סגולות לשלום בית

[בחור_צעיר]

כל העצות הנדושות ותמימות האלו כבר נוסו ביתר שאת וללא הועיל.

כבר אמרו חז"ל אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין.

מתוך הדברים נשמע שהאופן שהבעל "ניסה" לקיים את העצות הנ"ל הוא כעין מה שאמרו אצל "כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו" - ובא אחד וטען "ניסיתי, וברחתי כל הזמן מכבוד, ולא ראיתי שהכבוד רודף אחרי", אמר לו החכם "זה בגלל שאתה כל הזמן מסתכל מאחוריך לראות אם הוא אכן רודף אחריך!", דהיינו מי שבורח מןן הכבוד וכל הזמן מחפש את הכבוד מעולם לא יראה את הכבוד רודף אחריו.
והכי נמי כשמישהו "מוותר" או "מרצה" או "מתייחס" לאשתו, אבל אינו עושה כן מתוך שעבד על עצמו באמת לקנות את מידת הוויתור ומידת הנשיאה בעול, ומצוות ואהבת לרעך כמוך, אלא הוא עושה כן רק משום שהווא רוצה שזה יהיה "סגולה" שאשתו תיכנע לו, ויתן לו מה שהוא רוצהף, ושהוא יוכל לשלוט עליה, מעולם לא יצא מזה שום אהבה חוזרת מצידה, ושום כניעה וויתור חוזר מצידה, וישאר עם הטענה ש"כל העצות הנדושות ותמימות כבר נוסו ביתר שאת וללא הועיל."

כל כך מדויק!

 

[מתאהב על ידך]

להתייעץ עם אנשים מנוסים ומומחים שהצילו ובנו בתים, ולא להישען על בינתם של בעלי מקלדת וגישה לרשת.

[עקביא בן מהלל אומר]

להתייעץ עם אנשים מנוסים ומומחים שהצילו ובנו בתים, ולא להישען על בינתם של בעלי מקלדת וגישה לרשת.

 אל תהיה בטוח שיועצי נישואין אין להם גישה לרשת..

[עוגן]

שמעתי, יש ישיבות שהבחורים לא מקבלים שמץ של מושג בחיי הנישואין, ומנסים ליישם חיי ישיבה בחיי הנישואין, ואחוז הגירושין שם הוא גבוה.
יבדוק נא מה אחוז הגירושין בישיבתו, וידע אולי פשוט חוסר הבנה בסיסי בעניין.

[נדיב לב]

שמעתי, יש ישיבות שהבחורים לא מקבלים שמץ של מושג בחיי הנישואין, ומנסים ליישם חיי ישיבה בחיי הנישואין, ואחוז הגירושין שם הוא גבוה.
יבדוק נא מה אחוז הגירושין בישיבתו, וידע אולי פשוט חוסר הבנה בסיסי בעניין.

לא ברור. מושג, קרי הדרכה? בכל מקרה, לדעתי זה פחות תלוי בסוג הישיבה, יותר בסוג הפרסונה..

[עוגן]

אכן, אבקש לתקן, לא מדובר על סוג ישיבות, אלא על ישיבה מסוימת מאוד שמעתי כן.

[מסתפק במועט]

שמעתי, יש ישיבות שהבחורים לא מקבלים שמץ של מושג בחיי הנישואין, ומנסים ליישם חיי ישיבה בחיי הנישואין, ואחוז הגירושין שם הוא גבוה.
יבדוק נא מה אחוז הגירושין בישיבתו, וידע אולי פשוט חוסר הבנה בסיסי בעניין.

היה נראה לי שיש ישיבות שם בתקופה שמחזר אחר אבידתו ,
תשומת הלב נתונה לענינים הפיננסיים (בין תשלומי האב בין "כושר ההשתכרות" של הנידונה)
ברמה כזו שמסיטה את תשומת הלב מהאדם איתו הולכים לחיות חיים שלמים.

