תפילת שחרית אחרי זמנה


ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 24 מאי 2018, 23:18

הפקדתי שומרים כתב:וגם בזה אשיב לך בקיצור.
אילו בטעמי הנוהגים להתפלל באיחור, היה אפילו מקצת מן האמת, כל שרשרת האדמורי"ם שהזכרתי, לא היו מתבטאים בחומרה כזו גדולה. מזה אתה למד שרובם ככולם לא ראו מקום לתת משקל כלל לטעמים הנז' עד שהעדיפו לתלות בסיבות כמו רוח הקודש ושאר דברים שאין ידנו ויד ההלכה משגת.
ושוב אשמח לשמוע על השיטות היחידות שהזכרת בנוגע לאיחור תפילה ובק"ש אחר חצות היום. מי הם אלה השיטות, מה נמוקיהם ההלכתיים. שוב נדגיש ההלכתיים.
כבר השיב הרב אור זרוע כי כל 'שרשרת האדמורי"ם' מציינת אסכולה אחת, ולעומתם היו להדיא רביים שנהגו החסידים להתפלל באיחור, באין פוצה פה ומצפצף. וזה היה אחד מסלעי המחלוקת על הנהגת השרף מקאצק, שתחת הנהגתו התפללו כל העדה באיחור רב, ואחריו תחת הנהגת החידושי הרי"מ, ובהנהגת השפת אמת, והאמרי אמת ששינה, כנראה ראה כי הדברים יצאו מכלל פרופורציה הראויה להנהגה זו - שגם אם נמצא יסוד ושורש בהלכה, כמובן שזה מוצדק רק בצירוף צורך ההכנה והדביקות (ובאמת אף אחר השינוי עדיין מגדולי חסידות גור התפללו בשעה מאוחרת מאוד, וכגון החסיד המפורסם ר"ג אייזנר - משגיח ישיבת חידושי הרי"מ שהתפלל אחה"צ).
עכ"פ, זה שיש שורה של רביים חסידיים שהתנגדו ללומדים מהנהגת היהודי הק', לעומתם יש שורה נכבדה של רביים שסמכו ידם על הנהגה זו, כפי שמובא באותם מקורות שהביא הרב סבא, ולא ידעתי מהו ה'רוב' שספרת, האם רוב הנמצא לפניך באותם מקורות? ויש לקחת גם בחשבון שאלו שהסכימו להנהגת איחור התפילה לא באו להעלות הנהגה זו - שכנ"ל, היא הנהגה שמותנית בתנאים שונים - על הספר ובדיו.

ערכים:


הבוחן
משתמש ותיק
הודעות: 355
הצטרף: 30 יולי 2017, 23:27
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הבוחן » 27 מאי 2018, 00:07

אגב אני חוזר על מה שאמרו פה לעיל,
אני לא מכיר חסידות כיום שבאופן רישמי הציבור מתפלל לאחר זמן תפילה, גם רוב האדמורי"ם החסידיים מתפללים בזמן.
השטיבלאך מלאים לאחר ד' שעות גם בהמוני ליטאים כידוע לכל,
על הצדיקים בדור קודם ובדורינו שעושים כך ודאי שיש לכך מקורות גם הלכתיים כמבואר בכל האשכול,
מה נשאר?
מדוע הליטאים לא שמים נעגל ואסר ליד המיטה?
ומדוע אינם הולכים למקוה כשצריך אף שמשמע מהגמרא שעזרא הסופר רצה לחייב כך ורק מחמת שלא עמדו בזה לא חייב ממש ועיין במשנ"ב מה שכתב בזה.
ע"כ מה שעלה בזכרוני.
אי"ה אם אזכר בעוד דברים אכתוב.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 27 מאי 2018, 00:11

מה שנשאר הוא כזה.. מדוע מתפללים אחר חצות..לא ליטאים...ראה בהודעה שהביא ר' אבקשה טוב לך..
ראה מה קורה בזכרון משה...
ראה מה שקורה בכל מקום...
אני יודע שיש כאלה שיגנו את דברי..
אבל אין צורך להתכחש..ולהעביר את ה"כדור"..למגרש של אחרים...
אם יש לנו בעיה בנטילת ידים של בוקר ראוי לדון ולפתוח אשכול על זה..
אבל בעיה אחת אינה סיבה לחפף.. את הבעיה השניה...ובפרט שהיא בעיה גדולה באמת....

נ.ב בכל האשכול לא הובא מקור הלכתי רציני. אלא"כ נתיחס לדברים המופרכים מיסודם שהעלו כאן.
הביאו דמוי לבא בדרך. העירו כבר שממקום שבאו יש סתירה לעומתם.
הביאו דמוי לתפילת נדבה, הסתמכו בפלפול עקר על ד' רעק"א.
כל אלו דברים מופרכים. אני לא כותב ח"ו בשביל לקנטר. אלא לחזק תובנה פשוטה. אל תגע במה שידך לא משגת.
אותם קדושים וצדיקים, אין ידנו משגת.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי סבא » 27 מאי 2018, 00:12

הליטאים לא שמים נעגל וואסער ליד המיטה משום שבוולוז'ין ר' רפאל שפירא טען שהיום, אין כ"כ רוח הטומאה שולטת, ואף שהמשנ"ב לא קיבל זאת, יש הרבה דברים שעוברים במסורת מדור דור, ואנו נוהגים כמסורת ולא כהכרעת המשנ"ב.
ובזה שייך הפתגם האומר "אינני גר, ולא בעל תשובה" ...
גם ייתכן שמה שאמר החפץ חיים ש"כולא ביתא כד' אמות דמי" לא עולה דווקא על חדר אלא על כל הבית ממש, אם כי לא מסתבר כל כך.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי סבא » 27 מאי 2018, 00:42

יש כאן לימוד זכות אחד שהוזכר למעלה, שמעולם לא הבנתי, והוא שהצדיקים הם למעלה מן הזמן, ולא הבנתי כלל-
א. אז מדוע זה נכון רק לגבי תפילה, וגם זה בגבול מסויים, מדוע א"כ אסור להם לחלל שבת, הרי אצלם לא בהכרח שבת, ולמה שלא יתקעו היום בשופר, ומחר יאכלו מצה וכדו', הרי הם לא כפופים לזמנים?
ב. אם התורה בנויה כולה על זמן, והוא אחד הפרמטריים העיקריים בתרי"ג מצוות, וכשהחינוך מסכם עיקרי המצוות אחד הדברים הוא הזמן [ונוהגת בכל זמן וכדו'], והם כפופים לתורה, הם חייבים לכאו' להיות כפופים גם לזמן?
ג. מדוע הם דווקא מעל הזמן ולא מעל המקום למשל, ואולי יוכלו לקיים מצוות השייכות בארץ ישראל גם בחו"ל ולהיפך?
ד. מדוע זה מתבטא רק בעשיית המצוות שלהם, ולא בשאר דברים, מדוע למשל הם מזדקנים, אם הם למעלה מן הזמן?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 27 מאי 2018, 00:49

ר'@סבא כיון שהחברים החסידים התאגדו בד' הנז' לגנות כל מי שכתב כעין זה. גם אם נכתבו בלשון מכובדת כמו בהודעתך הזו, וכך גם אני כתבתי בלשון מכבדת לגבי אותם אדמורי"ם. אני הקטן מגבה את דבריך. ואת ד' יושבי יעבץ שנכתבו בזה. ואשמח ששאר החברים יגבו את הדברים.

