מותר לצלם אדם ולפרסם תמונה שלא מידיעתו?

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דד"מ לדעת החזו"א הוא באופן גורף גם דיני מיסים נכללים בו. תבדוק את הענין. החובה בתשלום מיסים אינו משום דדמ"ד אלא מטעמים אחרים.
כך שהגר"ח בזה, נטה קו מד' החזו"א. ואם כך לא יפלא מה שנקט הגרח"ק הנ"ל, וכמו שאמרנו בהערה הקודמת.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
דד"מ לדעת החזו"א הוא באופן גורף גם דיני מיסים נכללים בו. תבדוק את הענין. החובה בתשלום מיסים אינו משום דדמ"ד אלא מטעמים אחרים.
כך שהגר"ח בזה, נטה קו מד' החזו"א. ואם כך לא יפלא מה שנקט הגרח"ק הנ"ל, וכמו שאמרנו בהערה הקודמת.

לא הבנתי איך אפשר להפריד את דיני המסים מדד"מ, הלא בזה קמיירי בגמרא ובפוסקים, וכ"נ בשו"ע חו"מ שסט ו והמשתמט עובר על לא תגזול כמבו' ברמ,א שם.

החזו"א סבר שאין דד"מ בא"י, עי' בספר פאר הדור (ח"ג עמ' רצ"ו) במענה לשאלת ר"נ כהנא בנוגע למכירת בהמה מבכרת לגוי על מנת להיפטר מדיני בכור בהמה, האם מספיק לרשום את הבעל-חי בתעודות משרד החקלאות, שבהמה זו הינה בבעלות גוי פלוני מיום פלוני, שלחוקי המדינה יש תוקף קניני לרישום זה. והשיבו החזו"א בהאי לישנא: "כאן בארץ ישראל לא שייך המושג 'דינא דמלכותא', אין זה אלא כ'מוכס העומד מאליו'..." וכוונתו לדברי הגמרא בנדרים (כח.). ומשמע התם שנקט שטעם זה שייך לכל עניני דד"מ ולא רק לגבי מכס.

אכן חידוש הוא שאחיינו הגרח"ק סובר שיש דד"מ בא"י, וצ"ע, אבל שוב; אין זה קשור לנידון 'דיני תעבורה' ושאר דיני התנהגות - אם שייך בהם דד"מ, שאף אם ביכולת המלך לחייב ממון עכ"כ שחשוב ממון שלו, וממילא חייבים ליתן הממון דבלא"ה יעבור על 'לא תגזול', אבל יתכן שאינו יכול לחייב הנהגה, דמה המחייב בזה מלבד מה שהמלך הורה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישי בן ישראל אמר:
ערכתי חיפוש באוצה"ח ('דינא - דמלכותא' 'קנייבסקי')
וזה מה שהעלתי בחכתי:
וצריך עיון.
לענ"ד ראוי לשים לב ולחלק בין דברים שנכתבו למעשה. ובין דברים שיש בהם ענינים אחרים ודי למבין. כמו לדוגמא מה שהבאת בשמו באוצה"ח.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שכתבת לדייק בד' החזו"א. קשה להאריך בזה, אחרי שהדברים מובאים בכל מקום וידוע דעת החזו"א ול' אחיינו הגרנ"ק. כך שדיוק פה ושם לא מספיק "להפוך את הקערה על פיה".
 