[יושב אוהלים]

מנסים ליישם חיי ישיבה בחיי הנישואין,

וכמו שאמר מדריך נישואין חשוב לחתנים - "אשה היא לא סטנדר! אתה רגיל כשאתה יושב לפני הסטנדר שאתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, והסטנדר לא נעלב, ולא עונה לך בחזרה, ואם יש לך בעיה של אי הבנה במה שכתוב בגמרא שעל הסטנדר, אתה פשוט נותן דפיקה חזקה על הסטנדר, וצועק בקול חזק "מה זה הדבר הזה שנאמרה פה!"...
א ב ל תכניסו את זה טוב טוב בראש... א ש ה  ה י א  ל א  ס ט נ ד ר ! ! !

[עוגן]

מנסים ליישם חיי ישיבה בחיי הנישואין,

וכמו שאמר מדריך נישואין חשוב לחתנים - "אשה היא לא סטנדר! אתה רגיל כשאתה יושב לפני הסטנדר שאתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, והסטנדר לא נעלב, ולא עונה לך בחזרה, ואם יש לך בעיה של אי הבנה במה שכתוב בגמרא שעל הסטנדר, אתה פשוט נותן דפיקה חזקה על הסטנדר, וצועק בקול חזק "מה זה הדבר הזה שנאמרה פה!"...
א ב ל תכניסו את זה טוב טוב בראש... א ש ה  ה י א  ל א  ס ט נ ד ר ! ! !

לא צריך להגזים.
צריך ללמד ולהדריך שאשה היא לא חבר חדר!

[יושב אוהלים]

מנסים ליישם חיי ישיבה בחיי הנישואין,

וכמו שאמר מדריך נישואין חשוב לחתנים - "אשה היא לא סטנדר! אתה רגיל כשאתה יושב לפני הסטנדר שאתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, והסטנדר לא נעלב, ולא עונה לך בחזרה, ואם יש לך בעיה של אי הבנה במה שכתוב בגמרא שעל הסטנדר, אתה פשוט נותן דפיקה חזקה על הסטנדר, וצועק בקול חזק "מה זה הדבר הזה שנאמרה פה!"...
א ב ל תכניסו את זה טוב טוב בראש... א ש ה  ה י א  ל א  ס ט נ ד ר ! ! !

לא צריך להגזים.
צריך ללמד ולהדריך שאשה היא לא חבר חדר!

ואף לא כחברותא בבית המדרש.
זה נוגע הרבה בקשר לוויכוחים ו"עקיצות" וכדומה.
 

[עוגן]

לפי מה ששמעתי, אין החסרון בחוסר הכרת דרך השיחה, אלא בהבנת המחויבות כלפי המושג בית, בהפנמת המושג אשתו כגופו, ביחס לכל אורח החיים.
וד' הטוב ירחם!

[בן עמינדב]

יש אומרים שלקפל את הטלית במוצאי שבת זה סגולה לשלום בית.
ויש שהעירו על כך שהסגולה היא דווקא במוצאי שבת לקפל את השרוולים ולשטוף את הכלים

[בית לה']

ש אומרים שלקפל את הטלית במוצאי שבת זה סגולה לשלום בית.

כבר שמעתי על מי שחייב את אשתו לקפל את הטלית במוצ"ש למען הסגולה...

[כרם]

בשו"ע או"ח סי' ר"נ ס"ג בהגה: ויש להשחיז הסכין בע"ש וכו'.
ובמ"ב סק"ה: ובספרי מסמיך לה אקרא וידעת כי שלום אהלך זו השחזת הסכין כי אם קהה הסכין יוכל לבוא לפעמים לידי קטטה ח"ו.
ושמעתי מבדחן בחתונה, טעם נוסף:
לללמדך שאין לסמוך על מה שהשחזת שבוע שעבר, אלא כל שבוע מחדש צריך להשקיע בו שוב ושוב.

[אברהם משה]

ש אומרים שלקפל את הטלית במוצאי שבת זה סגולה לשלום בית.

כבר שמעתי על מי שחייב את אשתו לקפל את הטלית במוצ"ש למען הסגולה...

