חליפה בשחרית

[י.ק]

בספר פניני תפלה (עמ' סא) כתב שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה נוהג ללבוש חליפה בשחרית, אך היד עם התפילין לא היה מכניס היד לשרוול, אלא תופס את החליפה עם הגרטל, וגם בר"ח נשאר כך במוסף אע"פ שחלץ תפילין. ודבר תמוה הוא, לעמוד לפני ממ"ה הקב"ה בצורה שכזו, ויותר תמוה שנשאר כך גם במוסף למרות שחלץ תפילין. יש מישהו שיודע לאמת עדות זו? 

 וגם מש"כ בשו"ת משנת יוסף ח"ד סי' ד' דחזינן שכן עומדים הבחורים נגד רבם בעת התפלה ואין בזה משום פחיתות כבוד. ע"ש. וכי מביאים ראיה מבחורים צעירים? וכן מש"כ בפסק"ת (סימן צא אות ג) שכיוון שהתפילין ככלי זיין וכבגדי צבא לאנשי חיל אשר בודאי אין משום פחיתות כבוד לעמוד עמהם אף בפני אנשים חשובים. ע"ש. מה הדמיון בין כלי נשק, לבין חליצת שרוול, וכי אם ילכו החיילים בצורה משונה משום שנח יותר ללכת כך מפני הנשק, יהיה מותר להתפלל כך?
 

[מקדש שביעי כל שביעי]

מענין לענין באותו ענין, האם צריך כלל ללבוש חליפה בשחרית?, כיון שכבר מעוטפים בטלית

[טוביה פריד]

בספר פניני תפלה (עמ' סא) כתב שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה נוהג ללבוש חליפה בשחרית, אך היד עם התפילין לא היה מכניס היד לשרוול, אלא תופס את החליפה עם הגרטל, וגם בר"ח נשאר כך במוסף אע"פ שחלץ תפילין. ודבר תמוה הוא, לעמוד לפני ממ"ה הקב"ה בצורה שכזו, ויותר תמוה שנשאר כך גם במוסף למרות שחלץ תפילין. יש מישהו שיודע לאמת עדות זו? 

 וגם מש"כ בשו"ת משנת יוסף ח"ד סי' ד' דחזינן שכן עומדים הבחורים נגד רבם בעת התפלה ואין בזה משום פחיתות כבוד. ע"ש. וכי מביאים ראיה מבחורים צעירים? וכן מש"כ בפסק"ת (סימן צא אות ג) שכיוון שהתפילין ככלי זיין וכבגדי צבא לאנשי חיל אשר בודאי אין משום פחיתות כבוד לעמוד עמהם אף בפני אנשים חשובים. ע"ש. מה הדמיון בין כלי נשק, לבין חליצת שרוול, וכי אם ילכו החיילים בצורה משונה משום שנח יותר ללכת כך מפני הנשק, יהיה מותר להתפלל כך?

אולי י''ל דכיוון דהתחיל בתפילתו כך לפני המלך, וממילא נמצא שבתפילה זו, זהו כבוד המלך-ממילא גם אחרי שהסיר התפילין, ישאר כך שלא לשנות.
ויש להוסיף נופך ע''ז דהרי אליבא דאמת אפשר להכניס היד בכוח עם התפילין לתוך החליפה שתכסנה וילבש הבגד כראוי כדרך לבישתו ללא שינוי. (וכך אני וחסידים רבים עושים-בפרט אלו ההולכים עם גארטל וכו' כהגרי''ש הנ''ל שיותר קל-משא''כ אחינו בני ליטא שלא תמיד סוגרים החליפה וע''כ יותר קשה להם להשחיל הבית יד דילהון מעל התפילין..) ואם כן סבר הגרי''ש דאם הוא אינו עושה ככה, זהו משום נחיותו שיהיה לו יותר כוונה בתפילה כי יש כאלו הבית יד של החליפה מציק להם בידם ולוחצם עם התפילין. ולכן הלך תמיד בשחרית ואף במוסף ככה כדי להורות שזוהו כבודו של מלך בתפילה של שחר . ולכן לא שינה במוסף. ודו''ק.

