פוסקי זמננו אשכנזי / ליטאי שפסקו דלא כהמשנה ברורה

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לצורך איזה ענין אני מחפש אם מישהו יודע על איזה פסק הלכה של פוסק בזמננו אשכנזי / ליטאי שהורה דלא כהוראת המשנה ברורה, ללא שיש פוסק אחר מלפניו שחולק על המשנ"ב, (דהיינו לא שהמשנ"ב הכריע כדעה אחת, והפוסק מכריע כדיעה אחרת, אלא שהמשנ"ב כ' הוראה, והוא חולק ופוסק אחרת).
(לא החזו"א אלא אחריו).
 

ישמחו

משתמש חדש
היה מעניין לעשות רשימה של פסקים כאלו,
כלומר רשימה של נידונים שהפוסקים לא דיברו בהם
והחפץ חיים הכריע בהם רק מדעתו
כשיהיה רשימה כזאת
יהיה אפשר בקלות לדעת, מי חלק עליו בזה.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כמדומני שמרן האג"מ חולק
לדוגמא בענין בגדים רטובים בבין השמשות, (אם זכרוני אינו מטעני)

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
מתוך הזיכרון כלאחר יד:
הגרשז"א בענין ברכת המגילה ביחיד בעיר המוקפת חומה בפורים המשולש.
הנ"ל בענין שתיית שאר משקים בעת אמרית ההגדה בין כוס ראשון לשני, (ביאור אחר בכוונת הרמב"ן)
הנ"ל בהלכות שבת חזרה בכלי אחר דדמי לפינהו ממיחם למיחם ודלא כמו שמביא המשנ"ב בסי' שי"ח בביאור הלכה מהפרמ"ג דבכלי שני חשיב כנצטנן, (בכלל סברת הפרמ"ג שם צ"ע דלכאו' כלי שני הוא לענין בישול דבר אחר ולא לגבי הדבר עצמו אם חשיב כנצטנן)
מרן הרב ש"ך בחידושו הידוע במי שיש לו ב' נרות ביום השלישי של חנוכה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
עת הזמיר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כמדומני שמרן האג"מ חולק
לדוגמא בענין בגדים רטובים בבין השמשות, (אם זכרוני אינו מטעני)

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.
אכן, וכמדו' שגם במשנ"ב יש סתירה בזה
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.

התמיהה אינה מובנת
כי בפשוטו זהו ממש דין נר בשבת
שקים לן שהוי מוקצה גם לאחר שכבה הגם שאמור לכבות
אלא שיש מקום לחלק בזה עפ"י תוס' בשבת ואינו מוכרע
ומכל מקום וודאי אין כאן תמיהה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
עת הזמיר אמר:
הגרשז"א בענין ברכת המגילה ביחיד בעיר המוקפת חומה בפורים המשולש.
החזו"א כבר כתב דלא כמשנ"ב בזה. (ואני כתבתי שאני לא מתכוון לחזו"א)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
תלמיד נאמן אמר:
בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.

התמיהה אינה מובנת
כי בפשוטו זהו ממש דין נר בשבת
שקים לן שהוי מוקצה גם לאחר שכבה הגם שאמור לכבות
אלא שיש מקום לחלק בזה עפ"י תוס' בשבת ואינו מוכרע
ומכל מקום וודאי אין כאן תמיהה
נא לא להתחיל לדון בגופן של הההלכות, זה יסיט את האשכול מהנושא, רק להביא דברים שנחלקו בהם פוסקי זמננו עם המשנ"ב.
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
עת הזמיר אמר:
הגרשז"א בענין ברכת המגילה ביחיד בעיר המוקפת חומה בפורים המשולש.
החזו"א כבר כתב דלא כמשנ"ב בזה. (ואני כתבתי שאני לא מתכוון לחזו"א)

כמדומני שסברת הגרש"ז אינו מכח סברת החזו"א, אבל מ"מ אמנע מלהכנס לגופן של ההלכות.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
עת הזמיר אמר:
כמדומני שסברת הגרש"ז אינו מכח סברת החזו"א, אבל מ"מ אמנע מלהכנס לגופן של ההלכות.
זה כבר לא משנה לענייני, שהרי בכל אופן כבר פסק כן החזו"א וא"כ כבר היתה הוראה כזאת לפני שהורה כך הגרשז"א. [אא"כ יהיה נ"מ להלכה בין טעם החזו"א לטעם הגרשז"א, שבאופן מסויים לטעם החזו"א הוא גם לפי החזו"א יהיה הדין כהמשנ"ב, ולטעם הגרשז"א הוא יחלוק עליו. אבל כמדומני שאין כזה מקרה, כי החזו"א חלק בזה על המשנ"ב בעיקר היסוד.
 

בשלמא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
עת הזמיר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כמדומני שמרן האג"מ חולק
לדוגמא בענין בגדים רטובים בבין השמשות, (אם זכרוני אינו מטעני)

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.
על זה יש גם מנחת יצחק
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...

