האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

נושאים שונים

פותח הנושא
נבשר
הודעות: 2939
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1039 פעמים
קיבל תודה: 1021 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 27 דצמבר 2020, 02:31

האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה? שלכאו' טעמו "שלא יהו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים", א"כ היכא שלאו משום שהוא מצוי אלא שהוא חייב מדינא בבעילה, א"כ לא יהא חייב לטבול. ואם כן חייב לטבול, מקור?
אפשר שלא פלוג בתקנה וכדומה וכמו שלאונסו נמי יש נידון אם חייב ואע"ג שלא שייך התקנה מ"מ בכלל התקנה.
ונתעוררתי לזה מהמס"י שכתב במידת הפרישות ז"ל: הנה הבעילה עם אשתו מותרת היא היתר גמור. אמנם כבר תקנו טבילה לבעלי קריין שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשיהם כתרנגולים, לפי שאף על פי שהמעשה עצמו מותר, אמנם כבר הוא מטביע בעצמו של אדם התאוה הזאת ומשם יכול להמשך אל האסור, וכמאמר רבותינו ז"ל (סנהדרין קז, א): אבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו, שבע. ולא עוד אלא שאפילו בשעה הראויה והעת ההגון, אמרו על רבי אליעזר (נדרים כ, ב): שהיה מגלה טפח ומכסה טפחים ודומה למי שכפאו שד, כדי שלא ליהנות אפלו בשעת הנאתו.
ולכאו' צ"ב בדבריו שכתב שהבעילה עם אשתו היתר גמור, שהמעשה עצמו מותר, והרי עוד יותר הוא מצוה גמורה, ועוד בזה החידוש עוד יותר גדול אע"ג שהוא מצוה מ"מ מחויב האדם לטבול אח"כ שלא יימשך לאיסור, אמנם היה לדחות שאיירי מצד מידת הפרישות והיינו חיוב פרישה והרחקה מדברים של היתר שזה הנושא, וע"ז כתב שהוא מותר ומ"מ חייבו בטבילה, ואה"נ הוא נמי מצוה, אבל זה נראה לי דוחק. וכן אח"כ "אפי' בשעה הראויה והעת ההגון" (וסתם יש להתבונן במילים אלו) היינו בבעילת מצוה ולזה הזכיר את ר' אליעזר, ומשמע שקודם לזה לא איירי בבעילת מצוה, בקיצור משמע מדבריו שטבילת עזרא לא נתקנה בבעילת מצוה. ועכ"פ אם טועה אני בדבר גמ' פשוטה אולי דיבר מעיקר התקנה, ולא על בכלל התקנה. ועכ"פ יהא מבואר מזה שבעילת מצוה כיון שהיא מצוה אין היא מטביעה באדם התאוה ואינו יכול מחמתה להימשך לאיסור (לא לדעת ר' אליעזר שהוא לא היה נהנה), לכל הפחות באדם שבא לקיים מצוה ומתייחס לזה כמצוה ולא בא בשביל תאוותו.


דבש לפי
הודעות: 1173
הצטרף: 03 דצמבר 2020, 01:05
נתן תודה: 1083 פעמים
קיבל תודה: 415 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי דבש לפי » 27 דצמבר 2020, 03:06

אם על בעילה בעונתה לא היה צריך טבילה ודאי היה צריך לומר זאת, ולחלק לפי כוונתו ודאי לא מסתבר שחילקו (ושוב, אם היו מחלקים אז היו אומרים זאת).

הטבילה אינה "קנס" על בעילה שאינה בעונתה, אלא היכי תמצי שלא יַרבו בזה, ולא חששו שזה יגרום לביטול עונה. ומכל מקום גדר התקנה הוא בכל הטמא בטומאה זאת.


