הצילו!!!! איבד כל טעם בלימוד וקיום מצוות

[אקשן דקדושה]

אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.

[שיתא אלפי]

לא איש מקצוע אנכי ולא בן איש מקצוע
אבל דבר ראשון ואולי הכי חשוב, אין דבר כזה "מוכן לתת צאנס אחרון לפני וכו"
דבר ראשון מישהו בן דעת צריך להסביר לו שהוא לא עושה טובה לאף אחד, וגם אין דבר כזה לתת צאנס, אין איזה דרך של "טוב, אז עכשיו נלך ליאוש", תמיד נשארת רק אופציה אחת והיא להתמודד עם החיים, גם אחרי היאוש אנשים קמים ומבינים שלא נותר להם אלא להתמודד בדרכים שונות ומשונות.
אף אדם לא יכול לפתור בעיה ככה בשביל מישהו אחר, או לתת עצת קסם.
אם זה ניתוק רגשי, או משהו דומה, בכל מקרה צריך לצאת מהמקום הזה של אני נותן צאנס. למי בדיוק הוא נותן צאנס, למציאות ? משל למה הדבר דומה, אדם נתקע במבוך של מנהרות אפלות בקטקומבות, הוא יודע שאם ישאר שם לא יראה יותר לעולם את אור השמש ואת משפחתו. הוא מנסה מפה ואח''כ מפה, ואח''כ מפה, כמובן שברגעים מסוימים הוא יתיאש, אבל הוא לא "מוכן לתת צאנס" אלא הוא מחפש את המנהרות שמובילות החוצה, הוא יודע שהם ישנם, הוא יודע שקשה מאד להחזיק מעמד עד שימצא את המנהרה שיש לה פתח, הוא יודע שזה מתסכל ברמות שהוא עוד לא מכיר, שזה מייאש, אבל הוא בוחר בין הקבר לבין השמש, ואין שתי אופציות, ולכן הוא ממשיך.
וכמובן שלעזרת האדם במצבי חשך תהום ושאול כגון אלו, באים האמונה וכל ההתחזקות של אבותינו מהעקדה ועד הלום, אבל גם את זה אסור לחוות כמצווה וכ''מוכן לתת צאנס'', אלא ככלים שה' נתן לאדם בכדי להתחזק שיהיה כוח להחזיק מעמד ולהמשיך לחפש עד שמוצאים את הפתח.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.

אין מה לעשות. שום פסיכולוג לא יעזור לבעיה שמקורה מסיבות רוחניות.
תצטרך להקשיב לבעלי ה"שיטות" ה"מציעים את מלכורתם"

בהמשך אולי אמצא משהו ספציפי, ביינתים הנה הספר הקדוש משיבת נפש, כשמו כן הוא, משיב את הנפש, את החיות וכו'.
https://rabenubook.com/%D7%9E%D7%A9%D7% ... %99%D7%9D/
http://rabenubook.com/%d7%9e%d7%a9%d7%9 ... %99%d7%9d/

[אקשן דקדושה]

אין מה לעשות. שום פסיכולוג לא יעזור לבעיה שמקורה מסיבות רוחניות.
תצטרך להקשיב לבעלי ה"שיטות" ה"מציעים את מלכורתם"

בהמשך אולי אמצא משהו ספציפי, ביינתים הנה הספר הקדוש משיבת נפש, כשמו כן הוא, משיב את הנפש, את החיות וכו'.

מה אעשה וזכיתי להכיר כמה מחסידי ברסלב שדווקא נזדקקו בסוף לפסיכולוג (ומהם אפי' לפסיכיאטר).
אני לא יודע מהיכן הקביעה 'בעיה שמקורה בסיבות רוחניות'. יש לך רוח הקודש?
אני מכיר אותו היטב ואני יודע שזה מסיבות רגשיות. וודאי לא מסיבות רוחניות.
ולסיום, גילוי נאות. הוא עסק גם בספרי ברסלב ודי בקי בהם ולקח גם מהם חיזוק, וכל זה לא מועיל מאומה במצב העכשווי.
ואם דחוף לך מאד (ואני דווקא מאד מבין את הדחף הזה) לשכנע מישהו בנחיצותם הקריטית של ספרי ברסלב, אז זו לא ההזדמנות. תודה.

[מחשב]

לא שייך ליעץ. כל מקרה לגופה.

העצה הטובה ביותר היא לפנות אל ארגון, או אל עסקן היודע בטוב הענינים, שהוא יציע למי לילך.

