בקשת עזרה להכרת האני

שלו'

משתמש ותיק
ביקשוני כמה בחורים [בגיל 20 פלוס] לשמוע ועד בענין הכרת האני.

אבקשה נא להאיר עיני במקורות והדגשות וכל דבר מועיל בנושא חשוב זה.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
כשירצה אדם לברר לעיניו, שום דבר יפה, צריך להשיב לעצמו תחילה על שבע שאלות יפה. דהיינו.
מי מה למי את מי מתי איה איך ולמה.

זה נאמר על נושא אחר, אבל אפשר לקחת אותו גם לנידון שאלתך.

מי אני?
מה אני רוצה?
למי [לאיפה] אני שייך?
את מי אני צריך?
מתי טוב לי?
איה המקום שלי?
איך אני?
ולמה אני עושה כך וכך?

ואני מתנצל, אין לי מקורות...
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אצרף רשימה שהתחלתי לכתוב, וכל המוסיף - ישמח.

הכרת האני

חשיבות הכרת האני
יחודיות האני
אני לעומת החברה
מיהו האני

הכרת המעלות – חשיבות הכרה זו

גוף ונשמה

הגר"א במשלי כ"ב ו' חנוך לנער על פי דרכו:
...והענין, כי האדם אי אפשר לו לשבור דרכו, כלומר מזלו שנולד בו, כמו שאמרו (שבת קנ"ו א')

עלי שור ר' ירוחם ממ"א
 

ירמיה

משתמש ותיק
כדי להכיר את האני, כדאי ללכת איתו למקום שקט, מומלץ מקום פסטורלי, ולחשוב על השאלות של הרב @יהודה יעקבזון.
כדאי לנסות לנהל דיאלוג עם 'עצמי'. לשאול את השאלות, ולשמוע מה התשובה שעולה מתוכך.
 

ירמיה

משתמש ותיק
אגב, יש מושג של הגזמה בהתעסקות האדם עם עצמו. יש ע"ז מכתב של הרב וולבה, (כמדומני שהוא כותב משפט קצר בנוסח כזה בערך: 'שאין בכך שום תועלת'), כשאמצא אעלה בל"נ.
 

ירמיה

משתמש ותיק
דרושים כנות ואומץ.
צריך לדעת שיכולות להיות הפתעות לא נעימות, שהאדם יגלה על עצמו כשיתחיל להכיר אותו. צריך לדעת שהגרוע מכל הוא רמאות עצמית, ומההיכרות העצמית מתחיל התיקון.
 

במבי

משתמש ותיק
הפתיח של האשכול שפתחתי בכוחות הנפש ובדרך ההתנהגות היה

במבי אמר:
תורתינו הקדושה היא תורת חיים וניתן לדלות ממנה כללים רבים ב"נפש האדם", הפתגם אומר שהאדם מהלך בעולמו 70 שנה ואף את עצמו איננו מכיר,
מכל סוגיא ממוצעת ניתן לכרות כלל או צורת התנהגות המצויה בקרב האנשים, והרווח בדבר זה הוא במעט העמל ורב התוצאה,

מעלות מגישה זו:

א. שנכיר את חולשותינו אך בעיקר את מעלתינו כי אדם שלא מודע לכליו הוא כאופה ללא תנור וככבאי ללא צינור מים.

ב. שניגשים לסוגיא עם ידיעה שייתכן ונמצא בה כללים כנ"ל יש יותר סיכוי שנמצא אותם.

ג. ישנו ציבור גדול הרחוק כמטחוי קשת מלימוד תורני, אך כשיראה אסופת כללים אלה ואחד מהכללים ימצא חן בעיניו (שהרי את עצמו הוא מכיר ופתאם מגלה תכונותיו בתוה"ק)
יש סיכוי שיפתח חשק ללימוד התורה.

מובא בספר מהרי"ל בליקוטים אות פג' - "אמר שמעידים על ר"ת שהיה רוצה ללמוד תמצית מהלכה חמורה היה נותן לפניו תל של זהובים לשמוח בהם ונתרחב ליבו ולמד בכח" עכ"ל !
משמע שאין לזלזל בטבע האנושי וכל מידה יש לנצלה לתועלת וכמובן לעבודת ה'

אני יביא מספר דוגמאות ואני מקווה שהדבר ימצא חן בעיני הצורבים הנמצאים באתרא קדישא הדין, ויוסיפו מהיהלומים שצוברים מידי לימוד ולימוד.