[אברך]

שאלה

האם מותר להתפלל באופן שחליפתו מונחת על כתפיו ואינו מכניס ידיו בשרוולים.

תשובה

א. לענ"ד אסור, דבעינן לראות את עצמו כאלו עומד לפני המלך ומדבר באימה (מ"ב ריש סי' צ"א), ודומיא דכל המתבאר בשו"ע סי' צ"א משום האי טעמא.
ובינותי בספרים, וראיתי שגם בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל הביאו (פניני תפילה עמ' סא) שאמר שבאופן זה אינו נקרא "היכון" (עי' שו"ע סי' צ"א ס"ב).
וכיו"ב הביאו בהליכות שלמה (פ"ב דבר הלכה אות כ"ג) בשם הגרשז"א זצ"ל שאין ראוי לאדם בריא להתפלל כשמלבושו העליון תלויו על כתפיו, שהרי בשעה שמדבר עם אנשים חשובים אינו עומד כן. וכ"ה בקובץ מבקשי תורה (סיון תשנ"ה סי' קסו אות מג) בשמו.
וכעי"ז כתב הגר"י שפירא זצ"ל (דעת יהודה עמ' לח) דלא יאה להתפלל כך.
וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' ס"ט ד"ה אמנם נראה) דחייבים מדין הכון ללבוש הבגד עליון (חליפה) כדרכו בבתי ידים לפנים, אבל ללבוש הבגד גופא כדרך עראי שאין נכנסין למלך, והיינו שמונח עליו בלי שיכניס היד לבית הזרוע כלל, אין קיום מצות הכון, עכ"ל.
וע"ע באור לציון (ח"ב פי"ג הערות אות ג') שכתב לגבי ברכת המזון 'וכן ראוי להתעטף בבגד העליון, כדי דליהוי עליה אימתא דרביה, וכמ"ש השל"ה והובא במחצית השקל שם, וצריך שיכניס ידיו לשרוולים, ולא כמו שיש נוהגין להניח את הבגד העליון על הכתפיים בלבד', עכ"ל.
ובאשי ישראל (פ"י הערה יא) ששמע מהגר"י אברמסקי זצ"ל שאין ראוי ללכת כך ואף שלא בשעת התפילה.
וע"ע בכה"ח דלהלן אות ג'.
ב. אמנם הגרח"ק שליט"א מעיד ששאל למרן החזו"א האם מותר להתפלל כשהוא לבוש במעיל בלי שיכניס את הידים לשרוולים, וענה לו מרן 'אני מתפלל כך', והבין מזה הגרח"ק שדעת החזו"א דמותר לכל להתפלל כך, דחשיב כדרך שהולכים לפני אנשים חשובים (עי' ארחות רבינו (במהדורה הישנה ח"א עמ' קלח וח"ג עמ' רז אות ז', ובמהדורה החדשה ח"א עמ' קח אות ט"ז ועמ' רנז אות כ"ה) ומעשה איש (ח"ד עמ' קיג) ובס' דעת נוטה (ח"א תשו' ק"ה עמ' רפא, ובמקורות וביאורים שם)).
וכן ראיתי שהגרי"י פוזן שליט"א כתב בתשו' שמותר להתפלל כך אם יש צורך בזה, עכ"ד.
ולכאו' דעת המתירין בזה צלע"ג [ודו"ק דהגר"י שפירא זצ"ל מתלמידיו המובהקים של מרן החזו"א לא ס"ל להיתר בזה וכנ"ל. ואולי אף ס"ל דדלמא לא היקל החזו"א אלא לעצמו דהוה גביה שעת הדחק מחמת חולי וכדו'].
ג. אלא דיל"ד במה שמצוי בשחרית שביד שבה מניחין תפילין אין מכניסין היד בשרוול, דדלמא אחר שהורגלו בזה, ויעמדו כך גם לפני רבנים חשובים, א"כ הוי דרך כבוד, או דלמא דבעינן ראוי לעמוד גם לפני אנשים חשובים גויים.
שו"ר בכה"ח (סי' צ"א סוס"ק כ"ו) שכתב 'וע"כ במקום שמלבוש העליון שלהם מקום הזרועות הם צרים וצריך לחלצם מפני לבישת התפילין, צריך לחזור וללבשם אח"כ, כי אין כבוד לעמוד כך לפני המלך ולהתפלל יד חולצת ויד לובשת, או יעשה להם קרסים כדי שלא יצטרך לחלצם ולחזור ללבשם אלא יתיר הקרסים', עכ"ל. ומבואר דס"ל לאיסור בזה.
וכ"כ בתשוה"נ (ח"א סי' ס"ט שהובא לעיל) וז"ל: נוכחתי שדוקא הלובשים חגורה בבוקר לתפלה, לפעמים כשיש להם תפילין של יד אין מקיימין הכון, שמצד אחד לובשים חגורה, אבל מצד שני כיון שאין יד שמאל עם התפילין נכנסת להשרוול של המעיל, אז הבתי ידים מונחים חציים על הכתף, ואין זה דרך כבוד שייכנסו אל המלך, וחייבים מדין הכון ללבוש הבגד עליון (חליפה) כדרכו בבתי ידים לפנים ועם הכפתורים סגורים, ואז הוספת החגורה מדת חסידות, אבל ללבוש הבגד גופא כדרך עראי שאין נכנסין למלך, והיינו שמונח עליו בלי שיכניס היד לבית הזרוע כלל, ורובא דרובא הנוהגין להתפלל בחגורה בבוקר מלובשים כן, ובזה גופא ביטלו מצות הכון, ואם כן אין קיום מצות הכון אף שלבוש אז בחגורה, ויש לתמוה שלא העירו בזה, שבקל יכולים לתקן ולקיים מצוה זאת כהלכתה. (והלובשין בלא חגורה, אף אם לא מכניסים היד להשרוול, לכה"פ מניחים על הכתף, אבל הרוצים לחגור מעבירין המעיל מתחת לכתף השמאלי, ובזה יותר גרע), עכ"ל.
ובס' פניני תפילה (עמ' סא) הביא הנהגת הגריש"א זצ"ל, שהיה לובש החליפה בלי להכניס היד בשרוול השמאלי, אלא קושר אותו צמוד לגופו ע"י הגרטל, ונשארת היד השמאלית בחולצה בלבד. והוסיף שבראש חודש נשאר כך גם בתפילת מוסף, אע"פ שכבר חלץ התפילין, עכת"ד.

