שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי סבא » 17 מאי 2018, 00:32

עוד ציטוט מהאור המאיר שם -
והנה רבות בני עמינו לא ידעו ולא יבינו אל פעולות ה', ובמה נאוה להם לרצותו ולפייסו, ומעונתיהם יתענו, ועומדים על משמרתם לנדד שינה מעיניהם, הנה בודאי גם מזה אל תנח ידך, ומי יתן והיה לבבם זה להם כל השנה, אמנם עכשיו צריך ביותר, וזה דרך הישר אשר יבור לו האדם, תכלית ועיקר התעניות ומשמורת הוא על דרך זה, מגודל טרדות פנות מחשבות מאימת הדין, כל אוכל תתעב נפשו ואינו יכול לאכול, וכן השינה מנודד מעיניו, אפילו בהניח ראשו על כרים וכסתות לא חטפתו שינה.
נו, האם גם על שבועות כתוב כן? והרי הראש השנה הוא בסה"כ לחמניה פחות או יותר, ושבועות...

ערכים:


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי סבא » 17 מאי 2018, 00:35

והנה ציטוט מהמאור ושמש-
כי הנה בימים האלה הקדושים והנוראים הממשמשים ובאים לקראתינו, לב כל אחד חרד מאימת הדין, אשר כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון (ר"ה טז א), וספרי החיים וספרי המתים פתוחים לפניו יתברך (שם ע"ב), וראוי לכל אדם לחזור בתשובה שלימה, וכל מה דכייף לאינש דעתיה - טפי עדיף (שם כו ב), כִּי יָדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, ובפרט בימים הללו שהוקבעו לימי תשובה. ועל ידי התשובה האדם נִכְסֶה מכל המקטרגין כידוע, ומתמתקין כל הגבורות.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1030
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי יעבץ » 17 מאי 2018, 00:40

אכן האמרה הזו של הרה"ק ממז'יבוז' מפורסמת מאוד, אבל אומרים אותה בערב שבועות ולא בערב ראש השנה, ודו"ק.
ולגבי ימים נוראים נראה שהגישה היא להדגיש פחות את יראת העונש וחרדת הדין ויותר את יראת הרוממות מפני הדר גאון ה' בקומו לערוץ הארץ, והדברים רחבים.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 01:05

שניתי בכל אופן את הכותרת בראש האשכול. לצאת ידי כולם. שלא תפול שגגה תחת ידינו.
שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 01:44

יעבץ כתב:אכן האמרה הזו של הרה"ק ממז'יבוז' מפורסמת מאוד, אבל אומרים אותה בערב שבועות ולא בערב ראש השנה, ודו"ק.
ולגבי ימים נוראים נראה שהגישה היא להדגיש פחות את יראת העונש וחרדת הדין ויותר את יראת הרוממות מפני הדר גאון ה' בקומו לערוץ הארץ, והדברים רחבים.
יישר כח.
אכן קראתי בעבר, על התחבטות של בחור חסידי דווקא, בהקשר למה שמציגים ימים מסוימים כזמנים שבו האדם יפספס כל השנה מלקבל הטבה משמיא אילו לא ינצלם כדבעי, כך אומרים על יום כפור היום הגדול ביותר, בחנוכה, בשבועות, בפורים, ימים נוראים, סוכות, בין המצרים וכו'...וכך הבחור עומד ותוהה, מה הוא א"כ היום הגדול ביותר, ובכלל אם ציר השנה המסתובב יש לו ששה ימים גדולים ועצומים, מה נורא לפספס אחד מהם...אלו דברים שקראתי...וזו גם מחשבה שעוברת בראשם של רבים וטובים..במידה כזו או אחרת.
כמובן התשובה הפשוטה והלא מנומקת, שכל יום מעלתו שלו, אלא שלא כך הם פני הדברים, בכל יום מיוחד מדגישים את מעלתו, הגדולה מכל, ופעמים רבות עד כדי הקצנה שזהו היום המיוחד ביותר ממש...
והאמת ראויה להאמר, זה לאו דווקא ענין חסידי, גם אצלנו אנו מוצאים דברים מעין אלה, אם כי במינון קטן יותר....
תכלית הנקודה, שההקצנה, טובה לגבי דבר מסויים ומעלה ספיצפית של אותו יום, לא להקצין שאותו יום הוא היום הגדול...זה גם מבלבל את בחורי החמד, וגם גורם לזלזול קימעא בשאר הימים..רק מה שאמרו חז"ל..
לא כך?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 02:04