השאלה פשוטה יש שולחן ערוך...לא לשכוח.
חסידים וקדושים, אינו ענין להלכה.
לא להגרר אחרי קדושה אחר רוה"ק..שוב יש שולחן ערוך, יש גמרא, יש ראשונים, יש פוסקים..
שום אחד לא אומר שצריך לגנות את אותם צדיקים, אבל לנסות לתרץ בתירוצי סרק..זה אבסורדי...

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 27 מאי 2018, 02:06

הפקדתי שומרים כתב: השאלה פשוטה יש שולחן ערוך...לא לשכוח.
חסידים וקדושים, אינו ענין להלכה.
לא להגרר אחרי קדושה אחר רוה"ק..שוב יש שולחן ערוך, יש גמרא, יש ראשונים, יש פוסקים..
שום אחד לא אומר שצריך לגנות את אותם צדיקים, אבל לנסות לתרץ בתירוצי סרק..זה אבסורדי...
מקובלני מרבותי מדורי דורות. שהכלל הראשון של אמונת חכמים, זה שאני עצמי לא חכם. יתכן וכאן ובזה מונחת התשובה על כל שאלותיך ושאלות חבריך. אמונה.
כשיש אמונה שזה ודאי אמת, ניגשים לזה אחרת, וכשמפקפקים על אמיתות הדבר ומחפשים תירוצים שיתקבלו על השכל שלי, זה מגיע מתוך מבט שאני החכם ואני ידון במעשיהם. - "אני" מעוניין לקבל רק תירוצים טובים לדעתי, ולא תירוצי סרק. "אני" מבין שזה אינו על פי שו"ע, "אני מבין" שחסידים וקדושים אינו ענין להלכה. אני מבין שה"גמרא, ראשונים והפוסקים" הם בצד אחד, ו"צדיקי החסידות" הם בצד אחר.
אז נכון, אני לא בא לשכנע את מי שאינו מאמין. אלא שבעקבות דברי האינו מאמין, אני מתעורר לברר את הסוגיא בשביל מי שכן מאמין.
בדורנו מפורסם על אחד הצדיקים שחורג בזמני התפילה, אבקש להרחיב את הידוע לי על דרכיו הקדושים. ראשית אציין את הביטוי שאמר עליו האדמו"ר בעל הנתיבות שלום מסלונים זי"ע, (שמעתי מהשומע עצמו) "כל מי שעומד בד' אמות שלו מרגיש שכל כולו לשם שמים". שמעתי בניחום אבלים של מהרב יהודה עדס שליט"א שמשוחח עליו וקרא לו "הרבי" כאחד החסידים, וסיפר שהיה נוכח בברית מיד אחרי התמנותו לרבי שהיה אברך צעיר, והגאון רבי חיים שמואלביץ הוזמן לברית וחיכה זמן רב כי הרבי התאחר, והגבאי של ר"ח שאלו מדוע אתה מחכה עבורו כ"כ הרבה זמן, ואמר לו אם אתה ממהר תלך, אני מחכה.
חתנו סיפר לי שבפגישה הראשונה שלו הוא דיבר אתו על יר"ש. ומדבר הרבה על שמירת הלכה, בנוגע לעצמו הוא אומר בענוותנותו שהוא חוטא (בהקשר לאיחורים).
אגולל כאן כמה סיפורים ששמעתי ממישהו מוסמך, אם כי הוא לא יכל לחתום לי על הדיוק שבפרטים, אך יש לזה מקור.
מרן הרב שך ביקש לצאת נגדו, כידוע שהתריע על הרבה סטיות בדורו. אך הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך מנע אותו מכך. רש"ז עצמו הוא היה הרב הפוסק שלו בכל ההלכות האלו, אמנם הוא לא היה שואל שאלת תם, מסופר שבתקופת שהיה הרש"ז בבית וגן, הם היו מדברים בלימוד על שאלותיו בהלכה, והיו נפתחים ערימות ספרים בעת המשא ומתן, האמשינובער רבי למרות ידיעותיו הרבות בפוסקים, לא ההין לפסוק לעצמו ולכן ביקש מרש"ז שהוא יכריע עבורו בסופו של דבר.
בשנותיו הצעירות בית הדין של העדה החרדית זימנו אותו אליהם, היה זה כששמעו שאכל כזית מצה בשעה מאוחרת. הוא בא בפני הדיינים, ושאלו אותו מדוע התאחר כ"כ מה עשה בליל הסדר, הדיון היה ארוך מעט מזה שמעתי. ופירט בפניהם, שתחילה התפלל, שאלו אותו למה לא הזדרז, ואמר שעומד לפני מלך לא מזדרז גם אם יפסיד קיום מצוה. ופירט שאח"כ האריך בסיפור יציאת מצרים, שאלו אותו מדוע לא קיצר בכך כדי לאכול מצה מוקדם, והביא מהשפת אמת על הש"ס שהקשה על המעשה בר' אלעזר וכו' שהיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, שהרי הגדה היא קודם אכילת מצה, ומתי הם קיימו מצוות מצה. ותירץ כמה תירוצים, ואחד מהם הוא שהעוסק במצוה פטור מן המצוה ובאמת לא קיימו אכילת מצה.
סופו של דבר הדיינים הכירו בגדלותו והבינו שאין בזה ח"ו מכשול לדור. בעקבות מעשה זה הגאון ר' מאיר ברנדסופר זצ"ל שהיה עדיין מו"צ ושמע מכך החל להתקרב לאדמו"ר. אחרי פטירת הגרש"ז אויערבאך שהוא היה הרב שלו בהלכה, הוא החל לשאול את ר"מ ברנדסדופר את כל שאלותיו.
היה ראש ישיבה בבית וגן שהיה מגיע כל הושענא רבה אחרי השקיעה למחות, כי סבר שעושה מעשה שאסור עפ"י הלכה. כך היה כמה שנים, שנה אחת החליט לשאול את האדמו"ר ע"כ, וכרנאה שקיבל תשובה טובה, ומאז הפסיק לבוא למחות.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי אור זרוע » 27 מאי 2018, 12:44