והיא קיפלה את הטלית הפוך...
(ואז זה היפך הסגולה...)
 

[נדיב לב]

סגולה למילוי כל משאלה - יומרני מדי?

סגלה לנשירת שער סגלה למציאת חן להפך מאויב לאוהב שלא יקחו לך המשרה סגלה להולך לפני השופט להנצל מהמלכות סגלה לפרנסה ברוח סגלה למי שאין לו ברכה בפרנסתו סגלה לרפואה שלמה סגלה לחשוכי בנים סגלה למציאת אבדה סגלה למציאת זווג סגלה לדרשן ששכח דבר בדרשתו סגלה לפריחה בעור סגלה לכאב רגלים סגלה שלא יתיאש החולה בחליו סגלה לכבד פה ומגמגם סגלה לאשה שנחסר לה חלב להניק בנה סגלה לפוחד מהמות סגלה ליושב בבית הכלא סגלה לקנית או מכירת דירה סגלה למי שיצא בנו לתרבות רעה סגלה לחלי המדבק ולמגפה סגלה לכשפים וקשרים סגלה לפחדים וחרדות סגלה למי שאבד את בטחונו העצמי סגלה לרגשי נחיתות סגלה לדכאון סגלה לפתיחת שערים בכל מצוקות החיים סגלה לסובל מבלבולי וספקות אמונה סגלה לסובל ממשקעים בחייו סגלה לגדול ילדים קטנים בנחת סגלה גדולה ונפלאה לזווג, לחשוכי בנים, לפרנסה לבריאות ועוד. סגלה לעצבות עצה שלא לפל מהאמונה עצה לכעס סגלה למתלבט בעסקו, או בשדוכו סגלה להנצל מרמאי לסובל מחלשה לנדודי שנה עצה להתגבר בבקר לקום משנתו סגלה לחלומות רעים סגלה שלא יטמא סגלה למי שנשכו נחש או עקצו עקרב סגלה לחלושי ראיה סגלה למי שנתודע על חלי מסכן שתקפהו סגלה למי שגובר עליו יצרו להחטיאו סגלה לכפרת עוונות סגלה לבטול כל מיני גזרות סגלה להעלות אביו ואמו מגיהנם עצה שלא יזיקו לו המחשבות זרות סגלה לאמונה ולאהבת ה' לכל היום עצה לעורר השמחה בעבודת ה' עצה ליראת השם עצה גדולה ונפלאה להחדרת האמונה עצה לסלק המחשבות הזרות עוד עצה לסלק המחשבות הזרות עוד סגלה לבטול מחשבות זרות סגלה לתקן האדם עצמו מכל גלגוליו סגלה גדולה לבטול הגזרות סגלה למלוי כל משאלה סגלה למתוק הדינים כשממשמשים ובאים סגלה למתוק הדינין לאחר שכבר שורים על האדם צדוק הדין סגלה לבטל הגזרה סגלה להנצל ממות סמוך ומאים. סגלה להנצל מנחשים עקרבים וממזיקים סגלה לבנים צדיקים סגלה להצלחה בכל עניניו מעל הטבע סגלה לכל צרה לבנית בית שיהא בהצלחה סגלה להנצל מכל צרה, חלי, או ממשפט קשה וכיוצא. סגלה לברכה סגלה לעשר סגלה לזכרון סגלה שיהיו דבריו נשמעים.

תפילה לשלום בית

שתיים שלוש סגולות מהרשימה וכולנו מסודרים בחיים בכל הענינים... והעיקר שיכון ליבו לשמים.

[יהודה יעקבזון]

ש אומרים שלקפל את הטלית במוצאי שבת זה סגולה לשלום בית.

כבר שמעתי על מי שחייב את אשתו לקפל את הטלית במוצ"ש למען הסגולה...

זה כבר מצד ההלכה, לקיים 'ולכוף' מה שנאמר אשה כשרה עושה רצון בעלה...

[מתאהב על ידך]

להתייעץ עם אנשים מנוסים ומומחים שהצילו ובנו בתים, ולא להישען על בינתם של בעלי מקלדת וגישה לרשת.

