תיקון לחטא בשר בחלב

[יושב אוהלים]

אם חסידי חב"ד אינן אוכלים הכשר "שארית ישראל", ייתכן שזה נובע משתי סיבות אפשריות.
1. הם יריבים פוליטיים, ולכן לא רוצים לתמוך ולפרנס אותם.
2. הם חושבים שהכשר שארית ישראל אינם מקצועיים בנושאי הכשרות.

אז אם אפשרות אחת היא הנכונה, בעיה. שנאת ישראל  משהו. ואם אפשרות 2 היא הנכונה, יש פה הוצאת ש"ר על העדה הבלטית, בכך שהם אוכלים מאכלים לא כשרים. וכאן אני תוהה, האם כל הנ"ל הוא כשר וישר, או שמא יש בזה פסילה קטגורית ופלגנות.

לנוחיותך לא חשבתך על אפשרות שלישית:
3. שהם אוחזים שעמך כולם צדיקים, וגם ה"בלטים" הם "אנשים טובים" והם לא אוכלים מאכלים לא כשרים, כיון שלדעת הרבנים ה"בלטיים" המאכלים האלה הם כשרים לכתחילה. רק הם נוהגים אחרת, וכמו כל דבר אחר שיש מנהגים שונים והלכתיים בעם ישראל.

[לבי במערב]

במחכ"ת ר' '@HaimL':
א) הוא - לדידו - אינו סומך עליהם, והרי דבר התלוי באובנתא דליבא הוא זה. מה לך כי תלין עליו?
ב) ספציפית אודות הטונה, ידועות הבעיות לעוסקים בדבר (דין 'כבוש', ואכ"מ). כך שבמדה רבה הצדק עמו.
ג) כפי שציין מר, כבר היו דברים מעולם; ואם בעיניך אינו ראוי - מאן יימר שאף לפני הבורא ית"ש כך הוא?!

הדברים נכתבו קודם להודעות האחרונות, בהן כבר נפרץ הסכר ונתפרש הכל בפירוט.

[יושב אוהלים]

במחכ"ת ר' '@HaimL':
א) הוא - לדידו - אינו סומך עליהם, והרי דבר התלוי באובנתא דליבא הוא זה. מה לך כי תלין עליו?
ב) ספציפית אודות הטונה, ידועות הבעיות לעוסקים בדבר (דין 'כבוש', ואכ"מ). כך שבמדה רבה הצדק עמו.
ג) כפי שציין מר, כבר היו דברים מעולם; ואם בעיניך אינו ראוי - מאן יימר שאף לפני הבורא ית"ש כך הוא?!

הדברים נכתבו קודם להודעות האחרונות, בהן כבר נפרץ הסכר ונתפרש הכל בפירוט.

לכבוד הרב @לבי במערב:
אולי תואיל בטובך לקחת את מקומי במענה להרב @HaimL שמתכונן לכתוב ולכתוב ולכתוב (כל עוד שחבריו היקרים בפורום יתנו לו)
ולעומתו אני צריך להיפרד מהפורום עכשיו כי הגיע זמן קריאת שמע של ערבית שאני רגיל לקרוא שם.
ואם כפי שציינת, כבודו התחיל עוד מקודם להגיב, אשמח לפנות את מקומי למעכ"ת להפיץ את האמת ולהגן על יהודים טובים מכל חלקי עמנו עם ישראל מפני הלעז.
 

[לבי במערב]

אחר ההורמנא דיהיב לי ר' '@יושב אוהלים' ברוב טובו...
שאלה לי לכה"ר '@HaimL' - אמור נא:
כו"ע ידעי שה'הכשר' דיהושע יז, יז כמאן דליתי' דמי (בלשון עדינה),
האם, מעתה, כל הנמנע מלאכול את תוצרתו - מוציא ח"ו לעז וש"ר על רבבות מאחב"י?!
או במילים פשוטות יותר: להגיד זאת אסור, ולעשות כן - מותר?!


אינני משווה, ח"ו, את רמת החששות והבעיות; אך מן הסתם ידוע למר, כי חסידי חב"ד (בד"כ, ובפרט הדרים באה"ק ת"ו) נזהרים מאד בנכנס לפיהם, ורבים מהם אוכלים רק משני הכשרים דפקיע שמייהו טובא.
איזו הוצש"ר יש בהמנעותם?!
[כדאי שיוסיף מר להתאוננותו את הכשרי הרב רובין, אגו"י ועוד ועוד].

