ברכה על עונות השנה

חמוץ בגדים

משתמש חדש
נשאלתי מיניק וחכים אחד למה חז"ל לא קבעו שום ברכה או ענין על התחדשות עונות השנה חורף קיץ סתיו ואביב, משהו כעין קידוש לבנה או שהחיינו על הגעת הזמן?

הייתה לי מחשבה שבעצם העונות מוזכרות ברגלים, חג האסיף חג הקציר וכדו'.

מה ידוע לחו"ר את"ק הדין?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חמוץ בגדים אמר:
נשאלתי מיניק וחכים אחד למה חז"ל לא קבעו שום ברכה או ענין על התחדשות עונות השנה חורף קיץ סתיו ואביב, משהו כעין קידוש לבנה או שהחיינו על הגעת הזמן?

הייתה לי מחשבה שבעצם העונות מוזכרות ברגלים, חג האסיף חג הקציר וכדו'.

מה ידוע לחו"ר את"ק הדין?
מצינו שתקנו חז"ל ברכת שהחיינו על מצוות מתחדשות או על זמנים ה'מחדשים' מצוות (כמו כל הרגלים שדינם חלוק מיום חול בזה שהם יו"ט לגבי דין שמחה ושאר מצות חג בחגו) אבל עונות השנה אין בהם לא מזה ולא מזה. ובפירות חדשים, מברכים על עצם חידוש הפרי, שנוצר כאן דבר חדש (שהרי גם על ראית פרי מברכים) אבל בעונות לא נוצר כאן דבר חדש, רק סיבובי גרמי השמים ממקום למקום, משפיעות בדרך לא דרך על שינוי העונות כך לענ"ד.
ומש"כ ליישב שבעצם העונות מוזכרות הרגלים, לענ"ד זה אינו, חג האסיף וכו' זה עונה של התבואה והפירות לא של העונות גם אם משפיעות עליהם באופן עקיף. זאת ועוד שא"כ עונת החורף חסרה מן הספר..ניסן -אביב, שבועות -קיץ, סוכות -סתיו.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
חמוץ בגדים אמר:
מה ידוע לחו"ר את"ק הדין?
וכי אין אנחנו מברכים את החודש כל שבת מברכים?
אמנם לא בברכה אבל יש נוסח מיוחד שבא בגלל ההתחשות! אז נמצא שחכמים אכן עשו ענין (כלשונך) מההתחדשות.
אז אם לא היה כל חודש היה מקום לשאול מדוע לא כל עונה אבל כעת שמברכים כל חודש הרי בכלל מאתיים מנה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברכת שהחיינו עם שם ומלכות שונה מברכה שתקנו בלי שם ומלכות בתקופה מאוחרת.
שים לב לנוסח השאלה-
חמוץ בגדים אמר:
נשאלתי מיניק וחכים אחד למה חז"ל לא קבעו שום ברכה או ענין על התחדשות עונות השנה חורף קיץ סתיו ואביב, משהו כעין קידוש לבנה או שהחיינו על הגעת הזמן?
הייתה לי מחשבה שבעצם העונות מוזכרות ברגלים, חג האסיף חג הקציר וכדו'.
מה ידוע לחו"ר את"ק הדין?
חז"ל הוא תואר המוענק על דרך כלל, לרבותינו מסדרי המשנה והגמרא.
קידוש לבנה ושהחיינו תיקנו חז"ל, שאר דברים כמו הזכרת החודש -ד"א אצל ע"מ לא מזכירים- או תעניות למיניהם, אינם ענין לברכה או נוסח שיש לו תוקף של חז"ל, אלא של רבותינו הראשונים או האחרונים מיסדי הפיוטים בתפילה.
והשאלה הנשאלת אם כך מדוע לא תקנו חז"ל מסדרי התפילות והברכות, ברכה על העונות המתחלפות וע"ז נאמרו התשובות.
 

