המתפלל ביחידות מוסף של יו"ט של פסח או של שמיני עצרת, וכן נשים, האם משנים ההזכרה?

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

המתפלל ביחידות מוסף של יו"ט של פסח או של שמיני עצרת, וכן נשים, האם משנים ההזכרה?

שליחה על ידי אברך » 14 מאי 2018, 14:38

א. קי"ל (שו"ע סי' קי"ד ס"ב) דאין היחיד רשאי לשנות ההזכרה עד שיכריז הש"ץ. ויש לדון ביחיד המתפלל בלא מנין, וכדמצוי בנשי דידן, שהרי אין להן ש"ץ שיכריז.

ב. ובשלמא באופן שיש רק ביהכנ"ס אחד בעיר ורוב בני העיר התפללו שם, א"כ לכאו' י"ל דכל היחידים נגררים אחריהם, וכדמצינו לענין קבלת שבת שהיחיד נגרר אחר הציבור (שו"ע סי' רס"ג סי"ב), וכן מצינו לענין דיני שבוע שחל בו ט"ב (עי' מ"ב סי' תקנ"א סקנ"ו ובשעה"צ שם סקנ"ז), שאם במוצ"ש התפללו הקהל ערבית, גם היחיד שעדיין לא התפלל, והוא באמצע סעודה שלישית, נגרר אחריהם, ואסור בבשר ויין.

ג. ואם יש כמה בתי כנסיות בעיר, מצינו בשעה"צ (סי' תקנ"א סקנ"ו) שכתב ד'אם יש בעיר שתי בתי כנסיות, היחיד נגרר אחר אותו מקום שהוא הולך שם להתפלל', עכ"ל. ולכאו' כוונתו לביהכנ"ס שהוא רגיל לילך לשם להתפלל בקביעות, דנגרר אחריהם. ולפ"ז לכאו' י"ל דה"ה בנידו"ד דנגרר אחר הציבור.

ד. אבל בנשים שאינן רגילות לילך לביהכנ"ס, אכתי יל"ד מה יעשו.
והנה המג"א (סי' קי"ד סוס"ק ב') כתב 'ונ"ל הדר במקום שאין מנין ימתין עד זמן שמתפללין בקהלות'. והעתיקוהו הא"ר (סוס"ק ג') והבה"ט (סק"ב) והגר"ז (סוס"א).
והפמ"ג (א"א שם) כתב 'ובני יישובים ימתינו עד שבע כבסימן רפ"ו [סעיף א], דכהאי גוונא חזקה על ציבור כו', עיין מנחות ס"ח [ע"א] הרחוקים מותרים מחצות ואילך', עכ"ל. וכ"כ הדה"ח (סי' ל"ג סעי' ל"א) 'אפי' חולה או אונס שמתפלל בביתו לא יתפללו תפלת מוסף קודם שיתפללו הציבור לכן בני הישובים המתפללין בלא מנין ימתינו בשמיני עצרת מלהתפלל מוסף עד סמוך לסוף שש שעות ואז יתפללו מוסף ויאמרו משיב הרוח', עכ"ל.
והעתיקם המ"ב (סק"ח) וז"ל 'ואפילו אם הוא מתפלל בביתו אסור להזכיר קודם שמתפללין הצבור, ולכן בני הישובים כשמתפללין בלא מנין, ימתינו בשמיני עצרת מלהתפלל מוסף עד סמוך לסוף שש שעות, דבודאי לא יאחרו הצבור יותר מלהתפלל המוסף, ואז יתפללו מוסף ויאמרו משיב הרוח', עכ"ל [ובשעה"צ (סק"ז): פמ"ג ודה"ח].
ומשמע דכוונת הפוסקים הנ"ל דבמקום שאין מנין אזלינן בתר שאר מקומות שבהם יש מנין [ולכאו' אם במקום אחד כבר התפללו הר"ז מהני].

