נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
הנימוק פשוט מאוד. כדעת רוב מוחלט של הפוסקים, מרנן הגרי"ש אלישיב, הגר"ש ואזנר, הגר"נ קרליץ זצ"ל ועוד, שאין לפתוח שום בקבוקים. ומי שלא נוהג בכל עניניו כמרן הגרשז"א או מורה אחר המיקל בזה, פשוט שאין לו מקום להקל מדעתו
לכתחילה, אך עי' אורחות שבת פ"יב הערה ל'.E. W אמר:לפתוח ע"י עשיית חור זה לא לכתחילה לכו"ע?יהודי רציני אמר:אופציה שלא כתובה,
נוהג להחמיר כדעת הגריש"א שלא לפתוח אף בקבוקי פלסטיק כיון שמדובר בספק דאורייתא ובקלות אפשר לחתוך מער"ש את הסוגר מסביב לפקק,
אך כשאין ברירה, כגון שנמצא במקום שלא פתחו את הבקבוקים ואין מי שנוהג לפתוח לכתחילה או במקרים בהם לא ניתן לעשות את העצה הנ"ל סומך על השיטה המקילה שכך נוהג אבי מורי ויש בזה משום עונג שבת, מטעם זה אני גם לא חושש לבקש ממישהו אחר שפותח לכתחילה לפתוח לי כיון שמעיקר הדין אני סומך על הדעה המקילה כיון שכך אבי נוהג.
בבקבוקי מתכך פותח בשעת הדחק ע"י עשיית חור.
ראה הודעתי הקודמתיושב אוהלים אמר:לא שמתי לב שביארת, איפה? שאלת בלשון "יל"ע".סנגורן של ישראל אמר:ביארתי למה אני חושב אחרת
אתה מתכוון לזה?סנגורן של ישראל אמר:ראה הודעתי הקודמתיושב אוהלים אמר:לא שמתי לב שביארת, איפה? שאלת בלשון "יל"ע".סנגורן של ישראל אמר:ביארתי למה אני חושב אחרת
לא מובן לי מה זה משנה אם זה הכרעה או הנהגה, גם ההנהדה לא הנהיגו לקולא אלא כשהאיסור הוא בעצם איסור דרבנן, ולא כשבמקרה הוא נהפך לדרבנן מחמת צורתו.סנגורן של ישראל אמר:לכאו' ההחמרה בדאו' וההקלה בדרבנן אי"ז 'הכרעה' אלא 'הנהגה'. וממילא אה"נ, בכה"ג בדאו' נחמיר ובדרבנן נקל.
נכון.יושב אוהלים אמר:זה:סנגורן של ישראל אמר:ראה הודעתי הקודמתיושב אוהלים אמר:לא שמתי לב שביארת, איפה? שאלת בלשון "יל"ע".
סנגורן של ישראל אמר:לכאו' ההחמרה בדאו' וההקלה בדרבנן אי"ז 'הכרעה' אלא 'הנהגה'. וממילא אה"נ, בכה"ג בדאו' נחמיר ובדרבנן נקל.
איפה?ההוא טייעא אמר:אצלינו נותנים לתת לילד שלא הגיע לחינוך לפתוח רק פלסטיק אם כי מבחינה היסטורית פעם לא הקפידו על זה כמבואר בשו"ת מהרש"ג.
מי שסובר שפתיחת בקבוק כרוכה באיסור דאורייתא או דרבנן לגביו הפתרון שהצעת מוטל בספק כפי שתראה בשו"ע סימן שמג משמע שלא מוסכם לכו"ע וגם כשלא הגיע לחינוך האב מצווהההוא טייעא אמר:אצלינו נותנים לתת לילד שלא הגיע לחינוך לפתוח רק פלסטיק אם כי מבחינה היסטורית פעם לא הקפידו על זה כמבואר בשו"ת מהרש"ג.