[שניאור]

למע"כ הרבנים @HaimL ו @לבי במערב כמדומה שנקודת הוויכוח ביניכם [אם הוא לא פוליטי וכנראה שלא] הוא וויכוח כשרותי, האם הכשר שאני לא מכיר בכלל אני אמור לסמוך עליו [עכ"פ כשיש מערערין אחריו] או לא, וגם וויכוח בענין טונה, ועדיף לפתוח שתי אשכולות חדשים לצורך שני נידונים אלו.
האם אתם מסכימים עמדי?

[לבי במערב]

ליתר דיוק: לדידי, אין כאן ויכוח.
משום־מה החליט ר' '@HaimL' שיש בכה"ג משום הוצש"ר, ולא זכיתי להבין טעמו.

[HaimL]

אם חסידי חב"ד אינן אוכלים הכשר "שארית ישראל", ייתכן שזה נובע משתי סיבות אפשריות.
1. הם יריבים פוליטיים, ולכן לא רוצים לתמוך ולפרנס אותם.
2. הם חושבים שהכשר שארית ישראל אינם מקצועיים בנושאי הכשרות.

אז אם אפשרות אחת היא הנכונה, בעיה. שנאת ישראל  משהו. ואם אפשרות 2 היא הנכונה, יש פה הוצאת ש"ר על העדה הבלטית, בכך שהם אוכלים מאכלים לא כשרים. וכאן אני תוהה, האם כל הנ"ל הוא כשר וישר, או שמא יש בזה פסילה קטגורית ופלגנות.

לנוחיותך לא חשבתך על אפשרות שלישית:
3. שהם אוחזים שעמך כולם צדיקים, וגם ה"בלטים" הם "אנשים טובים" והם לא אוכלים מאכלים לא כשרים, כיון שלדעת הרבנים ה"בלטיים" המאכלים האלה הם כשרים לכתחילה. רק הם נוהגים אחרת, וכמו כל דבר אחר שיש מנהגים שונים והלכתיים בעם ישראל.

לא סתם אני כאן בפורום, כדי ללמוד מתלמידי החכמים. אבל, יש קצת בעיה בהסבר הזה. קודם כל, הוא לא כ"כ מסביר מדוע גם "מים בטעמים" לא יישתו ע"י חסידים כאלה ואחרים, רק בגלל שהם באים עם ההכשר הזה. אבל שוב. אם הפרזתי על מידותיי, והם כן יישתו, אשמח להודות בטעותי המטופשת. ושוב, לכל דבר צריך טעם. אי אפשר להחמיר ולאסור סתם, זה לא כל כך קביל.
 

[HaimL]

במחכ"ת ר' '@HaimL':
א) הוא - לדידו - אינו סומך עליהם, והרי דבר התלוי באובנתא דליבא הוא זה. מה לך כי תלין עליו?
ב) ספציפית אודות הטונה, ידועות הבעיות לעוסקים בדבר (דין 'כבוש', ואכ"מ). כך שבמדה רבה הצדק עמו.
ג) כפי שציין מר, כבר היו דברים מעולם; ואם בעיניך אינו ראוי - מאן יימר שאף לפני הבורא ית"ש כך הוא?!

הדברים נכתבו קודם להודעות האחרונות, בהן כבר נפרץ הסכר ונתפרש הכל בפירוט.

אז חבל שלא הגהת, כי אולי אני טוחן קמח טחון ומנופה. דומני שאני לא אומר דברים שמעולם לא נשמעו בארצנו אבל האם פרצתי גדר, וכתבתי דברים שאינם נכונים? אדרבה, ההתנצלות מוכנה על קצה לשוני (אצבעותיי, אם לדייק).

א. חוששני שאין זה מסברא דיליה, אלא מנהג העדה הקדושה. וכל מנהג, טעון הסבר.
ב. עכשיו אלה דברים של טעם (תרתי משמע), אבל הוא לא טרח להסביר להדיוט כמוני את החשש לדינא. והוא גם לא הסביר מדוע חושד, או שברי לו שבד"צ פלוני מקל בטונה. והוא גם לא ציין שזה רק בטונה, אבל בשימורי פטריות לית לן בה.
ג. כי כך אני מבין מהתורה ומדברי החכמים, ומה אעשה.


