פורים דמוקפין ברחבי הארץ

דבש לפי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
[אך מה שכתבת שבעיניך 'פשיטא לא כן' תמוה. כי מן ההגיון עיר לא חשובה לא נזכרת כלל כנקודת ציון].
לכאורה כנקודות ציון צויינו לאו דווקא ערים חשובות אלא כל מקום ידוע הנמצא על קו הגבול. האם גם "מעלה עקרבים" זו עיר מוקפת חומה?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מעלה עקרבים זה מעלה ולא עיר אבל הוא חוט המתוח כנגד הגבול המתואר בפסוק (וכמו עם הגבול מול יפו). גם נחלים צויינו כקו גבול.
אבל ערים שהם נקודות סמוכות ולא דוקא על קו הגבול ממש, הרי הירושלמי מעיד שהערים שנמנו הינם על הגבול ומוקפ"ח, ומשו"כ בפשוטו מציינים ערים חשובות. וא"א לומר שפשיטא שלא כך.
(בכל מקרה הארכתי שבהחלט יש מקום לומר שבית שמש היתה מוקפ"ח. גם פשוט שמי שיישב בתל בית שמש ביום הפורים לא יברך בטו, אלא יקרא מספק).
 

ששמואל

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
דבש לפי אמר:
ששמואל אמר:
שיטת הרשב"א (מגילה ה: ד"ה ה"ג) שהגאונים הנ"ל דיברו בערים שספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע ועל כן אזלינן בתר רובא אבל טבריא והוצל היה ידוע שמוקפות חומה והספק הוא האם הם נמצאים בטבריא והוצל המקוריים או לא. וכתב שם שכל הדין של קריאה בי"ד ובט"ו מספק הוא דווקא בארץ ישראל אבל בחומה לארץ אף המסופקות קוראים בי"ד.
האם שיטת הרשב"א שהוצל היא בארץ ישראל?
וז"ל: ה"ג רב אסי קרא בהוצל דבנימין בארביסר ובחמיסר מספיקא כו'.
וכן גם לשון הגמ' "הוצל דבית בנימין"
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
למשל, את מי מעניין, אפילו לחומרא, דעתו של הרב טיקוצינסקי על י"ד בשכונת עץ חיים, וגבעת שאול?

לענ"ד אין להביא דוגמא ממקרה זה, כיון שהגרי"מ טוקצ'ינסקי (ולא טיקוצ'נסקי) הסתמך על סברא מחודשת ביותר ביותר. ולכן אין כמעט אף אחד שיחשוש לזה.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
מי יכול להביא הסברים וצדדים לכאן ולכאן (או להפנות למי שכתב בזה) מדוע נתיבי איילון מפסיקים או אינם מפסיקים בין יפו ומערב ת"א לבין מזרח ת"א ור"ג ועיר התורה בני-ברק ??
 

מ אלישע

משתמש ותיק
רוחב יותר מ74 אמות מחלק בין עיר לעיר.
(אגב, שמעתי הערה על רמת גן שי"א היא עצמה מוקפת חומה)
 

דבש לפי

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
ששמואל אמר:
דבש לפי אמר:
האם שיטת הרשב"א שהוצל היא בארץ ישראל?
וז"ל: ה"ג רב אסי קרא בהוצל דבנימין בארביסר ובחמיסר מספיקא כו'.
וכן גם לשון הגמ' "הוצל דבית בנימין"
לא ענית לי על שאלתי מכתובות קיא
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מעלה עקרבים זה מעלה ולא עיר אבל הוא חוט המתוח כנגד הגבול המתואר בפסוק (וכמו עם הגבול מול יפו). גם נחלים צויינו כקו גבול.
אבל ערים שהם נקודות סמוכות ולא דוקא על קו הגבול ממש, הרי הירושלמי מעיד שהערים שנמנו הינם על הגבול ומוקפ"ח, ומשו"כ בפשוטו מציינים ערים חשובות. וא"א לומר שפשיטא שלא כך.
(בכל מקרה הארכתי שבהחלט יש מקום לומר שבית שמש היתה מוקפ"ח. גם פשוט שמי שיישב בתל בית שמש ביום הפורים לא יברך בטו, אלא יקרא מספק).
מניין לך שהערים המנויות בפירוט מהלך הגבול הן רק "נקודות סמוכות ולא דוקא על קו הגבול ממש"? והרי איננו מדברים על רשימות הערים שהירושלמי מגלה לנו שהם על הגבול אלא על פירוט הגבול עצמו, וברור שהגבול נקבע לפי ההגדרות הכתובות בפירוט הגבול, כך שכל המפורט בו זה לא סתם "נקודות קרובות לגבול" אלא נקודות ציון לקבוע על פיהם את הגבול, ואין שום הכרח שהערים שבתוך פירוט זה תהיינה דווקא ערים חשובות המוקפות חומה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
מי יכול להביא הסברים וצדדים לכאן ולכאן (או להפנות למי שכתב בזה) מדוע נתיבי איילון מפסיקים או אינם מפסיקים בין יפו ומערב ת"א לבין מזרח ת"א ור"ג ועיר התורה בני-ברק ??

