הילולת ל"ג בעומר -בקבר רשב"י או בבית המדרש?

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
כמידי שבוע אני קורא בספר הנפלא של הרב ברוך מרדכי שנקר (מחשבת מוסר -שערך משיחותיו של רבו מרן הרב שך) והנה השבוע בפרשת קדושים הביא את שיחת מרן הגרא"מ שך בנוגע לאירועי ל"ג בעומר, ובפרט הילולת הרשב"י.
שם בשיחה מסיק "האבי עזרי" ללמוד מהנהגת מרן החזון איש -שלא נהג ללכת למירון בל"ג בעומר, שאין הלכה כזאת..
תוכן דבריו, שאילו מרן החזון איש שדקדוקו בהלכה ידוע לכולם -ועם זאת- לא נהג ללכת למירון, כנראה שאין הלכה או דין "ללכת למירון בל"ג בעומר".... (מה שלא הזכיר שם הרב שך את הנהגת מרן הגרי"ז הדומה בענין, ייתכן שמהנהגת החזו"א, שהיא הנהגת פוסק יש תוקף חזק וגדול, ואם כך כוונת הרב שך נוגעת לגדרי ההלכה ממש...הווי אומר אם עובר על ביטול תורה או לא...ובענין השטחות בקברי צדיקים התיחס במק"א שם שאין בכחם לדחות ת"ת וכל ענינם אינו אלא בבין הזמנים)

וכאן עולות שני שאלות, שראוי לעמוד בהם וללבן אותם.
(רק נבהיר, אותם מגזרים קדושים בעמ"י כמו החסידים, או חלק מהירושלמים, שנוהגים ללכת כפי מצוות רבותיהם, שלא לדבר על ההולכים בשיטת האר"י, חלילה אין הדברים נוגעים לגביהם. כל שאלתנו מתיחסת לאותם בני תורה שמרן החזו"א והרב שך ושאר רה"י הם מורי דרכם.)

א. איך ייתכן אם כך שאברך בעוד ששהה בישיבה הוא נשמע לדעת רה"י, ורגלו בל"ג בעומר 'במקום' לדרוך במירון, דרכה מול הסנטדר והגמרא. ואילו אחר חתונתו מורה לעצמו אחרת מכפי שנהג עד כה..(אלאכ"נ -עיין ערך האלטער, ודוחק)

ב. האם ידוע על ראש ישיבה חשוב, שכן נותן גושפנקא לענין הזה (בהקצנה) או לחילופין לא מעכב בידי הבחורים ללכת למירון. (גם בזה עיקר השאלה מתיחסת לגבי בחורים צעירים. רה"י שיניחו לאלטער שתקוע בשידוכים כמה שנים טובות, לשפוך את נפשו מול ציון הרשב"י זה קצת שונה ואולי..מובן. אולם לגבי סתם בחורים האם ישנם ראשי ישיבות שנותנים אישור לדבר.


כתב מרן החזו"א בקובץ אגרות א' אות ג' "ללמוד שעה אחת ולהפסיק שעה אחת הוא קיום התוהו, האפס וההעדר. הרי זה זורע ושולח עליהם מים לסחפן. שעיקר הלימוד הוא התמידי והבלתי נפסק, בלימוד התמידי הוא סוד הקדושה וזה שעושה תורתו קרעים קרעים אסף רוח"
ואחרי שמרנא החזו"א הציב לנגד עינינו את החסרון הגדול בהפסק הלימוד לשעה, מה יש להוסיף בגנותו של הפסק הלימוד בתוך הזמן משך יום שלם..(לנוהגים כמותו)
 

יוספזון

משתמש ותיק
א. המקור הראשון להילות הרשב"י היא בזוה"ק שם אי' עולו אתו והתכנשו להילולא דבר יוחאי, (יתכן שלא ציטטתי במדוייק) אני חושב שאין צורך בהוכחה גדולה מזו.
ב. בקשר לגדולי ישראל שלא נהגו לעלות לציון הרשב"י, לכאורה אין הוכחה מכך, כי כידוע עד לפני כעשרים שנה, המצב במירון היה נורא ואיום בפריצות איומה שאין להעלותה על הכתב, עד כדי כך, שברוב חצרות החסידים לא אשרו לבחורים לנסוע למירון, ולכן אין זה הוכחה שלא נסעו או לא פסקו לנסוע, בשונה מהיום שתיקון גדול עשו שם, אפשר לנסוע למירון ולהכשל במראות אסורות הרבה פחות מאשר ברחוב ר' עקיבא בב"ב, או גאולה בירושלים. אשר העולים על ציונו הק'. וכדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו.
 

י.א.ל

משתמש ותיק
כבודו הנח להם לישראל !!
אתה הרי בא להוכיח והרי לא יקשיבו למר כי מי שנוסע להתפלל או קצת להתאוור לא ישמע לך,ומי שלא נוסע ורק עוסק אם מותר או אסןר נו נו ,כל שנה אותו דיון חסר טעם , פעם תעלה בעצמך להתפלל [אולי זה מה שמפריע באמת לאלה שרוצים לנסוע רק אן להם את האומץ לשבור אי אלו מוסכמות חברתיות :
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
י.א.ל אמר:
כבודו הנח להם לישראל !!
אתה הרי בא להוכיח והרי לא יקשיבו למר כי מי שנוסע להתפלל או קצת להתאוור לא ישמע לך,ומי שלא נוסע ורק עוסק אם מותר או אסןר נו נו ,כל שנה אותו דיון חסר טעם , פעם תעלה בעצמך להתפלל [אולי זה מה שמפריע באמת לאלה שרוצים לנסוע רק אן להם את האומץ לשבור אי אלו מוסכמות חברתיות :
תנוח דעתך ר' יאל עם שאר דעותיהם המגוונות של עם ישראל, וכפי רבותיהם הק' שהורו להם לעלות.
הדיון כאן לגופו של ענין, לא להוכיח את מאן דהו, רק שאלה פשוטה, על הסתירה העצמית של אותם אברכים, שעד יום חתונתם נהגו כרבותינו רה"י, ואחר החתונה השתנו כמה דברים, למה?
"כל שנה אותו דיון חסר טעם". צודק. ומשכך, בוא נדון לגופו של ענין, ובשום שכל.
אותם שנוהגים כרבותיהם לעלות לציון, כבר הדגשנו שאין התיחסות בשאלה לגביהם.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספזון אמר:
א. המקור הראשון להילות הרשב"י היא בזוה"ק שם אי' עולו אתו והתכנשו להילולא דבר יוחאי, (יתכן שלא ציטטתי במדוייק) אני חושב שאין צורך בהוכחה גדולה מזו.
ב. בקשר לגדולי ישראל שלא נהגו לעלות לציון הרשב"י, לכאורה אין הוכחה מכך, כי כידוע עד לפני כעשרים שנה, המצב במירון היה נורא ואיום בפריצות איומה שאין להעלותה על הכתב, עד כדי כך, שברוב חצרות החסידים לא אשרו לבחורים לנסוע למירון, ולכן אין זה הוכחה שלא נסעו או לא פסקו לנסוע, בשונה מהיום שתיקון גדול עשו שם, אפשר לנסוע למירון ולהכשל במראות אסורות הרבה פחות מאשר ברחוב ר' עקיבא בב"ב, או גאולה בירושלים. אשר העולים על ציונו הק'. וכדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו.
ר' יוספזון, לא חיפשנו מקור, כך שאין צריך הוכחה גדולה או קטנה.
השאלה פשוטה. אותם בני תורה, שמורה דרכם אלו החל ממרן החזו"א עד רה"י בני דורינו, וכפי שהסיק הרב שך, מד' מרן החזו"א שאין הלכה כזו ללכת תוך הזמן לציון הרשב"י, ונימוקו משום הביטול תורה שכרוך בדבר, כמו שמבואר שם בשיחה מד' הרב שך. אם כך אינו ענין, לחלוקה הנכונה שעשית בין לפני עשרים שנה או כיום שהמצב השתנה, שכן בכל הנוגע לעניני קדושה שהזכרת ייתכן שהמצב השתנה, אולם לגבי ביטול תורה, כנראה..המצב לא השתנה (ואולי החמיר..)
(הביטול תורה, אינו מתיחס אך ורק לשעות המצומצמות שעולים אל הציון, הרב שך נוגע בנקודה, שהפסקה מעין זו, גורמת נזק לרציפות הזמן וזו בעיה חמורה יותר)
 

