פאות ארוכות מאחורי האוזנים או לפני והאם בכלל...

ברזלים אמר:
נראה לי מפוברק. גם לנציב מוולאוזין היו פיאות מסולסלות. ולא היה מן המתחדשים..

כמדומה שתמכתי יתדותי במקור (אע"פ שלא עלתה בידי למוצאו, וכהנ"ל אשמח במשיב האבידה).

"המתחדשים" שכתבתי אין הכוונה במשמעות משכילים וכיו"ב ששינו את כל צורת הופעתם, אלא המכוון כעין הנקרא בלשוננו "מודרנים" או נוטים לכך.
 

ברזלים

משתמש ותיק
פעם אצל החסידים מכנסיים ארוכות היה  נחשב לדבר פרוץ. אכן צורת הלבוש היהודי השתנה במשך הדורות. 

לפני 30 שנה היו הולכים עם כיפה שחורה עם כפתור...

בדיוק היום ראיתי את הרמב"ם שת"ח צריך ללכת מעיל ארוך עד עקבו ושרוולים עד קשרי האצבעות, מי אתה מכיר שהולך כך היום?

מ"מ זה מעניין לחקור את מה שציינת על הסלסול.
 
ברזלים אמר:
פעם אצל החסידים מכנסיים ארוכות היה  נחשב לדבר פרוץ. אכן צורת הלבוש היהודי השתנה במשך הדורות. 

לפני 30 שנה היו הולכים עם כיפה שחורה עם כפתור...

בדיוק היום ראיתי את הרמב"ם שת"ח צריך ללכת מעיל ארוך עד עקבו ושרוולים עד קשרי האצבעות, מי אתה מכיר שהולך כך היום?

מ"מ זה מעניין לחקור את מה שציינת על הסלסול.

אם זה לא היה ברור מאליו, ודאי שלא נתכוונתי להלעיז על סלסול הפאות. כמובן שאופנה היא דבר דינמי ומה שהיה פעם סמל לא' היום סמל לב'. הנושא אינו אלא נבירה היסטורית, מענינת לדעתי ושמח שגם לדעת כבודו.

אכן ההערה בענין הנצי"ב מרתקת, בפרט בשים לב לכך שהוא חריג בסלסול הפאות בקרב היהודים באזורו באותה תקופה (הן הרבנים והת"ח הן הבע"ב), אם כי גם אין כל הכרח שסגנון ההופעה והלבוש בפשיסחא ובוולוז'ין היו זהים, כך שיש להשמר מהסקת מסקנות מזה לגבי זה
 

