מחמת שבאשכול סמוך התברר שלמרבה הפליאה עובדה פשוטה זו, שהספר הנקרא אשכול מהד' הגאון רבי צבי בנימין אויערבאך זצ"ל המח"ס נחל אשכול אינו ספר האשכול, ובכלל אינו ספר מהראשונים, עדיין אינה נחלת הכלל כולו, אקדיש לזה בעז"ה אשכול.
בל"נ נקדישו בעיקר רק למקורות מתוך בית המדרש, שלא ככתוב ב"המכלול", כביכול יש כאן (כיום) מחלוקת בין שלומי אמוני ישראל, והחוקרים מהאוניברסיטאות:
בל"נ נקדישו בעיקר רק למקורות מתוך בית המדרש, שלא ככתוב ב"המכלול", כביכול יש כאן (כיום) מחלוקת בין שלומי אמוני ישראל, והחוקרים מהאוניברסיטאות:
ואבקש לכל מי שיש לו להוסיף מראה מקום למי מחכמי ישראל ויושבי בית המדרש שהראה את פקפוקו של הספר, או סתם התייחס אליו בפקפוק.בשעתו עם פרסום הספר על ידי אוירבך הוא התקבל ללא עוררין, היות שאוירבך היה דמות רבנית שלא היה ניתן להעלות על הדעת לחשוד בו בזיוף. אפילו בספרי הלכה מקובלים כמו "משנה ברורה" הוא מובא מספר פעמים. עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול והמבוכה רבתה. כעבור תקופה פירסמו שני נכדים של אוירבך כתב הגנה על סבם, בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם טוענים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג" שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א) להרחיב את טענותיו.