פסחים מט. משנה: ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו וכו.. ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו, אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו, יחזור ויבער, ואם לאו יבטל בליבו. ע"כ
וקשה לי הרי מדאוריתא מספיק ביטול בלב, ורק מדרבנן צריך לבער . למה לא אומרים עוסק במצוה פטור מן המצוה, כי יש פה עוסק במצוה לשחוט את פסחו ולמול את בנו, מול מצוה של ביעור חמץ שרבנן תיקנו (אפילו דיש ביטול בלב)
מילא לפי תוס' בסוכה( דף כה. ד"ה שלוחי מצוה)שיכול לקיים שניהם אין את הפטור של עוסק במצוה, אבל לפי הר"ן (שם) שגם ביכול לקיים שניהם יש פטור של עוסק במצוה, למה פה מטריחים אותו, איך הר"ן מסתדר אם המשנה? (הר"ן נפסק להלכה עיין שו"ע או"ח ס' לח ס' ח)
וקשה לי הרי מדאוריתא מספיק ביטול בלב, ורק מדרבנן צריך לבער . למה לא אומרים עוסק במצוה פטור מן המצוה, כי יש פה עוסק במצוה לשחוט את פסחו ולמול את בנו, מול מצוה של ביעור חמץ שרבנן תיקנו (אפילו דיש ביטול בלב)
מילא לפי תוס' בסוכה( דף כה. ד"ה שלוחי מצוה)שיכול לקיים שניהם אין את הפטור של עוסק במצוה, אבל לפי הר"ן (שם) שגם ביכול לקיים שניהם יש פטור של עוסק במצוה, למה פה מטריחים אותו, איך הר"ן מסתדר אם המשנה? (הר"ן נפסק להלכה עיין שו"ע או"ח ס' לח ס' ח)