במבי אמר:תורתינו הקדושה היא תורת חיים וניתן לדלות ממנה כללים רבים ב"נפש האדם", הפתגם אומר שהאדם מהלך בעולמו 70 שנה ואף את עצמו איננו מכיר,
מכל סוגיא ממוצעת ניתן לכרות כלל או צורת התנהגות המצויה בקרב האנשים, והרווח בדבר זה הוא במעט העמל ורב התוצאה,
מעלות מגישה זו:
א. שנכיר את חולשותינו אך בעיקר את מעלתינו כי אדם שלא מודע לכליו הוא כאופה ללא תנור וככבאי ללא צינור מים.
ב. שניגשים לסוגיא עם ידיעה שייתכן ונמצא בה כללים כנ"ל יש יותר סיכוי שנמצא אותם.
ג. ישנו ציבור גדול הרחוק כמטחוי קשת מלימוד תורני, אך כשיראה אסופת כללים אלה ואחד מהכללים ימצא חן בעיניו (שהרי את עצמו הוא מכיר ופתאם מגלה תכונותיו בתוה"ק)
יש סיכוי שיפתח חשק ללימוד התורה.
מובא בספר מהרי"ל בליקוטים אות פג' - "אמר שמעידים על ר"ת שהיה רוצה ללמוד תמצית מהלכה חמורה היה נותן לפניו תל של זהובים לשמוח בהם ונתרחב ליבו ולמד בכח" עכ"ל !
משמע שאין לזלזל בטבע האנושי וכל מידה יש לנצלה לתועלת וכמובן לעבודת ה'
אני יביא מספר דוגמאות ואני מקווה שהדבר ימצא חן בעיני הצורבים הנמצאים באתרא קדישא הדין, ויוסיפו מהיהלומים שצוברים מידי לימוד ולימוד.
שלו' אמר:ביקשוני כמה בחורים [בגיל 20 פלוס] לשמוע ועד בענין הכרת האני.
אבקשה נא להאיר עיני במקורות והדגשות וכל דבר מועיל בנושא חשוב זה.
יש לך אפשרות להעלות את הספר ?אסף אמר:מומלץ הספר "ישרים דרכי השם" שיחות הגר"י אבר שליט"א
בקונטרס "האדם יחידי" שבו יתכן שיהיה מענה לשאלתך.
למה לדעתך זה לא טוב?ספר וסופר אמר:השאלה מי אני, היא שאלה בעייתית
כי כמו שהעיניים לא רואות את עצמם,
כך האדם בכללותו לא מסוגל לראות ולזהות את עצמו בעצמו
הוא בנוי כדי לראות מחוצה לו ולא את עצמו
והבחורים שאונסים את עצמם לחשוב על עצמם מתוך עצמם
יש בזה סירוס של המחשבה שלא מביא לתוצאות טובות
האדם מכיר את עצמו מתוך מה שיוצא ממנו,
מתוך מה שהוא בוחר,
מתוך מה שהוא מייצר,
מתוך הדברים שהוא מתמודד עליהם
מתוך הדברים שהוא מחובר עליהם
האדם צריך ורצוי לשאול, מה תופס אותי בלימוד, מה תופס אותי בחברה, מה אני אוהב לעשות, במה אני טוב, מתי אני מרגיש חוסר חשק, כלומר: לברר ולהגדיר תגובות שונות למצבים שונים, כדי למפות דברים שאני חווה ויודע, [וכעין מה שפירט הרב @יהודה יעקבזון שליט"א]
אבל לא מומלץ לנסות לחזור עם התמונה המתקבלת, ולהחיל אותה על המהות של עצמו
כי לא טוב להתעסק בשאלות מהות ביחס לעצמו: מה אני, מי אני וכו'
-
לחילופין, אפשר ומומלץ לשאול חברים, שכן רואים אותו מבחוץ, מה הם חושבים עליו,
ולחשוב ולבחון האם זה מדבר אליו האם זה מוצא חן בעיניו, האם זה מפתיע אותו וכו'.
יהודה יעקבזון אמר:כשירצה אדם לברר לעיניו, שום דבר יפה, צריך להשיב לעצמו תחילה על שבע שאלות יפה. דהיינו.
מי מה למי את מי מתי איה איך ולמה.
זה נאמר על נושא אחר, אבל אפשר לקחת אותו גם לנידון שאלתך.
מי אני?
מה אני רוצה?
למי [לאיפה] אני שייך?
את מי אני צריך?
מתי טוב לי?
איה המקום שלי?
איך אני?
ולמה אני עושה כך וכך?
ואני מתנצל, אין לי מקורות...
כתבת שמונה...יהודה יעקבזון אמר:כשירצה אדם לברר לעיניו, שום דבר יפה, צריך להשיב לעצמו תחילה על שבע שאלות יפה. דהיינו.
מי מה למי את מי מתי איה איך ולמה.
תפא"י אבות פ"ב מי"דיהודה יעקבזון אמר:ואני מתנצל, אין לי מקורות...
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:יהודה יעקבזון אמר:כשירצה אדם לברר לעיניו, שום דבר יפה, צריך להשיב לעצמו תחילה על שבע שאלות יפה. דהיינו.