 

[HaimL]

במחכ"ת ר' '@HaimL':
א) הוא - לדידו - אינו סומך עליהם, והרי דבר התלוי באובנתא דליבא הוא זה. מה לך כי תלין עליו?
ב) ספציפית אודות הטונה, ידועות הבעיות לעוסקים בדבר (דין 'כבוש', ואכ"מ). כך שבמדה רבה הצדק עמו.
ג) כפי שציין מר, כבר היו דברים מעולם; ואם בעיניך אינו ראוי - מאן יימר שאף לפני הבורא ית"ש כך הוא?!

הדברים נכתבו קודם להודעות האחרונות, בהן כבר נפרץ הסכר ונתפרש הכל בפירוט.

לכבוד הרב @לבי במערב:
אולי תואיל בטובך לקחת את מקומי במענה להרב @HaimL שמתכונן לכתוב ולכתוב ולכתוב (כל עוד שחבריו היקרים בפורום יתנו לו)
ולעומתו אני צריך להיפרד מהפורום עכשיו כי הגיע זמן קריאת שמע של ערבית שאני רגיל לקרוא שם.
ואם כפי שציינת, כבודו התחיל עוד מקודם להגיב, אשמח לפנות את מקומי למעכ"ת להפיץ את האמת ולהגן על יהודים טובים מכל חלקי עמנו עם ישראל מפני הלעז.

מצווה לפרסם עושי מצווה, בפרט בדורנו, דור יתום. אבל לכל ק"ש יש מוצאי ק"ש, כך שתמיד ניתן לדבר גם אח"כ.
 

[HaimL]

אחר ההורמנא דיהיב לי ר' '@יושב אוהלים' ברוב טובו...
שאלה לי לכה"ר '@HaimL' - אמור נא:
כו"ע ידעי שה'הכשר' דיהושע יז, יז כמאן דליתי' דמי (בלשון עדינה),
האם, מעתה, כל הנמנע מלאכול את תוצרתו - מוציא ח"ו לעז וש"ר על רבבות מאחב"י?!
או במילים פשוטות יותר: להגיד זאת אסור, ולעשות כן - מותר?!


אינני משווה, ח"ו, את רמת החששות והבעיות; אך מן הסתם ידוע למר, כי חסידי חב"ד (בד"כ, ובפרט הדרים באה"ק ת"ו) נזהרים מאד בנכנס לפיהם, ורבים מהם אוכלים רק משני הכשרים דפקיע שמייהו טובא.
איזו הוצש"ר יש בהמנעותם?!
[כדאי שיוסיף מר להתאוננותו את הכשרי הרב רובין, אגו"י ועוד ועוד].

זה היה מחוכם, נאלצתי לחפש, כדי להבין על מה אתה מדבר. ואם אכן הבנתי, אז אני נאלץ להודות ביושר, שעל אותו הכשר דיברנו, אותו חסיד ואנוכי. אגב, היה יותר מחוכם, אולי, לכתוב "ההכשר דחזון עובדיה" (?)

ואם כן, הרי טעיתי, ושוב טעיתי, בשתי נקודות מהותיות
1. לא ידעתי שההכשר הנ"ל, כמאן דליתיה דמי.
2. לא ידעתי שיש בטונה בעיה מיוחדת.

אבל, רגע אחד, הזכרתי הכשר מסוים אחר. עכשיו אני נזכר בעוד הכשר שלישי, הפעם על שם עיר פולנית, שגם אותו, כזכור לי, אין נוהגים חסידי חב"ד לאכול. האם כל הנ"ל, כמאן דליתנהו דמי?


 

[שמש מרפא]

כו"ע ידעי

כדאי ליזהר בלשונו, לאו כו"ע דכו"ע שווה, ולדידי חזיא מי שבטוח בכל מאודו שבכשר זה הוא מעולה שאין למעלה הימנו. ולא חד ולא תרי נינהו.
(אמנם, לדידי פשוט כדבריו).

[HaimL]

אחר ההורמנא דיהיב לי ר' '@יושב אוהלים' ברוב טובו...
שאלה לי לכה"ר '@HaimL' - אמור נא:
כו"ע ידעי שה'הכשר' דיהושע יז, יז כמאן דליתי' דמי (בלשון עדינה),
האם, מעתה, כל הנמנע מלאכול את תוצרתו - מוציא ח"ו לעז וש"ר על רבבות מאחב"י?!
או במילים פשוטות יותר: להגיד זאת אסור, ולעשות כן - מותר?!


אינני משווה, ח"ו, את רמת החששות והבעיות; אך מן הסתם ידוע למר, כי חסידי חב"ד (בד"כ, ובפרט הדרים באה"ק ת"ו) נזהרים מאד בנכנס לפיהם, ורבים מהם אוכלים רק משני הכשרים דפקיע שמייהו טובא.
איזו הוצש"ר יש בהמנעותם?!
[כדאי שיוסיף מר להתאוננותו את הכשרי הרב רובין, אגו"י ועוד ועוד].

