הילולת ל"ג בעומר -בקבר רשב"י או בבית המדרש?

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
הנה גירסא אחרת מהסטייפעלער שמובאת ע"י נכדו חביבו בספר תולדות יעקב עמ' ק"ד-
וכל המושג של בין הזמנים הי' רבנו אומר הוא דבר חדש שהושפע מהמתחדשים. לפנים הי' בישראל שכמה בחורים בודדים תלמידים חלשים בגופם היו נוסעים מפעם בפעם להבראה למרחצאות ולהרים לשאוף אויר צח ולאגור כח להמשיך ביגיעה בתורה אבל גם במקום הבראתם היו עוסקים כל היום בתורה

ידידי ר' סבא היקר, הגירסא היא אותה גירסא.. הסטייפלער שציינת מדבר על עצם המונח בין הזמנים -הכללי (ובד"א בכל הענין שם החל מע' קג עד עמ' קה לא מזכיר חודש אב מה שראיתי בספר הנ"ל הנמצא בביתי משכבר הימים..)
ואילו ר' דן הביא בשמו בכל הנוגע לבין הזמנים של אב שדעת הסטייפלער לא היתה נוחה בזה, אחר שלא ראה בה צורך בשונה מניסן שראה בה צורך
ראה ציטוט-

"אני אגיד לכם לפני שנים נכנסתי לסטייפלער -שאלתי אותו בכתב שלא יהיה ביטול תורה- איך זה שמוציאים את הבני תורה בזמן כזה, בקיץ לוהט שהרחוב כמו ג'ונגל, כמו גן חיות, שמתהלכים כמו חיות היער ה' ירחם, וזורקים אותם לרחובה של עיר, שברגע אפשר לאבד את הנשמה לגמרי.
אז אמר לי הסטייפלער, אתה צודק והוא הוסיף, -אומר לכם (לשון הגרד"ס) כמעט מילה במילה מה שהוא אמר-, 'אצלי זה כמו שמוציאים את הלב של הזמן'. 'לומדים מאייר עד ר"ה ומוציאים את השלושה שבועות האלו' והוסיף הסטייפלער שבימים עברו זה לא היה נהוג.
ושמעתי מהרב'ה של מנצ'סטר שיאריך ימים, שהסטיפלער אמר לו שהכוונה של זה -בין הזמנים- היתה שלא לשם שמים רק שפעם המצב היה קשה –שלא כהיום שב"ה אכשר דרא כמה שפע יש- ולמדו בתנאים מאד קשים, ובמסירות נפש, וכיון שהבחורים החסידים היו נוסעים לחצרות רבותיהם באלול, לכן החליטו שיסגרו את הישיבות באלול וכך גם יחסכו את הוצאות המטבח והוסיף בתור סניף וגם ראשי הישיבות ינוחו קצת. הבחורים היו נוסעים בזמן הזה והישיבות היו מדלדלות. ואחר כך תפסו את עצמם איך מבטלים את אלול את ההכנה לר"ה ויוה"כ. אבל מה עושים עם המטבח לכן הלכו ודחו את בין הזמנים של אלול ללפני זה, לאב, שלושת השבועות. ועל מה בין הזמנים? שלמדו מאייר בקושי ג' חודשים, בשלמא בין הזמנים פסח אחרי זמן חורף ובפרט מתי שהשנה מעוברת!. כך אמר הסטייפלער.
 