מאחר והזכירו כמה וכמה פעמים באשכול זה, את הענין של קבלת התורה, גם אם לא קשור לענין האשכול, כמו שהערנו להנ"ל, אצרף מש"כ בזה ר' @סבא באשכול אחר.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2170
וראה גם באשכול כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2291


אריך
משתמש ותיק
הודעות: 1158
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 09:22
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אריך » 17 מאי 2018, 07:27

אגב פעם שמעתי הסבר מדוע חשב ר' איסר זלמן שכך כתוב בר"ן, משום שבספרייתו ספר דרשות הר"ן היה כרוך עם ספר השל"ה (או ספר תולעת יעקב, וכך מסתבר שהרי של"ה הוא כמה כרכים), ולימים נתחלף לו.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1225
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 348 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי כלפי ליא » 17 מאי 2018, 08:04

בתורת החסידות ובכל ספרי החסידות מלא על גודל האימה והיראה בר"ה, שמשולב בבטחון, ולא יאומן שצריך בכלל לומר זאת. ואין באף אחד מהם [באחריות] שום אמירה על שבועות שזה יום דין, גם לא את האמירה שזה יום דין על רוחניות.

האמירה המיוחסת לרבי ר' ברוך ממז'יבוז', וכן בקרלין וברוז'ין אומרים את אותה אמירה בשם הבית אהרן, לא בא לומר ששבועות דנים את האדם על רוחניות, או למעט במשמעות של "וכל באי עולם יעברון לפניך" שבר"ה. האמירה היא "בר"ה א בילקע ארויף א בילקע אראפ, און שבועות איז הול הארץ". כלומר בר"ה סוכ"ס דנים את האדם ומושפע מכח זה כל העתיד הגשמי שלו, ואף שבזה כלול גם "מי בקיצו ומי לא בקיצו מי במים ומי באש", בא הרבי ר' ברוך או הבית אהרן ואמר, שסוף סוף זה גשמיות, וביטאו זאת ב"בילקע ארויף בילקע אראפ". אבל בשבועות שהוא יום מתן תורה "מחדש", הוא היום שקובע את הרוחניות של האדם "המתחדשת על כל השנה", וזה הרבה יותר מהותי, זה נקודת הלב. זה כל מה שאמרו.


תלמיד ותיק
הודעות: 29
הצטרף: 05 דצמבר 2017, 20:26
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי תלמיד ותיק » 17 מאי 2018, 08:36

ברור שבספה"ק - ספרי חסידות, זה לא מובא בלשון של יום הדין, אלא בלשון ובסגנון שקבלת התורה חוזרת נעשה ומתחדשת בכל שנה ושנה - והמקור הוא מהאריז"ל, עי' באורך בספה"ק מאור עינים פר' יתרו, שמבאר איך מקבלים את התורה שכבר ניתנה.

ויש שמסגננים שבנוסף להנ"ל גם נקבע כמה הוא מקבל את התורה שלו, וכמובן שזה הכל תלוי במבואר שם במאור עינים, בהכנת האדם, בהסרת הזוהמא, כמה הוא יקבל ויחדש אצלו את התורה.

עי' בלשון השפת אמת תרל"ה:
כמו שכתבו חז"ל שכל הנביאים קבלו נבואתם מהר סיני. כמו כן בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה כל מה שעתיד להבין ולחדש בתורה. וז"ש אלמלא האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא. האי יומא ממש. זה החג שבו ניתן התורה בכל שנה.