ראוי שלא להתייחס לצדיקים או לרבנים בני ימינו בדברים שאי אפשר לעמוד על אמיתתם, ואשר אין ספק שאין דעתם נוחה מפרסום הדברים.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי אור זרוע » 27 מאי 2018, 13:14

סבא כתב:יש כאן לימוד זכות אחד שהוזכר למעלה, שמעולם לא הבנתי, והוא שהצדיקים הם למעלה מן הזמן, ולא הבנתי כלל-
א. אז מדוע זה נכון רק לגבי תפילה, וגם זה בגבול מסויים, מדוע א"כ אסור להם לחלל שבת, הרי אצלם לא בהכרח שבת, ולמה שלא יתקעו היום בשופר, ומחר יאכלו מצה וכדו', הרי הם לא כפופים לזמנים?
ב. אם התורה בנויה כולה על זמן, והוא אחד הפרמטריים העיקריים בתרי"ג מצוות, וכשהחינוך מסכם עיקרי המצוות אחד הדברים הוא הזמן [ונוהגת בכל זמן וכדו'], והם כפופים לתורה, הם חייבים לכאו' להיות כפופים גם לזמן?
ג. מדוע הם דווקא מעל הזמן ולא מעל המקום למשל, ואולי יוכלו לקיים מצוות השייכות בארץ ישראל גם בחו"ל ולהיפך?
ד. מדוע זה מתבטא רק בעשיית המצוות שלהם, ולא בשאר דברים, מדוע למשל הם מזדקנים, אם הם למעלה מן הזמן?
נודה לך מאוד אם תוכל לציין היכן נזכר לימוד זכות זה באשכול זה למעלה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 27 מאי 2018, 13:29

דוד העיתונאי כתב:
הפקדתי שומרים כתב: השאלה פשוטה יש שולחן ערוך...לא לשכוח.
חסידים וקדושים, אינו ענין להלכה.
לא להגרר אחרי קדושה אחר רוה"ק..שוב יש שולחן ערוך, יש גמרא, יש ראשונים, יש פוסקים..
שום אחד לא אומר שצריך לגנות את אותם צדיקים, אבל לנסות לתרץ בתירוצי סרק..זה אבסורדי...
מקובלני מרבותי מדורי דורות. שהכלל הראשון של אמונת חכמים, זה שאני עצמי לא חכם. יתכן וכאן ובזה מונחת התשובה על כל שאלותיך ושאלות חבריך. אמונה.
כשיש אמונה שזה ודאי אמת, ניגשים לזה אחרת, וכשמפקפקים על אמיתות הדבר ומחפשים תירוצים שיתקבלו על השכל שלי, זה מגיע מתוך מבט שאני החכם ואני ידון במעשיהם. - "אני" מעוניין לקבל רק תירוצים טובים לדעתי, ולא תירוצי סרק. "אני" מבין שזה אינו על פי שו"ע, "אני מבין" שחסידים וקדושים אינו ענין להלכה. אני מבין שה"גמרא, ראשונים והפוסקים" הם בצד אחד, ו"צדיקי החסידות" הם בצד אחר.
אז נכון, אני לא בא לשכנע את מי שאינו מאמין. אלא שבעקבות דברי האינו מאמין, אני מתעורר לברר את הסוגיא בשביל מי שכן מאמין.
בדורנו מפורסם על אחד הצדיקים שחורג בזמני התפילה, אבקש להרחיב את הידוע לי על דרכיו הקדושים. ראשית אציין את הביטוי שאמר עליו האדמו"ר בעל הנתיבות שלום מסלונים זי"ע, (שמעתי מהשומע עצמו) "כל מי שעומד בד' אמות שלו מרגיש שכל כולו לשם שמים". שמעתי בניחום אבלים של מהרב יהודה עדס שליט"א שמשוחח עליו וקרא לו "הרבי" כאחד החסידים, וסיפר שהיה נוכח בברית מיד אחרי התמנותו לרבי שהיה אברך צעיר, והגאון רבי חיים שמואלביץ הוזמן לברית וחיכה זמן רב כי הרבי התאחר, והגבאי של ר"ח שאלו מדוע אתה מחכה עבורו כ"כ הרבה זמן, ואמר לו אם אתה ממהר תלך, אני מחכה.
חתנו סיפר לי שבפגישה הראשונה שלו הוא דיבר אתו על יר"ש. ומדבר הרבה על שמירת הלכה, בנוגע לעצמו הוא אומר בענוותנותו שהוא חוטא (בהקשר לאיחורים).
אגולל כאן כמה סיפורים ששמעתי ממישהו מוסמך, אם כי הוא לא יכל לחתום לי על הדיוק שבפרטים, אך יש לזה מקור.
מרן הרב שך ביקש לצאת נגדו, כידוע שהתריע על הרבה סטיות בדורו. אך הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך מנע אותו מכך. רש"ז עצמו הוא היה הרב הפוסק שלו בכל ההלכות האלו, אמנם הוא לא היה שואל שאלת תם, מסופר שבתקופת שהיה הרש"ז בבית וגן, הם היו מדברים בלימוד על שאלותיו בהלכה, והיו נפתחים ערימות ספרים בעת המשא ומתן, האמשינובער רבי למרות ידיעותיו הרבות בפוסקים, לא ההין לפסוק לעצמו ולכן ביקש מרש"ז שהוא יכריע עבורו בסופו של דבר.
בשנותיו הצעירות בית הדין של העדה החרדית זימנו אותו אליהם, היה זה כששמעו שאכל כזית מצה בשעה מאוחרת. הוא בא בפני הדיינים, ושאלו אותו מדוע התאחר כ"כ מה עשה בליל הסדר, הדיון היה ארוך מעט מזה שמעתי. ופירט בפניהם, שתחילה התפלל, שאלו אותו למה לא הזדרז, ואמר שעומד לפני מלך לא מזדרז גם אם יפסיד קיום מצוה. ופירט שאח"כ האריך בסיפור יציאת מצרים, שאלו אותו מדוע לא קיצר בכך כדי לאכול מצה מוקדם, והביא מהשפת אמת על הש"ס שהקשה על המעשה בר' אלעזר וכו' שהיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, שהרי הגדה היא קודם אכילת מצה, ומתי הם קיימו מצוות מצה. ותירץ כמה תירוצים, ואחד מהם הוא שהעוסק במצוה פטור מן המצוה ובאמת לא קיימו אכילת מצה.
סופו של דבר הדיינים הכירו בגדלותו והבינו שאין בזה ח"ו מכשול לדור. בעקבות מעשה זה הגאון ר' מאיר ברנדסופר זצ"ל שהיה עדיין מו"צ ושמע מכך החל להתקרב לאדמו"ר. אחרי פטירת הגרש"ז אויערבאך שהוא היה הרב שלו בהלכה, הוא החל לשאול את ר"מ ברנדסדופר את כל שאלותיו.
היה ראש ישיבה בבית וגן שהיה מגיע כל הושענא רבה אחרי השקיעה למחות, כי סבר שעושה מעשה שאסור עפ"י הלכה. כך היה כמה שנים, שנה אחת החליט לשאול את האדמו"ר ע"כ, וכנראה שקיבל תשובה טובה, ומאז הפסיק לבוא למחות.
ראשית יש"כ על דבריך המפורטים, מתוך הדברים ניכר שאתה תופש את הדברים בכובד ראש וגע"ז יש"כ.
רק הערה, לא כל מי שלא מבין דבר שנוגד לשו"ע הוא לא "מאמין" או במילים בוטות "אפיקורס". הוא שאמרתי לעיל, מה שלא יכתבו בזה, הצד השני יראה בזה פגיעה בקדושי העליון. זאת גם, למעט אחדים שכתבו אולי בזלזול ע"מ לזלזל, רוב המגיבים בענין התיחסו בכבוד לאותם אדמורי"ם חשובים. סך הכל העלו שאלה פשוטה, האם השו"ע האוגד בתוכו את ההלכות שנמסרו למשה מפי הגבורה, יש בכח מאן דהו, לנהוג אחרת. האם ההלכה בכללותה המיוסדת על ד' חז"ל גמ' ראשונים אחרונים אחרוני אחרונים, שהעבירו כל הלכה למעשה בשבט ביקורתם וסננו כל דבר עד שנפסק ונקבע לדורות במשך אלפי שנים, יש בכוח מאן דהו לסבור אחרת. ולתלות בסברות כאלה ואחרות.
האם לשו"ע האם לגמ' האם לראשונים, לא צריך לגשת לכל דבריהם מתוך אמונה...רק למה שהתחנכנו להעריץ, צריך להאמין..