יעבץ

משתמש ותיק
שאלה מוזרה, אם יורשה לי לומר.
הרי ברור לכל אחד שהעליה למירון, ומכ"ש ההילולא שם מנוגדת לרוח גדולי ליטא והישיבות ההולכות בדרכם, ואף אחד מהעולים לא סובר אחרת.
ומה שאתה רואה כאלו שהתחנכו בביהמ"ד הנ"ל ובכל זאת נוסעים - או שהם פשוט רוצים להינות קצת מהחוויה, או שנוסעים באמת לשם העניין, ולא סוברים שהיהדות מתחילה בחזו"א ונגמרת ברב שך...
ומה שבישיבה לא נסעו זה מפני מוראה של מלכות ותו לאו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
שאלה מוזרה, אם יורשה לי לומר.
הרי ברור לכל אחד שהעליה למירון, ומכ"ש ההילולא שם מנוגדת לרוח גדולי ליטא והישיבות ההולכות בדרכם, ואף אחד מהעולים לא סובר אחרת.
ומה שאתה רואה כאלו שהתחנכו בביהמ"ד הנ"ל ובכל זאת נוסעים - או שהם פשוט רוצים להינות קצת מהחוויה, או שנוסעים באמת לשם העניין, ולא סוברים שהיהדות מתחילה בחזו"א ונגמרת ברב שך...
ומה שבישיבה לא נסעו זה מפני מוראה של מלכות ותו לאו.
ר' יעבץ, התשובה שלך יפה, לשאלה אחרת, אם היתה כזו.
אתה כותב "ההילולא מנוגדת לרוח גדולי ליטא".
ואילו אני מעיר, שההילולא לא מנוגדת לרוח", אלא מנוגדת להלכה ולהוראת גדולים כפי שהסיק הרב שך מהנהגת מרן החזו"א. ועל כן לתלות "במוראה של מלכות", חוויה, עניין, כ"ז יעלה יפה, אילו הדברים מתחילים ומסתימים "ברוח", אולם אם הדברים מסתיימים "בהלכה" והוראת גדולים, וכך גם מתחילים, הסיבות שמנית, לא מספקות שכן בני התורה לא חשודים לעבור על הלכה או הוראת גדולים אך משום חויות וכיו"ב.
 

סבא

משתמש ותיק
שאלה על אברכים זו לא שאלה למיעוט שכלי, אפשר לתרצם בהרבה דרכים, א] לחץ האישה [שמאמינה יותר בסגולות מטבע העניין], המצאות בכולל שבין כך רבים נוסעים וממילא יש רפיון, חושב האברך לפחות אסע ואתפלל טוב. ג] כי האברך כבר לא מצוי בישיבה, ולכן הוא יותר נחשף ל"אוירה" של ל"ג בעומר, ש"כולם" נוסעים, ומה הפלא שהוא מושפע. ד] הוא מחפש חופש בהיתר, כי ביום זה לא מורידים בכולל על שמירת הזמן..., וכן הלאה על זה הדרך.
לעצם העניין, אני רוצה לתת כאן כיוון מחשבה אחר, הנה בישיבות דברו עימנו הרבה על כך שאין מה שישתווה ללימוד התורה, אבל כשהיה אחד מראשי הישיבה אן גדולי ישראל חולה [או אפילו תלמיד ל"ע], אמרו הרבה תהילים, לפעמים עצרו את הסדר ולפעמים עשו זמן מיוחד וכו', ובכל אופן בוודאי היה במקום זה שייך ללמוד, ולאן נעלם כל היסוד שאין מה שישווה ללימוד התורה? אם הראש ישיבה חולה, בוא נעשה "חבורה" "שטיקל תורה" נוסיף בשקיעות בלימוד וכו', התשובה היא שלא הכל ביהדות "שחור לבן", נכון התורה הכי חשובה, אבל כשיש צרה צריכים להתפלל, [גם ביוהכ"פ למשל לא ראיתי מישהו לומד אלא מאריכים בסליחות ופיוטים שונים, ובזעקות מקרב הלב, וניגונים המעוררים וכו', ולא אומרים שבמקום להתענג על "יעלה" של פורטמן, עדיף ללמוד ריטב"א ביבמות], וה"ה לגבי מה שאמר הרב שך, נכון אין שום דין ללכת למירון, לימוד התורה קודם, אבל כשלאברך מתחיל לכאוב, אם בצער על שלום ביתו שאינו כשורה, ואם בצער על חיסרון גידול בנים, ואם בצער גידול בנים, אז הוא מרגיש שעכשיו הזמן להקדיש איזה יום לשפיכת נפשו לבורא ית"ש, ואין זה סותר את חינוך הישיבה וכאמור. [ולהזכיר שהגרי"ז ביקש מהרב שך לעלות למירון להתפלל עליו, על אף שוודאי טלטלי הדרך באותם הימים הפריעו ללימוד].
ובכלל, כולנו יודעים שיש שחיקה של ההרגשים החיים אצל אברכים וכו', והעניין של מלומדה מתחיל להשתלט רח"ל על האדם, ואם יש אפשרות שמהתנתקותו יום אחד לאטמוספירה שכולה תפילה וזעקה, הוא יקבל איזה התרוממות, וישיל מעליו קצת את קליפת האדישות והשטחיות, הוא וודאי חייב לעשות זאת מדין ביטולה זהו קיומה.
כמובן, שאסור לעשות מזה הוראה לרבים ולסגור את הישיבה, אבל לא לחינם מעלימים גם רבים מראשי הישיבות את עיניהם בעניין זה, אולי מהטעם האמור.
 

