מדרגות הנפש

בחור_צעיר

משתמש ותיק
נפש.jpg

לפי מה שהבנתי מהתמונה:
הנפש הבהמית: חלק תחתון
הנפש האלוקית: חלקים אמצעי ועליון
(תתקנו אותי אם אני טועה, אולי כל התמונה זה נפש בהמית?)
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
הם כלל לא מאמינים (רוב החוקרים) בהימצאות הנשמה, וכמו שכתבת, כך שמה בכלל יש לשאול?!
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה להתעלות אמר:
הם כלל לא מאמינים (רוב החוקרים) בהימצאות הנשמה, וכמו שכתבת, כך שמה בכלל יש לשאול?!
יש צדק בדבריך. וגם האסכולות שכן מאמינות בהימצאות הנשמה, כבר לא כל כך חילוניות...

באמת שמתי לב שהאשכול על הנושא הזה קצת מיותר, שיניתי את הנושא.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
נפש.jpg

לפי מה שהבנתי מהתמונה:
הנפש הבהמית: חלק תחתון
הנפש האלוקית: חלקים אמצעי ועליון
(תתקנו אותי אם אני טועה, אולי כל התמונה זה נפש בהמית?)

השאלה שלי היא עד לאן העפילה הפסיכולוגיה החילונית בחקר הנפש? כלומר על איזה חלקים היא מדברת. שימו לב שלפי מה שראיתי לענ"ד כשהם מזכירים מילים שמוזכרים בנפש האלוקית הם מדברים בכלל על הנפש הבהמית ורואים זאת לפי דלות העומק של דבריהם וריבוי התמקדותם בחיצוניות של כל דבר, מטריאליסטי למדי. אז לאן הם העפילו? את מה הם חוקרים? לפי מה שהבנתי עד היום הם לא עלו מעולם מעל הנפש הבהמית.
(וברור לי כשמש שמסקנותיהם שקריות וחסרות את מרכיבי האמת כמו רוחניות, שכר ועונש וכו')

אשמח לציטוטים וביאורים מחברי הפורום בנושא הזה, אם יש ממקורות תורניים - עדיף.
 

לענ"ד הדלה התמונה שהבאת משקפת את הבסיס בצורה בסיסית האם הנפש האלוקית תיקח אותה לחיוב או הנפש הבהמית תיקח אותה לשלילה זו הבחירה של האדם
 

matang

משתמש רגיל
בחור_צעיר אמר:
נפש.jpg

לפי מה שהבנתי מהתמונה:
הנפש הבהמית: חלק תחתון
הנפש האלוקית: חלקים אמצעי ועליון
(תתקנו אותי אם אני טועה, אולי כל התמונה זה נפש בהמית?)

הבנת נכון!
וזה ספר מדהים!
רק קח בחשבון 
שכל מדרגה כלולה מכל המדרגות האחרות. ספירות וכו'
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בכללות:
בנה"ב אין 'יחידה', וכמארז"ל שבבואה דבבואה לית להו.
לנה"א יש גם מחדו"מ, כמובן.

"אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱ-לֹקִ֔ים", וכשזה קם - זה נופל.
תפקידו של האדם להשליט את הנה"א על כל חלקי גופו, אף שבטבע הם 'שייכים' ו'מתחברים' יותר לנה"ב.
יעוי' בכ"ז בתניא קדישא, פ"ט ואילך.

הספר הנזכר כאן ברמיזה אינו מוכר לי כלל.
 

matang

משתמש רגיל
לבי במערב אמר:
בכללות:
בנה"ב אין 'יחידה', וכמארז"ל שבבואה דבבואה לית להו.
לנה"א יש גם מחדו"מ, כמובן.

"אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱ-לֹקִ֔ים", וכשזה קם - זה נופל.
תפקידו של האדם להשליט את הנה"א על כל חלקי גופו, אף שבטבע הם 'שייכים' ו'מתחברים' יותר לנה"ב.
יעוי' בכ"ז בתניא קדישא, פ"ט ואילך.