משה מציל

משתמש רגיל
הספרדים מאז ומעולם לא גידלו פאות. אצל התימנים התחיל המנהג מכח גזירת המלכות, כדהעיד החוקר הת''ח, הגר''ע קורח בספר בסערת תימן עמוד ח, ועי' גם בספר עולם כמנהגו נוהג שהאריך בכך. באירופה, אצל הליטאים היה זה מנהג רק של רבנים ות''ח ואף הת''ח לא חינכו בכך את בניהם מקטנות לכך. אולם אצל קהילות החסידים בפולין והונגריה המנהג היה נפוץ אצל רבים. ומ''מ רובם היו מגדלים פאות קצרות אחרי האוזן כמנהג הליטאים היום (רק עבות כמנהג החזונישניקים, ולידיהם היו מגדלים פאות לפני האוזן כמנהג ילדי החבדניקים. רק כאן בארץ החלו החסידים לגדל פאות ארוכות לפני האוזן, וכאן החל מנהגם של חסידי גור להכניסם תחת הכיפה. אצל הליטאים לפני שישים שנה החל המנהג להתפשט מאד בעיר בני ברק, ומשם המשיך להתפשט לכל הארץ והעולם, ואף לציבור הספרדי (אצל הספרדים כמעט כל הדור המבוגר מעל 40 אינם מגדלים פאות, וגם אצל הליטאים עוד יש רבים בגיל זה ומעלה שאינם מגדלים פאות אולם הצד השווה שכמעט כולם ואף בעלי בתים פשוטים או מודרנים שבעצמם אינם מגדלים פאות מחנכים כיום בכך את ילדיהם מה שאומר שעוד דור או שתיים לא יהיה כמעט מושג של חרדי שאינו מגדל פאות אולם ב10שנים האחרונות פשטה האופנה שבגיל הבחרות מורידים את רוב הפאות ומשיירים רק קצת שערות בחלק האחורי הצמוד לאוזן. לדעתי התפשטות כה רחבה של המנהג מה שלא היה מעולם איננה ראויה כלל מכמה טעמים ואכמ''ל (מקורות המנהג, הנהגת האריז''ל, תפארת ישראל פ''ג דמכות, יש''ש פי''ב דיבמות דין י''ח ויתכן שדעתו של הרש''ל שאין לחתוך מהם כלל. אני מציע לכל מי שלא מגדל פאות שבשו''א לא יחנך בכך את ילדיו.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
קצת הסטוריה ידידי לא תזיק לך ללמוד: היהדות בפולין בעבר לא היתה כל כך ממסדית, לכן אתה יכול לראות תמונות רבות של חסידים מגולחי זקן, על אף שמנהג החסידים הוא לא לגלח וכן על זו הדרך. בחסידות גור הטעם ששמים פאות תחת הכפה הוא מפאת אותה גזירה של הצאר אלכסנדר הראשון שבשלה הליטאים העבירו את פאותיהם אל אחורי האוזן שלא כמו שהיה נהוג בה לפנ״ז. אלא שכנ״ל הצבור בפולין פחות השריש מנהגים אלו ולפעמים לא גדלו פאות כלל, זאת על אף שמנהגם המקורי היה לגדל פאות ולשים אותם תחת הכפה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
מה שאומר שעוד דור או שתיים לא יהיה כמעט מושג של חרדי שאינו מגדל פאות אולם ב10שנים האחרונות פשטה האופנה שבגיל הבחרות מורידים את רוב הפאות ומשיירים רק קצת שערות בחלק האחורי הצמוד לאוזן. לדעתי התפשטות כה רחבה של המנהג מה שלא היה מעולם איננה ראויה כלל מכמה טעמים ואכמ''ל (מקורות המנהג, הנהגת האריז''ל, תפארת ישראל פ''ג דמכות, יש''ש פי''ב דיבמות דין י''ח ויתכן שדעתו של הרש''ל שאין לחתוך מהם כלל. אני מציע לכל מי שלא מגדל פאות שבשו''א לא יחנך בכך את ילדיו.

יש לכת"ר דאגות מעניינות.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=14307
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אנונימי אמר:
תשובת הרמב"ם:

 לפי שלא נאסר אלא השחתה של תער ולא צווינו לגדל הצדעים, כמו שחושב ההמון, אלא הנזיר הוא אשר צווה לגדל השער, ולכן אם גלח, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשה ואין הדבר בפאות כך, אלא הוא מצות לא תעשה לבד, ולפיכך אינו חייב לגדלן, אלא אסורה עליו ההשחתה לבד. וכתב משה


זה מעיד על קדמות המנהג. ועל סלסול הפיאות, יש טענה מאד מעניינת, שמכך שרואים שגם התימנים וגם האשכנזים המקוריים עשו כך (לפני הגזירות בפולין ליטא ורוסיה) מוכח שזו הנהגה עתיקה מאד, אמנם לפני זמן מה ראיתי בספר שי"ל לזכר הרב קורח שמפקפק בעתיקות המנהג אצל התימנים, ולא חפרתי עוד.
אין הכרח שכוונת הרמב"ם לגידול שיער ארוך, 
לכאורה, הרמב"ם לשיטתו שמותר לגלח לגמרי את השיער שלא בתער, רק אמר שהמנהג הוא להשאיר את השיער ארוך (כמו בכל הראש), ומן התורה אפשר להורידו לגמרי, כי רק נזיר מצווה בגידול השיער, וכאן זה רק איסור השחתה.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
בענין סלסול הפאות שנהגו בהם רוב קהילות החסידים, זכורני מעשה ברבי ר' בונים מפשיסחא (בקשתי כעת באוצה"ח ולא עלתה בידי למוצאו, אשמח במי שישיב אבדתי) שנפגש עם בחור בן טובים שנהג כמנהג המתחדשים והיה מסלסל את פאותיו ובלילה בעת שהיה הולך לישון היה עוטף את פאותיו בתיבות קטנות כדי שלא יהרס הסלסול בשינה, וע"י מוסרו של ר' בונים החל להרהר בעצמו מי יקרה אם ימות בשנתו ויבואו הח"ק לקוברו, הלא לכלימה יהיו פאותיו הסדורות להן בתוך תיבות, וכך התעורר והתעורר עד שנעשה בע"ת גמור. (נראה לי שהפרטים לא מדויקים ממש, עכ"פ בבואה יש כאן).