ותמיד רצוי (ואף חובה) שבעת שאדם לומד סוגיה יתן ליבו לדבר היכן והאם יש בחומר הנלמד ענינים הקשורים להנ"ל.
 
 

אסף

משתמש ותיק
מומלץ הספר "ישרים דרכי השם" שיחות הגר"י אבר שליט"א
בקונטרס "האדם יחידי" שבו יתכן שיהיה מענה לשאלתך.
 
שלו' אמר:
ביקשוני כמה בחורים [בגיל 20 פלוס] לשמוע ועד בענין הכרת האני.

אבקשה נא להאיר עיני במקורות והדגשות וכל דבר מועיל בנושא חשוב זה.

תאמר להם את האמת ושלח אותם לפורום לתורה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יש הרבה מקורות זה הראשון שמצאתי.

ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות קנד וז"ל:

"כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רצה לומר שיש להשם יתברך עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה וגו' (יונה ד' י') וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם. רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו והשם יתברך מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו. וזה פירוש (שמות י"ד ל"א) ויאמינו בה' ובמשה עבדו פירוש משה רצה לומר כלל ששים ריבוא נפשות ישראל בדור ההוא האמינו שהשם יתברך חפץ בהם [וממילא גם כן במשה אשר הוא ממש הם וכמו שאמרו ז"ל (בבא בתרא קכ"א ב) שכל זמן שהיו ישראל נזופים לא נתיחד הדיבור למשה".

יש ברעיון הזה קשר גם לפרשה, אבל בעיקר זה רעיון שככל שמעמיקים בו מגלים כמה הוא עוצמתי.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
השאלה מי אני, היא שאלה בעייתית

כי כמו שהעיניים לא רואות את עצמם,
כך האדם בכללותו לא מסוגל לראות ולזהות את עצמו בעצמו
הוא בנוי כדי לראות מחוצה לו ולא את עצמו

והבחורים שאונסים את עצמם לחשוב על עצמם מתוך עצמם
יש בזה סירוס של המחשבה שלא מביא לתוצאות טובות

האדם מכיר את עצמו מתוך מה שיוצא ממנו,
מתוך מה שהוא בוחר,
מתוך מה שהוא מייצר,
מתוך הדברים שהוא מתמודד עליהם
מתוך הדברים שהוא מחובר עליהם

האדם צריך ורצוי לשאול, מה תופס אותי בלימוד, מה תופס אותי בחברה, מה אני אוהב לעשות, במה אני טוב, מתי אני מרגיש חוסר חשק, כלומר: לברר ולהגדיר תגובות שונות למצבים שונים, כדי למפות דברים שאני חווה ויודע, [וכעין מה שפירט הרב @יהודה יעקבזון שליט"א]

אבל לא מומלץ לנסות לחזור עם התמונה המתקבלת, ולהחיל אותה על המהות של עצמו
כי לא טוב להתעסק בשאלות מהות ביחס לעצמו: מה אני, מי אני וכו'
-
לחילופין, אפשר ומומלץ לשאול חברים, שכן רואים אותו מבחוץ, מה הם חושבים עליו,
ולחשוב ולבחון האם זה מדבר אליו האם זה מוצא חן בעיניו, האם זה מפתיע אותו וכו'.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אסף אמר:
מומלץ הספר "ישרים דרכי השם" שיחות הגר"י אבר שליט"א
בקונטרס "האדם יחידי" שבו יתכן שיהיה מענה לשאלתך.
יש לך אפשרות להעלות את הספר ? 
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
השאלה מי אני, היא שאלה בעייתית

כי כמו שהעיניים לא רואות את עצמם,
כך האדם בכללותו לא מסוגל לראות ולזהות את עצמו בעצמו
הוא בנוי כדי לראות מחוצה לו ולא את עצמו

