בד"ה: הבחורה הצעירה אסתר בילה פולק ע"ה. בתו של הרב טוביה פולק משגיח ישיבת 'עטרת ישראל' לצעירים.

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
ברוך דיין האמת !!!

אני פשוט לא מאמין ...

זה לא נתפס ...


אין לי כלים להכיל כזה דבר ...



רבונו של עולם .... די !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

אבי חי

משתמש ותיק
תורת פיך אמר:
קול מהיכל - 0772519000.
התחיל לפני דקות ספורות בהספדו של הגרב"מ אזרחי שליט"א

כעת הספדו של האבא שיבל"ח - אין מילים...

חייב אדם לברך על הרעה וכו', כפשוטו
 

הצבי

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
לא הספקתי לשמוע מה הוא אמר
מישהו שמע?

אני שמעתי את בקשתו הנוראה מהרבש''ע שיאמר עליה קדיש כי אין אחר שיגיד אבל עיקר ההספד בחלק ששמעתי היה בעיקרו סובב סביב שלושה מילים שבהם הוא גם סיים, תודה תודה תודה.
נורא נוראות
 

אבי חי

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
לא הספקתי לשמוע מה הוא אמר
מישהו שמע?


בקצרה, אמר תודה לקב"ה

פתח בזה שהקב"ה לא לוקח כלום, כי הכל שלו
המשיך בתודה כללית, ופרטית על השנים שזכו למתנה, עם קצת שבחים
ואהבת את ד' אלקיך בכל נפשך, אפי' נוטל כו'
סיים בבקשה מהקב"ה, שכיון שאין מי שיאמר קדיש, כביכול הקב"ה עצמו יאמר
והיינו שיגדל ויקדש שמו בעולם, ויזכה כולם לשוב אליו ולעבדו בלב שלם

מקוה שלא שכחתי משהו

והדברים נוראים
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
ועד נוראי באמונה

מצווה גדולה לשמוע את ההספד הזה

אולי יהיה אפשר בטלפון הנ"ל בשידור חוזר
 

אורח

משתמש ותיק
קיבלתי במייל

כמה מילים אחר מיטת הנערה אסתר ביילא ע''ה בת הרב מאיר טוביה פולק שליט"א

רבונו של עולם, דע שיש לך אוהבים בעולמך!!
הייתי שם, אחד מיני רבים, שבורים, רצוצים, הלומי יגון ועטופי אבל.
הייתי במסע הלוויה של הנערה הצדקנית אסתר ביילא פולק, ויצאתי מבולבל מחד, אבל מסודר מאד מאידך.
לרגעים, הייתי צריך לצבוט את עצמי, ולחזור למציאות הנוראית, למעמד המרטיט של אבא שנפרד בפעם האחרונה מביתו הבכורה, בתוך השנה לפטירת רעייתו.
מעמד קורע וממיס לב של אחים שלא מעכלים איך תוך שבוע, אחותם הגדולה, זאת ששימשה להם גם כאם, עוזבת את העולם בחטף, אוי, איזה גזר דין קשה, אוי, איזה כאב, אוי איזה צער.
אבל, זה לא היה כזה פשוט, כי בסוף מסע ההספדים, נעמד יהודי לדבר, ואולי מאה פעמים אמר תודה, תודה לרבונו של עולם, האבא האהוב והאוהב, המתוק, השומר, המגין, תודה לאבא כל כך מיוחד, שזיכה אותנו לשמח אותו ולעשות אותו מאושר בבוא אליו נפש נקיה וצדקנית.
היהודי הזה, הוא לא אחר מאבי הנערה, הגאון הצדיק רבי מאיר טוביה פולק שליט"א, שעומד מול מיטת בתו בכורתו, שהיא היתה תקוות המשפחה לנחמה אחרי השבר והאסון הגדול לפני כעשרה חדשים בהלקח מהם אמם אחרי שנות סבל, וכמה שהם חיכו שתהיה להם שמחה בבית, שאסתר שלהם תעמוד מתחת לחופה עם משאת חייה, בחור שבאמת יאהב את התורה כמו שסיפר אחיה נ''י, וכעת, אפר תחת פאר, ונהפך לאבל תקוות מחולם.
והאבא הצדיק הזה, האיש אשר ממשש אמונה בידיו, עומד ובקול צלול וחזק מודה לקב''ה, ומודיע לו, שאין מה לנסות להבין, כי ודאי שזה טוב, כי אתה האבא הכי טוב והכי מתוק, ופריו מתוק לחיכי, ואפי' אם אנחנו רואים אסתר - הסתר, אבל אין זה חושך, אלא הסתר הבא מתוך עוצמה של אור, אסתר - מן התורה!
והוא ממשיך בצלילות ובישוב הדעת שאין דומה לה, ואומר, כי האבא הטוב לא לקח כלום, כי הכל שלו, היא שלו ואני שלו, וכולם כולם, שלו!
וממילא זה הזמן להודות על מתנה נפלאה של 21 שנה עם כזו ילדה, ועל הזכות לגרום אושר לאבא שזוכה לקבל אליו כזו כלה צדקנית.
אין עט ואין מילה לתאר אבא שעומד מול מיטת בתו, אלפי אנשים מסביב מתייפחים בקולי קולות, והוא אומר לבתו, איזה כיף לך, וכדי שלא נטעה, הוא חוזר שנית בקול חזק, איזה כיף לך.
איזה כיף לך שאת הולכת להיות קרובה לכזה אבא טוב ואוהב!!
לרגע, הבליחה מחשבה בראשי, פשט חדש בפס' בקהלת, פשט שאולי התחדש לראשונה מאז נכתב ספר קהלת, וכך אומר החכם מכל אדם "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה", ורגילים לומר כי בבית האבל מתעוררים ומתחזקים להכין זוודא לאורחא, אבל כאן חידש רבי מאיר טוביה שיש בחינה אחרת בפס' זה, כי יש נקודה שבה יש אושר יותר גדול בבית אבל מבבית משתה, איזה אושר, איזו זכות, לשמח את האבא הטוב, איזה כיף לה שהיא הולכץ לכזה אבא, זה הלא טוב וכיף יותר מחתונה, אז ודאי שטוב ללכת אל בית אבל...
עמדתי שם, ובכיתי, בכיתי על האסון הנורא הזה, ודמעות בדמעות נגעו, דמעות של התרגשות מעוצמת המעמד, גילוי השכינה וחיזוק האמונה, שדומה כי מאז מעמד הר סיני לא היה דבר כזה.
באויר יכלתי להרגיש, שמשהו קורה, משהו משתנה, משהו מתחדש, ואין ספק ששערי שמים נפתחו, ושם במרכז ירושלים על הארץ הוצב סולם, וראשו הגיע השמימה.
ואם כבר חשבנו שאין עוד מה להוסיף אחרי כאלו עוצמות, אחרי כאלו תעצומות, פתח האבא בקול חד שובר ארזים, ופנה אל האבא המתוק, אנא אבא, יש לי בקשה ממך, לא מגיע לי כלום, אבל אני מתחנן מעומק ליבי.
המתח באויר ניתן למישוש, אחרי כאלו דיבורי אמונה, אחר מסע בו איש אחד מיוחד לקח את כל הניצבים ורומם אותם בבת אחת אל שמי שמים, מה הוא כבר יכול לבקש?!
מן הסתם, הוא יבקש שיהיה כח להמשיך, לו ולילדים השבורים ורצוצים עד דכדוכה של נפש.
אבל לא, אני מבקש ומתחנן רק על דבר אחד, רבונו של עולם, אבא אהוב ואוהב, אין מי שיאמר עליה קדיש, אוי, אוי, איזה צער, איזה כאב, איזה הרגשה נוראית.
אין מי שיאמר עליה קדיש, אז בבקשה אבא, תגיד אתה את הקדיש, תגדל את שמך בעולם, שכולם יידעו שאתה המלך הגדול והטוב, וכולנו נענה אמן בקול רם.
אין מה להוסיף, ברור שחובה על כל אחד ואחד לשמוע שוב ושוב את ההספד, או יותר נכון את נאום קידוש השם שיהדהד מקצה העולם ועד קצהו.
אבל אנו נפיל תחינה לבורא עולם
הַחוֹמֵל עַל דַּל חֲמוֹל עַל דַּלּוּתָם
וּרְאֵה שִׁפְלוּתָם וְאֹרֶךְ גָּלוּתָם
וְרוֹמֵם קַלּוּתָם וְהָקֵל סִבְלוּתָם
רְפָא נָא אֶת שִׁבְרָם וְנַחֵם אֲבֵלוּתָם
כִּי אַתָּה שִׂבְרָם וְאַתָּה אֱיָלוּתָם
 

שלו'

משתמש ותיק
רק לדייק, כמדומני שאינה בכורתו, אלא יש בן או בנים גדולים יותר.
 
הספד מתומלל של אביה שליט"א"אסתר מן התורה מנין"? התורה היא תורה אור, אסתר מן התורה, גם בזמן של הסתר, זמן של  חושך, נדע שהכל נובע מפי האור.
 "מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך", עמוק מאוד, אי אפשר להבין את זה. אולי יש הסתר פנים, אבל לעולם אין החשכת פנים. אין כזה דבר. יש רק הסתר פנים.
 הקב"ה מאיר תמיד, לא תמיד אנחנו רואים את זה. יש "משגיח מן החלונות" ויש "מציץ מן החרכים", בחרכים הוא רואה אותנו ואנחנו לא רואים אותו. אבל תמיד הוא רואה אותנו. "הנה זה עומד אחר כותלנו", הוא תמיד נמצא ורואה ואוהב אותנו מאוד מאוד.
 לא מבינים, לא מבינים, אנחנו בורג קטן במערכת. פרשה זו סתומה. מה הפשט? צעירה כל כך, עשרים ואחד שנים. הקב"ה יודע טוב טוב מה הוא עושה. אנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות.
 אבא הטוב, אתה לא לוקח אף פעם, אתה רק נותן. לא לקחת לנו שום דבר, הכל שלך, כולנו שלך. זכינו בפיקדון, איזה פקדון יקר, עשרים ואחד שנים, פיקדון טהור, פיקדון נקי. נכון, יש כאן צער גדול מאוד, אבל אנחנו מבינים גם עכשיו שהכל שלו.
 בורא עולם! זה לא הבת שלי, זה הבת שלך, לא לקחת לי כלום בורא עולם, אתה רק נותן לי, אני שלך והכל שלך. אתה אוהב אותנו מאוד, כמה השגחה פרטית, כמה אהבה.
 זה אתה של החומש, זה אתה של הר סיני, עליך אנחנו מברכים כל יום "אוהב עמו ישראל", עליך אנחנו מברכים "הבוחר עמו ישראל באהבה", אתה שומר, אתה מגן, אתה מציל אותנו כל הזמן. אין לנו כוח להבין, כוח לחיות. הכל ממך, אתה כזה אבא טוב, אתה כל החיים שלנו.
 זה לא שאלה עם תשובה, אין בכלל שאלות, זה אתה בורא עולם. אתה כל החיים שלנו!
 תודה רבה, תודה רבה! אין מילים להודות על הכל, כל הזמן. איזה מלך טוב, איזה אבא טוב. אבא, אתה מתוק! אבא, אתה טוב! צריך להרגיש את זה עם כל הלב. אבא, אין כלום חוץ ממך! מי לוקח? - אבא, זה אתה. הכל זה מאיתך.
 תודה אבא! אבא, תודה! איזו מתנה, איזו מתנה. עשרים ואחד שנה. נתת לנו עשרים ואחד שנה. איזה בת, איזה יראת שמים, איזה שמחה, איזה חכמת חיים, איזה שכל, איזה טהרה, איזה צניעות!
 אף פעם לא ראיתי דבר כזה. איזה צניעות, איזה שמחה, איזה מאור פנים, איזה מצב רוח, איזה לשמח כל אחד, איזה כוח תפילה, איזה תפילות. הסידור שלה שחור מרוב דמעות, מרוב תפילות, שלוש תפילות כל יום, קמה לפנות בוקר להתפלל, מתפללת כל הזמן.
 תודה רבה בורא עולם, לא מגיע לנו כלום. אתה נותן ונותן ושומר. תודה רבה!
 איזה לב זהב, איזה אמונה, איזה אמת. היא אמרה לי פעם שהיא לא מסכימה להעתיק במבחנים, כי עדיף לה לקבל מאה למעלה, בשמים, מאשר מאה למטה. איזה רגש יהודי. בורא עולם תודה רבה על הנחת, איך היא נזהרה מלשון הרע, איך היא ברחה מעבירות.
 היא עמדה פעם בכיור כמה דקות והקיאה, והיא חשבה שמא זה עבירה. איזו מתנה. תודה לך בורא עולם!
 צריך לחזק את עם ישראל, הנה עכשיו בשבוע הזה הכמות של החיזוקים שהיו בעם ישראל, בפרט בדברים האלו שהיו כל החיים שלה: צניעות, צניעות, צניעות, זה הכי חשוב. הדבר השני, כמה שמחה, כמה חסד. גם האמונה, להתפלל כל הזמן.
 תודה בורא עולם, אין לי מילים להודות, אתה אוהב אותנו כל הזמן!
 אין הוה אמינא שאתה לא אוהב אותנו, אתה אוהב אותנו תמיד. תודה על הכל!
 אבא היקר, אמרתי לה כל הזמן, איזה מאושר יהיה מי שיזכה בך. בורא עולם, אתה מאושר! אתה זכית בה! אתה מאושר! אני נותן לך אותה עם כל הלב. איך אתה שמח. כל החיים שלנו שלך. כל החיים שלנו זה כלום, רק לשמח אותך. תודה שנתת לנו לשמח אותך. כזו צדקנית, כזו טהורה.
 אבא, תעזור לנו הלאה לעבוד אותך באמונה, בשמחה, בביטחון. אין לך שום בעיה לחזק את כולם, "ובידך לגדל ולחזק לכול", הכל בידים שלך. אנחנו מבקשים עוד, כדי שנוכל להתקרב אליך יותר.
 בתנו היקרה, סליחה כמובן בשם כל המשפחה, בשם כולנו, כל הידידים. אם פגענו חלילה, את תמיד שמחת ושימחת. את תעלי לשמים עכשיו, את תפגשי את אמא היקרה בשמים, איזה כיף לך, את קרובה למלך! את רואה את המלך המתוק! כמה טוב לך!
 אבא היקר, יש לי בקשה אחת. אבא, יש לי בקשה מעומק הלב, אבא אני מתחנן: יש לי רק בקשה אחת, אבא בבקשה תקיים אותה. אבא! אין מי שיגיד קדיש. אבא, תגיד אתה את הקדיש! איך תגיד את זה? - שכולם ידעו שאתה המלך וכולם יחזרו בתשובה. אבא, תגיד אתה את הקדיש ואנחנו נענה אמן בכל הכוח! אתה עושה את זה הכי טוב, אתה יודע מה שאתה עושה.
 אבא, תודה על העבר, אבא אני מתפלל על העתיד שתתן לנו כוחות, כמו שתמיד נתת, הכל לכבודך, הכל בשבילך, תעזור לכל עם ישראל, לכל המשפחה היקרה, לכל האחים היקרים, לאחות היקרה, לסבתות, לסבא היקר, לכל הדודים והדודות, הם כולם כואבים, שכולם יהיו שמחים ומאושרים, תן לנו כוחות לאהוב אותך תמיד, תעזור לנו הלאה והלאה רק לעשות רצונך בלבב שלם.
 את הקדיש אתה תגיד, ואנחנו נכריז אמן! הקב"ה יעזור, מלך אהוב ואוהב, תעזור לנו עוד לאהוב אותך. אתה חלק מאיתנו, בשר מבשרנו, תן לנו את הכוחות!
 תעזור לנו להמשיך הלאה והלאה להגדיל תורה ולהאדירה ולהיות עבדי ה' באמת. אבא, תודה! תודה! תודה!
 "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת".
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
 

קבצים מצורפים

  • -רבונו-של-עולם-דע-שיש-לך-אוהבים-בעולמך---מאמר-כואב-שכתב-הרב-אלימלך-ויסמן-עם-חזרתו-מהלווית-אסתר...pdf
    69.4 KB · צפיות: 20
חלק עליון תַחתִית