הספרדים מאז ומעולם לא גידלו פאות. אצל התימנים התחיל המנהג מכח גזירת המלכות, כדהעיד החוקר הת''ח, הגר''ע קורח בספר בסערת תימן עמוד ח, ועי' גם בספר עולם כמנהגו נוהג שהאריך בכך. באירופה, אצל הליטאים היה זה מנהג רק של רבנים ות''ח ואף הת''ח לא חינכו בכך את בניהם מקטנות לכך. אולם אצל קהילות החסידים בפולין והונגריה המנהג היה נפוץ אצל רבים. ומ''מ רובם היו מגדלים פאות קצרות אחרי האוזן כמנהג הליטאים היום (רק עבות כמנהג החזונישניקים, ולידיהם היו מגדלים פאות לפני האוזן כמנהג ילדי החבדניקים. רק כאן בארץ החלו החסידים לגדל פאות ארוכות לפני האוזן, וכאן החל מנהגם של חסידי גור להכניסם תחת הכיפה. אצל הליטאים לפני שישים שנה החל המנהג להתפשט מאד בעיר בני ברק, ומשם המשיך להתפשט לכל הארץ והעולם, ואף לציבור הספרדי (אצל הספרדים כמעט כל הדור המבוגר מעל 40 אינם מגדלים פאות, וגם אצל הליטאים עוד יש רבים בגיל זה ומעלה שאינם מגדלים פאות אולם הצד השווה שכמעט כולם ואף בעלי בתים פשוטים או מודרנים שבעצמם אינם מגדלים פאות מחנכים כיום בכך את ילדיהם מה שאומר שעוד דור או שתיים לא יהיה כמעט מושג של חרדי שאינו מגדל פאות אולם ב10שנים האחרונות פשטה האופנה שבגיל הבחרות מורידים את רוב הפאות ומשיירים רק קצת שערות בחלק האחורי הצמוד לאוזן. לדעתי התפשטות כה רחבה של המנהג מה שלא היה מעולם איננה ראויה כלל מכמה טעמים ואכמ''ל (מקורות המנהג, הנהגת האריז''ל, תפארת ישראל פ''ג דמכות, יש''ש פי''ב דיבמות דין י''ח ויתכן שדעתו של הרש''ל שאין לחתוך מהם כלל. אני מציע לכל מי שלא מגדל פאות שבשו''א לא יחנך בכך את ילדיו.