סבא

משתמש ותיק
אגב, אם כבר לשאול על האברכים הייתי פותח אשכול נוסף, בשאלה הנוראה איך ייתכן שכל השנים בישיבה חינכו אותנו שבלי מוסר וכו' וכו', וכשיצאנו לכולל לא פתחנו סדר מוסר עד לפני התקיעות, להיכן נעלמו שיחות המוסר ששמענו בישיבה לחיזוק אחת לשבוע [ויש המוסיפים עוד ועדים וכו'], ופתאום הכל פרח, ואין מוסר, ורוב הדרשות שאנו כן שומעים הם בדרך כלל מסיבות של שייכות [אם לתנועה ואם ל"בוגרי" ישיבה כל שהיא]
אמנם כאמור זה סוטה מעניין האשכול, ואם מישהו רוצה לדון בזה, אנא יעביר את הדברים לאשכול אחר, ורק אם לא רוצים לדון בזה, איידי דזוטרי לא כדאי לכותבו כאשכול נפרד.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
אגב, אם כבר לשאול על האברכים הייתי פותח אשכול נוסף, בשאלה הנוראה איך ייתכן שכל השנים בישיבה חינכו אותנו שבלי מוסר וכו' וכו', וכשיצאנו לכולל לא פתחנו סדר מוסר עד לפני התקיעות, להיכן נעלמו שיחות המוסר ששמענו בישיבה לחיזוק אחת לשבוע [ויש המוסיפים עוד ועדים וכו'], ופתאום הכל פרח, ואין מוסר, ורוב הדרשות שאנו כן שומעים הם בדרך כלל מסיבות של שייכות [אם לתנועה ואם ל"בוגרי" ישיבה כל שהיא]
אמנם כאמור זה סוטה מעניין האשכול, ואם מישהו רוצה לדון בזה, אנא יעביר את הדברים לאשכול אחר, ורק אם לא רוצים לדון בזה, איידי דזוטרי לא כדאי לכותבו כאשכול נפרד.
ר' סבא אני מתפלא, איך אתה מניח עובדה מוגמרת, שספר מוסר נפתח בהדדי תקיעות.
ברוב הכוללים שאני מכיר, יש סדר מוסר. ובפרט ברשתות הגדולות ר' ויסבורד ועוד יש סדר קבוע קודם מעריב. כפי הוראת מרן הרב שטיינמן זצוק"ל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
שאלה על אברכים זו לא שאלה למיעוט שכלי, אפשר לתרצם בהרבה דרכים, א] לחץ האישה [שמאמינה יותר בסגולות מטבע העניין], המצאות בכולל שבין כך רבים נוסעים וממילא יש רפיון, חושב האברך לפחות אסע ואתפלל טוב. ג] כי האברך כבר לא מצוי בישיבה, ולכן הוא יותר נחשף ל"אוירה" של ל"ג בעומר, ש"כולם" נוסעים, ומה הפלא שהוא מושפע. ד] הוא מחפש חופש בהיתר, כי ביום זה לא מורידים בכולל על שמירת הזמן..., וכן הלאה על זה הדרך.
לעצם העניין, אני רוצה לתת כאן כיוון מחשבה אחר, הנה בישיבות דברו עימנו הרבה על כך שאין מה שישתווה ללימוד התורה, אבל כשהיה אחד מראשי הישיבה אן גדולי ישראל חולה [או אפילו תלמיד ל"ע], אמרו הרבה תהילים, לפעמים עצרו את הסדר ולפעמים עשו זמן מיוחד וכו', ובכל אופן בוודאי היה במקום זה שייך ללמוד, ולאן נעלם כל היסוד שאין מה שישווה ללימוד התורה? אם הראש ישיבה חולה, בוא נעשה "חבורה" "שטיקל תורה" נוסיף בשקיעות בלימוד וכו', התשובה היא שלא הכל ביהדות "שחור לבן", נכון התורה הכי חשובה, אבל כשיש צרה צריכים להתפלל, [גם ביוהכ"פ למשל לא ראיתי מישהו לומד אלא מאריכים בסליחות ופיוטים שונים, ובזעקות מקרב הלב, וניגונים המעוררים וכו', ולא אומרים שבמקום להתענג על "יעלה" של פורטמן, עדיף ללמוד ריטב"א ביבמות], וה"ה לגבי מה שאמר הרב שך, נכון אין שום דין ללכת למירון, לימוד התורה קודם, אבל כשלאברך מתחיל לכאוב, אם בצער על שלום ביתו שאינו כשורה, ואם בצער על חיסרון גידול בנים, ואם בצער גידול בנים, אז הוא מרגיש שעכשיו הזמן להקדיש איזה יום לשפיכת נפשו לבורא ית"ש, ואין זה סותר את חינוך הישיבה וכאמור. [ולהזכיר שהגרי"ז ביקש מהרב שך לעלות למירון להתפלל עליו, על אף שוודאי טלטלי הדרך באותם הימים הפריעו ללימוד].
ובכלל, כולנו יודעים שיש שחיקה של ההרגשים החיים אצל אברכים וכו', והעניין של מלומדה מתחיל להשתלט רח"ל על האדם, ואם יש אפשרות שמהתנתקותו יום אחד לאטמוספירה שכולה תפילה וזעקה, הוא יקבל איזה התרוממות, וישיל מעליו קצת את קליפת האדישות והשטחיות, הוא וודאי חייב לעשות זאת מדין ביטולה זהו קיומה.
כמובן, שאסור לעשות מזה הוראה לרבים ולסגור את הישיבה, אבל לא לחינם מעלימים גם רבים מראשי הישיבות את עיניהם בעניין זה, אולי מהטעם האמור.
א, ב, ג -נימוקים להפליא. רק נסייג שאם הדברים אמורים באברכים חשובים השקועים בלימוד, אזי שאין הדברים עולים יפה. (כן אשת חבר שכזה...סגולות וכו' לעומת לימוד תורת בעלה..פחות מדבר אליה..)
מה שהערת מאמירת תהילים וכו'. הרי עיקר דבריו של הרב שך הנ"ל באים על ההפסק והרפיון שגורם אותו היום. בשונה מכך לאמר תהילים על גדולים, את ההיפך הוא גורם, דבר מבורך וחיובי.
קשה להשוות בין בקשת מרן הגרי"ז שהיה המצב חמור, ובין אברך שהצרות גם אם אופפות לא בדרגת חומרה. וביותר מזה הרב שך שם (כפי שמביא בהע' הרב שנקר) התיחס שלהשטתח בקברי צדיקים הינו ענין לבין הזמנים עיי"ש. כך שאברך נזכר בדיוק ביום ל"ג בעומר בצרותיו, זה קשה. (וברור שבצרות גדולות וכו' הדבר שונה עיין ערך האלטער, אבל המצב שאברכים גם בצרות כאלה ואחרות הולכים וכו'...)
מש"כ "ואם בצער חיסרון גידול בנים" ידוע לך את שאמר הרב מבריסק בענין זה שצער גידול בנים הוא הגידול בעצמו, ומסתמא כוונתך למקרים אחרים.
בענין המלומדה, כך גם נעשה ביום הילולת ר' מאיר וכו'...וכנראה שגדולי רה"י הסתייגו מהתאוררות שכזו, הנזק רב על התועלת.
 

מצפה לישועה

משתמש רגיל
נושא מעניין, והתגובות בהחלט משקפות את הלך הרוח בכוללים
לדעתי העניה, יש שתי היבטים, האחד כבר נכתב. יש הרבה בחורים שלא נוסעים, משום "מוראה של מלכות"... אלו גם אותם בחורים שיעשו רשיון למרות שהרב שך דיבר נגד, וגם לא יפתו ספר בבין הזמנים כי הם לא זקוקים לשמונה שקל לשעה, וכן הלאה על זה הדרך
אבל יש הרבה שהסיבה שלא נוסעים הוא משום שהם נשמעים לדעת רבותיהם. וכאן השוני הגדול. רוב האברכים אין להם רב שמלווה אותם או שהם מתייעצים אתו על כל צעד ושעל. אין להם מורה דרך. כל אברך כמעט יכול לומר על עצמו שהוא מרגיש שזה חסר לו, שאין לו את הראש ישיבה או את המשגיח שיוכל ללמד אותו בינה ודעת
וזו גם הסיבה שחל התרופפות בענין של נסיעה למירון, וזה לא רק זה, אלא בעוד הרבה מקומות אחרים
כך אני סבור

ובקשר ללימוד המוסר, @סבא לפחות יוצאים בזה במקצת במילי מעלייתא של רבי אביגדור מילר... ואדרבה, אולי יפתחו כאן מדור של לימוד והתבוננות במוסר והליכות עולם? אני בעד.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב מצפה לישועה, דבריך נפלאים.
א. עצם החלוקה קולעת ונכונה לענ"ד. ב. הנימוק שרוב האברכים אין להם רב וכו'. נימוק מעולה.

מש"כ בענין המוסר שבד' ר' אביגדור שמעלה ר' סבא -יוצאים בזה במקצת. לענ"ד אם לימוד מוסר נמדד על פי איכותו, הרי שיוצאים הרבה והרבה במילי מעלייתא של ר' אביגדור, גאון המחשבה. ויישר כח לר' סבא שטורח לתרגם את הדברים בצורה יוצאת מן הכלל.
 