סבא

משתמש ותיק
מכובדי החשוב @הפקדתי שומרים
אתה לכאו' צודק בדבריך, ועכ"פ אתה גורם לי פשוט להיות נקרע בתוך תוכי,
מחד אני רוצה בכל ליבי להאמין ולקבל את דברי הגר"ד וכ"ש את דברי הסטייפעלר, אי אפשר בשום אופן לומר על אחד מהם שלא מסר דברים נכונים, או שדמיין חס ושלום.
ומאידך, איני מסוגל בשום אופן להאמין על ראשי הישיבות ומשגיחים בדורות שלפנינו [ולא מדובר על איזה דור עלום שאולי הייתה בו ירידה ורפיון, כי הרי מדובר לפי הסיפור בתקופה שבחורים חסידיים טרחו ובאו לישיבות ליטא הגדולות, ומסתמא זה אחרי סגירת וולוז'ין כי בוולוז'ין לא היה בכלל בין הזמנים כידוע, ואגב גם בנוברדוק כמדומני שלא היה בין הזמנים אפילו בניסן ותשרי, כידוע כל הסיפורים על התלמידים שאף את הבר מצוה שלהם עשו בישיבה ולא בבית],
אז האם אפשר לקבל לא על ראש ישיבה אחד, אלא על מספר ראשי ישיבות, כי הרי בין הזמנים הוא מנהג כללי בישיבות, שישבו יחד וסיכמו לסגור את הישיבה באלול, כדי לחסוך מהוצאות המטבח? ורק אחר כך "תפסו את עצמם" שהם הורסים את כל הימים הנוראים, במי נחשוד כך, בחפץ חיים, בר' ירוחם, בסבא מסלובדקא, בר' ברוך בער? הס מלהזכיר!
סוף דבר אני נמצא כאן בדילמה לא פשוטה,
האם יש למישהו פתרון?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הגה"צ ר' מרדכי צוקרמן סיפר (בראיון ליתד נאמן - בשעתו), שבבין הזמנים היו נוסעים ליערות להתאוורר, אבל לא כולם נסעו רק מי שהרגיש צורך נסע.
וזה היה בין הזמנים הרשמי של קעלם. בליטא שפחות חמה מפה, נפשו בשבועות הקשים של הקיץ.
(הסיפורים על בר מצוות בישיבה, בודאי לא היו נחלת הכלל, אבל הם היו מכרוח הנסיבות של המרחק וקושי התחבורה והעניות. לא מסיבה אחרת).
ואין כל חדש תחת השמש.
שיחה עם הספיילער לא היתה כמדריך לעולם הישיבות ולראשי הישיבות, והסטייפלער לא כתב זאת, ולא הדריך כך, ולא אמר לפרסם זאת ברבים.
רק יש לציין שבין הזמנימ'ס דהיום נהפכו לפריקת עול במידה מסויימת, גם אצל המצוינים. נהפך חוב קדוש ליסוע לטיולים ואתגרים אפילו ביומי ניסן שלא ראוי לכך, ופעם היו מתכוננים לזמן אחרי החגים, ויחידים ממש היו נוסעים לטייל. וכיום יחידים ממש לא נוסעים.. זה נהיה חלק מהחיים של תורה (כיבכול), בסוכות בנוים סוכה, בחנוכה מדליקים נרות, ובבין הזמנים נוסעים לטייל..
אני עוד זוכר את השיחה של הרב שך לפני ת"ב תשנ"ח, שהוא צעק בכאב ותקיפות עצומה, מי שיסע לטיול אני אשכב תחת הגלגלים של האוטובוס!
כולם זעו ממקומם.
איפה אנחנו היום.. זה לכתחילה שבלכתחילה.
מי היה נוסע פעם למירון (מציבור בני תורה), לא היה עולה על הדעת מלבד יחידים שהסתירו את עצמם. ובדור המשונה הזה זה נהפך למצווה, למדנו מציבורים אחרים שיש דברים חשובים מתורה, יש "ענינים", מצוות, סגולות .. אוי לנו שכל עלתה בימינו.
 

יוספזון

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
הגה"צ ר' מרדכי צוקרמן סיפר (בראיון ליתד נאמן - בשעתו), שבבין הזמנים היו נוסעים ליערות להתאוורר, אבל לא כולם נסעו רק מי שהרגיש צורך נסע.
וזה היה בין הזמנים הרשמי של קעלם. בליטא שפחות חמה מפה, נפשו בשבועות הקשים של הקיץ.
(הסיפורים על בר מצוות בישיבה, בודאי לא היו נחלת הכלל, אבל הם היו מכרוח הנסיבות של המרחק וקושי התחבורה והעניות. לא מסיבה אחרת).
ואין כל חדש תחת השמש.
שיחה עם הספיילער לא היתה כמדריך לעולם הישיבות ולראשי הישיבות, והסטייפלער לא כתב זאת, ולא הדריך כך, ולא אמר לפרסם זאת ברבים.
רק יש לציין שבין הזמנימ'ס דהיום נהפכו לפריקת עול במידה מסויימת, גם אצל המצוינים. נהפך חוב קדוש ליסוע לטיולים ואתגרים אפילו ביומי ניסן שלא ראוי לכך, ופעם היו מתכוננים לזמן אחרי החגים, ויחידים ממש היו נוסעים לטייל. וכיום יחידים ממש לא נוסעים.. זה נהיה חלק מהחיים של תורה (כיבכול), בסוכות בנוים סוכה, בחנוכה מדליקים נרות, ובבין הזמנים נוסעים לטייל..
אני עוד זוכר את השיחה של הרב שך לפני ת"ב תשנ"ח, שהוא צעק בכאב ותקיפות עצומה, מי שיסע לטיול אני אשכב תחת הגלגלים של האוטובוס!
כולם זעו ממקומם.
איפה אנחנו היום.. זה לכתחילה שבלכתחילה.
מי היה נוסע פעם למירון (מציבור בני תורה), לא היה עולה על הדעת מלבד יחידים שהסתירו את עצמם. ובדור המשונה הזה זה נהפך למצווה, למדנו מציבורים אחרים שיש דברים חשובים מתורה, יש "ענינים", מצוות, סגולות .. אוי לנו שכל עלתה בימינו.
הייתי מציע שתפתחו אשכול מיוחד על נושא בין הזמנים.

