קונטרס נפלא על עבודת חג השבועות בהרמת מכשול משיבושי הדעות

איש ימיני

משתמש חדש
שלום וברכה!
אני חבר חדש בפורום, ומשום מה לא מצליח להוריד את הקונטרס המצורף, אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בעניין
תודה רבה!
 

חכם באשי

משתמש ותיק
קראתי ברפרוף את הקונטרס נשוא האשכול, ואו שכנראה קרית ספר שאני, או שאני לא יודע מה הוא רוצה.
רבש"ע, היכן הוא ראה אנשים עצובים בלחץ גבוה כ"כ בשבועות, לומדים כמובן, אבל וודאי ששמחים. ההיפך, יש ריבוי שמחה, וכנגד זה מנסים "לתקן" ולהרבות תורה.
דוגמאות קיצונית כידוע, יש לשני הצדדים.

[אגב, מי הוא המחבר, אם אפשר להודיעני באישי ולא ברה"ר].
 

אלימיר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ר' איש ימיני פשוט תלחץ על הקישור והקובץ ירד, אם הבעיה מורכבת אשלח לך דרך הפרטי.
פעם הבאה תכתוב שטרודל לפני שמו ואז הוא יקבל התראה על כך ששמו הוזכר למשל כך @הפקדתי שומרים
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
תודה על ההערה.
פשוט לא ידעתי שקיימת אופציה כזו.
ובאמת העירו שניקים המורכבים משתי שמות, אין את ההדגש והקישור.
כמו שתראה ששמי לא הודגש, כך כל דו שם..
לתשומת לב המנהלים היקרים.
בכל אופן שלחתי לו כבר את הקובץ הנ"ל.
 

יהודי

משתמש ותיק
חכם באשי אמר:
קראתי ברפרוף את הקונטרס נשוא האשכול, ואו שכנראה קרית ספר שאני, או שאני לא יודע מה הוא רוצה.
רבש"ע, היכן הוא ראה אנשים עצובים בלחץ גבוה כ"כ בשבועות, לומדים כמובן, אבל וודאי ששמחים. ההיפך, יש ריבוי שמחה, וכנגד זה מנסים "לתקן" ולהרבות תורה.
דוגמאות קיצונית כידוע, יש לשני הצדדים.

[אגב, מי הוא המחבר, אם אפשר להודיעני באישי ולא ברה"ר].
גם אני הסתכלתי ברפרוף ובהחלט דבריו נראים דברי טעם, ומי שלא מכיר הלחוצים וכו' ילך נא לבית כנסת של אברכים צעירים סמוך לביתו.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
סיפר לי החברותא שלי, שהוא מכיר אברך בן עלייה ממש, שאשתו התלוננה באזני חברתה, שבשבועות בעלה כמעט לא בבית, בסעודה הוא ממהר מאד כדי לתפוס מקום בבית כנסת, בבוקר הוא גם נעלם מיד, כך שעובר החג והיא לבד עם הילדים...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
האברך הנ"ל..צריך לזכור שבין "החציו לכם" ובין החציו להשם" יש גם בני משפחה לא כך?
סעודה הרי עורכים כל שבת..
 
אלימיר אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
ר' איש ימיני פשוט תלחץ על הקישור והקובץ ירד, אם הבעיה מורכבת אשלח לך דרך הפרטי.
פעם הבאה תכתוב שטרודל לפני שמו ואז הוא יקבל התראה על כך ששמו הוזכר למשל כך @הפקדתי שומרים
יש הבדל עם זה נצבע בכחול ללא?
@אלימיר 
@הפקדתי שומרים 

זה שולח התראה גם אם זה לא נצבע?
למשל כך
@אברך
@חייל של הרבי
אם קבלתם נא להודיע!


ההבדל אם זה נצבע או לא תלוי אם אחרי השטרודל והאות הראשונה המתנת שהמערכת תביא לך את השמות או לא.
 
 
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אלימיר אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
ר' איש ימיני פשוט תלחץ על הקישור והקובץ ירד, אם הבעיה מורכבת אשלח לך דרך הפרטי.
פעם הבאה תכתוב שטרודל לפני שמו ואז הוא יקבל התראה על כך ששמו הוזכר למשל כך @הפקדתי שומרים
יש הבדל עם זה נצבע בכחול ללא?
@אלימיר 
@הפקדתי שומרים 

זה שולח התראה גם אם זה לא נצבע?
למשל כך
@אברך
@חייל של הרבי
אם קבלתם נא להודיע!


