מילים שיש נוהגים שלא לאומרן

הערש כ''ץ

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
אמונת אומן אמר:
על אנשים שכל חטאם הוא חינוך יהודי טהור ושורשי.
וממציאים חומרות שחז"ל לא חשבו עליהם.
כאילו הם יותר קדושים מהראשונים.
לא ממציאים אלא הולכים בדרך חז"ל ומוסיפים על פי דרכם. 
חז"ל לא ערכו מילון, אלא נתנו דוגמאות איך רצוי לנהוג, ובדרכם אנו דורכים, ואף מוסיפים קדושה והרחקה מן הכיעור ומן הדומה לו, וככל שהטומאה גוברת בעולם והדורות יורדין והאוויר מלא בכיעור, כך עלינו להרבות בהרחקה יותר ויותר, עד כדי חבישת מסיכה. 

הובאו די והותר הוכחות לעיל, ומי שנפשו גסה ימצא ק''נ טעמים לזלזל. 

לענ"ד הסיבה שלא ל'החמיר' בכגון דא מובאת בדברי אמונת אומן.
אחד בא ומחמיר, וקבוצה של חסידים באה ומחמירה אחריו, אם זה היה נעצר פה, דיינו.
ופתאום מבלי שנרגיש, מי שלא 'מתחסד' מוצג כמי שנפשו גסה.
זו הבעיה עם כל ה'התחסדויות' האלו.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
אמונת אומן אמר:
יש בארצנו הק' אלפים של בחורי ישראל, עדינים וזכים, אשר לא עולה בדעתם כלל שהלכות נידה נוהגות בזמן הזה. עבורם נידה כמו זבה הם מושגים רחוקים השייכים לסוגיות המסובכות בש''ס, ולא עולה בקצה דעתם שאלו הלכות המצויות יום יום יום בבית יהודי.
הסיפור עם בנך החתן (אני משער שמדובר במקווה נשים אף שלא פירטת זאת) הוא סיפור הזוי שאמור לקרות לילד עד כיתה ו' בערך
ממה שאני מכיר: סיפור לא הזוי בכלל ונורמלי מאוד אצל כל סוגי החרדים ליטאים וחסידים כאחד.
ילד בכיתה ו' שיודע מה זה מקוה נשים אצלי- זה הזוי.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
(רק ברמז אגיד - אם אתה מתהדר בחינוך של דורות הרי שהוכח שחז"ל היו יותר קיצוניים אפי' מהליטאים....)
לא הוכח דבר וחצי דבר.
תמיד אפשר למצוא חז''ל אחד של מקרה יוצא דופן ולהסיק מזה שכך הוא החינוך, ולהתעלם ממאה חזלי''ם אחרים.
לענ''ד מהמהלך הכללי של חז''ל בהחלט מתקבלת דרך החסידים בזה.
ברור שהויכוח הזה הוא בלתי פתיר,
מה שכן , בעיני כל הדרך של להוכיח מחז''ל אינה נכונה. הרבה שינויים עברו בעולם מזמן חז''ל, בין במצב הפריצות העולמי, בין בגיל ההתבגרות והנישואין, ועוד רבות.
אפשר לקנות השקפה וצורת מחשבה מדברי חז''ל, אך לענין מעשה,
מי שידע והוסמך להורות עפ''י חז''ל הם גדולי הדורות מעתיקי השמועה לדורותיהם, ומהנהגתם בלבד יש לנו ללמוד.
 

כרם

משתמש ותיק
צא ובדוק במבחן המעשים במציאות. באיזה חוגים יש יותר עבירות של צניעות אצל הצעירים.
נא דרג בין אלה שהמנטליות שלהם היא פתוחה לגמרי, אלה שהמנטליות אינה פתוחה אבל מדברים ולא מעלימים כלום, ואלה שמנטלית הכל נסתר ונעלם ומרומז.
אני לא רוצה להשתמש במונחים סטיגמתיים כוללים, אבל המבין יבין בדיוק.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
הערש כ''ץ אמר:
אמונת אומן אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
וממציאים חומרות שחז"ל לא חשבו עליהם.
כאילו הם יותר קדושים מהראשונים.
לא ממציאים אלא הולכים בדרך חז"ל ומוסיפים על פי דרכם. 
חז"ל לא ערכו מילון, אלא נתנו דוגמאות איך רצוי לנהוג, ובדרכם אנו דורכים, ואף מוסיפים קדושה והרחקה מן הכיעור ומן הדומה לו, וככל שהטומאה גוברת בעולם והדורות יורדין והאוויר מלא בכיעור, כך עלינו להרבות בהרחקה יותר ויותר, עד כדי חבישת מסיכה. 