הא מיהת נמצנו למדים, שסלסול הפאות ממנהג המתחדשים הוא, וכעין (להבדיל) 'בלורית' המתאפשרת בתוך מסגרת התספורת שהיתה מקובלת אצל אבותינו (וגם אצלנו בקהילות החסידים ועוד רבים, כמובן) בתספורת קצוצה ופאות ארוכות.
בברסלב מקובל ממוהר"ן שיש ענין גדול [אפילו] בסלסולי הפאות.
 

יצחק

משתמש ותיק
ההוא טייעא אמר:
הכהן אמר:
האם יש בפאות ארוכות משום פרועי ראש?
ידוע בשם הרב אלישיב שכן.
באיסור של פרועי ראש יש שני דינים. א. הלכה לכהנים שאסורים לעבוד פרועי ראש, ב. הלכה שאפילו ישראל אסור להכנס לעזרה "פרוע ראש דרך ניוול" (- לשון הר"מ בהלכות). 
בנוגע לכהנים הכוונה מי שלא הסתפר שלושים יום, אבל אין הכוונה שהכהנים צריכים לעשות קרחת או להשאיר שערות שלא יעלו על אורך מסוים, מותר לכהן לגדל שער באיזה אורך שהוא רוצה ובלבד שיהיה גזור בצורה שווה, פרוע ראש הכוונה מי שלא הסתפר במשך שלושים יום ואז נוצר שוני באורך השער. לכן אם קוצצים את הפיאות בצורה מסודרת אין חשש של פרועי ראש (ובלא"ה צ"ע אם יש בעיה של פרועי ראש במקצת מהשער, לא בדקתי כעת).
בנוגע לישראל האיסור הוא דווקא "דרך ניוול" המילה ניוול היא כמו "מנוול ומוכה שחין" שהר"מ בפיה"מ מפרש מנוול - אדם שיש לו נשירת איברים, לפ"ז הלשון "דרך ניוול" הכוונה בצורה פזורה ופתוחה, חסרת סדר. לכן אפילו מי שלא הסתפר הרבה זמן מותר לו להכנס לעזרה ובלבד שיאסוף את השער לצמה או קוקו. 
 

יצחק

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
כדי אמר:
כתוב בהלכה שלכתחילה להשאיר פאות יותר מהשיעור הקצוב (דהיינו מכניסת השיער עד האוזן) משום נוי מצוה.
אני נראה לי כבר השלישי ששואל איה מקורך ?
ובלא"ה פלא הוא בעיני לומר על מצוות ל"ת "נוי מצווה" 
זכור לי שכבר היה על זה דיון בפורום לפני זמן והבאתי ראיה מגמ' בנזיר דף ב: שאין דין הידור מצוה בלאו דלא תקיפו.
עיי"ש שהקשו מנא לן שהאומר "אהא נאה" כוונתו לנזירות אולי כוונתו לקיים "אתנאה לפניו במצוות", ותי' דמיירי כשאוחז בשערות ראשו, והכי קיי"ל להלכה שהאוחז בשערות ראשו ואומר "אהא נאה" הרי זה נזיר. ואם היה הדין שיש הידור מצוה בגידול פיאות אז היה צריך להיות כתוב בגמ' ופוסקים שאם הוא אוחז בשער הפיאות אז עדין אפשר שכוונתו להידור מצוה ולא להיות נזיר, ומדלא חילקו ש"מ שאין הידור מצוה בכך.   
 
 

הכהן

משתמש ותיק
יצחק אמר:
בל אין הכוונה שהכהנים צריכים לעשות קרחת או להשאיר שערות שלא יעלו על אורך מסוים, מותר לכהן לגדל שער באיזה אורך שהוא רוצה ובלבד שיהיה גזור בצורה שווה, פרוע ראש הכוונה מי שלא הסתפר במשך שלושים יום ואז נוצר שוני באורך השער.
מקור?
 

יצחק

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יצחק אמר:
אבל אין הכוונה שהכהנים צריכים לעשות קרחת או להשאיר שערות שלא יעלו על אורך מסוים, מותר לכהן לגדל שער באיזה אורך שהוא רוצה ובלבד שיהיה גזור בצורה שווה, פרוע ראש הכוונה מי שלא הסתפר במשך שלושים יום ואז נוצר שוני באורך השער.
מקור?
לכאורה לא צריך מקור כי בשום מקום לא נזכר דיני תספורת לכהנים
ודין פרע בכהנים הוא אותו דין פרע בנזיר, דהיינו עצם זה שלא קוצץ את השער במשך שלושים יום ולא משנה באיזה אורך זה היה קודם ונהיה אח"כ. 
ואפשר גם להביא ראיה מזה שהגמ' מספרת לנו איך היתה התספורת של כהן גדול משבוע לשבוע ושל מלך וכו' (וגם זה לא לעיכובא רק משום כבוד מלך וכה"ג), משמע ששאר כל אדם מסתפרין כדרכן. 
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
הגרש"ד תמיד היה מעורר להקפיד (ע"פ קבלה - היפך המנהג בחסידות ויז'ניץ) שהפאות לא יסתירו בשמו"ע את חור האוזן
זה זהר מפורש.
רק שיש ד' מקומות בזהר [כמדומה שכולם העתיקן ביסוד ושרש העבודה], שכ"א סותר את השני, והשאלה אם הבעיה מול חור האזן [כמו שנראה מגוף הענין דקאיירי בהו הזהר בכל הד' מקומות, וכ"ד רוב המפרשים, - דאיירי באורות היוצאים מהאזן, ואורות תמיד יוצאים דרך הנקבים], אך יש מקומות שמהנוסח נראה דהבעיה אף מעל האזן או מאוחוריה, וכנראה זהו מנהג החסידים [אך אם עיד"ז עומדים הפאות ממש מול חור האזן לכאו' יצא שכרם בהפסדם].
 

בשלמא

משתמש ותיק
מכיון שישנם הבדלים בין ההעתקות השונים של כתבי האריז"ל שהיו אל רבותינו, תמיד חשוב לעיין במקור הראשון:
שער המצות (קדושים)
ואמנם בענין שיעור הפאה היה נזהר מאד מורי ז"ל לשייר כל השערות אשר בצדעים שהוא כל השערות שיש בין האוזן לאותו המקום החלק שאין בו שער מכאן ומכאן בשני צדדי הראש וכמ"ש בספר בית יוסף (ביו"ד סי' פ"א) וגובה הפאות שיעורן עד מקום שיגביה ראש האוזן למעלה ועד המקום שיגיע שם ראש האוזן נקרא פאה בבחינת הגובה, ואף אם היו שערות הפאות גדולים מאד וארוכים לא היה חותכן במספרים רק עד יגדלו ויתארכו וידלדלו וירדו ויכנסו למטה בגבול שערות הזקן ואז היה חותכן ומקצרן במספרים לפי שמה שמשתלשל משם ולמטה אינו נקרא פאת הראש.
 

עמנואל

משתמש ותיק
משה מציל אמר:
הספרדים מאז ומעולם לא גידלו פאות. אצל התימנים התחיל המנהג מכח גזירת המלכות, כדהעיד החוקר הת''ח, הגר''ע קורח בספר בסערת תימן עמוד ח, ועי' גם בספר עולם כמנהגו נוהג שהאריך בכך. באירופה, אצל הליטאים היה זה מנהג רק של רבנים ות''ח ואף הת''ח לא חינכו בכך את בניהם מקטנות לכך. אולם אצל קהילות החסידים בפולין והונגריה המנהג היה נפוץ אצל רבים. ומ''מ רובם היו מגדלים פאות קצרות אחרי האוזן כמנהג הליטאים היום (רק עבות כמנהג החזונישניקים, ולידיהם היו מגדלים פאות לפני האוזן כמנהג ילדי החבדניקים. רק כאן בארץ החלו החסידים לגדל פאות ארוכות לפני האוזן, וכאן החל מנהגם של חסידי גור להכניסם תחת הכיפה. אצל הליטאים לפני שישים שנה החל המנהג להתפשט מאד בעיר בני ברק, ומשם המשיך להתפשט לכל הארץ והעולם, ואף לציבור הספרדי (אצל הספרדים כמעט כל הדור המבוגר מעל 40 אינם מגדלים פאות, וגם אצל הליטאים עוד יש רבים בגיל זה ומעלה שאינם מגדלים פאות אולם הצד השווה שכמעט כולם ואף בעלי בתים פשוטים או מודרנים שבעצמם אינם מגדלים פאות מחנכים כיום בכך את ילדיהם מה שאומר שעוד דור או שתיים לא יהיה כמעט מושג של חרדי שאינו מגדל פאות אולם ב10שנים האחרונות פשטה האופנה שבגיל הבחרות מורידים את רוב הפאות ומשיירים רק קצת שערות בחלק האחורי הצמוד לאוזן. לדעתי התפשטות כה רחבה של המנהג מה שלא היה מעולם איננה ראויה כלל מכמה טעמים ואכמ''ל (מקורות המנהג, הנהגת האריז''ל, תפארת ישראל פ''ג דמכות, יש''ש פי''ב דיבמות דין י''ח ויתכן שדעתו של הרש''ל שאין לחתוך מהם כלל. אני מציע לכל מי שלא מגדל פאות שבשו''א לא יחנך בכך את ילדיו.
התימנים גידלו פאות כנראה מאז ומתמיד. כבר בקוראן מוזכרות פיאותיהם של יהודי ערב המשתלשלות על לחייהם.