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 27 מאי 2018, 13:33

סבא כתב:יש כאן לימוד זכות אחד שהוזכר למעלה, שמעולם לא הבנתי, והוא שהצדיקים הם למעלה מן הזמן, ולא הבנתי כלל-
א. אז מדוע זה נכון רק לגבי תפילה, וגם זה בגבול מסויים, מדוע א"כ אסור להם לחלל שבת, הרי אצלם לא בהכרח שבת, ולמה שלא יתקעו היום בשופר, ומחר יאכלו מצה וכדו', הרי הם לא כפופים לזמנים?
ב. אם התורה בנויה כולה על זמן, והוא אחד הפרמטריים העיקריים בתרי"ג מצוות, וכשהחינוך מסכם עיקרי המצוות אחד הדברים הוא הזמן [ונוהגת בכל זמן וכדו'], והם כפופים לתורה, הם חייבים לכאו' להיות כפופים גם לזמן?
ג. מדוע הם דווקא מעל הזמן ולא מעל המקום למשל, ואולי יוכלו לקיים מצוות השייכות בארץ ישראל גם בחו"ל ולהיפך?
ד. מדוע זה מתבטא רק בעשיית המצוות שלהם, ולא בשאר דברים, מדוע למשל הם מזדקנים, אם הם למעלה מן הזמן?
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי אור זרוע » 27 מאי 2018, 14:42

כשאומרים על מישהו שהשגתו למעלה מן הזמן, אין הכוונה שהוא מופקע מן הזמן, אלא שלפי גודל מדרגתו יש לתפילתו ערך גם אם היא מתקיימת בשעה מאוחרת.


ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 27 מאי 2018, 15:50

היה מן הראוי למשוך את הידיים משיח עקר זה, אולם כיוון שסוכ"ס יש תועלת בקיבוץ השאלות והתשובות בענין זה, אצרף עוד תשובה מיוחדת מאת הגאון מקאז'יגלוב זצ"ל - תלמיד האבני נזר - שכ' כו"כ ביאורים במנהג הצדיקים עפ"י הלכה:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 27 מאי 2018, 16:03

בספר ישראל והזמנים -http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9765&st=&pgnum =157
כתב בזה"ל-
הנה יש אנשים המבטלים בלי שום סיבה
סוף זמן תפלה ותולים בוקי סרוקי על
חשבון של כמה צדיקים וקדושים נבג״מ וי״ע
שג׳׳כ התפללו לאחר זמן תפלה, כאילו שדעת
הצדיקים קדושים אשר בארץ המה שאין צריך
להקפיד כל כך על ומן תפלה עכ״ד, וח״ו לומר
כן לעקור גמ׳ מפורשת ואחריו כל הפוסקים דזמן
תפלת שחרית הוא עד ד׳ שעות כדאמרו במס׳
ברכות הלכתא כוותי׳ דרבי יהודה (דזמן תפלה עד
ד׳ שעות) הלכתא הואיל ותגן בבחירתא כוותי׳,
ומאן ספין אף לפקפק במחשבה כל דהוא על
הכרעת חכמי הש׳׳ס, ובפרט בדבר שנסתייעו
ממשנה מפורשת בעדיות, הלא כל דברי התנאים
והאמוראים הם כגחלי אש בוערות, תורה מן
השמים אשר נאמרו ברוח הקודש והם יתד שלא תמוט לעולם.
וכתב שם בהערה-
(שקבלנו הכרעותיו וכל בני ישראל יוצאים ביד רמ״א), כל שכן על הכרעה המחבר, וכל שכן על הכרעת
הראשוגים, וכל שכן על הכרעת הגאונים ורבנן סבוראי, ק״ו ב״כ של ק״ו על הכרעת הש״ס עצמו, ובפרט שזה
הוכרע על פי המשנה של מס׳ עדיות שהוא הקבלה היותר תזקה מדור דור עד שלמה המלך (ועל כן קרא לה
הש״ס ״בחירתא״), וב״ב וב״ב של ק״ו בזה שהוכרע בש״ס וכל הגאונים והראשנים ובעלי השו״ע ונו״כ
ואחריהם כל האחרונים, וכבר צווח על זה בשו״ת דברי יעקב (להגר״י שור ז״ל - סי׳ ל״א) ככרוכיא שאין
שום לימוד זכות ע״ז
שלא שייך בזה מנהג מבטל הלכה נגד הלכה מפורשת בש״פ ופוסקים, ואף אם יתאספו
כל חכמי ישראל אין בכוחם לעקור לבטל אף זיז כל שהוא מד׳ הש״ס
[ועשו״ת שב יעקב (סי׳ ט״ז) בתשר
הגאון ר׳ גבריאל זצ״ל שאף שלפעמים מקילים כנגד דברי הפוסקים היינו בדבר שלא נמצא מפורש בש״ס,
אבל להקל כנגד דברי רבותינו בעלי התלמוד הס כי לא להזכיר, כי כל דבריהם בנויים בעמודי תווך ביסוד
מוסד וכו׳ ועיניהם בוערת כלפיד אש גלוי להם נסתר ונגלה, ואי״צ לא סרק ולא כחל, ואנחנו בתראי דבתראי
אשר לנו מאורי השמש בצהרים כמכוות הגחל, ומקור היוצא מפתח כקרני חגבים בעצומי הנהר והנחל וכו׳

עכ״ל ודייל בזה, וגם כדאי להעתיק ד׳ השו״מ בהגהות יד שאול עשו׳׳ע יו׳׳ד (סי׳ רס׳׳ו, לגבי אותן הנוהגין
להמתין מלמול תיגוק הנולד לשבעה עד שיעברו עליו עוד שני חדשים, שהוא כנגד גמ׳ מפרשת) וז׳׳ל ודאי
אין כח ביד אדם ואפילו אם יהיה כגובה ארזים גבהו לחלוק על הש״ס והפוסקים, וכל העושה כן פורק עול,
וראוי לכפאו בכל מיני כפויות.. והוא רשע ומין וכופר עכ״ל],


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי אור זרוע » 27 מאי 2018, 16:20

הפקדתי שומרים כתב:בספר ישראל והזמנים -http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9765&st=&pgnum =157
כתב בזה"ל-
הנה יש אנשים המבטלים בלי שום סיבה סוף זמן תפלה ותולים בוקי סרוקי על חשבון של כמה צדיקים וקדושים נבג״מ וי״ע שג׳׳כ התפללו לאחר זמן תפלה, כאילו שדעת הצדיקים קדושים אשר בארץ המה שאין צריך להקפיד כל כך על ומן תפלה עכ״ד, וח״ו לומר כן לעקור גמ׳ מפורשת ואחריו כל הפוסקים דזמן תפלת שחרית הוא עד ד׳ שעות כדאמרו במס׳
ברכות הלכתא כוותי׳ דרבי יהודה (דזמן תפלה עד ד׳ שעות) הלכתא הואיל ותגן בבחירתא כוותי׳, ומאן ספין אף לפקפק במחשבה כל דהוא על הכרעת חכמי הש׳׳ס, ובפרט בדבר שנסתייעו ממשנה מפורשת בעדיות, הלא כל דברי התנאים והאמוראים הם כגחלי אש בוערות, תורה מן השמים אשר נאמרו ברוח הקודש והם יתד שלא תמוט לעולם.
וכתב שם בהערה-
(שקבלנו הכרעותיו וכל בני ישראל יוצאים ביד רמ״א), כל שכן על הכרעה המחבר, וכל שכן על הכרעת הראשוגים, וכל שכן על הכרעת הגאונים ורבנן סבוראי, ק״ו ב״כ של ק״ו על הכרעת הש״ס עצמו, ובפרט שזה הוכרע על פי המשנה של מס׳ עדיות שהוא הקבלה היותר תזקה מדור דור עד שלמה המלך (ועל כן קרא לה הש״ס ״בחירתא״), וב״ב וב״ב של ק״ו בזה שהוכרע בש״ס וכל הגאונים והראשנים ובעלי השו״ע ונו״כ ואחריהם כל האחרונים, וכבר צווח על זה בשו״ת דברי יעקב (להגר״י שור ז״ל - סי׳ ל״א) ככרוכיא שאין שום לימוד זכות ע״ז שלא שייך בזה מנהג מבטל הלכה נגד הלכה מפורשת בש״פ ופוסקים, ואף אם יתאספו כל חכמי ישראל אין בכוחם לעקור לבטל אף זיז כל שהוא מד׳ הש״ס [ועשו״ת שב יעקב (סי׳ ט״ז) בתשר הגאון ר׳ גבריאל זצ״ל שאף שלפעמים מקילים כנגד דברי הפוסקים היינו בדבר שלא נמצא מפורש בש״ס, אבל להקל כנגד דברי רבותינו בעלי התלמוד הס כי לא להזכיר, כי כל דבריהם בנויים בעמודי תווך ביסוד מוסד וכו׳ ועיניהם בוערת כלפיד אש גלוי להם נסתר ונגלה, ואי״צ לא סרק ולא כחל, ואנחנו בתראי דבתראי
אשר לנו מאורי השמש בצהרים כמכוות הגחל, ומקור היוצא מפתח כקרני חגבים בעצומי הנהר והנחל וכו׳
עכ״ל ודייל בזה, וגם כדאי להעתיק ד׳ השו״מ בהגהות יד שאול עשו׳׳ע יו׳׳ד (סי׳ רס׳׳ו, לגבי אותן הנוהגין להמתין מלמול תיגוק הנולד לשבעה עד שיעברו עליו עוד שני חדשים, שהוא כנגד גמ׳ מפרשת) וז׳׳ל ודאי אין כח ביד אדם ואפילו אם יהיה כגובה ארזים גבהו לחלוק על הש״ס והפוסקים, וכל העושה כן פורק עול, וראוי לכפאו בכל מיני כפויות.. והוא רשע ומין וכופר עכ״ל],
וראה עוד בספר ילקוט יוסף למרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, פסוקי דזמרה וקריאת שמע סימן נח, הערה ו:
ואלו שנוהגים תמיד להתאחר ולומר הברכות אחר ארבע שעות, בשביל נקיות הגוף וטהרה במקוה, וטוענים הבל שהצדיקים למעלה מן הזמן, עתידים ליתן את הדין, וההתנצלות קשה מן החטא, אף שתולים עצמם באשלי רברבי. ראה בספר טעמי המנהגים (בקונטרס אחרון דף י ע"ב). וחלילה לסמוך על זה. וכן כתב בשו"ת זכר יהוסף (סוף סימן כב), שהמלמד זכות על בני עליה שעושים כן שהם למעלה מהזמן, זהו דבר זר ומבהיל, וכי יתבטלו לגבייהו כל דיני שבתות ומועדי ישראל לסברא זאת, והרי התורה ניתנה בשוה לכל אחד מישראל. ולכן ישתקע הדבר ולא יאמר. ע"ש.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי סבא » 27 מאי 2018, 18:55

