אחד התלמידים אמר:
מלכיצדק אמר:
בספר מנהגים דק"ק וורמייזא, בהקדמה מהרב המבורגר יש בהרחבה על זה https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=147404&width=-17&scroll=0&udid=16142502693563552&pagenum=70
ועוד יותר בירושתינו.
ר' בנימין שלמה המבורגר, גרמניה ארצו של עמלק.pdf
המאמר המצוין של ר' בנימין שלמה הוא אכן מאמר מצוין הפותי את הנושא לאורכו ולרוחבו.
אמנם, בנוגע לצורה שהוא סותר את המעשיות המקובלות אני חולק עליו. משום שהוא, הרבה פעמים, מפריך מעשיה בהצגת מעשיה אחרת, הסותרת אותה ב
פרשנות בלבד.
לדוגמא (המאמר כרגע לא מול עיני ואני כותב מן הזכרון):
1. הוא מביא את הסיפור באחים הקדושים ר' אלימלך מליז'ענסק ור' זושא מאניפולי שהגיעו עד לאושוויך ושם נסוגו אחור.
ר' אהרן מרכוס מביא את הסיפור, ומנמק משום ששם התחילה ההשכלה.
במקור מאוחר יותר מנומק ששם היתה תמצית הרוע של גזירת השואה.
והנה לנו 'שמועות שונות במעשיה אחת'. אולם, ברור לכל מתבונן שאמין כאן שום סתירה. (יתכן ו)הסיפור נכון. והפרשנות שהוסיפו לה שונה. וזה טבעי מאוד שר' אהרן מרכוס שהשם גרמניה מהדהד במוחו ת ההשכלה הארורה, יקשר את זה מיד להשכלה. ואילו בן דורינו ששומע 'אושוויץ', ושומע שהאחים הקדושים הגיעו עד לשם ושם נסוגו לאחור, המחשבה הראשונה מקשרת זאת לשואה... (והרי האחים ה' לא סיפרו לאף אחד את הסיבה...)
והוא מביא שם וד סיפור עם נימוק אחר, של איום השטן על התרבות החסידים. (ג"כ הרי מסתבר שהשטן לא הרים טלפון לעורך הסיפור...)
אבל המסקנה המתבקשת, שהסיפור נכון (על בסיס האימון שנותנים בסיפורים) וניתנו לו פרשנויות שונות.
2. בהמשך הוא מעמת את הסיפור הידוע על הגרי"י זוננפלד שלא השתתך בקבלת פנים לקיסר גרמניה, עם כמה מקורות שבכל סיפור יש פר שונה אחר, פעם זה מסופר על מהרי"ל דיסקין וכו',
וגם כאן כנ"ל, שטבעי שבכל סיפור,
גם סיפור אמיתי, יצוצו שינויי פרטים (עיין באשכול על סיפורים שלא היו ולא נבראו...) כך ששינויי פרטים רק מערערים את הדיוקים בסיפור, אבל הרעיון שבסיפור, שהוא ללא יצר לקבל את פניו בגלל שהוא מזרע עמלק, לא נסתר מחמתו.
3. מדי פעם הוא נצמד לדיוקי לשונות, שאנני יודע אם מחברם התכוון לזה. (כדוגמה, הוא מדייק ממה שמחבר אחד כתב "מסופר", שהוא עצמו לא יודע על אמינות הסיפור. יכול להיות בהחלט, אבל לא מוכרח).
4. את השמועה שהאבנ"ז אמר על גרמניה שהיא מקררת, הוא מכחיש עם העובדה שהיו הרבה גדולי תורה בגרמניה, והוא חוזר במנהרת הזמן עד לרא"ש...
ולדידו הוא כמו "בא המת לפנינו", לאמור: המציאות חזקה מהכל. אבל אינני רואה בזה כל פירכא, הרי גם, להבדיל, הרמ"ד היה גם גדול בתורה, אבל קרררר....
ומאוד מאוד הרבה משכילים שמרו תורה ומצוות בקרירות. כך שאמנם היתה שם תורה, אבל, למרות שהיו שם הרבה ענקי עולם, עדיים אפשר להבין שהיתה שם איזהו קליה של קרירות. והרי ר"א מליזענק ואחיו לא באו ללמד חקירות הלכתיות לא להפיח רוח של חמימות לכל דבר שבקדושה.
5. הוא טוען שלא מצינו רשעות יוצאת דופן בנאצים ימ"ש יותר משאר הגויים, האוקראיינים וכו' וכלם שיתפו פעולה איתם. אז כך:
עצם העובדה שכולם שיתפו פעולה איתם זה רק מחזק את היותם עמלקים, כי זהו טבעו של אדום - עמלק ששולח דלטורא, כמבואר בספה"ק.
אם האכזריות שלהם היתה שווה, אינני יודע, אני לא בטוח בכך. יבואו ניצולי השואה שבינינו ויעידו... אבל אין ספפק שישנו נקודה שהיתה רק בנאצים:
האכזריות כשעשוע. בעוד ששאר האומות התאכזרו ליהודים בשנאה, הרי הנאצים שחקו והתעללו (מלשון אשר התעללתי לפניו) ביהודי. יהודי בעלי זקן היוו משחק לנאצים, ואכהמ"ל. שזהו אחד מסימניו הבולטים של עמלק, המוגדר כ"לץ", (לץ תכה ופתי יערים, עיין במדרש), וזרק הערלות וכו' וכו'
6. ביאור הגמ' במגילה - ישנם שמפרשים אחרת ממה שהוא מביא שם, וכמקובל.
7. יש שם שני קושיות, בלי לשים לב שקושיא אחת סותרת את רעותה: א. הרי גרמניה - גומר- הם מבני יפת ולא מבני שם? ב. והרי סנחריב בלבל את כל האומות...
הגע בעצמך, אם סנחריב בלבל את האומות, א"כ הרי יתכן שבני עמלק נתיישבו בגרמניה למרות שבמקורה היא מבני יפת, ופשוט.. ובזכרוני שיש מי שתירץ כאן.
לסיכום:
המאמר מצוין למי שרוצה לפתוח את הנושא והוא מעלה קושיות ושאלות שצריך לדון בהם. אבל כמדומה שאין מהלך הדברים שם מוכרח.