הובאו די והותר הוכחות לעיל, ומי שנפשו גסה ימצא ק''נ טעמים לזלזל. 

לענ"ד הסיבה שלא ל'החמיר' בכגון דא מובאת בדברי אמונת אומן.
אחד בא ומחמיר, וקבוצה של חסידים באה ומחמירה אחריו, אם זה היה נעצר פה, דיינו.
ופתאום מבלי שנרגיש, מי שלא 'מתחסד' מוצג כמי שנפשו גסה.
זו הבעיה עם כל ה'התחסדויות' האלו.


מקובלנו כי האדם נפעל עפ''י פעולותיו.
כל ההתחסדויות הללו יוצרים מצב של נפשות מזוככות כשמן זית זך, ובכל פעם שאדם נמנע מביטוי גס הוא מזכך את עצמו.
זוהי מטרה כשלעצמה ולא אמצעי.
ומחמת זה ממש באה התבטאותו הנודעת של ר''א לאפיאן זצ''ל בדבר העדינות השורה על פניהם של הבחורים החסידיים [כאילו ויש מישהו שלא מבחין בזאת...].
 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
כרם אמר:
צא ובדוק במבחן המעשים במציאות. באיזה חוגים יש יותר עבירות של צניעות אצל הצעירים.
נא דרג בין אלה שהמנטליות שלהם היא פתוחה לגמרי, אלה שהמנטליות אינה פתוחה אבל מדברים ולא מעלימים כלום, ואלה שמנטלית הכל נסתר ונעלם ומרומז.
אני לא רוצה להשתמש במונחים סטיגמתיים כוללים, אבל המבין יבין בדיוק.
חזרה למעלה
ביש"ק שאני למדתי(ישיבה נחשבת) מי שראשם היה נתון בעניינים הללו זה הבחורים מהבתים "הפתוחים"
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
הכי גרוע זה להיות טיפש.
ובחור שעיניו בראשו שפתח פעם משנ"ב יבין שנדה רלוונטי גם לזמנינו.


אלו בדיוק המילים שאומר כל דעתן חילוני כששומע ע''כ שאנו מתנזרים מתקשורת בלתי מסוננת.

לגופה של טענה, רק הקב''ה יודע איך הוא מצליח לנהל את עולמו כך שבחורים מופלגים בחכמה ישימו עצמם כשוטים בענין זה, העובדות גוברות התאוריה שלך, ובני הנ''ל הוא חכם המחכים את רבותיו בכל העניינים.

נתקלתי 2 פעמים בבחורים בגיל קרוב ל20 שהתעלפו בעת ההדרכה שלפני החתונה.
כששאלום ''האם עד היום לא ידעתם''? 
ענו שנפשם הביאתם לא להעמיק בדברים אלו כל השנים ומה שידעו ידיעה שטחית מאד אגב לימודם, אך ביטוי הדברים בפה ובמפורש הכריע אותם פיזית. 
זוהי עדינות הנפש, גם היא לצנינים במי שלא מורגל בזה.
 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
לא אמרתי שכל בחור חכם יודע כמכחול בשפופרת.
אלא שנדה זה רלוונטי לזמנינו וזה גם לדבריך "המופלגים בחכמה" יודעים.
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
אברהם העברי אמר:
אמונת אומן אמר:
יש בארצנו הק' אלפים של בחורי ישראל, עדינים וזכים, אשר לא עולה בדעתם כלל שהלכות נידה נוהגות בזמן הזה. עבורם נידה כמו זבה הם מושגים רחוקים השייכים לסוגיות המסובכות בש''ס, ולא עולה בקצה דעתם שאלו הלכות המצויות יום יום יום בבית יהודי.
הסיפור עם בנך החתן (אני משער שמדובר במקווה נשים אף שלא פירטת זאת) הוא סיפור הזוי שאמור לקרות לילד עד כיתה ו' בערך
ממה שאני מכיר: סיפור לא הזוי בכלל ונורמלי מאוד אצל כל סוגי החרדים ליטאים וחסידים כאחד.
ילד בכיתה ו' שיודע מה זה מקוה נשים אצלי- זה הזוי.


גם אני לא ידעתי בבירור, עד לנישואיי, למה משמש מקוה נשים (ידעתי שיש כזה דבר, כי בשכונה שבה גדלתי היה שלט ליד המקוה 'מקוה נשים'...), וגם לא ידעתי בבירור מהו דם נדה והאם שייך בזמנינו.
 
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
הלוואי שאי הידיעה ימשיך ואף פעם בחורי ישראל לא ידעו זאת וזה יתכן רק אם תפסיקו לשטוח דברים אלו על פני האתר הזה המפוצץ בבחורים צעירים ובאמת גם השלט המדובר אינו הגון והכל יודיעים כלה למה נכנסה לחופה וכל המנבל פיו...
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אברך אמר:
אברך אמר:
רבים נוהגים שלא לומר המילה 'חזיר', ובמקומה אומרים 'דבר אחר'.
לענ"ד אין כ"כ טעם להחמיר בכ"ז אחר שבתורה הקדושה כתוב 'חזיר'.
אפרש יותר כוונתי.
כבר העירו כאן, ובצדק, שלא כל מה שכתוב בתורה הוא אכן מילים שראוי לאומרם סתם כך (ויש לזה כמובן דוגמאות רבות, על קצה המזלג: 'אשה גרושה וחללה .... את אלה לא יקח', 'שני ... כשני עפרים' ועוד רבים).

אבל ספציפית לגבי דבר אחר (חזיר) , לכאו' מה שכינוהו חז"ל לפעמים כך, הוא מפני מאיסותו (וגם אולי מפני שעשיו הרשע נמשל לו), וא"כ אין בזה כ"כ ענין גדול להקפיד בו, וכדחזינן שבד"כ גם חז"ל לא הקפידו בזה [וכבר כתבתי לעיל שיל"ע יותר בגדרי הדברים מ"ט פעמים נהגו כך ופעמים כך].

וגם אני מוכן (בל"נ) להשתדל לא להזכירו בשמו אלא בכינויו 'דבר אחר', אבל הֶעָרָתי היתה לגבי חומרת ההקפדה בזה במשפחות רבות. אני לא חונכתי להזהר בזה, אבל בכמה משפחות שיצא לי לומר מילה זו, היו כאלו שהזדעזעו עד עמקי נשמתם. והשאלה האם נכונה הקפדה נוראה זו.

כנ"ל לגבי המילה 'הריון' 'הנקה' ועוד, שבמשפחתי (ועוד משפחות רבות כמובן) לא נמנעו כלל מלקרוא לילד בשמו..., ואף שוחחו בחופשיות רבה על המתרחש במשפחה, אבל יש משפחות ששם אלו פשוט מילים גסות! והשאלה האם אכן נכון עד כדי כך להקפיד בזה.

אולי זהו שיבוש שנוצר עם השנים, ונשכח דרגת חומרת הענין המקורית.


אי אפשר לתפוס את החבל ב2 צדדיו.
אם מחנכים לזהירות ועדינות, באופן טבעי מי שחונך כך ירתע רתיעה של ממש כשהוא נחשף להנהגה אחרת.
ברור שמחנך אמור להסביר לחניכו בסיטואציה כזו שמדובר בשינוי בשיטה ולא בגריעותא בעצם, אבל עצם התופעה היא מתבקשת, ולא יעלה על הדעת למעט בחינוך נכון רק כי אחרים מחנכים אחרת.