הזלזול בה כבודו מתייחס לגדולי עולם ושרפי מעלה היא מזויע, יתכן שהיו גדולי ישראל שסברו שאין לנסוע, אבל מכאן עד לכתוב 'אוי לנו שכך עלתה בימינו', ויש דברים חשובים מתורה, כאילו שכבודו ימנע עצמו מאכילה ושתייה ושאר תענוגות עולם הזה מחשש ביטול תורה. ואם כך נהגו קדושי עליון, מי אנו שנבא אחריהם, על ענין גדול ונשגב שנהגו בה תנאים כמבואר בזוה"ק, והחזיק אחריה האר"י הק' ותלמידיו הק', קדושי עליון מעדות המזרח, ושרפי מעלה מעדות החסידים, חכמים הזהרו בדבריכם!
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הרב יוספזון.
1. קיבלת הערתך על ענין בין הזמנים. (אף שלא פתחתי את הנושא, יש לו כמין קשר).
בהחלט אפשר שהמנהלים יועידו את הדברים לאשכול אחר.

2. חייב אני להבהיר דברי - שלא הובנו כראוי.
לא נעלם מידיעתי שהציבור הספרדי, ובעקבותיו הרבה שנים אח"כ גם הציבור החסידי, ובעקבותיהם ירושלמים באשר הם, נוסעים לקברו של רשב"י בל"ג בעומר. הדברים ידועים. כולל הפולמוס של החת"ס על הענין.
אנכי הדגשתי בסוגר, שפליאתי זו היתה מכוונת לתופעה שהתפתחה בקרב ציבור בני תורה, שרבותינו לא ראו בזה אפילו נושא - מול לימוד התורה באמצע הזמן, ופתאום זה נהפך אצלנו למצווה. (ומה שכתבת שתנאים? והאר"י ותלמידיו נסעו לשם לאיזה ימים על קברו - הרי זה מרפסן איגרי שכל מה שאר"י וגוריו עשו נהפך לנחלת העם. אבל זה לא מענין תגובתי, ולא קשור לנקודה שדיברתי עליה).
אגב לא הבנתי למה לדעתך רבני הספרדים הם רק 'קדושי עליון', ורבני החסידים הם 'שרפי מעלה' או שזה רק ליפי הלשון.

מקווה שהובנתי
 

יוספזון

משתמש ותיק
א. להבהרת הענין, לא עשיתי ח"ו נפק"מ בין קדושי עליון מהספרדים לחסידים, וכאמור זה היה לתפארת המליצה.
ב. אעתיק לך מדברי הזוה"ק (דף רצ"ו) "בתר דנפק פורייא, הוה סליק באוירא. ואשא הוה להיט קמיה, שמעו קלא, עולו ואתו, ואתכנשו להילולא דרבי שמעון, (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם"
ג. העלייה לציון הק' במירון היה תמיד נחלת הכלל, כולל של הפרושים דאז בארה"ק. וכאמור מקורו טהור מדברי התנאים המובאים בזוה"ק
ד. מה שכאב לי היה נימת הזלזול שהיה נראה מדבריך כלפי מנהג קדוש ועתיק יומין זה, ואם טעיתי, אני מתנצל.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה לא ממין האשכול, אז רק באגב.
מבלי לפסול (וזה לא מעניני), החגיגה כפי שהיא נערכת שם במאה ומאתיים שנה האחרונים, אין לה ולא כולם עם התיעוד שהאר"י וגוריו הלכו איזה ימים ללמוד שם. והיא גם לא היתה נחלת הכלל.
הפרושים ? לא שמעתי, ואף לא פרושי צפת דאז.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מתנצל על הטעות שנפלה בשאלה המובאת בראש האשכול, השאלה הופנתה לאלה הכפופים לדעת גדולי תורה, ההולכים למירון בל"ג בעומר, איך נוטים מד' מרן החזו"א ושאר גדולים וסייגתי את השאלה לציבורים מסויימים. אולם עתה ראיתי התפרסמו דברים גם בשם גדולים מהציבור הספרדי, ועל כן נתקן את השאלה בראש האשכול -איך אברכים ובני תורה, מהציבור הליטאי והספרדי הולכים למירון, ועוזבים את מקום תורתם?
אני רק שואל. לא מתקיף. שואל. (כמובן שאר מגזרים ההולכים עפ"י רבותיהם חלילה אין הדברים אמורים)
ומסתמא, כרגע שעה שדרכם מירונה, גם לא קוראים את הדברים.


ובלשון הזה הדברים פורסמו בחדשות היהודית החרדית..

ביטול תורה: דעת הראש"ל וראש הישיבה נגד הנסיעה למירון

"עכשיו היה חופש, איך אפשר עוד פעם לעשות חופש?", תמה הראשון לציון שהביע התנגדות לנסיעת בני ישיבות ואברכי כוללים להילולת הרשב"י. מרן ראש הישיבה: "בישיבות לא נהוג לנסוע בל"ג בעומר. זה עלול להיות כמו טיול, ויש בזה חשש ביטול תורה"

מאות אלפים צפויים להגיע ביממה הקרובה אל ציון התנא רבי שמעון בר יוחאי באתרא קדישא מירון, לרגל יום ההילולא אותו מציינים בל"ג בעומר. מנגד, יש מגדולי ישראל המתנגדים לנסיעה זו, ומביעים דעתם שאין לנסוע בל"ג בעומר למירון, מחשש לביטול תורה.