ההבדל אם זה נצבע או לא תלוי אם אחרי השטרודל והאות הראשונה המתנת שהמערכת תביא לך את השמות או לא.
אני חושב לבדוק זאת בצורה פשוטה.
ידידי @חייל של הרבי קבלת 2 התראות על איזכור שמך או רק אחת?
כנ"ל ידידי @אברך 

סליחה על ההטרדה.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אלימיר אמר:
פעם הבאה תכתוב שטרודל לפני שמו ואז הוא יקבל התראה על כך ששמו הוזכר למשל כך @הפקדתי שומרים
יש הבדל עם זה נצבע בכחול ללא?
@אלימיר 
@הפקדתי שומרים 

זה שולח התראה גם אם זה לא נצבע?
למשל כך
@אברך
@חייל של הרבי
אם קבלתם נא להודיע!


ההבדל אם זה נצבע או לא תלוי אם אחרי השטרודל והאות הראשונה המתנת שהמערכת תביא לך את השמות או לא.
אני חושב לבדוק זאת בצורה פשוטה.
ידידי @חייל של הרבי קבלת 2 התראות על איזכור שמך או רק אחת?
כנ"ל ידידי @אברך 

סליחה על ההטרדה.
קיבלתי התראה רק על מה שנצבע בכחול
 
 

אברך

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
יש הבדל עם זה נצבע בכחול ללא?
@אלימיר 
@הפקדתי שומרים 

זה שולח התראה גם אם זה לא נצבע?
למשל כך
@אברך
@חייל של הרבי
אם קבלתם נא להודיע!


ההבדל אם זה נצבע או לא תלוי אם אחרי השטרודל והאות הראשונה המתנת שהמערכת תביא לך את השמות או לא.
אני חושב לבדוק זאת בצורה פשוטה.
ידידי @חייל של הרבי קבלת 2 התראות על איזכור שמך או רק אחת?
כנ"ל ידידי @אברך 

סליחה על ההטרדה.
קיבלתי התראה רק על מה שנצבע בכחול
גם אני
 
 

צפרא טבא

משתמש ותיק
קראתי ברפרוף את הקונטרס נשוא האשכול, ואו שכנראה קרית ספר שאני, או שאני לא יודע מה הוא רוצה.
רבש"ע, היכן הוא ראה אנשים עצובים בלחץ גבוה כ"כ בשבועות, לומדים כמובן, אבל וודאי ששמחים. ההיפך, יש ריבוי שמחה, וכנגד זה מנסים "לתקן" ולהרבות תורה.
דוגמאות קיצונית כידוע, יש לשני הצדדים.

[אגב, מי הוא המחבר, אם אפשר להודיעני באישי ולא ברה"ר].
אינני יודע באיזו סביבה מסתובב כבודו.
אבל בהחלט יש מקומות, שבתקופה שקודם חג השבועות 'כל איש ישראל אחזו פלצות' מעין המתואר על דורות עברו בחודש אלול.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אני רוצה להעיר איזה דבר שעלה בדעתי על 'כוונני הרגש' של הציבור הליטאי וישיבותיו.
כידוע יש הרבה רגשות: שמחה, עצב, יראה, קרבה, כעס, שלווה.
משום מה כשאתה בא לבחון את הרגשות בעולם הליטאי, אתה מוצא שרק 'היראה' מצאה לה ביטוי חזק.
שהרי חגי ומועדי השנה מיועדים לביטוי רגשות שונים.
ובאלול וראשי השנה קיים אף קיים רגש היראה והאימה. (ולפחות ב'שאיפה')
ובחגים ובראשי חדשים ואף בשבתות, אתה מוצא את החסידים מקיימים בהידור את רגש השמחה.
ואילו הליטאים, ממש כמו הבדיחה על 'וכלים מכלים שונים', - פשוט לא יודעים ששמחים. לא יודעים איך שמחים.
 

בן ראם

משתמש ותיק
אני רוצה להעיר איזה דבר שעלה בדעתי על 'כוונני הרגש' של הציבור הליטאי וישיבותיו.
כידוע יש הרבה רגשות: שמחה, עצב, יראה, קרבה, כעס, שלווה.
משום מה כשאתה בא לבחון את הרגשות בעולם הליטאי, אתה מוצא שרק 'היראה' מצאה לה ביטוי חזק.
שהרי חגי ומועדי השנה מיועדים לביטוי רגשות שונים.
ובאלול וראשי השנה קיים אף קיים רגש היראה והאימה. (ולפחות ב'שאיפה')
ובחגים ובראשי חדשים ואף בשבתות, אתה מוצא את החסידים מקיימים בהידור את רגש השמחה.
ואילו הליטאים, ממש כמו הבדיחה על 'וכלים מכלים שונים', - פשוט לא יודעים ששמחים. לא יודעים איך שמחים.
יודעים ויודעים. לא חסר זמני שמחה וחדווה בכל עולם הישיבות והקהילות הקדושות. אדרבה - מתוך תורה השמחה אמיתית ופנימית יותר.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
יודעים ויודעים. לא חסר זמני שמחה וחדווה בכל עולם הישיבות והקהילות הקדושות. אדרבה - מתוך תורה השמחה אמיתית ופנימית יותר.
כבודו מוזמן לבית הכנסת הליטאי הראשון הנקרה בדרכו.
שחרית, יום טוב. הלל.
"מה אשיב להשם" במנגינה הידועה.
ממש יצאו הליטאים מגדרם (!) והפיקו מגרונם את המיטב.
ומה יצאה? יצאה מנגינה נוגה ביותר !!