אפשר לראות דוגמה הפוכה בצד הנגדי.
מחנכים ילדים שמי שעובד לפרנסתו הוא אדם נחות מאד, [היפך התורה והאמת ואכמ''ל] וכשילד ואפילו בחור ליטאי נתקל בחבר שאביו עובד הוא מתייחס אליו כמעט כאל תת אדם, בלי שיעלה בדעתו שההוא חונך לקקים את התורה ולהביא טרף לביתו כמצוות הבורא.

באופן כללי, ויודעני שתאבו לסקלני,
קשה מאד למי שמנסה ללמוד את צורת היהודי מתוך תושב''כ ותושבע''פ - לראות ולצייר מול עיניו אברך ליטאי, שכל מה שלא קשור לשטייגען בלימוד נחשב אצלו כהפרעה לרוחניות.
אין כזה הלוך ילך לא בתנ''ך ולא בחז''ל ומדרשים. רוב פסוקי התורה עוסקים בעשיית הישר והטוב, קיום המצוות כולם וגמילות חסדים.
מופרך בעיני להתעלם מהתמונה הכללית, אבל להתפס לאיזה מאמר מחודש בחז''ל ולהוכיח ממנו את צדקת הדרך.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אברך אמר:
גבריאל פולארד אמר:
אברהם העברי אמר:
הסיפור עם בנך החתן (אני משער שמדובר במקווה נשים אף שלא פירטת זאת) הוא סיפור הזוי שאמור לקרות לילד עד כיתה ו' בערך
ממה שאני מכיר: סיפור לא הזוי בכלל ונורמלי מאוד אצל כל סוגי החרדים ליטאים וחסידים כאחד.
ילד בכיתה ו' שיודע מה זה מקוה נשים אצלי- זה הזוי.


גם אני לא ידעתי בבירור, עד לנישואיי, למה משמש מקוה נשים (ידעתי שיש כזה דבר, כי בשכונה שבה גדלתי היה שלט ליד המקוה 'מקוה נשים'...), וגם לא ידעתי בבירור מהו דם נדה והאם שייך בזמנינו.
יבואו החכמים בעיניהם ויתקיפוך:
איך לא ידעת, אם ראית שלט לא שאלת? וכו' וכו'
אבל החינוך היהודי לא בנוי על סברות כרס של קרוצי חומר אלא על קבלה מאבותינו ומאמותינו.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
לא אמרתי שכל בחור חכם יודע כמכחול בשפופרת.
אלא שנדה זה רלוונטי לזמנינו וזה גם לדבריך "המופלגים בחכמה" יודעים.

ומדוע לא ידע? הרי מכחול בשפופרת זה רש''י בחומש!
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אי אפשר לתפוס את החבל ב2 צדדיו.
אם מחנכים לזהירות ועדינות, באופן טבעי מי שחונך כך ירתע רתיעה של ממש כשהוא נחשף להנהגה אחרת.
ברור שמחנך אמור להסביר לחניכו בסיטואציה כזו שמדובר בשינוי בשיטה ולא בגריעותא בעצם, אבל עצם התופעה היא מתבקשת, ולא יעלה על הדעת למעט בחינוך נכון רק כי אחרים מחנכים אחרת.

אפשר לראות דוגמה הפוכה בצד הנגדי.
מחנכים ילדים שמי שעובד לפרנסתו הוא אדם נחות מאד, [היפך התורה והאמת ואכמ''ל] וכשילד ואפילו בחור ליטאי נתקל בחבר שאביו עובד הוא מתייחס אליו כמעט כאל תת אדם, בלי שיעלה בדעתו שההוא חונך לקקים את התורה ולהביא טרף לביתו כמצוות הבורא.

באופן כללי, ויודעני שתאבו לסקלני,
קשה מאד למי שמנסה ללמוד את צורת היהודי מתוך תושב''כ ותושבע''פ - לראות ולצייר מול עיניו אברך ליטאי, שכל מה שלא קשור לשטייגען בלימוד נחשב אצלו כהפרעה לרוחניות.
אין כזה הלוך ילך לא בתנ''ך ולא בחז''ל ומדרשים. רוב פסוקי התורה עוסקים בעשיית הישר והטוב, קיום המצוות כולם וגמילות חסדים.
מופרך בעיני להתעלם מהתמונה הכללית, אבל להתפס לאיזה מאמר מחודש בחז''ל ולהוכיח ממנו את צדקת הדרך.
כל זה נכון כשקוים כל כבודה בת מלך פנימה אבל בדורנו... יתכבד נא מר ותתפטר אשתו מכל עבודותיה ואח"כ יתרץ יציאת עצמו לעבוד.. [כ"ז שמספקת עבודתה למחייה כמובן]
ובמיוחד בזמנינו שכל כך קל לרדת מהדרך ולא כבעיירה העתיקה שהיה צריך לעבור דרך חתחתים אצל הכומר ובאמת בערך מפרוץ ההשכלה [עוד לפני, אבל מתחילת הגלובאליות העולמית] החלו גדולי הדור להשקיע יותר בגברים שישארו נאמנים לה' ולדתו ובמקביל נוסדה מערכת בית יעקב [הרבה יותר מאוחר] כדי לשמור על הבנות מפגעי התקופה וכך הוחלפו התפקידים.
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
למה שלא תהיה הגבלת גיל לנושאים מסוימים? חסר בחורים שיגבילו את עצמם בגיל מסוים ולא יחשפו לנושאים אלו?
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
השפל באמת אמר:
רק אם תפסיקו לשטוח דברים אלו על פני האתר הזה המפוצץ בבחורים צעירים
מה באמת דעת הרבנים על הטענה הזו?
התחבטתי בה כמה פעמים והתקשיתי לבוא לכלל הכרעה

בחור צעיר שמשוטט כאן, לא שואב את ידיעותיו רק מכאן.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
ובמיוחד בזמנינו שכל כך קל לרדת מהדרך ולא כבעיירה העתיקה שהיה צריך לעבור דרך חתחתים אצל הכומר ובאמת בערך מפרוץ ההשכלה [עוד לפני, אבל מתחילת הגלובאליות העולמית] החלו גדולי הדור להשקיע יותר בגברים שישארו נאמנים לה' ולדתו ובמקביל נוסדה מערכת בית יעקב [הרבה יותר מאוחר] כדי לשמור על הבנות מפגעי התקופה וכך הוחלפו התפקידים.
תירוץ ממש לא מספיק כדי להחיל את מערכת הערכים כולה.
אינני מתנגד חלילה ללימוד בכולל, דיברתי על ההקצנה בזה כאילו זהו הערך היחיד, עד שמי שעוסק בביקור חולים הוא סוג ב'.

האם שמעת על אברך ליטאי שבתקופת הקורונה עזב את ספסל הלימודים כדי לסייע לחולים?
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
ערבבו כאן כמה נושאים, אך יש כמובן תמיד מכנה משותף לכולם.

לדעתי, יש בכל גישה יתרונות וחסרונות, הקצנה בוודאי לא מועילה, והחכמה היא כמו בכל דבר, למצוא איך לפעול מתוך איזון.

השמרנות המובנית אצל חסידים בעניינים אלו, היות שהיא מובנית, היא גם טבעית, והיא לא מוקצנת.
בעיני הליטאי המתבונן, זה מתקבל כהקצנה ואפי' על גבול ההזוי, אך זה לא כך.
 
יהודה יעקבזון אמר:
בחור צעיר שמשוטט כאן, לא שואב את ידיעותיו רק מכאן.
בעקרון אתה ודאי צודק, כמובן שהמרשתת, אף המפוקחת, אינה מקום לנוער.
הבעיה שלי היא עם נטפרי - שזה אתר שלה - שהמכלול שלה, לדוגמא, פתוח רק לדברים שראויים גם לצאן קדשים, ויוצרת רושם כאילו אין בה חומר (לפחות בדברים הרשמיים שמטעמה) שכולם יכולים להחשף אליו. (ברור שיש כאן הרבה דברים שלא היו יכולים להכנס למכלול).

אבל קטונתי מלהציע פתרונים לדבר כזה, ב"ה אני לא חבר באף ועדה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
אברהם העברי אמר:
אמונת אומן אמר:
יש בארצנו הק' אלפים של בחורי ישראל, עדינים וזכים, אשר לא עולה בדעתם כלל שהלכות נידה נוהגות בזמן הזה. עבורם נידה כמו זבה הם מושגים רחוקים השייכים לסוגיות המסובכות בש''ס, ולא עולה בקצה דעתם שאלו הלכות המצויות יום יום יום בבית יהודי.
הסיפור עם בנך החתן (אני משער שמדובר במקווה נשים אף שלא פירטת זאת) הוא סיפור הזוי שאמור לקרות לילד עד כיתה ו' בערך
ממה שאני מכיר: סיפור לא הזוי בכלל ונורמלי מאוד אצל כל סוגי החרדים ליטאים וחסידים כאחד.
ילד בכיתה ו' שיודע מה זה מקוה נשים אצלי- זה הזוי.
אין בחור ליטאי אחד שבגיל 17 - כניסתו לישי"ג לא יודע הכל

אצלנו בישיבה היה סיפור אגדה על בחור שחזר בהלם מה"הדרכת חתנים" - בחור אחד בכל ששת שנות לימודי בישיבה (זה הרבה יותר מאלף בחורים ז"א 0.1%)
אמנם ילד בכיתה ו' זו הייתה הקצנה אבל כוונתי שעד גיל זה הילד לא יבין שיש כאן משהו (ממה שנראה לי רוב הילדים עד גיל 11\12 לא יודעים  שיש "סוד" ובערך מגיל זה מתחילים ללמוד - עשיתי פעם מעין סקר בין חבירי הקרובים ועד סוף ש"א ישי"ק כולם ידעו) אבל מגיל זה אף אם לא יודע מה זה בדיוק יודע שיש כאן אישיו ולא ישאל את אביו ע"ז

עכ"פ בחור חתן (אני משער בערך בגיל 19 לפי העדה של הרב @אמונת אומן) אצל הליטאים יודע הכל בכל מכל כל ולרוב יכול ללמד את המדריך שלו....
 

HaimL

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
יש לציין את התפארת ישראל ברייש מסכת ביצה על הנמנעים לקרא לה ביצה אלא ביעה.
שמעתי או קראתי את זה פעם. אבל לא הצלחתי להבין.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
במבי אמר:
ודרך אגב לפעמים נמנעים כולם ממילה שהיא רחובית ואף שהמשמעות שלה אמנם לא מלבבת אך לא נוראה כ"כ וכגון המילה "מנייק" שמשמעותה באנגלית הינה "מטורף" אך את המילה בעברית יאמרו ואת מקבילתה באנגלית ימנעו כי כי נשמעת בארצינו כביטוי רחובי.
למעשה, ישנה מילה מאוד דומה בערבית, שמשמעותה היא מגונה ביותר, ומן הסתם משם היא הגיעה לעברית (לסלנג העברי, ליתר דיוק).
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
גבריאל פולארד אמר:
אברהם העברי אמר:
הסיפור עם בנך החתן (אני משער שמדובר במקווה נשים אף שלא פירטת זאת) הוא סיפור הזוי שאמור לקרות לילד עד כיתה ו' בערך
ממה שאני מכיר: סיפור לא הזוי בכלל ונורמלי מאוד אצל כל סוגי החרדים ליטאים וחסידים כאחד.
ילד בכיתה ו' שיודע מה זה מקוה נשים אצלי- זה הזוי.
אין בחור ליטאי אחד שבגיל 17 - כניסתו לישי"ג לא יודע הכל

אצלנו בישיבה היה סיפור אגדה על בחור שחזר בהלם מה"הדרכת חתנים" - בחור אחד בכל ששת שנות לימודי בישיבה (זה הרבה יותר מאלף בחורים ז"א 0.1%)
אמנם ילד בכיתה ו' זו הייתה הקצנה אבל כוונתי שעד גיל זה הילד לא יבין שיש כאן משהו (ממה שנראה לי רוב הילדים עד גיל 11\12 לא יודעים  שיש "סוד" ובערך מגיל זה מתחילים ללמוד - עשיתי פעם מעין סקר בין חבירי הקרובים ועד סוף ש"א ישי"ק כולם ידעו) אבל מגיל זה אף אם לא יודע מה זה בדיוק יודע שיש כאן אישיו ולא ישאל את אביו ע"ז

עכ"פ בחור חתן (אני משער בערך בגיל 19 לפי העדה של הרב @אמונת אומן אצל הליטאים יודע הכל בכל מכל כל ולרוב יכול ללמד את המדריך שלו.... )

לא כל הישיבות הליטאיות עשויות עור אחד, וגם פה  באתר נראה שאתה לא משקף את הממוצע אלא קצה אחד.

אני גם לא חושב שכל מי שהופתע אצל המדריך בא לעדכן אותך. 
[למרות שברור שבחור ליטאי סטנדרטי לא ממש מופתע אצל המדריך].
גם בחור חסידי לא כ''כ מופתע, אלא כמש''כ לעיל, יש מרחק בין ידיעה עמומה לעולם המעשה.
המרחק הזה, הוא הצניעות בהתגלמותה.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
הערש כ''ץ אמר:
יושב אוהלים אמר:
אברך אמר:
רבים נוהגים שלא לומר המילה 'חזיר', ובמקומה אומרים 'דבר אחר'.
זכרוני כד הוינא טליא, שהיה לי מלמד בחיידר (בחו"ל), יהודי חסידי שהיה צדיק ופרוש בדרכיו, ולא היה מזכיר שום מילה שיש בה גנאי, והיה אומר את האותיות של המילה ולא המילה עצמה.
לדוגמא היה אומר "רי"ש שי"ן עי"ן במקום לומר המילה רשע, והיה אומר עי"ן גימ"ל למ"ד במקום לומר המילה עגל [הזהב], והיה אומר "יש בזה חי"ת למ"ד וא"ו למ"ד שם שמים", במקום לומר חלול שם שמים, וכשהיה מדבר על לשון הרע, היה אומר "זה ממש לשה"ר (לשהר- בפתח מתחת ללמ"ד ומתחת לה"א), וכן לא היה מזכיר שמות של רשעים, אלא היה אומר "למ"ד בי"ת נו"ן, ועי"ן שין וא"ו, וה"א מם נו"ן, במקום להזכיר שם לבן ועשו והמן, וכן היה אומר עי"ן מ"ם למ"ד קו"ף במקום עמלק, וכן להיטלר ימח שמו היה קורא "הצורר ימש".
ואף היה נזהר מלומר המילה "עברה" והיה אומר שכשמישהו ח"ו עובר עי"ן בי"ת רי"ש ה"א, או שהיה אומר ["חי"ת טי"ת אל"ף].

למלמד תינוקות אני לא בטוח שזה מתאים.
אני כיום הייתי מתקשה לעקוב אחריו.
אני מכיר מלמד תינוקות בכיתה נמוכה ומדבר כנ"ל והילדים מבינים אותו יופי!!! 
 
 

הערש כ''ץ

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
גבריאל פולארד אמר:
אברהם העברי אמר:
הסיפור עם בנך החתן (אני משער שמדובר במקווה נשים אף שלא פירטת זאת) הוא סיפור הזוי שאמור לקרות לילד עד כיתה ו' בערך
ממה שאני מכיר: סיפור לא הזוי בכלל ונורמלי מאוד אצל כל סוגי החרדים ליטאים וחסידים כאחד.
ילד בכיתה ו' שיודע מה זה מקוה נשים אצלי- זה הזוי.
אין בחור ליטאי אחד שבגיל 17 - כניסתו לישי"ג לא יודע הכל

אצלנו בישיבה היה סיפור אגדה על בחור שחזר בהלם מה"הדרכת חתנים" - בחור אחד בכל ששת שנות לימודי בישיבה (זה הרבה יותר מאלף בחורים ז"א 0.1%)
אמנם ילד בכיתה ו' זו הייתה הקצנה אבל כוונתי שעד גיל זה הילד לא יבין שיש כאן משהו (ממה שנראה לי רוב הילדים עד גיל 11\12 לא יודעים  שיש "סוד" ובערך מגיל זה מתחילים ללמוד - עשיתי פעם מעין סקר בין חבירי הקרובים ועד סוף ש"א ישי"ק כולם ידעו) אבל מגיל זה אף אם לא יודע מה זה בדיוק יודע שיש כאן אישיו ולא ישאל את אביו ע"ז

עכ"פ בחור חתן (אני משער בערך בגיל 19 לפי העדה של הרב @אמונת אומן אצל הליטאים יודע הכל בכל מכל כל ולרוב יכול ללמד את המדריך שלו.... )
אומר לכם מה עשיתי אני העני בדעת, על מנת שבני לא יתבייש לשאול אותי וכדי שלא ישאב את ידיעותיו ממקורות זרים ואחרים. כשלמדנו משניות מגילה פרק א' אין בין זב גדולה וכו' בעודנו בבית הכנסת מול ארון הקודש הסברתי לו מהי זבה ומהי נדה ומהו בעל קרי והכל מתוך אוירה של קדושה ושל יראת שמיים. וכמובן על איסור הוצשז"ל.
כך הדריך הסטייפלר לעשות, באומרו שעל מה שאסור לדבר (לשוה"ר) מדברים ועל מה שחייבים לדבר מתביישים לדבר.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ואם כבר מדברים על הביטוי "דבר אחר" ושלא יתבלבלו התינוקות, נזכרתי בסיפור על ילד שאביו שאלו מה למד היום בחידר, ואמר הילד שלמדו על "מישהו שהתחתן עם חזיר" - כמובן שהאב נדהם, והתקשר מיד למלמד לברר אצלו איך הוא מספר כאלה סיפורים לילדים בכיתה, ובתחילה אמר המלמד שלא היו דברים מעולם, ולא הזכיר כזה דבר מעולם, אבל מיד אחר כך הוא התפרץ בצחוק גדול, והאב לא מבין למה הוא צוחק כל כך על מה שלא נראה לו מצחיק בכלל, עד שהמלמד אמר לאבא שלמדו בגמ' שאמורא א' שאל לאמורא אחר שאלה, ולא רצה הנשאל להשיב לו, ולכן "השיאו לדבר אחר" - ומפרש שם רש"י "לא רצה לגלות דבר הברור", והבין הילד שהכוונה שרש"י מפרש מה שכתוב "השיאו לדבר אחר", היינו ש- "התחתן עם חזיר" - אבל הגמ' לא רצה להגיד את המילים בצורה ברורה כי זה לא יפה!". ומכאן סיפר הילד שלמד בחידר על מישהו שהתחתן עם חזיר.
כפי שאני שמעתי הסיפור הולך קצת אחרת, המלמד למד הגמ' ביצה כ"א "עורבא פרח", וראה שאחד הילדים לא מקשיב, אז הוא שאל אותו מה הפירוש עורבא פרח, הילד נבהל ומיד הסתכל ברש"י וכשראה לשון רש"י "השיאו לדבר אחר" ענה בבטחון "הוא התחתן עם חזיר".
 

שניאור

משתמש ותיק
אברך אמר:
גם אני לא ידעתי בבירור, עד לנישואיי, למה משמש מקוה נשים (ידעתי שיש כזה דבר, כי בשכונה שבה גדלתי היה שלט ליד המקוה 'מקוה נשים'...), וגם לא ידעתי בבירור מהו דם נדה והאם שייך בזמנינו.
לפני כמה שנים שמעתי מחבר אחד שסיפר לי שכמה חדשים אחרי חתונתו הוא ראה על איזה מקווה בשכונה שלו ששמו שם שלט חדש "מקוה נשים", והוא חשב ללכת בערב ולהגיד לבעל המקוה להוריד את השלט מפני הבחורים החברים שלו שלא יודעים כלום כמו שהוא לא ידע עד חתונתו, והנה בערב הוא עובר שוב ולפלא השלט כבר לא נמצא, בהגיעו לבית הכנסת למעריב הוא פגש שם חבר שלו שעדיין היה בחור [בן 20!] וההוא מספר לו בגאווה "היום הורדתי שלט חדש של מקוה נשים, חומרות חדשות הם ממציאים לנו הקיצונים האלו, מקוה לנשים!"
 
חלק עליון תַחתִית