סבא

משתמש ותיק
בזכרוני שכל פעם ששואלים את הגרח"ק בעניינים אלו [שתלוי במחלוקת דודו וחמיו], הוא שולח להגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א... והרמז ברור.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בדעת החזו"א בדין דמ"ד בעניני מסים. ראה ר' @ישי בן ישראל מה שכתב בפאר הדור" (ח"ג עמ' רצ"ו) שם הביא עדות האדמו"ר מספינקא ששמע מהחזו"א בזה"ל "כאן בא"י לא שייך המושג דינא דמלכותא, אין זה אלא כמוכס העומד מאליו". וכן הביא בשמו במנחת יצחק (ח"ט סו"ס ק"י) ובשו"ת פאת שדך סי' צ"א. ודין זה מנדרים כ"ח. קאי על מוכס שלא מינהו המלך, ואין לו זכות לגבות מיסים מטעם השלטון ודין המלכות אלא עמד מעצמו (ואפי' גובה בשביל המלך) והוא גזלן והתירו לנדור כעין שקר כדי לינצל ממנו. בספר "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (עמ' 197) במאמר של ר' זלמן קורן וז"ל "ומקובלני מפי מו"ר הר' דב יפה שליט"א, אשר היה מבאי ביתו של החזו"א, כי היה עד למעשה שבו פסק החזו"א שהעיקר להלכה כדעת התוס' המובא בר"ן בנדרים, שמלכי ישראל אינם רשאים להטיל מכס וכיו"ב, וכן פסק כי מי שנטלו ממנו שלא כדין רשאי לעשות דין לעצמו, וכן הורה בענין זה כי בן רשאי לעשות דין במה שנטלו מיד אביו שלא כהלכה" עכ"ל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
בקצרה. מש"כ שאין כאן שום יצירה וכדו'. וטענתי מ"ש תואר פניו של אדם מיצירתו וכו'..
ראיתי בשבת בס' המפורסם עמק משפט, שמביא בזה פלוגתת ר' יוסף חיים זוננפלד, והרוגוצובער, וכמדומני גם השואל את הגר"ח בעל שו"ת שמלת יוסף.
עכ"פ דעת הרגוצבער ככה"נ לאסור שימוש בתמונה מצד הדין. מי שיש לו במאגרים את הס' הנ"ל כדאי לעלות.
כך שלטעון שאין כאן כלל נידו אמיתי בחו"מ ככה"נ זה טעות. וכהנ"ל.
ר' ישי ור' סבא כיון שנטלתם חלק פעיל ואיכותי באשכול זה. הייתי שמח להעזר בכם, אם תוכלו לעלות את ס' עמק המשפט הנ"ל, מתוך אוצר החכמה. שם מביא את ד' הגר"ח והרוגוצבער בענין הזכויות בצילום תמונה לתועלת הנידון כאן.
(אין לי אוצה"ח)
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ר'@סבא יישר כח גדול. סליחה על הטרחה, אבל הדברים שהביא שם יהיו לתועלת הנידון.
נ.ב תמהני איך ספר שכזה, שהוא אחד מדגלי המתירים בענין זכויות יוצרים לא מצוי בכלל המאגרים, איך אומר המשפט -נאה דורש נאה מקיים...
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ר'@סבא יישר כח גדול. סליחה על הטרחה, אבל הדברים שהביא שם יהיו לתועלת הנידון.
נ.ב תמהני איך ספר שכזה, שהוא אחד מדגלי המתירים בענין זכויות יוצרים לא מצוי בכלל המאגרים, איך אומר המשפט -נאה דורש נאה מקיים...
ממש להיפך: הוא מהרבנים היחידים שמחזיקים בדעה שיש גזל גמור בהעתקת יצירות (-לדעתו כל גדולי דורנו אוחזים כך), ואף מלמד חומרא בדעתם של אלו שסברו שאין גזל, כך שלמעשה הוא כמעט ולא מתיר העתקת יצירה רוחנית.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מה שכתבת לדייק בד' החזו"א. קשה להאריך בזה, אחרי שהדברים מובאים בכל מקום וידוע דעת החזו"א ול' אחיינו הגרנ"ק. כך שדיוק פה ושם לא מספיק "להפוך את הקערה על פיה".
לא ראיתי את מה ש'מובא בכל מקום'. האם ראית היכן שהוא שהחזו"א מחלק בין מכס לשאר דד"מ?
לגבי החילוק שאמרת בדעת הגרח"ק - אנא הואיל לבארו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת שנתקלתי בכמה מחברים שציטטו בשמו לקולא. מה שאתה אומר בעצם שאנשים אוהבים לבחור את מה להציג. בכו"א יש"כ על העמדת הדברים לאמיתם.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישי בן ישראל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מה שכתבת לדייק בד' החזו"א. קשה להאריך בזה, אחרי שהדברים מובאים בכל מקום וידוע דעת החזו"א ול' אחיינו הגרנ"ק. כך שדיוק פה ושם לא מספיק "להפוך את הקערה על פיה".
לא ראיתי את מה ש'מובא בכל מקום'. האם ראית היכן שהוא שהחזו"א מחלק בין מכס לשאר דד"מ?
לגבי החילוק שאמרת בדעת הגרח"ק - אנא הואיל לבארו.
ציינתי זו בהודעה כאן-
הפקדתי שומרים אמר:
בדעת החזו"א בדין דמ"ד בעניני מסים. ראה ר' @ישי בן ישראל מה שכתב בפאר הדור" (ח"ג עמ' רצ"ו) שם הביא עדות האדמו"ר מספינקא ששמע מהחזו"א בזה"ל "כאן בא"י לא שייך המושג דינא דמלכותא, אין זה אלא כמוכס העומד מאליו". וכן הביא בשמו במנחת יצחק (ח"ט סו"ס ק"י) ובשו"ת פאת שדך סי' צ"א. ודין זה מנדרים כ"ח. קאי על מוכס שלא מינהו המלך, ואין לו זכות לגבות מיסים מטעם השלטון ודין המלכות אלא עמד מעצמו (ואפי' גובה בשביל המלך) והוא גזלן והתירו לנדור כעין שקר כדי לינצל ממנו. בספר "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (עמ' 197) במאמר של ר' זלמן קורן וז"ל "ומקובלני מפי מו"ר הר' דב יפה שליט"א, אשר היה מבאי ביתו של החזו"א, כי היה עד למעשה שבו פסק החזו"א שהעיקר להלכה כדעת התוס' המובא בר"ן בנדרים, שמלכי ישראל אינם רשאים להטיל מכס וכיו"ב, וכן פסק כי מי שנטלו ממנו שלא כדין רשאי לעשות דין לעצמו, וכן הורה בענין זה כי בן רשאי לעשות דין במה שנטלו מיד אביו שלא כהלכה" עכ"ל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שנשאר לדון באשכול, האם יש זכויות מסוימות וכח למצולם לעכב בידי המצלם בדיני חו"מ.
ראה מה שהביא ר' סבא את ד' הרוגוצובער והגריח"ז שנחלקו בזה קצת. וכדאי לדון בדבריהם. נושא של דד"מ הוא ארוך מני ים וכבר דנו בו כך לענ"ד.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ישי בן ישראל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מה שכתבת לדייק בד' החזו"א. קשה להאריך בזה, אחרי שהדברים מובאים בכל מקום וידוע דעת החזו"א ול' אחיינו הגרנ"ק. כך שדיוק פה ושם לא מספיק "להפוך את הקערה על פיה".
לא ראיתי את מה ש'מובא בכל מקום'. האם ראית היכן שהוא שהחזו"א מחלק בין מכס לשאר דד"מ?
לגבי החילוק שאמרת בדעת הגרח"ק - אנא הואיל לבארו.
ציינתי זו בהודעה כאן-
הפקדתי שומרים אמר:
בדעת החזו"א בדין דמ"ד בעניני מסים. ראה ר' @ישי בן ישראל מה שכתב בפאר הדור" (ח"ג עמ' רצ"ו) שם הביא עדות האדמו"ר מספינקא ששמע מהחזו"א בזה"ל "כאן בא"י לא שייך המושג דינא דמלכותא, אין זה אלא כמוכס העומד מאליו". וכן הביא בשמו במנחת יצחק (ח"ט סו"ס ק"י) ובשו"ת פאת שדך סי' צ"א. ודין זה מנדרים כ"ח. קאי על מוכס שלא מינהו המלך, ואין לו זכות לגבות מיסים מטעם השלטון ודין המלכות אלא עמד מעצמו (ואפי' גובה בשביל המלך) והוא גזלן והתירו לנדור כעין שקר כדי לינצל ממנו. בספר "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (עמ' 197) במאמר של ר' זלמן קורן וז"ל "ומקובלני מפי מו"ר הר' דב יפה שליט"א, אשר היה מבאי ביתו של החזו"א, כי היה עד למעשה שבו פסק החזו"א שהעיקר להלכה כדעת התוס' המובא בר"ן בנדרים, שמלכי ישראל אינם רשאים להטיל מכס וכיו"ב, וכן פסק כי מי שנטלו ממנו שלא כדין רשאי לעשות דין לעצמו, וכן הורה בענין זה כי בן רשאי לעשות דין במה שנטלו מיד אביו שלא כהלכה" עכ"ל.
נו, ומה כתוב שם? האם מבואר חילוק בין מסים לשאר דינים?!
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישי בן ישראל אמר:
נו, ומה כתוב שם? האם מבואר חילוק בין מסים לשאר דינים?!

