תמוה, הלא המשמעות הפשוטה היא שתיכף ששמע אמר לו דמי פומיה כו', אם כן היאך היתה ישנה, וכי רב בא על הישנה ? גם שח ושחק עם עצמו ?אור זורח אמר:אשת רב כבר נרדמהנתן הבבלי אמר:שאלה: ברכות סב. "רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך". וצ"ב, אמאי אמר לו את זה באותו העת, ולא המתין לאחר מכן, ואז היה אומר לו. וביותר קשה – דמסתמא דבר זה ציער את אשתו של רב, ואם כן – היה צריך לומר לו זה למחרת.