חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

אבי חי

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
סליחה טעות
הבננה מס' 2 התפוח מס' 1 התמר מס' 3
מקור
נכתב ע"י למען דעת:
פרדוקס ברכות: היו לפניו תפוח בננה ותמר, וזה סדר חביבותם אצלו. כשברכותיהם שוות (התפוח והתמר) - מין שבעה קודם, וכשאין ברכותיהם שוות (התפוח והבננה; הבננה והתמר) החביב קודם.
על מה יברך ראשונה?
הכרעת אחרוני זמננו היא כדלהלן:
התמר ראשון.
נימוק: כל החשיבות של הבננה היא שהיא חביבה יותר מהתמר. אולם אם נלך אחר החשיבות של ה"חביב", הרי הבננה איננה ראש הפירמידה, אלא התפוח.
ואין ענין להשתמש בחביב כשהוא רק יחסי אבל לא החביב ביותר.
לכן הבננה מסולקת הצידה, ובין התפוח [החביב ביותר] לתמר [משבעת המינים] יש להקדים את התמר כיון שהוא משבעת המינים והוא קודם לתפוח שברכתו שוה.
 
למה?
חביב מקדים בין עץ לאדמה
אבל בתוך אותו ברכה הולכים אחרי שבעת במינים קודם
ולכן יברך על הבננה
וא"ת התפוח חביב? ויברך עליו
התשובה היא מכיוון שיש לי תמר התמר כביכול בולע את התפוח
ברכת העץ תעשה רק על תמר
עכשיו השאלה על מה לברך אדמה על הבננה או עץ על התמר
אני יברך אדמה כי הבננה חביבה יותר מהתמר
כך לענ"ד והסכים איתי אחי שליט"א
 

ערבה

משתמש ותיק
איזה דבר מותר לאיש להעביר מידו ליד אשתו נדה בעוד שאשתו אסורה להעביר את אותו הדבר מידה לידו,
ואם יעביר לה הוא תחילה את הדבר בהיתר, תהיה היא מותרת להחזירו לו.
 

נבשר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ערבה אמר:
איזה דבר מותר לאיש להעביר מידו ליד אשתו נדה בעוד שאשתו אסורה להעביר את אותו הדבר מידה לידו,
ואם יעביר לה הוא תחילה את הדבר בהיתר, תהיה היא מותרת להחזירו לו.

גט
מותר לו להעביר את הגט בגלל גיטה וידו או בגלל שאינו דרך חיבה, וא"א אחרת וכדומה?
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נבשר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ערבה אמר:
איזה דבר מותר לאיש להעביר מידו ליד אשתו נדה בעוד שאשתו אסורה להעביר את אותו הדבר מידה לידו,
ואם יעביר לה הוא תחילה את הדבר בהיתר, תהיה היא מותרת להחזירו לו.

גט
מותר לו להעביר את הגט בגלל גיטה וידו או בגלל שאינו דרך חיבה, וא"א אחרת וכדומה?
עיין ביביע אומר ב אבה"ע יט שהביא סברות הפוסקים בזה
 
 

דבר חפץ

משתמש רגיל
דבר חפץ אמר:
ודרך אגב אוסיף לחוד חידה ע"ד זה, איך יכול להיות אוכל שנטמא מן התורה, ונטהר לאחמ"כ ע"י דיבור בעלמא שלא ע"י מעשה.
התשובה היא, שני לטומאה שנגע באוכל תרומה וטימאו, ולאחמ"כ התיר המפריש את הפרשתו מכאן ולהבא, [יש בזה כמה גווני, או באשה שהפרישה תרומה, די"א דבעלה יכול להתיר ד"ז מכאן ולהבא היכא דהוי מדברים שבינו לבינה, יעויין דרך אמונה פ"ד מתרומה צה"ל תצ"א שהביא השיטות בזה, או בגוונא דחרטה דהשתא, כש"כ השעה"מ פ"ו משבועות הי"ח, ויש עוד גווני בזה], דממילא פקעה טומאתו מכאן ולהבא, מכיון דאין שלישי בחולין.
 
 

דבר חפץ

משתמש רגיל
דבר חפץ אמר:
אדם עשה פעולת מצוה כהלכה, ובירך עליה כדת וכדין ויצא יד"ח, ולאחר כמה רגעים הוצרך לברך שוב את אותה הברכה בדיוק על אותה המצוה ממש, אע"פ שלא עשה בינתיים שום דבר, מה המקרה?

[רמז: ב"י בדעת א' מגדולי הראשונים].
התשובה היא, ב"י או"ח סי' ח' סט"ז בדעת הרא"ש, וז"ל, משמע דסבירא ליה דאף על גב דכסות המיוחד ליום חייב בציצית ומברכין עליו, כיון דלילה לאו זמן ציצית היא, שהרי גורם לפטור כסות המיוחד ללילה אפילו אם לובשו ביום, הוי הפסק בין יום ליום וצריך לחזור ולברך.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
דבר חפץ אמר:
דבר חפץ אמר:
ודרך אגב אוסיף לחוד חידה ע"ד זה, איך יכול להיות אוכל שנטמא מן התורה, ונטהר לאחמ"כ ע"י דיבור בעלמא שלא ע"י מעשה.
התשובה היא, שני לטומאה שנגע באוכל תרומה וטימאו, ולאחמ"כ התיר המפריש את הפרשתו מכאן ולהבא, [יש בזה כמה גווני, או באשה שהפרישה תרומה, די"א דבעלה יכול להתיר ד"ז מכאן ולהבא היכא דהוי מדברים שבינו לבינה, יעויין דרך אמונה פ"ד מתרומה צה"ל תצ"א שהביא השיטות בזה, או בגוונא דחרטה דהשתא, כש"כ השעה"מ פ"ו משבועות הי"ח, ויש עוד גווני בזה], דממילא פקעה טומאתו מכאן ולהבא, מכיון דאין שלישי בחולין.
יש לעיין אם לא יהיה בו טומאה דלא גרע מחולין שנעשו על טהרת תרומה
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
דבר חפץ אמר:
דבר חפץ אמר:
ודרך אגב אוסיף לחוד חידה ע"ד זה, איך יכול להיות אוכל שנטמא מן התורה, ונטהר לאחמ"כ ע"י דיבור בעלמא שלא ע"י מעשה.
התשובה היא, שני לטומאה שנגע באוכל תרומה וטימאו, ולאחמ"כ התיר המפריש את הפרשתו מכאן ולהבא, [יש בזה כמה גווני, או באשה שהפרישה תרומה, די"א דבעלה יכול להתיר ד"ז מכאן ולהבא היכא דהוי מדברים שבינו לבינה, יעויין דרך אמונה פ"ד מתרומה צה"ל תצ"א שהביא השיטות בזה, או בגוונא דחרטה דהשתא, כש"כ השעה"מ פ"ו משבועות הי"ח, ויש עוד גווני בזה], דממילא פקעה טומאתו מכאן ולהבא, מכיון דאין שלישי בחולין.
לכ' לא גרע מחולין שנעשו על טהרת תרומה [אמנם פקעה טומאתו מה"ת]

שו"ר שקדמני רבינו החכם בשעה קלה, ויהיו דברי אלה כגא"מ בעלמא
 

דבר חפץ

משתמש רגיל
אין חכמה אמר:
יש לעיין אם לא יהיה בו טומאה דלא גרע מחולין שנעשו על טהרת תרומה
אבי חי אמר:
לכ' לא גרע מחולין שנעשו על טהרת תרומה [אמנם פקעה טומאתו מה"ת]
אה"נ, אך יש בזה כמה נפק"מ, א', כמו שהערת שטומאתו פוקעת מן התורה, ב', אין בהכרח שכל תרומה נשמרת בטהרה, האם פשוט שגם אם איירי שלא שמרו על טהרת התרומה, לאחמ"כ תיחשב כחולין שנעשו על טהרת תרומה?, ג', יש נפק"מ בזה בטבו"י שאינו מטמא חולין הנעשין על טהרת תרומה, דאם הוא נגע בתרומה, ולאחמ"כ נעשית חולין מכאן ולהבא, דנטהרת.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בלי סוף:
דוגמאות קטנות
חנוך - 4 בספר בראשית
נחור - אבא של תרח ובנו
זכריה / זכריהו - 27 אנשים שונים בתנ"ך
שאול - 2 בספר בראשית
קורח - 2 בתורה
 

דרומאי

משתמש ותיק
חידה:
איך יתכן, סדרת של שני פעולות הנעשות על ידי האדם- ואשר התוצאה שלהם היא, שאם היה האדם טמא- נטהר, ואם היה טהור- נטמא.
 