לפני כמה ימים, נשא דברים ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין בפני תלמידיו ואמר להם כי "הנה עוד מעט, בי"י באייר, יחול ל"ג בעומר, ובאמת יש אנשים רציניים שאצלם זה דבר רציני, ומנהג אבותיהם לנסוע למירון בל"ג בעומר, והם נוסעים כפי המסורת המקובלת בידם. ויש גם כאלו ששמחים שיש הזדמנות לנסוע לטיול כביכול. אמנם, בישיבות שלנו לא נהוג לנסוע".

"ידוע שגם דעת ה'חתם סופר' היה נגד הנסיעה למירון בל"ג בעומר. ומסופר על נכדו הגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל, אב"ד פרשבורג, כשהגיע לארץ ראה שיש הרבה שנוסעים למירון, וחשב גם הוא לנסוע, ויצא לדרך, אבל אירעה תקלה ברכבו, ותיקנו את התקלה, ושוב אירעה תקלה, והבין כי זהו מן השמים, מפני שזקנו החתם סופר מתנגד לזה, ואינו מניחו לנסוע לשם, וחזר על עקבותיו".

ראש הישיבה הוסיף כי "זה לא מתאים לכולם, וכאמור בישיבות לא נהוג לנסוע בל"ג בעומר, אלא יושבים ולומדים כרגיל, אדרבה יש צורך בהתמדה גדולה יותר בימים אלו, שהם ימי הספירה והכנה לקבלת התורה, ואם נוסעים זה עלול להיות כמו טיול, ויש בזה חשש ביטול תורה. לכן, מנהג הישיבות שלנו הוא שלא לנסוע".

במסגרת שעורו השבועי הנמסר במוצאי שבת, התייחס מרן הראשון לציון, הגר"י יוסף לנושא ואמר כי "אין לנו מצווה ללכת דווקא בל"ג בעומר למירון. ללכת להרוס את סדרי הישיבה והכולל. ישיבת 'פורת יוסף' לפני 40 שנה, לא היה דבר כזה, היה סדר הישיבה כרגיל". הראש"ל אף סיפר כי אביו, מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, נסע לראשונה למירון רק לאחר גיל ארבעים.

"יש כמה כוללים – הולכים, יש לך חברותא, מה אתה הולך? 'יש לו חלאקה', חלאקה? עשה הפסקת צהריים בשמעון הצדיק, בשמואל הנביא. למה ביטול תורה? מי שלא לומד תורה ואין לו סדרי ישיבה – שיסע. אבל מי שקובע עיתים לתורה, לבטל תורה בשביל זה? אם ישאלו את רשב"י, 'מה אתה מעדיף, שיבואו אליך כולם למירון, או לשבת ללמוד דף גמרא', מה יענה רשב"י? יש לכם ספק? תלמדו את הגמרא, התורה למעלה מהכל".