הספר הנזכר כאן ברמיזה אינו מוכר לי כלל.

לבי במערב
האם כבודו יוכל בבקשה לומר איפה מוזכרת הנפש האלקית? איפה המקור הראשון שהיא מוזכרת?
והיכן משכנה?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כמדומה שהמקור הראשון הוא בכתבי המקובלים.
מקום משכנה מבואר בפרקים שציינתי, בתניא קדישא שם.
 

matang

משתמש רגיל
 
לבי במערב אמר:
כמדומה שהמקור הראשון הוא בכתבי המקובלים.
מקום משכנה מבואר בפרקים שציינתי, בתניא קדישא שם.

ממה שאני מכיר 
המקור הראשון הוא אדמו"ר הזקן בספר התניא.
והנפש האלקית אינה מוזכרת בכתבים לפני..
מה גם שלדעת בעל התניא מקום משכנה הוא במוח, מה שמעורר שאלה אחרת, כי ידוע שהנשמה נמצאת במוח, הרוח בלב, והנפש בכבד
התסכים עימי?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. מפורש נכתב בתניא ספ"א, שמייסד דבריו על מ"ש הרח"ו ז"ל בשערי קדושה ובע"ח ש"נ פ"ב. יעו"ש.
נתפרש הענין עוד יותר (כמדומה) בס' שפע טל, מבן־דודו של השל"ה הק', ששנה דבריו בספרו 'נשמת שבתי הלוי'.

ב. יעוי' נא בתניא שם... אדה"ז מבאר בפירוש, שעיקר משכנה במוח - אך משם מתפשטת בלב ולשאר האברים; והאריכו בזה ממלאי מקומו בקודש (ראה ב'תניא השלם' על־אתר, וש"נ).
 

מ אלישע

משתמש ותיק
נדמה לי שגם בראשית חכמה שער הקדושה (אולי פרק ו) כתב בענין זה
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
matang אמר:
בחור_צעיר אמר:
נפש.jpg

לפי מה שהבנתי מהתמונה:
הנפש הבהמית: חלק תחתון
הנפש האלוקית: חלקים אמצעי ועליון
(תתקנו אותי אם אני טועה, אולי כל התמונה זה נפש בהמית?)

הבנת נכון!
וזה ספר מדהים!
רק קח בחשבון 
שכל מדרגה כלולה מכל המדרגות האחרות. ספירות וכו'
מעניין. לדוגמא?

האם בלבוש המעשה יש את כל הספירות? ובספירת ההוד יש את כל הספירות? ובתענוג יש את כל הספירות?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ודאי שכל ספירה כלולה מהשאר (חסד שבגבורה, הוד שבנצח וכו'), וכך דרך הקדושה ועולם התיקון (וראה בתניא קדישא פ"ו).
במחדו"מ מתלבשים כל הספירות (ע"י ממוצע המל'), כל אחת בעתה ובזמנה כראוי לה.
 

matang

משתמש רגיל
בחור_צעיר אמר:
matang אמר:
בחור_צעיר אמר:
נפש.jpg

לפי מה שהבנתי מהתמונה:
הנפש הבהמית: חלק תחתון
הנפש האלוקית: חלקים אמצעי ועליון
(תתקנו אותי אם אני טועה, אולי כל התמונה זה נפש בהמית?)

הבנת נכון!
וזה ספר מדהים!
רק קח בחשבון 
שכל מדרגה כלולה מכל המדרגות האחרות. ספירות וכו'
מעניין. לדוגמא?

האם בלבוש המעשה יש את כל הספירות? ובספירת ההוד יש את כל הספירות? ובתענוג יש את כל הספירות?