והכי גרוע: לא מתאימה למילים בכהו זה.
מרגשת המנגינה, נכון. אבל בשום אופן לא שמחה!!

ואחרי זה מגיעים חכמולוגים ושואלים מה מכוונים החסידים במנגינות ההלל....
מכוונים שמחה!! יוצאים החסידים מגדרם ומתחילים לקפץ ולעלוז. זוהי שמחה.
ושרים כל מנגינה העולה בראשם, בכל פסוק ופסוק. וששים ועולזים.
אכן עבודה קשה היא השמחה. אך ..שמחה.

כך עושים הליטאים בהידור, כשמנגנים את ה "וחיל ורעדה יאחזון!!! ויאמרו הנה! יום הדין! לפקוד! וכו'.
כך בעיני נכון בכל דבר.
לעשות את העבודה בכל פסוק.
ול ה ר ג י ש. להתחיל להרגיש. כן.
רק ככה יצא מאתינו הערליכע יידן.
רק אדם מרגיש הוא אדם חי.
רק יהדות מרגישה היא יהדות פנימית.
שמחה אמיתית ופנימית יותר.
תסלח לי: הנה זה שטויות.
האם גם ביראה דאלול אתה יוצא ב"יהודי בלב" הזה שלך?
 

בן ראם

משתמש ותיק
תסלח לי: הנה זה שטויות.
אין דרכי להתפלמס עם גידופים, לכן אשאיר לך אתגר קטן-
רב ספרא - הוה קרי קריאת שמע ואמר ליה ההוא גברא הב לי עסקך בכך וכך מעות וסבר דמשום מיעוט דמים הוה שתיק והעלה לו דמים מרובים ולאחר תפלתו לא רצה לקבל אלא במיעוט מעות הראשונות משום דגמר בלבו להקנותו בכך (רשב"ם ב"ב פח וכ"ה ברש"י מכות כד).
קריאת שמע, שיא קבלת עול מלכות שמים! יראה ואהבה! רב ספרא!!! איך לא הבחין הקונה שהוא קורא קריאת שמע?! עיין ותבין. אולי. בהצלחה!!
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אין דרכי להתפלמס עם גידופים, לכן אשאיר לך אתגר קטן-
רב ספרא - הוה קרי קריאת שמע ואמר ליה ההוא גברא הב לי עסקך בכך וכך מעות וסבר דמשום מיעוט דמים הוה שתיק והעלה לו דמים מרובים ולאחר תפלתו לא רצה לקבל אלא במיעוט מעות הראשונות משום דגמר בלבו להקנותו בכך (רשב"ם ב"ב פח וכ"ה ברש"י מכות כד).
קריאת שמע, שיא קבלת עול מלכות שמים! יראה ואהבה! רב ספרא!!! איך לא הבחין הקונה שהוא קורא קריאת שמע?! עיין ותבין. אולי. בהצלחה!!
היית יכול להביא 'ראיות' יותר טובות.
לא שאני מתכונן לעזור לך...
 
נערך לאחרונה:

התורני

משתמש רגיל
הטענות של בעל הקונטרס ידועות. בהחלט יש מה לשפר, בהרבה ענינים בעבודת ה'.
עם זאת, הקרירות שהוא מפגין ביחס לחיזוקים בלימוד, כמו בקשר לנהוג בשנים האחרונות לנצל את הלילה של פורים ללימוד, צורמת, ואפילו צורמת מאד.
גם בלי טענות מנומקות, אני סולד מדעות כאלו. אפשר לנסות לשפר את השמחה - עם דגש עליה, בלי לזלזל בשאר.
 

התורני

משתמש רגיל
ז"ל הקונטרס ה"מופלא" - "באחת השנים בהן חל חג השבועות במוצאי שבת, ראיתי מודעה קטנה כתובה בכתב יד (מסתבר שהשנה תהיה כבר מודעה מודפסת גדולה ולא רק בבית כנסת אחד), בה עורר אחד ה"מעוררים" שמכיוון שבמוצאי שבת יש זמן רב עד שאפשר להתחיל את הסעודה (כי ממילא עד צאת הכוכבים אי אפשר להכין צרכי יו"ט), לכן הוא מציע לנצל זמן זה לתפוס עוד כמה רגעים של לימוד תורה. גאונות!!! האם הוא חשב על כך גם בליל הסדר שחל במוצאי שבת (אולי לנצל זמן זה כדי לספר לילדים ביציאת מצרים)? האם הוא חושב על כך כל שנה בליל ב' של ראש השנה? (אולי אז לא צריך כי בלא"ה כולם טרודים ורועדים מאימת הדין)"
איכס.
 