הראשון לציון הוסיף: "יש בין הזמנים, זה לא הורס את אווירת הכולל והישיבה, שיסע לקברות צדיקים פעם בכמה שנים. אבל מירון זה נהיה כאילו זו חובת היום, זה בעיקר אצלנו הספרדים והחסידים, הליטאים קצת התקלקלו מאיתנו, אבל בשביל מה? בואו נחזיר עטרה ליושנה, כל הכוללים והישיבות ילמדו כרגיל. עכשיו היה חופש, איך אפשר עוד פעם לעשות חופש?", תמה הראש"ל.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מילא שככה מדברים בציבור הליטאי זה בסדר גמור.. הרי זו האמת.
אבל הרי מקהילות הספרדים, היו מגיעים מחאלב הרחוקה כ-700 ק"מ נסיעה של 3 שבועות בחמורים, בשביל להגיע לקבר רשב"י, כמו מבבל לא"י..
ובכלל הרי הסיפור מתחיל מהספרדים. אז איך זה בדיוק החזרת עטרה ליושנה. והסיפור הזה אינו דוקא ברשב"י. שהרי גם לנבי סמואיל עלו כבר 900 שנה מכל הסביבות.. וכך ברמבעה"נ עד לפני כמה עשרות שנים.
לענ"ד זה אוירה שנלמדה ממקומות אחרים, אבל אינני מעיז לומר דבר כזה, משום שגם החת"ס שקרא תיגר, לא ההין לומר שיבטלו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אתה מעורר כאן לענ"ד נקודה נכונה ומעניינת בדבר פשר השינוי הקיצוני בהנהגת הספרדים של דור זה בשונה מדורות קודמים.
אם ננסה להניח את האצבע על גורם התפנית הזו, אני חושב שבדור האחרון עדות המזרח עברו מהפך בכל הנוגע לתפיסת הקבלה, כגורם הלכתי פוסק.
זאת אומרת עד לדור האחרון רוב עדות מזרח ת"ח ושאר עמך קטנים כגדולים היו כפופים בפסיקת ההלכה, עפ"י תורת הקבלה. כך היה במרוקו משפחת אבוחצירא וכו'. כך היה בבבל הגאון הבן איש חי, ודור לפני כן החיד"א וכו' כל אלה השפיעו רבות מתורת הקבלה על פסיקת ההלכה. ובכלל תורת הסוד היתה נפוצה אצל ציבור זה כל ילד קטן כבר נחשף לקריאת הזוהר באזכרות וכו'. כל זה עד לדור הקודם. בדורנו כמה פוסקים ספרדים חוללו מהפך, ועשו סדר וחלוקה ברורה בין הקבלה ובין ההלכה. הלא הם הגרב"צ הגרע"י ועוד גדולים שנטו לחלוק על הבן איש חי, ופחות לבסס פסקים עפ"י תורת הסוד אלא על פי השו"ע, ואותו ענדו עטרה לראשם, וזו הקבלה נדחקה מעט הצידה, עד שבמקום לדבר מגדלות האר"י וחכמי הקבלה, החלו קטנים כגדולים לדבר על גדלות מרן השו"ע על גדלותו וחוזק פסקיו וכו'. וכך לא יפלא מה שבחלב גמאו מאות קלימוטרים על חמורים כל הדרך עד למירונה רק בשביל לנגוע בקצה המצבה של אבי תורת הסוד, ואילו בדורנו יצאו גדולים ספרדים וערערו על ענין ההליכה למירון בל"ג בעומר. שורש הכל הוא בשינוי שחוללו, ובהפרדת הקבלה מפסקי ההלכה. ז"א יש מקום לקבלה ולגדוליה, אבל המילה האחרונה והחשובה היא הב"י וההלכה הפשוטה, תורת הקבלה התגמדה משהו. ומכאן ועד לביטול תורה ביציאה למירון הדרך קצרה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בדבריך יש נקודות מאוד מענינות ונכונות. אך יתכן שהפסרפקטיבה היא יותר רחבה.
אינני מכיר כ"כ את היסטריית הישוב הספרדי בארץ, אבל כמדומני שבשנות הת"ק והת"ר בירושלים הרבנים ראשון לציון לא היו קבליים או לפחות לא זה היה הלוז. הנושא של הקבלה היה יותר שייך לצפת בגלל חכמיה שבדור של האר"י ולפניו ולאחריו.
ואולי באמת זו הכוונה של הרבנים הירושלמיים שקוראים להחזיר עטרה ליושנה.
אם כי יש לציין שעדת החסידים בירושלים נהגה באותם מנהגים שהתפתחו אצל חכמי הספרדים 'המקובלים' כבר קרוב למאתיים שנה. סיפורי המסעות הרבים לקברי צדיקים במאה וחמישים שנה האחרונות, חלקם משל חסידים ירושלמיים העלים מירונה, ו'על הדרך' קפצו לבקר בשכם אצל יוסף הצדיק וכיו"ב.
כנראה שגם בדברי אלו יש חללים רבים עדיין שאינני מכיר.
יתכן ששונה היה ההתאספות של הספרדים בצפת כמסורת רבת שנים במאה מאתיים שנים האחרונות, מאנשי ירושלים. הרי ידוע על סיפור בחצי השני של שנות הת"ר, על איזה תחיית המתים שהיתה שם, אם כי אני תמיד נוטה לפקפק בסיפורי עם שמספרים המוניים כאלו, ללא חקירה נמרצת, כי דרך אנשים כאלו להפליג בדמיונם.

נקודה נוספת שלא התייחסת אליה היא העובדה שההתאספות להילולות קיימת אצל הספרדים כבר מאות רבות של שנים. ר"ע מברטנורה מפרש המשנה, ראש רבני ירושלים, כותב במכתבו לאחיו משנת רמ"ט (טרום תקופת מקובלי צפת) שמכל הסביבות באים להשתטח בנבי סמואיל (אגב כל הנוכלויות של ועדות הצדקה למיניהם שצועקים ככרוכיה שהרבה עקרות נפקדו בנדבה שנדבו למקום ההוא - מירון, בשקר יסודם, שהרי זה ציטוט מהרע"ב על נבי סמואיל שגם ציין שהוא לא ראה שום שינוי ממנהגו של עולם שם. וזה מצחיק עוד פחות מההוצאה מההקשר של המימרא בפ"ג דשבת וגם בברכות, כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק - לגבי הלכה שנחלק בה עם ר"י ור"י ור"ש הלכה כר"י).
ולא זו בלבד אלא שלגבי בני סמואיל יש תשובת הרמב"ם לגבי נדרים ונדבות שנדבו למקום ההוא מה דינם.
זה מורה שמנהגים כאלו כבר נטועים עמוק בארץ כבר כ-900 שנה ויותר. ומעניין כיצד זה התפתח. כי אם אמנם שלהשתטח על קברי אבות ואבות האומה, יש בתורה (דרשת חז"ל על כלב בן יפונה ועל רחל אמנו) ובחז"ל על ירמיה הנביא ועל ימי המן, אבל זה ענין של ללכת להעתיר בעת צוקה , אך לא הילולות.
 

