רבי מאיר בעל הנס- ומה עם רבי שמעון? -ג' נקודות נחמדות

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
א. שמעתי פשט נפלא, מדוע רבי מאיר היחיד בדורו שזכה לתואר "בעל הנס". לא רבי שמעון ולא שאר חבריו הגדולים זכו לתואר הנזכר, עם זאת שזכו לנסים גלויים. מדוע?
ייתכן אמר איש שיחי, "בעל הנס" הוא בגדרי בעלות, זאת אומרת, רבי מאיר היה בעלים על הנס עד כדי שיכול להעביר למאן דהו כוחות שהוא בעצמו יחולל ניסים.
ב. זאת ועוד, הביא בשם המהרש"א להעיר על הנוסח "אלהא דרבי מאיר ענני" דהנוסח הנכון "דמאיר", שכן הקב"ה לא מייחד שמו אלא על האבות וכמו שמזכירים גם בשמו"ע. וע"כ מתפרש "דמאיר" על הקב"ה המאיר עיניהם של ישראל.
ג. ועוד הערה, בסיפור הדברים שממנו עולה המשפט "אלקא דמאיר וכו'..חזינן שהזכיר פעם אחת וניצל, ולא שלוש פעמים כמו שיש אומרים.

מקבלים את הפשט -"בעל הנס" ?
יש לזה מקור?
 

סבא

משתמש ותיק
ממאמר בהידברות-
. מדוע זכה לכינוי 'בעל הנס'? במסכת עבודה זרה מובא המקרה הבא: אחותה של ברוריה אשת רבי מאיר, שהיתה בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נתפסה והובאה לבית האסורים. הלך רבי מאיר לפדותה. בא אצל השומר וביקש לשחררה. אמר השומר כי מתיירא הוא מן המלכות. נתן לו רבי מאיר סכום של דינרים ואמר לו, במחצית הסכום תשתמש לפייס את השלטון, והמחצית השניה תהיה לך. שאל השומר: 'מה אעשה כשיכלו הדינרים?' אמר לו רבי מאיר: תאמר 'אלקא דמאיר ענני'.

לאחר זמן שמע הקיסר מה שעשה אותו סוהר ששחרר את אחות אשתו של רבי מאיר, וצווה לתלותו. והנה כשקשרו את החבל סביב צוארו, אמר הסוהר 'אלקא דמאיר ענני' ולא הצליחו לתלותו. התפלא הקיסר ושאל אותו לסוד העניין, וסיפר לו השומר את כל המעשה.

השאלה הנשאלת על סיפור זה היא: כיצד ידע אותו הגוי המשוקץ לכוון כוונות נעלות ונשגבות כאלו? והתשובה היא כי הוא כיוון לדעת רבי מאיר. כך גם כל אדם יאמר בשעה שהוא אומר "אלקא דמאיר ענני" שהוא מכוון על דעתו של ר"מ ושאר צדיקים, ויזכה לישועות.

יש מפרשים כי רבי מאיר לא התכוון על שמו, אלא: 'האלוקים שמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננו".
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חן חן ר' סבא על הבאת מאמרים נוספים. תמיד טוב להוסיף ידע.
מה שכן.
..בדברינו אנו באים אחרי שיודעים את הסיפור הנ"ל שציטטת משם, א"כ מדוע זכה ר"מ בדוקא לתואר "בעל הנס" ולא שאר תנאים שחוללו נסים גדולים (והדוגמ' למכביר) וזו שאלתנו.
ב. מה שהסיקו "כך גם כל אדם וכו' שהוא מכוון על דעתו של ר"מ ושאר צדיקים" וכו'.. זה אינו כד' המהרש"א הנ"ל שיש להמנע מלומר כך.
ג. מה שהזכרת בשם יש מפרשים. איש שיחי ציטטת לי מד' המהרש"א.
ולכן המאמר הנ"ל לא מוסיף הרבה על דברינו מש"כ בגדר בעלות על נס.
שהרי לפי הדברים שהעלת מה שהגוי כיון אינו מכוחו אלא מכח ר"מ שכיון ע"ד, אולם בדברי איש שיחי, ר"מ בכוחו להעביר כוחות שמאן דהו יפעל בפ"ע. והבן.
ואם בשביל לתת רקע, כדאי גם לציין את ד' הגמ' במקורם. וייש"כ.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
להלן העתקת הגמ' והמהרש"א בעובדא דר"מ.