[הכהן]

(וכך אני וחסידים רבים עושים-בפרט אלו ההולכים עם גארטל וכו' כהגרי''ש הנ''ל שיותר קל-משא''כ אחינו בני ליטא שלא תמיד סוגרים החליפה וע''כ יותר קשה להם להשחיל הבית יד דילהון מעל התפילין..)

נוכחתי שדוקא הלובשים חגורה בבוקר לתפלה, לפעמים כשיש להם תפילין של יד אין מקיימין הכון, שמצד אחד לובשים חגורה, אבל מצד שני כיון שאין יד שמאל עם התפילין נכנסת להשרוול של המעיל, אז הבתי ידים מונחים חציים על הכתף, ואין זה דרך כבוד שייכנסו אל המלך, וחייבים מדין הכון ללבוש הבגד עליון (חליפה) כדרכו בבתי ידים לפנים ועם הכפתורים סגורים, ואז הוספת החגורה מדת חסידות, אבל ללבוש הבגד גופא כדרך עראי שאין נכנסין למלך, והיינו שמונח עליו בלי שיכניס היד לבית הזרוע כלל, ורובא דרובא הנוהגין להתפלל בחגורה בבוקר מלובשים כן, ובזה גופא ביטלו מצות הכון, ואם כן אין קיום מצות הכון אף שלבוש אז בחגורה, ויש לתמוה שלא העירו בזה, שבקל יכולים לתקן ולקיים מצוה זאת כהלכתה.

[חייל של הרבי]

אאל"ט, גם כך נהג כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, השאיר את הסירטוק במוסף באותו אותו אופן שהיה בשעת התפילה עם תפילין. דהיינו, שיד שמאל אינה בשרוול, אלא השרוול מושמט מטה, והסירטוק סגור בכפתוריו ומהודק באבנט.

[לבי במערב]

אך לאידך, הקפיד שלא יִכָּנס ויֵחָגֵר ה'ארבעל' (= בית־יד, שרוול) תחת האבנט.

[לבי במערב]

אגב, יש שני אופנים ללבישת החליפה בעת שהתפילין על זרועו - כשהשרוול הב' תלוי ועומד מאחוריו (והכפתורים אינם רכוסים), או שמכניסו תחת בית־שחיו (והכפתורים במקומם עומדים, רכוסים לתפארה).
באופן הראשון יתכן לומר שיש חסרון בלבישה, אך לא כן לכאו' בזה השני.

[הכהן]

אגב, יש שני אופנים ללבישת החליפה בעת שהתפילין על זרועו - כשהשרוול הב' תלוי ועומד מאחוריו (והכפתורים אינם רכוסים), או שמכניסו תחת בית־שחיו (והכפתורים במקומם עומדים, רכוסים לתפארה).
באופן הראשון יתכן לומר שיש חסרון בלבישה, אך לא כן לכאו' בזה השני.

(והלובשין בלא חגורה, אף אם לא מכניסים היד להשרוול, לכה"פ מניחים על הכתף, אבל הרוצים לחגור מעבירין המעיל מתחת לכתף השמאלי, ובזה יותר גרע)

[לבי במערב]

לפענ"ד, ודאי לא גרע טפי מהאופן הראשון.
עכ"פ, מדברים התלויים באובנתא דליבא הוא זה.

[יעקב שלם]

מענין לענין באותו ענין, האם צריך כלל ללבוש חליפה בשחרית?, כיון שכבר מעוטפים בטלית

אחד מהחברים כאן העיד שר' חיים גריינמן לא הקפיד על כך ואמר שהטלית זה כמו בגד עליון
הלא כן?

[י.ק]

מי שיש לו תמונות של הגריש"א זצ"ל ועוד גדולים מכל העדות, איך התפללו בשחרית של חול, נשמח מאוד שיעלה לפורום

[פפפפ]

בספר פניני תפלה (עמ' סא) כתב שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה נוהג ללבוש חליפה בשחרית, אך היד עם התפילין לא היה מכניס היד לשרוול, אלא תופס את החליפה עם הגרטל, וגם בר"ח נשאר כך במוסף אע"פ שחלץ תפילין. ודבר תמוה הוא, לעמוד לפני ממ"ה הקב"ה בצורה שכזו, ויותר תמוה שנשאר כך גם במוסף למרות שחלץ תפילין. יש מישהו שיודע לאמת עדות זו? 

 וגם מש"כ בשו"ת משנת יוסף ח"ד סי' ד' דחזינן שכן עומדים הבחורים נגד רבם בעת התפלה ואין בזה משום פחיתות כבוד. ע"ש. וכי מביאים ראיה מבחורים צעירים? וכן מש"כ בפסק"ת (סימן צא אות ג) שכיוון שהתפילין ככלי זיין וכבגדי צבא לאנשי חיל אשר בודאי אין משום פחיתות כבוד לעמוד עמהם אף בפני אנשים חשובים. ע"ש. מה הדמיון בין כלי נשק, לבין חליצת שרוול, וכי אם ילכו החיילים בצורה משונה משום שנח יותר ללכת כך מפני הנשק, יהיה מותר להתפלל כך?

כיון דהתפילין הם צורת התפילה והיה לו כנראה קשה להכניס את היד עם התפילין לשרוול החליפה ממילא אין בזה בעיה של היכון ואדרבה הר"ז כמתקשט בתכשיטי המלך וממילא כיון שאפשר בשחרית אפשר גם במוסף דכבר אינו פחיתות כבוד לעמוד לפני המלך כן
 

[ב. זעירא]

אגב, יש שני אופנים ללבישת החליפה בעת שהתפילין על זרועו - כשהשרוול הב' תלוי ועומד מאחוריו (והכפתורים אינם רכוסים), או שמכניסו תחת בית־שחיו (והכפתורים במקומם עומדים, רכוסים לתפארה).

או להלביש את השרוול מעל התפילין, או פשוט להפשיל את שרוולו עד למעלה ממקום הנחת תפילין...
לא חשבת ע"ז?

[אברך]

מענין לענין באותו ענין, האם צריך כלל ללבוש חליפה בשחרית?, כיון שכבר מעוטפים בטלית

אחד מהחברים כאן העיד שר' חיים גריינמן לא הקפיד על כך ואמר שהטלית זה כמו בגד עליון
הלא כן?

לא שמעתי כן מעולם (אמנם אין לא שמענו ראיה).
 

[אבי אטיאס]

בפשטות צ"ל דכך הוא הדרך ואדרבה כמו דנהגו בחורי ישראל לחבוש המגבעת מעל התפילין ומובן הוא דכך היא צורת היהודי העומד בתפילתו דזוהי הנוחות המירבית וקוב"ה אינו מלך בשר ודם והבן,

[יערב שיחי]

הייתי נוכח במעמד הנחת תפילין אצל אדמו"ר מראחמסטריווקא שליט"א, וראיתי שיש לו רוכסן מיוחד ובלתי נראה בשרוול של יד שמאל, וכן כו"כ מחסידיו ההולכים בדרכו.

[מסתפק במועט]

הייתי נוכח במעמד הנחת תפילין אצל אדמו"ר מראחמסטריווקא שליט"א, וראיתי שיש לו רוכסן מיוחד ובלתי נראה בשרוול של יד שמאל, וכן כו"כ מחסידיו ההולכים בדרכו.

זה פטנט נהדר. פעם חשבתי שחבל שלא מכניסים את זה לתפירת החליפות.

[לבי במערב]

או להלביש את השרוול מעל התפילין, או פשוט להפשיל את שרוולו עד למעלה ממקום הנחת תפילין... לא חשבת ע"ז?

הראשון - בד"כ - קשה ליישום, והשני יש בו בעי' מצד אחר (מקומות המכוסים - מלבד מנהג ישראל לכסות התש"י. ובכל מקרה, ג"ז אינו דרך כבוד).
 

[לבי במערב]

לא שמעתי כן מעולם (אמנם אין לא שמענו ראיה).

בדבר הרגיל ומצוי הוי ראי', כמובן.
 

[אבי חי]

לא שמעתי כן מעולם (אמנם אין לא שמענו ראיה).

בדבר הרגיל ומצוי הוי ראי', כמובן.

איצ"ל שלא התפלל כך באופן רגיל...

השאלה היא מה היתה דעתו העקרונית על כך.
 

[י.ק]

וראיתי שיש לו רוכסן מיוחד ובלתי נראה בשרוול של יד שמאל

זה הפיתרון שכתב הכה"ח בס' צא ע"ש

יש למישהו תמונות?

[יערב שיחי]

אנסה להשיג.
לא רואים כלום, צריך שמישהו יפתח את הרוכסן כדי לצלם...

[דרומאי]

בספר פניני תפלה (עמ' סא) כתב שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה נוהג ללבוש חליפה בשחרית, אך היד עם התפילין לא היה מכניס היד לשרוול, אלא תופס את החליפה עם הגרטל, וגם בר"ח נשאר כך במוסף אע"פ שחלץ תפילין. ודבר תמוה הוא, לעמוד לפני ממ"ה הקב"ה בצורה שכזו, ויותר תמוה שנשאר כך גם במוסף למרות שחלץ תפילין. יש מישהו שיודע לאמת עדות זו? 

 וגם מש"כ בשו"ת משנת יוסף ח"ד סי' ד' דחזינן שכן עומדים הבחורים נגד רבם בעת התפלה ואין בזה משום פחיתות כבוד. ע"ש. וכי מביאים ראיה מבחורים צעירים? וכן מש"כ בפסק"ת (סימן צא אות ג) שכיוון שהתפילין ככלי זיין וכבגדי צבא לאנשי חיל אשר בודאי אין משום פחיתות כבוד לעמוד עמהם אף בפני אנשים חשובים. ע"ש. מה הדמיון בין כלי נשק, לבין חליצת שרוול, וכי אם ילכו החיילים בצורה משונה משום שנח יותר ללכת כך מפני הנשק, יהיה מותר להתפלל כך?

ודאי שלא השאיר הזרוע מגולה, אלא כיסה עם שרוול החולצ, ורק החליפה לא לבש. וכיון שמכוסה בטלית לית לן בה מצד חסרון הבגד עליון.
 

[י.ק]

ודאי שלא השאיר הזרוע מגולה

לא התכוונתי שהשאיר זרוע מגולה, אלא עצם זה שהחליפה תלויה בצד ומתנפנפת, זה נראה קצת מוזר לעמוד כך לפני גדולים

[ב. זעירא]

או להלביש את השרוול מעל התפילין, או פשוט להפשיל את שרוולו עד למעלה ממקום הנחת תפילין... לא חשבת ע"ז?

 והשני יש בו בעי' מצד אחר (מקומות המכוסים - מלבד מנהג ישראל לכסות התש"י. ובכל מקרה, ג"ז אינו דרך כבוד).

כמובן שאת שרוול החולצה מורידים על התפילין.
לא כל החסידים הולכים עם שרוולים קצרים...
 

[לבי במערב]

ועדיין, גם שרוול־חליפה מופשל כלפי מעלה אינו דרך־כבוד.

שרוול־חולצתי ארוך הוא; פשוט כך הבנתי מהתיאור דלעיל.
ולמקרה טעות (כפי שאכן אירע), הוספתי דברי שבסוף המוסגר (וכעת חזרתי והדגשתי אותם שנית).

[יאיר אור]

זכורני דבר פלא בתשובת והנהגות להגר"מ שרנבוך שמצדד שמן הדין היה ראוי ללבוש אבנט מיוחד לתפילה-גארטיל
כמו שנוהגים החסידים אך מאחר ורואה שדוקא אלו שחוגרים גרטיל משאירים השרוול תלוי לכך כותב עדיף שלא ללבוש גארטיל...

[אבי חי]

זכורני דבר פלא בתשובת והנהגות להגר"מ שרנבוך שמצדד שמן הדין היה ראוי ללבוש אבנט מיוחד לתפילה-גארטיל
כמו שנוהגים החסידים אך מאחר ורואה שדוקא אלו שחוגרים גרטיל משאירים השרוול תלוי לכך כותב עדיף שלא ללבוש גארטיל...

 

וכ"כ בתשוה"נ (ח"א סי' ס"ט שהובא לעיל) וז"ל: נוכחתי שדוקא הלובשים חגורה בבוקר לתפלה, לפעמים כשיש להם תפילין של יד אין מקיימין הכון, שמצד אחד לובשים חגורה, אבל מצד שני כיון שאין יד שמאל עם התפילין נכנסת להשרוול של המעיל, אז הבתי ידים מונחים חציים על הכתף, ואין זה דרך כבוד שייכנסו אל המלך, וחייבים מדין הכון ללבוש הבגד עליון (חליפה) כדרכו בבתי ידים לפנים ועם הכפתורים סגורים, ואז הוספת החגורה מדת חסידות, אבל ללבוש הבגד גופא כדרך עראי שאין נכנסין למלך, והיינו שמונח עליו בלי שיכניס היד לבית הזרוע כלל, ורובא דרובא הנוהגין להתפלל בחגורה בבוקר מלובשים כן, ובזה גופא ביטלו מצות הכון, ואם כן אין קיום מצות הכון אף שלבוש אז בחגורה, ויש לתמוה שלא העירו בזה, שבקל יכולים לתקן ולקיים מצוה זאת כהלכתה. (והלובשין בלא חגורה, אף אם לא מכניסים היד להשרוול, לכה"פ מניחים על הכתף, אבל הרוצים לחגור מעבירין המעיל מתחת לכתף השמאלי, ובזה יותר גרע), עכ"ל.

[י.ק]

זה מה שבינתיים מצאתי
מי שיש לו עוד תמונות שיעלה

הרב-יוסף-שלום-אלישיב-ציטוט-על-תפילה.jpg