הדלקת וכיבוי חשמל בשבת ויו"ט (בונה ומבעיר, סגירת מעגל, הגברת זרם, ועוד)

חלה

משתמש רגיל
ישנם עוד הרבה דברים חוץ מקוצב ורמקול כגון מזגנים וכו'.
השאלה היתה אם זה דאורייתא או דרבנן או שגם אינו דרבנן, ולא קונקרטי על דברים מסוימים שבהם יש הרבה שיקולים נוספים חוץ מהנושא של הגברת זרם.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מעטים מחברי הפורום, ואף מעטים מהפוסקים, יודעים לענות תשובה ברורה (לא רק ציטוטים מפוסקים אחרים), על חשמל בשבת. הגברת זרם הוא נושא, שרוב אלו שדנו בו, אפי' לא מבינים במה מדובר. רוב הסברות בנושא כרסיות, וזה יותר אג'נדה מהלכה.
וכבר אמר רב אחד ידוע בשיעורו, שבדברים שלא נזכרו כלל בחז"ל, חכמי ישראל לא רק מדמים מילתא למילתא, אלא כותבים את התורה ברוחב דעתם, והוא התכוון לזה ברצינות..... ואידך פירושא הוא זיל גמור.
 

חלה

משתמש רגיל
וכי זה שונה מהחשמל שזה חידוש שהחזו"א המציא, או כמו שכתבת סברות כרסיות, לא שח"ו כונתי כן על החזו"א אלא מה שאתה מכנה כרס זה הוא הדעת תורה.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לא כל מה שיכל החזו"א ברוחב דעתו, ובעומק עיונו המבעית (בעיקר בסוגיית קנה של סיידים, וחלקו עליו רבים), יכול כל מי שחושב שראוי הוא להיות תלמידו. ובפרט, שמי שלא ירד לעומקה של הלכה, ורוב פסקיו הם ציטוט הקודמים לו, מנין לו הכח להתיר או לאסור, בדבר חדש ובסברות חדשות.
נ.ב. קשה עד בלתי אפשרי להוציא מהחזו"א ראיה לאיסור הגברת זרם, בפרט שיש לדון טובא בטעמו של החזו"א, ממליץ ללמוד היטב את ההתכתבות שבין הגרשז"א לחזו"א בנושא חשמל בשבת.
 

במבי

משתמש ותיק
ישנם הבזקי אור שנוצרים בעת ששוברים גבישי סוכר שמותר לעשות במקרה שאין מתכווין אף שבוודאי הייתה כאן יצירה כלשהיא של זרם וכן בעת שפשוף בגד סנטטי נוצרים בו ניצוצות וגם פעולה זו מותרת אף שיש כאן יצירת זרם

וישנו תחום שלם שנקרא מכנולומינסנציה שמנתח את האופנים השונים שנוצרת תאורה כלשהיא מפעולה מכנית על מוצק ואף ישנו מצב שכתוצאה מגל קול נוצרים הבזקים בתוך נוזל ומקור ההבזק הוא בגודל של מליונית המטר ומחקרים מעלים שטמפרטורת המוקד הכל כך פצפונת היא 19,000 מעלות ומה שיוצר את הבזק האור וגם בזה לא נראה שיש איסור כלל.

וכך שלא רק לא כל הגברת זרם הינו איסור גם להגדיר שכל יצירת זרם אין מקור מוכח לאיסורו, ומכנגד אין גם מקור להיתר כלל במתכווין לכך.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אגב, הרבה טרור יש בנושאי הלכה אלו, כאילו צד אחד קיבל את התורה בלשכת הגזית. עיינו ערך מדי המים, והטרור שנעשה כלפי מי שהעז לכתוב תשובה הלכתית בעניין לקולא. עדיין לא ראיתי שום תשובה שמסבירה למה אסור, שתתחרה עם התשובה המתירה ברמת הראיות והסברא, מה שעשו זה לצטט מגדולי דורנו שאסרו כמשה מפי הגבורה.
אפי' לסנהדרין לא היינו שומעים, אם היה חכם שמורה הוראה, והם לא דנו בדבריו רק אסרו, כמשה מפי הגבורה, בלא סברא ובלא שיטענו שכך נמסר למשה מסיני.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
במבי אמר:
ישנם הבזקי אור שנוצרים בעת ששוברים גבישי סוכר שמותר לעשות במקרה שאין מתכווין אף שבוודאי הייתה כאן יצירה כלשהיא של זרם וכן בעת שפשוף בגד סנטטי נוצרים בו ניצוצות וגם פעולה זו מותרת אף שיש כאן יצירת זרם

וישנו תחום שלם שנקרא מכנולומינסנציה שמנתח את האופנים השונים שנוצרת תאורה כלשהיא מפעולה מכנית על מוצק ואף ישנו מצב שכתוצאה מגל קול נוצרים הבזקים בתוך נוזל ומקור ההבזק הוא בגודל של מליונית המטר ומחקרים מעלים שטמפרטורת המוקד הכל כך פצפונת היא 19,000 מעלות ומה שיוצר את הבזק האור וגם בזה לא נראה שיש איסור כלל.

וכך שלא רק לא כל הגברת זרם הינו איסור גם להגדיר שכל יצירת זרם אין מקור מוכח לאיסורו, ומכנגד אין גם מקור להיתר כלל במתכווין לכך.
כדאי להתחיל מהתחלה, מה האיסור ביצירת זרם, האם זה רק ביצירת משמעות בחפץ כדוגמת דברי החזו"א, וא"כ בדבר שקיים ועומד במלוא משמעותו וחשיבותו, אין ליצירת זרם בו משמעות מצד בונה (משא"כ במצב שזה יצירת התוכן בכלי), ומה קורה בהגברת זרם שהכל קיים ורק משנה בו משהו, האם זה בונה.
ולצד של מבעיר האם יש טעם להגדיר זאת כהבערה??.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
במבי אמר:
ישנם הבזקי אור שנוצרים בעת ששוברים גבישי סוכר שמותר לעשות במקרה שאין מתכווין אף שבוודאי הייתה כאן יצירה כלשהיא של זרם וכן בעת שפשוף בגד סנטטי נוצרים בו ניצוצות וגם פעולה זו מותרת אף שיש כאן יצירת זרם

וישנו תחום שלם שנקרא מכנולומינסנציה שמנתח את האופנים השונים שנוצרת תאורה כלשהיא מפעולה מכנית על מוצק ואף ישנו מצב שכתוצאה מגל קול נוצרים הבזקים בתוך נוזל ומקור ההבזק הוא בגודל של מליונית המטר ומחקרים מעלים שטמפרטורת המוקד הכל כך פצפונת היא 19,000 מעלות ומה שיוצר את הבזק האור וגם בזה לא נראה שיש איסור כלל.

וכך שלא רק לא כל הגברת זרם הינו איסור גם להגדיר שכל יצירת זרם אין מקור מוכח לאיסורו, ומכנגד אין גם מקור להיתר כלל במתכווין לכך.
פשט חדש ב'רואים את הקולות'.
 
 

במבי

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
במבי אמר:
ישנם הבזקי אור שנוצרים בעת ששוברים גבישי סוכר שמותר לעשות במקרה שאין מתכווין אף שבוודאי הייתה כאן יצירה כלשהיא של זרם וכן בעת שפשוף בגד סנטטי נוצרים בו ניצוצות וגם פעולה זו מותרת אף שיש כאן יצירת זרם

וישנו תחום שלם שנקרא מכנולומינסנציה שמנתח את האופנים השונים שנוצרת תאורה כלשהיא מפעולה מכנית על מוצק ואף ישנו מצב שכתוצאה מגל קול נוצרים הבזקים בתוך נוזל ומקור ההבזק הוא בגודל של מליונית המטר ומחקרים מעלים שטמפרטורת המוקד הכל כך פצפונת היא 19,000 מעלות ומה שיוצר את הבזק האור וגם בזה לא נראה שיש איסור כלל.

וכך שלא רק לא כל הגברת זרם הינו איסור גם להגדיר שכל יצירת זרם אין מקור מוכח לאיסורו, ומכנגד אין גם מקור להיתר כלל במתכווין לכך.
כדאי להתחיל מהתחלה, מה האיסור ביצירת זרם, האם זה רק ביצירת משמעות בחפץ כדוגמת דברי החזו"א, וא"כ בדבר שקיים ועומד במלוא משמעותו וחשיבותו, אין ליצירת זרם בו משמעות מצד בונה (משא"כ במצב שזה יצירת התוכן בכלי), ומה קורה בהגברת זרם שהכל קיים ורק משנה בו משהו, האם זה בונה.
ולצד של מבעיר האם יש טעם להגדיר זאת כהבערה??.



נשאל שאלה טבעית לגבי יצירת זרם.