הנידון האחרון היה במש"כ שמסים וארנוניות זה דוגמא קלאסית לדד"מ.
ישי בן ישראל אמר:
מה זה קשור לנידון? מסים וארנוניות הם הדוגמא הקלאסית של דד"מ, שאין נחשב לגזל וזה נחשב לממון למי שזה מגיע, וממילא המדווח ע"כ, כמדווח על מי שמחזיק כספי אחרים בידו שלא כדין. ובזה פשוט שכח המלך לקבוע מדין שקיבלו הבאים לגור אצלו (התחייבות) וכדו'.
הנידון כאן אם יש מחייב של דד"מ בפני עצמו (ונ"מ לדיני התנהגות) או רק לקבוע את דינם של כספים.
וזה גם התשובה להערתך הקודמת.
וע"ז כתבנו שד' החזו"א אינם כך.
הפקדתי שומרים אמר:
דד"מ לדעת החזו"א הוא באופן גורף גם דיני מיסים נכללים בו. תבדוק את הענין. החובה בתשלום מיסים אינו משום דדמ"ד אלא מטעמים אחרים.
כך שהגר"ח בזה, נטה קו מד' החזו"א. ואם כך לא יפלא מה שנקט הגרח"ק הנ"ל, וכמו שאמרנו בהערה הקודמת.

ישי בן ישראל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
דד"מ לדעת החזו"א הוא באופן גורף גם דיני מיסים נכללים בו. תבדוק את הענין. החובה בתשלום מיסים אינו משום דדמ"ד אלא מטעמים אחרים.
כך שהגר"ח בזה, נטה קו מד' החזו"א. ואם כך לא יפלא מה שנקט הגרח"ק הנ"ל, וכמו שאמרנו בהערה הקודמת.

ישי בן ישראל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
דד"מ לדעת החזו"א הוא באופן גורף גם דיני מיסים נכללים בו. תבדוק את הענין. החובה בתשלום מיסים אינו משום דדמ"ד אלא מטעמים אחרים.
כך שהגר"ח בזה, נטה קו מד' החזו"א. ואם כך לא יפלא מה שנקט הגרח"ק הנ"ל, וכמו שאמרנו בהערה הקודמת.
וע"ז טענת בזה"ל-
לא הבנתי איך אפשר להפריד את דיני המסים מדד"מ, הלא בזה קמיירי בגמרא ובפוסקים, וכ"נ בשו"ע חו"מ שסט ו והמשתמט עובר על לא תגזול כמבו' ברמ,א שם.
.[/b]
וע"ז כתבנו שהחזו"א לא הפריד בין מכס ובין שאר דברים, משלל מקורות.
הפקדתי שומרים אמר:
בדעת החזו"א בדין דמ"ד בעניני מסים. ראה ר' @ישי בן ישראל מה שכתב בפאר הדור" (ח"ג עמ' רצ"ו) שם הביא עדות האדמו"ר מספינקא ששמע מהחזו"א בזה"ל "כאן בא"י לא שייך המושג דינא דמלכותא, אין זה אלא כמוכס העומד מאליו". וכן הביא בשמו במנחת יצחק (ח"ט סו"ס ק"י) ובשו"ת פאת שדך סי' צ"א. ודין זה מנדרים כ"ח. קאי על מוכס שלא מינהו המלך, ואין לו זכות לגבות מיסים מטעם השלטון ודין המלכות אלא עמד מעצמו (ואפי' גובה בשביל המלך) והוא גזלן והתירו לנדור כעין שקר כדי לינצל ממנו. בספר "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (עמ' 197) במאמר של ר' זלמן קורן וז"ל "ומקובלני מפי מו"ר הר' דב יפה שליט"א, אשר היה מבאי ביתו של החזו"א, כי היה עד למעשה שבו פסק החזו"א שהעיקר להלכה כדעת התוס' המובא בר"ן בנדרים, שמלכי ישראל אינם רשאים להטיל מכס וכיו"ב, וכן פסק כי מי שנטלו ממנו שלא כדין רשאי לעשות דין לעצמו, וכן הורה בענין זה כי בן רשאי לעשות דין במה שנטלו מיד אביו שלא כהלכה" עכ"ל.

נ.ב בד' הגר"ח לא כתבתי ראיתי, אלא ידוע. כי כך זכור לי. ובפרט שדעת הגר"ח נוטה מד' החזו"א בענין דד"מ. וכך גם הרב וואזנר ועוד דנים בחוקי התנועה בין השאר משום דד"מ דינא, גם אם מסיקים מטעמים אחרים.
נ.ב ראוי ללבן את נושא האשכול.
 

סלע

משתמש ותיק
נידון מענין מאד אני זוכר שראיתי פעם באחד מהספרים כתב שהמעכב מלצלם תמונה הוא גם דין בחושן משפט. אינני זוכר כרגע שם הספר.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סלע אמר:
נידון מענין מאד אני זוכר שראיתי פעם באחד מהספרים כתב שהמעכב מלצלם תמונה הוא גם דין בחושן משפט. אינני זוכר כרגע שם הספר.
בספר עמק המשפט הנ"ל, מובא בשם הרוגוצבע'ר משהו כעין זה. אם ידוע לך שם הספר אשמח אם תעלה את הדברים לתועלת הענין.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרוגוצובע'ר שהובא בעמק המשפט (העלה ר' @סבא) מביא ארבע ראיות מהש"ס ואחד מהתוספתא, ומדבריו עולה שיש בעלות מוסימת לאדם על תוארו, ויכול למחות ולמנוע אדם שיצלמו מצד הדין. וזה דבר חידוש. מאידך דעת הגר"ח זוננלפד שאין לאדם שום בעלות בענין הנז'.
 

י.א.ל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מן הסתם הרבה מחו"ר הפורום נחשפו למכתב ששגרו שמונת האדמורי"ם לבית ויז'ניץ מונסי לאחרונה אל מערכות העיתונים והתפרסם בכמה מקומות וזה לשון המכתב-
לכבוד מערכות כתבי העת
הן ידוע שכ'"ק אאמו"ר זצללה"ה הכ"מ הקפיד מאוד שלא יעשו שום תמונות ממנו וגם צווה לכתוב למערכות כתבי העת שזה למורת רוחו ונגד רצונו, ושאינו מוחל בזה ובבא אם ידפיסו תמונות ממנו, ואשריכם שקיימתם רצון צדיק".
והיות שהננו רוצים להמשיך להתנהג בדרך האבות, על כן אנו מבקשים ודורשים שגם מאיתנו לא ידפיסו שום תמונות בשום אופן, וכמובן ימשיכו לשמור פקודת כ"ק אאמו"ר זצללה"ה הכ"מ שלא להדפיס תמונות ממנו.
ויהי רצון שנזכה לילך בדרכי אבותינו, ועי"ז נזכה שזכות אבות יגן עלינו, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמו נהר
במקום החותם -שמונת ממשיכי הדרך
נודע עוד כי מונו אחראים מטעם החצרות לאכיפת הדרישה, וכי בכל אחת מהן הועמד אחראי עליו מוטל למנוע את צילום התמונות ופרסומן.
הנהגת אביהם להמנע מצילום ופרסום, מן הסתם היה לו בזה כמה סיבות חלקן ככה"נ נעוצות בד' הזוהר והיערות דבש (דף יט ב), או אי מתן לגיטמציה לכל סוג של עיתון.
השאלה העולה כאן, תהיה הסיבה אשר תהיה, האם יש כח למאן דהו בפרט אדם מפורסם, למנוע ולהתנגד שלא יפרסמו את תמונתו בעיתון וכדו' גם בהקשר חיובי.
מבחינת חוקי המדינה יש בזה דברים יחסית ברורים, כמו הפסק דין בנוגע לאותו בעל דוכן להנחת תפילין שצולם שלא ברשותו וכו'. אבל מבחינה תורנית, צריך לדעת אם יש איסור מוגדר שבכוחו ניתן למנוע ממאן דהו לצלם, אדם הנמצא ברשות הרבים. וביותר לצלם אדם מפורסם, כמו אדמו"ר רב וכו', שסובבים אותו מאות ואלפים, כך שאין בצילום משום פגיעה בפרטיות וכדו' בפרט שהבעלות על התמונה היא של 'הצלם'.

