כלי חרס דמדין

נתן הבבלי

משתמש ותיק
אמאי לא אמרה התורה מה לעשות בכלי חרס במלחמת מדין, בפ' מטות פרק לא., ואילו בקדשים כתיב וכלי חרס אשר יבושל בו ישבר.​
 

יצחק

משתמש ותיק
ע"ד הפשט
מי לוקח שלל כלי חרס? לא שווה לסחוב אותם
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
לכאו' בפרשת מטות הפרשה נאמרה בצורה שבאה לסדר את השימוש בשלל שכדי להשתמש בשלל של מדין צריך להכשיר ומבואר איך אך כלי חרס שאין להם תקנה אלא שבירה אין לדין זה מקום בפרשה שבאה לתקן את השלל שלקחו ממדין
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יד אבשלום אמר:
לכאו' בפרשת מטות הפרשה נאמרה בצורה שבאה לסדר את השימוש בשלל שכדי להשתמש בשלל של מדין צריך להכשיר ומבואר איך אך כלי חרס שאין להם תקנה אלא שבירה אין לדין זה מקום בפרשה שבאה לתקן את השלל שלקחו ממדין

אבל צריך לדעת מה לעשות עם זה, ואם לא תגיד מה לעשות עם זה אולי מותר להשתמש בלי תיקון.
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
אדרבה כיון שלא נאמר לא השתמשו כלל לכאו' מה שכתוב בתורה זה מה שנכתב לדורות כפרשה וזה לא סותר שהיה שם עוד פרטים שמשה ידע להורות להם שכלי חרס אין לו תקנה אלא שבירה
 

יצחק

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
יצחק אמר:
ע"ד הפשט
מי לוקח שלל כלי חרס? לא שווה לסחוב אותם

בדיל ועופרת שווה יותר?
ודאי הרבה יותר. ובפרט שצריך לחפור במכרות מיוחדים ואח"כ להתיך בכבשן מיוחד וכל הענין היה יותר קשה בזמנם
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יד אבשלום אמר:
אדרבה כיון שלא נאמר לא השתמשו כלל לכאו' מה שכתוב בתורה זה מה שנכתב לדורות כפרשה וזה לא סותר שהיה שם עוד פרטים שמשה ידע להורות להם שכלי חרס אין לו תקנה אלא שבירה

מה שלא כתוב בתורה שאסור, זה מותר.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
נתן הבבלי אמר:
יצחק אמר:
ע"ד הפשט
מי לוקח שלל כלי חרס? לא שווה לסחוב אותם

בדיל ועופרת שווה יותר?
ודאי הרבה יותר. ובפרט שצריך לחפור במכרות מיוחדים ואח"כ להתיך בכבשן מיוחד וכל הענין היה יותר קשה בזמנם


אני חושב שלא משנה כמה זה שווה התורה היתה צריכה לומר לי מה דינם, (כעין דין פרוטה וכו).
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
מהיכי תיתי
סברא פשוטה, מה שרצתה התורה לאסור אסרה, וכי תעלה על דעתך, שיש דבר שאסור לעשותו בשבת, והוא לא כלול באיזה סרך מלאכה, מפני שלא כתוב שמותר.
 
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
יד אבשלום אמר:
אדרבה כיון שלא נאמר לא השתמשו כלל לכאו' מה שכתוב בתורה זה מה שנכתב לדורות כפרשה וזה לא סותר שהיה שם עוד פרטים שמשה ידע להורות להם שכלי חרס אין לו תקנה אלא שבירה
מה שלא כתוב בתורה שאסור, זה מותר.
למעשה כתוב בתורה שאסור אמנם לא בפרשה זו אלא בפרשה אחרת ומשה ידע להורות להם המותר והאסור שמבחינת ההוראה ההיא שנצטוו בנ"י הכלל הזה שאם לא שמעו לאיסור מותר לא נכון אלא רק אחרי שיש לנו תורה שלמה שמורה לנו בצורה גמורה את האסור והמותר אנחנו יכולים ללמוד שמה שלא נתפרש בתוה"ק לאיסור מותר 
 

יצחק

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
יצחק אמר:
נתן הבבלי אמר:
אני חושב שלא משנה כמה זה שווה התורה היתה צריכה לומר לי מה דינם, (כעין דין פרוטה וכו).


ודאי התורה אומרת הכל ודין פרוטה כדין מאה, אני רק התכוונתי שזה פשוט לא היה במציאות בשלל מדין לכן התורה לא דברה.

כנראה אתה סובר שאעפ"כ אמור להיות כתוב, אז צריך לחשוב על תירוץ אחר.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יד אבשלום אמר:
נתן הבבלי אמר:
יד אבשלום אמר:
אדרבה כיון שלא נאמר לא השתמשו כלל לכאו' מה שכתוב בתורה זה מה שנכתב לדורות כפרשה וזה לא סותר שהיה שם עוד פרטים שמשה ידע להורות להם שכלי חרס אין לו תקנה אלא שבירה
מה שלא כתוב בתורה שאסור, זה מותר.


למעשה כתוב בתורה שאסור אמנם לא בפרשה זו אלא בפרשה אחרת ומשה ידע להורות להם המותר והאסור שמבחינת ההוראה ההיא שנצטוו בנ"י הכלל הזה שאם לא שמעו לאיסור מותר לא נכון אלא רק אחרי שיש לנו תורה שלמה שמורה לנו בצורה גמורה את האסור והמותר אנחנו יכולים ללמוד שמה שלא נאסר מותר 


נכון, אבל עד קדשים למה שיחשבו שאסור, ועוד אדרבה שיאמר לנו דין דחרס במדין ונשמע לקדשים שיבוא אח"כ.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
למה התורה בחרה לומר הלכות הכשרה דוקא במלחמת מדין אף שכבר במת"ת נאסרו בכלי איסור - זו לא שאלה.
אך למה התורה לא הזכירה דין כלי חרס במדין גם לא שאלה. וכמו שכתבתי לעיל
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
הדברים פשוטים, התורה למדה שם הלכות ליבון הגעלה וטבילה, ולא מה אסור ומה מותר.



לא הבנתי, מה הבדל בין הלכות- לאסור ומותר.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
למה התורה בחרה לומר הלכות הכשרה דוקא במלחמת מדין אף שכבר במת"ת נאסרו בכלי איסור - זו לא שאלה.
אך למה התורה לא הזכירה דין כלי חרס במדין גם לא שאלה. וכמו שכתבתי לעיל

היכן נאסרו במת"ת בכלי איסור?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
שאר לעמו אמר:
הדברים פשוטים, התורה למדה שם הלכות ליבון הגעלה וטבילה, ולא מה אסור ומה מותר.
לא הבנתי, מה הבדל בין הלכות- לאסור ומותר.
אילו היה שם שו"ת מלחמת מדין - צדקת.
אבל לא זה המכוון. התורה רצתה בפסוקים אלו ללמדנו הלכות הכשרת כלים. ולא מה דין כלי גיעולי נכרים.

נתן הבבלי אמר:
שאר לעמו אמר:
למה התורה בחרה לומר הלכות הכשרה דוקא במלחמת מדין אף שכבר במת"ת נאסרו בכלי איסור - זו לא שאלה.
אך למה התורה לא הזכירה דין כלי חרס במדין גם לא שאלה. וכמו שכתבתי לעיל
היכן נאסרו במת"ת בכלי איסור?
מ"ב תצ"ד ס"ק י"ב
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
נתן הבבלי אמר:
שאר לעמו אמר:
הדברים פשוטים, התורה למדה שם הלכות ליבון הגעלה וטבילה, ולא מה אסור ומה מותר.
לא הבנתי, מה הבדל בין הלכות- לאסור ומותר.
אילו היה שם שו"ת מלחמת מדין - צדקת.
אבל לא זה המכוון. התורה רצתה בפסוקים אלו ללמדנו הלכות הכשרת כלים. ולא מה דין כלי גיעולי נכרים.
חלק מדין הלכות הכשרת כלים זה גם איך מכשירים כלי חרס, או אם שייך בכלל הכשרתו.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
נכון, אך היות ואין לו הכשר ותקנה לא הוזכר.
וכאמור לא עסקה תורה שם באופן כללי בהלכות כלים מגועלים באיסור, אלא בתקנת אותם כלים שהוזכרו.
 
חלק עליון תַחתִית