 אל תהיה בטוח שיועצי נישואין אין להם גישה לרשת..

התכוונתי לא לסמוך על עייצ'ס של חברי הפורום.
הפורום מצוי ברשת כמדומה... 
 

[תוהה ומתבונן]

מי שיודע על כל סגולה שהיא בנושא, שישתדל גם לכתוב את מקורה. והאם הוא יודע אם זה נוסה ע"י מישהו ומידת ההצלחה.
מי שיש לו עצות והדרכות, לשם כך פתחתי אשכול נפרד ונא לכתוב רק שם את העצות וההדרכות.

אני מתייחס למה שכתבת ב"עצות לשלום בית" (אין לי הרשאה לכתוב שם) באופן כללי למידה רצינית של הנושא יכולה מאד לעזור אפשר גם ללכת לקורס של מדריכי חתנים/כלות. הסיפור שהבעל מפרגן והאשה אומרת שהוא מחניף זה באמת מעניין, יתכן שלאחד מבני הזוג יש בעיה נוספת כגון הפרעת אישיות ויכול להיות שהיא הגורם לכל הבעיה.

[מוחל וסולח]

 

חסר כאן הצד השני של מטבע ה"לא להעיר". מה כן לעשות.
אתה חייב לתת לאדם אפיק להביע את חוסר שביעות רצונו מכל מיני דברים.

איך היה אומר המשגיח שלי?
יש בך חוסר שביעות רצון מאחרים?
תשנה את עצמך, מה אתה רוצה מאחרים? זוהי הבעיה שלך!

חוסר שביעות רצון, מוכיח על ציפיות מסויימות, ועלינו לבחון האם הציפיות שלנו בכלל נצרכות באמת? או שאלו ציפיות שנבנו ללא מבחן מציאות.
ואם אלו ציפיות נצרכות, האם אנו מחשבים את כל הרקע המציאותי שיאפשר לצד השני למלאות את הציפיות שלנו?

(כמובן, צריך שכל ודעת מתי זו בעיה של המתלונן, ומתי ישנה בעיה אחרת.)

 

[מוחל וסולח]

 

בקיצור עבודת המידות!
אבל כמה אפשר לשתוק לה??? ואם זה מתפוצץ כבר, מה עושים???

חוץ מזה כשזה מפריע לעבודת ה' של הבעל, וכי אפשר להבליג?!
ואם היא לא מחנכת את הילדים בצורה ראויה, מה צריך לשתוק?!

לדעתי הרשימה שכתב חסרה הרבה תבלינים ובישול... זה לא רק זה!

הפתרון הוא להעיר, ושוב להעיר. ואם זה לא עוזר, ורק מחריף את המצב, כמובן להעיר עוד יותר.

הרי הפתרון הנכון והמושלם, הוא להמשיך לבצע את מה שלא עזר מעולם, ולא יעזור לעולם.

האם הערות באות ממקום של חשיבה, כיצד לעזור לשני לבצע שינוי, לטובת העניין שאני רוצה, או שהערות באות מהאינסטינקט של עצבים?
התשובה לכך, תענה גם מדוע לעולם לא צריך להעיר לאשה.
כמובן שזה קשה, אך לא בגלל האשה, אלא בגלל שטרם סיימנו לעבוד על המידות, ולחשוב רציונלית/תכליתית גם כשאנחנו כועסים.

[מסתפק במועט]

 

חסר כאן הצד השני של מטבע ה"לא להעיר". מה כן לעשות.
אתה חייב לתת לאדם אפיק להביע את חוסר שביעות רצונו מכל מיני דברים.

איך היה אומר המשגיח שלי?
יש בך חוסר שביעות רצון מאחרים?
תשנה את עצמך, מה אתה רוצה מאחרים? זוהי הבעיה שלך!

חוסר שביעות רצון, מוכיח על ציפיות מסויימות, ועלינו לבחון האם הציפיות שלנו בכלל נצרכות באמת? או שאלו ציפיות שנבנו ללא מבחן מציאות.
ואם אלו ציפיות נצרכות, האם אנו מחשבים את כל הרקע המציאותי שיאפשר לצד השני למלאות את הציפיות שלנו?