כל ספירה כלולה מכל הספירות תראה בספר קנאת ה' צבאות לרמח"ל [עמ' פד - פה בהוצאת הרב פרידלנדר זצ"ל]
בתמונה שצילמת הם צימצמו מאוד על מנת ליצור מעין מפה שאפשר לעבוד איתה.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
matang אמר:
 ובתענוג יש את כל הספירות?
בדוגמה זו.
בתוך הריקודים כואבת לו השן.
זה לא קשור  כ"כ לריקודים. אבל זה מתערב בתענוג..
(לא דווקא שריקודים זה עולם תענוג. אבל כמדומה שהנמשל מובן)
וכן בשאר בחינות

כיון שלאדם יש קומה שלמה. הוא יכול לראות כל דבר בקומה שלמה. (לפי דרגתו)
 
 

matang

משתמש רגיל
לבי במערב אמר:
א. מפורש נכתב בתניא ספ"א, שמייסד דבריו על מ"ש הרח"ו ז"ל בשערי קדושה ובע"ח ש"נ פ"ב. יעו"ש.
נתפרש הענין עוד יותר (כמדומה) בס' שפע טל, מבן־דודו של השל"ה הק', ששנה דבריו בספרו 'נשמת שבתי הלוי'.

ב. יעוי' נא בתניא שם... אדה"ז מבאר בפירוש, שעיקר משכנה במוח - אך משם מתפשטת בלב ולשאר האברים; והאריכו בזה ממלאי מקומו בקודש (ראה ב'תניא השלם' על־אתר, וש"נ).

ידידי היקר פתחתי מראה מקומות אלה כבר ולהפתעתי הרבה מי שחידש את עניין הנפש האלקית הוא לא אחר מאדמו"ר הזקן! הוא המקור הראשון!!!
בעץ חיים מוזכר בהקשר אחר נפש טהורה, בשערי קדושה מוזכרת נפש שכלית ונפש בהמית! אך עניין זה של נפש קדושה שמור לאדמו"ר הזקן!
והוא אינו מוזכר אצל אף אחד לפניו
עד כמה שאני בדקתי ידי  (ויד אוצר החכמה, היברובוקס והרב גוגל ) משגת 
 

matang

משתמש רגיל
מ אלישע אמר:
נדמה לי שגם בראשית חכמה שער הקדושה (אולי פרק ו) כתב בענין זה

ידידי היקרהאם תוכל להביא מקור מדוייק לדבריך אלו?
 

ובכן

משתמש ותיק
מצאתי 'נפש הא'להית' בעקדת יצחק חוקת, ובמטה משה עמוד העבודה דיני שבועות סי' תרצג, תפארת ישראל למהר"ל פרק א ועוד, של"ה הק' תולדות אדם, (ערוך השולחן או"ח סימן א ס"ד...).

אבל ככלל, נראה לי שהנפש השכלית המצויה בזוהר הקדוש, הכוונה לנפש האלוקית המבוארת בבעל התניא.
 

ובכן

משתמש ותיק
ראוי עוד לציין לאבן עזרא על משלי ו כו, נפש יקרה, "אמר יקרה בעבור שהיא אצולה מאור השם".
ובקהלת ג כא כתב: "ומי שידע בבני האדם ההפרש שיש בין רוח האדם ורוח הבהמה... ולא אמר בתורה נפש אדם רק אמר נעשה אדם בצלמנו כדמותינו והזכיר שברא גופו מן האדמה ואחר כך ויפח באפיו נשמת חיים ורמז חיים בעבור שהיא עומדת ולא תאבד כנפש הבהמה, והפרש יש בין נשמה ונפש כי לא מצאנו בכל המקרא נשמה כי עם על בני אדם כענין נותן נשמה לעם עליה".

 
 

משה שמחה

משתמש חדש
שערי קדושה חלק ג' שער ב' יש עוד אור אחד הנקרא מחצב הנשמות של בני אדם נכלל ממש בכל אותם פרטי הבחינות שנתבאר באדם של העשר ספירות שהוא הנקרא אלהות גמור והוא מתלבש תוך האור הזה הנקרא מחצב הנשמות בכל פרטיו
 

קבצים מצורפים

  • Doc1.docx
    95.2 KB · צפיות: 4
  • Doc12.docx
    70.1 KB · צפיות: 5

matang

משתמש רגיל
לבי במערב אמר:
matang אמר:
עד כמה שאני בדקתי ידי  (ויד אוצר החכמה, היברובוקס והרב גוגל ) משגת 
ציינתי לס' שפע טל. מר עיין בו?
[מלבד המ"מ שנסמנו לעיל ע"י ר' '@ובכן', שדבריו פשוטים].
לא ידידי!
הספר הנ"ל לא בחזקתי עדיין שאוכל לעיין בו!
מחילה שאני מבקש אך אשמח אם תוכלו @ובכן וליבי במערס להביא ציטוט מדוייקלטובתי ולטובת כולנו!