ועוד דבר. דווקא מתוך שבחם, אתה בא לידי גנותם. אותם הכשרים שמנית (או לפחות אחד מהם), זכורני, משנים רבות, שכן נמנו על ההכשרים שזכו להיכנס לפי קודשם של חסידי חב"ד (אגב, אין כוונתי דווקא אליהם, מפני שאני חושב שהבעיה נמצאת לא רק אצלם, אם כי הרושם שלי הוא שאצלם היא מעט חריפה יותר). ואם אתה אומר שישנם כאלה שקטגורית לא אוכלים גם מהם, אז בכלל זה יוצר אנדרלמוסיה, כי לא ברור, חסיד פלוני מאי קסבר, וחסיד אלמוני מאי קסבר.

האם מדובר על נוהג שהשתנה בימינו אלה? האם פעם הן היו אכן כשרויות טובות, ועכשיו הן פועלות על פי עמי הארצות, או רבנים שמקלים בכשרות? ניכר שאתה יודע ומבין בנושא זה ויהיה מעניין אם תפרט את כל החששות הידועים לך, בנושא המרתק הזה (אם רצונך בכך, כמובן)
 

[לבי במערב]

כו"ע דהכא עכ"פ (ובכלל, אין מביאין ראי' ממי שעיניהם טוחות).

[הלומד ילד]

שני הדברים האלה נאמרו שנמצאים ביחד ואוכלים ביחד!
אז אחד אולי נפגע מהשני, משא"כ אם מישהו בעצמו אינו רוצה לאכול הכשר מסויים של טונה, והשני לא מפרגן לו שכאילו הוא יותר מחמיר ממנו לא נאמר דבר זה כלל.
מה זה פוגע בך מה שהשני אוכל או לא אוכל, אתה רוצה להקל בבקשה, אבל מה אתה שונא אותו כשהוא מחמיר יותר!

וכי נראה לך הגיוני שכל עם ישראל חייבים לנהוג כשיטה הכי מקילה שיש בכל דבר, בגלל שהיתכן שמישהו חס וחלילה מחמיר יותר מהשני, ויהיה איבה, ויעבור על לא תתגודו??

סלח לי לא הבנתי את דבריך הקודמים, חשבתי שמדובר בלאכול הכשר אחר בבית חבירוו, לא הבנתי שמדובר בלאכול אצלו בבית שאז ודאי צדקו דבריך

[בן עמינדב]

כמה הערות:
בנוגע לעצם העניין: הנה אם היה בשר שהמה שנתבשל בחלב שאיסורו דאורייתא בוודאי צריך כפרה. ובימינו הורו רבותינו שאין לנו כח להתענות וכיו"ב הנה העיקר הוא חרטה על העבר וקבלה על העתיד וכמ"ש ללמוד הלכות בשר בחלב וכמו שהציעו להשפיע על עוד יהודים להתחזק בשמירת כשרות
אך אם היה איסור דרבנן כמו בשר עוף בחלב או שלא דרך בישול, וכן אם אכל חלב אחר בסשר בלא הרחקה בשוגג, הנה זה תלוי בשקו"ט אם שוגג באיסור דרבנן צריך כפרה , והנתה"מ כתב שאין צריך ויעויין בארוכה באתוון דאורייתא למהר"י ענגיל שהאריך לחקור בזה ותלה את זה בחקירה אם איסורי דרבנן הם איסורי חפצא או איסור גברא.
וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת שבת קדושים תשל"ו הוכיח מדעת אדה"ז בספר תניא קדישא פרק ח' שגם איסורי דרבנן הם איסור חפצא ולפי"ז גם בכה"ג צריך כפרה.
בנוגע להרחקת שש שעות בין בשר לחלב להמחבר והרמב"ם הוא מעיקר הדין והנוהגים כמותם ההוי איסור אכילה דרבנן מעיקר הדין. ולהרמ"א אין זה אלא חומרא אבל כבר נהגו כל ישראל בחומרא זו וכמ"ש הנו"כ בסי' פ"ט שכן ראוי לנהוג לכל מי שיש בו ריח תורה, ובמילא העובר על חומרא שנוהגים ובפרט שהוא עצמו נהג בה בפשטות צריך כפרה עכ"פ כמשנת"ל בחרטה על העבר וקבלה על העתיד והוספה בהידור וזהירות בכל עניינים אלו

