יום שכולו ארוך

קפלן

משתמש רגיל
מה משמעות ביטוי זה. "יום שכולו ארוך". במה הוא ארוך?
 

ב. גפנר

משתמש ותיק
'ארוך' זה גם מלשון רפואה ובריאות.
[כמו "הנני מעלה לה ארוכה ומרפא"].

וידוע מה שהעירו המדקדקים, שיש לומר 'חיים ארוכים' בכ"ף רפויה, כי הכוונה על חיים בריאים ולא אריכות ימים [לא יודע למה כך הם החליטו, אולי יש לזה מקור וטעם].
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
כל המציאות של זמן שנחלק לג' חלקים שהם עבר הווה ועתיד. היא מציאות שתלויה בצמצום של מקום,חומר,וגשמיות.
כי בשכלינו אנו לא אפשרי לבשל סיר בשר ב5 דקות, וזה משום שזה דורש את הזמן.
הזמן כולא אותנו הרבה בתוך משבצת של צמצום ומחויבויות שונות ומשתלט על מחשבתנו (עבר)תכונותינו, (הווה) רצונותינו ותקוותינו (בעתיד).
אולם בעולם הבא/ לעת''ל יהיה יום שכולו ארוך. בו לא יהיה ההפסק וההפרש בין המצב הנוכחי בו אתה נמצא לבין המקום בו תהיה מונח עוד כדקה.
כי אתה כבר שם.
אין זמן. חלף. עבר. פרח. התקצר הזמן.
במציאות חיינו- "לכל זמן ועת לכל חפץ"-ואם עכשיו איני חש בטוב-במצב רוחי וכדו', אני שם-זהו מקומי.
יש לי בעיה של פרנסה-אני עכשיו במצוקה.
וכו' וכו'.
אולם מעל הזמן-הפיתרון הוא כבר כאן.
כבר נושעת.
אין לך מצוקה כלכלית.
אתה כבר בריא בנפשך וברוחך.
כי אין מרחק.
זה מאוד קשור לדברי הרמב''ם "שבידיעת עצמו מתקיימת ידיעת הנבראים כולם"
-היינו כוחו יתברך שאין לו גבול של צמצום כלל ויכול לשנות כל הטבעים כל רגע ורגע.
וממילא אין שום חוקיות של תהליכים-הישועה כבר פה. והחולה כבר בריא.
וזה הכוונה יום שכולו ארוך.-כי אנחנו רגילים למציאות בה יום מורכב מ2 חלקים: יום ולילה.
ואין לנו בדעת אפשרות בה הכל חי כל רגע. לא צריך להתחיל יום חדש בשביל לראות כיוון חיובי.
כי עכשיו אנחנו כבר ביום החדש-כי הכל חדש-כי יש רצף שלא מאפשר לאירועים שלילים/חיוביים-לקטוע ולשבש את מהלכי חיינו.
אבל אם יש דעת גדולה (שזה הגילוי שמאיר בעוה''ב/לעת"ל) אפשר להשכיל ולהכניס את הדעת הזאת למוחינו-יש יום בו אין גבולות והוא לא תלוי בשום מציאות של זמן.
ללא גבול כלל.

נ.ב. זאת נקודה עמוקה שלא מרחיבים לדבר עליה בכלל.
אולם בכתבי ברסלב יש ממנה קצת דברים נפלאים.
המעוניין יעיין ב:
תורה ס''א ח''ב https://www.sefaria.org.il/Likutei_Moharan%2C_Part_II.61.1.1?lang=he&with=all&lang2=he
ליקוטי הלכות מילה ד'https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94#%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%93
תורה ע''ט ח''ב .https://www.sefaria.org.il/Likutei_Moharan,_Part_II.79.1?lang=he
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
ב. גפנר אמר:
וידוע מה שהעירו המדקדקים, שיש לומר 'חיים ארוכים' בכ"ף רפויה, כי הכוונה על חיים בריאים ולא אריכות ימים [לא יודע למה כך הם החליטו, אולי יש לזה מקור וטעם].
עי' בקובץ המצורף ש"חיים ארוכים" בכ"ף רפויה משמעותו אריכות ימים, ודלא כהמדקדקים הנ"ל:
הצג קובץ מצורף על הגיית 'חיים ארוכים'_ כ_ף רפה או דגושה בתפילת רב _ יעקב לוינגר.PDF
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
'יום ארוך' – יום שאין לו תִּכְלָה; 'כולו ארוך' – שאף תְּחִלָּה אין לו.
לאמר, יום שאין לו תְּחִלָּה ואין לו תִּכְלָה. ('תורה אור' תולדות)
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ב. גפנר אמר:
העירו המדקדקים, שיש לומר 'חיים ארוכים' בכ"ף רפויה, כי הכוונה על חיים בריאים ולא אריכות ימים [לא יודע למה כך הם החליטו, אולי יש לזה מקור וטעם].
דברי המדקדקים הם המצאה הבאה ליישב את הנוסח המסורתי 'אֲרוּכִים', שלא ינגד את כללי הלשון. המצאה ולא המלצה.​
 

בית גנזי

משתמש ותיק
בפחד יצחק (יוכ"פ מאמר כא, ה): "הנה אנחנו מעמידים שני ערכים, בעלי היפך קטבי, ואומרים: עולם עובר, ועולם קיים. העולם העובר שייך למציאות שהזמניות שולטת בו, ואילו העולם הקיים שייך למציאות שהנצחיות שולטת בו. אולם שגרת המחשבה המצויה תופסת גם את הנצחיות באספקלריא של זמן, אלא שהזמן הוא בלתי מוגבל. אבל זו היא שטחיות גסה שאין בה אלא שיבושה. והלא חכמים קוראים לעולם הנצח יום שכולו ארוך. כלומר, גם בתחלתו הוא ארוך. הרי לנו שאין הנצח מציאות של זמן שאין לו קצבה. אלא שהנצח הוא מציאות מופקעת לחלוטין ממהות של זמן. ובכל הבריאה כולה אין למצוא אפילו נקודה אחת שיש לה יחס כל שהוא למציאות המופקעת ממהות של זמן. המקום היחיד שנמצא שם תחושת מציאות אחרת המופקעת ממציאות שלנו המתקיימת בשלטונה של ממשלת הזמן, הוא נשמתו של אדם, אשר בעצמיות מהותה, אצולה היא מאותה המציאות האחרת, המופקעת ממהות הזמניות. ועיין היטב פחד יצחק לפסח מאמר א' בביאור מדת הזריזות".‏
 

אור זורח

משתמש ותיק
קפלן אמר:
מה משמעות ביטוי זה. "יום שכולו ארוך". במה הוא ארוך?

הסבר פשוט על פי משל מהחיים ונראה לי אמיתי : ראובן אומר לשמעון תשמע זה לא נגמר... אני לא רואה שזה ייגמר פעם... אני לא רואה לזה סוף...
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
משפט זה לוקח מגמרא דקידושין לט, ב וחולין קמב, א: והארכת ימים לעולם שכולו ארוך.
ועיין עירובין סה, א: השתא אתו יומי דאריכי וקטיני.
עיין באחרונים שהאריכו למעניתם בביאור אלו הגמרות.
 

ובכן

משתמש ותיק
ב. גפנר אמר:
'ארוך' זה גם מלשון רפואה ובריאות.
אם בדרך זו
'ארוך' הוא גם מלשון תיקון. ב"מ פה: וברש"י שם. ומעתה: יום שכולו ארוך - שכולו מתוקן.
 
 
חלק עליון תַחתִית