לגבי ספרדים כבר הביאו את עדותו של רבי יוסף משאש והיא מגובה באיסנפור תמונות עתיקות ממרוקו (וראה זה פלא - ככל שהיו מרוחקים מהמגעים עם האשכנזים אשר הביאה המאה ה-20 למניינם כך בלטו פיאותיהם בגאווה יהודית).
 
 
אברהם העברי אמר:
כדי אמר:
כתוב בהלכה שלכתחילה להשאיר פאות יותר מהשיעור הקצוב (דהיינו מכניסת השיער עד האוזן) משום נוי מצוה.
אני נראה לי כבר השלישי ששואל איה מקורך ?
ובלא"ה פלא הוא בעיני לומר על מצוות ל"ת "נוי מצווה" (סליחה על הגסות - אבל יש עוד שיער בגוף שאסור לגלח, גם שם אתה מקפיד על נוי מצווה ???....)
 
ברזלים אמר:
לגופם של דברים, בפאת הראש התורה רצתה שיהודי יראה אחרת מגוי, וממילא זה נפוץ בכמה קהילות קדושות להדר בזה כדי להיראות יותר יהודים. וזה לא דומה כלל לאיסור הסרת שיער בגוף ופשוט.
אני לא יודע אם הטעם של התורה בפאת הראש הוא לא משום בידול היהודי מהגוי [יש לכך מקור?]
בכל אופן דבר הנראה לעין יותר שייך בו נוי מצווה.
ובקשר לשאלה שבל"ת לא שייך נוי מצווה, אפשר להחליף את המשפט "נוי מצווה" להרחקה נוספת.


 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ר' @כפשוטו שליט"א

כיון שהאשכול ההוא ננעל, אגיב כאן

שם כתבתי שהנהגת הגרח"ק להשאיר הפאות לפני האזניים אין מקורה מהחזו"א
ושו"ר מ"ש בספרו בספרו ארחות יושר עמוד כ' - וגם על הפיאות שנותנים תחת האוזן לא היתה דעת מרן נוחה מזה, ואמר שזה נראה כמו שמתבייש בהמצווה ואין לעשות כן.

וא"כ קצ"ע שרוב תלמידיו לא נהגו כך ולא הנהיגו משפחתם כך (אך יתכן שיש 'אילוצים סביבתיים'..)
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ברזלים אמר:
נראה לי מפוברק. גם לנציב מוולאוזין היו פיאות מסולסלות. ולא היה מן המתחדשים..

כמדומה שתמכתי יתדותי במקור (אע"פ שלא עלתה בידי למוצאו, וכהנ"ל אשמח במשיב האבידה).

"המתחדשים" שכתבתי אין הכוונה במשמעות משכילים וכיו"ב ששינו את כל צורת הופעתם, אלא המכוון כעין הנקרא בלשוננו "מודרנים" או נוטים לכך.
יש מרחק בין המקור שהבאת לבין המסנה שהסקת ממנה.
 