s7178790

משתמש רשום
הפקדתי שומרים אמר:
כמידי שבוע אני קורא בספר הנפלא של הרב ברוך מרדכי שנקר (מחשבת מוסר -שערך משיחותיו של רבו מרן הרב שך) והנה השבוע בפרשת קדושים הביא את שיחת מרן הגרא"מ שך בנוגע לאירועי ל"ג בעומר, ובפרט הילולת הרשב"י.
שם בשיחה מסיק "האבי עזרי" ללמוד מהנהגת מרן החזון איש -שלא נהג ללכת למירון בל"ג בעומר, שאין הלכה כזאת..
תוכן דבריו, שאילו מרן החזון איש שדקדוקו בהלכה ידוע לכולם -ועם זאת- לא נהג ללכת למירון, כנראה שאין הלכה או דין "ללכת למירון בל"ג בעומר".... (מה שלא הזכיר שם הרב שך את הנהגת מרן הגרי"ז הדומה בענין, ייתכן שמהנהגת החזו"א, שהיא הנהגת פוסק יש תוקף חזק וגדול, ואם כך כוונת הרב שך נוגעת לגדרי ההלכה ממש...הווי אומר אם עובר על ביטול תורה או לא...ובענין השטחות בקברי צדיקים התיחס במק"א שם שאין בכחם לדחות ת"ת וכל ענינם אינו אלא בבין הזמנים)

וכאן עולות שני שאלות, שראוי לעמוד בהם וללבן אותם.
(רק נבהיר, אותם מגזרים קדושים בעמ"י כמו החסידים, או חלק מהירושלמים, שנוהגים ללכת כפי מצוות רבותיהם, שלא לדבר על ההולכים בשיטת האר"י, חלילה אין הדברים נוגעים לגביהם. כל שאלתנו מתיחסת לאותם בני תורה שמרן החזו"א והרב שך ושאר רה"י הם מורי דרכם.)

א. איך ייתכן אם כך שאברך בעוד ששהה בישיבה הוא נשמע לדעת רה"י, ורגלו בל"ג בעומר 'במקום' לדרוך במירון, דרכה מול הסנטדר והגמרא. ואילו אחר חתונתו מורה לעצמו אחרת מכפי שנהג עד כה..(אלאכ"נ -עיין ערך האלטער, ודוחק)

ב. האם ידוע על ראש ישיבה חשוב, שכן נותן גושפנקא לענין הזה (בהקצנה) או לחילופין לא מעכב בידי הבחורים ללכת למירון. (גם בזה עיקר השאלה מתיחסת לגבי בחורים צעירים. רה"י שיניחו לאלטער שתקוע בשידוכים כמה שנים טובות, לשפוך את נפשו מול ציון הרשב"י זה קצת שונה ואולי..מובן. אולם לגבי סתם בחורים האם ישנם ראשי ישיבות שנותנים אישור לדבר.


כתב מרן החזו"א בקובץ אגרות א' אות ג' "ללמוד שעה אחת ולהפסיק שעה אחת הוא קיום התוהו, האפס וההעדר. הרי זה זורע ושולח עליהם מים לסחפן. שעיקר הלימוד הוא התמידי והבלתי נפסק, בלימוד התמידי הוא סוד הקדושה וזה שעושה תורתו קרעים קרעים אסף רוח"
ואחרי שמרנא החזו"א הציב לנגד עינינו את החסרון הגדול בהפסק הלימוד לשעה, מה יש להוסיף בגנותו של הפסק הלימוד בתוך הזמן משך יום שלם..(לנוהגים כמותו)

אולי זה יתכן כי גם בישיבה לא בדיוק צייתו להרב שך. אני למדתי בישיבה שהיתה כפופה לו.בעניני השקפה ובחירות צייתו עד הקצה אבל בעניני לימוד תורה ,התברר ששם מבינים יותר טוב ממנו למשל בדרישתו להגביר את ההספק כידוע.
 

tkhvu

משתמש ותיק
יש מישהו שידוע לו אם הגר"מ שפירא עלה למירון בל"ג בעומר, והאם בקביעות ומה דעתו בענין זה באופן כללי, משום ששמעתי סתירות בענין. מחד, יש שהעידו שנסע כמ"פ, ומאידך בעניין ל"ג בעומר לא נמצא בכל כתבי שיחותיו איזכור לענין העליה למירון ושמחת רשב"י, [שמועה שמעתי כי העיר שמנהג העליה שונה מכל מנהגי ישראל, בעוד הם מועברים מאב לבן, מנהג זה עולה מבן לאב] גם ציין לדברי מהרח"ו בשער הכונות שיתכן כי האריז"ל עלה לפני שהשיג החכמה הנפלאה שהיה בקי בה, וא"כ אין שורש לעליה.
כמו כן אשמח לקבל מידע בעניין הגרי"א ויינטרוב.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הגרי"א וינטרוב זצ"ל גדל בבית המדרש, והיה ממעמידי ומשמרי צורת בית המדרש.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
tkhvu אמר:
יש מישהו שידוע לו אם הגר"מ שפירא עלה למירון בל"ג בעומר, והאם בקביעות ומה דעתו בענין זה באופן כללי, משום ששמעתי סתירות בענין. מחד, יש שהעידו שנסע כמ"פ, ומאידך בעניין ל"ג בעומר לא נמצא בכל כתבי שיחותיו איזכור לענין העליה למירון ושמחת רשב"י, [שמועה שמעתי כי העיר שמנהג העליה שונה מכל מנהגי ישראל, בעוד הם מועברים מאב לבן, מנהג זה עולה מבן לאב] גם ציין לדברי מהרח"ו בשער הכונות שיתכן כי האריז"ל עלה לפני שהשיג החכמה הנפלאה שהיה בקי בה, וא"כ אין שורש לעליה.
כמו כן אשמח לקבל מידע בעניין הגרי"א ויינטרוב.
מה שכתבת ע"ד מהרח"ו, כוונתך שר' משה שפירא העלה את הספק בזה, או שהמהרח"ו בעצמו כתב את הדברים.
 

