אקשן דקדושה אמר:
אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.
כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'
אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.
לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.
לאברך הנפלא המדובר
אני חש צורך לאחל לך "גוט שאבעס" !
תדע לך שלא שכחנו אותך, איך אפשר בכלל לשכוח.
שבוע ומחצה חלפו, יותר מעשרה ימים מלאים בעונג החיים, עמוסים בחוויות מסעירות,
לכולם יש עיסוקים רבים מדברים מענגים ועד בעיות מעגמות נפש,
מעיסוק נכבד ונשגב במסכת פסחים ועד עיסוק עם מקרים פסיכיים .
מדקדוק בפרק יש נוחלים ועד לעולם המעשה והתמודדות עם מסכת יש נו
כלים.
מהתעמקות בפרק לא יחפור ועד התמודדות מול העוברים להכעיס אל "לא יחפור"..
אבל עמוק בלב מקום שמור, הדאגה לאברך המדובר מפורום לתורה,
איננו מכירים אותך אך אין מקום שזה לא צף, בכל חשבון הנפש בערב, בכל פתיחת ספר מוסר,
איי מה עם המדובר? שמענו צרת נפשו בהתחננו אלינו התפללנו בכל ליבנו לישועתו בחרנו לתת זמן מחיינו לניסיונות עזרה.
אתה חשוב לנו!! לא הזנחנו! לא עמדנו מהצד, התחלנו לעסוק בך מיד כשרבך קרא הצילו!!!
ובכל פעם שפתחנו את הפורום חיפשנו לראות מה אתו ? יש בשורה טובה? יש כיוון?
בינתיים, הדבר המעודד הוא לראות את ההתגייסות של החברים להציע עזרה למרות שאינם יודעים בדיוק איך.
7 עמודים תוך שבוע וחצי.
החברה פה לא באו לומר כי כל התשובות מצויות בידיהם
או שחייהם מושלמים וחלקים והם באים לחלק את האסטרטגיות שהובילו אותם לכך.
מה שכן אפשר לזהות בוודאות שמאד מאד אכפת לכולם ממך, כואב על הפספוס, על הבזבוז של אוצר כה יקר, וכואב על הכאב שלך..
זה גם משום שהתקווה בוערת בכל העוצמה גם אם איש לא מצליח לבטא אותה,
נדמה לי שדבר אחד כולם היו רוצים לצעוק לך באוזניים בכל הכח וללא הפסקה,
לו רק ידעו איך לבצע את הצעד שישכנע אותך באמת האבסולוטית, שעמוק עמוק בתוך האדם שוכנים אותם כוחות רדומים ,
כחות שהיו מדהימים אותו, שמעולם לא חלם לזכות בהם, כוחות אשר ישנו את חייו מקצה אל קצה אם יתעוררו ויוכנסו לפעולה!!
לו רק ידעו מה הפעולות הנדרשות כדי להחדיר בך את האמת הזו, היו פועלים לשם כך במלוא תשומת הלב.
אמנם איננו מכירים, אין לנו אפילו את שמך לתפילה אבל כן בהחלט דואגים, ובהחלט מתפללים עליך, "המדובר מפורום לתורה".
גוט שאבעס!