יוספזון

משתמש ותיק
לא ראיתי את שאלת המחץ של 'ביטול תורה' על החופש שיש מידי שנה בשנה... למה דוקא בדבר שבקדושה, שמקורה טהור בדברי הזוה"ק, שנתקבל בכל תפוצות ישראל, והאר"י הק' כידוע עשה עסק גדול מזה, האם זה נקרא ביטול תורה?
שנית, כהמשך לשאלה ראשונה, לא ראיתי את אותם אברכי משי שנמנעים מלנסוע למירון, שגם ימנעו מלנסוע למנוחת הנפש וכדו', מה הנפק"מ
שלישית, האם תפילה זה ביטול תורה? אם לא, מה הדין כאן שונה, וכי נוסעים למירון במשך כמה שעות, מיטלטלים בדרכים, בשאטלים, ונדחקים ומצטופפים, כדי להתאוורר? חוץ מזה, מי שדוקא רוצה (ורוב העולים לציון הק' נוהגים כך, לפחות לפי ראות עיני) מקיימים בהידור מצות ובלכתך בדרך, וגם במקום יש היכלי תורה מפוארים עם אלפי ספרי קודש וכן הלאה. אדרבה, זה כמו לימוד מוסר, שהוא חלק מהתורה. שבכך מתעוררים ומתחזקים בהמשך לימוד התורה בהתמדה ביתר שאת ועוז
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חופש הנ"ל הוא בין זמן לזמן, או כפי הגדרת מרן הרב שך "זמן בינים". ל"ג בעומר תוך הזמן, ועל כך באה טענת הרב שך.
העסק שעשה רבינו האר"י, אינו נוגע למרן החזו"א שלא נהג כך, ועל כן שאלתנו לאותם ההולכים בדרך הפשט וכד' החזו"א ושאר גדולים.
תפילה זה לא ביטול תורה. תפילה שמחלקת את הזמן לשנים הינה ביטול תורה לדעת מרן הרב שך.
ובנוגע לחופש וכו'. ראיתי פעם שיחה של הרב דן סגל שמספר על ההשתלשלות הדברים, מאיפה ולמה התחיל בין הזמנים, וסיפר שרוב גדולי ישראל בזמנו לא היתה דעתם נוחה, וב"ה בהמשך אעלה את הדברים.
 

יוספזון

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
חופש הנ"ל הוא בין זמן לזמן, או כפי הגדרת מרן הרב שך "זמן בינים". ל"ג בעומר תוך הזמן, ועל כך באה טענת הרב שך.
העסק שעשה רבינו האר"י, אינו נוגע למרן החזו"א שלא נהג כך, ועל כן שאלתנו לאותם ההולכים בדרך הפשט וכד' החזו"א ושאר גדולים.
תפילה זה לא ביטול תורה. תפילה שמחלקת את הזמן לשנים הינה ביטול תורה לדעת מרן הרב שך.
ובנוגע לחופש וכו'. הדפסתי פעם שיחה של הרב דן סגל שמספר על ההשתלשלות הדברים, מאיפה ולמה התחיל בין הזמנים, וסיפר שרוב גדולי ישראל בזמנו לא היתה דעתם נוחה, וב"ה בהמשך אעלה את הדברים.
ממש דמיון להפליא!!! בין הזמנים שזה כמה שבועות טובות, לעומת ל"ג בעומר שזה כמה שעות. כאשר כאמור אין לזה שום ביטול תורה. ואם אתה יוצא להתאוורר לכמה שעות לשאוף אויר צח להמשך הלימוד, זה גם נקרא ביטול תורה? ואם תרצה, תפילת המנחה גם מחלקת את הזמן לשתיים, שלא לדבר על חורף, אפילו בזמן הקיץ אצל רבים זה מחלק.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספזון אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
חופש הנ"ל הוא בין זמן לזמן, או כפי הגדרת מרן הרב שך "זמן בינים". ל"ג בעומר תוך הזמן, ועל כך באה טענת הרב שך.
העסק שעשה רבינו האר"י, אינו נוגע למרן החזו"א שלא נהג כך, ועל כן שאלתנו לאותם ההולכים בדרך הפשט וכד' החזו"א ושאר גדולים.
תפילה זה לא ביטול תורה. תפילה שמחלקת את הזמן לשנים הינה ביטול תורה לדעת מרן הרב שך.
ובנוגע לחופש וכו'. הדפסתי פעם שיחה של הרב דן סגל שמספר על ההשתלשלות הדברים, מאיפה ולמה התחיל בין הזמנים, וסיפר שרוב גדולי ישראל בזמנו לא היתה דעתם נוחה, וב"ה בהמשך אעלה את הדברים.
ממש דמיון להפליא!!! בין הזמנים שזה כמה שבועות טובות, לעומת ל"ג בעומר שזה כמה שעות. כאשר כאמור אין לזה שום ביטול תורה. ואם אתה יוצא להתאוורר לכמה שעות לשאוף אויר צח להמשך הלימוד, זה גם נקרא ביטול תורה? ואם תרצה, תפילת המנחה גם מחלקת את הזמן לשתיים, שלא לדבר על חורף, אפילו בזמן הקיץ אצל רבים זה מחלק.
תפילת מנחה הינה חלק מהסדר של בן תורה ויהודי בכלל, ועל כן אינה מחלקת וכו' ופשוט.
בין הזמנים כשמו כן הוא בשונה מל"ג בעומר שהוא בתוך הזמן.
בנוגע לבין הזמנים ב"ה דעת הגדולים התנגדה לזה, והרב שך התבטא בזה את שהתבטא כידוע לכל.
 

יוספזון

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יוספזון אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
חופש הנ"ל הוא בין זמן לזמן, או כפי הגדרת מרן הרב שך "זמן בינים". ל"ג בעומר תוך הזמן, ועל כך באה טענת הרב שך.
העסק שעשה רבינו האר"י, אינו נוגע למרן החזו"א שלא נהג כך, ועל כן שאלתנו לאותם ההולכים בדרך הפשט וכד' החזו"א ושאר גדולים.
תפילה זה לא ביטול תורה. תפילה שמחלקת את הזמן לשנים הינה ביטול תורה לדעת מרן הרב שך.
ובנוגע לחופש וכו'. הדפסתי פעם שיחה של הרב דן סגל שמספר על ההשתלשלות הדברים, מאיפה ולמה התחיל בין הזמנים, וסיפר שרוב גדולי ישראל בזמנו לא היתה דעתם נוחה, וב"ה בהמשך אעלה את הדברים.
ממש דמיון להפליא!!! בין הזמנים שזה כמה שבועות טובות, לעומת ל"ג בעומר שזה כמה שעות. כאשר כאמור אין לזה שום ביטול תורה. ואם אתה יוצא להתאוורר לכמה שעות לשאוף אויר צח להמשך הלימוד, זה גם נקרא ביטול תורה? ואם תרצה, תפילת המנחה גם מחלקת את הזמן לשתיים, שלא לדבר על חורף, אפילו בזמן הקיץ אצל רבים זה מחלק.
תפילת מנחה הינה חלק מהסדר של בן תורה ויהודי בכלל, ועל כן אינה מחלקת וכו' ופשוט.
בין הזמנים כשמו כן הוא בשונה מל"ג בעומר שהוא בתוך הזמן.
בנוגע לבין הזמנים ב"ה אני יעלה שדעת גדולים התנגדה לזה, והרב שך התבטא בזה את שהתבטא כידוע לכל.