אור זרוע כתב: וראה עוד בספר ילקוט יוסף למרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, פסוקי דזמרה וקריאת שמע סימן נח, הערה ו:
ואלו שנוהגים תמיד להתאחר ולומר הברכות אחר ארבע שעות, בשביל נקיות הגוף וטהרה במקוה, וטוענים הבל שהצדיקים למעלה מן הזמן, עתידים ליתן את הדין, וההתנצלות קשה מן החטא, אף שתולים עצמם באשלי רברבי. ראה בספר טעמי המנהגים (בקונטרס אחרון דף י ע"ב). וחלילה לסמוך על זה. וכן כתב בשו"ת זכר יהוסף (סוף סימן כב), שהמלמד זכות על בני עליה שעושים כן שהם למעלה מהזמן, זהו דבר זר ומבהיל, וכי יתבטלו לגבייהו כל דיני שבתות ומועדי ישראל לסברא זאת, והרי התורה ניתנה בשוה לכל אחד מישראל. ולכן ישתקע הדבר ולא יאמר. ע"ש.
עיינתי בספר זכרון יהוסף [לר יהוסף זכריה משאוועל], וכל מה שהדגשתי הוא לשונו הקדוש ממש, והם הם הדברים שכתבתי, ולא כמו שענה כאן אחד שהכוונה רק לעניין שתפילתם מתקבלת אח"כ, שכל אחד מבין עד כמה רחוק הדבר מלהיכנס בכוונתם, וגם מה שייך כאן לומר פלגינן שלעניין לקבל תפילתם אחר הזמן הם למעלה מן הזמן, ולעניינים אחרים הם תחת ממשלת הזמן. וברוך השם אשר נחני בדרך אמת.


ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 27 מאי 2018, 19:42

סבא כתב:הליטאים לא שמים נעגל וואסער ליד המיטה משום שבוולוז'ין ר' רפאל שפירא טען שהיום, אין כ"כ רוח הטומאה שולטת, ואף שהמשנ"ב לא קיבל זאת, יש הרבה דברים שעוברים במסורת מדור דור, ואנו נוהגים כמסורת ולא כהכרעת המשנ"ב.
ובזה שייך הפתגם האומר "אינני גר, ולא בעל תשובה" ...
אני לא מבין: רק לליטאים יש בעלות על קביעת מסורת?
(אגב לי ידוע שזה קבלה ירושלמית בשם ר"ח מולוז'ין בשם הגר"א שכשנשרף הגרף פוטוצקי עלה עמוד אש ממערת המכפילה והסט"א איבדה מכוחה ומני אז א"צ להקפיד על טומאת ידיים של שחרית, וכפי הידוע לי קבלה זו באה לבטל לגמרי את דין נט"י שחרית ולא רק את ענין ההליכה ד"א, ונמצא שביטלו דינא דגמרא).


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי סבא » 27 מאי 2018, 19:53

ישי בן ישראל כתב:
סבא כתב:הליטאים לא שמים נעגל וואסער ליד המיטה משום שבוולוז'ין ר' רפאל שפירא טען שהיום, אין כ"כ רוח הטומאה שולטת, ואף שהמשנ"ב לא קיבל זאת, יש הרבה דברים שעוברים במסורת מדור דור, ואנו נוהגים כמסורת ולא כהכרעת המשנ"ב.
ובזה שייך הפתגם האומר "אינני גר, ולא בעל תשובה" ...
אני לא מבין: רק לליטאים יש בעלות על קביעת מסורת?
(אגב לי ידוע שזה קבלה ירושלמית בשם ר"ח מולוז'ין בשם הגר"א שכשנשרף הגרף פוטוצקי עלה עמוד אש ממערת המכפילה והסט"א איבדה מכוחה ומני אז א"צ להקפיד על טומאת ידיים של שחרית, וכפי הידוע לי קבלה זו באה לבטל לגמרי את דין נט"י שחרית ולא רק את ענין ההליכה ד"א, ונמצא שביטלו דינא דגמרא).
חס ושלום אף אחד לא מבטל דינא דגמרא, ישתקע הדבר ולא יאמר, רק מה שהזוהר מקפיד מאוד על טומאה זו כידוע, עניין זה נתבטל בדורותינו.
לעניין מה ששאלת שאם לליטאים מותר לנהוג שלא כמשנ"ב משום מסורת למה לחסידים אסור,
אין כאן דמיון כלל ואפילו קלוש, אף אחד לא רשאי בגלל שום מסורת לחלוק על הגמ' ולומר שמה שחייבה תורה אינו נוגע משום איזה טעם שהוא, וההלכות הקבועות נקבעו כבר בגמ' ופשוט, מה שהמסורת מחייבת הוא במקום של מנהגים [בעיקר] או [וזה באמת יותר נדיר] במקום מחלוקת הפוסקים והשאלה איך לפסוק, שבזה אזלינן בתר מסורת לפסוק כפוסק מסויים, אף אם המשנ"ב ברוחב דעתו לא הכריע כן.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי אברך » 27 מאי 2018, 21:50

לגבי נעגל וואסר:

אשי ישראל פרק ב סעיף ב סוף הערה יז
ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל דאומרים בשם הגר"א דלאחר שריפת הגרף פוטוצקי נחלשה רוח הטומאה של שחרית, לענין הליכת ד' אמות בלא נטילה.

הליכות שלמה הלכות תפלה פרק כ' הערה 49
אמר רבנו [הגרש"ז אוירבך זצ"ל] ששמע מזקני ירושלים שקבלה בידם איש מפי איש עד הגר"ח מוואלאזין ששמע מרבנו הגר"א ז"ל שבשעה שנשרף גר הצדק הקדוש אברהם בן אברהם על קדושת השם ביום ב' של חג השבועות שנת תק"ט בקעה שלהבת אש ממערת המכפלה והסט"א איבדה מכוחה ובאותה שעה נחלשה טומאת ידים של שחרית.

ביצחק יקרא (להג"ר אבגדר נבנצל, הערות על המשנה ברורה) סי' א' סק"ב
אדמו"ר זללה"ה [הגרש"ז] שמע מהרב דוד בהר"ן זצ"ל שמסורת מהגר"א שמאז שנשרף על קידוש השם גר הצדק ר' אברהם בן אברהם הגרף פוטוצקי בטלה הרוח הרעה על הידים. ופרש אדמו"ר זללה"ה דהיינו רק לענין דברים שמקורם מהזהר ולא לגבי דברים הנמצאים בגמרא כגון דאין צריך להקפיד שלא ילך ד' אמות קדם הנטילה דמקורו מהזוהר ולא מדינא דגמרא.

שו"ת דברי חכמים עמ' כ' שאלה 6
בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א ובשם הגרח"פ שיינברג שליט"א שאם בני המשפחה או הנהלת הישיבה מקפידים שלא להניח כלי עם מים סמוך למטה אין צורך להחמיר בכך.

עוד שמעתי מחתנו של אחד מגדולי תלמידי החזו"א, שלא הקפיד על הליכת ד"א בלא נטילה. וסיים אותו ת"ח, שמסתמא חמיו נוהג כך ע"פ החזו"א.


הבוחן
משתמש ותיק
הודעות: 355
הצטרף: 30 יולי 2017, 23:27
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הבוחן » 27 מאי 2018, 21:50

אגב מצטטים פה כל הזמן מספר ישראל והזמנים,
כנראה שהוא יותר חזק משו"ע ולכן מביאים סייעתא מדבריו, או לצד שני מכל גדולי החסידות שכן התפללו מאוחר, כנראה שאם הם היו רואים את הספר הנ"ל היו חוזרים בהם בו במקום...!!!


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי סבא » 27 מאי 2018, 22:59

ראיתי את הארץ צבי, ומוכרחני לומר שאני מתפעל מהמרחק הגדול בין דרך הלימוד המקובל אצלנו הליטאים, לבין דרך הלימוד שלהם, ומה שאצלנו נחשב כגילוי פנים בתורה שלא כהלכה, נחשב אצל גדולים אלו כתורת אמת לאמיתה, קשה קשה מאוד לגשר בין הפערים האלו.
הנה אעתיק לכם לשונו-
עוי"ל בהקדם מה שהגיד הה"ק מרוזין זצ"ל דקודם החטא היה כל היום ראוי לתפילה, וכו', דכיוון דכלליות כל התפילות במשך ימי הגלות הם הם הפועלים הבירורים לקרב קץ הגאולה, וקץ התיקון שייך בכל תפילה בפני עצמה ג"כ, באין כאחד, וחשוב לגבי כל תפילה כאילו כבר הגיע שעת התיקון, וממילא כל היום כולו כשר לתפילה כמו לעתיד, ולא צריך זמן תפילה, וגם זה נכון בעזהי"ת, ותהילה לקל יתברך שזכיתי לברר מקחו של צדיק מנהג קדושי עליון זצוקלל"ה זי"ע.
בעקבות הדברים יש לי הרהורים אם בכלל שייך לדבר בלימוד בין אנשים ההולכים בדרכו, לבין אנשים שהתחנכו בישיבות הליטאיות או גם אצל הרב וואזנר וכדו' [הזכרתי שמו כי הוא היה תלמיד הישיבה יח"ל שבה היה הארץ צבי ראש ישיבה], הרי בכלל אין אנו שומעים איש את שפת רעהו, ואולי הרבה דברים שאנו חושדים את בני שיחנו בסטיה מן האמת מתוך נגיעה וכדו', הם לפי דרכם הולכים בדרך הנכונה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 27 מאי 2018, 23:38

הבוחן כתב:אגב מצטטים פה כל הזמן מספר ישראל והזמנים,
כנראה שהוא יותר חזק משו"ע ולכן מביאים סייעתא מדבריו, או לצד שני מכל גדולי החסידות שכן התפללו מאוחר, כנראה שאם הם היו רואים את הספר הנ"ל היו חוזרים בהם בו במקום...!!!
אכן מומלץ לעבור עכמש"כ בספר הנ"ל באריכות מתוך כבוד, אבל בלי משוא פנים.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=155


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 מאי 2018, 00:10

אברך כתב:לגבי נעגל וואסר:

אשי ישראל פרק ב סעיף ב סוף הערה יז
ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל דאומרים בשם הגר"א דלאחר שריפת הגרף פוטוצקי נחלשה רוח הטומאה של שחרית, לענין הליכת ד' אמות בלא נטילה.

הליכות שלמה הלכות תפלה פרק כ' הערה 49
אמר רבנו [הגרש"ז אוירבך זצ"ל] ששמע מזקני ירושלים שקבלה בידם איש מפי איש עד הגר"ח מוואלאזין ששמע מרבנו הגר"א ז"ל שבשעה שנשרף גר הצדק הקדוש אברהם בן אברהם על קדושת השם ביום ב' של חג השבועות שנת תק"ט בקעה שלהבת אש ממערת המכפלה והסט"א איבדה מכוחה ובאותה שעה נחלשה טומאת ידים של שחרית.

ביצחק יקרא (להג"ר אבגדר נבנצל, הערות על המשנה ברורה) סי' א' סק"ב
אדמו"ר זללה"ה [הגרש"ז] שמע מהרב דוד בהר"ן זצ"ל שמסורת מהגר"א שמאז שנשרף על קידוש השם גר הצדק ר' אברהם בן אברהם הגרף פוטוצקי בטלה הרוח הרעה על הידים. ופרש אדמו"ר זללה"ה דהיינו רק לענין דברים שמקורם מהזהר ולא לגבי דברים הנמצאים בגמרא כגון דאין צריך להקפיד שלא ילך ד' אמות קדם הנטילה דמקורו מהזוהר ולא מדינא דגמרא.

שו"ת דברי חכמים עמ' כ' שאלה 6
בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א ובשם הגרח"פ שיינברג שליט"א שאם בני המשפחה או הנהלת הישיבה מקפידים שלא להניח כלי עם מים סמוך למטה אין צורך להחמיר בכך.

עוד שמעתי מחתנו של אחד מגדולי תלמידי החזו"א, שלא הקפיד על הליכת ד"א בלא נטילה. וסיים אותו ת"ח, שמסתמא חמיו נוהג כך ע"פ החזו"א.
בשלושת הספרים שציינת אכן מוזכר להדיא, את סיבת הקולא בענין.
אמנם בשו"ת דברי חכמים הנ"ל על פניו, אפשר לתלות את סיבת הקולא במש"כ המ"ב סי' א' סק"ב בזה"ל -ומכ"ש שלא ילך ד"א בלי נטילת ידים.. י"א דלענין זה אמרינן כולא ביתא כד' אמות דמי אבל אין לסמוך ע"ז כ"א בשעת הדחק ע"כ. וא"כ י"ל דסמכו על המעשה הנ"ל אבל בהצטרפות הקולא של ד' אמות.

נ.ב עיי"ע בשע"ת שם מביא בשם השבות יעקב ס' הנ"ל ומביא עוד שכתב שאין נזהרים מלילך ד"א בלי נט"י.
והרי השבות יעקב מעיד שלא היו נזהרים כבר בזמנו הווי אומר עשרות שנים קודם מעשה שאירע עם הגרף פוטוצקי. (השבות יעקב נפטר כשהגר"א היה בן י"ב שנים.) אם כך אפשר לפרש שכל ד' הגר"א באו אחר שכבר נהגו בין כה, מטעמים אחרים, וטעם הנז' אינו עיקר ההיתר.


עפר ואפר
משתמש ותיק
הודעות: 464
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:15
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי עפר ואפר » 28 מאי 2018, 00:20

סבא כתב:ראיתי את הארץ צבי, ומוכרחני לומר שאני מתפעל מהמרחק הגדול בין דרך הלימוד המקובל אצלנו הליטאים, לבין דרך הלימוד שלהם, ומה שאצלנו נחשב כגילוי פנים בתורה שלא כהלכה, נחשב אצל גדולים אלו כתורת אמת לאמיתה, קשה קשה מאוד לגשר בין הפערים האלו.
הנה אעתיק לכם לשונו-
עוי"ל בהקדם מה שהגיד הה"ק מרוזין זצ"ל דקודם החטא היה כל היום ראוי לתפילה, וכו', דכיוון דכלליות כל התפילות במשך ימי הגלות הם הם הפועלים הבירורים לקרב קץ הגאולה, וקץ התיקון שייך בכל תפילה בפני עצמה ג"כ, באין כאחד, וחשוב לגבי כל תפילה כאילו כבר הגיע שעת התיקון, וממילא כל היום כולו כשר לתפילה כמו לעתיד, ולא צריך זמן תפילה, וגם זה נכון בעזהי"ת, ותהילה לקל יתברך שזכיתי לברר מקחו של צדיק מנהג קדושי עליון זצוקלל"ה זי"ע.
בעקבות הדברים יש לי הרהורים אם בכלל שייך לדבר בלימוד בין אנשים ההולכים בדרכו, לבין אנשים שהתחנכו בישיבות הליטאיות או גם אצל הרב וואזנר וכדו' [הזכרתי שמו כי הוא היה תלמיד הישיבה יח"ל שבה היה הארץ צבי ראש ישיבה], הרי בכלל אין אנו שומעים איש את שפת רעהו, ואולי הרבה דברים שאנו חושדים את בני שיחנו בסטיה מן האמת מתוך נגיעה וכדו', הם לפי דרכם הולכים בדרך הנכונה.
מעניין שהזכרת הרב וואזנר והקוזגלובער לתרי גיסי, דלפי זכרוני הרב וואזנר היה דווקא בצד שלו בישיבה. אולי טעיתי.
אבל זה סתם אפיזודה.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי אור זרוע » 28 מאי 2018, 03:36

סבא כתב:
אור זרוע כתב: וראה עוד בספר ילקוט יוסף למרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, פסוקי דזמרה וקריאת שמע סימן נח, הערה ו:
ואלו שנוהגים תמיד להתאחר ולומר הברכות אחר ארבע שעות, בשביל נקיות הגוף וטהרה במקוה, וטוענים הבל שהצדיקים למעלה מן הזמן, עתידים ליתן את הדין, וההתנצלות קשה מן החטא, אף שתולים עצמם באשלי רברבי. ראה בספר טעמי המנהגים (בקונטרס אחרון דף י ע"ב). וחלילה לסמוך על זה. וכן כתב בשו"ת זכר יהוסף (סוף סימן כב), שהמלמד זכות על בני עליה שעושים כן שהם למעלה מהזמן, זהו דבר זר ומבהיל, וכי יתבטלו לגבייהו כל דיני שבתות ומועדי ישראל לסברא זאת, והרי התורה ניתנה בשוה לכל אחד מישראל. ולכן ישתקע הדבר ולא יאמר. ע"ש.
עיינתי בספר זכרון יהוסף [לר יהוסף זכריה משאוועל], וכל מה שהדגשתי הוא לשונו הקדוש ממש, והם הם הדברים שכתבתי, ולא כמו שענה כאן אחד שהכוונה רק לעניין שתפילתם מתקבלת אח"כ, שכל אחד מבין עד כמה רחוק הדבר מלהיכנס בכוונתם, וגם מה שייך כאן לומר פלגינן שלעניין לקבל תפילתם אחר הזמן הם למעלה מן הזמן, ולעניינים אחרים הם תחת ממשלת הזמן. וברוך השם אשר נחני בדרך אמת.
אני הוא שהבאתי את הזכרון יהוסף ואני הוא שאמרתי שיש כאן חוסר הבנה. הרב "זכרון יהוסף" לפי דרכו בא לעורר ולמחות. אבל הפירוש הפשוט הוא כמו שכתבתי, שאין הכוונה שהם מופקעים מן הזמן, עד שעבר הווה ועתיד משמשים אצלם בערבוביה, אלא שלרוב השגתם ומדרגתם יש ערך לתפילתם גם בשעה מאוחרת, ומבחינה זו הם למעלה מהזמן.

אולי אתם נמנים על אותם חוגים שאינם מודים במושג של "למעלה מן הזמן", כמו שמצינו לאחד מתלמידי הגר"א בספר אלפי מנשה:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


הבוחן
משתמש ותיק
הודעות: 355
הצטרף: 30 יולי 2017, 23:27
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הבוחן » 28 מאי 2018, 11:08

דוקא קראתי אותו והוא אכן כותב מאוד יפה אבל אם הבנתי נכון מדובר על יהודי (המחבר) שחי כיום בינינו, ובחלק מהפעמים סוג הראיה שמביאים ממנו היא משדרת כך: תראה בספר ישראל והזמנים מה הוא כתב ואם כך מה בכלל אתה מדבר... כבודו במקומו מונח ועדיין אפשר לפלפל בדברים גם אם ספר ישראל והזמנים כתב אחרת.
ומלבד זאת שיש ערבוב כל הזמן בין הדיון על גדולי החסידות אז והיום שהתפללו מאוחר, לבין סתם הציבור באופן כללי שדעתי יש להפריד הפרדה חדה בין השתיים.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 מאי 2018, 12:29

הוא סך הכל מלקט את כל השיטות לא בצורה חובבנית, מביא את דעת הגדולים החסידים כנגד, בהיקף שלא נכתב בשום ספר עד כה. מן הסתם אף אחד לא אוהב לנגוע בתפוח אדמה לוהט. האמיצים, עושים זאת בדרכם, וכך עשה הס' הנז'. מי שיעבור ע"ד קצת יותר מקריאה פה ושם, יהנה מהדברים, מההיקף ומהמידע המדוייק שהוא מציג בענין.
בנוגע להפרדה בין החסידים לקדושי העליון הנ"ל, כיון שהנוהג הנז' נשתרש בעקבות אותם גדולים, ובפרט הנמוקים שהעלו תלמידיהם הגדולים, ההפרדה חוטאת לאמת. מה שכן חייבים להפריד, הוא בסגנון הכתיבה וההקפדה לא לזלזל חלילה בגדולי החסידים הק' גם כשמעלים טענות כאלה ואחרים.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=155


אברך כולל
הודעות: 183
הצטרף: 15 אוקטובר 2017, 20:27
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי אברך כולל » 28 מאי 2018, 16:02

אגב המחבר של ישראל והזמנים הוא גם חסיד


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תפילת שחרית אחרי זמנה

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 מאי 2018, 16:05

אברך כולל כתב:אגב המחבר של ישראל והזמנים הוא גם חסיד
זה לא אגב זה חלק מהענין.
ממק"א אחר ספק אם יקבלו. גם אם מצטט דברים לאמיתם.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים