ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ

הכהן

משתמש ותיק
בנוסח אשכנז אומרים ב"אהבה רבה" והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ נוסח דומה לוקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כי לכל הארצות נפוצו המוני (מתוך הקינות)

אבל מה פשר נוסח ספרד מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ? וכי יש שם מאגרי ברכה ושלום?
 

דרומאי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בנוסח אשכנז אומרים ב"אהבה רבה" והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ נוסח דומה לוקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כי לכל הארצות נפוצו המוני (מתוך הקינות)

אבל מה פשר נוסח ספרד מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ? וכי יש שם מאגרי ברכה ושלום?

כמו בהרבה מקרים הנוסח הזה נוצר על ידי שילוב של נוסח אשכנז ונוסח ספרד.
נוסח אשכנזים הוא והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ,
ונוסח ספרדים הוא מהר והבא עלינו ברכה ושלום.

בסידורים הקדמונים של נוסח ספרד כתבו את נוסח הספרדים בסוגריים, ומהר מאד התחילו אנשים לומר את שני הנוסחאות, וזאת התוצאה המוזרה.
וכן הוא ב'כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים', או 'לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום', או 'והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו רפואה שלמה לכל מכותנו'. 


כבר שמעתי מישהו אומר בליל שבת 'וינוחו וישמחו בך בה כל ישראל אוהבי ומקדשי שמך'.

ר' יעקב קמינצקי כבר אמר שהנוסח ספרד היחידי המוסמך הוא נוסח סידור תהילת ה' של חב"ד, וכן הנהוג עד היום בישיבת תורה ודעת שמתפללים בסידור זה. שם כמובן לא נמצאים שיבושים מעין אלה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמו בהרבה מקרים הנוסח הזה נוצר על ידי שילוב של נוסח אשכנז ונוסח ספרד.
נוסח אשכנזים הוא והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ,
ונוסח ספרדים הוא מהר והבא עלינו ברכה ושלום.

גם אני חשבתי כמוך
אבל לפני שהגבתי מהרתי לבדוק את הנוסח הספרדי-עדות מזרח
ובמקרה זה הנוסח הספרדי הוא ממש כמו נוסח ספרד
כך שלהפיל זאת על נוסח ספרד במקרה זה אינו נכון
 

דרומאי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
דרומאי אמר:
כמו בהרבה מקרים הנוסח הזה נוצר על ידי שילוב של נוסח אשכנז ונוסח ספרד.
נוסח אשכנזים הוא והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ,
ונוסח ספרדים הוא מהר והבא עלינו ברכה ושלום.

גם אני חשבתי כמוך
אבל לפני שהגבתי מהרתי לבדוק את הנוסח הספרדי-עדות מזרח
ובמקרה זה הנוסח הספרדי הוא ממש כמו נוסח ספרד
כך שלהפיל זאת על נוסח ספרד במקרה זה אינו נכון
נוסח הספרדים המקורי אינו כן, עי' אבודרהם ובנוסח הרמב"ם.
כפי הנראה שמדובר בניסיון קדום לשילוב בין שני הנוסחאות.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
איש ווילנא אמר:
דרומאי אמר:
כמו בהרבה מקרים הנוסח הזה נוצר על ידי שילוב של נוסח אשכנז ונוסח ספרד.
נוסח אשכנזים הוא והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ,
ונוסח ספרדים הוא מהר והבא עלינו ברכה ושלום.

גם אני חשבתי כמוך
אבל לפני שהגבתי מהרתי לבדוק את הנוסח הספרדי-עדות מזרח
ובמקרה זה הנוסח הספרדי הוא ממש כמו נוסח ספרד
כך שלהפיל זאת על נוסח ספרד במקרה זה אינו נכון
נוסח הספרדים המקורי אינו כן, עי' אבודרהם ובנוסח הרמב"ם.
כפי הנראה שמדובר בניסיון קדום לשילוב בין שני הנוסחאות.

מאיפוא הבטחון הזה. האם גם נוסח הספרדי נעשה ללא מוסמך. 

