יש מילה בלה"ק שיש לה ב' משמעויות שונות?

עוגן

משתמש ותיק
לא הבנתי.
הרבה מלים יש בעלות משמעויות כפולות, ואולי אף יותר משתי משמעויות למלה.
"סף", יכול להיות סף הבית, ויכול להיות כלי קבול כמו "מן הדם אשר בסף". ויל"ע שומרי הסף דאחשורוש איזה סף שמרו.
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוגן אמר:
לא הבנתי.
הרבה מלים יש בעלות משמעויות כפולות, ואולי אף יותר משתי משמעויות למלה.
"סף", יכול להיות סף הבית, ויכול להיות כלי קבול כמו "מן הדם אשר בסף". ויל"ע שומרי הסף דאחשורוש איזה סף שמרו.
לא הבנתי
פה כתוב שסף הוא לשון בית קיבול???
 

חודו של מחט

משתמש רגיל
השורש \ המילה ע.ר.ב.
היא אולי המילה עם מס' המשמעויות הרב ביותר
ערב -לילה
ערב - לפני
ערב - נשף
ערב - עירבוב
ערב - ערב על הלוואה
ערב - ערב לחיך
ערב - אזור הערבה \ ערב הסעודית
ערב - הערבה שגודלת ליד הנחל
 

חודו של מחט

משתמש רגיל
ויש מבעלי הדקדוק שמנסים למצוא את הקשר ביניהם, או לחלק לשני משפחות 1. ערב 2. ע'רב וכדו'
 

הכהן

משתמש ותיק
חודו של מחט אמר:
השורש \ המילה ע.ר.ב.
היא אולי המילה עם מס' המשמעויות הרב ביותר
ערב -לילה
ערב - לפני
ערב - נשף
ערב - עירבוב
ערב - ערב על הלוואה
ערב - ערב לחיך
ערב - אזור הערבה \ ערב הסעודית
ערב - הערבה שגודלת ליד הנחל

עורב
ערבה (כלי לישה)
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חודו של מחט אמר:
ויש מבעלי הדקדוק שמנסים למצוא את הקשר ביניהם, או לחלק לשני משפחות 1. ערב 2. ע'רב וכדו'
אכן כך סבר הגר"מ שפירא זצ"ל ועוד.
 

משה-הלוי

משתמש ותיק
עיין בעלון של קולדצקי (למי מביננו שעדיין לא יודעים עלון ללא שם שמופץ בעיקר בב''ב בק''ס אפשר גם במיל 456alon וכו' איני יודע לכתוב שטורדל והלאה.)
שלאחרונה כותב במדור החידות דברים של משמעויות ואולי בכלל לכן נפתח האשכול
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
יש רש"י בסוף סוכה לגבי מודים שהיו מודים למזבח עי"ש שחילק לשני משמעויות, אולם בענין הודאה יש פח"י בחנוכה שמסביר המשותף לשני המשמעויות.
עוד מילה היא "קן" וכו'
 

משיב דבר

משתמש ותיק
להזכיר (בפה)
ולזכור (זכרון)
ואזכרות (שם השם)
האם המכון לאותו השורש?
 

דברי יושר

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
עוגן אמר:
לא הבנתי.
הרבה מלים יש בעלות משמעויות כפולות, ואולי אף יותר משתי משמעויות למלה.
"סף", יכול להיות סף הבית, ויכול להיות כלי קבול כמו "מן הדם אשר בסף". ויל"ע שומרי הסף דאחשורוש איזה סף שמרו.
לא הבנתי
פה כתוב שסף הוא לשון בית קיבול???
כל המפרשים פירשו כאן סף - כלי, אונקלוס רש"י וכו'.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר.
יָרֹק כְּכַרְתִּי - רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי (איוב כ,ב)


רש"י: חושי - שתיקותי כמו "עת לחשות" (קהלת ג):

אבן עזרא ואלשיך: חושי בי - מהירותי [חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי]

רלב"ג מצו"ד ומלבי"ם: חושי - הרגישי [וכן תרגום: דרגישתי].


[ויש גם לשון חשש, עי' חומת אנך על 'ומי יחוש חוץ ממני', אך לכאו' גם חשש הוא מל' הרגשה]
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
כי - כמבואר בר"ה ג.

הרבה ארבה את זרעך
הנני מביא מחר ארבה בגבולך

רצה הקב"ה לזכות את ישראל
פרה רצה בין הכרמים
(בדוגמה זו אין זה אותה מלה ממש, שכן הראשון במלרע והשני במלעיל)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כדאי לדעת, שבנושאי שרשי־התיבות והמסתעף - א' הספרים היסודיים והמקיפים הוא מרבינו הרד"ק ז"ל, הלא שמו יקבנו: 'שרשים לרד"ק'.

ע"ס האשכול:
אודות 'ערב' ועניניו - ראה שם בערכו.
 
משיב דבר אמר:
להזכיר (בפה) ולזכור (זכרון) ואזכרות (שם השם) האם המכון לאותו השורש?
ראה שם ערך 'זכר'.
 
עת הזמיר אמר:
יש רש"י בסוף סוכה לגבי מודים שהיו מודים למזבח עי"ש שחילק לשני משמעויות, אולם בענין הודאה יש פח"י בחנוכה שמסביר המשותף לשני המשמעויות.
ראה ערך 'ידה' (וערך 'הוד').
 
הכהן אמר:
ראה שם ערך 'מול' וערך 'מלל'.


בהמשך אוסיף עוד, בל"נ.
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
הן האדם היה כאחד ממנו
ויאמר לבן הן לו יהי כדברך
אלו הן הממונין שהיו במקדש (במשמעות זו לא מצאתי בתנ"ך. אם מישהו זוכר "הן" בתנ"ך במשמעות זו, אשמח לדעת)
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
כדאי לדעת, שבנושאי שרשי־התיבות והמסתעף - א' הספרים היסודיים והמקיפים הוא מרבינו הרד"ק ז"ל, הלא שמו יקבנו: 'שרשים לרד"ק'.

ע"ס האשכול:
אודות 'ערב' ועניניו - ראה שם בערכו.
 
משיב דבר אמר:
להזכיר (בפה) ולזכור (זכרון) ואזכרות (שם השם) האם המכון לאותו השורש?
ראה שם ערך 'זכר'.
 
עת הזמיר אמר:
יש רש"י בסוף סוכה לגבי מודים שהיו מודים למזבח עי"ש שחילק לשני משמעויות, אולם בענין הודאה יש פח"י בחנוכה שמסביר המשותף לשני המשמעויות.
ראה ערך 'ידה' (וערך 'הוד').
 
הכהן אמר:
ראה שם ערך 'מול' וערך 'מלל'.


בהמשך אוסיף עוד, בל"נ.
למעשה הוא כן סבור שם שיש מילה א' עם ב' משמעויות.
מאד מעניין.
כי הגר"מ שפירא זצ"ל היה מייסד יסודות גדולים על ההנחה שזה אינו כך.
ייש"כ
 

מצולות ים

משתמש ותיק
נשף - בגמרא בברכות כתוב שהוא לשון קפיצה. ובפסחים ב: לגבי כוכבי נשפו רואים גם כמו ההו"א בגמרא בברכות שהוא לילה.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יש הרבה בלשנים שיכולים הרבה פעמים לתת את הקשר המשותף בין כל המשמעויות.
לדוגמא המילה ציר.
ציר של דגים
ציר של דלת
ציר של לידה
ציר - שליח או נציג בפרלמנט שהוא גם שליח בעצם
שהמשותף לכולם שאינו הדבר כולו עצמו, אלא רק משהו המתלווה אליו, כל דבר בסגנונו.

אותו דבר עם המילה "עצם" לפירושיה השונים.
 
חלק עליון תַחתִית