אולי כבודו ישתף אותנו בתוכן הפסק?
 
בפורים המשולש - אם יחיד קורא בברכה.
המ"ב כ' שאינו מברך, והגרש"ז אוירבך כ' דמברך.
אמנם, אפשר שזה משום שהוא מסתמך על החזו"א שס"ל כן, ולא עיינתי בפנים..
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
אמונת אומן אמר:
אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...

אולי כבודו ישתף אותנו בתוכן הפסק?
לא זוכר. כבר עברו כ40 שנה...
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...
גאב"ד ערלוי לא היה ליטאי. יש הרבה פוסקים חסידיים שלא קיבלו את פסקי המשנה ברורה כמו שהליטאים קיבלו אותו, כך שפסק זה לא ממלא את מה שאני מחפש.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לישועתך קויתי השם אמר:
בעניין שתיית קפה לפני התפילה, הרבה מפוסקי זמנינו הקילו לא כהמ"ב, דס"ל שבזמנינו אי"ז דרך גאווה
א. מי לדוגמא, פסק בזה דלא כהמשנ"ב?
ב. מי יימר שחולק על המשנ"ב אולי הדברים השתנוו מאז זמנו של הח"ח עד היום?
 
 

הצבי

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
בפורים המשולש - אם יחיד קורא בברכה.
המ"ב כ' שאינו מברך, והגרש"ז אוירבך כ' דמברך.
אמנם, אפשר שזה משום שהוא מסתמך על החזו"א שס"ל כן, ולא עיינתי בפנים..

כמדומני שכך הי' המנהג בירושלים
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
שמעתי פעם שהרב אלישיב פוסק אחרת מהמ"ב בשכח יעלה ויבוא או כל שינוי אחר בתפילה ונזכר אחר שאמר 'ברוך אתה ה', שדעת המ"ב שיאמר "למדנו חוקיך" אף שזה אמצע התפילה, והרב אלישיב לא הסכים עם פסק זה.

כך שמעתי פעם, איני יודע כמה זה נכון ואמין.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה להתעלות אמר:
שמעתי פעם שהרב אלישיב פוסק אחרת מהמ"ב...
אתמול סיפר לי יהודי שהתפלל במנין של הגריש"א ז"ל פעם בפ' זכור, ועלה הגריש"א לזכור, וקרא יחד עם הבעל קריאה בקול שהרבה שמעו את קולו, והוא ניגש להגריש"א ושאל אותו דקיי"ל תרי קלא לא משתמעי והרי שמעו גם את קולו ביחד עם קולו של הבע"ק.
והשיב לו הגריש"א שיצאו ידי חובה, ושאל להגריש"א הרי במשנ"ב כתוב שרק בקריאת המגילה אמרו דכיון דחביבא ליה הוא משים לבו לשמוע, ולכן אין חיסרון של תרי קלא, אבל בזכור לא יצא עם שמע תרי קלא.
והשיב לו הגריש"א "ההלכה אינו כן".
(ואינני יודע אם התכוון הגריש"א לחלוק להדיא על דעת המשנ"ב, או דס"ל שהיום יש יותר "חביבה ליה" בפרשת זכור ממה שהיה בזמן המשנ"ב, ולכן היום שייך הסברא דחביבה גם לגבי פ' זכור.
וא"כ אין כאן פלוגתא.
 

משיב נפש

משתמש ותיק
כמדומה הגריש"א חלק בענין האם קטן יכול לקשור לעצמו ציצית [ויש עוד נ"מ לפי"ז בנר חנוכה ואכ"מ]
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לצורך איזה ענין אני מחפש אם מישהו יודע על איזה פסק הלכה של פוסק בזמננו אשכנזי / ליטאי שהורה דלא כהוראת המשנה ברורה, ללא שיש פוסק אחר מלפניו שחולק על המשנ"ב, (דהיינו לא שהמשנ"ב הכריע כדעה אחת, והפוסק מכריע כדיעה אחרת, אלא שהמשנ"ב כ' הוראה, והוא חולק ופוסק אחרת).
(לא החזו"א אלא אחריו).
שמעתי פעם שיעור מהגר''א וייס, ומצורת הלימוד שלו נראה שהוא לא ימנע מלחלוק על המשנ''ב, כי בשיעורו הוא חלק על כמה מגדולי האחרונים בלא ראיה אלא שכך נראה לו, וצריך לברר אצל מכיריו.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
יושב אוהלים אמר:
דלא כהמשנ"ב?

כדבריכם, מרן הסטייפלר זצ"ל התיר לערבב סוכר, בגלל שנשתנה המצב מזמן המשנ"ב ולא נחשב משקה חשוב.
בענין זה מעולם תמהתי וכי מיץ תפוזים או תפוחים נחשב בימינו חשוב יותר מקפה? כמדומה שבזמן המשנ"ב מיץ פירות היה יקר בהרבה אבל היום איני חושב שיש הבדל גדול, בודאי לא במשקאות הקלים הזולים.
 
חלק עליון תַחתִית