הלכות עשרה בטבת שחל בערב שבת

דרומאי

משתמש ותיק
חד וחלק אמר:
בדרום העולם זה אחד הצומות הקשים יחסית גם קיץ חם וגם שקיעה מאוחרת בערך בשמונה בערב, וגם יום שישי.
לא נורא בכלל...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יל"ע האם מותר לקבל שבת בפלג המנחה, ונמצא צם בשבת?
ואף שבכל שבת מותר לצום בליל שבת ואינו צריך לקדש מיד בתחילת השבת, אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
(מה שכתוב באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, זה חידוש גדול, וגם לדבריו אולי זה רק כשעצם השבת הוא עשרה בטבת, משא"כ כשי' בטבת לא חל בשבת והוא מוסיף על השבת, מנ"ל שמותר לגרום לעצמו שיצום בשבת).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יל"ע האם מותר לקבל שבת בפלג המנחה, ונמצא צם בשבת?
ואף שבכל שבת מותר לצום בליל שבת ואינו צריך לקדש מיד בתחילת השבת, אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
[ולא מסתבר לומר שזה דומה למי שתעניתו עונג לו, שמותר לו לצום].

(וממה שאמר באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, (וזה חידוש גדול), אין להדמות לכאן, שאולי זה רק כשעצם השבת הוא עשרה בטבת, משא"כ כשי' בטבת לא חל בשבת והוא מוסיף על השבת, מנ"ל שמותר לגרום לעצמו שיצום בשבת).

 
 

username

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
יל"ע האם מותר לקבל שבת בפלג המנחה, ונמצא צם בשבת?
ואף שבכל שבת מותר לצום בליל שבת ואינו צריך לקדש מיד בתחילת השבת, אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
(מה שאמר באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, זה חידוש גדול, וגם לדבריו אולי זה רק כשעצם השבת הוא עשרה בטבת, משא"כ כשי' בטבת לא חל בשבת והוא מוסיף על השבת, מנ"ל שמותר לגרום לעצמו שיצום בשבת).

לא שמענו על "מניעת אוכל לשם צום", וכי במניעת האוכל שייך לכוון לשם מה ומשום מה הוא נמנע??
לדידי פשיטא לי שליכא למיחש למידי בקבלת שבת מפלג.
כך הייתי סבור לומר, אך כעת ראה ראיתי כי הנושא רחב ועמוק משחשבתי
עיין כאן בעניין האם ראוי וחובה לקדש מייד בכניסת השבת
הצג קובץ מצורף פניני הלכה 135 ויגש תשפ''א.pdf
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
(מה שכתוב באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, זה חידוש גדול,
בתחילה כתבתי את הדברים בשם החת"ס, כי בפעם הראשונה ששמעתי אותם שמעתים בשם החת"ס, אבל נזכרתי שמאוחר יותר ראיתי שהאבודרהם כתב כן.
ותיקנתי את הדברים.
 

עטסופר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
(מה שכתוב באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, זה חידוש גדול,
בתחילה כתבתי את הדברים בשם החת"ס, כי בפעם הראשונה ששמעתי אותם שמעתים בשם החת"ס, אבל נזכרתי שמאוחר יותר ראיתי שהאבודרהם כתב כן.
ותיקנתי את הדברים.
האבודרהם מחדש שבשבת היו צמים ועליו הבית יוסף תמה מנין לו, ואגב רש"י והרמב"ם שהוזכרו בבית יוסף כותבים מפורש שעשרה בטבת נדחה, דלא כאבודרהם.
החתם סופר מסביר את טעם האבודרהם שההבדל הוא שעשרה בטבת הוא גזירה על העתיד ובכל שנה מתחדש הגזירה על החורבן. ואילו י"ז בתמוז וט' באב זה אבילות על מה שאירע כבר, ובכל שנה מתענים על האבילות של השנה שהתחדשה. וצום על העתיד כגון על צרה שמתריעין ומתענין בשבת או תענית חלום צמים לבטל את העתיד, אך אבילות על העבר נדחה מפני שבת.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יושב אוהלים אמר:
אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
עי' מ"ב רפ"ח סק"א





ייש"כ הרב @הכהן
ולתועלת לרבים אעתיק את לשון המשנ"ב שם:
ולשם תענית אפילו שעה אחת אסור וע"כ שלא כדין עושין מקצת קהלות שמתענים בשבת עד סמוך לחצות על הגזרות.

לפי זה לכאורה היה אסור לקבל שבת לפני הזמן, וצ"ע למה מותר לקבל שבת אפילו 20 דקות לפני השקיעה כנהוג, ולמה לא יצטרך לקבל שבת במינימום תוספת הנצרך להלכה, כדי שלא יהא נמצא צם בשבת לשם צום? (ולענין מלאכה יפרוש קצת לפני כן כדי שלא יכנס לספקות לדעת היראים וכו'), וצ"ע.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עטסופר אמר:
החתם סופר מסביר את טעם האבודרהם שההבדל הוא שעשרה בטבת הוא גזירה על העתיד ובכל שנה מתחדש הגזירה על החורבן. ואילו י"ז בתמוז וט' באב זה אבילות על מה שאירע כבר, ובכל שנה מתענים על האבילות של השנה שהתחדשה. וצום על העתיד כגון על צרה שמתריעין ומתענין בשבת או תענית חלום צמים לבטל את העתיד, אך אבילות על העבר נדחה מפני שבת.
לכאורה במשנ"ב (הנ"ל) משמע שהוא חולק ע"ז שהרי כ' שלא כדין עושין מקצת קהלות שמתענים בשבת עד סמוך לחצות על הגזרות, ופשטות כוונתו על הגזירות שקיימים בכל דור ודור, ולא על העבר, א"כ משמע שגם על זה אסור לצום בשבת, ודלא כחילוק החת"ס].
 

