הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
ר' @אחד התלמידים, גם אם לא מקבלים את טענה של אנן סהדי וכדו', הרי שאוסרים משום גזירה ולא משום ספק דאו' הנ"ל ברמ"א. ולכך שיחמירו גם על בליעות זה חידוש שלא מצינו באותם אלא שהחמירו, אבל זה לא סברת כרסי...יש"כ על הניסוח המכבד..
לזה גם אני מצטרף, אין לך מושג כמה שנוסח מכבד מוסיף לאוירה הטובה.הפקדתי שומרים אמר:ר' @אחד התלמידים, ...
יש"כ על הניסוח המכבד..
תודהצבי500 אמר:לא ניתן לשתות מיץ 100% ללא בדיקה.
אתן לך דוגמא ממפעל המייצר מיצים שעל חלק מהקרטונים מופיע תמונות של ענבים ובמציאות הם שמים ארומה כשרה כל השנה אך מסתירים זאת ולך תסביר בחוץ שזה לא ענבים ,
במפעל בטורקיה של מיצים טבעיים, שעל חלק מהמוצרים שלו כתוב טבעי 100 %.. מתברר שגם כימקלים הם מהטבע!
במפעל גדול המייצר מיצים במותגים שונים וגם במיץ תפוחים שכתוב 100% יש ארומה.
במפעל מיצים כלשהו הם מפסטרים יין בליין בלי הכשרה והמכלי אחסון משמשים גם למיץ ולמרות שכתוב 100% פרי יש בפנים גם ארומה ללא כשרות וכו' והקיטור משותף למזון לתינוקות ולאגף רכז ענבים ועוד ,
במפעל אחר בטורקיה ראינו איך ממלאים באותו קו ובאותם מכונות גם קרטונים של מיצים וגם של חלב.
אם אינו מעודכן הוא רק יכול לבלבל ולהכשיל באיסור דאורייתא. זה לא נושא של בליעות בחלב של ימינו, שזה רק גזירה, כאן זה איסור דאוריתא. וגם להסתמך על זה שהגלצירין הכשר הוא זול, א"כ אי"צ לחלק מהמוצרים משגיח כשרות. ובפרט מה שאני שמעתי מאותו ממוחה לכשרות השנה שהגלצירין משמש למשקאות גם היום. יש גליצרין כשר זול, ויש גלצירין טרף זול. קולה זירו יש בו חומרים מוספים על קולה רגיל, ובלי כשרות נאמר לי מאותו מומחה שאסור לשתות.אחד התלמידים אמר:גליצרין יכול להיות כשר, אסור מדאורייתא, אסור מדרבנן, חמץ גמור, או קטניות. זה תלוי במקורו ואופן עשייתו. בדבר כזה תמיד יש שינויים משום שהחברות מחפשים חומרי גלם הכי זולים, ושינויים בשווקים עולמיים וטכנלוגיה גורמים לשינויים בעלות החומר ממקורות שונים.יהודי אמר:לגבי קוקה קולה וזירו זה באמת מעניין, הרי יש בקולה גליצרין שבעבר היה מן החי, ותחת כשרות הרב לנדא הוא אינו מופק מהחי. ולכך הרב לנדא טוען שכל הקולה שלא בהשגחתו בחשש מחמת כן, מעניין לשמוע דעות של מומחים [בהדגשה] אחרים בענין, זכור לי שיש כאלה שאף התירו את הגליצרין, ואם כך יתכן שבארה"ב הOU התירוהו מחמת כן.
לגבי גליצרין במיוחד, שמעתי ממומחה לכשרות שפעם היה צריך הכשר רציני משום שגליצרין אסור היה נפוץ וזול. היום כתוצאה מייצור ביודיזל [צרפתי מסמך באנגלית שהוא שלח לי בשעתו בקשר לזה. אל תבקש ממני יותר פרטים, לא שמעתי, ומודיע מראש שאיני לוקח אחריות על הבאת הפרטים בזה] נעשה גליצרין כשר הרבה יותר זול מגליצרין, ואין חשש גליצרין אסור במוצרי אוכל מסיבה הפשוטה שלא משתלם להשתמש בגליצרין אסור. [עדיין יש חשש בתרופות, משום שהם צריכים אישור מרשויות מפקחות, ואינם יכולים לשנות חומרי גלם כל יום בלי בדיקות מקיפות, ומלבד זמן הדרוש לזה יתכן שלא משתלם לעשות הבדיקות למרות שצריכים לשלם יותר על חומר גלם ממקור הישן].
לדברי מומחה הנ"ל, הרבה מומחים וותיקים יותר עדיין עושים עסק גדול מהבעיתיות של גליצרין, משום שזה היה באמת בעייתי מאד כשהם התחילו, אבל היום חשש זה כבר עבר זמנו.