ובכן בדקתי את נוסח הרמב"ם בסדר תפילות שלו של 

והנוסח אצלו גם כן 
והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ והוליכנו קוממיות לארצנו

באבודרהם לא בדקתי 
 

אברך

משתמש ותיק
בקיצור, נוסח הרמב"ם וכן נוסח תימן 'הבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ', אז מסתבר שיש בקשה כזו. מעניין באמת מה הפירוש. אולי כעין משל, לאמר ברכה ושלום מרובים כגודל ארבע כנפות הארץ. או בדומה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
באבודרהם לא בדקתי

להשלמת הענין ז"ל האבודרהם

והבא עלינו שלום מהרה שנא' ה' יברך את עמו בשלום ואמר והבא ע"ש ישעיה ז ב יבא שלום מארבע כנפות כל הארץ ע"ש ישע' יא יב ונפצות יהודה יקבץ 
 
דרומאי אמר:
הכהן אמר:
בנוסח אשכנז אומרים ב"אהבה רבה" והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ נוסח דומה לוקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כי לכל הארצות נפוצו המוני (מתוך הקינות)

אבל מה פשר נוסח ספרד מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ? וכי יש שם מאגרי ברכה ושלום?

כמו בהרבה מקרים הנוסח הזה נוצר על ידי שילוב של נוסח אשכנז ונוסח ספרד.
נוסח אשכנזים הוא והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ,
ונוסח ספרדים הוא מהר והבא עלינו ברכה ושלום.

בסידורים הקדמונים של נוסח ספרד כתבו את נוסח הספרדים בסוגריים, ומהר מאד התחילו אנשים לומר את שני הנוסחאות, וזאת התוצאה המוזרה.
וכן הוא ב'כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים', או 'לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום', או 'והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו רפואה שלמה לכל מכותנו'. 


כבר שמעתי מישהו אומר בליל שבת 'וינוחו וישמחו בך בה כל ישראל אוהבי ומקדשי שמך'.

ר' יעקב קמינצקי כבר אמר שהנוסח ספרד היחידי המוסמך הוא נוסח סידור תהילת ה' של חב"ד, וכן הנהוג עד היום בישיבת תורה ודעת שמתפללים בסידור זה. שם כמובן לא נמצאים שיבושים מעין אלה.


גם בסידורי רינת ישראל וקורן אין שיבושים כאלו ולא "קוינו כל היום ומצפים לישועה כשתי המילים האחרונות שייכים לכוונה שיש לכוון בקיווינו כל היום כשבמקור היה כתוב בסוגריים שיש לכוון לצפות לישועה. וכן בסידורים אלו הפיוט ידיד נפש הוא בנוסחו המקורי כפי שמופיע בכתבי יד כמו כתב היד של ספר "חרדים" כשבנוסח הפיילוט המקורי נכתב בין השאר: שפחת עולם ולא שמחת עולם, אנא אלי מחמד לבי ולא הצורה העקומה אלה חמדה לבי, מהר אהוב ולא מהר אהוב, חנני ולא חוננו.
לגבי אהבה רבה, בנוסח ספרד אומרים אהבת עולם.
 
 
במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.
על זה הדרך: הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם. 
(רק לזכור לא לספור כך..)
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מחיפוש אצל חלק מהאשכנזים בזמן הקדמונים היה קיים נוסח זה שכן הוא בסרע"ג ובמחזור ויטרי 

ובקובץ שיטות קמאי ברכות דף יא הביא מסידור חכמי אשכנז שתמה באמת על נוסח זה 

והביאנו לשלום מארבע וכו' עיקר שכן כתוב ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ כי כארבע רוחות שמים פירשתי אתכם ויש שאמ' והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ ותימא וכי הברכה והשלום מארבע כנפות הארץ 

גם בפירוש הרוקח לתפילה יצא נגד נוסח זה

ותאלמנה שפתי שקר כגון בני אדם א שמוסיפים עד באהבה רבה ברכה אחת שאומרים והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ ועליהם ועל כיוצא בהם נאמר כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט כי אין להוסיף תיבה אחת ואין לגרוע תיבה אחת מכל שתיקנו לנו בברכות חסידים ונביאים ראשונים כי לא יסדו תיבה אחת בחנם וקמשנה עתיד ליתן את הדין
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
מרן קודש קודשים אמר:
כשבנוסח המקורי נכתב בין השאר: שפחת עולם ולא שמחת עולם,
חידוד אמר:
בידיד נפש הנוסח המקורי היה 'והיתה לך שפחת עולם' ושינו לומר 'והיתה לה שמחת עולם', ואוסיף שראיתי לאחד מתלמידי הגר"ש אוירבך שכתב שכאמרו לו שכן הנוסח המקורי שנמצא בכתי"ק של החרדים עצמו לא הסכים לשיר כך ואמר שאין זה שיבושי דפוס אלא בכונה שינו מהנוסח המקורי.
 

במבי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בנוסח אשכנז אומרים ב"אהבה רבה" והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ נוסח דומה לוקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כי לכל הארצות נפוצו המוני (מתוך הקינות)

אבל מה פשר נוסח ספרד מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ? וכי יש שם מאגרי ברכה ושלום?

ואולי מצאנו מאגרי ברכה ברוחות העולם 

וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה וגו' (במדבר ב, ג), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ וגו', בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע רוּחוֹת לָעוֹלָם, מִזְרָח מַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם. מִזְרָח, מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם. מַעֲרָב, אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקוֹר וָחֹם יוֹצְאִין לָעוֹלָם. דָּרוֹם, טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם. צָפוֹן, מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם. (במדבר רבה ב-יג)
 

בת עין

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.

לא זהו הטעם.
וגם אין זה ממנהג ה'אהבת ישראל'.

במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.

(אם כי לכאורה כיום שידוע לנו שהנוסח הספרדי המקורי היה בלא 'מהרה', לכאורה פשוט שהכוונה רק להוסיף 'מהרה', וצ"ע).

ודרך אגב, ה'צמח צדיק' נהג לכפול תיבות רבות בתפילתו ונתן לכך טעמים על פי הסוד. כמו למשל ב'אשר יצר', היה כופל פעמיים תיבת 'בחכמה', והסביר כי כוונתו לחכמה תתאה וחכמה עילאה, וכידוע ליודעים. (כיום במנהג ויזניץ אין כופלים כן ב'אשר יצר', אך כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה').
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
להשלמת הענין ז"ל האבודרהם
 
והבא עלינו שלום מהרה שנא' ה' יברך את עמו בשלום ואמר והבא ע"ש ישעיה ז ב יבא שלום מארבע כנפות כל הארץ ע"ש ישע' יא יב ונפצות יהודה יקבץ 
הרב @איש ווילנא, קצת תמוה הפסוק יבא שלום..
מבדיקה קצרה אינו בז ב אלא נז ב, והוא הפסוק הידוע יבוא שלום ינוחו על משכבותם וגו', מישהו יכול להסביר את הקשרו של הפסוק לענין והבא עלינו שלום מהרה??
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
איש ווילנא אמר:
להשלמת הענין ז"ל האבודרהם
 
והבא עלינו שלום מהרה שנא' ה' יברך את עמו בשלום ואמר והבא ע"ש ישעיה ז ב יבא שלום מארבע כנפות כל הארץ ע"ש ישע' יא יב ונפצות יהודה יקבץ 
הרב @איש ווילנא, קצת תמוה הפסוק יבא שלום..
מבדיקה קצרה אינו בז ב אלא נז ב, והוא הפסוק הידוע יבוא שלום ינוחו על משכבותם וגו', מישהו יכול להסביר את הקשרו של הפסוק לענין והבא עלינו שלום מהרה??
נראה לי שצריך לבדוק אם שאלה זו שאלה היא 
רק אחרי שרגילים בדברי האבודרהם שם ובכל מקום 
שמחפש לכל לשון בברכה תימוכים בכתובים 
כפי שיראה המעיין 
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בת עין אמר:
(אם כי לכאורה כיום שידוע לנו שהנוסח הספרדי המקורי היה בלא 'מהרה', לכאורה פשוט שהכוונה רק להוסיף 'מהרה', וצ"ע).
(אין הספר לפני כעת, אבל למיטב זכרוני נוסח האבודרהם בלי "מהר" ועם "מהרה", כך שהאר"י בא רק להוסיף "מהר". וליתר דיוק לא מדובר בהוספה אלא בהכרעה שהנוסח הכפול [שהיה קיים גם לפני האר"י] הוא הנכון ולא כנוסח האבודרהם שלפ"ז מקורו בהגהה כדי לא לכפול הלשון.)
 
חלק עליון תַחתִית