משחק הג'וקר

מנדי

משתמש רגיל
האם מישהו יודע אם יש בעיה במשחק הזה,שמעתי פעם שיש בזה סמלי עבודה זרה ?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אם כבר מנתבים את השאלה הנ"ל לשבת..
ידוע מה שאמר הרב דסלר על הנידון "האם מותר לשחק שחמט בשבת"?
אלא שכאן כונת השואל גם ביום חול..
 

סבא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לומד טוב אמר:
ואני שמעתי שלא טוב לשחק בזה כי זה משחק של הימורים
מה זה "לא טוב", אסור עפ"י דין או מותר?
אף פעם לא שמעת על השאלה, היכן כתוב בשו"ע שאסור להחזיק חתול באמצע שמע קולנו?
 

סבא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
כתוב בשו"ע שאסור להחזיק שום חפץ בשמונה עשרה.
נו באמת, לא הבנת את רוח השאלה? אם תרצה תחליף במשהו אחר, בכל אופן יש דברים שאינם הלכה ברורה, אבל ראוי להימנע מחמת הרגש היהודי ופשוט.
 

יהודי

משתמש ותיק
הבנתי מצוין, אבל הרב @לומד טוב כתב שזה קשור להימורים, נשמע משהו יותר בשרי מ'לא מתאים'.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
כוונת ר' יהודי, ששואל השאלה (מנדי) העלה לשון "בעיה". "לא טוב" זה לא טוב, אבל זו לא בעיה. אם כותבים 'לא טוב' שיכתבו עד כמה זה לא טוב.
נ.ב ד"א שלא ברוח השאלה, אסור להחזיק חפץ, חתול וכו', בשמע קולנו...
 

סבא

משתמש ותיק
ובכן, גם כאן כוונת הרב @לומד טוב שווה, שאכן כשהוא משחק במשחק באופן רגיל אין בזה איסור, אבל כיוון שיש שמשחקים במשחר הג'וקר על כסף, מן הראוי להתרחק מזה, כי זה "מריח" ריח של הימורים...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ר' סבא בעניני ריחות אני מודה. אני חלש.
יש כאלה שמשחקים על כסף, על כל דבר שזז, ומי שזז. נו גם את זה נאסור.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
ר' סבא בעניני ריחות אני מודה. אני חלש.
יש כאלה שמשחקים על כסף, על כל דבר שזז, ומי שזז. נו גם את זה נאסור.
משעשע! אך עדיין ניתן להבין את דברי סבא
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ידוע על הקפדת מרן הסטייפלער שלא להמצא בקרבת צורת שתי וערב מכל סוג שהו. כמו שמביא נכדו בספר תולדות יעקב שביקש מחברת החשמל לשנות את כיון כבלי החשמל, שיצרו כעין שתי וערב.
נ.ב מאידך יש פוסקים שנקטו בזה שאינו ע"ז של ממש.
 

סבא

משתמש ותיק
יש הטוענים שמתחת צורות קלפי משחק הפוקר [ג'וקר הוא שם של קלף ולא שם המשחק] מונחים הרבה סודות שמקורם בעבודה זרה, ולכן נמנעים מלשחק בזה,
בויקיפדיה דווקא מביאים דברים די ניטרליים, שלפיהם בסה"כ הם מייצגים את צורת לוח השנה הנוצרי, ואעתיק הדברים לטובת מי שזכה להיות מנותק מויקיפדיה-
אם מסתכלים על חבילת קלפים, ניתן להבחין שהיא בנויה על מחזוריות:[דרוש מקור]
2 צבעים (אדום ושחור) מציינים את היום והלילה.
4 צורות (עלה, יהלום, לב ותילתן) מקבילות לארבע העונות.
12 קלפי ציור (נסיך, מלך, מלכה × 4) 12 החודשים.
52 קלפים בחפיסה שמציינים 52 שבועות בשנה.
13 קלפים בכל צורה (אס, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, J, Q, K) ל־13 מעברי הירח.
כאשר מחברים את כל הקלפים, כאשר A = 1 , J = 11 Q = 12 , ו־ K =13, מקבלים:
4 ∗ ( 1 + 2 + 3 + 4 + 5 + 6 + 7 + 8 + 9 + 10 + 11 + 12 + 13 ) = 91 ∗ 4 = 364
אם נוסיף 1 בשביל הג'וקר נקבל 365. מספר הימים של השנה.
אם נוסיף 2 בשביל 2 ג'וקרים נקבל את מספר הימים בשנה מעוברת
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מן הסתם יש לחלק בין מה שאסר הרב אלישיב, לשנן את מנטרות היוגה שמעורב בהם לשונות של ע"ז, גם אם האדם לא מודע, ואין כוונתו לזה, ובין משחק הגו'קר כפי שציינת ר' סבא.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
כתבתי באריכות ומשום מה נמחק לי. אז אשוב בקצרה.

א. הרמב"ם כותב (על משחק בקוביא) שכל מעשה שאינו לצורך עבודת ד'. וגם אינו לצורך קיום העולם הוא שלילי. כאן לכאורה הדברים מתקיימים. אם לא שעושה כן לצורך מנוחת הנפש וכיוצ"ב.

ב. גם אם נאמר שהצורות הללו הם של ע"ז (דבר שלא שמעתי עליו כלל) עדיין מותר להשתמש בו. כמו שכתבו הפוסקים שסמלי ע"ז שמודפסים או מצויירים ואינם בולטים מותר להשאירם בביתו לכתחילה. אלא אם כן הם בעצמם משמשים עובדי ע"ז שאז אסור. כן כתב הבא"ח ועוד. ואם כן כאן מותר.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברית מלח אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
הרמב"ם פוסק כך.
היכן?
"אלו החגים הנזכרים היו מפורסמים באותו הזמן אצל הנוצרים והנלוים אליהם. וכן כל חג אצל כל האומות בכל גלילות הארץ, אם היו עובדי עבודה זרה, יחויב בהם מה שזכר. ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה, ויום ראשון הוא מכלל אידיהן של גויים, ולפיכך אין מותר לשאת ולתת עם מאמין המשיח ביום ראשון כלל בדבר מן הדברים, אלא נוהגים עמהם ביום ראשון כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה ביום אידן, וכך ביאר התלמוד" (רמב"ם פירוש המשניות ע"ז א,ג).
"...ולפיכך יש לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, רצוני לומר בית תפילתם, אשר הוא בית עבודה זרה בלא ספק, הרי זו העיר אין מותר לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה...". (רמב"ם פירוש המשניות ע"ז א,ד)
ד הנוצריים עובדי עבודה זרה הן, ויום ראשון יום אידם הוא. לפיכך אסור לשאת ולתת עימהן בארץ ישראל, יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת; ואין צריך לומר יום ראשון עצמו, שהוא אסור בכל מקום. וכן נוהגין עימהן, בכל אידיהן. (רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ה')
"י אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון ונכשלו". וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה"'
יא אבל מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד". (רמבם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא)
 

ברית מלח

משתמש רגיל
אני מחפש מקור לכך שגם היום בזמננו נחשבים לעובדי עבודה זרה. וא"ת מדוע אני מחלק. אשיב לך הלא מצאנו שחילקו הפוסקים כגון הרמ"א המפורסם ביין נסך וכדו' (יו"ד קכג א)
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברית מלח אמר:
אני מחפש מקור לכך שגם היום בזמננו נחשבים לעובדי עבודה זרה. וא"ת מדוע אני מחלק. אשיב לך הלא מצאנו שחילקו הפוסקים כגון הרמ"א המפורסם ביין נסך וכדו' (יו"ד קכג א)
לפני שנחלק בדברים ברורים שנכתבו ע"י הרמב"ם כמה וכמה פעמים בצורה החלטית, ראוי להביא את ד' הרמ"א במלואם.
נ.ב אאל"ט שאלתך הייתה היכן מוזכר ברמב"ם.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברית מלח אמר:
אני מחפש מקור לכך שגם היום בזמננו נחשבים לעובדי עבודה זרה. וא"ת מדוע אני מחלק. אשיב לך הלא מצאנו שחילקו הפוסקים כגון הרמ"א המפורסם ביין נסך וכדו' (יו"ד קכג א)
שו"ע יורה דעה - סימן קכג
(א) סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה. וה"ה למגעם, ביין שלנו: הגה - משום גזירת יין שנתנסך לאלילים. ובזמן הזה, שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים, י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אוסר בהנאה, רק בשתייה; וכן סתם יין שלהם, אינו אסור ליהנות ממנו. ולכן מותר לגבות בחובו מן העובדי כוכבים סתם יינם, מפני דהוי כמציל מידם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ומרדכי). וה"ה בשאר הפסד, כגון אם עבר וקנה או מכר, אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו (הגהות מיימוני והג"א ומהר"מ פדוואה). ויש מקילין גם בזה, וטוב להחמיר. וע"ל סימן קל"ב (שם בשם סמ"ג ואגור בשם הגאונים):

הרמ"א מדבר על עובדי אלילים מסוג המוזכר בגמ', כמו הפרסיים וכדו'. לגבי נוצרים מה שמוגדרים עכו"מ אינו משום מעשה כזה או אחר אלא עצם מחשבותיהם, ותפילותם ושיתופם כמוב' ברמב"ם.
 

לומד טוב

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
אם כבר מנתבים את השאלה הנ"ל לשבת..
ידוע מה שאמר הרב דסלר על הנידון "האם מותר לשחק שחמט בשבת"?
אלא שכאן כונת השואל גם ביום חול..
לגבי שחמט בשבת עיין בחזו"ע הל' שבת חלק ג' עמ' לה'
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
לומד טוב אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
אם כבר מנתבים את השאלה הנ"ל לשבת..
ידוע מה שאמר הרב דסלר על הנידון "האם מותר לשחק שחמט בשבת"?
אלא שכאן כונת השואל גם ביום חול..
לגבי שחמט בשבת עיין בחזו"ע הל' שבת חלק ג' עמ' לה'
ד' המכתב מאליהו, לא התיחסו לעצם הנידון, אלא ל"רוח השאלה"-השואל..ז"א, המניע למצוא את התשובה הרצויה (להיתר) בכל מצב..
אם נמצא בס' הנ"ל שהתיר, הרי שע"ז דיבר הר' דסלר..ביחס ל'שואל' הפוטנציאלי...
 
חלק עליון תַחתִית