[הדברים דלהלן נערכו מחדש]:
ה. ולכאו' הדברים צ"ב, אמאי נגררים בני היישוב אחר בני העיר, כיון שהם ב' מקומות נפרדים. והיה מקום לומר דכוונת הפוסקים, דסגי להמתין שיעור זמן שיכולים ציבור להתפלל. אבל מלבד דאין משמע כן מסתימת לשון הפוסקים, גם בפמ"ג ודה"ח ומ"ב הנ"ל, שכתבו דבעינן להמתין עד סוף זמן תפילת מוסף, לכאו' מבואר דבעינן שיתפללו הציבור בפועל, ולכן רק סמוך לסוף הזמן ידעינן בבירור שכבר התפללו.
ואולי י"ל דכיון דכל מה שצריך הכרזה הוא מדרבנן, א"כ יכלו רבנן לקבוע הגדרים והדינים כרצונם, והבינו הפוסקים דבכה"ג שאין שם ציבור וש"ץ, מסתבר שיגררו אחר שאר העולם.
ואכתי צל"ע דכבר מיד בשחר, בוודאי באיזה מקום בעולם התפללו מוסף, שהרי יש מקומות שבהם היום מתחיל מוקדם יותר, וא"כ אי"צ להמתין כלל, ומהו שכתבו הפוסקים דיש להמתין עד זמן שמתפללים בקהלות. וצ"ל דאין להתחשב אלא בציבור שנמצאים באותו אזור זמן.
ומה שהצריכו הפמ"ג והדה"ח והמ"ב להמתין עד סמוך לסוף זמן תפילת מוסף, לכאו' הוא משום חשש שמא לא התפללו עדיין בשום מקום, ורק סמוך לסוף הזמן, תלינן דבודאי התפללו, וכמ"ש הפמ"ג דכה"ג חזקה על ציבור. ולכאו' הוא תמוה לחוש שמא לא התפללו בשום מקום, ומה שהביא הפמ"ג מהמשנה במנחות סח. (פ"י מ"ה) לגבי קרבן העומר, דהרחוקים מותרים מחצות היום [דט"ז ניסן], משום דחזקה על הציבור שלא יאחרו להקריב אחרי חצות, חדא א"כ גם בנידו"ד יש להקל מחצות היום, ומ"ט החמיר עד סמוך לסוף שעה ששית, ועוד דשאני התם שהכל תלוי במעשה אחד, של ההקרבה, ובזה חיישינן שמא נתעכבו, אבל בנידו"ד לכאו' סגי שיתפללו אפי' במקום אחד, ומהיכי תיתי לחוש שמא כל העולם נתעכבו ולא התפללו מוסף. ובפרט דהתם הוי נידון בדאורייתא של איסור חדש, והכא הוי דרבנן.
ובאמת לכאו' מסתימת לשון המג"א והפוסקים שהעתיקוהו (הא"ר והגר"ז והבה"ט) 'עד זמן שמתפללין בקהלות', משמע דסגי להמתין עד זמן שיש לשער שכבר התפללו בקהלות, ואי"צ להמתין עד סמוך לסוף זמן מוסף, וצ"ע.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

המתפלל ביחידות מוסף של יו"ט של פסח או של שמיני עצרת, וכן נשים, האם משנים ההזכרה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 מאי 2018, 15:17

ישר כח ר' אברך, על דבריך המפורטים והמסוגננים יפה.
ייתכן לומר -בני הישוב נגררים לעיר הסמוכה אחר שרגליהם דורכת במקום ויש להם זיקה לעיר לגבי אי אלו ענינים. ולכך כל שאין הכרזה במקומם נטפלים הם לעיר הגדולה. ודוגמא כעין מה שמצינו לענין מגילה שהיו בני כפרים מקדימים ליום הכניסה. (רק דוגמא לא ראיה)
רש"י מגילה ב.
שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי כתקנת עזרא (בבא קמא פב, א), והכפרים אינן בקיאין לקרות.
נ.ב אם אני מבין נכון, גם אתה מסכים שאם הבעל התפלל בזה אין הדברים אמורים בפרט שאשה מעיקר הדין כלל אינה חייבת בתפילת מוסף כהנ' למטה.

ולפלפולא ייתכן להציע שכל הענין שאין לשנות ההזכרה עד שיכריז הש"ץ אמור לגבי בר חיוב ממש, אולם אישה הפטורה מתפילת מוסף ויותר מכך העיר במהרש"ק (בס' תריג' מצוות מ' ש') היאך נשים מתפללין תפילת מוספין, כיון דפטורין דהו"ל מ"ע שהז"ג וקיי"ל באו"ח (סי' קז סא') דאין מתפללין תפילת נדבה בשבת עיי"ש. וכתבנו אז ליישב -חלוק הדין גבי נשים כל שמקבלות עליהם לקיים מצוות אף שאינם מחויבות בהם כמו מהז"ג, גדר קיום המצוה ניתן לו תוקף כשל מחויב מה"ת, משא"כ המתפלל נדבה, הגברא עצמו כבר נפטר מחובת התפילה, ולכך תפילתו היא בדין נדבה שלא כן נשים שקיבלו עליהם לקיים ולהתחייב בגדרי המצוה וחובת התפילה ה"ה בגדר קיום דאורייתא אחר שקיבלו עליהם בתורת חיוב.
ולפ"ז ייתכן לומר, שכל הדין שנגררים כלפי המחוייבים מעיקר הדין, אולם נשים שמעיקר הדין פתורות אלא שקבלו עליהם אם שיש בזה גריעותא קצת, מצד שני בענין שהעלתם יש להם קולא ויש לדחות ולדון.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: בן איש חי | 1 אורח