תודה רבה!!
ובעניין הנפש השכלית ידוע שהיא מוזכרת לפני גם בשערי קדושה למהרח"ו.
בעל התניא משווה את הנפש השכלית - לצלם - ומסביר שהיא משמשת כממוצע בין הנפש האלקית לבין זו הבהמית! מקור לדבריי נמצא בספר ליקוטי תורה פרשת בחקתי
ונאה דורש נאה מקיים אשלח ציטוט מדוייק: "מבואר בעץ חיים שער כ"ו פ"א ד"ה ענין הצלם באמיתית נלע"ד: בחינת צלם כו' שהוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נפש אלהית עם נפש הבהמית לברר בירורים". ע"כזה חידוש גדול מאוד של בעל התניא!!! 
​​​​​
 

לבי במערב

משתמש ותיק
matang אמר:
מחילה שאני מבקש אך אשמח אם תוכלו . . להביא ציטוט מדוייק לטובתי ולטובת כולנו!​​​​​
אצטט מהמ"מ דלעיל (ויש עוד):
ובכן אמר:
מצאתי 'נפש הא-לקית' בעקדת יצחק חוקת . . 
 . . שהאמת הברור בזה היא שהנפש הא-לקית היא טהורה וקדושה מעצמה ודברים אשר מחוץ טמאוה ויסירוה מגבירה וה' לא עשה כדי לברר וללבן את הענין ולהוציא שבושים כאלה מלב האנשים הנותנים לב במעשה המצות במחויב גזרה חכמתו ית' משפט הפרה הזאת כי הנה היא עצמה בהמה טהורה ותמימה אשר אין בה מום וממנה לא תמשך שום טומאה לא קודם שחיטתה ולא אחרי' אבל מסגולתה לטהר בגדים אמנם העוסקים עמה הם מטמאין בגדים מה שיראה בתחלה הפך ההנחה שאמרנו כל המשים דבר בתואר מה וכו'. ואמנם הי' זה כדי שיתעוררו בעלי הדעת ומתוכה ישימו לב אל ענין נשמתם הא-לקית אשר כן תארה וכבר שמנו דמיונה בה להיותה אם המחשבות והפעולות וישכילו ויבינו להבדיל בה מה שבמקרה ממה שבעצם. כי הנה הנשמה מעצם תולדתה היא טהורה וכמו שאמר הוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בה טהורה והיא מעצמה מטהרת בגדים כי ממנה תצא כל מדה טובה וכל דעת נכונה בלי ספק. אמנם העוסקים עמה המה טמאים מעצמם מטמאים הבגדים ההם הנאמרים בעצם וראשונה ומקבלת היא הטומאה במקרה ואם כן כבר שם הא-ל יתעלה אותה בתאר ההוא השלם אשר היא מושכל אליו והתארים הזרים ונכרים לא לה' המה. ומעתה אין עליו יתעלה התלונה והוא עצמו מה שסיים אלא כך אמר הקב"ה גזירה גזרתי חוקה חקקתי וכו'. כלומר נדרה טובה גזרתי בבריאת האדם וחוקה זכה וטהורה חקקתי בקרבו אין אתה רשאי להרהר על גזרתי כלל אבל אתה חייב להחלץ בתכלית הזריזות להעמידה על שלמותה וזכותה או להשיבה אלי' נפש כי תחטא באופן שתשוב טהורה ונקי' אל הא-לקים אשר נתנה. זהו מה שראוי שיאמר בזה . . 

 
ובכן אמר:
 . . ובמטה משה עמוד העבודה דיני שבועות סי' תרצג . . 
מצוי בה"ב.

 
ובכן אמר:
 . . תפארת ישראל למהר"ל פרק א ועוד . . 
ומעתה האדם אשר הוא נבדל מכל שאר בעלי חיים מצד הנפש, שאין נפשו נפש בהמית רק נפשו נפש שכלית, לא כמו שאר בעלי חיים הטבעיים שאין נפשם רק [אלא] טבעית, מחויב שיהי' לו פעולות מתייחסות אל נפשו השכלית הא-לקית, ויהיו לו פעולות שכליות־א-לקיות, שכבר אמרנו כי כל פעולה צריך שתהי' מתייחסת אל הפועל. ומפני שתמצא האדם משתתף עם שאר בעלי חיים הטבעיים בהרבה פעולות, ודבר זה בוודאי מצד הנפש החיוני אשר באדם, אשר בו משתתף עם שאר בעלי חיים הטבעיים, אבל אי אפשר שלא יהיו לו פעולות גם כן מתייחסים אל נפשו השכלית־הא-לקית, כי לא יגרע כוחו. כי מה שהאדם הוא בנאי ונגר ועושה מלאכת האפי' והבישול וכיוצא בזה מתיקון הבגדים, שוודאי אף כי דברים אלו צריכים לו נפש השכלית, מי הוא ערב לי שהדבר הזה הוא מצד שלמות שבו, והרי ראוי ומחויב שיהיו לו פעולות א-לקיות שיפעל בעולם אשר בראו כפי מעלת נפשו הא-לקית, ואולי כל הדברים האלה אשר זכרנו הם מצד חסרון שבאדם.
ובסוף קדושין (פ"ב ב): "תניא, רבי שמעון בר' אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קיץ וארי סבל ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני. ומה אלו שלא נבראו אלא לשמשני, מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני, על אחת כמה וכמה, אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר, עונותיכם הטו אלה וגו'". עד כאן.
הרי שביארו כי הפעולות והמלאכות שעושה האדם לצורך פרנסה אינם מצד מעלת האדם, אבל הם לו מצד פחיתות וחסרון. וכשנברא האדם, לא נבראת עמו המלאכה ותיקון בגדים ובנין הבתים, רק בגן עדן הי' בלא דברים אלו. ואם כן אין אלו הפעולות לאדם מצד השלמות, שלא נמצא בבעלי חיים אלו הפעולות, והם מתפרנסים בלא דברים אלו. אם כן, פעולות אלו הם לאדם מצד חסרון, שחטא וקיפח פרנסתו, ולולא זה לא הי' צריך לדברים אלו. וזכר שלושה דברים, כי באדם שלושה דברים: הגוף והנפש והשכל, ובכל שלושתן משמש האדם בהם לצורך חיותו. ואמר כי אין שלמות האדם במה שהוא משמש לצורך פרנסתו, הן בגופו הן בנפשו הן בשכלו. וזה כי הארי יש לו גוף חזק, כאשר נודע מעניין הארי, והרי אין משמש בכוח גופו שיש לו לצורך פרנסתו, לכך אין לחשוב מה שעושה האדם בגופו הוא שלמות לו, שהרי בבעלי חיים לא נמצא דבר זה שיהי' צריך אליו.
וכנגד הכוח הנפשי, שהתנועה היא מן הנפש, על זה אמר שהצבי שיש בו מהירות התנועה מאוד, הרי יש לו כוח זה ביותר, והרי אינו משמש בכוח זה לצורך פרנסתו, ולפיכך אמר ולא ראיתי צבי קיץ, דהיינו שיהי' מתקן מזונותיו בקיץ, וצריך לזה כוח התנועה להכניס את פירות הקיץ לבית. וכנגד השכל אמר: לא ראיתי שועל חנווני. כי השועל הזה יש בו חכמה מכל חיות השדה, ואין משמש בכוח זה לצורך פרנסתו, להיות חנווני - בעל משא ומתן. וכיון שלא נמצא בבעלי חיים שישתמשו בכוחות אלו לצורך פרנסתן, אם כן מה שהאדם פועל בכוח גופו וזיעת אפו, ונושא משא גדול לצורך פרנסתו, אין זה מצד שלמות האדם, שהרי אין צריך דבר זה לבעלי חיים שהוא יותר פחות מן האדם. ודבר זה התחייב לו מצד חטאו, שאין לאדם מנוח בגופו ביום, ובלילה רץ אחר פרנסתו כצבי ומשמש לזה כוח נפשי שלו, ואין זה מצד השלמות, שהרי לא נמצא זה בבעלי חיים שהם למטה הימנו. וכן אין שלמות השכל של אדם לשמש בו אל פרנסתו, כיון שלא נמצא שצריך דבר זה הבעל-חי שהוא פחות מן האדם.
ואם כן, מה שהאדם משובח מכל שאר בעלי חיים, וראוי שיהיו לו פעולות מיוחדות, אין הפעולות המיוחדות ההם, הפעולות שהם המלאכות והבניינים, כי דבר זה אינו לא לשלמות, רק לחסרון ולפחיתות, בשביל שחטא ונעשה בעל חסרון, ולכך צריך לכל הדברים האלו. וכבר בארנו, כי אי אפשר שלא יהיו לאדם פעולות אשר הם מתייחסים אל נפשו, אשר יש לו נפש א-לקית. ואם כן נשארה השאלה איזה הם הפעולות המיוחדות לו, המתייחסות אל מעלתו במה שיש לו נפש שכלי. לא יישאר לומר, רק כי הפעולות המתייחסות אל מעלת נפשו, הם הפעולות הא-לקיות והם מצוות התורה, והם הם מיוחדים אל האדם לפי מעלת נפשו הא-לקית, ודבר זה בוודאי הם פעולות המיוחדות אליו וראויים לו:
ואם תשאל ותאמר, אם כן הרי כל הפעולות המיוחדות לכל אחד ואחד מן הנבראים, הפעולות מתחייבות ממנו מעצמו ואינו משנה פעולותיו, ולמה לא נמצאו גם כן פעולות הא-לקיות הם המצוות מן האדם מעצמו? דבר זה אין שאלה. כי אם ראוי שיהיו אלו הפעולות באות מן האדם, הלא יצר הרע שברא באדם, הוא מביאו אל הפעולות הרעות, שבאות ממנו מצד יצר הרע שבו. ועל זה הוכיח משה רבנו עליו השלום את ישראל ואמר (דברים ל"ב) "האזינו השמים וגו'", כמו שיתבאר בפרקים הבאים, להודיע שאין זה לפי הסדר כלל, כי לפי הסדר השכלי ראוי שיתחייבו הפעולות מן כל נברא ונברא כפי מה שראוי, ואל האדם שנפשו א-לקית-שכלית ראוי לו פעולות מיוחדות והם פעולות המצוות שבתורה, רק כי היצר הרע מעכב.
אמנם כל המין מבני אדם - אי אפשר שיהיו שווים כולם במעלת נפשם, ועם שכל מין בני אדם שווים בתואר פניהם ובענייניהם, אינם שווים במה שיש חלק מהם יותר א-לקי מזולתם. כמו שידוע כי הנבואה ורוח הקודש והשכינה היו מיוחדים בו - העם אשר בחר בו השם יתברך משאר העמים, ואין ספק כי הנבואה הכנה בנפש האדם. ותמצא הכנה הזאת מיוחדים בה העם אשר בחר ה' יתברך, ומזה תראה כי העם הזה הי' יותר נפשם א-לקית מצד ההכנה הזאת. וגם זה מוכרח לומר, וזה כי העולם הזה אשר בו מין בני אדם הוא עולם הטבע, ולפיכך הדבר אשר הוא טבעי, ראוי שימצא בכל המין בשווה - במה שהעולם הזה הוא טבעי בכללו. ואם ימצא שינוי בהם מפני שינוי המקומות, דבר זה אינו נחשב שינוי כלל. אבל הא-לקיות לא ימצא בשווה לכל המין, שאם הי' נמצא לכל המין בשווה, הי' עולם הזה עולם נבדל, מאחר כי בכללותו נמצא הא-לקיות. אבל העולם הזה הוא עולם הטבע, ואינו עולם הנבדל. ודבר זה מחייב שאין נמצא הא-לקיות לכל המין בשווה - כי אם בחלק ממנו.
ומפני כי עכו"ם הם מן העולם הטבעי, לכך היו שבעים אומות, כי עולם הטבע נברא בשבעת ימי בראשית, וכנגד שבעת ימי עולם הטבע היו שבעים אומות, כנגד כל יום עשרה. והאומה היחידה הייתה על-הטבע, והיא כנגד השמיני, כי השמיני הוא על-הטבע. ולכך ראוי' לישראל התורה שהיא על עולם הטבע. והתורה נבראת קודם שנברא העולם הטבעי, וישראל נבראו גם כן קודם שנברא העולם הטבעי, לכך כל עניין התורה שהיא בשמיני, כי הטבע היא תחת מספר שבעה, ומה שהוא על הטבע הוא שמיני כמו שיתבאר בפרק שאחר זה. ולכך היא לאומה הישראלית, אשר בחר ה' יתברך לחלקו, והם הם נתייחדו בפעולות הא-לקיות שהם מצוות התורה לפי מדרגת נפשם הא-לקית, במה שהיו מוכנים לנבואה ורוח הקדש ולהיות השכינה ביניהם. ועכו"ם לפי מעלתם נתן להם ז' מצוות, שהם שבע מצוות בני נח.
ובפרק קמא דע"ז (ב' ב): "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן. מאי בעי בשעיר, ומאי בעי בפארן? מלמד שהחזיר הקב"ה התורה על כל העולם, ולא רצו לקבלה, עד שבאו ישראל וקבלוה". ובמדרש (ספרי ברכה) אמר: "מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה לבני עשו ואמר להם: רוצים אתם לקבל התורה? ואמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תרצח. אמרו לו: כל ברכות של אותו איש ועל חרבך תחי'. אין אנו רוצים לקבלה. אמר לבני ישמעאל: רוצים אתם לקבל התורה? אמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תגנוב. אמרו לו: כל ברכותיו של אותו איש: והוא יהי' פרא אדם ידו בכל ויד כל בו. אין אנו רוצים לקבלה". עד כאן.
ביארו בזה הדברים אשר אמרנו, כי מצוות התורה שהם הפעולות הא-לקיות מתייחסות אל ישראל, שלפי מעלת נפשם הם מוכנים אל הפעולות הא-לקיות והם בייחוד להם, אבל עכו"ם מצד חסרונם ופחיתותם - אינם ראויים לפעולות הא-לקיות שהם המצוות. וזהו שהי' מחזיר התורה על כל אומה ולשון, ועצם נפשם ממאן לקבל הפעולות הא-לקיות, כי אם ישראל היו מוכנים לתורה מצד מעלת נפשם. אמנם במדרש ביאר כי לא בלבד שהם אינם מוכנים לתורה שהם פעולות א-לקיות, אבל יש בהם הכנה אל הפך זה, ורצה לומר כי עשו וישמעאל היו מוכנים אל פעולות שהם הפך התורה וזה מצד ההכנה שבהם, כי אין ספק שברכתם לפי מה שהם היו מוכנים אלי' בעצמם.
ומה שזכר הכתוב הזה עשו וישמעאל, לומר כי עכו"ם ההם נפשם נוטה אל הקצה, וכל שנוטה הכנת נפשו אל הקצה הוא רע. וזהו "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן", כי הש"י ראה כי פעולות התורה - הם הם הדרכים הישרים הם דרכי ה', ראויים לאשר להם הכנה ממוצעת - והיא התכונה הישרה, לא אל אשר תכונת נפשו נוטה אל הקצה ופעולות שלהם אינם ישרים, וזכר בשביל כך עשו וישמעאל שיש בכל אחד קצה אחד, כלומר כי אלו שתי אומות עכו"ם תכונת נפשם נוטה מן האמצע, כל אחת לקצה אחד, לכך הם ממאנים לקבל התורה. וזהו שאמר כי האחד ברכתו על חרבך תחי' - לרצוח, וישמעאל ידו בכל בכוח ובחזקה על הבריות, ואלו שניהם תכונות רעות מחולקות, כל אחד ואחד נוטה לקצה אחד כאשר ידוע לחכמי אמת, ובשביל כך הייתה תכונתן ממאנת לקבל התורה.
אמנם בגמרא לא אמרו, רק שהם לא רצו לקבלה, והכוונה בזה כי אין ראוי להם התורה והמצוות שהם הפעולות והמעשים הא-לקיים שאין נפשם מוכן לזה, כי אם ישראל מצד נפשם הא-לקית, ומפני זה ראוי להם הפעולות הא-לקיות והם מצוות התורה. והוא עצמו מה שאמרו ז"ל (יבמות ס"א א): "אתם קרויים אדם, ואין עכו"ם קרויים אדם". ביאור עניין זה, שההבדל המיוחד אשר בין האדם ובין שאר בעלי חיים, מה שהאדם יש לו נפש א-לקית, והנה אותם אשר יש להם נפש א-לקית, הם מוכנים לדברים א-לקיים כמו הנבואה ורוח הקודש. ודבר זה לא תמצא, רק בעם אשר בחר בו השם יתברך, לכך הם קרויים אדם בפרט מפני שיש בו בשלמות, במה שיש בהם כל אשר ראוי להיות לאדם שנקרא אדם בפרט, מפני שיש בו מעלה א-לקית ואינו טבעי, ולפיכך אתם קרויים אדם. ומפני זה המצוות שהם הפעולות הא-לקיות מתייחסות בפרט לישראל בשלמות כאשר יתבאר עוד.