אולם מידע זה אינו עדכוני. אני שמעתי אותו לפני עשר שנים, ומאז היה יכול להיות עוד שינויים ונחזר הדבר לקלקולו. צריך לברר המציאות היום.
בגלל שנמצא בכמה מקומות אפשר להחליט גם על אותם מקומות שרב אישר שהמיץ בכשרות.צבי500 אמר:לא ניתן לשתות מיץ 100% ללא בדיקה.
אתן לך דוגמא ממפעל המייצר מיצים שעל חלק מהקרטונים מופיע תמונות של ענבים ובמציאות הם שמים ארומה כשרה כל השנה אך מסתירים זאת ולך תסביר בחוץ שזה לא ענבים ,
במפעל בטורקיה של מיצים טבעיים, שעל חלק מהמוצרים שלו כתוב טבעי 100 %.. מתברר שגם כימקלים הם מהטבע!
במפעל גדול המייצר מיצים במותגים שונים וגם במיץ תפוחים שכתוב 100% יש ארומה.
במפעל מיצים כלשהו הם מפסטרים יין בליין בלי הכשרה והמכלי אחסון משמשים גם למיץ ולמרות שכתוב 100% פרי יש בפנים גם ארומה ללא כשרות וכו' והקיטור משותף למזון לתינוקות ולאגף רכז ענבים ועוד ,
במפעל אחר בטורקיה ראינו איך ממלאים באותו קו ובאותם מכונות גם קרטונים של מיצים וגם של חלב.
הש"ך כתב ספק דאורייתא, אלו שוטענים משום גזירה אלו פוסקים אחרים ובענין שאין ספק דאורייתא. כך יודע כל מי שמונח קצת בנושא. ולכן מה שטענו לך שבבליעות הדין שונה, אם הטעם הוא משום גזירה גם במקום שאין ספק דאורייתא, קשה להגיד שגם בזה נאמרה הגזירה. וכפי הידוע לך שעל גזירות לא מוסיפים ממה שנגזר. אבל ודאי זה לא רמ"א.אחד התלמידים אמר:לא מובן מה ראית בהש"ך. הוא כתב רק למה הגם גזרו על הבליעות, שלא כבבישול עכו"ם. אבל מאחר שגזרו מי שרוצה להתיר בליעות עליו הראיה ולא להיפך. אפשר לומר שבמקום שאין חשש חלב טמא זה אינו בכלל הגזירה כלל, כדעת הרבה פוסקים, או כחידושו של האג"מ דמאחר שאנן סהדי שאין בו חלב טמא הוי חלב ישראל מאחר שזה ממש כמו ישראל ראהו, שלא צריך לראות בעניים ממש. אבל אם לא מקבלים כל זה, ונוקטים שזה דבר שבמנין וגזרו גם במקום שאין חשש חלב טמא, א"א להתיר מסברת הכרס.הפקדתי שומרים אמר:שפתי כהן על יורה דעה - סימן קטו
(יד) אוסרת כלים. ול"ד לבשולי עובדי כוכבים לעיל ס"ס קי"ג די"א דאין אוסרת הכלים (וכן דעת או"ה כלל מ"ג ד"ו) דשאני התם דעיקר איסורן מדבריהן מחמת גזרות חתנות אבל הכא גזרו בו משום חשש איסור דאורייתא שיש בחלב עצמו וכן מחלק האו"ה כלל מ"ה:
ועל כן אתה תלית שכל החשש רק מי שחושש לבליעות..
מי שחושש לבליעות זה הרמ"א לא איזה פסק מחודש..
ועל כן טענתי שאם נדמה את המקרה באותו מפעל למקרה של הרמ"א הרי שזה נוגע גם לכאלה של החמירו בבליעות שכן יש כאן ספק דאו' של חלב טמא, שבזה לכו"ע אוסר..ועל כרחך שבאותם בליעות מיירי באופן שמירתת או שמסתמכים על מצלמות..שאין חוששים לספק דאו', ומ"מ מחמירים משום דחז"ל גזרו..וכד' החת"ס ועוד..וע"ז שאלתי עד כמה שאין כאן ספק דאו' אלא משום גזירת חלב עכו"מ וכהנז' היכן מצאנו שגזרו גם בבליעות, הגם שאין כאן ספק דאו' של ממש אלא גזירה בעלמא לגבי חלב נוזלי..מקווה שהובנתי..
מה שכתבתי רק שיש מי שחושש לבליעות, היינו בארה"ב שסומכים לגבי בליעות על האג"מ כש"כ. לא הבהרתי זה מספיק, משום שלא עלה על דעתי שיש מי שטוען שאין בליעות חלב עכו"ם אסור גם כשהחלב אסור מעיקר הדין.