עטסופר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
עטסופר אמר:
החתם סופר מסביר את טעם האבודרהם שההבדל הוא שעשרה בטבת הוא גזירה על העתיד ובכל שנה מתחדש הגזירה על החורבן. ואילו י"ז בתמוז וט' באב זה אבילות על מה שאירע כבר, ובכל שנה מתענים על האבילות של השנה שהתחדשה. וצום על העתיד כגון על צרה שמתריעין ומתענין בשבת או תענית חלום צמים לבטל את העתיד, אך אבילות על העבר נדחה מפני שבת.
לכאורה במשנ"ב (הנ"ל) משמע שהוא חולק ע"ז שהרי כ' שלא כדין עושין מקצת קהלות שמתענים בשבת עד סמוך לחצות על הגזרות, ופשטות כוונתו על הגזירות שקיימים בכל דור ודור, ולא על העבר, א"כ משמע שגם על זה אסור לצום בשבת, ודלא כחילוק החת"ס].
הערה יפה, ארחיב מעט, יש מחלוקת טור וב"י (סי' תקעו) האם כשכתוב מתריעין בשבת ויו"ט הכוונה גם תענית. למעשה השו"ע פוסק שלא מתענין על שום צרה בשבת ויו"ט, אך יתכן שגם לשו"ע על צרה גדולה כחורבן כן מתענים, וכפי שמצינו שבימי מרדכי התענו בפסח. בכל אופן מוכח שגם לשו"ע על צרה גדולה מתריעין בשבת למרות שיש כאן דחיית השבת, משום שלמנוע צרה מותר דברים שנאסרו באבילות על העבר.
ולכן למרות שלשו"ע אין ראיה שהותר תענית על העתיד, יש לפחות ראיה שהותרו דברים האסורים בשבת על העתיד, ולפי זה שייך גם תענית על צרה גדולה כמניעת החורבן, וכפי שמצינו בימי מרדכי ואסתר שהתענו ביו"ט.
וכך גם נפסק בתענית חלום, שמותר תענית למניעת הצרה של החלום, כיון שהוא מניעת העתיד. אם כי דוקא בתענית חלום יש קצת משמעות מהמשנ"ב שהיתר אינו לבטל הגזירה אלא להרגיע את האדם, ובכך יש לו יותר כבוד שבת. המשנ"ב מדבר על דבר שלא כלול במה שנאמר במשנה, ועשו פשרה להתענות גם על גזירה קלה יותר עד סמוך לחצות.
בכל אופן דברי החת"ס נאמרו בדרשות ולא בהכרח זה שיטתו להלכה, ואין משיבין על הדרש.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עטסופר אמר:
בכל אופן דברי החת"ס נאמרו בדרשות ולא בהכרח זה שיטתו להלכה, ואין משיבין על הדרש.
לא דיברנו אם זה דעת החת"ס בעצמו, שהרי החת"ס כותב את זה רק לבאר דעת האבודרהם.
ורק באתי לבאר שאין לומר שדברי החת"ס הם פשרה, ועל פיהם אפשר ליישב ששאר הפוסקים אינם חולקים על האבודרהם, שלכאורה ברור בדברי המשנ"ב שהוא חולק על חילוק זה.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
עטסופר אמר:
לתועלת הציבור אני מצרף קובץ שקיבלתי היום במייל והיה לי ממנו תועלת מרובה
אוצר הלכות עשרה בטבת.pdf

הוא כותב שם שאסור לכתחילה לשתות מיד אחר קידוש, זה מוסכם?
 

חד וחלק

משתמש חדש
יערב שיחי אמר:
עטסופר אמר:
לתועלת הציבור אני מצרף קובץ שקיבלתי היום במייל והיה לי ממנו תועלת מרובה
אוצר הלכות עשרה בטבת.pdf

הוא כותב שם שאסור לכתחילה לשתות מיד אחר קידוש, זה מוסכם?

שמעתי מרבי מאיר סירוטה שמי שרוצה להחמיר שלא לשתות חלב ובשר בסעודה אחת אין לו עצה אלא קפה שחור או עם חלב סויה. כי לשתות קפה חם זה בעיה של הפסק, ולעשות מזונות ומיד סעודה זה ברכה שאינה צריכה. אך אם קשה לו סעודה כבדה אחרי הצום, מותר לעשות קידוש על מזונות וקפה, ומואחר יותר סעודת ליל שבת.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יל"ע אם מותר לקבל שבת בפלג המנחה.
מעולם התפללו ביום צום תפלת ערבית של שבת מבעוד יום, כמבואר בטור ובשו"ע 'אורח חיים' סימן רמט, אלא שנחלקו הראשונים, אם צריך להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, או שיש לאכול תיכף אחר תפלת ערבית אע"פ שעדין יום הוא, והכריע רמ"א דצריך להשלים עד צאה"כ.
 
חלק עליון תַחתִית