הג"ר אריאל בוקוולד דן בזה בפרוטרוט בספרו החשוב קרית אריאל - תחומין.
כמו"כ כבר דן בזה לפניו הגה"צ רבי שריה דבליצקי זצ"ל.
שניהם נוטים שבני ברק כיום אינה סמוכה לשום עיר מוקפת חומה או ספק מופקת חומה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שאר לעמו אמר:
מעלה עקרבים זה מעלה ולא עיר אבל הוא חוט המתוח כנגד הגבול המתואר בפסוק (וכמו עם הגבול מול יפו). גם נחלים צויינו כקו גבול.
אבל ערים שהם נקודות סמוכות ולא דוקא על קו הגבול ממש, הרי הירושלמי מעיד שהערים שנמנו הינם על הגבול ומוקפ"ח, ומשו"כ בפשוטו מציינים ערים חשובות. וא"א לומר שפשיטא שלא כך.
(בכל מקרה הארכתי שבהחלט יש מקום לומר שבית שמש היתה מוקפ"ח. גם פשוט שמי שיישב בתל בית שמש ביום הפורים לא יברך בטו, אלא יקרא מספק).
מניין לך שהערים המנויות בפירוט מהלך הגבול הן רק "נקודות סמוכות ולא דוקא על קו הגבול ממש"? והרי איננו מדברים על רשימות הערים שהירושלמי מגלה לנו שהם על הגבול אלא על פירוט הגבול עצמו, וברור שהגבול נקבע לפי ההגדרות הכתובות בפירוט הגבול, כך שכל המפורט בו זה לא סתם "נקודות קרובות לגבול" אלא נקודות ציון לקבוע על פיהם את הגבול, ואין שום הכרח שהערים שבתוך פירוט זה תהיינה דווקא ערים חשובות המוקפות חומה.
ראשית, אדרבא כתבתי שהערים המנויות אינם בדוקא על הגבול, אלא גם אם סמוכות לו. כמשמעות המקראות בכמה דוכתי.
פשוט שעיר שמהווה את ציר הגבול - היא על הגבול ולא סמוכה.
במקום צפוף שמנויות בו ערים רבות, בפשוטו נמנו הערים מוקפה"ח ולא הפרזיות. ואין לומר בהן אדרבא.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
דבש לפי אמר:
שאר לעמו אמר:
מעלה עקרבים זה מעלה ולא עיר אבל הוא חוט המתוח כנגד הגבול המתואר בפסוק (וכמו עם הגבול מול יפו). גם נחלים צויינו כקו גבול.
אבל ערים שהם נקודות סמוכות ולא דוקא על קו הגבול ממש, הרי הירושלמי מעיד שהערים שנמנו הינם על הגבול ומוקפ"ח, ומשו"כ בפשוטו מציינים ערים חשובות. וא"א לומר שפשיטא שלא כך.
(בכל מקרה הארכתי שבהחלט יש מקום לומר שבית שמש היתה מוקפ"ח. גם פשוט שמי שיישב בתל בית שמש ביום הפורים לא יברך בטו, אלא יקרא מספק).
מניין לך שהערים המנויות בפירוט מהלך הגבול הן רק "נקודות סמוכות ולא דוקא על קו הגבול ממש"? והרי איננו מדברים על רשימות הערים שהירושלמי מגלה לנו שהם על הגבול אלא על פירוט הגבול עצמו, וברור שהגבול נקבע לפי ההגדרות הכתובות בפירוט הגבול, כך שכל המפורט בו זה לא סתם "נקודות קרובות לגבול" אלא נקודות ציון לקבוע על פיהם את הגבול, ואין שום הכרח שהערים שבתוך פירוט זה תהיינה דווקא ערים חשובות המוקפות חומה.
ראשית, אדרבא כתבתי שהערים המנויות אינם בדוקא על הגבול, אלא גם אם סמוכות לו. כמשמעות המקראות בכמה דוכתי.
פשוט שעיר שמהווה את ציר הגבול - היא על הגבול ולא סמוכה.
במקום צפוף שמנויות בו ערים רבות, בפשוטו נמנו הערים מוקפה"ח ולא הפרזיות. ואין לומר בהן אדרבא.
הנידון שעליו אני מתווכח זה על עיר שאינה נמצאת ברשימות הערים אלא רק בפירוט הגבול שעל זה אמרתי שאיני רואה שום בסיס להניח שהיא מוקפת חומה מכח זה שהיא הוזכרה כציון לגבול.
אם תגובתך היא בעניין זה לא הבנתי מה ענית, ואם אתה מדבר רק על רשימות הערים אז מי חולק עליך?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כבר כתבתי לעיל, שבאזור קטן בו ישנן ערים רבות כציון גבול, אין סיבה שהכתוב בחר לציין כל דבר מה על הגבול אלא את הערים החשובות, ולא לצופף ציוני גבול בכדי.
הנחת שזה פשיטא שלו, וע"ז אמרתי שאין זה פשיטא שלו, אלא שמסתבר שזו עיר חשובה.
(ובכל מקרה ציינתי לעצמי זה מכבר, והבאתי לעיל זאת לעיל, שאין זו וודאות לנדו"ד, ויש טעמים נוספים המכריחים זאת).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כבר כתבתי לעיל, שבאזור קטן בו ישנן ערים רבות כציון גבול, אין סיבה שהכתוב בחר לציין כל דבר מה על הגבול אלא את הערים החשובות, ולא לצופף ציוני גבול בכדי.
הנחת שזה פשיטא שלו, וע"ז אמרתי שאין זה פשיטא שלו, אלא שמסתבר שזו עיר חשובה. (ובכל מקרה ציינתי לעצמי זה מכבר, והבאתי לעיל זאת לעיל, שאין זו וודאות לנדו"ד, ויש טעמים נוספים המכריחים זאת).
אם תוכיח שמהלך הגבול לא היה משתנה אפילו מעט על ידי השמטת הערים הללו מציוני הגבול (או החלפתם בערים שאנחנו יודעים גם בלאו הכי שהן מוקפות חומה) אז נוכל לשמוע את הטענה שזה שהזכירו אותן זו ראיה שהן מוקפות חומה.
בלי שתוכיח את הנ"ל אז פשיטא שאין כאן ראיה שהן מוקפות חומה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שאר לעמו אמר:
כבר כתבתי לעיל, שבאזור קטן בו ישנן ערים רבות כציון גבול, אין סיבה שהכתוב בחר לציין כל דבר מה על הגבול אלא את הערים החשובות, ולא לצופף ציוני גבול בכדי.
הנחת שזה פשיטא שלו, וע"ז אמרתי שאין זה פשיטא שלו, אלא שמסתבר שזו עיר חשובה. (ובכל מקרה ציינתי לעצמי זה מכבר, והבאתי לעיל זאת לעיל, שאין זו וודאות לנדו"ד, ויש טעמים נוספים המכריחים זאת).
אם תוכיח שמהלך הגבול לא היה משתנה אפילו מעט על ידי השמטת הערים הללו מציוני הגבול (או החלפתם בערים שאנחנו יודעים גם בלאו הכי שהן מוקפות חומה) אז נוכל לשמוע את הטענה שזה שהזכירו אותן זו ראיה שהן מוקפות חומה.
בלי שתוכיח את הנ"ל אז פשיטא שאין כאן ראיה שהן מוקפות חומה.
'אפילו מעט' זה לא רלוונטי, כי המקראות אינם מתארים בשום מקום את הגבול בדקדוק. (ואף בערים עצמן אין לנו ידיעה מוחלטת היכן עבר הגבול כשנפלו בחלק ב' שבטים).
ואעפ"כ עדיין א"ז ראיה מוחלטת להיותם ערי חומה שמי יימר מה טעם נכתב במקרא. אף שכמו שכתבתי זה מסתבר.
 
שאר לעמו אמר:
שניהם נוטים שבני ברק כיום אינה סמוכה לשום עיר מוקפת חומה או ספק מופקת חומה.
עושה רושם שיש כאלה שמה שלא יהיה ימשיכו לקרוא בב"ב בט"ו [עד שי"א (בבדיחותא כמובן) שביפו קוראים גם בט"ו שהיא סמוכה לב"ב].
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
דבש לפי אמר:
שאר לעמו אמר:
כבר כתבתי לעיל, שבאזור קטן בו ישנן ערים רבות כציון גבול, אין סיבה שהכתוב בחר לציין כל דבר מה על הגבול אלא את הערים החשובות, ולא לצופף ציוני גבול בכדי.
הנחת שזה פשיטא שלו, וע"ז אמרתי שאין זה פשיטא שלו, אלא שמסתבר שזו עיר חשובה. (ובכל מקרה ציינתי לעצמי זה מכבר, והבאתי לעיל זאת לעיל, שאין זו וודאות לנדו"ד, ויש טעמים נוספים המכריחים זאת).
אם תוכיח שמהלך הגבול לא היה משתנה אפילו מעט על ידי השמטת הערים הללו מציוני הגבול (או החלפתם בערים שאנחנו יודעים גם בלאו הכי שהן מוקפות חומה) אז נוכל לשמוע את הטענה שזה שהזכירו אותן זו ראיה שהן מוקפות חומה.
בלי שתוכיח את הנ"ל אז פשיטא שאין כאן ראיה שהן מוקפות חומה.
'אפילו מעט' זה לא רלוונטי, כי המקראות אינם מתארים בשום מקום את הגבול בדקדוק. (ואף בערים עצמן אין לנו ידיעה מוחלטת היכן עבר הגבול כשנפלו בחלק ב' שבטים).
ואעפ"כ עדיין א"ז ראיה מוחלטת להיותם ערי חומה שמי יימר מה טעם נכתב במקרא. אף שכמו שכתבתי זה מסתבר.
גם אם מטר או עשר מטר לא בהכרח רלוונטי, אך אם תודה לי שקילומטר כן רלוונטי אז כבר לא בהכרח שאפשר להשמיט או להחליף את הערים המצויינות שם.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
שאר לעמו אמר:
שניהם נוטים שבני ברק כיום אינה סמוכה לשום עיר מוקפת חומה או ספק מופקת חומה.
עושה רושם שיש כאלה שמה שלא יהיה ימשיכו לקרוא בב"ב בט"ו [עד שי"א (בבדיחותא כמובן) שביפו קוראים גם בט"ו שהיא סמוכה לב"ב].
אני אומר בלי בדיחותא שיפו איני יודע אם בזמן יהושע היתה לה חומה גם מצד הים וממילא מובן שהיא ספק, אך אם כיום היא סמוכה לעיר שנמצאה בתל גרישה ברמת גן אז היא כבר ודאי.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אבל תל גרישה לפי הערכת החוקרים לא היה מוקף חומה מימי יהושע (אלא הרבה קודם לכן), ואף שא"א לסמוך על זה, אבל למיחש ודאי וודאי.
ביפו יש ראשונים שסוברים שהיה לה חומה מימי יהושע (קדושין נז: וברמב"ם וספר המפתח).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שאר לעמו אמר:
דבש לפי אמר:
אם תוכיח שמהלך הגבול לא היה משתנה אפילו מעט על ידי השמטת הערים הללו מציוני הגבול (או החלפתם בערים שאנחנו יודעים גם בלאו הכי שהן מוקפות חומה) אז נוכל לשמוע את הטענה שזה שהזכירו אותן זו ראיה שהן מוקפות חומה.
בלי שתוכיח את הנ"ל אז פשיטא שאין כאן ראיה שהן מוקפות חומה.
'אפילו מעט' זה לא רלוונטי, כי המקראות אינם מתארים בשום מקום את הגבול בדקדוק. (ואף בערים עצמן אין לנו ידיעה מוחלטת היכן עבר הגבול כשנפלו בחלק ב' שבטים).
ואעפ"כ עדיין א"ז ראיה מוחלטת להיותם ערי חומה שמי יימר מה טעם נכתב במקרא. אף שכמו שכתבתי זה מסתבר.
גם אם מטר או עשר מטר לא בהכרח רלוונטי, אך אם תודה לי שקילומטר כן רלוונטי אז כבר לא בהכרח שאפשר להשמיט או להחליף את הערים המצויינות שם.
גם ק"מ או שניים לא רלוונטי כמו בכל חוטי הגבול המרובים.
בפרט שנמנו שם עיירות רבות לפניה ולאחריה באזור קטן (יהודה ודן גם יחד המנויים כערי חומה); כסלון, צרעה אשתאול <> תמנה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אבל תל גרישה לפי הערכת החוקרים לא היה מוקף חומה מימי יהושע (אלא הרבה קודם לכן), ואף שא"א לסמוך על זה, אבל למיחש ודאי וודאי.
ביפו יש ראשונים שסוברים שהיה לה חומה מימי יהושע (קדושין נז: וברמב"ם וספר המפתח).
לא הבנתי. יש סיבה להניח שהחומה בתל גרישה חרבה לפני זמן יהושע?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אינני בענין וכתבתי על כך על כך מזמן.
בדקתי שוב בויקי. אין סיבה לומר שלא היתה מבוצרת בימי יהושע אף שהחוקרים אומרים שהיא עתיקה מאוד (וכמובן הכרונולגיה המדעית איננה מהימנה כ"כ בזה).
א"כ לכאורה ספק מוק"ח יש בה, כי גם אם אין שמה ידוע, שמא חומתה הנגלית לעינינו, הינה מימי יהושע, וכל עיר חומה עתיקה יש להסתפק בה. וכמובן היא מחוברת לבני ברק, רק לא גרים שם, ונכנסנו לסברתו של החזו"א לגבי ספיקות ולגבי שאין גרים בה. שיש מקום להחמיר.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
האם ידוע היכן המקומות שמפורש בהם שמוקפות חומה? היכן לוד העתיקה, אונו, גמלא, חדיד קצרה הישנה של ציפורי.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא ביררתי, אבל לפי הכללים הידועים בהלכה;
יפו היא עיר מסופקת וגם דרים בה ישראל, אלא שכנראה היא מנותקת מבני ברק בגלל נתיבי אילון.
ולהיכנס בדחוקים של קשת עיר לא ברור שלזה התכוון החזו"א כשנהג להחמיר גם בציבור. (כמו שכלל לא ברור שהיה מסכים שרמות ורמת שלמה הינם ירושלים, ולכאו' החוג שקוראים לעצמם תלמידיו נכנסים בכל דחוקי למצוא לקיים חומרתו, כמו תושבי רמות להיקרות 'ירושלמים', אף שכאמור לא ברור שהיה תולה את עצמו להיכנס לדחוקים כדי לקרא לבני ברק מחוברת ליפו, וחיבור של ממש בנתיבי אילון אין, אך אולי כיום דרך צפון ת"א).
כל הערים המחוברות ליפו בכל מה שנקרא גוש דן, יש לבדוק כל אזור האם יש בו חיבור של קמ"א אמה.

תל גרישה/תל נפוליאון ברחוב רוקח ברמת גן היא עיר חומה מסופקת, ומחוברת לב"ב ולהרבה ערים בגוש דן (כל אזור לפי ענינו), אלא שלא דרים שם. וזה נידון בפוסקים ויש מקום להחמיר כדעת החזו"א. אך אם הוא ז"ל היה עושה כך ברבים מחמת עיר חרבה כזו - אינני יודע.

בני ברק העתיקה בצומת מסובים נראה לי שהיא ספק ספיקא; השתמרות של שם ללא שרואים עיר (מלבד עתיקות שלא השתמרו במצב ברור עקב הקרקע התחוחה).
אונו כנ"ל. יהוד כנ"ל.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ולהיכנס בדחוקים של קשת עיר לא ברור שלזה התכוון החזו"א כשנהג להחמיר גם בציבור.

אין צורך להגיע לקשת אלא ריבוע עיר
ונדפסו בזה עכשיו דברים בשם הגר"י ברטלר בקובץ החדש של מוריה מכון י"ם
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כשר' אריאל בוקוולד כתב את ספרו קרית אריאל - לא היה ריבוע עיר בין יפו לבני ברק.
יתכן שדברים השתנו בבניה המאסיבית של תל אביב רבתי בשנים הבודדות האחרונות.
לא בדקתי את המיפוי כיום.
 
חלק עליון תַחתִית