דוגמאות של 'פת הבאה בכיסנין' לכל הדעות

כידוע יש מחלוקת מה זה פת הבאה בכיסנין - 'ממולא', 'נילוש' ו'נכסס'

אני מחפש דוגמאות של מאפים בימינו, שהם לכו"ע פת הבאה בכיסנין, דהיינו שהם גם 'ממולא' גם 'נילוש' וגם 'נכסס'

אשמח אם חו"ר הפורום יעזרו לי בזה
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
אביגדור אהרן אמר:
וי"א גם ופלים
מי הי"א? ומה הנידון?
הבצק לא מתוק
זה בעצם לא נילוש. א"כ זה לא לכל הדעות? אני מחפש מאפה שיש בו את שלושת המעלות - 'ממולא', 'נילוש' ו'נכסס'
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
יש להבדיל בין ודאי ברכתו מזונות לודאי פהב"כ (רצ"ל א"נ שיש מחלוקת ומאן דסבר הא לא סבר הא).

ופלים י"א שאן לו תואר לחם לרוב דקותו, וע"כ הוא ודאי מזונות.

פטיפורים אינו נכסס.
 

בן ראם

משתמש ותיק
הדוגמאות המובאות ב"וזאת הברכה" הן שטרודל מבצק מתוק, ודיקליות- סוג של עוגיות ממולאות סוכר.
דקליות.jpg
 

מה אדבר

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
מה אדבר אמר:
בן ראם אמר:
דוגמא מפתיעה לענ"ד- בוטנים מצופים מסוגים שונים

לא כולם מתוקים

א"צ דווקא מתוק
ביאור הלכה סימן קסח
ע"כ אין לברך על פת כיסנין בתוך הסעודה אא"כ הוא פת כיסנין לכו"ע [דהיינו שממולא וגם נילוש בדבש וכה"ג והוא דק ויבש]
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
עפר ואפר אמר:
מה אדבר אמר:
לא כולם מתוקים

א"צ דווקא מתוק
ביאור הלכה סימן קסח
ע"כ אין לברך על פת כיסנין בתוך הסעודה אא"כ הוא פת כיסנין לכו"ע [דהיינו שממולא וגם נילוש בדבש וכה"ג והוא דק ויבש]
איפה מוכח שזה דווקא מתוק? מקובל (אולי זה כבר מופיע בפוסקים) שבחלב הוי נילוש אף שאי"ז מתוק
 

אביגדור אהרן

משתמש רגיל
הנדון בופלים הוא כיון שלא נאפה כדרך אפיית פת אלא בשני טסי ברזל חמים (כרגע לא מצאתי מקור מוסמך אבל יש לי בביתי ספר שנקרא כיצד מברכין והוא כותב סברא זו)
לגבי הבצק נראה לי שלפחות בחלק מהופלים הבצק מתוק
 

מה אדבר

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
מה אדבר אמר:
עפר ואפר אמר:
א"צ דווקא מתוק
ביאור הלכה סימן קסח
ע"כ אין לברך על פת כיסנין בתוך הסעודה אא"כ הוא פת כיסנין לכו"ע [דהיינו שממולא וגם נילוש בדבש וכה"ג והוא דק ויבש]
איפה מוכח שזה דווקא מתוק? מקובל (אולי זה כבר מופיע בפוסקים) שבחלב הוי נילוש אף שאי"ז מתוק
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קסח סעיף ז
וי"א שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה, והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה, ( וי"א שזה נקרא פת גמור, אלא אם כן יש בהם הרבה תבלין או דבש כמיני מתיקה שקורין לעקי"ך שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר, וכן נוהגים)
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
מה אדבר אמר:
ביאור הלכה סימן קסח
ע"כ אין לברך על פת כיסנין בתוך הסעודה אא"כ הוא פת כיסנין לכו"ע [דהיינו שממולא וגם נילוש בדבש וכה"ג והוא דק ויבש]
איפה מוכח שזה דווקא מתוק? מקובל (אולי זה כבר מופיע בפוסקים) שבחלב הוי נילוש אף שאי"ז מתוק
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קסח סעיף ז
וי"א שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה, והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה, ( וי"א שזה נקרא פת גמור, אלא אם כן יש בהם הרבה תבלין או דבש כמיני מתיקה שקורין לעקי"ך שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר, וכן נוהגים)
ברור.
ואין כבטנים מצופים שהעיקר הוא התבלין.
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
אביגדור אהרן אמר:
שמעתי פעם שחלק מהבוטנים המצופים מצופים בשהכל אשמח בעזרת החברים בנושא

נכון. שעשוי מקמח תפו"א


(יש טוענים שאפי' אם עשוי מקמח חיטה י"ל בפה"א כי הוא מהמקרים היוצאי דופן מכל שיש בו דגן).
 

מה אדבר

משתמש ותיק
וופלים יש לדון בהם מתרי אנפי:
א- שמא יש בהם ג' התנאים.
ב- גם אם אינו פהב''כ יש מקום לברך עליו בתוך הסעודה, דדבר העשוי מבלילה רכה מאד אינו נחשב לפת, שכן אין עליו תוריתא דנהמא.
 

הגלילי

משתמש רגיל
יש מאכל שנקרא בקלאווה מצוי אצל יוצאי מרוקו והוא ממש לכל הדעות כיון שהוא נילוש בהרבה סוכר וממולא בשקדים ואגוזים ועשוי מבצק נכסס כמו בצק פילו למי שמכיר.
 

[email protected]

משתמש רשום
בנידון הוופלים לא הזכירו כאן שיש שהחמירו שאינו פת הבאה בכיסנין כיון שהמילוי אינו נאפה יחד עם הבצק אלא נוסף אחרי האפיה, מאידך אפשר שהתנאי שיהיה ממולא בשעת אפיה אינו אלא להגדיר הדבר כמאכל אחד, וכאן נמי כך הוא המאכל וכך יוצא מהמפעל כמאכל אחד עם המלוי
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנידון הוופלים לא הזכירו כאן שיש שהחמירו שאינו פת הבאה בכיסנין כיון שהמילוי אינו נאפה יחד עם הבצק אלא נוסף אחרי האפיה, מאידך אפשר שהתנאי שיהיה ממולא בשעת אפיה אינו אלא להגדיר הדבר כמאכל אחד, וכאן נמי כך הוא המאכל וכך יוצא מהמפעל כמאכל אחד עם המלוי

בסופגניה זה גם אחרי. אא"כ נימא דהוי מעשה קדרה.
 
חלק עליון תַחתִית