רפאל זהבי

משתמש חדש
תעניות וסליחות אלו של ימי בה"ב לדעת הלבוש הם משום חילופי העונות וכה הם תו"ד בסי' תצ"ב :
ויש אומרים הטעם של תעניות אלו הם על העתיד משום שהאויר משתנה באלו הזמנים ויש לחוש לסכנת שינוי האויר שיזיק ח"ו לבריות לכך מתענין שלא יזיק להם שינוי האויר... ועושין אותן כמו תענית ציבור לומר סליחות ולקרות ויחל.
נמצא א"כ שאמנם אין ברכה על העונות המתחלפות אבל כן בהחלט התייחסות בולטת לבקש על שלא נינזק חלילה.
 

חמוץ בגדים

משתמש חדש
פותח הנושא
ברית מלח אמר:
וכי אין אנחנו מברכים את החודש כל שבת מברכים?
אמנם לא בברכה אבל יש נוסח מיוחד שבא בגלל ההתחשות! אז נמצא שחכמים אכן עשו ענין (כלשונך) מההתחדשות.
אז אם לא היה כל חודש היה מקום לשאול מדוע לא כל עונה אבל כעת שמברכים כל חודש הרי בכלל מאתיים מנה.

האמת היא שהשאלה מיסודה הייתה בהקבלה בין חודשי השנה לבין עונות השנה, שאנו אכן מציינים את חידוש החודש ולא את חידוש העונה.

דרך אגב לכאורה השאלה צריכה להיות על 6 העונות המוזכרות בפרשת נח, וא"כ איני יודע עד כמה שהתי' של ר' רפאל מהלבוש יענה על השאלה במלואה
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חמוץ בגדים אמר:
ברית מלח אמר:
וכי אין אנחנו מברכים את החודש כל שבת מברכים?
אמנם לא בברכה אבל יש נוסח מיוחד שבא בגלל ההתחשות! אז נמצא שחכמים אכן עשו ענין (כלשונך) מההתחדשות.
אז אם לא היה כל חודש היה מקום לשאול מדוע לא כל עונה אבל כעת שמברכים כל חודש הרי בכלל מאתיים מנה.

האמת היא שהשאלה מיסודה הייתה בהקבלה בין חודשי השנה לבין עונות השנה, שאנו אכן מציינים את חידוש החודש ולא את חידוש העונה.

דרך אגב לכאורה השאלה צריכה להיות על 6 העונות המוזכרות בפרשת נח, וא"כ איני יודע עד כמה שהתי' של ר' רפאל מהלבוש יענה על השאלה במלואה
ראשית יישר כח על השאלה המאתגרת.
שנית אם שאלת הינוקא באה בהשוואה לחודשי השנה שמזכירים את החודש, אזי שאין לו ענין וחצי ענין לברכת שהחיינו וקידוש לבנה שסידרו חז"ל, עם הזכרת החודש שנתקנה במאות שנים האחרונות.והשאלה א"כ על מסדרי הפיוטים.
מה שהערת על ד' הלבוש, תוסיף לזה עוד הערה, שהתיחסות לעונות ע"י תעניות, אינו דומה להתיחסות ברכה. ואל"כ הרי כשם שכל ר"ח נוהגים לומר יום קודם סדר יו"כ קטן ויש שצמים בו, ועם זאת מזכירים את החודש, כך גם לגבי העונות, מדוע מסתפקים בתענית ולא בהזכרה והדק"ל.
ומש"כ בר"מ בכלל מאתים מנה, אם אכן כך, ברכת החודש מיותרת אחר שכלולה היא וי"א חדשיה..ביום הדין הלא הוא ר"ה הכולל ימות השנה וחדשיה..ובכלל שלוש מאות.., י"ב מנה...עם זאת ייש"כ לבר"מ.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
חמוץ בגדים אמר:
דרך אגב לכאורה השאלה צריכה להיות על 6 העונות המוזכרות בפרשת נח,
יכול להיות שאין בכולם התחדשות כפי שיש בין ימות החמה לגשמים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חמוץ בגדים אמר:
דרך אגב לכאורה השאלה צריכה להיות על 6 העונות המוזכרות בפרשת נח, וא"כ איני יודע עד כמה שהתי' של ר' רפאל מהלבוש יענה על השאלה במלואה
לפני שאנו שואלים על 6 עונות, ומה עם שנים מתוך ארבע עונות המוכרות שלא תקנו תענית בה"ב (ז"א סתיו אביב) וא"ת התעניות באו על 'חילופי' העונות ולא על העונות, ואז שאלתך היא, שיתקנו תענית בה"ב נוספת במהלך השנה על עונה 3, ע"ז התשובה כבר פשוטה, התעניות נתקנו על חילופי העונות המורגשות וכמש"נ.
 