הוא לא סבור כך בתורת ודאי. רק מסופק מכח מחלוקת.מענה לשון אמר:מי שסובר שפתיחת בקבוק כרוכה באיסור דאורייתא או דרבנן לגביו הפתרון שהצעת מוטל בספק כפי שתראה בשו"ע סימן שמג משמע שלא מוסכם לכו"ע וגם כשלא הגיע לחינוך האב מצווהההוא טייעא אמר:אצלינו נותנים לתת לילד שלא הגיע לחינוך לפתוח רק פלסטיק אם כי מבחינה היסטורית פעם לא הקפידו על זה כמבואר בשו"ת מהרש"ג.
לא זוכר, אבל כמדומני שהוא מראשוני הפוסקים שדן בזה, אדרבה, אם יש למישהו פה גישה למאגרים תורניים שיעלה לפה לתועלת הציבור.לישועתך קויתי השם אמר:איפה?ההוא טייעא אמר:אצלינו נותנים לתת לילד שלא הגיע לחינוך לפתוח רק פלסטיק אם כי מבחינה היסטורית פעם לא הקפידו על זה כמבואר בשו"ת מהרש"ג.
יש מושג שבמקום מחלוקת, אם המנהג להקל אפשר לנהוג כךא אידיש קינד אמר:לא מבין מה שייכות ענין זה ל"איך נוהגים", זה שאלה ככל שאלה הלכתית, אין בזה שום שייכות למנהג, אלא א"כ מישהו סובר שמעיקר הדין מותר, אולם מצד חומרה (שאינו מחויב כלל בהלכה) יש מקום להחמיר... בזה יש דין של מנהג, ואז מנהג של מצוה הוא מחייב.
ולגבי עריכת 'סקר' על נושא הלכתי זה איך נוהגים אינו מהלך בבי מדרשא,
מסתמא זה בבחינת מאי עמא דבר.א אידיש קינד אמר:לא מבין מה שייכות ענין זה ל"איך נוהגים", זה שאלה ככל שאלה הלכתית, אין בזה שום שייכות למנהג, אלא א"כ מישהו סובר שמעיקר הדין מותר, אולם מצד חומרה (שאינו מחויב כלל בהלכה) יש מקום להחמיר... בזה יש דין של מנהג, ואז מנהג של מצוה הוא מחייב.
ולגבי עריכת 'סקר' על נושא הלכתי זה איך נוהגים אינו מהלך בבי מדרשא,
לישועתך קויתי השם אמר:מה יעשה מי שלא יכול לברר? למה שיהיה הבדל בין ראשונים לזמנינו? בגמ' ע"ז (דף ז כמדומני) כתוב: "חכם אחד אוסר וחכם א' מתיר בדאורייתא הלך אחר המחמיר וכו'", לא כתוב ראשון א' וכו'.לעצמו נברא אמר:עוד יל"ע בגדי הפסק של פוסקי דורינו האם הגדר שיש כאן שני שיטות בהלכה כמחלוקות הראשונים ו
ולכאו' אינו כן אלא הגדר הוא שיש כאן ת"ח שלמד הסוגיא ואנו רשאים לסמוך עליו ולא לברר בעצמינו
אבל אחר שיש שניים השקולים חזר המצב של חוסר ידיעה ומה שמוטל עלינו זה לברר.
ראה כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=15938א אידיש קינד אמר:ולגבי עריכת 'סקר' על נושא הלכתי זה איך נוהגים אינו מהלך בבי מדרשא,
אם הם ת"ח ברמה שראויים להוראה לכאו' כן.לעצמו נברא אמר:לישועתך קויתי השם אמר:מה יעשה מי שלא יכול לברר? למה שיהיה הבדל בין ראשונים לזמנינו? בגמ' ע"ז (דף ז כמדומני) כתוב: "חכם אחד אוסר וחכם א' מתיר בדאורייתא הלך אחר המחמיר וכו'", לא כתוב ראשון א' וכו'.לעצמו נברא אמר:עוד יל"ע בגדי הפסק של פוסקי דורינו האם הגדר שיש כאן שני שיטות בהלכה כמחלוקות הראשונים ו
ולכאו' אינו כן אלא הגדר הוא שיש כאן ת"ח שלמד הסוגיא ואנו רשאים לסמוך עליו ולא לברר בעצמינו
אבל אחר שיש שניים השקולים חזר המצב של חוסר ידיעה ומה שמוטל עלינו זה לברר.
