הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:סבא אמר:הנה הציטוט המלא מהספר "מכתב מאליהו" ח"ד עמ' 355, שם מביא עורך הספר הרב אריה כרמל את הדברים הבאים בשם רבו:
כשנשאל [הרב דסלר] על אודות דינים אחדים שהטעמים שניתנו להם אינם לפי המציאות שנתגלה במחקר הטבעי בדורות האחרונים, והרי הם עתה בגדר מה שהגמרא שואלת בכמה מקומות "והא קחזינן דלאו הכי הוא". שלוש דוגמאות נידונו אז:
א. הא דיש דרוסה לחתול ולא לכלב, שהגמרא מסבירה שזה משום שהחתול מטיל ארס מציפורני ידיו.
ב. הא דאין לשין המצות אלא במים שלנו, והטעם לכמה ראשונים לפי שבלילה החמה מהלכת תחת הארץ ולכן אז המעיינות רותחין.
ג. הא דמותר להרוג כינה בשבת משום שהכינה אינה פרה ורבה.
ואמר אדמו"ר זצ"ל שבאלו ובכיוצא באלו לעולם אין הדין משתנה אף שלכאורה הטעם אינו מובן לנו, אלא יש לאחוז בדין בשתי ידים בין לחומרא בין לקולא. והטעם,... כי את ההלכה ידעו חז"ל בקבלה מדורי דורות, וגם ידעו מן הנסיון, למשל, שדרוסת החתול עלולה יותר למות מאשר דרוסת הכלב, ושהמים הנשאבים מן המעינות בבוקר חמים יותר. אבל בענין ההסברים הטבעיים, לא ההסבר מחייב את הדין אלא להיפך, הדין מחייב הסבר, והטעם המוזכר בגמרא אינו הטעם היחידי האפשרי בענין, ואם [highlight=yellow]לפעמים נתנו הסברים שהם לפי ידיעת הטבע שבימיהם[/highlight], חובה עלינו לחפש הסברים אחרים שבהם יתקיים הדין על מכונו לפי ידיעות הטבע שבימינו.
... וגם אם לא נמצא טעם הגון, נאמין באמונה שלמה שהדין דין אמת ואל ה' נייחל שיאיר עינינו למצוא הסבר מתאים.
בגישה זו נקט גם הרב מבריסק, כאשר שאלוהו על שיטת רבינו תם לגבי שקיעת החמה וצאת הכוכבים, שבמציאות המראה לעינינו כאם בארה"ק, הרי שהרבה לפני שקיעת החמה של הרבינו תם כבר חושך ויצאו הכוכבים, ועל כך ענה הרב מבריסק שבכל הדברים מעין אלו אין הטבע הנרית לעינינו קובעת את ההלכה אלא ההלכה קובעת את הטבע, ויש אומרים שהוסיף שאם רוצים לראות מתי שקיעת החמה לא מסתכלים על השמים אלא מסתכלים בשולחן ערוך,
עוד אוסיף בזה ממה ששמעתי בעבר מאחד מהת"ח ומורי הוראות בשכונתינו שהתייחס לזה, אז העלה טענה מענינת כי מי אמר שכונת חז"ל במה שאמרו שכינים אין פו"ר היינו כפשוטו שאין מולידים דרך זכר ונקבה, אפשר דכונת חז"ל הוא שהכינים מתהווים מעצמם במקום זיעה וטחב על אף שבהמשך הם מולידים, אך כל בע חי לא שייך שיתהווה מעצמו מעולם לא ראינו שבאקלים מסויים יווצר לפתע איזה פרה, אך הכינים אף שבזמנינו במקום טחב וזיעה מתהווים מעצמם, כך שאפשר שזה הוא כוונת חז"ל
ד' הגרי"ז אינם תואמים לד' הרב דסלר.
הגרי"ז "הקצין" שהמציאות נקבעת עפ"י התורה, הר' דסלר סובר כהגישה המתונה בזה -שרצון ה' הוא שדיני התורה יקבעו עפ"י המציאות המורגשת- ועם זאת כתב הר' דסלר באופן שנופל ספק במציאות המורגשת בניגוד לתפיסת חז"ל את המציאות, הולכים אחרי דבריהם, מהטעם שנימק, שד' חז"ל אינם תלויים בהכרח במציאות -"הטעם המוזכר בגמרא אינו הטעם היחידי האפשרי בענין". ואילו לד' הגרי"ז שהמציאות נקבעת אך על פי התורה אי"צ להגיע לנימוק הנז', שכן המציאות עצמה נקבעת עפ"י חז"ל.
ראיתי אח"ז שכבר ר' @בנציון כתב ג"כ להעיר ע"ז.
בכל אופן ישר כח ר' @בן ישיבה על הטעם שהבאת בשם אותו ת"ח לגבי הכינים, אם כי צריך לבדוק אם הפוסקים התיחסו לטענה זו. אבל הטעם יפה.