(כמובן, צריך שכל ודעת מתי זו בעיה של המתלונן, ומתי ישנה בעיה אחרת.)

 

לגמרי מסכים איתך. אני רציתי להדגיש את הענין שאדם רגיל לא יעמוד באיפוק הזה ,ולכן שינתב את ביקורתו לאפיק יותר חיובי. אבל כמובן צריך לעבור את השלב שאתה מדבר עליו. ייש"כ.

[מוחל וסולח]

לפי מה ששמעתי, אין החסרון בחוסר הכרת דרך השיחה, אלא בהבנת המחויבות כלפי המושג בית, בהפנמת המושג אשתו כגופו, ביחס לכל אורח החיים.
וד' הטוב ירחם!

המשגיח שלי היה מסביר לנו, שלקראת חתונה, עלינו להפרד מצורת האכילה בישיבה. (אני כותב במילים שלי)
בישיבה, כאשר אתה בא לחדר האוכל, המטרה היא ריקון כמות כזו או אחרת של מזון אל הקיבה, וחסל סדר אוכל.
זה לוקח בדיוק חמש דקות כשיש אוכל טעים, לוקח דקה וחצי כאשר האוכל פחות טעים.
זו פרצדורה יבשה, דומה לפרצדורה של ריקון האוכל מהקיבה.
טקס ריקון אל הקיבה, וטקס ריקון של הקיבה.

לאחר הנישואין, האוכל הוא ה'היכי תמצי' לפגוש את האשה.
להתרגל לאכול לאט, לדבר בין ביס לביס עם האשה. ביס, שאלה, ביס, אמירה, ביס, תשובה.

[כמעיין המתגבר]

אין לי כח להאריך אבל
א. כבר הזכיר ר' @גבריאל פולארד את בקשתי לנקז את העצות לאשכול הייעודי.
ב. כל העצות הנדושות ותמימות האלו כבר נוסו ביתר שאת וללא הועיל. ואדרבה הבעל נכנס למצב שמנסה כל הזמן לרצות את אשתו והאשה מייחסת את כל זה לאינטרס מאד מסוים... ורק מתעצבנת על זה ומצד שני כשהוא לא עומד ברף הזה היא מפעילה סנקציות עד רמה של לישון בחדר אחר או אצל חברה גרושה ולא עונה לו לטלפונים בלי להסביר למה, "זו השפה שלי, בסוף הוא ילמד אותה" הסיבה שהיא נוהגת כך כי בעבר כשהיא היתה אומרת לו ממה היא נפגעה הוא היה מלגלג על זה. והיא אבדה אמון.

פתחתי אשכול בשם מאגר עצות לשלום בית בנושאים בפיקוח, האמת שאני הייתי מעדיף להכניסו אל האשכול שלך, ומ''מ עי' במה שכתבתי שם, ואם תרצה אוכל לדבר עמך בפרטי.
 

[מוחל וסולח]

חסר כאן הצד השני של מטבע ה"לא להעיר". מה כן לעשות.
אתה חייב לתת לאדם אפיק להביע את חוסר שביעות רצונו מכל מיני דברים.

איך היה אומר המשגיח שלי?
יש בך חוסר שביעות רצון מאחרים?
תשנה את עצמך, מה אתה רוצה מאחרים? זוהי הבעיה שלך!

חוסר שביעות רצון, מוכיח על ציפיות מסויימות, ועלינו לבחון האם הציפיות שלנו בכלל נצרכות באמת? או שאלו ציפיות שנבנו ללא מבחן מציאות.
ואם אלו ציפיות נצרכות, האם אנו מחשבים את כל הרקע המציאותי שיאפשר לצד השני למלאות את הציפיות שלנו?

(כמובן, צריך שכל ודעת מתי זו בעיה של המתלונן, ומתי ישנה בעיה אחרת.)