במש"כ השפת אמת תרס"א. וכן איתא בספרים, עיין בהוצאת בני בינה, שציין לדברי הנועם מגדים בפרשת ראה-דרוש לשבועות, עי"ש, איני יודע אם לזה כוונת השפת אמת, אבל ברור שזה עוד מקור חזק לענין המדובר כאן.

וכן עי' בשפת אמת הוצאת בני בינה, הערה אות תיח.


יושבי יעבץ
הודעות: 75
הצטרף: 28 ינואר 2018, 09:02
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי יושבי יעבץ » 17 מאי 2018, 09:30

כלפי ליא כתב:הרב שך כבר אמר שאין ר"ן כזה, אבל ששמע מרא"ז כך בשם הר"ן, ואינו נמצא בר"ן.
הרב שך לא אמר שזה יום הדין להשגות בתורה. אלא יום הדין על תורה.
ובאמת שזה גמרא והלכה ערוכה שאסור להקיז דם בכל ערב יו"ט אטו ערב שבועות, כיון שבערב שבועות יש סכנה מ"זיקא" שעולה בעולם למי שלא מקבל את התורה דטבח להו לבשרייהו ולדמייהו. ומפורש שזה לא רק בזמן מתן תורה לפני 3330 שנה, אלא כל שנה ושנה מחדש.
זה לא נקרא יום דין במובן הפשוט - זה נקרא יום קשה כמו שני וחמישי


תלמיד ותיק
הודעות: 29
הצטרף: 05 דצמבר 2017, 20:26
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי תלמיד ותיק » 17 מאי 2018, 10:56

לגבי דברי הרה"ק הרבי ר' ברוך'ל זי"ע.
הנוסח שהובא למעלה, הוא מכתבי קודש רמ"מ.
ובדברי שלום (קאיידינאוו) רואים שיסודו מזוה"ק, וזלה"ק: וזהו ששמעתי על קדוש ה' רבינו ברוך אור עולם נכד הבעש"ט, שהיה אומר שהוא מתיירא משבועות יותר מראש השנה, כי בראש השנה העיקר מהמשפט והדין על הגשמיות, אבל שבועות אמרו רז"ל (ר"ה טז.) ועצרת על פירות האילן, ופירש בזוה"ק (ח"א רכו:) על נשמות ישראל.
ועי"ש בדברי שלום.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אלימלך » 17 מאי 2018, 11:19

אנו חיים בעולם הפשט ולכן ההכנות שלנו לר"ה ויו"כ גדולות משבועות ופורים, אבל יש צדיקים שברום דרגתם היחס אחר.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אלימלך » 17 מאי 2018, 11:44

אגב, מעניין שבנועם מגדים וכבוד התורה, כתב שהצדיקים אילני הדור נידונים על מה שיזכו לחדש.


אבקשה טוב לך
הודעות: 17
הצטרף: 06 מאי 2018, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אבקשה טוב לך » 17 מאי 2018, 12:22

זכור לי שברוקח על התורה במדבר פרק כח פסוק כו, כותב משהו על יום הדין בשבועות, מי שיש לו אפשרות נא להעתיק לכאן.
צריך לשים לב שעל פי רוב כשמוזכר בחז"ל תורה זה כולל את כל התרי"ג מצוות, ולא רק לימוד התורה שזו אחת מהתרי"ג ושקולה כנגד כולם, גם כשכתוב אם בחוקתי תלכו שזה כן הולך על לימוד התורה אבל צמוד לזה תנאי נוסף שמירת כל המצוות, כך גם בשבועות אנו שמחים על נתינת כל התרי"ג מצוות ולא רק על לימוד התורה.
וכן השל"ה בלשונו מזכיר גם מצוות וז"ל: "והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי"
ולכן אין ענין מיוחד דווקא בלימוד התורה בליל שבועות יותר מחגים אחרים אלא בלומר תיקון ולקיים את שאר מצוות התורה ביום קדוש זה, קריאת התורה כמו שצריך ושמחת החג כמו שצריך חציו לה' וחציו לכם, וכך אח"כ לא מגיעים לרפיון משכבי עד קומי בחודש אלול, כי הלחץ שלפני שבועות הוא המביא את הרפיון לאחריו.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 12:30

תלמיד ותיק כתב:ברור שבספה"ק - ספרי חסידות, זה לא מובא בלשון של יום הדין, אלא בלשון ובסגנון שקבלת התורה חוזרת נעשה ומתחדשת בכל שנה ושנה - והמקור הוא מהאריז"ל, עי' באורך בספה"ק מאור עינים פר' יתרו, שמבאר איך מקבלים את התורה שכבר ניתנה.

ויש שמסגננים שבנוסף להנ"ל גם נקבע כמה הוא מקבל את התורה שלו, וכמובן שזה הכל תלוי במבואר שם במאור עינים, בהכנת האדם, בהסרת הזוהמא, כמה הוא יקבל ויחדש אצלו את התורה.

עי' בלשון השפת אמת תרל"ה:
כמו שכתבו חז"ל שכל הנביאים קבלו נבואתם מהר סיני. כמו כן בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה כל מה שעתיד להבין ולחדש בתורה. וז"ש אלמלא האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא. האי יומא ממש. זה החג שבו ניתן התורה בכל שנה.

במש"כ השפת אמת תרס"א. וכן איתא בספרים, עיין בהוצאת בני בינה, שציין לדברי הנועם מגדים בפרשת ראה-דרוש לשבועות, עי"ש, איני יודע אם לזה כוונת השפת אמת, אבל ברור שזה עוד מקור חזק לענין המדובר כאן.

וכן עי' בשפת אמת הוצאת בני בינה, הערה אות תיח.
הפקדתי שומרים כתב: דברים מפורשים בזה מצינו בכתביו של השפת אמת (ספר במדבר -לשבועות -שנת תרס"א) בזה"ל-
המנהג לעסוק בתורה בליל החג. דאיתא התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וקשה דכתיב מורשה קהלת יעקב. אך התורה נקראת עץ חיים. וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כמו כן התורה מתחדשת פירותי' בכל שנה. ולכן בעצרת על פירות האילן היינו התחדשות התורה שנק' עץ חיים. וכן איתא בספרים. ולכן נק' יום הביכורים. וכמו דאיתא במד' שכל הנביאים וחכמים קיבלו בהר סיני חלקם בתורה רק שנתפרשו דבריהם כל אחד בשעתו. כמו כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בנ"י חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואח"כ מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו. וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד. ע"כ. וכ"כ השפת אמת בקיצור בעמוד 25 ד"ה כמו ע"ש.
מדבריו אלו מבואר שחג השבועות, הוא יום דין על השגת האדם בתורתו משך כל השנה. (שלא כד' השל"ה הנז' שיום הדין הוא אך על ביטול תורה)
ר' @תלמיד ותיק כיון שכוונת דבריך ללבן את הדברים לאשורם ולא לקנטר, ונאמרים בשפה מכובדת כיאה לבני תורה, בלי לשונות בדותות וכו', אני מוכן להשיב על דבריך.
העתקתי לך את לשון שפת אמת, את החלק שהושמט בדבריך כנראה בטעות.
הרעיון של השפת אמת בנוי על ההשוואה בין פירות האילן ובין התורה, בשבועות נידונים על פירות האילן ואת ההקשר לתורה עושה השפת אמת, וכשם שפירות האילן נדונים על הפירות המתחדשים וכו', כך גם לענין תורה. עיין בדבריו.
יישר כח.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 12:47