א. ל. חנן
הודעות: 438
הצטרף: 02 אפריל 2020, 01:16
מיקום: ירושלים עיה"ק
נתן תודה: 153 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי א. ל. חנן » 27 דצמבר 2020, 03:53

אם השאלה היא רק מצד הדיוק במס"י הרי שלכאו' אפשר לבאר שבתחילה דבר על עצם הסיכון של ההמשכות לתאוה שיש בזה, מצד משביעו רעב, שזה נאמר בעיקר בעוברי עבירה, וכמו שאביא בהמשך. לא עוד אלא שאפילו בעת שמקיים המצווה עדיין יש סכנה להמשך אחר תאוותו, וכמו שמצינו שר"א גדר עצמו.
ואפשר לבאר בעד אופן, דהנה משביעו רעב לא נאמר על כל בעילה אלא על בעילת תאוה, ולהיפך, בבעילה לשם מצוה לא נאמר כלל. ועיקר מה שנאמר הוא על משכב היום, כמבואר בתוס' סוכה נב: להדיא. וא"כ בתחילה דבר על עצם הבעילה אף אם היא בהיתר, שהרי אין איסור עצמי לשמש ביום. ולא עוד אלא שאפילו בשעה הראויה ובעת ההגון גם יש לגדור עצמו.

וע"ע כלי יקר על בראשית פרק לט פסוק ו
כי אם הלחם אשר הוא אוכל. פירש רש"י היא אשתו, כמ"ש ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו, וקרא לאשתו בכנוי לחם כי כמו שהלחם משביע לכל חי יותר מן כל דבר הזן, כך בעילות של היתר משביעים אותו אבר, לאפוקי בעילות של איסור אינן משביעים, כמרז"ל (סוכה נב ע"ב) אבר קטן משביעו רעב. וארז"ל (סנהדרין עה.) שניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה, כי אין יצרו תוקפו כי אם בדבר איסור, ולכך אמרו רז"ל (סוטה ד ע"ב) כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא שנאמר (משלי ו כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, וענשו מדה כנגד מדה לפי שעזב את אשתו שנקרא לחם ודבק בזונה שאינה לחמו על כן יחסר לחמו:

ואמנם לכאו' הרי גם באשתו אמרו כן, כמבואר להדיא גבי דוד, וכן אי' בשו"ע. ולפי הדברים יש לחלק בין מצוה לבין תאוותו.


פפפפ
הודעות: 396
הצטרף: 07 מאי 2020, 22:20
נתן תודה: 68 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי פפפפ » 27 דצמבר 2020, 08:01

נבשר כתב:
27 דצמבר 2020, 02:31
האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה? שלכאו' טעמו "שלא יהו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים", א"כ היכא שלאו משום שהוא מצוי אלא שהוא חייב מדינא בבעילה, א"כ לא יהא חייב לטבול. ואם כן חייב לטבול, מקור?
אפשר שלא פלוג בתקנה וכדומה וכמו שלאונסו נמי יש נידון אם חייב ואע"ג שלא שייך התקנה מ"מ בכלל התקנה.
ונתעוררתי לזה מהמס"י שכתב במידת הפרישות ז"ל: הנה הבעילה עם אשתו מותרת היא היתר גמור. אמנם כבר תקנו טבילה לבעלי קריין שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשיהם כתרנגולים, לפי שאף על פי שהמעשה עצמו מותר, אמנם כבר הוא מטביע בעצמו של אדם התאוה הזאת ומשם יכול להמשך אל האסור, וכמאמר רבותינו ז"ל (סנהדרין קז, א): אבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו, שבע. ולא עוד אלא שאפילו בשעה הראויה והעת ההגון, אמרו על רבי אליעזר (נדרים כ, ב): שהיה מגלה טפח ומכסה טפחים ודומה למי שכפאו שד, כדי שלא ליהנות אפלו בשעת הנאתו.
ולכאו' צ"ב בדבריו שכתב שהבעילה עם אשתו היתר גמור, שהמעשה עצמו מותר, והרי עוד יותר הוא מצוה גמורה, ועוד בזה החידוש עוד יותר גדול אע"ג שהוא מצוה מ"מ מחויב האדם לטבול אח"כ שלא יימשך לאיסור, אמנם היה לדחות שאיירי מצד מידת הפרישות והיינו חיוב פרישה והרחקה מדברים של היתר שזה הנושא, וע"ז כתב שהוא מותר ומ"מ חייבו בטבילה, ואה"נ הוא נמי מצוה, אבל זה נראה לי דוחק. וכן אח"כ "אפי' בשעה הראויה והעת ההגון" (וסתם יש להתבונן במילים אלו) היינו בבעילת מצוה ולזה הזכיר את ר' אליעזר, ומשמע שקודם לזה לא איירי בבעילת מצוה, בקיצור משמע מדבריו שטבילת עזרא לא נתקנה בבעילת מצוה. ועכ"פ אם טועה אני בדבר גמ' פשוטה אולי דיבר מעיקר התקנה, ולא על בכלל התקנה. ועכ"פ יהא מבואר מזה שבעילת מצוה כיון שהיא מצוה אין היא מטביעה באדם התאוה ואינו יכול מחמתה להימשך לאיסור (לא לדעת ר' אליעזר שהוא לא היה נהנה), לכל הפחות באדם שבא לקיים מצוה ומתייחס לזה כמצוה ולא בא בשביל תאוותו.
התקנה שלא יהיו מצוין אצל נשותיהן היא מצד תאות האיש הרגיל באשתו לדבר מצוה גמורה 
ולזה פשוט דתקנו טבילה אפילו במצוה גמורה כדי להטריח האיש 
וממילא פשוט דהוספת המס"י מר"א היינו שלא ירגיל עצמו בים התאוה המותרת לו אפילו בשעת המצוה כדי שלא יורגל אח"כ בשעה שאינה מצוה אלא רשות
 


פותח הנושא
נבשר
הודעות: 2939
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1039 פעמים
קיבל תודה: 1021 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 27 דצמבר 2020, 14:05

פפפפ כתב:
27 דצמבר 2020, 08:01
התקנה שלא יהיו מצוין אצל נשותיהן היא מצד תאות האיש הרגיל באשתו לדבר מצוה גמורה 
ולזה פשוט דתקנו טבילה אפילו במצוה גמורה כדי להטריח האיש 
וממילא פשוט דהוספת המס"י מר"א היינו שלא ירגיל עצמו בים התאוה המותרת לו אפילו בשעת המצוה כדי שלא יורגל אח"כ בשעה שאינה מצוה אלא רשות
זה אני שואל מה הקשר שלא יהא רגיל עם אשתו הרי הוא מחיוב בזה והתורה חייבתו, ומה שייך בזה רגיל שהוא מחויב בזה, ומה יש בלהטריחו אטו לא יבעול הרי הוא מחויב? לא הבנתי מה אתה עונה?
אפשר ללמוד כך במס"י אבל הוא דחוק כפי שכבר כתבתי ועוד שהדגיש בעת הראויה. ומשמע שעד השתא לא דיבר מזה.


יושב בשבת תחכמוני
הודעות: 1018
הצטרף: 27 יולי 2020, 23:33
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי יושב בשבת תחכמוני » 27 דצמבר 2020, 15:16

אגב, הרב @נבשר, נראה שאתה מפרש שה'שעה הראויה והעת ההגון' היא העת בה חייב מדינא במצות עונה (לפי חלוקת הטיילין והספנין וכו'). יש מקום לכא' לפקפק בזה ולחשוב שכוונתו לעונת ת"ח או לל"ט <אמנם אין לזה משמעות לגוף הנידון שהעלית>.


יקותיאל אבי זנוח
הודעות: 152
הצטרף: 22 אוקטובר 2020, 15:20
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי יקותיאל אבי זנוח » 27 דצמבר 2020, 15:32

אדרבה, לכאורה בעילה בעונה היא מצווה יותר גדולה מבעילת מצווה, כי בה יש גם מצוות עונה, וגם מצוות פריה ורביה (שלא שייכת בבעילת מצווה, כי לפי חז''ל אין אשה מתעברת מביאה ראשונה)
א''כ אם כנגד עונה הכתובה בתורה תקנו טבילה ע''מ שלא יהיו ת''ח מצויין וכו', כ''ש בבעילת מצווה, שאין בה כ''כ מצווה.
כך נלע''ד


כמעיין המתגבר
הודעות: 2797
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 2198 פעמים
קיבל תודה: 806 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 27 דצמבר 2020, 16:50

נבשר כתב:
27 דצמבר 2020, 02:31
האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה? שלכאו' טעמו "שלא יהו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים", א"כ היכא שלאו משום שהוא מצוי אלא שהוא חייב מדינא בבעילה, א"כ לא יהא חייב לטבול. ואם כן חייב לטבול, מקור?
אפשר שלא פלוג בתקנה וכדומה וכמו שלאונסו נמי יש נידון אם חייב ואע"ג שלא שייך התקנה מ"מ בכלל התקנה.
ונתעוררתי לזה מהמס"י שכתב במידת הפרישות ז"ל: הנה הבעילה עם אשתו מותרת היא היתר גמור. אמנם כבר תקנו טבילה לבעלי קריין שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשיהם כתרנגולים, לפי שאף על פי שהמעשה עצמו מותר, אמנם כבר הוא מטביע בעצמו של אדם התאוה הזאת ומשם יכול להמשך אל האסור, וכמאמר רבותינו ז"ל (סנהדרין קז, א): אבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו, שבע. ולא עוד אלא שאפילו בשעה הראויה והעת ההגון, אמרו על רבי אליעזר (נדרים כ, ב): שהיה מגלה טפח ומכסה טפחים ודומה למי שכפאו שד, כדי שלא ליהנות אפלו בשעת הנאתו.
ולכאו' צ"ב בדבריו שכתב שהבעילה עם אשתו היתר גמור, שהמעשה עצמו מותר, והרי עוד יותר הוא מצוה גמורה, ועוד בזה החידוש עוד יותר גדול אע"ג שהוא מצוה מ"מ מחויב האדם לטבול אח"כ שלא יימשך לאיסור, אמנם היה לדחות שאיירי מצד מידת הפרישות והיינו חיוב פרישה והרחקה מדברים של היתר שזה הנושא, וע"ז כתב שהוא מותר ומ"מ חייבו בטבילה, ואה"נ הוא נמי מצוה, אבל זה נראה לי דוחק. וכן אח"כ "אפי' בשעה הראויה והעת ההגון" (וסתם יש להתבונן במילים אלו) היינו בבעילת מצוה ולזה הזכיר את ר' אליעזר, ומשמע שקודם לזה לא איירי בבעילת מצוה, בקיצור משמע מדבריו שטבילת עזרא לא נתקנה בבעילת מצוה. ועכ"פ אם טועה אני בדבר גמ' פשוטה אולי דיבר מעיקר התקנה, ולא על בכלל התקנה. ועכ"פ יהא מבואר מזה שבעילת מצוה כיון שהיא מצוה אין היא מטביעה באדם התאוה ואינו יכול מחמתה להימשך לאיסור (לא לדעת ר' אליעזר שהוא לא היה נהנה), לכל הפחות באדם שבא לקיים מצוה ומתייחס לזה כמצוה ולא בא בשביל תאוותו.
דבר פשוט שחייבים טבילה בכל גוונא כי לא שמענו חילוק בזה בחז''ל ובפוסקים בלתי היום.
המסילת ישרים לא דיבר על ביאה של מצוה דוקא כי הוא רוצה להביא ראיה מזה שחז''ל הצריכו טבילה, וחז''ל לא הצריכו כן מחמת הבעילת מצוה אלא מחמת שאר בעילות ומשום לא פלוג הצריכו אף בבעילת מצוה, וכיון שהוא רצה להביא ראיה מתקנת חז''ל שתיקנו זאת לכן היה מוכרח לדבר על הביאה המותרת, אבל ודאי שאף ביאת מצוה מביאה לידי תאוה כי זה תלוי במציאות אם משביעו או לא וזה לא תלוי בסגוליות אלא בענין מציאותי, ואין מסבירים דבר בענין סגולי כשאפשר לפרשו בענין מציאותי, וכיון שזה מציאותי א''כ ה''ה בבעילת מצוה.
 


פותח הנושא
נבשר
הודעות: 2939
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1039 פעמים
קיבל תודה: 1021 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 27 דצמבר 2020, 20:53

כמעיין המתגבר כתב:
27 דצמבר 2020, 16:50
המסילת ישרים לא דיבר על ביאה של מצוה דוקא כי הוא רוצה להביא ראיה מזה שחז''ל הצריכו טבילה, וחז''ל לא הצריכו כן מחמת הבעילת מצוה אלא מחמת שאר בעילות ומשום לא פלוג הצריכו אף בבעילת מצוה, וכיון שהוא רצה להביא ראיה מתקנת חז''ל שתיקנו זאת לכן היה מוכרח לדבר על הביאה המותרת, אבל ודאי שאף ביאת מצוה מביאה לידי תאוה כי זה תלוי במציאות אם משביעו או לא וזה לא תלוי בסגוליות אלא בענין מציאותי, ואין מסבירים דבר בענין סגולי כשאפשר לפרשו בענין מציאותי, וכיון שזה מציאותי א''כ ה''ה בבעילת מצוה.
בדומה לזה הזכרתי מה שכתבת, אבל לדעתי זה דוחק בדברי המס"י שסו"ס הו"ל להזכיר, ועוד יש בזה עוד חידוש שאף במצוה בעי טבילה.


ערבה
הודעות: 532
הצטרף: 22 אוקטובר 2020, 23:44
נתן תודה: 119 פעמים
קיבל תודה: 348 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי ערבה » 27 דצמבר 2020, 21:13

שם האשכול קצת מטעה וכנראה שטעה בזה גם הרב @יקותיאל אבי זנוח 
בדרך כלל משמש השם 'בעילת מצווה' לבעילה הראשונה לאחר הנישואין, ולא למצוות עונה.


פותח הנושא
נבשר
הודעות: 2939
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1039 פעמים
קיבל תודה: 1021 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 27 דצמבר 2020, 21:22

יקותיאל אבי זנוח כתב:
27 דצמבר 2020, 15:32
אדרבה, לכאורה בעילה בעונה היא מצווה יותר גדולה מבעילת מצווה, כי בה יש גם מצוות עונה, וגם מצוות פריה ורביה (שלא שייכת בבעילת מצווה, כי לפי חז''ל אין אשה מתעברת מביאה ראשונה)
א''כ אם כנגד עונה הכתובה בתורה תקנו טבילה ע''מ שלא יהיו ת''ח מצויין וכו', כ''ש בבעילת מצווה, שאין בה כ''כ מצווה.
כך נלע''ד
העיר את עיני הרב בעל @ערבה, כן כוונתי היתה לשאול על מצוות עונה, ולא על בעילת מצוה (למה - מטפשותי), אבל אה"נ הקושיה קשה גם על בעילת מצוה. בקיצור כל בעילות שהוא מחויב.


מ אלישע
הודעות: 1174
הצטרף: 05 פברואר 2020, 15:11
נתן תודה: 411 פעמים
קיבל תודה: 291 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי מ אלישע » 27 דצמבר 2020, 21:26

בספר ישן "קדושת ישראל" (לחכם קדמון בארץ ישראל) כתב כן, (הביאו הרב קרוייס זצ"ל בספרו על טבילה בשבת)
ואין דעת פוסקים אחרונים כן כמ"ש בספר טהרת התורה.

(לענין בעילת מצוה יש לברר אם ברכת אשר צג אגוז נתקנה אחרי שביטלו לטבילה או ללא שם ואכמ"ל)


פותח הנושא
נבשר
הודעות: 2939
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1039 פעמים
קיבל תודה: 1021 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 27 דצמבר 2020, 21:31

מ אלישע כתב:
27 דצמבר 2020, 21:26
בספר ישן "קדושת ישראל" (לחכם קדמון בארץ ישראל) כתב כן, (הביאו הרב קרוייס זצ"ל בספרו על טבילה בשבת)
ואין דעת פוסקים אחרונים כן כמ"ש בספר טהרת התורה.

(לענין בעילת מצוה יש לברר אם ברכת אשר צג אגוז נתקנה אחרי שביטלו לטבילה או ללא שם ואכמ"ל)
אני מבין שזה מכריע לצד אחד מהנידון ונטיית לבי שזה לדעתי, אבל אולי תוכל לפרט הכוונה "כתב כן" לחיוב טבילה או לפטור?


מ אלישע
הודעות: 1174
הצטרף: 05 פברואר 2020, 15:11
נתן תודה: 411 פעמים
קיבל תודה: 291 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי מ אלישע » 27 דצמבר 2020, 21:33

מ אלישע כתב:
27 דצמבר 2020, 21:26
 
בספר  "קדושת ישראל" (לחכם קדמון בארץ ישראל) כתב  (הביאו הרב קרוייס זצ"ל בספרו על טבילה בשבת)
הביא הרבה הלכות.
בזמן חיוב עונה פטור.
המרגיל עונה תלוי אם הוא בריא או חולה (כמ"ש בגמרא)


פפפפ
הודעות: 396
הצטרף: 07 מאי 2020, 22:20
נתן תודה: 68 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי פפפפ » 28 דצמבר 2020, 08:23

נבשר כתב:
27 דצמבר 2020, 14:05
פפפפ כתב:
27 דצמבר 2020, 08:01
התקנה שלא יהיו מצוין אצל נשותיהן היא מצד תאות האיש הרגיל באשתו לדבר מצוה גמורה 
ולזה פשוט דתקנו טבילה אפילו במצוה גמורה כדי להטריח האיש 
וממילא פשוט דהוספת המס"י מר"א היינו שלא ירגיל עצמו בים התאוה המותרת לו אפילו בשעת המצוה כדי שלא יורגל אח"כ בשעה שאינה מצוה אלא רשות
זה אני שואל מה הקשר שלא יהא רגיל עם אשתו הרי הוא מחיוב בזה והתורה חייבתו, ומה שייך בזה רגיל שהוא מחויב בזה, ומה יש בלהטריחו אטו לא יבעול הרי הוא מחויב? לא הבנתי מה אתה עונה?
אפשר ללמוד כך במס"י אבל הוא דחוק כפי שכבר כתבתי ועוד שהדגיש בעת הראויה. ומשמע שעד השתא לא דיבר מזה.
אני חוזר ומבאר ביתר ביאור חייב אדם לקיים המצה בשעתה ולא זו בלבד אלא בכל עת שהיא מתקשטת לפניו וחפצה בו ג"כ הוא חייב [איני יודע אם זה עונה דאורייתא או דרבנן, ואי"ז נ"מ] 
אבל האיש כאשר יקיים מצותו כמאמרם זה משביעו רעב הרי "הוא" היינו האיש רוצה עוד פעם ולזה כיון שצריך טירחא לטבול זה ימעט את רצונו שלו מחמת המשביעו   
 


פותח הנושא
נבשר
הודעות: 2939
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1039 פעמים
קיבל תודה: 1021 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 28 דצמבר 2020, 13:59

פפפפ כתב:
28 דצמבר 2020, 08:23
אני חוזר ומבאר ביתר ביאור חייב אדם לקיים המצה בשעתה ולא זו בלבד אלא בכל עת שהיא מתקשטת לפניו וחפצה בו ג"כ הוא חייב [איני יודע אם זה עונה דאורייתא או דרבנן, ואי"ז נ"מ] 
אבל האיש כאשר יקיים מצותו כמאמרם זה משביעו רעב הרי "הוא" היינו האיש רוצה עוד פעם ולזה כיון שצריך טירחא לטבול זה ימעט את רצונו שלו מחמת המשביעו
עכשיו הבנתי כוונתך, אבל זה חידוש גדול שלא שמעתיו בלתי היום שתקנת עזרא באה למעט בהנאתו ורצונו של הבועל מחמת הטירחא בדבר ותרגילהו לא להגירר אחרי גופו, וזה חידוש גדול, ואני אף לא יודע במהלכי כוחות הנפש אם נכון הוא הדבר שמכיון שיודע שבעי לטבול ימעט בהנאתו.


לעצמו נברא
הודעות: 259
הצטרף: 22 פברואר 2020, 23:07
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי לעצמו נברא » 28 דצמבר 2020, 14:11

יש את גדר התקנה ויש את טעם התקנה וגדר התקנה הוא שחייבים על בעילה ואין סברא כלל שחלקו בזה.
וכן הוא בכל תקנת חז"ל שאין דנים על כל מק' לגופו אי שייך בו הטעם. ופשוט.
משא"כ לאונסו שאינו ע"י בעילה ויש לדון שאינו בכלל התקנה.


פותח הנושא
נבשר
הודעות: 2939
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1039 פעמים
קיבל תודה: 1021 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 28 דצמבר 2020, 14:19

לעצמו נברא כתב:
28 דצמבר 2020, 14:11
יש את גדר התקנה ויש את טעם התקנה וגדר התקנה הוא שחייבים על בעילה ואין סברא כלל שחלקו בזה.
וכן הוא בכל תקנת חז"ל שאין דנים על כל מק' לגופו אי שייך בו הטעם. ופשוט.
משא"כ לאונסו שאינו ע"י בעילה ויש לדון שאינו בכלל התקנה.
אבל זה נפק"מ בזמנינו שבטלה תקנת עזרא, ונוהגים בה משום חומרא, א"כ במקום בעילת מצוה וזמן עונה, לא יהא חייב לטבול שלא שייך בזה טעם התקנה כמש"כ לעיל, וגדר התקנה שייך רק בזמן שיש תקנה ולא בזמן שנוהג משום חומרא. לכאו'.
 


לעצמו נברא
הודעות: 259
הצטרף: 22 פברואר 2020, 23:07
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי לעצמו נברא » 28 דצמבר 2020, 14:23

ואחד של"ש הענין דתרנגול כגון אחד שלא נמצא בביתו ?
פשוט שהחומרא הוא לקיים התקנה ולא הטעם.
כי עזרא לא אמר טעם, הוא אמר דין!
ומה היו הסיבות שלו זה לא כ"כ קשור אלינו.


יקותיאל אבי זנוח
הודעות: 152
הצטרף: 22 אוקטובר 2020, 15:20
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם טבילת עזרא נתקנה בבעילת מצוה?

שליחה על ידי יקותיאל אבי זנוח » 28 דצמבר 2020, 14:57

נבשר כתב:
28 דצמבר 2020, 13:59
פפפפ כתב:
28 דצמבר 2020, 08:23
אני חוזר ומבאר ביתר ביאור חייב אדם לקיים המצה בשעתה ולא זו בלבד אלא בכל עת שהיא מתקשטת לפניו וחפצה בו ג"כ הוא חייב [איני יודע אם זה עונה דאורייתא או דרבנן, ואי"ז נ"מ] 
אבל האיש כאשר יקיים מצותו כמאמרם זה משביעו רעב הרי "הוא" היינו האיש רוצה עוד פעם ולזה כיון שצריך טירחא לטבול זה ימעט את רצונו שלו מחמת המשביעו
עכשיו הבנתי כוונתך, אבל זה חידוש גדול שלא שמעתיו בלתי היום שתקנת עזרא באה למעט בהנאתו ורצונו של הבועל מחמת הטירחא בדבר ותרגילהו לא להגירר אחרי גופו, וזה חידוש גדול, ואני אף לא יודע במהלכי כוחות הנפש אם נכון הוא הדבר שמכיון שיודע שבעי לטבול ימעט בהנאתו.
למען הדיוק-היות והאיש יודע שחובה עליו לטבול ואסור בתפילה וכו' עד שיטבול, ע''י כך יימנע מלשמש מיטתו יותר מדי, ולא ישמש הרבה אלא כפי הצורך.
וזהו משארז''ל 'שלא יהיו ת''ח מצויין אצל נשותיהם כתרנגולין' (ברכות כב.)
וכן הביאה הגמרא מעשה (שם):
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדֵר גָּדוֹל גָּדְרוּ בָּהּ. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁתָּבַע אִשָּׁה לִדְבַר עֲבֵירָה. אָמְרָה לוֹ: רֵיקָא! יֵשׁ לְךָ אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁאַתָּה טוֹבֵל בָּהֶן? מִיָּד פֵּירַשׁ.
(ואעפ''י שהתקנה אח''כ היא רק על ט' קבין בנתינה, ואין זו טירחא גדולה כ''כ כמ' סאה בטבילה, מ''מ שפיר ימנע ע''י זה מלהיות מצוי אצל אשתו יותר מדי, כי גם זו טירחא)

כך נלע''ד בפשט הגמרא​​
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: זכרונות, פראזנאוואטער | 1 אורח