האם קדושת שבת שבארה"ב משפיעה גם עלינו?

שלו'

משתמש ותיק
שמעתי מי שטען שכיון שאף בשעה שהשבת יוצאת אצלנו, באמריקה וכו' עדיין זה שבת – נמצא שאף שמבחינה הלכתית אצלנו זה יום חול, מ"מ קדושת השבת נמצאת עדיין בעולם, וכיון שיש יהודים ששומרים אותה בשעה זו במקום כלשהוא בעולם – הרי שגם אצלנו יש עדיין שייכות לקדושתה, וכן בכל יום טוב וכו'.

 

האם יש מקור לסברא זו?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
שלו' אמר:
שמעתי מי שטען שכיון שאף בשעה שהשבת יוצאת אצלנו, באמריקה וכו' עדיין זה שבת – נמצא שאף שמבחינה הלכתית אצלנו זה יום חול, מ"מ קדושת השבת נמצאת עדיין בעולם, וכיון שיש יהודים ששומרים אותה בשעה זו במקום כלשהוא בעולם – הרי שגם אצלנו יש עדיין שייכות לקדושתה, וכן בכל יום טוב וכו'.

 

האם יש מקור לסברא זו?

אינני יודע לגבי קדושה, אבל מצינו סברא כזו בעניני קביעת החודש בפירוש בעל המאור בסוגיית "נולד קודם חצות" (ר"ה כ,ב) שאפשר לקבוע ראש השנה רק ביום שיהיה בו מולד הלבנה החדשה לפחות במקום אחד ביישוב שהוא שש שעות מזרחה. והרי שמציאות התחלת החודש בקצה סין יש לו השפעה על האפשרות להתחיל את השנה בארץ ישראל.
 

מימון

משתמש רשום
ראה שו"ע הרב סימן א' הלכה ח' מה שהתייחס לזה להדיא, ומבואר מדבריו לכאורה שאין השפעה עלינו.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
ראה 'שיחות קודש' תשל"ז ח"ב ע' 172־173, וב'מקדש מלך' (לאופר) ח"ד ע' תקח־תקט.

תודה.
אולי תוכל להיטיב עמי לכתוב בקצרה הנקו', כי איני מבין אידיש, ואין לי גישה לאוצה"ח.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
מוסג"פ מ'מקדש מלך' הנ"ל:תורה זייגער.pdf
תודה רבה.
נהנתי מאוד מהראיה מיוה"כ.
אך לגופם של דברים לא הבנתי מש"כ שם מעומק המושג וקוצר המשיג, [ולא ברור לי אם זה ע"ד מה שהבאתי או בענין אחר].
וגם אני מצטרף בעוניי למה שהעירו כבר שמדברי השו"ע הרב משמע בפשוטו לא כך, ונשמח שתאיר לנו את הבנת הדברים בחסדו ית'.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
להרב @שלום
השלום והברכה.
מובא שמרן אילת השחר זצוק''ל אמר שבחו''ל עומדים
בתפילת נעילה ואומרים וחתום לחיים טובים כל בני בריתך וכן אנחנו וכל עמך בית ישראל
לחיים טובים ולשלום ולכן כדאי גם במוצאי היום הקדוש להחזיק בתשובה כדי שהתפילות של חו''ל יוסיפו לנו מה שניתן להוסיף.
כן מובא בספר ימלא פי תהלתך על התפילה כמדומה.
בברכת התורה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שלו' אמר:
וגם אני מצטרף בעוניי למה שהעירו כבר שמדברי השו"ע הרב משמע בפשוטו לא כך, ונשמח שתאיר לנו את הבנת הדברים בחסדו ית'.
בשו"ע אדה"ז מדובר על הגילוי בעוה"ז, אך בעומק הדברים ופנימיותם - כולם כלולים יחדו (כמבו' שם בפירוש: "כִּי עֵת רָצוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב – הוּא לְמַעְלָה מִגֶּדֶר הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, רַק שֶׁמֵּאִיר לְמַטָּה לְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם בִּזְמַנּוֹ הָרָאוּי לוֹ").
וכדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשיחת־קדשו הנ"ל (שכאמור שם, מיוסד הוא על דברי אדה"ז שם וביאורי ממשיכי דרכו בקודש), שיש 'תורה־זייגער' (שעון 'תורני') - ושם הכל כלול ומאוחד, כי היא למעלה מן המקום והזמן.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
שלו' אמר:
וגם אני מצטרף בעוניי למה שהעירו כבר שמדברי השו"ע הרב משמע בפשוטו לא כך, ונשמח שתאיר לנו את הבנת הדברים בחסדו ית'.
בשו"ע אדה"ז מדובר על הגילוי בעוה"ז, אך בעומק הדברים ופנימיותם - כולם כלולים יחדו (כמבו' שם בפירוש: "כִּי עֵת רָצוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב – הוּא לְמַעְלָה מִגֶּדֶר הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, רַק שֶׁמֵּאִיר לְמַטָּה לְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם בִּזְמַנּוֹ הָרָאוּי לוֹ").
וכדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשיחת־קדשו הנ"ל (שכאמור שם, מיוסד הוא על דברי אדה"ז שם וביאורי ממשיכי דרכו בקודש), שיש 'תורה־זייגער' (שעון 'תורני') - ושם הכל כלול ומאוחד, כי היא למעלה מן המקום והזמן.
יפה,
אכן השאלה נשאלת, האם גם מבחי' הגילוי בעוה"ז שבת דשם משפיעה כאן?
או שעכ"פ כיון שמצד פנימיות הדברים הכל אחד - בשעה ששבת שם - יש השפעה בפנימיות גם כאן?
או באופן אחר שלא הבנתי, [כי הרי רואים במק"מ שם שמתייחס לשעה שתיים וחצי בא"י שיש בזה בחי' שבת, ז"א שמבין שיש גילוי לבחי' זו גם בא"י ממבט של תורה זייגער], וכנראה לא נוגע למה ששאלתי בריש האשכול.  
ואצפה להארתך.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שיש השפעה בפנימיות, המתבטאת - במדה מסוימת - גם בגילוי ממש בעוה"ז (כהדוגמא מיוהכ"פ).
 

דרומאי

משתמש ותיק
מה שכתוב במקדש מלך תמוה ביותר לענ"ד, איך יתכן לומר שבארץ ישראל עכשיו הוא שבת בשעה 2:30 אחה"צ בשעון התורה, אטו ארץ ישראל גרירא בתר אמריקה?
והראיה מיום הכיפורים היינו שכלפי שמיא אין חילוק שעות כלל- אבל לא לומר שבמוצאי יום הכיפורים עדיין הוא יום הכיפורים, בודאי לא בארץ ישראל ביחס לחו"ל.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הכוונה לענין ההמשכה (שע"י ההתוועדות) שבארה"ב - דזה נפעל באה"ק כבר בשעה 2.30 לפי שעונם, כי בפנימיות הוא למעלה מגדר מקום וזמן.
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
החת''ס כותב בשם רבו ההפלאה (סנהדרין נח ב)
ואמר ריש לקיש עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבותו ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן אמר רבינא אפילו שני בשבת.

נאי טעמא נקט לשון ואפילו בשני בשבת? אלא לומר לך דעד יום שני יש את קדושת שבת בעולם, וא''כ יוכל הגוי לסבור ששבת היום...
ולכן אפילו ביום שני שכבר אין בו קדושת שבת-אפי' הכי נכרי ששבת חייב מיתה.
וא''כ חזינן דקדושת שבת מחילה חלות קדושה אף מכאן ועד לכל העולם..
ועיין כאן מעניין זה קצת.https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=246176#p246176
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברור.
אבל למאי נפק"מ?
חשבתי לענות לך לע' בהקדמה הנדפסת בראש כל ספרי פחד יצחק.

אך שוב ציינוני למועדים וזמנים ח"ז בעניני חג השבועות סי' רל"ו, ושם בהערה בשם הרב המקובל ר' יוסף שפירא ז"ל [מי זה? מישהו מכיר?] שביאר ד' האריז"ל שאפשר לטבול בעש"ק משעה לפני חצות כי כבר מתנוצצת קדושת השבת – שהיינו משום שבאוסטרליה כבר שבת, ע"ש כל דבריו בזה. [הגרמ"ש שליט"א עצמו מפקפק בזה]. הנה לך נ"מ, וע"ש עוד.

אולי מישהו יוכל להעלות זאת לכאן.

 
 
שלו' אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברור.
אבל למאי נפק"מ?
חשבתי לענות לך לע' בהקדמה הנדפסת בראש כל ספרי פחד יצחק.

אך שוב ציינוני למועדים וזמנים ח"ז בעניני חג השבועות סי' רל"ו, ושם בהערה בשם הרב המקובל ר' יוסף שפירא ז"ל [מי זה? מישהו מכיר?] שביאר ד' האריז"ל שאפשר לטבול בעש"ק משעה לפני חצות כי כבר מתנוצצת קדושת השבת – שהיינו משום שבאוסטרליה כבר שבת, ע"ש כל דבריו בזה. [הגרמ"ש שליט"א עצמו מפקפק בזה]. הנה לך נ"מ, וע"ש עוד.

אולי מישהו יוכל להעלות זאת לכאן.
מזל שלא שלחת אותי להקדמה של הפחד יצחק, כי אין לי בבית את הספר הזה, ובגלל הסגר אני לא יכול ללכת לבית הכנסת לחפש אותו.

אבל הדבר השני שהבאת הוא נפלא, ולפי זה שמעתי שיש אומרים שאפשר לאכול סעודה רביעית כל זמן שיש מקום בעולם שעדיין שבת.
 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
אבל הדבר השני שהבאת הוא נפלא, ולפי זה שמעתי שיש אומרים שאפשר לאכול סעודה רביעית כל זמן שיש מקום בעולם שעדיין שבת.
הגר"מ שליט"א דן בזה שם.
 

רבינא

משתמש ותיק
שלו' אמר:
שמעתי מי שטען שכיון שאף בשעה שהשבת יוצאת אצלנו, באמריקה וכו' עדיין זה שבת – נמצא שאף שמבחינה הלכתית אצלנו זה יום חול, מ"מ קדושת השבת נמצאת עדיין בעולם, וכיון שיש יהודים ששומרים אותה בשעה זו במקום כלשהוא בעולם – הרי שגם אצלנו יש עדיין שייכות לקדושתה, וכן בכל יום טוב וכו'.

 

האם יש מקור לסברא זו?

למה לא לשאול על צפון ארץ ישראל? אולי א"י חדא מחתא
ומאי נפק"מ בשייכות לקדושתה, במה זה מתבטא ומה המקור למציאות הרוחנית הזו
 

רבינא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
רבינא אמר:
למה לא לשאול על צפון ארץ ישראל? אולי א"י חדא מחתא
ר"ל מערב א"י. מ"מ ההבדל הוא לא גדול, ענין של כמה דק', משא"כ באמריקה וכדו'.

 מה לי כמה דקות מה לי כמה שעות אם קדושת שבת שייכא בזה היא שייכא בהא


ומה נפק"מ בקדושת שבת של מקום א' למקום ב' ואם ישנו ענין כזה לא נתבאר
 

אבי חי

משתמש ותיק
רבינא אמר:
מה לי כמה דקות מה לי כמה שעות אם קדושת שייכא בזה היא שייכא בהא
אמת. לכ' הנידון שוה מאוסטרליה ועד יפן, וכל א"י בתוכו כמובן. והתוצאה תהיה שייכות קדושת שבת מ"ח שעות בשבוע, או משהו בסגנון.

 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
רבינא אמר:
ומה נפק"מ בקדושת שבת של מקום א' למקום ב' ואם ישנו ענין כזה לא נתבאר
לא ראית מה שהובא לעיל מהמו"ז?
 

יתכן

משתמש ותיק
שמעתי מי שטען שכיון שאף בשעה שהשבת יוצאת אצלנו, באמריקה וכו' עדיין זה שבת – נמצא שאף שמבחינה הלכתית אצלנו זה יום חול, מ"מ קדושת השבת נמצאת עדיין בעולם, וכיון שיש יהודים ששומרים אותה בשעה זו במקום כלשהוא בעולם – הרי שגם אצלנו יש עדיין שייכות לקדושתה, וכן בכל יום טוב וכו'.
הנה בערב שבת בחו"ל - מתי שכבר שבת בארץ, אז כבר שבת בשמים. כמו שאי' בספרים ששבת בשמים זה מתי ששבת בארץ ישראל.
 
נערך לאחרונה:
חלק עליון תַחתִית