יושבי יעבץ כתב:
כלפי ליא כתב:הרב שך כבר אמר שאין ר"ן כזה, אבל ששמע מרא"ז כך בשם הר"ן, ואינו נמצא בר"ן.
הרב שך לא אמר שזה יום הדין להשגות בתורה. אלא יום הדין על תורה.
ובאמת שזה גמרא והלכה ערוכה שאסור להקיז דם בכל ערב יו"ט אטו ערב שבועות, כיון שבערב שבועות יש סכנה מ"זיקא" שעולה בעולם למי שלא מקבל את התורה דטבח להו לבשרייהו ולדמייהו. ומפורש שזה לא רק בזמן מתן תורה לפני 3330 שנה, אלא כל שנה ושנה מחדש.
זה לא נקרא יום דין במובן הפשוט - זה נקרא יום קשה כמו שני וחמישי
נקודת הכשל ההגיונית והפשוטה, היא לא רק בהיקש הגמ' הנ"ל ליום הדין בכללותו, כמו שהערת הרב @יושבי יעבץ, אלא ביותר מזה, עירבוב ד' הגמ' והשל"ה יחד, ראה את ד' השל"ה שהבאנו בראש האשכול. אשמח אם תביע דעתך גם בענין זה. יען אינני רוצה להאריך בויכוחים עם בעל דבר. והבן.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אלימלך » 17 מאי 2018, 13:21

אבקשה טוב לך כתב: ולכן אין ענין מיוחד דווקא בלימוד התורה בליל שבועות יותר מחגים אחרים .
בודאי שיש ענין ראה משנ"ב [סי' תצד' ס"ק א'] וכן נהגו כלל ישראל.
אם קשה לך הדבר כדאי שתישן בערב שבועות ותקבע חברותא [עדיף כמה] ללילה ותלמדו במקום שיש ריתחא דאו'.


אבקשה טוב לך
הודעות: 17
הצטרף: 06 מאי 2018, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אבקשה טוב לך » 17 מאי 2018, 13:30

עיקר הענין להיות ער זה לומר תיקון, ובדורות קודמים היו הולכים לישון לאחר שסיימו את התיקון, בודאי שיש ענין להיות ער כל הלילה בלי להתבטל, אבל זה לחסידים הראשונים שלא השלימו את זה אח"כ עד אלול, ולא לכלל הציבור שגורם לו רפיון, [אל תדאג אני בעצמי לומד כל הלילה כמוך, וביום עד מנחה גדולה, לאחר שאני מסיים את התיקון]


תלמיד ותיק
הודעות: 29
הצטרף: 05 דצמבר 2017, 20:26
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי תלמיד ותיק » 17 מאי 2018, 13:40

הפקדתי שומרים כתב:
תלמיד ותיק כתב:ברור שבספה"ק - ספרי חסידות, זה לא מובא בלשון של יום הדין, אלא בלשון ובסגנון שקבלת התורה חוזרת נעשה ומתחדשת בכל שנה ושנה - והמקור הוא מהאריז"ל, עי' באורך בספה"ק מאור עינים פר' יתרו, שמבאר איך מקבלים את התורה שכבר ניתנה.

ויש שמסגננים שבנוסף להנ"ל גם נקבע כמה הוא מקבל את התורה שלו, וכמובן שזה הכל תלוי במבואר שם במאור עינים, בהכנת האדם, בהסרת הזוהמא, כמה הוא יקבל ויחדש אצלו את התורה.

עי' בלשון השפת אמת תרל"ה:
כמו שכתבו חז"ל שכל הנביאים קבלו נבואתם מהר סיני. כמו כן בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה כל מה שעתיד להבין ולחדש בתורה. וז"ש אלמלא האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא. האי יומא ממש. זה החג שבו ניתן התורה בכל שנה.

במש"כ השפת אמת תרס"א. וכן איתא בספרים, עיין בהוצאת בני בינה, שציין לדברי הנועם מגדים בפרשת ראה-דרוש לשבועות, עי"ש, איני יודע אם לזה כוונת השפת אמת, אבל ברור שזה עוד מקור חזק לענין המדובר כאן.