לסיכום-
א. מהו האיסור בחו"מ (אם יש כזה..) הכרוך בצילום והפצת תמונה של אדם מפורסם, בלי פגיעה בפרטיות.(לדוגמא כשמצלמים אדמו"ר בטיש, או רב בשיעור גם אם דעתו לא נוחה בזה, אחר שאין בזה פגיעה בפרטיות והבעלות על התמונה של הצלם, איך מצד הדין יכול לעכב מלצלם ולפרסם את התמונה)
ב. האם לבנים היורשים יש בעלות, או כח למנוע הפצת תמונת אביהם מן הדין.
נקצין. רב או אדמו"ר מפורסם, יש להם זכות לתלוש תמונה שתלויה בסוכה של מאן דהו.
ג. גם פגיעה בפרטיות ההגיון אומר שאסור ועדיין הלכה מפורשת (בחו"מ) רצוי לדעת.
ייתכן מקור האיסור מהגמ' בריש ב"ב, אולם שם מדובר על היזק ראיה של ממש וצריך לדעת.
השאלה לא נוגעת בדווקא למקרה הנז', אלא שאלה כללית, האם יש איסור לצלם ולהפיץ תמונה שלא פוגעת בפרטיות.
כמו כן ראוי לשים לב שיש חילוק בין צילום תמונה לפרסום תמונה.
אין הכי נמי יכול להיות שכל ההקפדה היא רק אם מצלמים ומפרסמים כמו שמבואר שבניו בקשו שלא יתפרסמו תמונות אם אדם עושה לעצמו לית לן בה,
ועוד נראה שאין באמת איסור מצד חו'מ אך מאחר ורצונו של אדם כבודו יש מקום דון
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראה בס' עמק המשפט שהעלו כאן, מביא ד' הרוגוצובער שיש בידי המצולם כח בדיני חו"מ.
וב"ה אכתוב מה שיש לדון בד' הרוגוצובע'ר.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
אגב, סתם כך נראה להעיר שהאדמורי"ם לא התכוונו לאסור מצד חו"מ, אלא מצד שישמעו לאיסורם שיראים מהם.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ומקופיא יש לדון בראיות הרוגוצובע'ר הנ"ל שכתב שיש בכח המצולם לעכב אדם לצלמו, ולהנות מהתמונה שמופיע בה תואר פניו.
ודברינו מתיחסים לשאלה האם מותר לאדם להנות מתמונה שצילם בלא רשות, שמד' הרוגו' נראה דעתו לאסור. ולענ"ד יש לחלק בין הראיות שהביא לגבי איסור הנאה בממון חבירו, לבין הנאה מתמונה של חבירו.

ראיה א.מהגמ' ב"מ קיז. (לא מופיע בעמק המשפט שהועלה מה ההוכחה) כנראה כוונתו לשי' ר"י גבי אדם שמסר צמרו לצבע, ובטעות צבע לו בצבע יקר, שצריך הלקוח לשלם את הפער בין הצבעים. לכאו' שם מדובר שנהנה ממון חבירו שנתחסר בכך. וראה מש"כ העמק המשפט.

ראיה ב. מהגמ' ב"מ ל. שאסור להתכבד בכסות חבירו אפילו בראיה.
לכאו' יש חילוק בין השתמשות בגוף דבר של חבירו, כמו כסות, לתמונה שאינה גוף הדבר, ואף ששם אסור לו להנות מראיית הכסות, משום שנהנה מגוף הדבר.

ראיה ג -ד. מתוספתא ב"מ ותוספתא מע"ש, שאסור לשולחני להשתמש במעות של הקדש גם אם כל כוונתו אך בשביל שיחשבו שיש לו הרבה מעות.
גם בזה לכאו' החילוק שמשתמש בגוף הדבר ממש.

ראיה ה. נדרים לג. שאסור למודר הנאה להשתמש בטבעת של חבירו שהדירו, אף אף שכל השימוש בה הוא רק "במראהו" שבשעה שעונדה נראה עשיר ומכובד.
והחילוק בזה, שמשתמש בגוף הטבעת.

מכל אלה המקומות, לכאו' אין הוכחה, לאסור השתמשות בתמונה שמצולם בה השני, משום שאין זה גופו של דבר אלא תארו.
ובנוגע אם מותר לצלם, בזה יש לדון.
אשמח אם אחד מחו"ר הפורום, יעיין בזה. אחר שהדברים נכתבו די מקופיא..
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סלע אמר:
בראיה א. גם לר"מ שנותן לו דמי צמרו יש ראיה. מסתמא הבאת ד' ר"י משום שמדבריו יותר מוכח.
ר' @סלע לענ"ד, מר"מ לכאורה א"א להוכיח, שכן מה שנותן לו דמי צמרו הוא לפמש"כ רש"י שם, דקניא בשינוי.
רש"י שם בזה"ל-
נותן לו דמי צמרו - צמר לבן כמו שמסר לו דקניה בשינוי ונתחייב מעות:
 

כותר

משתמש ותיק
בחג השבועות האחרון גם האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א הורה שלא לצלם אותו ושלא לפרסם תמונותיו.
 

מ.ל.

משתמש חדש
לא עקבתי אחר המו"מ,
בדיוק נתקלתי בגזיר העיתון משנת תשע"ב, אולי יש בזה תועלת למישהו כאן:
 

קבצים מצורפים

  • getimg.jpg
    getimg.jpg
    215.7 KB · צפיות: 65
חלק עליון תַחתִית