[הלומד ילד]

כמה הערות:
בנוגע לעצם העניין: הנה אם היה בשר שהמה שנתבשל בחלב שאיסורו דאורייתא בוודאי צריך כפרה. ובימינו הורו רבותינו שאין לנו כח להתענות וכיו"ב הנה העיקר הוא חרטה על העבר וקבלה על העתיד וכמ"ש ללמוד הלכות בשר בחלב וכמו שהציעו להשפיע על עוד יהודים להתחזק בשמירת כשרות
אך אם היה איסור דרבנן כמו בשר עוף בחלב או שלא דרך בישול, וכן אם אכל חלב אחר בסשר בלא הרחקה בשוגג, הנה זה תלוי בשקו"ט אם שוגג באיסור דרבנן צריך כפרה , והנתה"מ כתב שאין צריך ויעויין בארוכה באתוון דאורייתא למהר"י ענגיל שהאריך לחקור בזה ותלה את זה בחקירה אם איסורי דרבנן הם איסורי חפצא או איסור גברא.
וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת שבת קדושים תשל"ו הוכיח מדעת אדה"ז בספר תניא קדישא פרק ח' שגם איסורי דרבנן הם איסור חפצא ולפי"ז גם בכה"ג צריך כפרה.
בנוגע להרחקת שש שעות בין בשר לחלב להמחבר והרמב"ם הוא מעיקר הדין והנוהגים כמותם ההוי איסור אכילה דרבנן מעיקר הדין. ולהרמ"א אין זה אלא חומרא אבל כבר נהגו כל ישראל בחומרא זו וכמ"ש הנו"כ בסי' פ"ט שכן ראוי לנהוג לכל מי שיש בו ריח תורה, ובמילא העובר על חומרא שנוהגים ובפרט שהוא עצמו נהג בה בפשטות צריך כפרה עכ"פ כמשנת"ל בחרטה על העבר וקבלה על העתיד והוספה בהידור וזהירות בכל עניינים אלו

מה הדין בבשר עוף אחר חלב בהרחקה של פחות מו' שעות?
 

[HaimL]

אם לחזור (לרגע) לנושא הדיון הנוכחי, כיצד חלוק דין בשר בחלב משאר חייבי לאווין, שדינם מבואר בגמרא יומא

עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם

[בן עמינדב]

בנוגע לעניין ההכשרים כבר כתב השמלה חדשה בסימן א' שכל ירא שמים לא יאכל בשר אלא באחד מג' אופנים: או שהוא ראה את השחיטה ובדק בעצמו את הסכין, או שהוא עצמו מכיר את השוחט כאיש ירא אלוקים, או שהוא מכיר את ראשי הקהל באותו מקום שהם יראי ה' ולא יתנו לשחוט לאדם שאינו ירא שמים כהוגן ובקי במלאכתו. (עד כאן תוכן דבריו הובאו גם בשוע"ר יו"ד סי' א)
ומכאן יש מקום לכל אחד להחמיר שלא לאכול אלא מהכשר שהוא עצמו מכיר (או שהמוכרים וסמוכים לו מכירים) אותו ואת העומדים בראשו ולבו סומך עליהם. ואין בכך כל לעז וזלזול בגופי כשרות אחרים

[חייל של הרבי]

הרב @HaimL ,
רק ברצוני להעיר, שהייתי נוטה יותר לסמוך על בשר בהשגחה ממוצעת, מאשר על טונה בהשגחה כזו.

בבשר אני לפחות יודע שהתעסקו בזה יהודים דתיים והשתדלו שיהיה כשר.
בטונה, אם ההכשר הוא לא מאוד מקצועי ואמין, הרי ייתכן שלא היה מעורב יהודי בכל הסיפור, והרי זה צריך פיקוח הדוק ובישול ישראל.

לסיכום, לגוף טענתך אל אותו חסיד, שבטונה הוא רשאי להקל, לדעתי אינו נכון. את זה תגיד לו בסוכר לבן, בסודה ללא טעמים, אבל לא בטונה.

[HaimL]

הרב @HaimL ,
רק ברצוני להעיר, שהייתי נוטה יותר לסמוך על בשר בהשגחה ממוצעת, מאשר על טונה בהשגחה כזו.

בבשר אני לפחות יודע שהתעסקו בזה יהודים דתיים והשתדלו שיהיה כשר.
בטונה, אם ההכשר הוא לא מאוד מקצועי ואמין, הרי ייתכן שלא היה מעורב יהודי בכל הסיפור, והרי זה צריך פיקוח הדוק ובישול ישראל.