בדרך כלל נחוץ לדעת, שלא לצפות דוקא דרך מהיר, הרבה פעמים בדברים אלו, הדרך הקצרה היא לבסוף ארוכה. לבעיות כ"כ עמוקים צריכים ליחד די זמן לרפאותם.

[יעקב שלם]

רחמנות

בואו נעשה הפרדה בין תורה למצוות
בא נלמד כן את בנינו

אין שום קשר בין טעם בלימוד לקיום מצוות
זה טעות של שנים

שכחנו שיש מושג של בעלי בתים כשרים וזה חלק מההפסד

ועוד דבר
מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!
כן 

אין תחביבים אין חיבור לאומנות יצירות 

זה ילד 

במקום אנציקלופדיה הוא קורא ארחות צדיקים בקומיקס...

אני נשמע גוי אבל לדעתי הרבה מהנשברים הנ"ל אין להם לאן לברוח
וברגע שנכבה להם הרוחניות  הם אבודים נפשית!!

[HaimL]

רחמנות

בואו נעשה הפרדה בין תורה למצוות

בא נלמד כן את בנינו

אין שום קשר בין טעם בלימוד לקיום מצוות

זה טעות של שנים

שכחנו שיש מושג של בעלי בתים כשרים וזה חלק מההפסד

לא נשמע שהנ"ל רוצה להיות בעה"ב כשר, כי פתאום נמאס לו מלימוד תורה. נשמע שהוא פשוט איבד את המוטיבציה לקיים מצוות.
 

[נוריאל עזרא]

יכול להיות שיש דבר מה המפריע לו ובוחר שלא לספר. א"כ לא יעזרו כל ההסברים והעזרה.
באופן כזה קודם כל יש לברר האם יש דבר מה המפריע לו שהוא מסתיר ולשדלו לספר ואולי יהיה אפשר לעזור באם באמת אין שום דבר ממשיכים.
וצריך כמובן תפילה אמתית וישירה לה' על זה גם ממנו.

[כרם]

לא חושב שזה הכי חכם לקושש עצות בפורום אנונימי, ועוד פחות חכם זה לתת עצות לשאלה שחסרים לנו בה המוני פרטים.
מה שכן ראוי לעשות, לבקש מהצבור שיתפללו עליו, השיבה לי ששון ישעך...

[חייל של הרבי]

רחמנות

בואו נעשה הפרדה בין תורה למצוות
בא נלמד כן את בנינו

אין שום קשר בין טעם בלימוד לקיום מצוות
זה טעות של שנים

שכחנו שיש מושג של בעלי בתים כשרים וזה חלק מההפסד

ועוד דבר
מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!
כן 

אין תחביבים אין חיבור לאומנות יצירות 

זה ילד 

במקום אנציקלופדיה הוא קורא ארחות צדיקים בקומיקס...

אני נשמע גוי אבל לדעתי הרבה מהנשברים הנ"ל אין להם לאן לברוח
וברגע שנכבה להם הרוחניות  הם אבודים נפשית!!

דבר ראשון, אני מסכים איתך שלאדם צריך להיות ברור שהוא בראש ובראשונה יהודי שצריך לקיים מצוות, וללמוד עכ"פ פרק אחד שחרית ואחד ערבית, ושאם הוא רוצה לעבוד בשאר הזמן וכו' הוא עדיין נשאר יהודי יר"ש.

אבל חלק מהודעתך, באה לומר שמלכתחילה צריך לחנך לענייני חולין וכו', לתת לילד לקרוא דווקא אינצקלופדיה ולא ספרי קודש. 
ובזה אני לא מסכים איתך כלל. אני חושב (ומקורות יש לי בזה) שבגיל הצעיר (מהלידה ועד שנה אחרי החתונה לפחות), צריך להיות שקוע בתורה, בסיפורי צדיקים וכו'.
אח"כ אם צריך פרנסה, ניתן להתייעץ עם רב מה עדיף, להמשיך בכולל או לצאת לעבוד. 
ואפילו כשיוצאים לעבוד, זה מגיע אחרי שנים שהאדם שקוע בתורה, וממילא כל העבודה שלו נראית אחרת מאדם שלא התחנך כראוי. 
וכמובן שיש הרבה שיכולים לשבת בכולל שנים על גבי שנים, ויפה הם עושים. 
​​​​
 

[ונחנו מה]

תבדוק טוב, האם הוא רואה סרטים וכיוצ"ב, זה מוציא את כל הטעם מחיי רוחניות

[HaimL]

רחמנות

בואו נעשה הפרדה בין תורה למצוות
בא נלמד כן את בנינו

אין שום קשר בין טעם בלימוד לקיום מצוות
זה טעות של שנים

שכחנו שיש מושג של בעלי בתים כשרים וזה חלק מההפסד

ועוד דבר
מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!
כן 

אין תחביבים אין חיבור לאומנות יצירות 

זה ילד 

במקום אנציקלופדיה הוא קורא ארחות צדיקים בקומיקס...