להבדיל אם שני חברים שלך בכולל נחלקו זה בגדר חכם אחד אוסר וח"א מתיר?
כלומר לא כל דעה שת"ח אמר נהפכת לצד בספק.
ולשיטתך מי שלא יודע מה הדין במקרה מסויים בלי לדעת את הנידון זה גם נהיה ספק?
יש מהפוסקים שהזכירו לעניין זה מכה בפטיש? לא ראיתי מעולם.אחריות על כל מילה אמר:אינני פותח כלל כי זה "מכה בפטיש", כך אני מבין בעניי.
זה עיקר הנידוןמתיקות אינסופית אמר:יש מהפוסקים שהזכירו לעניין זה מכה בפטיש? לא ראיתי מעולםאחריות על כל מילה אמר:אינני פותח כלל כי זה "מכה בפטיש", כך אני מבין בעניי.
במתכת זה עיקר הנידון, בפלסטיק יש גם נידון של מחתך ו[אולי] קורע, אם כי אני בעניי [אחרי שהשקעתי בסוגיא המון כוח וזמן] לא מבין את השייכות של מחתך לכאן [קורע הייתי יותר מבין, אלא שלמעשה גם המחמירים לא חששו לזה מלבד הגר"מ ברנדסדורפר].תלמיד נאמן אמר:זה עיקר הנידוןמתיקות אינסופית אמר:יש מהפוסקים שהזכירו לעניין זה מכה בפטיש? לא ראיתי מעולםאחריות על כל מילה אמר:אינני פותח כלל כי זה "מכה בפטיש", כך אני מבין בעניי.
יהודי רציני אמר:אופציה שלא כתובה,
נוהג להחמיר כדעת הגריש"א שלא לפתוח אף בקבוקי פלסטיק כיון שמדובר בספק דאורייתא ובקלות אפשר לחתוך מער"ש את הסוגר מסביב לפקק,
אך כשאין ברירה, כגון שנמצא במקום שלא פתחו את הבקבוקים ואין מי שנוהג לפתוח לכתחילה או במקרים בהם לא ניתן לעשות את העצה הנ"ל סומך על השיטה המקילה שכך נוהג אבי מורי ויש בזה משום עונג שבת, מטעם זה אני גם לא חושש לבקש ממישהו אחר שפותח לכתחילה לפתוח לי כיון שמעיקר הדין אני סומך על הדעה המקילה כיון שכך אבי נוהג.
בבקבוקי מתכך פותח בשעת הדחק ע"י עשיית חור.
יש יסוד שהאריך בו הגרב"צ אבא שאול בכ"מ בספריו (כמדו' בסוף ח"ג ובעוד מקומות) שדבר שנחלקו בו הפוסקים, אם אינך מחמיר ע"פ הכרעה ברורה, אלא מן הספק או סוגיין דעלמא וכדו', ניתן לתת לקטן לעשות כן (ואין בזה ספיה או חינוך). יש הרבה הוכחות ליסוד הנ"ל, ויש גם הוכחות הפוכות.לישועתך קויתי השם אמר:יש מושג שבמקום מחלוקת, אם המנהג להקל אפשר לנהוג כך
נראה לי שאין שום נפק"מ מה נוהג אביו.תלמיד נאמן אמר:אם בן לא נוהג כאביו או רבו יהיה חייב להחמיר בכל פלוגתא בדאורייתא
ראוי לציין מי מחבר הספר.בחור_צעיר אמר:מתוך פניני הלכה:
בשובה ונחת אמר:ראה לי שאין שום נפק"מ מה נוהג אביו.
יתכן.תלמיד נאמן אמר:אם אדם לא נוהג עפ"י אביו איך יוכל שלא להחמיר בכל ספק דאורייתא, אבל אולי אפשר לומר שכשנוהג עפ"י אביו הוא בעצם נוהג עפ"י רבו של אביו