אבי חי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חידה:
איך יתכן, סדרת של שני פעולות הנעשות על ידי האדם- ואשר התוצאה שלהם היא, שאם היה האדם טמא- נטהר, ואם היה טהור- נטמא.
א. היזו עליו מי חטאת באיזוב, ואח"כ נתמעט האיזוב משיעורו, ונגע המוזה במת, והיזו עליו באותו איזוב. אם מתחילה היה ט"מ, הועילה ההזאה הראשונה, וגרדומי אזוב כשרין, אך אם היה טהור, ההזאה אינה כלום, והאיזוב בעי שיעור.

ב. כל טהור שהיזו עליו מי חטאת, לכ' נטמא מצד נוגע במי חטאת שלא לצורך טהרה. [אמנם אין כאן חילוק בין טמא לטהור, ששניהם צריכים טבילה אחר ההזיה, אלא שהטמא התקדם לקראת טהרתו, והטהור נטמא]

ג. ראובן נשא מי חטאת לצורך הזיה על שמעון, ואח"כ נגע ראובן במשקין, וכעבור כמה ימים שתה שמעון את המשקין. אם מתחילה שמעון היה טמא מת, ראובן לא נטמא, שנשא את המי חטאת לצורך הזיה, אך אם מתחילה שמעון היה טהור, ראובן נטמא מדין נושא מי חטאת, וטימא את המשקין, ושמעון ששתה את המשקין הטמאים נטמא מדרבנן.

בל"ע
 

ORI929

משתמש ותיק
דרך אגב הריני ליידע את החובבים בשאלות מעין אלו שיש ספר ב' חלקים שאסף את כל השאלות האלו עם תשובות של הרב שלמה ויינברג שליט''א
 

הכהן

משתמש ותיק
היכ"ת שני כבשים העומדים לשם אותו קרבן, ושחטם לשם קרבן אחר (שניהם לשם אותו קרבן), האחד כשר וחברו פסול?
 

בבלי

משתמש ותיק
לבע"ח כלשהם תיתכן כמות כליות גדולה מה(2 ה)רגיל(ות).
כמה כליות במקסימום?
ומיהם הבע"ח הללו?
 

אבי חי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
היכ"ת שני כבשים העומדים לשם אותו קרבן, ושחטם לשם קרבן אחר (שניהם לשם אותו קרבן), האחד כשר וחברו פסול?
באותו זמן?

אם לאו דוקא - פסח בזמנו פסול שלא לשמו, ושלא בזמנו כשר (דוקא) שלא לשמו.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חידה:
איך יתכן (לפי דעה מסויימת) שאיש אחד יעשה משהו לעצמו, ועל ידי זה יגרום שעשרות אלפי אנשים מעם ישראל לא יוכלו לקיים מצוה מן התורה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חידה:
איך יתכן (לפי דעה מסויימת) שאיש אחד יעשה משהו לעצמו, ועל ידי זה יגרום שעשרות אלפי אנשים מעם ישראל לא יוכלו לקיים מצוה מן התורה.
אם יטבול לטהרתו מטומאת מת ועי"כ אין רוב ציבור טמא ולא הותרה טומאה בציבור.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
הוא יטמא את עצמו בערב פסח ואז יהיו מחצה טמאים ומחצה טהורים ולא יוכלו לעשות הפסח..
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
אבי חי אמר:
הכהן אמר:
היכ"ת שני כבשים העומדים לשם אותו קרבן, ושחטם לשם קרבן אחר (שניהם לשם אותו קרבן), האחד כשר וחברו פסול?
באותו זמן?

אם לאו דוקא - פסח בזמנו פסול שלא לשמו, ושלא בזמנו כשר (דוקא) שלא לשמו.
פסח בזמנו פסול שלא לשמו והשני שנעקר משם פסח כגון שהיו הבעלים טמאי מת 
(וצ''ל בגוונא שלא נדחה לפסח שני או שעומד בפסח שני והא' עומד להקרבה לפסח ופסול לשם שלמים והשני נדחה ע''י שהבעלים טמאים וכשר לשם שלמים)
 
 
חלק עליון תַחתִית