גילו בשנים האחרונות  שלצרעה המזרחית ישנם פנלים סולריים על הגב וברגע שהיא מגיעה לשמש הפנלים שעל גבה הופכים את אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית שנאגרת בגופה (עדיין לא הבינו החוקרים באוניברסיטת תל אביב את מטרת אגירת החשמל) האם ישנו איסור מוליד בהוצאת הצרעה לאור השמש כי מיוצר כאן חשמל באמת ? 

(מקור)
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תודה על הדוגמא הנפלאה לכל מה שכתבתי. ואגב הפוסקים כמעט לא דנו במוליד שהוא דרבנן קל, אלא באיסורים דאורייתא, או דרבנן חמורים כשאר שבותי שבת. מוליד אינו דרבנן באיסור מלאכה, אלא שדומה שיוצר משהו חדש, וקל משאר שבותים דשבת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
תודה על הדוגמא הנפלאה לכל מה שכתבתי. ואגב הפוסקים כמעט לא דנו במוליד שהוא דרבנן קל, אלא באיסורים דאורייתא, או דרבנן חמורים כשאר שבותי שבת. מוליד אינו דרבנן באיסור מלאכה, אלא שדומה שיוצר משהו חדש, וקל משאר שבותים דשבת.

מוליד הוא חמור יותר משאר שבותים 
ולא הותר לצורך אוכל נפש ביום טוב [למשל מוליד אש. וכן מוליד ריחא] 
אף שהבערה הותרה 
והטעם משום שדומה למלאכה גמורה [רש"י] 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
בעיקר בסוגיית קנה של סיידים,

אודה לכב' אם יסביר לי מי הרבים ובמה נחלקו עליו בסוגיא זו, לי ידוע שנחלקו על מה שחידש שחיבור המגעים זהו בונה
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
במבי אמר:
יצירה כלשהיא של זרם

זרם שאין לו משמעות של תועלת כל שהיא, וכל שכן כשאינו זורם בתוך חוט, כמדומני שאין מי שחושש לזה מצד מה שחידש החזו"א, (אמנם יש שדנו ביניהם הגר"ע יוסף מצד מבעיר ניצוצות).
מה שדנים כאן, אודות הגברת זרם שיש לקיומה משמעות של תועלת לבני אדם
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
עדיין לא ראיתי שום תשובה שמסבירה למה אסור,

נאמר במשנה "אין לא ראינו ראיה". בהחלט כתבו למדנים מופלגים, (אינני יודע אם כונתך למאמר של הרב שגר ברח' הרב קוק ב"ב שבאמת כתב ברמה נאותה), אבל גדולים ממנו בהרבה כתבו בנושא זה.
נכון הדבר שיש גדולי ת"ח שסוברים שאסור לדון בנושא ברבים, כיון שזה יכול ליצור מכשולות.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אתה מוזמן להביא כאן מאמר אחד, שדן בנושא, ומגיע לרמה נאותה של דיון הלכתי. עד אז לא ראינו ראיה.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יראתי בפצותי אמר:
תודה על הדוגמא הנפלאה לכל מה שכתבתי. ואגב הפוסקים כמעט לא דנו במוליד שהוא דרבנן קל, אלא באיסורים דאורייתא, או דרבנן חמורים כשאר שבותי שבת. מוליד אינו דרבנן באיסור מלאכה, אלא שדומה שיוצר משהו חדש, וקל משאר שבותים דשבת.