וכן עי' בשפת אמת הוצאת בני בינה, הערה אות תיח.
הפקדתי שומרים כתב: דברים מפורשים בזה מצינו בכתביו של השפת אמת (ספר במדבר -לשבועות -שנת תרס"א) בזה"ל-
המנהג לעסוק בתורה בליל החג. דאיתא התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וקשה דכתיב מורשה קהלת יעקב. אך התורה נקראת עץ חיים. וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כמו כן התורה מתחדשת פירותי' בכל שנה. ולכן בעצרת על פירות האילן היינו התחדשות התורה שנק' עץ חיים. וכן איתא בספרים. ולכן נק' יום הביכורים. וכמו דאיתא במד' שכל הנביאים וחכמים קיבלו בהר סיני חלקם בתורה רק שנתפרשו דבריהם כל אחד בשעתו. כמו כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בנ"י חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואח"כ מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו. וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד. ע"כ. וכ"כ השפת אמת בקיצור בעמוד 25 ד"ה כמו ע"ש.
מדבריו אלו מבואר שחג השבועות, הוא יום דין על השגת האדם בתורתו משך כל השנה. (שלא כד' השל"ה הנז' שיום הדין הוא אך על ביטול תורה)
ר' @תלמיד ותיק כיון שכוונת דבריך ללבן את הדברים לאשורם ולא לקנטר, ונאמרים בשפה מכובדת כיאה לבני תורה, בלי לשונות בדותות וכו', אני מוכן להשיב על דבריך.
העתקתי לך את לשון שפת אמת, את החלק שהושמט בדבריך כנראה בטעות.
הרעיון של השפת אמת בנוי על ההשוואה בין פירות האילן ובין התורה, בשבועות נידונים על פירות האילן ואת ההקשר לתורה עושה השפת אמת, וכשם שפירות האילן נדונים על הפירות המתחדשים וכו', כך גם לענין תורה. עיין בדבריו.
יישר כח.
נכון מאוד. וכנראה שהעיקר להכל הוא דברי הזוה"ק שאומר שפירות האילן קאי על נשמות בני ישראל. ואח"כ כבר מוסיפים שזה על השגות התורה, ותורה אין הכוונה לתורה גרידא אלא לשייכות לתורה וחיבור האדם ונפשו לתורה. וכל זה נשפע מחדש בכל שנה.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 16:33

ולכן כשם שעצרת יום דין על פירות האילן כך גם על התחדשות, השגות, בתורה איך שלא נקרא לזה, בעצרת נידונים.
האין אתה סובר כך.


תלמיד ותיק
הודעות: 29
הצטרף: 05 דצמבר 2017, 20:26
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי תלמיד ותיק » 17 מאי 2018, 16:40

הפקדתי שומרים כתב:ולכן כשם שעצרת יום דין על פירות האילן כך גם על התחדשות, השגות, בתורה איך שלא נקרא לזה, בעצרת נידונים.
האין אתה סובר כך.
בהחלט.
לא שאני סובר כך.
אלא כך מבואר בספה"ק, שיסודם בהררי קודש-בזוה"ק ואריז"ל.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 16:46

יישר כח שהבהרת את דבריך הנפלאים. וזה חשוב, לאלו שטעו בכוונתך וחשבו שתורת החסידות וד' רבנו השפת אמת שוללים יום הדין על התורה בשבועות, וע"ז אתה כותב שהן הן הדברים, שיום הדין בשבועות הוא על התורה וכו'..אלא שהדברים הובאו בסגנון כזה או אחר, ובפרט בשפת אמת שתולה את דין הנאמר בעצרת לפירות והן לענין התורה.
יישר כח.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 19:02

אבקשה טוב לך כתב:זכור לי שברוקח על התורה במדבר פרק כח פסוק כו, כותב משהו על יום הדין בשבועות, מי שיש לו אפשרות נא להעתיק לכאן.
צריך לשים לב שעל פי רוב כשמוזכר בחז"ל תורה זה כולל את כל התרי"ג מצוות, ולא רק לימוד התורה שזו אחת מהתרי"ג ושקולה כנגד כולם, גם כשכתוב אם בחוקתי תלכו שזה כן הולך על לימוד התורה אבל צמוד לזה תנאי נוסף שמירת כל המצוות, כך גם בשבועות אנו שמחים על נתינת כל התרי"ג מצוות ולא רק על לימוד התורה.
וכן השל"ה בלשונו מזכיר גם מצוות וז"ל: "והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי"
ולכן אין ענין מיוחד דווקא בלימוד התורה בליל שבועות יותר מחגים אחרים אלא בלומר תיקון ולקיים את שאר מצוות התורה ביום קדוש זה, קריאת התורה כמו שצריך ושמחת החג כמו שצריך חציו לה' וחציו לכם, וכך אח"כ לא מגיעים לרפיון משכבי עד קומי בחודש אלול, כי הלחץ שלפני שבועות הוא המביא את הרפיון לאחריו.
אילו שורש המנהג להיות נעורים בלילה התקבל עפ"י דברי השל"ה היה אפשר לדון בדבריך.
אולם כמו שציין לך ר' אלימלך, שהמנהג הובא להלכה במ"ב בשם המג"א עפ"ד המדרש, ויש בזה עוד כמה טעמים. ואין לזה קשר, אם קוראים תיקון בדווקא או לומדים בלילה, חדא הוא בטעמו, ובעצם קריאת התיקון אמנם כך נהגו האר"י ורבנו הגר"א, וידוע שהגר"א הקפיד אף לקרוא את התיקון, כמו הסיפור המפורסם, שהעיר למגיד אמנם בישיבות נהגו ללמוד, וכך נהגו גדולים וטובים, ולכך כל אחד במנהגו הוא, העיקר לשבת וללמוד באותו לילה מה שלא יהיה, מכל הטעמים הנפלאים שיש בזה.

וראה ד' הגמ' הללו-
פסחים סח:
רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא.
רש"י פסחים דף סח/ב
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם:

וראה גם מש"כ ר' אלימלך במק"א דברים נאים-
אלימלך כתב:
ישי בן ישראל כתב:עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.
וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.
התורה זה מה שקיבלנו, ולפיכך אנו מראים שמחתינו בה בלימודה, המצוות הם פרטים בתורה והיא דומה למתנה שיש בה מתנות רבות, ולכן אנו מודים על הכלל.
.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1030
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 17 מאי 2018, 20:34

שמעתי היום מהגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א שהרב דך היה אומר כן בשם דרשות הר"ן. ושאמנם בדרשות הר"ן לא מצאו כן. אך רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל גם מביא כן מדרשות הר"ן.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 20:46

מכל מלמדי השכלתי כתב:שמעתי היום מהגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א שהרב דך היה אומר כן בשם דרשות הר"ן. ושאמנם בדרשות הר"ן לא מצאו כן. אך רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל גם מביא כן מדרשות הר"ן.
הרב שך בכמה מקומות הביא את המימרא בזה"ל נמצאים בערב שבועות, וזה זמן שצריך להתעורר ולהתחזק בו. רבי איסר זלמן אמר בשם הנצי"ב שכתוב בר"ן אמנם בר"ן לא מצאתי, ושמעתי שנמצא בשל"ה הקדוש, דכמו שאמרו חז"ל באבעה פרקים וכו' ע"כ. כך הביא משיחת הרב שך בס' מחשבת מוסר. שרוב ככל הספר מבוסס על הקלטות משיחותיו. כך שהרב שך אמנם בתחילה היה מזכיר בשם ר' איסר זלמן את ד' הר"ן, ואחר שהעירו את אזנו היה מזכיר בשם השל"ה.
ובמה שכתבת שנמצא מעין זה בד' הרש"ו. מעניין היכן זה באמת כתוב יישר כח.
בכל אופן, ר' @אריך העלה הסתברות שדברי הר"ן שהוזכרו ע"י ר' איסר זלמן, משום שבספרייתו ספר הר"ן היה כרוך עם ספר השל"ה. אך ייתכן לפי מה שאתה מעלה, שר' איסר זלמן ראה בכ' רש"ו, וזה גם מענין אם ר' איסר זלמן, היה לו עסק בתורה זו.