דניאלי

משתמש ותיק
הטענות של בעל הקונטרס ידועות. בהחלט יש מה לשפר, בהרבה ענינים בעבודת ה'.
עם זאת, הקרירות שהוא מפגין ביחס לחיזוקים בלימוד, כמו בקשר לנהוג בשנים האחרונות לנצל את הלילה של פורים ללימוד, צורמת, ואפילו צורמת מאד.
גם בלי טענות מנומקות, אני סולד מדעות כאלו. אפשר לנסות לשפר את השמחה - עם דגש עליה, בלי לזלזל בשאר.
לא עברתי כרגע על כל הקונטרס כולו, אבל על מה שכן ראיתי, הוא צודק בכל מילה.
הגזימו עם דברים מסוימים בלי פורפורציה ושכחו את העיקר של הימים.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אין דרכי להתפלמס עם גידופים, לכן אשאיר לך אתגר קטן-
רב ספרא - הוה קרי קריאת שמע ואמר ליה ההוא גברא הב לי עסקך בכך וכך מעות וסבר דמשום מיעוט דמים הוה שתיק והעלה לו דמים מרובים ולאחר תפלתו לא רצה לקבל אלא במיעוט מעות הראשונות משום דגמר בלבו להקנותו בכך (רשב"ם ב"ב פח וכ"ה ברש"י מכות כד).
קריאת שמע, שיא קבלת עול מלכות שמים! יראה ואהבה! רב ספרא!!! איך לא הבחין הקונה שהוא קורא קריאת שמע?! עיין ותבין. אולי. בהצלחה!!
אבל כדי שלא תטעה, אומר לך את הביאור הפשוט.
אין ספק שבקריאת שמע הצטוונו לקבל עול מלכות שמים ביראה ובאהבה.
ללא ספק שרב ספרא קייים את המצוות הללו בהידור נעלה.

רב ספרא לא צריך להחצין את הרגשות שלו. אנחנו צריכים להחצין והלוואי יכנס גם משהו פנימה.
כלומר הדרישה הזו היא לא לגודל מעלתנו, אלא לרוב שפלותנו.

זאת ועוד,
בקריאת שמע לא נצטוונו להחצין את היראה והאהבה. בשבועות כן. כגון: עיבדו לי עגלא תילתא.

והרעיון ברור,
רק מי שמחזק את השמחה החיצונית שלו מעבודת השם, זוכה שמתגברת בו השמחה הפנימית.
ובדיוק כמו בחתונה ובכל אירוע של שמחה, שלא מסתפקים 'בשמחה פנימית',
וגם חתונה עם שמחה פנימית נראית כמו חתונת קורונה במקרה הטוב.
זאת הסיבה.

בנוסף, שוכחים שאין שום מצווה דאורייתא או דרבנן יתירה של לימוד תורה בשבועות יותר מכל יום.
משא"כ לגבי שמחה, שהיא המצווה דאורייתא היחידה שיש מיום זה.

{כתבתי לא מסודר, אבל הרעיון הובן}
 
הג"ר יוסף ליס זצ"ל סיפר שהוא למד במיר וכשחזר לביתו שבלודז' לאחר שבועות ניגש אליו אחד מזקני החסידים ואמר לו יוסל איך חגגתם את שבועות בישיבה כל היום אמר אביי בים בם בום, רחמנא ליצלן בלי משקה כך חוגגים את שבועות?........
 

יהודי יחידי

משתמש ותיק
הטענות של בעל הקונטרס ידועות. בהחלט יש מה לשפר, בהרבה ענינים בעבודת ה'.
עם זאת, הקרירות שהוא מפגין ביחס לחיזוקים בלימוד, כמו בקשר לנהוג בשנים האחרונות לנצל את הלילה של פורים ללימוד, צורמת, ואפילו צורמת מאד.
גם בלי טענות מנומקות, אני סולד מדעות כאלו. אפשר לנסות לשפר את השמחה - עם דגש עליה, בלי לזלזל בשאר.
בכל הכבוד לטענותיו על חוסר הפרופורצי' וכו'. ההקצנה מקוממת
 

דרומאי

משתמש ותיק
לא עברתי כרגע על כל הקונטרס כולו, אבל על מה שכן ראיתי, הוא צודק בכל מילה.
הגזימו עם דברים מסוימים בלי פורפורציה ושכחו את העיקר של הימים.
אוי ואבוי לנו אם העיקר של שבועות זה אכילה ושתיה.
 
חלק עליון תַחתִית