לגמרי מסכים איתך. אני רציתי להדגיש את הענין שאדם רגיל לא יעמוד באיפוק הזה ,ולכן שינתב את ביקורתו לאפיק יותר חיובי. אבל כמובן צריך לעבור את השלב שאתה מדבר עליו. ייש"כ.

כמו שכתבתי בתגובה נוספת.
להעיר ולהעיר זוהי דרך הכסיל.
ואני אוסיף,
להשלים עם מה שיש, זוהי אופציה היותר טובה. (רגע, אפשר גם תפילות.)
אם הבעיה היא רוחנית, כאשר זה פוגע בלימוד התורה שלנו, או כאשר יש בעיה עם חינוך הילדים שלה. (כפי הדוגמאות שכתב @הערשלה )
גם כאן אשאל, מי אמר שהכל נתון בשליטתי ובידיים שלי? ובמידה שאני רק מוסיף שמן למדורה, מי אמר שלא אתבע ע"כ מן שמיא, שלא שתקתי, וזהו?

(קטע פסיכולוגי: כאשר אדם מאבד עניין (בכוונה) ממשהו שחשוב לו, הצד השני מרגיש משוחרר לעשות את זה עבורו.)

[מוחל וסולח]

יש אומרים שלקפל את הטלית במוצאי שבת זה סגולה לשלום בית.
ויש שהעירו על כך שהסגולה היא דווקא במוצאי שבת לקפל את השרוולים ולשטוף את הכלים

בלשון זו אמר לי מו"ח

[מוחל וסולח]

מי שיודע על כל סגולה שהיא בנושא, שישתדל גם לכתוב את מקורה. והאם הוא יודע אם זה נוסה ע"י מישהו ומידת ההצלחה.
מי שיש לו עצות והדרכות, לשם כך פתחתי אשכול נפרד ונא לכתוב רק שם את העצות וההדרכות.

אני מתייחס למה שכתבת ב"עצות לשלום בית" (אין לי הרשאה לכתוב שם) באופן כללי למידה רצינית של הנושא יכולה מאד לעזור אפשר גם ללכת לקורס של מדריכי חתנים/כלות. הסיפור שהבעל מפרגן והאשה אומרת שהוא מחניף זה באמת מעניין, יתכן שלאחד מבני הזוג יש בעיה נוספת כגון הפרעת אישיות ויכול להיות שהיא הגורם לכל הבעיה.

אם הבעיה הייתה הפרעת אישיות, בחלק מהסוגים שבה היא מופיעה ומתבטאת, אכן אחד המאפיינים זהו, 'הבעת' חוסר אמון, אך זו הבעיה הקטנה.
ואם התלונה העיקרית על בעיה זו, כנראה שהיא באמת לא נותנת אמון, ועל הבעל לבדוק את עצמו.

[חכם]

יש שהעירו על כך שהסגולה היא דווקא במוצאי שבת לקפל את השרוולים ולשטוף את הכלים

כך היה אומר הג"ר מאיר ברנדסדורפר זצ"ל!

[כמעיין המתגבר]

יש אומרים שלקפל את הטלית במוצאי שבת זה סגולה לשלום בית.
ויש שהעירו על כך שהסגולה היא דווקא במוצאי שבת לקפל את השרוולים ולשטוף את הכלים

בלשון זו אמר לי מו"ח

כבר אמר כן הרבי מלובביטש ואפשר שקדמו לו.
 

[לבי במערב]

כבר נכתב על־כך באשכול המקביל:

כמדומני האדמו''ר מחב''ד.

אכן כך אומרת השמועה, אך ככל הידוע לי - אין לכך מקור נאמן.
יש שציינו כי נאמר למאן־דהו בעת חלוקת השטרות לצדקה, והרויחו בכפלים: (כמעט) בלתי ניתן לאתר ולוודא זאת... וגם פתרו את קושיתו של מר ע"ד השפה בה נאמר.

ככלל, נראה ש'ווארט' זה (וכיוצא בו) 'מודבק' על כל אדם פיקח בעולמנו.