אני נשמע גוי אבל לדעתי הרבה מהנשברים הנ"ל אין להם לאן לברוח
וברגע שנכבה להם הרוחניות  הם אבודים נפשית!!

זה בכלל לא נשמע גוי. כשהקומיקס הוא רק על "יענקי" או "מוישי", המוזיקה נעה בין פסוק מתהילים לבין פסוק ממשלי, והכל טבול וספוג בקדושה, פלא שעוד אנשים לא בורחים.
 

[יושב אוהלים]

זה בכלל לא נשמע גוי. כשהקומיקס הוא רק על "יענקי" או "מוישי", המוזיקה נעה בין פסוק מתהילים לבין פסוק ממשלי, והכל טבול וספוג בקדושה, פלא שעוד אנשים לא בורחים.

מה מפריע לך שקוראים קומיקס על מוישי ויענקי??, ושרים שירים יפים ממשלי ותהילים?? האם צריך בדווקא שירים של זמרים פרוצים ופרוצות, וספרים של פרוצים ופרוצות ומינים ואפיקורסים?
במחי"כ זה אכן לא נשמע כמו גוי, גוי לא איכפת לו שילדים יהודים יקראו על מוישי ויענקי, ולא איכפת להם שיישירו שירים ממשלי ותהילים, זה נשמע כמו עשיו שונא ליעקב, או יותר גרוע כמו (ואולי לא רק "כמו") שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים!

[חייל של הרבי]

רחמנות

בואו נעשה הפרדה בין תורה למצוות
בא נלמד כן את בנינו

אין שום קשר בין טעם בלימוד לקיום מצוות
זה טעות של שנים

שכחנו שיש מושג של בעלי בתים כשרים וזה חלק מההפסד

ועוד דבר
מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!
כן 

אין תחביבים אין חיבור לאומנות יצירות 

זה ילד 

במקום אנציקלופדיה הוא קורא ארחות צדיקים בקומיקס...

אני נשמע גוי אבל לדעתי הרבה מהנשברים הנ"ל אין להם לאן לברוח
וברגע שנכבה להם הרוחניות  הם אבודים נפשית!!

זה בכלל לא נשמע גוי. כשהקומיקס הוא רק על "יענקי" או "מוישי", המוזיקה נעה בין פסוק מתהילים לבין פסוק ממשלי, והכל טבול וספוג בקדושה, פלא שעוד אנשים לא בורחים.

נבקש מהם שיוסיפו גם "חיימ'ל" ;)
 

[HaimL]

זה בכלל לא נשמע גוי. כשהקומיקס הוא רק על "יענקי" או "מוישי", המוזיקה נעה בין פסוק מתהילים לבין פסוק ממשלי, והכל טבול וספוג בקדושה, פלא שעוד אנשים לא בורחים.

מה מפריע לך שקוראים קומיקס על מוישי ויענקי??, ושרים שירים יפים ממשלי ותהילים?? האם צריך בדווקא שירים של זמרים פרוצים ופרוצות, וספרים של פרוצים ופרוצות ומינים ואפיקורסים?
במחי"כ זה אכן לא נשמע כמו גוי, גוי לא איכפת לו שילדים יהודים יקראו על מוישי ויענקי, ולא איכפת להם שיישירו שירים ממשלי ותהילים, זה נשמע כמו עשיו שונא ליעקב, או יותר גרוע כמו (ואולי לא רק "כמו") שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים!

למה שזה יפריע לי. האנוכי הריתי את האברך הנ"ל, אם אנוכי ילדיתהו?
 

[יושב אוהלים]

זה בכלל לא נשמע גוי. כשהקומיקס הוא רק על "יענקי" או "מוישי", המוזיקה נעה בין פסוק מתהילים לבין פסוק ממשלי, והכל טבול וספוג בקדושה, פלא שעוד אנשים לא בורחים.