אבקשה טוב לך
הודעות: 17
הצטרף: 06 מאי 2018, 13:26
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אבקשה טוב לך » 17 מאי 2018, 20:56

דברי רב יוסף שבלי קבלת התרי"ג מצוות בשבועות, לא היה מתגדל בלימוד התורה של כל השנה, ולא שנתגדל ע"י לימוד התורה של האי לילה, ולכן כתבתי שהענין החושב ללמוד כל הלילה ולומר תיקון זה לחסידים הראשונים כמבואר בזוהר ולמי שזה לא בא לו על חשבון דברים אחרים, ולא להפוך את זה לעיקר היום ולפי זה לסדר את שאר מצוות היום, כמו שהסבירו במקומות אחרים, הענין לא חשוב יותר מהמצוה עצמה, ולכן רוב הבחורים שזה גורם להם רפיון עד אלול, כדאי לחשב מסלול מחדש, [וכמו שהזכרתי אני כמוכם לומד בשבועות, כתיבה וחתימה טובה לכולם, לשנה טובה תכתבו ותחתמו וכו']


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי אלימלך » 17 מאי 2018, 21:01

הרבה בחורים עושים משמר כל ליל שישי..
לא צריך להגזים.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 21:07

ר' אבקשה טוב לך
לא זכיתי להבין דבריך.
ראה ד' רש"י
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם:
היכן מוזכר מה שאמרת, שד' ר"י אמורים לגבי קבלת התרי"ג.
כן כתוב שע"י לימוד התורה התורמם מכל השאר, וע"ז גם מובן מה טעם יושבים ולומדים בליל בשבועות.
זאת ועוד ר"י עושה השוואה בינו לבין יוסף היהודי מהשוק..גם יוסף..מקיים מצוות, גם יוסף מתפלל ג' תפילות, רק שיוסף לא עוסק בתורה..וזה הבדל אומר רב יוסף ביני לבין יוסף הסיטונאי מהשוק..
זאת מלבד ד' הגמ' שם בעצרת בענין לכו"ע לכם, וזה מקיימים בין השאר ביום, ואפשר מה שמייחדים את ליל שבועות ללימוד וכו', להביע את השמחה של רוממות התורה וכד' ר"י בגמ'.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1030
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 17 מאי 2018, 21:21

הפקדתי שומרים כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:שמעתי היום מהגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א שהרב דך היה אומר כן בשם דרשות הר"ן. ושאמנם בדרשות הר"ן לא מצאו כן. אך רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים ויטאל גם מביא כן מדרשות הר"ן.
הרב שך בכמה מקומות הביא את המימרא בזה"ל נמצאים בערב שבועות, וזה זמן שצריך להתעורר ולהתחזק בו. רבי איסר זלמן אמר בשם הנצי"ב שכתוב בר"ן אמנם בר"ן לא מצאתי, ושמעתי שנמצא בשל"ה הקדוש, דכמו שאמרו חז"ל באבעה פרקים וכו' ע"כ. כך הביא משיחת הרב שך בס' מחשבת מוסר. שרוב ככל הספר מבוסס על הקלטות משיחותיו. כך שהרב שך אמנם בתחילה היה מזכיר בשם ר' איסר זלמן את ד' הר"ן, ואחר שהעירו את אזנו היה מזכיר בשם השל"ה.
ובמה שכתבת שנמצא מעין זה בד' הרש"ו. מעניין היכן זה באמת כתוב יישר כח.
בכל אופן, ר' אריך העלה הסתברות שדברי הר"ן שהוזכרו ע"י ר' איסר זלמן, משום שבספרייתו ספר הר"ן היה כרוך עם ספר השל"ה. אך ייתכן לפי מה שאתה מעלה, שר' איסר זלמן ראה בכ' רש"ו, וזה גם מענין אם ר' איסר זלמן, היה לו עסק בתורה זו.
ר' אלימלך בידרמן לא אמר מפורש. אבל היה נשמע מדבריו שהוא שמע את זה מהרב שך בעצמו. כמדומני שהוא בוגר פוניבז'.
אין לי מושג איפה נמצא רש"ו.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? המקור מהשל"ה -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 21:23

הוא אכן בוגר פונביז'.
אבל תמיד עדיף להסתמך על מש"כ בספרים הנ"ל מהקלטות השיחות, וכן מה שאמר חתנו. ולא עפ"י שמועה עתיקה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח