המתעסקים בנסתר דדורינו, שחסר להם א"ב בהבנת הפשט, וכבר ידוע דברים בזה מאדונינו הגר"א.
דרך החסידות שונה בזה, אבל בכל דרכם שונה וזה עולם אחר לגמרי.
 
חלק עליון תַחתִית