מה מפריע לך שקוראים קומיקס על מוישי ויענקי??, ושרים שירים יפים ממשלי ותהילים?? האם צריך בדווקא שירים של זמרים פרוצים ופרוצות, וספרים של פרוצים ופרוצות ומינים ואפיקורסים?
במחי"כ זה אכן לא נשמע כמו גוי, גוי לא איכפת לו שילדים יהודים יקראו על מוישי ויענקי, ולא איכפת להם שיישירו שירים ממשלי ותהילים, זה נשמע כמו עשיו שונא ליעקב, או יותר גרוע כמו (ואולי לא רק "כמו") שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים!

למה שזה יפריע לי. האנוכי הריתי את האברך הנ"ל, אם אנוכי ילדיתהו?

וכי זה נוסח יהודי כשבנו של יהודי אחר מסכן אבד כל חשק למצוות, אומרים "למה שזה יפריע לי?"
וחוץ מזה לגופו של ענין הקריאה והשירה מתוך סגנון לשונך נשמע כמה שזה מפריע, ועל דבר כזה משיב החכם "תסלח לי לא שמתי לב כמה זה לא איכפת לך"
 

[יחיאל המדי]

אני מסכים עקרונית עם מה שנכתב כאן
וביודעי קאמינא אנשים שאין להם ביטוי לרגשותיהם בפנים
עלולים לחפש בחוץ
ואם לא אז להיכנס לדכאונות וכו'

אבל ודאי כל דבר לגופו וא"א לענ"ד לקבוע בזה מסמרות

והרב @יושב אוהלים , לא הבנתי על מה יצא הקצף,
קצת הומור לא מבינים?
אתה לא יכול להבין שיש כאלה ששירי מוישי ויענקי לא מדברים אליהם?

[רחים רבנן]

תבדוק טוב, האם הוא רואה סרטים וכיוצ"ב, זה מוציא את כל הטעם מחיי רוחניות

אולי הם גם מוציאים קצת טעם מרוחניות, אבל מי שיש לו טעם אין בכוחם הדל והאומלל של הסרטים להוציא אותו משם. אא"כ הטעם הוא חיצוני (סיפוק מ"מה יאמרו" או אפילו סיפוק מ"קניתי עוה"ב, כאשר אינו מבין לשם מה ומה משמעות המסלול הנחמד כאן בעוה"ז).
הסרטים נועדו נבראו ומספקים אנשים חסרי טעם בסיסי במשמעות החיים ובחיים עצמם. הזקוקים לטשטוש זמנם וקשייהם על ע"י עיסוק פסיבי אומלל ולא מספק במצב דמיוני של אנשים אחרים.

מי שמכיר ערך ויופי התורה ומרגיש מעין דמעין האוה"ח הקדוש ש"היו משתגעים ומתלהטים אחריה", יודע כי כל הפחד והבהלה ונתינת מקום של כבוד גדול במיוחד לטכנולוגיה למיניה, כאילו ומדובר במשהו שהוא בלתי מנוצח ע"י תורתינו ודתינו המפוארה-הנצחית-המענגת א"ס. (בדמות מודעות צבעוניות וזריעת בהלה, מעבר להודעה ברורה על האיסור הגמור בעניין שפסקו גדולי הדור שליט"א) מגיע מאנשים שלא טעמו טעם תורה. 
כמובן שאין קשר בין זה להערתך הנכונה, רק מאחר והזכרת העניין מצאתי מקום להאיר נושא זה מעט.
 

[יהודה יעקבזון]

אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.

דיברת על 'טעם'...
לפי התיאור שלך, המקרה די דומה לילד שאמו הצמחונית לא נתנה לו לאכול סוכריות וציוותה עליו לאכול רק מלפפונים.
הילד הזה המשיך לאכול רק מלפפונים מתוך חרדה.
כמה זמן נראה לך שזה יחזיק מעמד?
הילד לא רוצה סוכריות בגלל שזה יותר טעים, הוא רוצה 'לנסות' משהו אחר, שאולי מזה תבוא הישועה.
אך הישועה האמתית תגיע ברגע שהוא יתחיל להיות מי שהוא באמת, יתחבר לעצמו.

כחבר שלו, תגיד לו שלא יאבד תקווה.
וגם אם התאכזב ממטפלים למיניהם,
שיתייעץ עם איש מקצוע עם ניסיון, והכי חשוב, שהוא שמע מאחרים שהיו במצב דומה, שנעזרו בו.

