במה יש יותר חילול השם, בעובר עבירה בעצמו ח"ו או במשתמש לצרכו בדבר שנוצר על ידי מעשה עבירה?

יושב אוהלים

משתמש ותיק
קראתי סיפור על הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל, רב בית המדרש 'משכנות יעקב' בב"ב ודיין בבית דינו של הגר"נ קרליץ זצ"ל (סופר ע"י נכדו שיבלחט"א ראש ישיבת 'אחינו' לצעירים, הרה"ג ר' מיכאל ברלין שליט"א) כדלהלן: (נ.ב. ההדגשות הן שלי, לצורך השאלה בהמשך)
פעם ניגש אל סבא (הגרש"ז אולמן) יהודי שהתגורר ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, ואמר לסבא שמאחר והוא מקורב לחזון איש, הוא מבקש ממנו שישאל לדעתו בעניין שמעיק לו, מאחר והוא מתגורר באזור שבו יש חילולי שבת, האם הוא צריך לעשות מאמץ מיוחד לעבור לתוככי בני ברק, כדי להימנע מהמראות הקשים של חילול שבת? החזון איש השיב לסבא: 'הרי גם כאן בבני ברק משתמשים בחשמל בשבת, ומחללים בכך את השבת, ומאי נפקא מינא אם כן, אם הוא יגור שם או כאן?'
[עד כאן הסיפור]

ונפשי בשאלתי להבנת דברי קדשו של מרן החזו"א זצ"ל, הרי כמדומני (ואבקש ממי שיודע יותר טוב שיתקן אותי אם טעיתי) שדעת החזון איש היה לאסור את השימוש בחשמל שמיוצר על ידי יהודים מחללי שבת, אינו משום האיסור הרגיל של שימוש ב"מעשה שבת", אלא משום חילול השם. וכפי שהבנתי היינו שזה חילול השם להפיק הנאה מדבר שנגרם על ידי עבירה שהוא מרידה ההשם יתברך. ושמעתי פעם משל לזה - (ואינני יודע אם זה משל שהחזון איש בעצמו אמר, או שזה של מישהו אחר שבא לבאר את דברי החזו"א) משל למה"ד למי שיבא בשעה שהציתו הגויים את היכל בית המקדש באש, וידליק סיגריה מאש שריפת המקדש, האם יש איסור בהלכה לעשות כן? אלא פשוט שהדבר אסור משום חילול השם!, וה"נ במשתמש לצרכו בחשמל שיוצר על ידי חילול שבת שהוא ממש כמרידה בקדושת שמו יתברך, שה חילול השם נורא ואיום.