tkhvu

משתמש ותיק
מהרח"ו בעצמו כתב את הדברים כתב שאינו יודע אם כבר היה בקי בחכמה. והביאור הוא כי אם כן אין ראיה למנהג הנזכר (כן פירש גם הגר"י הלל בספרו), והגר"מ שפירא ציין לדברים אלו. כמו כן הגר"ה זקס ציטט בכל שנה דברים אלו (ניתן לעיין בספר שיחותיו הרופא לשבורי לב על חומש ויקרא).
אגב, ראוי להעיר כי עמדת גדולי ראשי הישיבות הליטאיים בענין הנסיעה למירון לא היתה קשורה לביטול תורה וכדו', אלא בבחינת "מהיכי תיתי", והנימוקים האמורים בשיחותיהם לבחורים היו כעין "ולדבריכם".
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראשית ייש"כ על הבהרת הדברים.
מש"כ רה"י הליטאיים וכו'...עיין בראש האשכול שם הזכ' את ד' הרב ש"ך בשיחה. ועמדתו נגעה אך משום ביטול תורה. ואם תסתכל גם בס' שהוז' שם, הרב שך בכל הנוגע לקה"צ לא היה נגד באופן עקרוני, כל זמן שאינו בא על חשבון הלימוד.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
אני מתנצל על הטעות שנפלה בשאלה המובאת בראש האשכול, השאלה הופנתה לאלה הכפופים לדעת גדולי תורה, ההולכים למירון בל"ג בעומר, איך נוטים מד' מרן החזו"א ושאר גדולים וסייגתי את השאלה לציבורים מסויימים. אולם עתה ראיתי התפרסמו דברים גם בשם גדולים מהציבור הספרדי, ועל כן נתקן את השאלה בראש האשכול -איך אברכים ובני תורה, מהציבור הליטאי והספרדי הולכים למירון, ועוזבים את מקום תורתם?
אני רק שואל. לא מתקיף. שואל. (כמובן שאר מגזרים ההולכים עפ"י רבותיהם חלילה אין הדברים אמורים)
ומסתמא, כרגע שעה שדרכם מירונה, גם לא קוראים את הדברים.


ובלשון הזה הדברים פורסמו בחדשות היהודית החרדית..

ביטול תורה: דעת הראש"ל וראש הישיבה נגד הנסיעה למירון

"עכשיו היה חופש, איך אפשר עוד פעם לעשות חופש?", תמה הראשון לציון שהביע התנגדות לנסיעת בני ישיבות ואברכי כוללים להילולת הרשב"י. מרן ראש הישיבה: "בישיבות לא נהוג לנסוע בל"ג בעומר. זה עלול להיות כמו טיול, ויש בזה חשש ביטול תורה"

מאות אלפים צפויים להגיע ביממה הקרובה אל ציון התנא רבי שמעון בר יוחאי באתרא קדישא מירון, לרגל יום ההילולא אותו מציינים בל"ג בעומר. מנגד, יש מגדולי ישראל המתנגדים לנסיעה זו, ומביעים דעתם שאין לנסוע בל"ג בעומר למירון, מחשש לביטול תורה.

לפני כמה ימים, נשא דברים ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין בפני תלמידיו ואמר להם כי "הנה עוד מעט, בי"י באייר, יחול ל"ג בעומר, ובאמת יש אנשים רציניים שאצלם זה דבר רציני, ומנהג אבותיהם לנסוע למירון בל"ג בעומר, והם נוסעים כפי המסורת המקובלת בידם. ויש גם כאלו ששמחים שיש הזדמנות לנסוע לטיול כביכול. אמנם, בישיבות שלנו לא נהוג לנסוע".

"ידוע שגם דעת ה'חתם סופר' היה נגד הנסיעה למירון בל"ג בעומר. ומסופר על נכדו הגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל, אב"ד פרשבורג, כשהגיע לארץ ראה שיש הרבה שנוסעים למירון, וחשב גם הוא לנסוע, ויצא לדרך, אבל אירעה תקלה ברכבו, ותיקנו את התקלה, ושוב אירעה תקלה, והבין כי זהו מן השמים, מפני שזקנו החתם סופר מתנגד לזה, ואינו מניחו לנסוע לשם, וחזר על עקבותיו".