והבחורים שאונסים את עצמם לחשוב על עצמם מתוך עצמם
יש בזה סירוס של המחשבה שלא מביא לתוצאות טובות

האדם מכיר את עצמו מתוך מה שיוצא ממנו,
מתוך מה שהוא בוחר,
מתוך מה שהוא מייצר,
מתוך הדברים שהוא מתמודד עליהם
מתוך הדברים שהוא מחובר עליהם

האדם צריך ורצוי לשאול, מה תופס אותי בלימוד, מה תופס אותי בחברה, מה אני אוהב לעשות, במה אני טוב, מתי אני מרגיש חוסר חשק, כלומר: לברר ולהגדיר תגובות שונות למצבים שונים, כדי למפות דברים שאני חווה ויודע, [וכעין מה שפירט הרב @יהודה יעקבזון שליט"א]

אבל לא מומלץ לנסות לחזור עם התמונה המתקבלת, ולהחיל אותה על המהות של עצמו
כי לא טוב להתעסק בשאלות מהות ביחס לעצמו: מה אני, מי אני וכו'
-
לחילופין, אפשר ומומלץ לשאול חברים, שכן רואים אותו מבחוץ, מה הם חושבים עליו,
ולחשוב ולבחון האם זה מדבר אליו האם זה מוצא חן בעיניו, האם זה מפתיע אותו וכו'.
למה לדעתך זה לא טוב?
 
 
יהודה יעקבזון אמר:
כשירצה אדם לברר לעיניו, שום דבר יפה, צריך להשיב לעצמו תחילה על שבע שאלות יפה. דהיינו.
מי מה למי את מי מתי איה איך ולמה.

זה נאמר על נושא אחר, אבל אפשר לקחת אותו גם לנידון שאלתך.

מי אני?
מה אני רוצה?
למי [לאיפה] אני שייך?
את מי אני צריך?
מתי טוב לי?
איה המקום שלי?
איך אני?
ולמה אני עושה כך וכך?

ואני מתנצל, אין לי מקורות...

כתבת שבע שאלות, יש פה שמונה לא?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
כשירצה אדם לברר לעיניו, שום דבר יפה, צריך להשיב לעצמו תחילה על שבע שאלות יפה. דהיינו.
מי מה למי את מי מתי איה איך ולמה.
כתבת שמונה...
(עריכה - שו"ר שכבר העיר ע"ז הרב הברסלבער)

במקור זה "למי" או "את מי")
יהודה יעקבזון אמר:
ואני מתנצל, אין לי מקורות...
תפא"י אבות פ"ב מי"ד
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
כשירצה אדם לברר לעיניו, שום דבר יפה, צריך להשיב לעצמו תחילה על שבע שאלות יפה. דהיינו.
מי מה למי את מי מתי איה איך ולמה.

זה נאמר על נושא אחר, אבל אפשר לקחת אותו גם לנידון שאלתך.

מי אני?
מה אני רוצה?
למי [לאיפה] אני שייך?
את מי אני צריך?
מתי טוב לי?
איה המקום שלי?
איך אני?
ולמה אני עושה כך וכך?

ואני מתנצל, אין לי מקורות...

כתבת שבע שאלות, יש פה שמונה לא?

אתה צודק.

[לא מצאתי איזה שאלה ניתן להסיר, אם כבר, אפשר להוסיף...]
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
שלום רב אמר:
אולי יעניין את פותח האשכול, מתוך ספר 'לדעת להאמין' של הרב יחזקאל סופר.

בדפים אלה רק מוצגת השאלה 'מי אני' בהרחבה גדולה. מאלף מאד.

לדעת להאמין - 'מי אני'.pdf

תודה מיוחדת על הקובץ שהעלית.
כבר זמן רב רציתי לעיין שוב בספר.
יש אפשרות להעלות את כל הספר?
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
למה לדעתך זה לא טוב?