לסיכום, לגוף טענתך אל אותו חסיד, שבטונה הוא רשאי להקל, לדעתי אינו נכון. את זה תגיד לו בסוכר לבן, בסודה ללא טעמים, אבל לא בטונה.

כבר הודיתי בטעותי, בנוגע לטונה (למרות שבינתיים, רק מדברים איתי בסיסמאות, ולא מסבירים לי את מהות הבעיה. אבל אני מאמין שהכותבים יודעים על מה שהם מדברים).

השאלה היא, האם במוצרים שציינת (ואחרים) גם יאכלו מהכשרים גרועים-כביכול, או שלא יאכלו מהם בשו"א?
 

[חייל של הרבי]

הרב @HaimL ,
רק ברצוני להעיר, שהייתי נוטה יותר לסמוך על בשר בהשגחה ממוצעת, מאשר על טונה בהשגחה כזו.

בבשר אני לפחות יודע שהתעסקו בזה יהודים דתיים והשתדלו שיהיה כשר.
בטונה, אם ההכשר הוא לא מאוד מקצועי ואמין, הרי ייתכן שלא היה מעורב יהודי בכל הסיפור, והרי זה צריך פיקוח הדוק ובישול ישראל.

לסיכום, לגוף טענתך אל אותו חסיד, שבטונה הוא רשאי להקל, לדעתי אינו נכון. את זה תגיד לו בסוכר לבן, בסודה ללא טעמים, אבל לא בטונה.

כבר הודיתי בטעותי, בנוגע לטונה (למרות שבינתיים, רק מדברים איתי בסיסמאות, ולא מסבירים לי את מהות הבעיה. אבל אני מאמין שהכותבים יודעים על מה שהם מדברים).

השאלה היא, האם במוצרים שציינת (ואחרים) גם יאכלו מהכשרים גרועים-כביכול, או שלא יאכלו מהם בשו"א?

אני באופן אישי (שמזדהה עם החסיד הגאוותן בנידו"ד), אין לי שום בעיה לאכול סוכר לבן, גם רבנות. כי ידוע לי שמספיק בזה הכשר בסיסי. 
כנ"ל בסודה ללא טעמים. 
אבל מעטים הם המוצרים האלה. 

ברוב ככל המוצרים, אקפיד על הכשר שאני מעריך במיוחד. 
 

[HaimL]

הרב @HaimL ,
רק ברצוני להעיר, שהייתי נוטה יותר לסמוך על בשר בהשגחה ממוצעת, מאשר על טונה בהשגחה כזו.

בבשר אני לפחות יודע שהתעסקו בזה יהודים דתיים והשתדלו שיהיה כשר.
בטונה, אם ההכשר הוא לא מאוד מקצועי ואמין, הרי ייתכן שלא היה מעורב יהודי בכל הסיפור, והרי זה צריך פיקוח הדוק ובישול ישראל.

לסיכום, לגוף טענתך אל אותו חסיד, שבטונה הוא רשאי להקל, לדעתי אינו נכון. את זה תגיד לו בסוכר לבן, בסודה ללא טעמים, אבל לא בטונה.

כבר הודיתי בטעותי, בנוגע לטונה (למרות שבינתיים, רק מדברים איתי בסיסמאות, ולא מסבירים לי את מהות הבעיה. אבל אני מאמין שהכותבים יודעים על מה שהם מדברים).

השאלה היא, האם במוצרים שציינת (ואחרים) גם יאכלו מהכשרים גרועים-כביכול, או שלא יאכלו מהם בשו"א?

אני באופן אישי (שמזדהה עם החסיד הגאוותן בנידו"ד), אין לי שום בעיה לאכול סוכר לבן, גם רבנות. כי ידוע לי שמספיק בזה הכשר בסיסי. 
כנ"ל בסודה ללא טעמים. 
אבל מעטים הם המוצרים האלה. 

ברוב ככל המוצרים, אקפיד על הכשר שאני מעריך במיוחד. 

כן, בדיוק רציתי לתקן את עצמי, ולומר שעדיין, למרות שאתה ואחרים מסבירים שיש חשש (ועדיין לא פירטתם עבורי את מהותו), הוא לא אמר דבר כזה, ממילא זה היה באמת נשמע כמו זלזול גאוותני. יכול להיות שהוא פשוט לא חשב שאני שווה הסבר, גם זאת אפשרות.
 