ראש הישיבה הוסיף כי "זה לא מתאים לכולם, וכאמור בישיבות לא נהוג לנסוע בל"ג בעומר, אלא יושבים ולומדים כרגיל, אדרבה יש צורך בהתמדה גדולה יותר בימים אלו, שהם ימי הספירה והכנה לקבלת התורה, ואם נוסעים זה עלול להיות כמו טיול, ויש בזה חשש ביטול תורה. לכן, מנהג הישיבות שלנו הוא שלא לנסוע".

במסגרת שעורו השבועי הנמסר במוצאי שבת, התייחס מרן הראשון לציון, הגר"י יוסף לנושא ואמר כי "אין לנו מצווה ללכת דווקא בל"ג בעומר למירון. ללכת להרוס את סדרי הישיבה והכולל. ישיבת 'פורת יוסף' לפני 40 שנה, לא היה דבר כזה, היה סדר הישיבה כרגיל". הראש"ל אף סיפר כי אביו, מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, נסע לראשונה למירון רק לאחר גיל ארבעים.

"יש כמה כוללים – הולכים, יש לך חברותא, מה אתה הולך? 'יש לו חלאקה', חלאקה? עשה הפסקת צהריים בשמעון הצדיק, בשמואל הנביא. למה ביטול תורה? מי שלא לומד תורה ואין לו סדרי ישיבה – שיסע. אבל מי שקובע עיתים לתורה, לבטל תורה בשביל זה? אם ישאלו את רשב"י, 'מה אתה מעדיף, שיבואו אליך כולם למירון, או לשבת ללמוד דף גמרא', מה יענה רשב"י? יש לכם ספק? תלמדו את הגמרא, התורה למעלה מהכל".

הראשון לציון הוסיף: "יש בין הזמנים, זה לא הורס את אווירת הכולל והישיבה, שיסע לקברות צדיקים פעם בכמה שנים. אבל מירון זה נהיה כאילו זו חובת היום, זה בעיקר אצלנו הספרדים והחסידים, הליטאים קצת התקלקלו מאיתנו, אבל בשביל מה? בואו נחזיר עטרה ליושנה, כל הכוללים והישיבות ילמדו כרגיל. עכשיו היה חופש, איך אפשר עוד פעם לעשות חופש?", תמה הראש"ל.
איך הראש"לצ יסביר מה שהביא יוסזפון
יוספזון אמר:
תיקון קל: בענין דברי החת"ס זי"ע כבר דנו בזה רבנן קשישאי, אבל יתכן שטעיתי שמקורו בדברי ה''כבוד מלכים' והוא רחום יכפר.

ומן הראוי להעלות כאן ציטוט אחד מתוך קונטרס כבוד מלכים וזלשו"ק: "ומעיד אני באמת, כי בילדותי שמעתי פה מרבני קשישאי רבני הספרדים, אשר אבותם ראו וספרו להם, כי הרב הקדוש רבי חיים בן עט"ר זיע"א היה פעם אחת בהלולא פה עיה"ק צפת ת"ו, וכשעלה למירון והגיע לתחתית ההר שעולים משם אל המקדש ירד מהחמור, והיה עולה על ידיו ועל רגליו, וכל הדרך היה גועה כבהמה וצועק, היכן אני השפל נכנס למקום אש להבת שלהבת, קודשא בריך הוא וכל פמליה של מעלה הכא, וכל נשמות הצדיקים שמה. ובעת הלולא היה שמח שמחה גדולה, והוא בעצמו שרף כמה בגדים יקרים לכבוד הרשב"י זיע"א, וגם הזקנים מהספרדים פה ידעו ושמעו זה".
 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אין ספק כי יש לחלק בין בחור בישיבה לאברך בכולל,

הגישה של עולם הישיבות מאז ומקדם היא שבחור בישיבה צריך להקדיש כל שנותיו ללימוד התורה ללא שום הפרעות וללא שום הפסק,
כמובן כי חיים מעין אלו מאד קשה לאברך כי טרדות הבית עליו וכבר חייב להפסיק, אך בחור בישיבה שאין לו טירדות אלו יש לו להקדיש את כל הזמן לתורה,
מתוך גישה זו גם איחרו בני הישיבות את זמן הנישואין להספיק עוד זמן של להיות שקוע בתורה, כבר לא מדבר בישיבות של לפני המלחמה שבחרים התחתנו בגיל 30 + ,
יש הרבה מה להאריך בזה,

לאור הנ"ל אין ספק כי בחור בישיבה אם הוא יסע למירון באמצע הזמן, לא רק שזה מזיק לו לעצם עלייתו בתורה, הוא גם בזה חב לאחריני כאשר גורם רפיון לחבריו ומכניס אוירא דיומי דפגרא להיכל הישיבה,
 

מאן דהו

משתמש ותיק
השבת ספר לי ידיד צעיר כי בישיבתו בצפון [בין מירון לחיפה...] עושים משמרות. חצי מהבחורים הולכים בלילה וחצי ביום
ואולי שונה הדבר במקום סמוך
 

חזק

משתמש ותיק
מה אמר הרב שטיינמן על העלייה למירון. עדות תלמידו הרב שמריהו אלפא
..אם רבי שמעון היה קם ורואה מה קורה סביבו, היה מת בחזרה..

file.php


 
 
חלק עליון תַחתִית