מי מה למי את מי מתי איה איך ולמה.
זה נאמר על נושא אחר, אבל אפשר לקחת אותו גם לנידון שאלתך.
מי אני?
מה אני רוצה?
למי [לאיפה] אני שייך?
את מי אני צריך?
מתי טוב לי?
איה המקום שלי?
איך אני?
ולמה אני עושה כך וכך?
ואני מתנצל, אין לי מקורות...
כתבת שבע שאלות, יש פה שמונה לא?
שלום רב אמר:אולי יעניין את פותח האשכול, מתוך ספר 'לדעת להאמין' של הרב יחזקאל סופר.
בדפים אלה רק מוצגת השאלה 'מי אני' בהרחבה גדולה. מאלף מאד.
לדעת להאמין - 'מי אני'.pdf
סנגורן של ישראל אמר:למה לדעתך זה לא טוב?
שלו' אמר:ביקשוני כמה בחורים [בגיל 20 פלוס] לשמוע ועד בענין הכרת האני.
לפי מה שנראה לי בעניין זה.ספר וסופר אמר:השאלה מי אני, היא שאלה בעייתית
....
לחילופין, אפשר ומומלץ לשאול חברים, שכן רואים אותו מבחוץ, מה הם חושבים עליו,
ולחשוב ולבחון האם זה מדבר אליו האם זה מוצא חן בעיניו, האם זה מפתיע אותו וכו'.
סנגורן של ישראל אמר:למה לדעתך זה לא טוב?ספר וסופר אמר:השאלה מי אני, היא שאלה בעייתית
כי כמו שהעיניים לא רואות את עצמם,
כך האדם בכללותו לא מסוגל לראות ולזהות את עצמו בעצמו
הוא בנוי כדי לראות מחוצה לו ולא את עצמו
והבחורים שאונסים את עצמם לחשוב על עצמם מתוך עצמם
יש בזה סירוס של המחשבה שלא מביא לתוצאות טובות
האדם מכיר את עצמו מתוך מה שיוצא ממנו,
מתוך מה שהוא בוחר,
מתוך מה שהוא מייצר,
מתוך הדברים שהוא מתמודד עליהם
מתוך הדברים שהוא מחובר עליהם
האדם צריך ורצוי לשאול, מה תופס אותי בלימוד, מה תופס אותי בחברה, מה אני אוהב לעשות, במה אני טוב, מתי אני מרגיש חוסר חשק, כלומר: לברר ולהגדיר תגובות שונות למצבים שונים, כדי למפות דברים שאני חווה ויודע, [וכעין מה שפירט הרב @יהודה יעקבזון שליט"א]
אבל לא מומלץ לנסות לחזור עם התמונה המתקבלת, ולהחיל אותה על המהות של עצמו
כי לא טוב להתעסק בשאלות מהות ביחס לעצמו: מה אני, מי אני וכו'
-
לחילופין, אפשר ומומלץ לשאול חברים, שכן רואים אותו מבחוץ, מה הם חושבים עליו,
ולחשוב ולבחון האם זה מדבר אליו האם זה מוצא חן בעיניו, האם זה מפתיע אותו וכו'.
חוזר ומגיד אמר:יש שתי צורות חשיבה בפילוסופיה, האחד לדון על הדבר מבחוץ או לדון על הדבר מבפנים ואלו ואלו...
ונא לא לנסות לשאול חברים מה הם חושבים עליך כי או שהם ישקרו או שהם יגידו את האמת הכואבת ולפעמים היא יותר מידי וקשה לעיכול
המציאות היא שאנשים אומרים לך כל הזמן מה שהם חושבים עליך.חוזר ומגיד אמר:נא לא לנסות לשאול חברים מה הם חושבים עליך כי או שהם ישקרו או שהם יגידו את האמת הכואבת ולפעמים היא יותר מידי וקשה לעיכול
חוזר ומגיד אמר:יש שתי צורות חשיבה בפילוסופיה, האחד לדון על הדבר מבחוץ או לדון על הדבר מבפנים ואלו ואלו...
ספר וסופר אמר:חוזר ומגיד אמר:יש שתי צורות חשיבה בפילוסופיה, האחד לדון על הדבר מבחוץ או לדון על הדבר מבפנים ואלו ואלו...
אה"נ, רק שאת השני האדם לא יכול לעשות על עצמו, בשביל זה יש חברים וכנ"ל
הערשלה אמר:המציאות היא שאנשים אומרים לך כל הזמן מה שהם חושבים עליך.חוזר ומגיד אמר:נא לא לנסות לשאול חברים מה הם חושבים עליך כי או שהם ישקרו או שהם יגידו את האמת הכואבת ולפעמים היא יותר מידי וקשה לעיכול
לפעמים הם מחמיאים, לפעמים הם מבקרים, לפעמים הם פוגעים ולפעמים הם מתעלמים (גם בזה יש מסר...)
אז מה הכל זה שקר? כנראה שלא!
ואם האמת כואבת, האם תרצה לחיות בשקר? שוב כנראה שלא!
אז מה עושים