זה גם חלק מהסדר, אם המקור טהור היא מדברי הזוה"ק והאר"י הק', שכידוע המון דברים בהלכה שנתקבלו בכל תפוצות ישראל מגיעות ממקורות אלו, אני לא רואה נפק"מ בין זה לתפילת המנחה (כמובן לא כלפי החיוב להתפלל, לעומת העליה למירון שזהו רשות). ואם תרצה לדעת, יש קהילות ומוסדות שונים, שאצלם לא קיים כלל המושג בין הזמנים זולת יומא ניסן ותשרי, אך מקפידים על העלייה למירון. מה עדיף? לקיים בין הזמנים או לעלות למירון?
 

י.א.ל

משתמש ותיק
אני גם מחזק ידי יוספזון שהנסיעה למירון רצופה בלימוד בהלוך ובחזור וכן השהייה בהר רובה ככולה למטרת תפילה ותחנון פוק חזי רבבות ישראל שופכים נפשם לאביהם שבשמים ,נחזור ונשאל את כבודו מה מפריע לך??? לא אני לא גדלתי בין החסידים ומקום מושבי בבית המדרש ברוך השם!
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
י.א.ל אמר:
אני גם מחזק ידי יוספזון שהנסיעה למירון רצופה בלימוד בהלוך ובחזור וכן השהייה בהר רובה ככולה למטרת תפילה ותחנון פוק חזי רבבות ישראל שופכים נפשם לאביהם שבשמים ,נחזור ונשאל את כבודו מה מפריע לך??? לא אני לא גדלתי בין החסידים ומקום מושבי בבית המדרש ברוך השם!
כל הנימוקים היפים שהעלת וכך גם הרב יוספזון, הם רק מחזקים את השאלה..אם כך מה ראה הרב שך להוכיח מהנהגת החזו"א...אחר שהנסיעה למירון רצופה וכו'..
ושוב מה שהעלה ר' יוספזון מד' האר"י כבר הדגשנו חזור ושוב, שהשאלה מתיחסת דווקא להולכים כהוראת מרנן החזו"א ורה"י.
ודרך אגב לא מפריע לי דבר, אני רק מעלה שאלה פשוטה מכח דברי הרב שך והחזו"א. מי שנוהג אחרת וכעצת רבותיו אשריו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספזון אמר:
לא ראיתי את שאלת המחץ של 'ביטול תורה' על החופש שיש מידי שנה בשנה... למה דוקא בדבר שבקדושה, שמקורה טהור בדברי הזוה"ק, שנתקבל בכל תפוצות ישראל, והאר"י הק' כידוע עשה עסק גדול מזה, האם זה נקרא ביטול תורה?
שנית, כהמשך לשאלה ראשונה, לא ראיתי את אותם אברכי משי שנמנעים מלנסוע למירון, שגם ימנעו מלנסוע למנוחת הנפש וכדו', מה הנפק"מ
שלישית, האם תפילה זה ביטול תורה? אם לא, מה הדין כאן שונה, וכי נוסעים למירון במשך כמה שעות, מיטלטלים בדרכים, בשאטלים, ונדחקים ומצטופפים, כדי להתאוורר? חוץ מזה, מי שדוקא רוצה (ורוב העולים לציון הק' נוהגים כך, לפחות לפי ראות עיני) מקיימים בהידור מצות ובלכתך בדרך, וגם במקום יש היכלי תורה מפוארים עם אלפי ספרי קודש וכן הלאה. אדרבה, זה כמו לימוד מוסר, שהוא חלק מהתורה. שבכך מתעוררים ומתחזקים בהמשך לימוד התורה בהתמדה ביתר שאת ועוז
ממש דמיון להפליא!!! בין הזמנים שזה כמה שבועות טובות, לעומת ל"ג בעומר שזה כמה שעות. כאשר כאמור אין לזה שום ביטול תורה. ואם אתה יוצא להתאוורר לכמה שעות לשאוף אויר צח להמשך הלימוד, זה גם נקרא ביטול תורה? ואם תרצה, תפילת המנחה גם מחלקת את הזמן לשתיים, שלא לדבר על חורף, אפילו בזמן הקיץ אצל רבים זה מחלק.
ואם תרצה לדעת, יש קהילות ומוסדות שונים, שאצלם לא קיים כלל המושג בין הזמנים זולת יומא ניסן ותשרי, אך מקפידים על העלייה למירון. מה עדיף? לקיים בין הזמנים או לעלות למירון?
הפקדתי שומרים אמר:
חופש הנ"ל הוא בין זמן לזמן, או כפי הגדרת מרן הרב שך "זמן בינים". ל"ג בעומר תוך הזמן, ועל כך באה טענת הרב שך.
העסק שעשה רבינו האר"י, אינו נוגע למרן החזו"א שלא נהג כך, ועל כן שאלתנו לאותם ההולכים בדרך הפשט וכד' החזו"א ושאר גדולים.
תפילה זה לא ביטול תורה. תפילה שמחלקת את הזמן לשנים הינה ביטול תורה לדעת מרן הרב שך.
ובנוגע לחופש וכו'. ראיתי פעם שיחה של הרב דן סגל שמספר על ההשתלשלות הדברים, מאיפה ולמה התחיל בין הזמנים, וסיפר שרוב גדולי ישראל בזמנו לא היתה דעתם נוחה, וב"ה בהמשך אעלה את הדברים.
ר' @יוספזון נגעת בנקודה חשובה, ואם נקצין מעט נעלה שאלה בסגנון כזה. היאך ייתכן שמרן הרב שך אמר את הדברים בענין ל"ג בעומר הנ"ל, ואילו בבן הזמנים זמן גדול בהרבה, לא אמר את שאמר.
בשביל זה אני מעתיק כאן עדות של ר' דן סגל איך התחיל בין הזמנים, ויחס הגדולים לגבה (מתוך קונטרס שיחות אלול) בזה"ל-

"ונטיב לדעת על הסיבות שבגינם התחילו להנהיג בישיבות "בין" לזמנים ממעשה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א, ולקחו, שלא די שקביעת בין הזמנים, לא התקבלה בעצת הגדולים ושלא על דעתם כי אם כורח הנסיבות של אותה תקופה קשה היא הגורמת ל"בין" הזמנים..ולאחר שעברו הימים חשבו הגדולים לבטלה אלא שלא הסתייעה הדבר. מעשה זה לקוח משיחה של המשגיח ר' דן סגל שליט"א והרי היא לפניכם בלשונו כמעט מילה במילה..
"אני אגיד לכם לפני שנים נכנסתי לסטייפלער -שאלתי אותו בכתב שלא יהיה ביטול תורה- איך זה שמוציאים את הבני תורה בזמן כזה, בקיץ לוהט שהרחוב כמו ג'ונגל, כמו גן חיות, שמתהלכים כמו חיות היער ה' ירחם, וזורקים אותם לרחובה של עיר, שברגע אפשר לאבד את הנשמה לגמרי.
אז אמר לי הסטייפלער, אתה צודק והוא הוסיף, -אומר לכם (לשון הגרד"ס) כמעט מילה במילה מה שהוא אמר-, 'אצלי זה כמו שמוציאים את הלב של הזמן'. 'לומדים מאייר עד ר"ה ומוציאים את השלושה שבועות האלו' והוסיף הסטייפלער שבימים עברו זה לא היה נהוג.
ושמעתי מהרב'ה של מנצ'סטר שיאריך ימים, שהסטיפלער אמר לו שהכוונה של זה -בין הזמנים- היתה שלא לשם שמים רק שפעם המצב היה קשה –שלא כהיום שב"ה אכשר דרא כמה שפע יש- ולמדו בתנאים מאד קשים, ובמסירות נפש, וכיון שהבחורים החסידים היו נוסעים לחצרות רבותיהם באלול, לכן החליטו שיסגרו את הישיבות באלול וכך גם יחסכו את הוצאות המטבח והוסיף בתור סניף וגם ראשי הישיבות ינוחו קצת. הבחורים היו נוסעים בזמן הזה והישיבות היו מדלדלות. ואחר כך תפסו את עצמם איך מבטלים את אלול את ההכנה לר"ה ויוה"כ. אבל מה עושים עם המטבח לכן הלכו ודחו את בין הזמנים של אלול ללפני זה, לאב, שלושת השבועות. ועל מה בין הזמנים?, שלמדו מאייר בקושי ג' חודשים, בשלמא בין הזמנים פסח אחרי זמן חורף ובפרט מתי שהשנה מעוברת!. כך אמר הסטייפלער.
ואמר לי הסטיפלער –למשגיח שלי'- אני לא יכול לעשות את זה –לבטל את בין הזמנים- בלי 'הראש ישיבה' הרב שך זצ"ל, תלך לראש הישיבה ותשאל אותו בנוגע לזה. הלכתי (ר' דן סגל) לרב שך ואמר לי 'אתה צודק אבל אני לא יכול לבטל', רק בפוניבז'. תלך לרב אברמסקי –הגאון בעל חזון יחזקאל- ותגיד לו שיכנס את ועד הישיבות. הלכתי אליו הוא כבר היה חולה ואמר לי אתה צודק אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה תבקש מהסטייפלער שיתפלל עלי. ולאחר כמה זמן הוא נפטר.
וסיים ר' דן סגל שלי' 'מי שצריך לתבוע על ביטול בין הזמנים, זה אתם הבחורים!, אתם הנושאים בעול, זהו זמן שצריך להוסיף ולהרבות בלימוד התורה הקדושה'. עד כן תוכן השיחה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א."

ע"כ מועתק מהקונטרס הנ"ל.

אם כך שבן הזמנים הוא זמן של "בדיעבד" כפי שעולה בד' הנ"ל (זאת אף שהדעת היתה נותנת שבין הזמנים נצרך בשביל ההתאווררות זמן קיץ וכו' ועם זאת אמרו גדולים אלו את שאמרו) אין לנו להוסיף עוד ימים של ביטול מעסק התורה. (וידוע מה שהתבטא הרב שך בענין בין הזמנים אחר שלא נסתייע לבטלו)
(כמובן לשי' הנ"ל, לשי' שיש ענין גדול ללכת בל"ג בעומר למירון כפי שהדגשנו אין הדברים אמורים)
 

ברית מלח

משתמש רגיל
השאלה הא', אינה אלא בגדר 'בקשת סיוע בלימוד זכות' ואף הצעת כמה פתרונות ראויים
והשאלה הב', אכן לא שמענו בר אוריין שמתיר (בפומבי) לנסוע למרון והטעם פשוט.
 

סבא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ושמעתי מהרב'ה של מנצ'סטר שיאריך ימים, שהסטיפלער אמר לו שהכוונה של זה -בין הזמנים- היתה שלא לשם שמים רק שפעם המצב היה קשה –שלא כהיום שב"ה אכשר דרא כמה שפע יש- ולמדו בתנאים מאד קשים, ובמסירות נפש, וכיון שהבחורים החסידים היו נוסעים לחצרות רבותיהם באלול, לכן החליטו שיסגרו את הישיבות באלול וכך גם יחסכו את הוצאות המטבח והוסיף בתור סניף וגם ראשי הישיבות ינוחו קצת. הבחורים היו נוסעים בזמן הזה והישיבות היו מדלדלות. ואחר כך תפסו את עצמם איך מבטלים את אלול את ההכנה לר"ה ויוה"כ. אבל מה עושים עם המטבח לכן הלכו ודחו את בין הזמנים של אלול ללפני זה, לאב, שלושת השבועות. ועל מה בין הזמנים?, שלמדו מאייר בקושי ג' חודשים, בשלמא בין הזמנים פסח אחרי זמן חורף ובפרט מתי שהשנה מעוברת!. כך אמר הסטייפלער.
ואמר לי הסטיפלער –למשגיח שלי'- אני לא יכול לעשות את זה –לבטל את בין הזמנים- בלי 'הראש ישיבה' הרב שך זצ"ל, תלך לראש הישיבה ותשאל אותו בנוגע לזה. הלכתי (ר' דן סגל) לרב שך ואמר לי 'אתה צודק אבל אני לא יכול לבטל', רק בפוניבז'. תלך לרב אברמסקי –הגאון בעל חזון יחזקאל- ותגיד לו שיכנס את ועד הישיבות. הלכתי אליו הוא כבר היה חולה ואמר לי אתה צודק אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה תבקש מהסטייפלער שיתפלל עלי. ולאחר כמה זמן הוא נפטר.
וסיים ר' דן סגל שלי' 'מי שצריך לתבוע על ביטול בין הזמנים, זה אתם הבחורים!, אתם הנושאים בעול, זהו זמן שצריך להוסיף ולהרבות בלימוד התורה הקדושה'. עד כן תוכן השיחה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א." [/i]
ע"כ מועתק מהקונטרס הנ"ל.
לעניות דעתי זה מוצש"ר אמיתי [אולי רק במושג כי מדובר בנפטרים] על ראשי הישיבות והמשגיחים של הדור שעבר, שפשוט לא שמו לב וסגרו את הישיבה באלול, ופתאום שמו לב, ו"תפסו את עצמם", ואז הקדימו את בין הזמנים... חס ושלום שנאמין לזה!
[כמובן שהיה שייך לברר את הסיפור ולמצוא בו חורים כלומר כמה בחורים חסידיים באמת למדו בישיבות בליטא, וכמה מהם עזבו באלול את הישיבה וכו' וכו', אבל אין צורך כי זה פשוט שקר וכזב שמוכח מעצמו, שראשי הישיבות והמשגיחים בעלי המוסר, שכל כך חינכו על אלול שהוא אחד מהיסודות החשובים ביותר של ר' ישראל, לא הבינו בכלל מה הם עושים וסגרו את הישיבה באלול ושילחו את הבחורים כצאן שאין להם רועה]
אינני יודע מי כאן הטועה בכל שרשרת מסירת הדברים, אבל דבר אחד ברור, זה לא נכון!
והסיפור על הרב שך וכו', גם אם הוא נכון, אי אפשר ללמוד ממנו כלום, שהרי אחר כך כשהמושכות של הישיבות היו בידו, באו כל פעם משלחות מכל מיני מקומות אליו [אני זוכר שר' שלום היה אצלו, ואיזה צדיק ירושלמי בשם הרב גוטפרב] שלפחות יקצרו את בין הזמנים [כמו שעושים תלמידי ר' חיים גריינימן שאצלם בין הזמנים רק שבועיים], ואמר שאסור בשום אופן לשנות, ואפילו במלחמה כשביטלו בין הזמנים [אמנם זה היה אחרי סוכות כמדומני], אמר הרב שך שהתחרט אח"כ על זה...
סוף דבר, זה לא בדיעבד כלל [אלא מצד זה שלכתחילה היינו שמחים אילו לא הייתה לנו עייפות החומר ולא היינו זקוקים לזה], אלא זה רצון ה', לדעת הרב שך [והבי"ד של העדה החרדית בירושלים באמת אסר את זה, ואכן בישיבות הירושלמיות זה לא היה קיים], אלא שמחמת שהמצב היום יותר ויותר נהיה גרוע, מחפשים כל הזמן עצות לדאוג שלא יזיק כל כך.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
ושמעתי מהרב'ה של מנצ'סטר שיאריך ימים, שהסטיפלער אמר לו שהכוונה של זה -בין הזמנים- היתה שלא לשם שמים רק שפעם המצב היה קשה –שלא כהיום שב"ה אכשר דרא כמה שפע יש- ולמדו בתנאים מאד קשים, ובמסירות נפש, וכיון שהבחורים החסידים היו נוסעים לחצרות רבותיהם באלול, לכן החליטו שיסגרו את הישיבות באלול וכך גם יחסכו את הוצאות המטבח והוסיף בתור סניף וגם ראשי הישיבות ינוחו קצת. הבחורים היו נוסעים בזמן הזה והישיבות היו מדלדלות. ואחר כך תפסו את עצמם איך מבטלים את אלול את ההכנה לר"ה ויוה"כ. אבל מה עושים עם המטבח לכן הלכו ודחו את בין הזמנים של אלול ללפני זה, לאב, שלושת השבועות. ועל מה בין הזמנים?, שלמדו מאייר בקושי ג' חודשים, בשלמא בין הזמנים פסח אחרי זמן חורף ובפרט מתי שהשנה מעוברת!. כך אמר הסטייפלער.
ואמר לי הסטיפלער –למשגיח שלי'- אני לא יכול לעשות את זה –לבטל את בין הזמנים- בלי 'הראש ישיבה' הרב שך זצ"ל, תלך לראש הישיבה ותשאל אותו בנוגע לזה. הלכתי (ר' דן סגל) לרב שך ואמר לי 'אתה צודק אבל אני לא יכול לבטל', רק בפוניבז'. תלך לרב אברמסקי –הגאון בעל חזון יחזקאל- ותגיד לו שיכנס את ועד הישיבות. הלכתי אליו הוא כבר היה חולה ואמר לי אתה צודק אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה תבקש מהסטייפלער שיתפלל עלי. ולאחר כמה זמן הוא נפטר.
וסיים ר' דן סגל שלי' 'מי שצריך לתבוע על ביטול בין הזמנים, זה אתם הבחורים!, אתם הנושאים בעול, זהו זמן שצריך להוסיף ולהרבות בלימוד התורה הקדושה'. עד כן תוכן השיחה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א." [/i]
ע"כ מועתק מהקונטרס הנ"ל.
לעניות דעתי זה מוצש"ר אמיתי [אולי רק במושג כי מדובר בנפטרים] על ראשי הישיבות והמשגיחים של הדור שעבר, שפשוט לא שמו לב וסגרו את הישיבה באלול, ופתאום שמו לב, ו"תפסו את עצמם", ואז הקדימו את בין הזמנים... חס ושלום שנאמין לזה!
[כמובן שהיה שייך לברר את הסיפור ולמצוא בו חורים כלומר כמה בחורים חסידיים באמת למדו בישיבות בליטא, וכמה מהם עזבו באלול את הישיבה וכו' וכו', אבל אין צורך כי זה פשוט שקר וכזב שמוכח מעצמו, שראשי הישיבות והמשגיחים בעלי המוסר, שכל כך חינכו על אלול שהוא אחד מהיסודות החשובים ביותר של ר' ישראל, לא הבינו בכלל מה הם עושים וסגרו את הישיבה באלול ושילחו את הבחורים כצאן שאין להם רועה]
אינני יודע מי כאן הטועה בכל שרשרת מסירת הדברים, אבל דבר אחד ברור, זה לא נכון!
והסיפור על הרב שך וכו', גם אם הוא נכון, אי אפשר ללמוד ממנו כלום, שהרי אחר כך כשהמושכות של הישיבות היו בידו, באו כל פעם משלחות מכל מיני מקומות אליו [אני זוכר שר' שלום היה אצלו, ואיזה צדיק ירושלמי בשם הרב גוטפרב] שלפחות יקצרו את בין הזמנים [כמו שעושים תלמידי ר' חיים גריינימן שאצלם בין הזמנים רק שבועיים], ואמר שאסור בשום אופן לשנות, ואפילו במלחמה כשביטלו בין הזמנים [אמנם זה היה אחרי סוכות כמדומני], אמר הרב שך שהתחרט אח"כ על זה...
סוף דבר, זה לא בדיעבד כלל [אלא מצד זה שלכתחילה היינו שמחים אילו לא הייתה לנו עייפות החומר ולא היינו זקוקים לזה], אלא זה רצון ה', לדעת הרב שך [והבי"ד של העדה החרדית בירושלים באמת אסר את זה, ואכן בישיבות הירושלמיות זה לא היה קיים], אלא שמחמת שהמצב היום יותר ויותר נהיה גרוע, מחפשים כל הזמן עצות לדאוג שלא יזיק כל כך.

ר' סבא אתה נחרץ מדי.
אתה כותב -"לעניות דעתי זה מוצש"ר אמיתי"- ולכך אתה מסיק -"אבל דבר אחד ברור זה לא נכון"
אבל מה נעשה..שדברי ר' דן הנ"ל לא רק הועלו על הכתב בחוברת הנ"ל אלא גם
יש הקלטה של שיחת ר' דן הנ"ל מילה במילה.
ר' דן סגל חלילה מוציא שם רע? ר' דן מוסר עדות שגויה?
ומי לנו בדורנו כר' דן הנמנה על גדולי וצדיקי הדור.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברית מלח אמר:
השאלה הא', אינה אלא בגדר 'בקשת סיוע בלימוד זכות' ואף הצעת כמה פתרונות ראויים
והשאלה הב', אכן לא שמענו בר אוריין שמתיר (בפומבי) לנסוע למרון והטעם פשוט.

שאלה א', לנסות לאבחן את פשר התמורות שנופלות בין ההנהגת האברך בעוד ששהה בישיבה, ולאחריה. ובעיקר מה המניע לכל זה.

שאלה ב' בפומבי ודאי שלא, נכתב רק בהקצנה כפי שצויין שם, עיקר השאלה מתיחסת לרה"י שמעלימים עין, אם יש כאלה בנמצא.
 