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יח.
ברוריא דביתהו דרבי מאיר ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון הואי אמרה לו זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרי ואזל אמר אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא אזל נקט נפשיה כחד פרשא אמר לה השמיעני לי אמרה ליה דשתנא אנא אמר לה מתרחנא מרתח אמרה לו נפישין טובא (ואיכא טובא הכא) דשפירן מינאי אמר שמע מינה לא עבדה איסורא כל דאתי אמרה ליה הכי אזל לגבי שומר דידה אמר ליה הבה ניהלה אמר ליה מיסתפינא ממלכותא אמר ליה שקול תרקבא דדינרא פלגא פלח ופלגא להוי לך אמר ליה וכי שלמי מאי איעביד אמר ליה אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת אמר ומי יימר דהכי איכא [אמר ליה השתא חזית] הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי שקל קלא שדא בהו הוו קאתו למיכליה אמר אלהא דמאיר ענני שבקוה ויהבה ליה לסוף אשתמע מילתא בי מלכא אתיוה אסקוה לזקיפה אמר אלהא דמאיר ענני אחתוה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה אתו חקקו לדמותיה דרבי מאיר אפיתחא דרומי אמרי כל דחזי לפרצופא הדין לייתיה יומא חדא חזיוהי רהט אבתריה רהט מקמייהו על לבי זונות איכא דאמרי בשולי עובדי כוכבים חזא טמש בהא ומתק בהא איכא דאמרי אתא אליהו אדמי להו כזונה כרכתיה אמרי חס ושלום אי רבי מאיר הוה לא הוה עביד הכי קם ערק אתא לבבל איכא דאמרי מהאי מעשה ואיכא דאמרי ממעשה דברוריא:

מהרש"א על עבודה זרה שם בזה"ל-
ויש לדקדק היאך ייחד ר"מ שמו של הקב"ה על עצמו בחייו שהרי אמרו אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם שנאמר אלהי אברהם ופחד יצחק וגו' וי"ל דלא אמר אלהא דמאיר כו' רק לסימן בעלמא על שמו ולא נתכוין כל עיקר על שמו רק נתכוין אלהא דמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננו או שאמר אלהא דמאיר לנו במלכות יון הקודמת בנס הנרות של חנוכה כמו שייסד הפייט ומי יאיר לך מאיר כו' הוא יעננו להציל אותנו בנס מידיהם וק"ל:
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
יש להוסיף על הנידון, שבגמרא מעילה יז,ב אמרו 'ילך רבי שמעון שהוא מלומד בנסים', מבואר שאכן ר"ש שייך ביותר לענין הנסים, ומ"מ לא נקרא בשם 'בעל הנס', שזה לחידודי לשאלת הרב הפקדתי.
 

יהודי

משתמש ותיק
כידוע שי"א [יש בשדי חמד כמדומה] שהיאר צייט של ר' מאיר אינו בי"ד, אלא מחמת קושי הנסיעה לצפון הסמיכוהו. ולפי"ז הוא קשור טפי לר' שמעון.
 

ראובן

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ב. זאת ועוד, הביא בשם המהרש"א להעיר על הנוסח "אלהא דרבי מאיר ענני" דהנוסח הנכון "דמאיר", שכן הקב"ה לא מייחד שמו אלא על האבות וכמו שמזכירים גם בשמו"ע. וע"כ מתפרש "דמאיר" על הקב"ה המאיר עיניהם של ישראל.
[/b]
לפי איך שזכור לי המהרש"א אמר את זה כדי ליישב איך אמר לומר כן בחייו, והרי אין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם. אבל לאחר מיתה אין מקור משם שאין לומר דרבי מאיר. אלא שגם אין מקור לומר עליו יותר מעל אחר. ולפי הפשט של המהרש"א יש לומר כן גם בלי קשר לרבי מאיר.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
העתקתי לעיל את לשון המהרש"א במלואו.
מהרש"א על עבודה זרה שם בזה"ל-
ויש לדקדק היאך ייחד ר"מ שמו של הקב"ה על עצמו בחייו שהרי אמרו אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם שנאמר אלהי אברהם ופחד יצחק וגו' וי"ל דלא אמר אלהא דמאיר כו' רק לסימן בעלמא על שמו ולא נתכוין כל עיקר על שמו רק נתכוין אלהא דמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננו או שאמר אלהא דמאיר לנו במלכות יון הקודמת בנס הנרות של חנוכה כמו שייסד הפייט ומי יאיר לך מאיר כו' הוא יעננו להציל אותנו בנס מידיהם וק"ל:

הרי כמו שאמר איש שיחי מד' המהרש"א אין שום מקור לענין הנ"ל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מקור השם בעל הנס כנראה על פי הגמ' הנ"ל (ואנו הוספנו להקשות אם יש מקור לפשט המחודש שהבאנו בגדר "בעל הנס") אולם השאלה על "אלקה דמאיר" וכו' כמו שכתבו כאן לדון.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=946
בקובץ שצירף ר' @הכהן עולה שרבי מאיר בעל הנס אינו רבי מאיר התנא (תלמידו של ר"ע)

רבי מאיר בעל הנס
בעל נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה
המנהג לתת צדקה על שם ר' מאיר בעל הנס נתפשט במאה ה-19, ובכספי התרומות השתמשו לצורך החלוקה לתמיכה בעניים בארץ ישראל.
ר' מאיר בעל הנס - עושה נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה. מיחסים אותו בטעות לתנא ר' מאיר.
על שם ר' מאיר בעל הנס הנהיגו לקבוע קופות בבתי ישראל בכל המדינות, והכסף הנאסף נשלח לארץ ישראל לצורך החלוקה. המנהג הזה התחיל בתחלת המאה הי"ט, בראשונה היו נודבים נרות או מעות בשביל נרות לנשמת רמבה"ן, כדי להנצל מסכנה, כפי שמובא בשם הבעש"ט בספר כתר תורה (ח"ב דף נ"ב ע"ב):
"אם אדם בסכנה וצריך לנס אזי יתן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן, ויאמר בפה מלא: אני מנדר אותן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א, כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל הצריכים לנסים נסתרות וגלוים אמן כי"ר".
המקור הראשון למנהג זה נמצא במדרש תלפיות (ענף אבדה ומציאה) וז"ל:
"קבלתי: מי שמאבד איזה דבר, אם ינדור למאור: "אם אני מוצא אותה אני נודר סך מעות שמן למאור לנשמתו של רבי מאיר" - מיד מוציא האבדה וכו'.
כנראה נשתרבב המנהג הזה באופנים שונים, עד שהתפתחו הקופות לצורך ה"חלוקה" על שם רמבה"ן.
הסגולה למצוא אבדה נוסדה באמת על שם התנא רבי מאיר, מפני שגם הוא מצא את אחות אשתו ע"י אמירת "אלהא דמאיר ענני", ואח"כ נשתלשלה הסגולה לכל סכנה, ונדבו נרות לבית הכנסת לנשמתו, כמו שנהגו לנדב נרות לנשמות המתים ביום היאהרצייט וערב יום הכיפורים.
אולם במשך הזמן מצאו שר' מאיר אחד המכונה "בעל הנס" נקבר בארץ ישראל, ותלו בו הנדבות המיוחדות לתמיכת עניי ארץ ישראל בשם "קופות רמבה"ן" לצורך ה"חלוקה".
רבי מאיר בעל הנס אינו רבי מאיר
יש ראיות שרמבה"ן אינו ר' מאיר התנא: חז"ל לא השתמשו בשם התואר "בעל נס", אלא "מלומד בנסים", במו שאמרו על נחום איש גמזו. ו"מלומדת בנסים" על דביתהו דר' חנינא בן דוסא, ולא "בעל נס" או "בעלת נס". בתואר הזה התחילו הרבנים להשתמש בזמן מאוחר.
חז"ל לא אמרו על רבי מאיר שהוא בעל נס, ומדרכיו בהלכה ואגדה לא משמע שהיה בעל נס במובן התואר הזה.
הקבר של רמבה"ן קרוב לחוף ים כנרת, ליד חמי טבריה, מחוץ לחומת העיר, והוא ציון כפול: חציו שייך לקהלת ספרדים וחציו לקהלת אשכנזים.
יום ההלולא דר' מאיר ב-י"ד באייר.

הערת שמחה אקשטיין: יש טעות בסיסית בערך, והוא צריך עריכה מחדש, וזאת בגלל הערבוב בין שני חכמים שאירע במאה ה18 כפי המצוין בערך, אך ההפרדה מחדש ביניהם לא בוצעה בצורה נכונה. קבר רבי מאיר בעל הנס אינו בטבריה אלא בגוש חלב. ואילו הקבר בטבריה היה מקובל כל השנים לתנא רבי מאיר, שאינו רבי מאיר בעל הנס. והנה המקורות לזה:בספר 'יחוס הצדיקים' (שאלוניקי רפז-1527 מנטובה שכא- 1561, דף יז) הוזכר קברו של רבי מאיר בעל הנס בגוש חלב, והוא המקור הראשון המזכיר חכם בכינוי זה. במסעות רבי יעקב (אוצר מסעות עמ' 69) שליחו של רבי יחיאל מפאריז (מבעלי התוספות במאה ה- 13) כתוב על רבי מאיר הקבור בגוש חלב 'רבי מאיר קאצון ואשתו זצ"ל, שחי בתקופת בעלי התוספות. לעומת זאת הקבר שבטבריה, הקרוי היום על שם רבי מאיר בעל הנס, מיוחס משנים קדמוניות לתנא רבי מאיר. למשל: בספר 'יחוס הצדיקים' הנ"ל (דף נה) כתב: אצל חמי טבריה - רבי מאיר. וכן במסעות רבי יעקב הנ"ל (שם) כתב שרבי מאיר קבור בטבריה. וכן באגרת רבי שלמה דוראן (המאה ה- 15) אל אביו הרשב"ץ (נדפס ביוחסין השלם עמ' 228), כתב: רחוק מטבריה כמו מיל - חמי טבריה, קברו של רבי מאיר התנא הידוע. וכן בשער הגלגולים לרבי חיים ויטאל (הקדמה לז) בשם רבו האר"י (המאה ה16), ועוד ועוד. ואף אחד אינו מזכירו בשם 'בעל הנס' עד המאה ה- 18, שכאמור אז אירעה הטעות והערבוב בין שני החכמים. כאשר בנו את הבנין על קברו של רבי מאיר בטבריה, כתבו עליו בטעות 'רבי מאיר בעל הנס'. לקריאה נוספת ראה: הרב ישעיה מילר בקובץ אור ישראל גליון נד (טבת תשסט) עמודים רלג-רלו. מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל
הערות לערך: שם המעיר: דודי מאור הערה: תמוהה הקביעה ש"רבי מאיר בעל הנס" אינו רבי מאיר התנא. אכן בש"ס מצאנו התייחסות פחותה לניסים בכלל, אך דווקא ביחס לרבי מאיר התנא ראינו התייחסות ענפה ומפורטת על חוויותיו במהלך שחרור גיסתו, אחות ברוריה, מבית בושת. כפי שנראה בפשטות עצומה, סיפורים אלו הקנו לו את השם "בעל הנס". לא מן הנמנע שתואר זה נדבק בתקופה מאוחרת יותר, אך מכאן ועד קביעה שמדובר בפרסונה אחרת - המרחק והדמיון רב מדי. מקור ההערה: שכל ישר.
שם המעיר: שמעון גווירץ הערה: על קברו של רבי מאיר התנא, אין עוררין. גם מי שסבר כי אינו רבי מאיר התנא אלא רבי מאיר אחר, ור"מ התנא נקבר או בגוש חלב או בחו"ל טועה, וכבר נכתבו על כך מאמרים רבים להוכחה זו. מיקום הקבר ידוע שנים רבות, לרבות המעשה על בניית הבנין העומד כיום על קברו. המבנה שהיה בנוי על קברו נהרס ברעש בשנת תקצ"ז ונבנה מחדש לאחר זמן רב. מה שמציינים את י"ד אייר כיום פטירתו, אין לזה מקור. בשו"ת ישכיל עבדי הביא ששאל ע"ז לרבני טבריה והשיבוהו שחנכו אז את ביהמ"ד הגדול שעל ציונו, והיתה שמחה גדולה וקיבלו על עצמם לעשות כן בכל שנה ושנה. מקור ההערה: ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" לעיון נוסף: אהלי צדיקים
שם המעיר: אדווה ברזילי הערה: מה המשמעות של "ח"י גדולים"? "אם אדם בסכנה וצריך לנס אזי יתן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן, ויאמר בפה מלא: אני מנדר אותן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א, כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל הצריכים לנסים נסתרות וגלוים אמן כי"ר".
שם המעיר: עמיחי שוקרון הערה: הרב מרגליות כותב כהצעה, דבר יפה מאוד. שכשהגיע רבינו משה בן מימון לארץ, ושלח לחו"ל קופות צדקה ליישוב ארץ ישראל, ואמרו הרבנים לתת לקופה של ר' מ' ב' נ' [רבי משה בן נחמן] ואנשים פתחו את ראשי התיבות בדרכם - רבי מאיר בעל נס. לא מחייב, אבל מעניין. מקור ההערה: הרב מרגליות
שם המעיר: הערת שמחה אקשטיין: הערה: יש טעות בסיסית בערך, והוא צריך עריכה מחדש, וזאת בגלל הערבוב בין שני חכמים שאירע במאה ה18 כפי המצוין בערך, אך ההפרדה מחדש ביניהם לא בוצעה בצורה נכונה. קבר רבי מאיר בעל הנס אינו בטבריה אלא בגוש חלב. ואילו הקבר בטבריה היה מקובל כל השנים לתנא רבי מאיר, שאינו רבי מאיר בעל הנס. והנה המקורות לזה: בספר 'יחוס הצדיקים' (שאלוניקי רפז-1527 מנטובה שכא- 1561, דף יז) הוזכר קברו של רבי מאיר בעל הנס בגוש חלב, והוא המקור הראשון המזכיר חכם בכינוי זה. במסעות רבי יעקב (אוצר מסעות עמ' 69) שליחו של רבי יחיאל מפאריז (מבעלי התוספות במאה ה- 13) כתוב על רבי מאיר הקבור בגוש חלב 'רבי מאיר קאצון ואשתו זצ"ל, שחי בתקופת בעלי התוספות. לעומת זאת הקבר שבטבריה, הקרוי היום על שם רבי מאיר בעל הנס, מיוחס משנים קדמוניות לתנא רבי מאיר. למשל: בספר 'יחוס הצדיקים' הנ"ל (דף נה) כתב: אצל חמי טבריה - רבי מאיר. וכן במסעות רבי יעקב הנ"ל (שם) כתב שרבי מאיר קבור בטבריה. וכן באגרת רבי שלמה דוראן (המאה ה- 15) אל אביו הרשב"ץ (נדפס ביוחסין השלם עמ' 228), כתב: רחוק מטבריה כמו מיל - חמי טבריה, קברו של רבי מאיר התנא הידוע. וכן בשער הגלגולים לרבי חיים ויטאל (הקדמה לז) בשם רבו האר"י (המאה ה16), ועוד ועוד. ואף אחד אינו מזכירו בשם 'בעל הנס' עד המאה ה- 18, שכאמור אז אירעה הטעות והערבוב בין שני החכמים. כאשר בנו את הבנין על קברו של רבי מאיר בטבריה, כתבו עליו בטעות 'רבי מאיר בעל הנס'. לקריאה נוספת ראה: הרב ישעיה מילר בקובץ אור ישראל גליון נד (טבת תשסט) עמודים רלג-רלו.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
א. שמעתי פשט נפלא, מדוע רבי מאיר היחיד בדורו שזכה לתואר "בעל הנס". לא רבי שמעון ולא שאר חבריו הגדולים זכו לתואר הנזכר, עם זאת שזכו לנסים גלויים. מדוע?
ייתכן אמר איש שיחי, "בעל הנס" הוא בגדרי בעלות, זאת אומרת, רבי מאיר היה בעלים על הנס עד כדי שיכול להעביר למאן דהו כוחות שהוא בעצמו יחולל ניסים.
ב. זאת ועוד, הביא בשם המהרש"א להעיר על הנוסח "אלהא דרבי מאיר ענני" דהנוסח הנכון "דמאיר", שכן הקב"ה לא מייחד שמו אלא על האבות וכמו שמזכירים גם בשמו"ע. וע"כ מתפרש "דמאיר" על הקב"ה המאיר עיניהם של ישראל.
ג. ועוד הערה, בסיפור הדברים שממנו עולה המשפט "אלקא דמאיר וכו'..חזינן שהזכיר פעם אחת וניצל, ולא שלוש פעמים כמו שיש אומרים.

מקבלים את הפשט -"בעל הנס" ?
יש לזה מקור?


החיד"א בספר פתח עיניים עבודה זרה יח, א כתב אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת וכו'. מזה נשתרבב המנהג בכל גלילותנו דעל כל צרה שמתפלל האדם אומר אלהא דר"מ ענני ונודרים שמן או צדקה לנשמתו של ר"מ. וכתב הרמ"ע במאמר חקור דין סוף ח״א שהכוונה במה שכיוון ר"מ ענני באותה כונה ע"ש.

מאידך בספר לב חיים (ר' חיים פלאג'י) חלק ב סימן קס כתב: חדשים מקרוב באו להוסיף בסליחות באמירת עננו לומר 'אלהא דר' מאיר עננו'. וכד הוינן בה צריך לדקדק ולומר אלהא דמאיר ענני, דהכי איתא בעבודה זרה דף יח, א... כי צריך לומר דוקא בלשון הזה אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני ב' פעמים. ובספרו עתרת חיים (סימן נב) כתב עוד שהסיבה שיש להקפיד דוקא על הנוסח 'אלהא דמאיר' היא בגלל עניינים קבליים.
 

גלואיט

משתמש ותיק
א. שמעתי פשט נפלא, מדוע רבי מאיר היחיד בדורו שזכה לתואר "בעל הנס". לא רבי שמעון ולא שאר חבריו הגדולים זכו לתואר הנזכר, עם זאת שזכו לנסים גלויים. מדוע?
ייתכן אמר איש שיחי, "בעל הנס" הוא בגדרי בעלות, זאת אומרת, רבי מאיר היה בעלים על הנס עד כדי שיכול להעביר למאן דהו כוחות שהוא בעצמו יחולל ניסים.
ב. זאת ועוד, הביא בשם המהרש"א להעיר על הנוסח "אלהא דרבי מאיר ענני" דהנוסח הנכון "דמאיר", שכן הקב"ה לא מייחד שמו אלא על האבות וכמו שמזכירים גם בשמו"ע. וע"כ מתפרש "דמאיר" על הקב"ה המאיר עיניהם של ישראל.
ג. ועוד הערה, בסיפור הדברים שממנו עולה המשפט "אלקא דמאיר וכו'..חזינן שהזכיר פעם אחת וניצל, ולא שלוש פעמים כמו שיש אומרים.

מקבלים את הפשט -"בעל הנס" ?
יש לזה מקור?
א. פי' יפה.
ב. כמדומה שהמהרש"א לא קאי על הנוסח בתפילה אלא כותב זאת בתורת פירוש מהו "אלקא דמאיר"
שאין הכוונה לר' מאיר עצמו אלא המאיר לעולם. ואמנם בעיקר הדבר יש ליישב בפשיטות שהסיבה שהוצרך
ר"מ לומר לגוי שיאמר "אלקא דמאיר" ולא אלקי עולם וכו' כדי שלא יכוין לע"ז, וגם אם היה אומר לו "אלקי ישראל"
הרי הנוצרים קוראים לעצמם יהודים - ולכן היה צריך שיאמר לו "אלקא דמאיר" על עצמו, ואין זה שייך לענין
ייחוד ה' שמו על האבות וכו' דהא לא היה יכול ר"מ לתקן הדבר מפני חשש ע"ז אלא באופן הנ"ל. ומ"מ בתפילה
ודאי צריך לומר אלקא דמאיר כמו שנהגו המדקדקים, מפני שאין להזכיר גבהות לפני המקום וע"כ כשמזכירים
חכם לרפואה וכו' לא אומרים לרפואת ר' פלוני אלא לרפואת פלוני, וכמו כן בנד"ד.
ג. ר"ש מאוסטרופולי בפירושו לס' קרניים כותב שיש גורסים בגמ' אלקא דמאיר ענני ענני ומסביר שם רמזים
בענין כפילות הב"פ ענני. אבל אין זה שייך לענין כפילות ג"פ אלקא דמאיר ענני. ולכשעצמי לא שמעתי על
מקור מוסמך לכפילות ג"פ אלקא דמאיר ענני, ואם כן יש שכופלים זאת ג"פ מסתבר שהוא לחזק הענין כמו
שיש כופלים ג"פ לישועתך קויתי ה' - למרות שבתורה כתוב רק פעם אחת.
 

אני עבדך

משתמש ותיק
יישר כח לכל הרבנים.
יעויין בירושלמי, פרק א הלכה ב, שרבי עקיבא מינה את רבי מאיר לראשות הישיבה ולא את רבי שמעון.


וכשרבי שמעון לא הבין מה פסול חלילה יש בו, אמר לו רבי עקיבא "דייך שאני ובוראך מכירים את כוחך.."

יתכן וההבדל בין הצדיקים הוא שאל רבי מאיר זה היה גלוי ולכן נקרא 'בעל הנס' ואילו אצל רשב"י זה היה נסתר.. בדיוק כמו תורתו..
 
חלק עליון תַחתִית