כתבתי פחות או יותר

אם אתה רוצה הגדרה קצרה, אנסה:
מהות האדם היא 'חירות', והמחשבה מצומצמת ומסותתת, ונובעת מתוך מעיינו האינסופי של האדם
ולכן לא ניתן להפך את פניה ולהחזיר אותה אחורה, שתנסה להגדיר ולתפוס את מקורה

נ.ב.
אולי כדאי לנסות לעשות סקר בין רבני הפורום
שכל אחד יכתוב 'מי הוא'
 

הערשלה

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ביקשוני כמה בחורים [בגיל 20 פלוס] לשמוע ועד בענין הכרת האני.
ספר וסופר אמר:
השאלה מי אני, היא שאלה בעייתית
....
לחילופין, אפשר ומומלץ לשאול חברים, שכן רואים אותו מבחוץ, מה הם חושבים עליו,
ולחשוב ולבחון האם זה מדבר אליו האם זה מוצא חן בעיניו, האם זה מפתיע אותו וכו'.
לפי מה שנראה לי בעניין זה.

הקב"ה ברא את עולמו באופן של 'מקבלין דין מן דין'.
זה המקור בבריאה לקינאה, ביקורת ומחמאות שכל אחד בעצם משפיע לטוב ולהיפך לשני וע"ז אמרו 'עולם חסר יבנה'.

טבוע בנו הצורך להיעזר האחד בשני, ממילא אין אסיר מתיר אסורו.
כך אדם בעצמו יתקשה לעזור לעצמו.

אבל לגבי שאלת פותח האשכול, נראה שבדיבוק חברים, זה דווקא יכול מאוד להצליח ולהועיל.

נקודה נוספת,
הבאתי לעיל מספר ציטוטים ומקורות בעניין האני הקיים בכל יהודי מעצם היותו חלק מהעם הנבחר.
המעיין יראה שעצם ידיעה זו חשובה  ומהותית ביותר לפני החיפוש הספציפי 'מי אני?'
רק אחרי הפנמת מסרים אלו יש משמעות 'למי אני?' שאז הכוחות המסוימים מבטאים את המימוש בפועל של הכח הטמון בו.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
ספר וסופר אמר:
השאלה מי אני, היא שאלה בעייתית

כי כמו שהעיניים לא רואות את עצמם,
כך האדם בכללותו לא מסוגל לראות ולזהות את עצמו בעצמו
הוא בנוי כדי לראות מחוצה לו ולא את עצמו

והבחורים שאונסים את עצמם לחשוב על עצמם מתוך עצמם
יש בזה סירוס של המחשבה שלא מביא לתוצאות טובות

האדם מכיר את עצמו מתוך מה שיוצא ממנו,
מתוך מה שהוא בוחר,
מתוך מה שהוא מייצר,
מתוך הדברים שהוא מתמודד עליהם
מתוך הדברים שהוא מחובר עליהם

האדם צריך ורצוי לשאול, מה תופס אותי בלימוד, מה תופס אותי בחברה, מה אני אוהב לעשות, במה אני טוב, מתי אני מרגיש חוסר חשק, כלומר: לברר ולהגדיר תגובות שונות למצבים שונים, כדי למפות דברים שאני חווה ויודע, [וכעין מה שפירט הרב @יהודה יעקבזון שליט"א]

אבל לא מומלץ לנסות לחזור עם התמונה המתקבלת, ולהחיל אותה על המהות של עצמו
כי לא טוב להתעסק בשאלות מהות ביחס לעצמו: מה אני, מי אני וכו'
-
לחילופין, אפשר ומומלץ לשאול חברים, שכן רואים אותו מבחוץ, מה הם חושבים עליו,
ולחשוב ולבחון האם זה מדבר אליו האם זה מוצא חן בעיניו, האם זה מפתיע אותו וכו'.
למה לדעתך זה לא טוב?
 

אני כותב את דעתי.

דרך ה'מה' הוא יכיר את ה'אני'.
והפוך זה לא עובד.
'מי' זה מבחוץ, 'מה' זה מבפנים.
התשובות על 'מי אני' הוא 'תפיסות' על עצמי.
התשובות על 'מה אני אוהב/רוצה/ הוא ה'עצמי'.
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
יש שתי צורות חשיבה בפילוסופיה, האחד לדון על הדבר מבחוץ או לדון על הדבר מבפנים ואלו ואלו...