[בן עמינדב]

כמה הערות:
בנוגע לעצם העניין: הנה אם היה בשר שהמה שנתבשל בחלב שאיסורו דאורייתא בוודאי צריך כפרה. ובימינו הורו רבותינו שאין לנו כח להתענות וכיו"ב הנה העיקר הוא חרטה על העבר וקבלה על העתיד וכמ"ש ללמוד הלכות בשר בחלב וכמו שהציעו להשפיע על עוד יהודים להתחזק בשמירת כשרות
אך אם היה איסור דרבנן כמו בשר עוף בחלב או שלא דרך בישול, וכן אם אכל חלב אחר בסשר בלא הרחקה בשוגג, הנה זה תלוי בשקו"ט אם שוגג באיסור דרבנן צריך כפרה , והנתה"מ כתב שאין צריך ויעויין בארוכה באתוון דאורייתא למהר"י ענגיל שהאריך לחקור בזה ותלה את זה בחקירה אם איסורי דרבנן הם איסורי חפצא או איסור גברא.
וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת שבת קדושים תשל"ו הוכיח מדעת אדה"ז בספר תניא קדישא פרק ח' שגם איסורי דרבנן הם איסור חפצא ולפי"ז גם בכה"ג צריך כפרה.
בנוגע להרחקת שש שעות בין בשר לחלב להמחבר והרמב"ם הוא מעיקר הדין והנוהגים כמותם ההוי איסור אכילה דרבנן מעיקר הדין. ולהרמ"א אין זה אלא חומרא אבל כבר נהגו כל ישראל בחומרא זו וכמ"ש הנו"כ בסי' פ"ט שכן ראוי לנהוג לכל מי שיש בו ריח תורה, ובמילא העובר על חומרא שנוהגים ובפרט שהוא עצמו נהג בה בפשטות צריך כפרה עכ"פ כמשנת"ל בחרטה על העבר וקבלה על העתיד והוספה בהידור וזהירות בכל עניינים אלו

מה הדין בבשר עוף אחר חלב בהרחקה של פחות מו' שעות?

כיוון שהצריכו להמתין שש שעות גם אחרי עוף הנה העובר על זה נקרא עובר על דברי חכמים ובמזיד וודאי צריך כפרה ואף בשוגג יצטרך לשיטות שנת"ל (איני רואה כל סיבה לחלק בין חד דרבנן לתרי דרבנן בענין זה)
 

[HaimL]

בנוגע לעניין ההכשרים כבר כתב השמלה חדשה בסימן א' שכל ירא שמים לא יאכל בשר אלא באחד מג' אופנים: או שהוא ראה את השחיטה ובדק בעצמו את הסכין, או שהוא עצמו מכיר את השוחט כאיש ירא אלוקים, או שהוא מכיר את ראשי הקהל באותו מקום שהם יראי ה' ולא יתנו לשחוט לאדם שאינו ירא שמים כהוגן ובקי במלאכתו. (עד כאן תוכן דבריו הובאו גם בשוע"ר יו"ד סי' א)
ומכאן יש מקום לכל אחד להחמיר שלא לאכול אלא מהכשר שהוא עצמו מכיר (או שהמוכרים וסמוכים לו מכירים) אותו ואת העומדים בראשו ולבו סומך עליהם. ואין בכך כל לעז וזלזול בגופי כשרות אחרים

אוקיי. זאת כבר טענה טובה. כלומר, אם סיפרו לי, פעם, שבד"צ כזה או אחר הוא טוב (נגיד, העדה החרדית, אם אינני טועה, מקובל על כולם, או רובם ככולם). עליי להישאר רעב (או לפחות לאכול פחות-פחות מכזית בכא"פ, כדי שלא למות ברעב), עד שאסע לירושלים, ואבדוק בעצמי את הנפות, הסכינים, סירי הבישול וכיו"ב
? 
 

[HaimL]

הרב @HaimL ,
רק ברצוני להעיר, שהייתי נוטה יותר לסמוך על בשר בהשגחה ממוצעת, מאשר על טונה בהשגחה כזו.

בבשר אני לפחות יודע שהתעסקו בזה יהודים דתיים והשתדלו שיהיה כשר.
בטונה, אם ההכשר הוא לא מאוד מקצועי ואמין, הרי ייתכן שלא היה מעורב יהודי בכל הסיפור, והרי זה צריך פיקוח הדוק ובישול ישראל.

לסיכום, לגוף טענתך אל אותו חסיד, שבטונה הוא רשאי להקל, לדעתי אינו נכון. את זה תגיד לו בסוכר לבן, בסודה ללא טעמים, אבל לא בטונה.

כבר הודיתי בטעותי, בנוגע לטונה (למרות שבינתיים, רק מדברים איתי בסיסמאות, ולא מסבירים לי את מהות הבעיה. אבל אני מאמין שהכותבים יודעים על מה שהם מדברים).

השאלה היא, האם במוצרים שציינת (ואחרים) גם יאכלו מהכשרים גרועים-כביכול, או שלא יאכלו מהם בשו"א?

אני באופן אישי (שמזדהה עם החסיד הגאוותן בנידו"ד), אין לי שום בעיה לאכול סוכר לבן, גם רבנות. כי ידוע לי שמספיק בזה הכשר בסיסי. 
כנ"ל בסודה ללא טעמים. 
אבל מעטים הם המוצרים האלה. 

ברוב ככל המוצרים, אקפיד על הכשר שאני מעריך במיוחד. 

דווקא היה במשפחתי אדם הקשור לכשרות של סוכר לבן. והבנתי בעקיפין שגם בזה עלולות להיות בעיות. השאלה המקורית שלי לא הייתה "מדוע צריכים הכשר", אלא, "מדוע לא סומכים על רבנים, בדברים שאין בהם מחלוקות או בעיות מהותיות, כמו, למשל, בבשר בקר".
 

[לבי במערב]

הבעי' המהותית הראשונה היא הפרקטיקה והכרת־השטח.
[אגב, לאו דוקא שבבשר אין מחלוקות...].

[מ אלישע]

אחר ההורמנא דיהיב לי ר' '@יושב אוהלים' ברוב טובו...
שאלה לי לכה"ר '@HaimL' - אמור נא:
כו"ע ידעי שה'הכשר' ד ... כמאן דליתי' דמי (בלשון עדינה),
האם, מעתה, כל הנמנע מלאכול את תוצרתו - מוציא ח"ו לעז וש"ר על רבבות מאחב"י?!
או במילים פשוטות יותר: להגיד זאת אסור, ולעשות כן - מותר?!

איני יודע זאת.
שמעתי מרב גדול שאפשר שעדיף מהכשר הרבנות בארץ. (היתה שאלה למעשה לחולה בבית חולים, מה עדיף משניהם , ואמר  שיש לברר בפרטות,
מי המשגיחים ברבנות שם)

 

[לבי במערב]

כיון שבמילתא דעבידא לאגלויי עסקינן - הייתי מייעץ לאותו הרב כי יברר תחילה מיהו המשגיח מטעם ה'הכשר' המדובר, ומתי הוא מראה פניו במקום...

[בן עמינדב]

בנוגע לעניין ההכשרים כבר כתב השמלה חדשה בסימן א' שכל ירא שמים לא יאכל בשר אלא באחד מג' אופנים: או שהוא ראה את השחיטה ובדק בעצמו את הסכין, או שהוא עצמו מכיר את השוחט כאיש ירא אלוקים, או שהוא מכיר את ראשי הקהל באותו מקום שהם יראי ה' ולא יתנו לשחוט לאדם שאינו ירא שמים כהוגן ובקי במלאכתו. (עד כאן תוכן דבריו הובאו גם בשוע"ר יו"ד סי' א)
ומכאן יש מקום לכל אחד להחמיר שלא לאכול אלא מהכשר שהוא עצמו מכיר (או שהמוכרים וסמוכים לו מכירים) אותו ואת העומדים בראשו ולבו סומך עליהם. ואין בכך כל לעז וזלזול בגופי כשרות אחרים

אוקיי. זאת כבר טענה טובה. כלומר, אם סיפרו לי, פעם, שבד"צ כזה או אחר הוא טוב (נגיד, העדה החרדית, אם אינני טועה, מקובל על כולם, או רובם ככולם). עליי להישאר רעב (או לפחות לאכול פחות-פחות מכזית בכא"פ, כדי שלא למות ברעב), עד שאסע לירושלים, ואבדוק בעצמי את הנפות, הסכינים, סירי הבישול וכיו"ב
? 

זה תלוי בסמיכות הדעת שלך בלבד, אם אתה סומך עליהם או בהכירות אישית או על פי הכירות אשית של אלו הממליצים עליהם מהכירות אישית - תאכל. ואם לאו - "ושמת שכין בלועך אם בעל נפש אתה" (משלי כ"ד הובא בענין דומה בחולין דף ז)