מוליד הוא חמור יותר משאר שבותים 
ולא הותר לצורך אוכל נפש ביום טוב [למשל מוליד אש. וכן מוליד ריחא] 
אף שהבערה הותרה 
והטעם משום שדומה למלאכה גמורה [רש"י] 
טעות שלי.
לעצם העניין, מוליד וודאי לא שייך בהגברת זרם, שאין זה דבר ניכר.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אתה מוזמן להביא כאן מאמר אחד, שדן בנושא, ומגיע לרמה נאותה של דיון הלכתי. עד אז לא ראינו ראיה.
אני רוצה לקיים הוי וכו' לאריות, ובאמת חושש שיצאו מכשולות (אבל יש דרכים להשיג מאמרים, או לברר בדרך נאותה אצל האוסרים ותלמידיהם).
אגב ויכוחים גדולים מאוד יש (בהקשר לזה) גם בנושא פס"ר (או ספק פס"ר) דלא אכפת ליה וכו' איך להגדיר מציאויות שונות.
בהוקרה ובברכה
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לגבי פס"ר, יש הרבה לעיין מדעת גדולי הפוסקים במצלמות אבטחה, בדגש על המקרים שאין מצלמה מסויימת שמכסה בוודאות מקום מסויים. ושוב, יש לדון בזה, גם אחרי דעת גדולי המורים.
ואגב, השיטה המוזרה, לאסור בלא לדון "שלא יצאו מכשולות" ובעברית פשוטה, שלא יראו שזה לא מחזיק מים, וכמשה מפי הגבורה, היא עקירת התורה, והפיכת ההלכה למפלגות וחצרות רח"ל.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
לגבי פס"ר, יש הרבה לעיין מדעת גדולי הפוסקים במצלמות אבטחה, בדגש על המקרים שאין מצלמה מסויימת שמכסה בוודאות מקום מסויים. ושוב, יש לדון בזה, גם אחרי דעת גדולי המורים.
ואגב, השיטה המוזרה, לאסור בלא לדון "שלא יצאו מכשולות" ובעברית פשוטה, שלא יראו שזה לא מחזיק מים, וכמשה מפי הגבורה, היא עקירת התורה, והפיכת ההלכה למפלגות וחצרות רח"ל.

לכאו' לא מתאים לכתוב "המוזרה" "לא מחזיק מים" "עקירת התורה" על שיקול דעת של גדולי ת"ח שבדור, אא"כ כב' הוא בדרגה שיכול לחלוק עליהם ובנוסף גם לשלול את הלגיטימיות שלהם לסבור כך, או שיש לו על מי לסמוך לסבור כנ"ל.
אם אני טועה אנא יתקן אותי
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בהחלט יש לי על מי לסמוך לומר כך!
ואגב, זה בדיוק השיטה, גדולי ת"ח שבדור, כאילו רוב מנין ובנין שבצד השני כעפרא דארעא. וזוכרים היטב את היחס לגריש"א מצד תלמידי החזו"א, ואת היחס לשאר פוסקים (בדגש על פסקי הגרשז"א מחצר הגריש"א ומהפי האתון הא נאמן (אז והיום).
 

אבי חי

משתמש ותיק
ההבדל הוא (יותר נכון אחד מההבדלים) שאת היחס לגריש"א ולגרשז"א א"א לא כותב בפורום. מי שצריך לשמוע שומע, בתוך ביהמ"ד. ואילו את יחסך לגדולי ת"ח שבדור אתה שופך בראש כל חוצות.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
גדולי ת"ח שבדור, כאילו רוב מנין ובנין שבצד השני כעפרא דארעא

אני לא התכוונתי בכלל (ואני לא סבור כך) שגדולי ת"ח אלו הם מעל גדולי ת"ח אחרים, אבקש סליחה אולי לא כתבתי ברור (זה תלוי בניגון), רק כתבתי שזה ברמה כזאת ואם כב' בדרגה המתאימה או יש לכב' על מי לסמוך לדבר כ"כ חריף ושולל אזי יש לו על מה לסמוך.
שאר הדברים בקשר למורי ורבי הגרשז"א וכו' וכו' אין לזה קשר אלי. אותי מענינת רק האמת, ואם טעיתי אנא תקנני.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
לאסור בלא לדון "שלא יצאו מכשולות"

אודה לכב' אם יסביר לי מה זה שונה משימוש באופניים ונשיאת מטריה (פתוחה מערב שבת), והרי כאן התוצאות עלולות להיות הרסניות בהרבה.
אגב, מרן הגריש"א זצ"ל חתם על איסור הגברת זרם, ואפשר לברר אצל תלמידו נאמנו הג"ר יצחק דרזי שליט"א
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
חלה אמר:
מה דעת הרבנים בענין הגברת זרם אם הוא דאורייתא או דרבנן, או שגם אינו דרבנן.
ואם הוא אסור אם יש חילוק בין אם הוא מתקיים לעולם או שהוא מתכלה מיד או לאחר זמן. ואם האיסור בכה"ג הוא דאורייתא או דרבנן או שגם אינו דרבנן.

לשיטת הגרש"ז שאיסור חשמל הוא מוליד יש מקום להקל כמו שניתנו לגבי מוליד ריח בבגד כאשר יש בו כבר ריח אין איסור להוסיף על ריחו ולשיטת החזון איש שאיסורו משום בונה לענ"ד יש לצודד להקל אם אין לו הנאה כלל שהרי הבנייה כבר נעשתה כמו אדם שבונה תעלה של מים אם אופציה להגדלת כמות המים שעוברת בה, מכוון שיש פה מעשה שבת (דרבנן) אסור להנות מאותה תעלה אך אם אינו נהנה אלא נעשה כפס"ר דלא ניחא ליה שאמנם אשכנזים מחמירים בו כמובא בתרומת הדשן סימן נז או סו
יש מקום לצודד להקל אם אין באיסור דרבנן עיקר בתורה כינדון דידן כל זה להלכה אך לא למעשה
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
לשיטת הגרש"ז שאיסור חשמל הוא מוליד
הקושי בזה לכ' שכשהגרשז"א דן אודות מכשיר שמיעה הוא אינו דן מצד מוליד, והרי הוא מביא את הבית יצחק שאסר לדבר בטלפון מצד מוליד
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
יראתי בפצותי אמר:
לאסור בלא לדון "שלא יצאו מכשולות"

אודה לכב' אם יסביר לי מה זה שונה משימוש באופניים ונשיאת מטריה (פתוחה מערב שבת), והרי כאן התוצאות עלולות להיות הרסניות בהרבה.
אגב, מרן הגריש"א זצ"ל חתם על איסור הגברת זרם, ואפשר לברר אצל תלמידו נאמנו הג"ר יצחק דרזי שליט"א
דעת הגריש"א הייתה לאיסור בחלק ממקרי הגברת זרם, והדברים ידועים, הרב דרזי אינו מקור מוחלט לדברי הגריש"א, ולא מעט מתלמידי הגריש"א חולקים על היותו מקור לרבם, אבל אין השאלה מה דעת הגריש"א, ואם לא מגובה בראיות, ויש ת"ח שדנו והוכיחו להיפך, יכולים להכריע גם כנגד דבריו, וכל הסגנון של "גדולי הדור" שאסור לחלוק עליהם בהלכה, מעולם הפוליטיקה ו"ההשקפה" (היינו הך) יצא ולא מעולם ההלכה.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
יראתי בפצותי אמר:
לאסור בלא לדון "שלא יצאו מכשולות"

אודה לכב' אם יסביר לי מה זה שונה משימוש באופניים ונשיאת מטריה (פתוחה מערב שבת), והרי כאן התוצאות עלולות להיות הרסניות בהרבה.
אגב, מרן הגריש"א זצ"ל חתם על איסור הגברת זרם, ואפשר לברר אצל תלמידו נאמנו הג"ר יצחק דרזי שליט"א
חשמל - כנראה צודק, הגברת זרם - לא צודק, ובכל מקרה לא פשט איסורם בכל ישראל ואף לא בקרב ת"ח. ודוגמא לדבר, מעלית שבת, שבהרבה טרור "הוחזק" איסורו.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אגב, לענ"ד כיון שכל המהלך של החזו"א דהוי בונה, הוא חידוש גדול מאוד, ורבים (כגון האחיעזר) לא סברו כן. לכן לענ"ד אין לחשוש ולעשות הלכה ממה שכתב סברא חדשה של "ממות לחיים" במכתבו השני להגרשז"א בתור "סברא מחודשת נוספת" ו"בדרך אפשר".
וממילא ק"ו להגברת זרם שאין לנו לאסור.
אבל צריך מאוד להיזהר מהגברת זרם שיוצרת שינוי כלשהו במכשיר ואפי' רק מכניסה נתון לזיכרון של המכשיר וכדו', באופן זה (בלי קשר לחידושו של החזו"א) רבים וטובים נוקטים או חוששים דהוי מכה בפטיש (וכמו שאסור להקליט בשבת גם כשהמכשיר כבר פועל מערב שבת).
ודא עקא שרבים (מחוסר ידיעה) לא מבדילים בין זה לזה (הגברת זרם בעלמא, הגברת זרם שיוצרת שינוי)

נ. ב. לגבי מה שכתבתם אודות יחס לגדולי הרבנים, אני לא מצדיק שום זלזול ח"ו. (ומאידך אינני יודע אם כב' הכיר מקרוב כדי להחליט מי גדול ממי ובמה, לענ"ד קשה לדבר במונחים מוחלטים כי תלוי בבחינות שונות ובהרגלי-חשיבה, וחלק מהבעיה שכשרוצים לכבד בעל מעלות מסויימות אומרים עליו שהוא כליל השלמות ואין בלתו. - אבל כמובן יש לכל אחד את המבט שלו, ובלבד שתהא כוונתנו לשם שמים).

בהוקרה ובברכה
 
חלק עליון תַחתִית