ונא לא לנסות לשאול חברים מה הם חושבים עליך כי או שהם ישקרו או שהם יגידו את האמת הכואבת ולפעמים היא יותר מידי וקשה לעיכול
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
חוזר ומגיד אמר:
יש שתי צורות חשיבה בפילוסופיה, האחד לדון על הדבר מבחוץ או לדון על הדבר מבפנים ואלו ואלו...

ונא לא לנסות לשאול חברים מה הם חושבים עליך כי או שהם ישקרו או שהם יגידו את האמת הכואבת ולפעמים היא יותר מידי וקשה לעיכול

תרחיב או תצטט בבקשה על שתי הצורות שהזכרת.
נשמע מעניין.
 

הערשלה

משתמש ותיק
חוזר ומגיד אמר:
נא לא לנסות לשאול חברים מה הם חושבים עליך כי או שהם ישקרו או שהם יגידו את האמת הכואבת ולפעמים היא יותר מידי וקשה לעיכול
המציאות היא שאנשים אומרים לך כל הזמן מה שהם חושבים עליך.
לפעמים הם מחמיאים, לפעמים הם מבקרים, לפעמים הם פוגעים ולפעמים הם מתעלמים (גם בזה יש מסר...)
אז מה הכל זה שקר? כנראה שלא!
ואם האמת כואבת, האם תרצה לחיות בשקר? שוב כנראה שלא!

אז מה עושים?

אפשר להמשיל את ה'אני' של כל אחד לצמח שזקוק להשקייה, לאור לחום לרוח וכו' שמצמיחות אותו, כלומר לוקחות את מה שיש בו ונותנות לזה כח לגדול יותר.
המחמאות הם הפעולות האלו שמצמיחות אותנו, ע"י שמספרות לאדם על התכונות הקיימות בו ונותנות לו וודאות בקיומן.
הביקורות הם הפעולות שגורמות להיפך, הם גורמות לאדם לפקפק ולא להאמין ביכולותיו.

אנחנו כל העת חיים במצב של קבלה (וגם נתינה..), לכן מחובתינו תמיד לחפש מהו המזון הנכון עבורנו ומה שלא ראוי פשוט לא לאכול. כמו"כ בנתינה לראות לתת את הכוחות לסביבתנו ולא ח"ו את ההיפך.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
חוזר ומגיד אמר:
יש שתי צורות חשיבה בפילוסופיה, האחד לדון על הדבר מבחוץ או לדון על הדבר מבפנים ואלו ואלו...

אה"נ, רק שאת השני האדם לא יכול לעשות על עצמו, בשביל זה יש חברים וכנ"ל
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
חוזר ומגיד אמר:
יש שתי צורות חשיבה בפילוסופיה, האחד לדון על הדבר מבחוץ או לדון על הדבר מבפנים ואלו ואלו...

אה"נ, רק שאת השני האדם לא יכול לעשות על עצמו, בשביל זה יש חברים וכנ"ל

אדם יכול להיות מודע למניעיו ורגשותיו,
חבר יכול לעזור, אך גם נדרשת הסכמת האדם להכיר בהם.
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חוזר ומגיד אמר:
נא לא לנסות לשאול חברים מה הם חושבים עליך כי או שהם ישקרו או שהם יגידו את האמת הכואבת ולפעמים היא יותר מידי וקשה לעיכול
המציאות היא שאנשים אומרים לך כל הזמן מה שהם חושבים עליך.
לפעמים הם מחמיאים, לפעמים הם מבקרים, לפעמים הם פוגעים ולפעמים הם מתעלמים (גם בזה יש מסר...)
אז מה הכל זה שקר? כנראה שלא!
ואם האמת כואבת, האם תרצה לחיות בשקר? שוב כנראה שלא!

אז מה עושים


ברור גם אני מקבל ביקורת.
אבל עדיין זה מתייחס לפעולות שונות שאתה עושה שלא תמיד קשורות לעולם הפנימי שלך.
לקבל ביקורת על עולמך הפנימי
צריך אחד שמכיר אותך טוב ולא יחשוש לומר לך את האמת
בחברות סטנדרטית זה לא יקרה אלא א''כ מדובר בחברות נפלאה ועמוקה...
 
חלק עליון תַחתִית