חמוץ בגדים

משתמש חדש
פותח הנושא
ייש"כ לעונים.
הינוקא (בן ה8) היום תירץ שחילופי העונות אינם קבועים (מן הסתם בהשרת מזג האוויר בימים אלו) ולכן א"T לתקן תקנה קבועה עבורם.
וייטב בעיניי (אך ייתכן מחמת נגיעת הקורבה)
וא"כ נשארנו רק עם השאלה על שינויי מזג האוויר באופן כללי ועל זה יתרץ הלבוש
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בברכה א' של ק"ש של ערבית: "ומחליף את הזמנים" הכוונה ל-6 או 4 עונות השנה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חמוץ בגדים אמר:
שאר לעמו אמר:
בברכה א' של ק"ש של ערבית: "ומחליף את הזמנים" הכוונה ל-6 או 4 עונות השנה.
מי מפרש כך?
גם אם לא מצינו מפורש, הדברים מסתברים לענ"ד.
עם זאת עצם השאלה היתה (ברשותך ר' חמוץ בגדים) על שלא מצינו ברכה מיוחדת, ואילו הנוסח הקבוע שאומרים כל יום בקשר לעונות, אולי התיחסות (מצד חז"ל) קבועה לזמן יש כאן, התיחסות מיוחדת בזמן חילופי העונות בפועל אין כאן. כך לענ"ד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
חמוץ בגדים אמר:
שאר לעמו אמר:
בברכה א' של ק"ש של ערבית: "ומחליף את הזמנים" הכוונה ל-6 או 4 עונות השנה.
מי מפרש כך?
אני בעוניי, בשים לב לכל הברכה.
אשר בדברו מעריב ערבים - בכל ערב
בחכמה פותח שערים - בבוקר, כשהשמש בכל יום בוקעת ממקום אחר מאשר אתמול (צפונה או דרומה ברוחב המזרח).
ובתבונה משנה עיתים - בוקר צהרים וערב, (וכברכת 'מודים' שבכל עת ערב ובוקר וצהרים, ואמנם יש שם גם פי' אחר שמודים על ניסך שבכל עת: בערב ובבוקר ובצהרים, אבל הפי' הראשון נכון יותר כי 'עת' בפשוטו איננה כל רגע וגע, אלא עיתים מזומנות).
ומחליף את הזמנים - ד' עונות השנה: אביב, קיץ, סתיו וחורף. או ו' עונות השנה: 'זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף'.
ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו - הם י"ב מזלות של חדשי החמה ברקיע.

כמודמה שפעם ראיתי בפירוש הרד"ל לפרקי דר"א שזה רומז על דברים נשגבים, אבל ברור שגם על פשוטו.

אך להאמת כמו שכתב הרב הפקדתי שומרים, ברכת לבנה היא בהתחדשותה. חילופי העונות אינם זמן התחדשות מסויים, אלא הולכים טיפין טיפין עד לשיא העונה וחוזר חלילה.
 
חלק עליון תַחתִית