יוספזון

משתמש ותיק
ברית מלח אמר:
השאלה הא', אינה אלא בגדר 'בקשת סיוע בלימוד זכות' ואף הצעת כמה פתרונות ראויים
והשאלה הב', אכן לא שמענו בר אוריין שמתיר (בפומבי) לנסוע למרון והטעם פשוט.
אני כלל לא מבין, יש גדולי ישראל מפורסמים, שנוסעים בעצמם למירון, אלפי ת"ח מקפידים להגיע במקום קדוש זה בל"ג בעומר, ואתה שואל אם יש מי שמתיר בפומבי? גדולי ישראל מהמגזר החסידי והספרדי לא מספיקים בשבילך? ואף גדולי ישראל מהמגזר הליטאי נמצאים שם, אם אני זוכר טוב ראיתי פעם את הגר"מ שטרנבוך שליט"א במירון,, ועוד רבים שכלל לא שייכים למגזר החסידי או הספרדי.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
סבא אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
ושמעתי מהרב'ה של מנצ'סטר שיאריך ימים, שהסטיפלער אמר לו שהכוונה של זה -בין הזמנים- היתה שלא לשם שמים רק שפעם המצב היה קשה –שלא כהיום שב"ה אכשר דרא כמה שפע יש- ולמדו בתנאים מאד קשים, ובמסירות נפש, וכיון שהבחורים החסידים היו נוסעים לחצרות רבותיהם באלול, לכן החליטו שיסגרו את הישיבות באלול וכך גם יחסכו את הוצאות המטבח והוסיף בתור סניף וגם ראשי הישיבות ינוחו קצת. הבחורים היו נוסעים בזמן הזה והישיבות היו מדלדלות. ואחר כך תפסו את עצמם איך מבטלים את אלול את ההכנה לר"ה ויוה"כ. אבל מה עושים עם המטבח לכן הלכו ודחו את בין הזמנים של אלול ללפני זה, לאב, שלושת השבועות. ועל מה בין הזמנים?, שלמדו מאייר בקושי ג' חודשים, בשלמא בין הזמנים פסח אחרי זמן חורף ובפרט מתי שהשנה מעוברת!. כך אמר הסטייפלער.
ואמר לי הסטיפלער –למשגיח שלי'- אני לא יכול לעשות את זה –לבטל את בין הזמנים- בלי 'הראש ישיבה' הרב שך זצ"ל, תלך לראש הישיבה ותשאל אותו בנוגע לזה. הלכתי (ר' דן סגל) לרב שך ואמר לי 'אתה צודק אבל אני לא יכול לבטל', רק בפוניבז'. תלך לרב אברמסקי –הגאון בעל חזון יחזקאל- ותגיד לו שיכנס את ועד הישיבות. הלכתי אליו הוא כבר היה חולה ואמר לי אתה צודק אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה תבקש מהסטייפלער שיתפלל עלי. ולאחר כמה זמן הוא נפטר.
וסיים ר' דן סגל שלי' 'מי שצריך לתבוע על ביטול בין הזמנים, זה אתם הבחורים!, אתם הנושאים בעול, זהו זמן שצריך להוסיף ולהרבות בלימוד התורה הקדושה'. עד כן תוכן השיחה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א." [/i]
ע"כ מועתק מהקונטרס הנ"ל.
לעניות דעתי זה מוצש"ר אמיתי [אולי רק במושג כי מדובר בנפטרים] על ראשי הישיבות והמשגיחים של הדור שעבר, שפשוט לא שמו לב וסגרו את הישיבה באלול, ופתאום שמו לב, ו"תפסו את עצמם", ואז הקדימו את בין הזמנים... חס ושלום שנאמין לזה!
[כמובן שהיה שייך לברר את הסיפור ולמצוא בו חורים כלומר כמה בחורים חסידיים באמת למדו בישיבות בליטא, וכמה מהם עזבו באלול את הישיבה וכו' וכו', אבל אין צורך כי זה פשוט שקר וכזב שמוכח מעצמו, שראשי הישיבות והמשגיחים בעלי המוסר, שכל כך חינכו על אלול שהוא אחד מהיסודות החשובים ביותר של ר' ישראל, לא הבינו בכלל מה הם עושים וסגרו את הישיבה באלול ושילחו את הבחורים כצאן שאין להם רועה]
אינני יודע מי כאן הטועה בכל שרשרת מסירת הדברים, אבל דבר אחד ברור, זה לא נכון!
והסיפור על הרב שך וכו', גם אם הוא נכון, אי אפשר ללמוד ממנו כלום, שהרי אחר כך כשהמושכות של הישיבות היו בידו, באו כל פעם משלחות מכל מיני מקומות אליו [אני זוכר שר' שלום היה אצלו, ואיזה צדיק ירושלמי בשם הרב גוטפרב] שלפחות יקצרו את בין הזמנים [כמו שעושים תלמידי ר' חיים גריינימן שאצלם בין הזמנים רק שבועיים], ואמר שאסור בשום אופן לשנות, ואפילו במלחמה כשביטלו בין הזמנים [אמנם זה היה אחרי סוכות כמדומני], אמר הרב שך שהתחרט אח"כ על זה...
סוף דבר, זה לא בדיעבד כלל [אלא מצד זה שלכתחילה היינו שמחים אילו לא הייתה לנו עייפות החומר ולא היינו זקוקים לזה], אלא זה רצון ה', לדעת הרב שך [והבי"ד של העדה החרדית בירושלים באמת אסר את זה, ואכן בישיבות הירושלמיות זה לא היה קיים], אלא שמחמת שהמצב היום יותר ויותר נהיה גרוע, מחפשים כל הזמן עצות לדאוג שלא יזיק כל כך.

ר' סבא אתה נחרץ מדי.
אתה כותב -"לעניות דעתי זה מוצש"ר אמיתי"- ולכך אתה מסיק -"אבל דבר אחד ברור זה לא נכון"
אבל מה נעשה..שדברי ר' דן הנ"ל לא רק הועלו על הכתב בחוברת הנ"ל אלא גם
יש הקלטה של שיחת ר' דן הנ"ל מילה במילה.
ר' דן סגל חלילה מוציא שם רע? ר' דן מוסר עדות שגויה?
ומי לנו בדורנו כר' דן הנמנה על גדולי וצדיקי הדור.

להלן הקטע בו מתאר ר' דן סגל שליט"א את השתלשלות בכל הנוגע לקביעת בין הזמנים, ומה שאמרו לו בזה הסטייפלער והרב שך.

הורדה בלינק המצורף-

7 מ"ב
https://magicode.me/send-file/file/9e71ea58fbc5d11cc2ce64ca070c2633cc581887/view

החל מדקה ועשרים ושלוש שניות. -1:23 עד סופו. לערך חמש דקות
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספזון אמר:
ברית מלח אמר:
השאלה הא', אינה אלא בגדר 'בקשת סיוע בלימוד זכות' ואף הצעת כמה פתרונות ראויים
והשאלה הב', אכן לא שמענו בר אוריין שמתיר (בפומבי) לנסוע למרון והטעם פשוט.
אני כלל לא מבין, יש גדולי ישראל מפורסמים, שנוסעים בעצמם למירון, אלפי ת"ח מקפידים להגיע במקום קדוש זה בל"ג בעומר, ואתה שואל אם יש מי שמתיר בפומבי? גדולי ישראל מהמגזר החסידי והספרדי לא מספיקים בשבילך? ואף גדולי ישראל מהמגזר הליטאי נמצאים שם, אם אני זוכר טוב ראיתי פעם את הגר"מ שטרנבוך שליט"א במירון,, ועוד רבים שכלל לא שייכים למגזר החסידי או הספרדי.
ר' יוספזון היקר, אל לך להתרגש. אתה צודק בדבריך שישנם הרבה גדולים מכל מיני מגזרים שעולים מירונה. על כך אין חולק.
השאלה שהעלנו מתיחסת לאותם בני תורה ההולכים כפי הגדולים שסוברים אחרת הווי אומר החזו"א האבי עזרי, נוסיף לזה את הגרי"ז את הסטייפלער, הגרח"ק, האילת השחר, המנחת יהודה ועוד ועוד. אם כך אחר שמקבלים את הוראתם בכל הנוגע לענינים אחרים, מה השתנה בנוגע למירון.
אני חלילה לי מלחוות דעה אם מותר, מיותר, צריך, חייב וכו'..בענין הזה. וע"כ הסר תרעומת מלבך, אם חלילה יש.
ומה שהזכרת את ר' משה שטרנבוך באמת חידוש גדול. (ולקחת ראיה מהגאון הנ"ל ק"ק, שכן יש חילוק בין אדם גדול, לבחור או אברך כך לענ"ד. וזאת תדע שבישיבתו (ויש לו ישיבה חשובה) מסתמא לא נותן רשות לבחורים, אלא"כ אני טועה ואז החידוש מתעצם. מה שלא יהיה, ד' הרב שך ושאר הגאונים הנ"ל (שרוב ככל ציבור הבנ"ת הולך אחריהם) מדברים אחרת בעד עצמם)
 

סבא

משתמש ותיק
הנה גירסא אחרת מהסטייפעלער שמובאת ע"י נכדו חביבו בספר תולדות יעקב עמ' ק"ד-
וכל המושג של בין הזמנים הי' רבנו אומר הוא דבר חדש שהושפע מהמתחדשים. לפנים הי' בישראל שכמה בחורים בודדים תלמידים חלשים בגופם היו נוסעים מפעם בפעם להבראה למרחצאות ולהרים לשאוף אויר צח ולאגור כח להמשיך ביגיעה בתורה אבל גם במקום הבראתם היו עוסקים כל היום בתורה
 
חלק עליון תַחתִית