והנה בסיפור שלפנינו, השאלה שנשאלה לחזון איש הוא אם יעבור היהודי ממקום שהוא רואה יהודים שמחללים שבת ממש, באיסורי שבת, למקום שהוא רואה יהודים שעוברים בשבת על חילול השם בשימוש חשמל שיוצר על ידי חילול שבת.
ולכאורה הרי לגבי המחלל שבת בעצמו אמרנו שזה מרידה בהשם יתברך, וא"כ הוא לכאורה יותר חילול השם ממי שמשתמש לצרכו במה שנעשתה על ידי חילול שבת, וחילול השם, וא"כ למה הורה החזון איש שאין הבדל אם הוא יגור שם ברחוב ז'בוטינקי שרואה יהודים מחללים שבת ממש, או בתוככי בני ברק שרואה יהודים משתמשים בחשמל בשבת, הרי אם לגבי הענין של חילול שבת, הרי ס"ל לחזו"א שאין בשימוש בחשמל מעשה של חילול שבת, וא"כ לגבי זה ראיית חילול שבת ממש גרוע יותר, ואי משום חילול השם, הרי לכאורה החילול השם במחלל עצמו הוא יותר מהחילול השם במשתמש לצרכו במה שנעשה על ידי חילול שבת.
____________________________
א. אבקש מהמגיבים, לא להיגרר לשיטות ודיעות השונות בענין השימוש בחשמל בשבת, ולא להתייחס אלא לדעת החזון איש בעצמו.
ב. אבקש מהמגיבים לא להגיב תגובות בסגנון "זה רק סיפור", ומאן ערב לאמיתתו וכו' וכו'. שאלתי היא על הצד שהסיפור אמיתי, ושאכן כן השיב החזו"א לשאלה, ומי שמעוניין לפקפק באמיתת הסיפור, יהא בעיניו כאילו לא אליו דיברתי.
תודה.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
החזו"א ניצל את השאלה כדי להבהיר את חומרת השימוש בחשמל בשבת, ולכן אמר את דעתו שלא לעבור בצורה כזאת. מצוי מאוד מאוד גם בסיפורים על החזו"א גם במכתביו, ולדעתי אף בספרו, כך שמי שמוציא מכאן מסקנה ששני המקרים שווים בחילול השם שבהם, טועה. וזה הפשט בהרבה מאוד סיפורים ותמיהות בדברי החזו"א.
ככלל כשמתבוננים, היו מגדולי ישראל שאמרו דברים רק כדי לחזק את התוצאה שהם רצו, ולכן אין לדקדק בכל פרט מדבריהם, בהם מגדולי העולם היותר ידועים, כחזו"א וכן החת"ס ועוד, ויש שכל טעם שהם אמרו אליו נתכוונו ואפשר לדייק מדבריהם, וכמדומני שכך דרך הח"ח. ורוב גדולי ישראל קשה מאוד לדעת, ולכן ערך הסיפורים נמוך.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
זה תשובה צינית קלאסית של החזון איש שמבטאת את כאבו על כך שהשתמשו בב"ב בחשמל בשבת.
אם זה היה כתוב בספר או במכתב היה מקום לדון בה.
כששומעים כזה סיפור אפשר לזרום ולא לקחת את זה כל כך כבד
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
החזו"א ניצל את השאלה כדי להבהיר את חומרת השימוש בחשמל בשבת, ולכן אמר את דעתו שלא לעבור בצורה כזאת. מצוי מאוד מאוד גם בסיפורים על החזו"א גם במכתביו, ולדעתי אף בספרו, כך שמי שמוציא מכאן מסקנה ששני המקרים שווים בחילול השם שבהם, טועה. וזה הפשט בהרבה מאוד סיפורים ותמיהות בדברי החזו"א.
לא באתי להוכיח ששני הדברים שווים, הקשתי על עצם הכרעת החזון איש שבגלל זה אין לו סיבה לעבור, שהרי גם שם יש חילול השם, ואם אכן אינם שווים אז ההכרעה עצמה קשה, וכל רצוםן של "ניצול השאלה" לכל ענין יהיה מה שיהיה, לא יביא את החזו"א להורות הוראה לא נכונה שנשאלה.
יראתי בפצותי אמר:
ככלל כשמתבוננים, היו מגדולי ישראל שאמרו דברים רק כדי לחזק את התוצאה שהם רצו, ולכן אין לדקדק בכל פרט מדבריהם, בהם מגדולי העולם היותר ידועים, כחזו"א וכן החת"ס ועוד

"יושב אוהלים" כתב:
לא דייקתי "בכל פרט מדבריהם" אלא על כל עצם ההוראה שהורה החזו"א על פי הסברו הנ"ל
 
יראתי בפצותי אמר:
רוב גדולי ישראל קשה מאוד לדעת, ולכן ערך הסיפורים נמוך.
אם באת לפקפק באמיתת הסיפור - כבר כתבתי שלך ולכשכמותך לא דיברתי.
ואם כוונתך לומר שאין להוכיח דברים מכזה סיפור - גם שזה אכן אמת שהרי לא יש סיבה שעומד מאחורי דבריו, וכמו שהסבת מקודם, כבר כתבתי לך שלא יתכן לומר שהחזו"א יורה הוראהה שאיננו נכון לכאורה, רק בגלל "אינטרס" שלו להראות דעתו בנושא מסויים.
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
קראתי סיפור על הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל, רב בית המדרש 'משכנות יעקב' בב"ב ודיין בבית דינו של הגר"נ קרליץ זצ"ל (סופר ע"י נכדו שיבלחט"א ראש ישיבת 'אחינו' לצעירים, הרה"ג ר' מיכאל ברלין שליט"א) כדלהלן: (נ.ב. ההדגשות הן שלי, לצורך השאלה בהמשך)
פעם ניגש אל סבא (הגרש"ז אולמן) יהודי שהתגורר ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, ואמר לסבא שמאחר והוא מקורב לחזון איש, הוא מבקש ממנו שישאל לדעתו בעניין שמעיק לו, מאחר והוא מתגורר באזור שבו יש חילולי שבת, האם הוא צריך לעשות מאמץ מיוחד לעבור לתוככי בני ברק, כדי להימנע מהמראות הקשים של חילול שבת? החזון איש השיב לסבא: 'הרי גם כאן בבני ברק משתמשים בחשמל בשבת, ומחללים בכך את השבת, ומאי נפקא מינא אם כן, אם הוא יגור שם או כאן?'
[עד כאן הסיפור]

ונפשי בשאלתי להבנת דברי קדשו של מרן החזו"א זצ"ל, הרי כמדומני (ואבקש ממי שיודע יותר טוב שיתקן אותי אם טעיתי) שדעת החזון איש היה לאסור את השימוש בחשמל שמיוצר על ידי יהודים מחללי שבת, אינו משום האיסור הרגיל של שימוש ב"מעשה שבת", אלא משום חילול השם. וכפי שהבנתי היינו שזה חילול השם להפיק הנאה מדבר שנגרם על ידי עבירה שהוא מרידה ההשם יתברך. ושמעתי פעם משל לזה - (ואינני יודע אם זה משל שהחזון איש בעצמו אמר, או שזה של מישהו אחר שבא לבאר את דברי החזו"א) משל למה"ד למי שיבא בשעה שהציתו הגויים את היכל בית המקדש באש, וידליק סיגריה מאש שריפת המקדש, האם יש איסור בהלכה לעשות כן? אלא פשוט שהדבר אסור משום חילול השם!, וה"נ במשתמש לצרכו בחשמל שיוצר על ידי חילול שבת שהוא ממש כמרידה בקדושת שמו יתברך, שה חילול השם נורא ואיום.

והנה בסיפור שלפנינו, השאלה שנשאלה לחזון איש הוא אם יעבור היהודי ממקום שהוא רואה יהודים שמחללים שבת ממש, באיסורי שבת, למקום שהוא רואה יהודים שעוברים בשבת על חילול השם בשימוש חשמל שיוצר על ידי חילול שבת.
ולכאורה הרי לגבי המחלל שבת בעצמו אמרנו שזה מרידה בהשם יתברך, וא"כ הוא לכאורה יותר חילול השם ממי שמשתמש לצרכו במה שנעשתה על ידי חילול שבת, וחילול השם, וא"כ למה הורה החזון איש שאין הבדל אם הוא יגור שם ברחוב ז'בוטינקי שרואה יהודים מחללים שבת ממש, או בתוככי בני ברק שרואה יהודים משתמשים בחשמל בשבת, הרי אם לגבי הענין של חילול שבת, הרי ס"ל לחזו"א שאין בשימוש בחשמל מעשה של חילול שבת, וא"כ לגבי זה ראיית חילול שבת ממש גרוע יותר, ואי משום חילול השם, הרי לכאורה החילול השם במחלל עצמו הוא יותר מהחילול השם במשתמש לצרכו במה שנעשה על ידי חילול שבת.
____________________________
א. אבקש מהמגיבים, לא להיגרר לשיטות ודיעות השונות בענין השימוש בחשמל בשבת, ולא להתייחס אלא לדעת החזון איש בעצמו.
ב. אבקש מהמגיבים לא להגיב תגובות בסגנון "זה רק סיפור", ומאן ערב לאמיתתו וכו' וכו'. שאלתי היא על הצד שהסיפור אמיתי, ושאכן כן השיב החזו"א לשאלה, ומי שמעוניין לפקפק באמיתת הסיפור, יהא בעיניו כאילו לא אליו דיברתי.
תודה.
להרב @יושב אוהלים 
השלום והברכה

תחילת דבריי אציין שנהנתי מן ההערות שבתחתית השאלה.

וכעת לגוף השאלה שהבאת.

מה שאמר מרן החזו''א שאין בשימוש חשמל חילול שבת היינו כלפי האדם שהדליק את החשמל ביום שישי כיון שבשבת הוא לא עושה כלום לכן אין משום חילול שבת אלא משום חילול השם.
אבל כל זה דוקא לבעל הבית המדליק את האור בערב שבת קודש אבל לגבי העובדים בחברת החשמל בשבת קודש ר''ל הם ודאי מחללים את השבת לא רק בחברת החשמל אלא בכל המקומות ברחבי הארץ שדולק שם החשמל כיון שדולק על פי הדלקתם עבודתם בשבת נמצא ששווה הדבר כעת
לראות מחללי שבת במכוניות שנוסעים זה אותו דבר לראות אור חשמל שמיוצר בשבת דולק בבית חרדי כי יש כאן ייצור של שבת על ידי עובדי חברת חשמל.
בברכת התורה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
זה תשובה צינית קלאסית של החזון איש שמבטאת את כאבו על כך שהשתמשו בב"ב בחשמל בשבת.
החזון איש לא ישיב "תשובה צינית קלאסית", כאשר בזה הוא מורה הוראה שלכאורה היא לא נכונה.
איש ווילנא אמר:
אם זה היה כתוב בספר או במכתב היה מקום לדון בה.

ממ"נ אם כדבריך שזה רק "תשובה צינית קלאסית" ואין ללמוד ממנו כלום, אז גם בספר אין מה לדון בה...
איש ווילנא אמר:
כששומעים כזה סיפור אפשר לזרום ולא לקחת את זה כל כך כבד
לא לקחתי את זה "כבד" פשוט שאלתי שאלה וביקשתי הסבר על דבר שנראה לי תמוה בדברי החזו"א לפי מה שסופר.
ושוב אם באת לזלזל ולפקפק באמיתת הסיפור, כבר הקדמתי אותך בבקשה להתעלם מכל דברי כי לא לך ולכשכמותך דיברתי כלל.
 
חלק עליון תַחתִית