[רחים רבנן]

רחמנות

בואו נעשה הפרדה בין תורה למצוות
בא נלמד כן את בנינו

אין שום קשר בין טעם בלימוד לקיום מצוות
זה טעות של שנים

שכחנו שיש מושג של בעלי בתים כשרים וזה חלק מההפסד

ועוד דבר
מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!
כן 

אין תחביבים אין חיבור לאומנות יצירות 

זה ילד 

במקום אנציקלופדיה הוא קורא ארחות צדיקים בקומיקס...

אני נשמע גוי אבל לדעתי הרבה מהנשברים הנ"ל אין להם לאן לברוח
וברגע שנכבה להם הרוחניות  הם אבודים נפשית!!

אתה נשמע יהודי כשר לגמרי,

לחדד את דבריך, יש ששכחו שבכלל יש גוף לבן אדם (לא רק לילדים מגיע עוה"ז... גם לילדים המגודלים שבינינו, וגם לילדים שבתוך הגדולים שבינינו).

ושכחו את עיקר העיקרים שעניינינו בעולם הוא "לשדך" ולייצר הרמוניה וחיבור והשפעה טובה וענוגה מהנשמה על הגוף ולא לדכא שום כח שבו, אלא אדרבה לקחת את הכוחות הבולטים והייחודיים ואיתם ובהם להשתמש באופן הנכון כפי שהתורה מורה אותנו. וכך האדם מוציא עצמו אל הפועל ומבטא דרכו ועניינו הייחודי בתורה ומצוות.
וכל אדם שיעמול בתורה באופן שמודע ומכיר כוחותיו וטבעו ואינו מזלזל ומתכחש להם כי "לא מקובל מגזרית" (רח"ל) לתת להם מקום, לא יוכל להגיע ולגלות חלקו בתורה אשר הוא באותו מקום ייחודי שלו. וממילא לא ימצא טעם (אמיתי, אולי חיצוני של פידבק סביבתי וכדומה, שכמעט נעלם עם הקורונה ולכן הרבה פתאום שמו לב ש"איבדו" את הטעם) בחייו ובעבודתו.

לסיכום: רוחניות וגשמיות אינם שני תחומים נפרדים שצריך להחזיק את שניהם כדי שאם לא יהיה רוחניות האדם יאבד נפשית כי אין לו אחיזה בכלום וכדומה.  אלא הם תחום אחד-אדם אחד המורכב משני חלקים שכאשר הולכים בדרך התורה באמת, הרי הם משפיעים באופן נכון ומתוקן ומשלימים זא"ז באופן שטוב לאדם בזה ובבא. ומלכתחילה לא יגיע האדם למצב של איבוד טעם כי בנוי הוא על החיבור הזה!
איבוד טעם מגיע מניתוק של שני חלקים אלו, שאז אין סיפוק אישי לאדם (רק חיצוני כנ"ל) וזה לא יכול להחזיק לאורך זמן. בוודאי בדורינו המיוחד שנתרבו ה"בירורים" (בדמות הטכנולוגיה בשילוב הקורונה) האם באמת האדם נהנה ומחובר או שעושה בגלל שהוא תינוק שנשבה בין החרדים וכדומה.

ובאמת, כמו שכתבת, "דרך המלך" לפעול את הדיכוי הזה של הטבע והייחודיות היא לקחת ילד ו"לדחוף" דברים באופן שלא נותן אפשרות לטבע ל"התרגל" ול"התחנך" ברוחניות.
במקום "חנוך לנער על פי דרכו (ש"דרכו" זה הטבע הפשוט של הילד (כמו דרך גבר וכו') ודרכו הייחודית), דהיינו שהחינוך צריך להיות "על פי" אותו "דרכו".
באים ומסרסים ומוחקים את דרכו ומחנכים אותו להיות "כמו כולם" או ע"פ דרכו של המחנך או גדול זה וכו' מבלי לראות כלל שיש זכות קיום ומקום לאיזשהו "דרכו" של הילד.  כמובן שלא יהיה טעם, כי הוא איבד יחד עם כל מערכת ה"חושים" גם את חוש הטעם..

[רחים רבנן]

זה בכלל לא נשמע גוי. כשהקומיקס הוא רק על "יענקי" או "מוישי", המוזיקה נעה בין פסוק מתהילים לבין פסוק ממשלי, והכל טבול וספוג בקדושה, פלא שעוד אנשים לא בורחים.

מה מפריע לך שקוראים קומיקס על מוישי ויענקי??, ושרים שירים יפים ממשלי ותהילים?? האם צריך בדווקא שירים של זמרים פרוצים ופרוצות, וספרים של פרוצים ופרוצות ומינים ואפיקורסים?
במחי"כ זה אכן לא נשמע כמו גוי, גוי לא איכפת לו שילדים יהודים יקראו על מוישי ויענקי, ולא איכפת להם שיישירו שירים ממשלי ותהילים, זה נשמע כמו עשיו שונא ליעקב, או יותר גרוע כמו (ואולי לא רק "כמו") שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים!

היה נראה לי כוונתו דהרב @HaimL  יותר לבטא את איבוד ה"טבע" והסירוס של הטבע מחמת הפחד מדברים שלא יראו טוב בעיני הקיצונים (בשם המגזר וה"פאס נישט" וכו') אשר אינם מבינים מדוע בחר הבורא לברוא עולם כל כך יפה והיו מעדיפים להיות בעולם הנשמות כבר מעתה. ולכן צריכים חותם על גבי חותם וכמה הסכמות על כל ספר קומיקס ועוד כמה אישורים מאגודות וועדים למשמרת הקודש והצניעות וכו' , עד שכבר למוישי ויענקי לא נשאר כמעט מה לספר ולחדש לילד מלבד חידושי תורה שאינם עדיין לפי השגתו.
מה שנקרא "רמה" של סופר וסיפור. והנה לך חיים ולדר שנמצאה ביקורת עליו באשכול אחד לאחרונה, ומסתמא זהו על בסיס קצת "רמה" שנתן,  שנחשד מיד כ"נגד המסויירת" כי המסוירת של הקיצונים היא "תת רמה" (גם ברוחניות!!!!!) (אלו השליליים, ואין כוונתי חלילה לקיצוניות עליה החזון איש זיע"א כתב "חובה לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצוניות" שם דיבר על עמידה על קיום תורה ומצוות ללא פשרות כהמזרחי וכו').

וראיתי וגדלתי בין החכמים, והייתי יוצא ונכנס בבתי גדולי עולם, ומעודי לא ראיתי כל זלזול וביטול והכחשה לשום דבר טבעי. אדרבה. עונג וגם שמחה (טבעיים!) יש ויש. ותורתינו עומדת גם עומדת מול ה"רמה" של יופי חכמת יוון. ואינה מפחדת ממנה. ניצוץ אחד יוצא מן הפחמי ומנצח את כל ענקי הפשתן.
בחירתינו אינה בנויה על זלזול והנמכה של הצד שכנגד אלא על הארתו והבערתו באור התורה הפנימי שמאיר את כל שבעת דרגות הטבע באור הנשמה=שמ(ו)נה.

[ישר א-ל]

ועוד דבר
מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!

יש הרבה מה לומר בנידון, ומה שהלב חושק הזמן עושק, רק בקצרה:

דבריך נכונים בחלקם הראשון, וטועים בחלקם השני.

הבעיה שאתה אומר היא קיימת ועוד איך...
אבל הפתרון לא אמור להיות דווקא בלקרוא את הוויות העולם.

כאשר החינוך החרדי יפסיק להיות מותנה ב'מחיר מטרה' ויעדים והשגיות.
וביותר שכל הורה יוכל להסכים לקבל את בחירתו החופשית (בתוך תחומי הדת, כמובן) של כל ילד, כל אחד יהיה שמח עם מה שהוא עושה, ויקבל סיפוק ממה ששייך אליו ב'אמת', ולא בגלל שהסבתא ההיא מאוד אוחזת מזה וכהנה כל מה שהטיפו לו ביודעין ולא יודעין, ואז המון מהבעיות שאתה שומע פה ושם פשוט לא יהיו קיימות.

שוב, הפתרון לא אמור להיות דווקא בשדות זרים, הם נמצאים עמוק אצלנו, כי קרוב אליך הדבר

[HaimL]

 

למה שזה יפריע לי. האנוכי הריתי את האברך הנ"ל, אם אנוכי ילדיתהו?

וכי זה נוסח יהודי כשבנו של יהודי אחר מסכן אבד כל חשק למצוות, אומרים "למה שזה יפריע לי?"
וחוץ מזה לגופו של ענין הקריאה והשירה מתוך סגנון לשונך נשמע כמה שזה מפריע, ועל דבר כזה משיב החכם "תסלח לי לא שמתי לב כמה זה לא איכפת לך"

אתה מייחס לי אכפתיות יתר וזה מרגש. אבל שיהיה, מה זה כבר משנה.

לגוף טענתך, למרות שאני עם הארץ, אני לא שונא ת"ח. אני טוען שלא ניתן לחיות חיים חדגוניים לאורך זמן. זה בשום פנים, צורה ואופן לא אומר שצריך להיות פרוצים, לרדוף שמלות ולהתנסות בסמים. יש דרכים טובות קצת יותר, בשביל לגוון את החיים.
 

[מתבונן לעומק]

מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!
כן 

אין תחביבים אין חיבור לאומנות יצירות 

זה ילד 

במקום אנציקלופדיה הוא קורא ארחות צדיקים בקומיקס...

ואז יהיה להם טעם בעבודת השם ???
אם נלעיט את הילדים בשטויות והבלי עוה"ז זה מה שיציל אותנו??
תחביבים ? אומנות ?
לאיפה הגענו
 

[יהודה יעקבזון]

מגדלים דור של ילדים שאין להם עוה"ז!!!
כן 

אין תחביבים אין חיבור לאומנות יצירות 

זה ילד 

במקום אנציקלופדיה הוא קורא ארחות צדיקים בקומיקס...

ואז יהיה להם טעם בעבודת השם ???
אם נלעיט את הילדים בשטויות והבלי עוה"ז זה מה שיציל אותנו??
תחביבים ? אומנות ?
לאיפה הגענו

קודם שיהי' להם בכלל 'טעם'.
כשיש טעם, אז אפשר להגיע ל'טעם בעבודת השם'
כשאין טעם, אז יש כאלו שעבודת השם אצלם הוא בלי טעם או שהוא חמוץ.
 

[דרומאי]

אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.

השאלה המתבקשת היא האם בדברים אחרים יש לו טעם וענין, ורק בתורה ועבודה איבד את החשק, או שהוא איבד את החיות והחשק באופן כללי.
האם הוא אוכל פחות? האם הוא נהנה כעת מדברים אחרים שאינן לימוד ועבודה?

אם הוא איבד חשק וחיות באופן כללי- מדובר בדכאון, ויש לטפל בזה כבדכאון. לא יועילו כאן שום עצות רוחניות ושום ספרים- בדכאון מטפלים כמו בדכאון.
אם הוא איבד חשק רק מתורה ועבודת השם- יתכן שהוא צריך ליסוע לחופש לכמה ימים ויחזור עם כוחות מחודשים, ויתכן שמדובר בבעיה רוחנית כגון סרטים וכדו'.
 

[חיפושית]

אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.

השאלה המתבקשת היא האם בדברים אחרים יש לו טעם וענין, ורק בתורה ועבודה איבד את החשק, או שהוא איבד את החיות והחשק באופן כללי.
האם הוא אוכל פחות? האם הוא נהנה כעת מדברים אחרים שאינן לימוד ועבודה?

אם הוא איבד חשק וחיות באופן כללי- מדובר בדכאון, ויש לטפל בזה כבדכאון. לא יועילו כאן שום עצות רוחניות ושום ספרים- בדכאון מטפלים כמו בדכאון.
אם הוא איבד חשק רק מתורה ועבודת השם- יתכן שהוא צריך ליסוע לחופש לכמה ימים ויחזור עם כוחות מחודשים, ויתכן שמדובר בבעיה רוחנית כגון סרטים וכדו'.

מסכים לחלוטין עם חלוקתך, האם איבד חשק כללי או רק בעבודת ה'. 
אך במקרה שאיבד חשק רק בעבודת ה', כמדומני שחופש יועיל רק בחלק קטן מהמקרים. אם הבעיה עמוקה, חופש לא יפתור את השורש. 
 

[רוצה להתעלות]

הוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

פסיכיאטר טוב לפעמים הפיתרון לשורה הזאת.

[מלמד להועיל]

@אקשן דקדושה הדבר ברור שכל מקרה הוא לגופו, וצריך להכיר היטב את הפרטים.
מעבר לזה, כדבר אבסולוטי, הדבר הראשון שצריך לבדוק לדעתי הוא דווקא את ה'העולם הזה' שלו, קודם שאתה בא לדון על קיום התורה והמצוות. קרי - על מי שנמצא אתו בקשר והוא סומך עליו לבדוק האם פשוט הוא חי נורמלי, אם אין לו סבל מיוחד שצריך לפתור, האם יש לו סיפוק בעבודה שהוא עובד בה, האם אין לו קשיי פרנסה ובריאות, וכיו"ב.
אני לא אכתוב את השלב הבא, כי מעבודתי בתחום, תשעים אחוז שהבעיה היא היכן שכתבתי.
מה שהכי חשוב, זה שאם אתה ידיד טוב שלו והוא סומך עליך, תשמור אתו על קשר חם מבלי קשר לתורה והמצוות שהוא מקיים או לא. 
אם תרצה, אוכל להכווין אותך יותר בה"פ.

[יושב אוהלים]

[מכיוון שאינני יודע איזה מהקטעים של המגיבים המובחרים לתפוס כ"ציטוט" כדי לייחס לו את תגובתי אני אכתוב את דברי ללא ציטוט, ואבהיר שאין דברי נכתבים כמשהו חדש אלא כתגובה לכל הרוח הזה של התגובות הקודמות].

שמעתי מאאמו"ר זצ"ל הכ"מ שכאשר רבו הגר"א קוטלר זצוק"ל יצא בהכרזת איסור חמור מאוד נגד לימודי האוניברסיטה בארה"ב, בא אליו יהודי וטען לו "בן שלי לומד אצלך בישיבה והוא בחור מוכשר מאוד בלימוד התורה, ואוהב את התורה, והוא רוצה ללמוד בישיבה בשעות היום, וללמוד שיעורי אוניברסיטה בשעות הלילה, והוא יקיים את מאמר הכתוב בקהלת "טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלקים יצא את כלם".
ואם לא יאשרו לו דבר זה, הוא יעזוב את הישיבה לגמרי ויכנס לגמרי באוניברסיטה, ויעזוב ח"ו את לימוד התורה לגמרי.
השיב לו ראש הישיבה הגרא"ק זצ"ל, אכן אני מכיר את בנך, והוא באמת בחור טוב אוהב ולומד תורה ועושה שטייגן ועדיו לגדולה, ובאמת יהיה חבל להפסיד "גדול הדור הבא" - אבל - כיון שאנו חייבים ללחום בכל כוחנו נגד לימודי האוניברסיטה, כדי לחזק את ענין לימוד התורה בדור החלש שלנו, ואם נתיר את לימודי האוניברסיטה לא ילכו רוב הציבור בדרך לימוד התורה, לכן "במלחמה כמו במלחמה ובמלחמה נופלים קרבנות, וגם החיילים הטובים והחזקים נופלים לפעמים במלחמה, ולא עוצרים את המלחמה בגלל זה, לכן אנו חייבים להמשיך במלחמה שלנו לחייזוק התורה, ואם בגלל זה יפול בינך ויעזוב את הלימוד לגמרי, אז הוא יהיה מהגיבורים שנפלו במלחמה זו וזה יהיה המחיר שאנו נצטרך לשלם. עכת"ד מרן רבן של כל בני הגולה הג"ר אהרן קוטלר זצ"ל.
ובנוגע לענייננו, ידוע לכולם החשיבות של הבדלה ופרישות מדרכי הגוים ומתרבותם, וגם מסיגנון מחשבותם בענייני העולם, והצורך הגדול שכל האוירה של הבית יהיה סביב התורה והמצוות, וברור שצריכים גם גשמיות בחיים אבל על כל זה צריך עינא פקיחא של ההורים ושל המורים והמשגיחים לדאוג שה"צורה" של הגשמיות יהיה אכן "חד גווני" בגווני התורה ואידישקייט" ולא שעושים כמין "חצי לה' " וחצי ל"עולם הזה", ובדרך העמים וקוראים ספרי חיצוניים, ושומעים מוזיקה מה"עולם הרחב" כדי לא להיות ח"ו "מצומצמים וחד גווניים".
אדרבה בדווקא ה"חד גווניות" הזאת היא דרכנו, ואין אנו מערבים קודש וחול, אלא גם ה"התאוורות" וה"צרכי הגוף" וה"עולם הזה" נעשה בצורה ובאוירא של דרך התורה ועבודת ה'.
ואם יאמר מי שיאמר שבגלל זה יהיה מי שיהיה ש"יברח" מדרך התורה, זה לא אומר שאנו את דרכנו נשנה, ובדרך ה"נאורים" נלך, וניתן לילדנו להידבק ברוחות מבחוץ וכו' וכו', ולצערנו יתכן שיפלו גם גיבורים בדרך, ואנו בדרך ה' ותורתו נמשיך.