 
מענין לענין;
שמעתי על מרן גאב"ד ירושלים בעל השערי טוביה זצוק"ל שהיה נוהג כשהיו באים אליו עם ילדים לקיים מנהג התגלחת, שהיה לוקח מספרים ותחב את המספריים עד הקרקפת ממש ושם גזר מקצת מהשערות, כדי שההורים יצטרכו אח"כ לספר את הילד במספר 2/1/0 דאל"כ אלא שמסתפרים מספר שלוש ואילך נמצא שאף פעם לא "השאירו" פאות הראש ולא קיימו את המנהג, כי העניין הוא "להשאיר" את הפאות, ולא רק לא להוריד את פאות הראש, ואם מסתפרים במספר גבוה נמצא שלא השאירו במיוחד את הפירות, ולכן הוא גזר עד קרוב לקרפרת כדי שיצטרכו אח"כ לספר את הילד במספר קטן.
מעניין...

1620887526325-jpg.43380
 
ידוע שהגר"מ פיינשטיין לא היו לא "פאות", וראיתי שהג"ר חיים מינץ שליט"א [משגיח בישיבתו של הגרמ"פ] אמר להגרמ"ד הלוי זצ"ל בשם הגר"מ פיינשטיין ראיה שא"צ פאות ממה שכתוב שהכה"ג היה לו תספורת שכל שער נגעה בשער אחר ולא יותר, ושאל את הגרמ"ד למה בבריסק יש להם פאות גדולות. הגרמ"ד השיבו הטעם איני יודע, אבל יש הרבה דברים שלא עושים כמו הכה"ג....

מה שכתבו כאן לענין מנהג הספרדים, לפי זכרוני הבא"ח היה דורש נגד ה"מנהג" שהיה נפוץ, ובתו"ד אמר שא"צ פאות גדולות כמו האשכנזים, אבל עכ"פ שיהיו ניכרים ולא קטנים, כי הפאות הם עדות שהוא יהודי, וקטנים פסולים לעדות....
 

חיים פרידמן

משתמש ותיק
אני לא יודע אם הטעם של התורה בפאת הראש הוא לא משום בידול היהודי מהגוי [יש לכך מקור?]
בכל אופן דבר הנראה לעין יותר שייך בו נוי מצווה.
ובקשר לשאלה שבל"ת לא שייך נוי מצווה, אפשר להחליף את המשפט "נוי מצווה" להרחקה נוספת.
מפורש בספר המצוות לרמב"ם, שבגלל שמנהג הגויים להשאיר את שער אמצע ואחורי הראש ולגלח זקנם ופאותיהם, התורה לא הסתפקה באיסור כללי שלחוקות הגוי שיאפשר ליהודי לגלח את כל שערו, אלא אסרה על גילוח הפאות והזקן. מה שהרמב"ם שולל בתשובה הוא המנהג לגדל את הפאות מבלי לגוזזם כלל (כמו שנהוג היום אצל חלק מהחסידים) וכמנהג ישראל שהוא מעיד עליו לגדל את כל הזקן. ברור שלפי הרמב"ם צריך לגדל לכה"פ בכדי שיוכל לכוף ראשן לעיקרן, וכן אסור שיהיה קצר ביחס לבלורית משום חוקות הגויים
 

חיים ר

משתמש ותיק
דרך אגב , הגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא הקפיד שהפאות לא יהיו ארוכות יותר מהסנטר/הזקן (אאל"ט הטעם הוא עפ"י פנימיות) ודלא כאלו שהלוכים עם פאות עד המותניים ולמטה מכך
 

פפפפ

משתמש ותיק
דרך אגב , הגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא הקפיד שהפאות לא יהיו ארוכות יותר מהסנטר/הזקן (אאל"ט הטעם הוא עפ"י פנימיות) ודלא כאלו שהלוכים עם פאות עד המותניים ולמטה מכך
שמעתי איזה פתגם ביידיש איני יודע לחזור עליו
עד כאן זה צאנז מכאן זה זנב
 

חזקה קמיתא

משתמש ותיק
אם אינני טועה, הספרדים אינם מגדלים פאות כלל.
לרב עובדיה ובניו אין פאות.
ושמעתי שיש ענין על פי קבלה שהפאות לא יגעו בזקן.
וכבר צעק על ה'משתכזנים' הרב יצחק יוסף, על כך שהם מגדלים בוקסות...
 
חלק עליון תַחתִית