לתועלת הציבור אני מצרף קובץ שקיבלתי היום במייל והיה לי ממנו תועלת מרובה
הצג קובץ מצורף אוצר הלכות עשרה בטבת.pdf
הצג קובץ מצורף אוצר הלכות עשרה בטבת.pdf
לא נורא בכלל...חד וחלק אמר:בדרום העולם זה אחד הצומות הקשים יחסית גם קיץ חם וגם שקיעה מאוחרת בערך בשמונה בערב, וגם יום שישי.
יושב אוהלים אמר:יל"ע האם מותר לקבל שבת בפלג המנחה, ונמצא צם בשבת?
ואף שבכל שבת מותר לצום בליל שבת ואינו צריך לקדש מיד בתחילת השבת, אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
[ולא מסתבר לומר שזה דומה למי שתעניתו עונג לו, שמותר לו לצום].
(וממה שאמר באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, (וזה חידוש גדול), אין להדמות לכאן, שאולי זה רק כשעצם השבת הוא עשרה בטבת, משא"כ כשי' בטבת לא חל בשבת והוא מוסיף על השבת, מנ"ל שמותר לגרום לעצמו שיצום בשבת).
יושב אוהלים אמר:יל"ע האם מותר לקבל שבת בפלג המנחה, ונמצא צם בשבת?
ואף שבכל שבת מותר לצום בליל שבת ואינו צריך לקדש מיד בתחילת השבת, אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
(מה שאמר באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, זה חידוש גדול, וגם לדבריו אולי זה רק כשעצם השבת הוא עשרה בטבת, משא"כ כשי' בטבת לא חל בשבת והוא מוסיף על השבת, מנ"ל שמותר לגרום לעצמו שיצום בשבת).
דרומאי אמר:לא נורא בכלל...חד וחלק אמר:בדרום העולם זה אחד הצומות הקשים יחסית גם קיץ חם וגם שקיעה מאוחרת בערך בשמונה בערב, וגם יום שישי.
בתחילה כתבתי את הדברים בשם החת"ס, כי בפעם הראשונה ששמעתי אותם שמעתים בשם החת"ס, אבל נזכרתי שמאוחר יותר ראיתי שהאבודרהם כתב כן.יושב אוהלים אמר:(מה שכתוב באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, זה חידוש גדול,
האבודרהם מחדש שבשבת היו צמים ועליו הבית יוסף תמה מנין לו, ואגב רש"י והרמב"ם שהוזכרו בבית יוסף כותבים מפורש שעשרה בטבת נדחה, דלא כאבודרהם.יושב אוהלים אמר:בתחילה כתבתי את הדברים בשם החת"ס, כי בפעם הראשונה ששמעתי אותם שמעתים בשם החת"ס, אבל נזכרתי שמאוחר יותר ראיתי שהאבודרהם כתב כן.יושב אוהלים אמר:(מה שכתוב באבודרהם שאם היה יכול עשרה בטבת לחול בשבת היו צמים, זה חידוש גדול,
ותיקנתי את הדברים.
עי' מ"ב רפ"ח סק"איושב אוהלים אמר:אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
הכהן אמר:עי' מ"ב רפ"ח סק"איושב אוהלים אמר:אולי הכא שאני שנמנע לאכול לשם צום.
לכאורה במשנ"ב (הנ"ל) משמע שהוא חולק ע"ז שהרי כ' שלא כדין עושין מקצת קהלות שמתענים בשבת עד סמוך לחצות על הגזרות, ופשטות כוונתו על הגזירות שקיימים בכל דור ודור, ולא על העבר, א"כ משמע שגם על זה אסור לצום בשבת, ודלא כחילוק החת"ס].עטסופר אמר:החתם סופר מסביר את טעם האבודרהם שההבדל הוא שעשרה בטבת הוא גזירה על העתיד ובכל שנה מתחדש הגזירה על החורבן. ואילו י"ז בתמוז וט' באב זה אבילות על מה שאירע כבר, ובכל שנה מתענים על האבילות של השנה שהתחדשה. וצום על העתיד כגון על צרה שמתריעין ומתענין בשבת או תענית חלום צמים לבטל את העתיד, אך אבילות על העבר נדחה מפני שבת.
הערה יפה, ארחיב מעט, יש מחלוקת טור וב"י (סי' תקעו) האם כשכתוב מתריעין בשבת ויו"ט הכוונה גם תענית. למעשה השו"ע פוסק שלא מתענין על שום צרה בשבת ויו"ט, אך יתכן שגם לשו"ע על צרה גדולה כחורבן כן מתענים, וכפי שמצינו שבימי מרדכי התענו בפסח. בכל אופן מוכח שגם לשו"ע על צרה גדולה מתריעין בשבת למרות שיש כאן דחיית השבת, משום שלמנוע צרה מותר דברים שנאסרו באבילות על העבר.יושב אוהלים אמר:לכאורה במשנ"ב (הנ"ל) משמע שהוא חולק ע"ז שהרי כ' שלא כדין עושין מקצת קהלות שמתענים בשבת עד סמוך לחצות על הגזרות, ופשטות כוונתו על הגזירות שקיימים בכל דור ודור, ולא על העבר, א"כ משמע שגם על זה אסור לצום בשבת, ודלא כחילוק החת"ס].עטסופר אמר:החתם סופר מסביר את טעם האבודרהם שההבדל הוא שעשרה בטבת הוא גזירה על העתיד ובכל שנה מתחדש הגזירה על החורבן. ואילו י"ז בתמוז וט' באב זה אבילות על מה שאירע כבר, ובכל שנה מתענים על האבילות של השנה שהתחדשה. וצום על העתיד כגון על צרה שמתריעין ומתענין בשבת או תענית חלום צמים לבטל את העתיד, אך אבילות על העבר נדחה מפני שבת.
לא דיברנו אם זה דעת החת"ס בעצמו, שהרי החת"ס כותב את זה רק לבאר דעת האבודרהם.עטסופר אמר:בכל אופן דברי החת"ס נאמרו בדרשות ולא בהכרח זה שיטתו להלכה, ואין משיבין על הדרש.
עטסופר אמר:לתועלת הציבור אני מצרף קובץ שקיבלתי היום במייל והיה לי ממנו תועלת מרובה
אוצר הלכות עשרה בטבת.pdf
יערב שיחי אמר:עטסופר אמר:לתועלת הציבור אני מצרף קובץ שקיבלתי היום במייל והיה לי ממנו תועלת מרובה
אוצר הלכות עשרה בטבת.pdf
הוא כותב שם שאסור לכתחילה לשתות מיד אחר קידוש, זה מוסכם?
מעולם התפללו ביום צום תפלת ערבית של שבת מבעוד יום, כמבואר בטור ובשו"ע 'אורח חיים' סימן רמט, אלא שנחלקו הראשונים, אם צריך להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, או שיש לאכול תיכף אחר תפלת ערבית אע"פ שעדין יום הוא, והכריע רמ"א דצריך להשלים עד צאה"כ.יושב אוהלים אמר:יל"ע אם מותר לקבל שבת בפלג המנחה.
ראה כאן שיעור הגר"מ סירוטהכתוב שם שלכתחילה לא ראוי לשתות בין קידוש לנט''י, האם זה מוסכם?