 
ובכן אמר:
 . . של"ה הק' תולדות אדם . . 
הכוונה לחלק 'בית ישראל'. יעו"ש.


 
ובכן אמר:
(ערוך השולחן או"ח סימן א ס"ד...).
" . . כמו כן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שברא את האדם מורכב מנשמה טהורה שהיא חלק א-לוקה ממעל, והיא תשוב אל הא-לקים אחרי מותו . . ".
 

matang

משתמש רגיל
לבי במערב אמר:
matang אמר:
ובכן אמר:
 . . של"ה הק' תולדות אדם . . 
הכוונה לחלק 'בית ישראל'. יעו"ש.


 
ובכן אמר:
(ערוך השולחן או"ח סימן א ס"ד...).
" . . כמו כן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שברא את האדם מורכב מנשמה טהורה שהיא חלק א-לוקה ממעל, והיא תשוב אל הא-לקים אחרי מותו . . ".

@לבי במערב ישר כח גדול מצאתי דרך המקור בשל"ה הפניה לספר הפרדס לרמ"ק שם הוא מזכיר זאת ספר הפרדס שער נשמה פ"ג.

ובספר הפרדס הוא מציין שם לזוהר אחרי דף ע ע"ב.
דא"ר יוסי בכלהו בני נשא אית נפש ואית נפש עלאה מנפש וכו'
במקורות אלה מוזכרות שתי נפשות חיונית ואלהית חיונית - הכוונה בהמית,. ואם כך צריך את הממוצע ביניהם - שזוהי הנפש השכלית - הצלם כפי שמוזכר בכתבי חב"ד! ושציטטת למעלה!
ושוב ישר כח גדול מאוד!!!
חיפשתי מקור הרבה מאוד זמן כנראה שרק עכשיו ה' גל את עיניי בדבר זה 
תודה רבה גם לך @ובכן!
 
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק עליון תַחתִית