כל המציאות של זמן שנחלק לג' חלקים שהם עבר הווה ועתיד. היא מציאות שתלויה בצמצום של מקום,חומר,וגשמיות.
כי בשכלינו אנו לא אפשרי לבשל סיר בשר ב5 דקות, וזה משום שזה דורש את הזמן.
הזמן כולא אותנו הרבה בתוך משבצת של צמצום ומחויבויות שונות ומשתלט על מחשבתנו (עבר)תכונותינו, (הווה) רצונותינו ותקוותינו (בעתיד).
אולם בעולם הבא/ לעת''ל יהיה יום שכולו ארוך. בו לא יהיה ההפסק וההפרש בין המצב הנוכחי בו אתה נמצא לבין המקום בו תהיה מונח עוד כדקה.
כי אתה כבר שם.
אין זמן. חלף. עבר. פרח. התקצר הזמן.
במציאות חיינו- "לכל זמן ועת לכל חפץ"-ואם עכשיו איני חש בטוב-במצב רוחי וכדו', אני שם-זהו מקומי.
יש לי בעיה של פרנסה-אני עכשיו במצוקה.
וכו' וכו'.
אולם מעל הזמן-הפיתרון הוא כבר כאן.
כבר נושעת.
אין לך מצוקה כלכלית.
אתה כבר בריא בנפשך וברוחך.
כי אין מרחק.
זה מאוד קשור לדברי הרמב''ם "שבידיעת עצמו מתקיימת ידיעת הנבראים כולם"
-היינו כוחו יתברך שאין לו גבול של צמצום כלל ויכול לשנות כל הטבעים כל רגע ורגע.
וממילא אין שום חוקיות של תהליכים-הישועה כבר פה. והחולה כבר בריא.
וזה הכוונה יום שכולו ארוך.-כי אנחנו רגילים למציאות בה יום מורכב מ2 חלקים: יום ולילה.
ואין לנו בדעת אפשרות בה הכל חי כל רגע. לא צריך להתחיל יום חדש בשביל לראות כיוון חיובי.
כי עכשיו אנחנו כבר ביום החדש-כי הכל חדש-כי יש רצף שלא מאפשר לאירועים שלילים/חיוביים-לקטוע ולשבש את מהלכי חיינו.
אבל אם יש דעת גדולה (שזה הגילוי שמאיר בעוה''ב/לעת"ל) אפשר להשכיל ולהכניס את הדעת הזאת למוחינו-יש יום בו אין גבולות והוא לא תלוי בשום מציאות של זמן.
ללא גבול כלל.
נ.ב. זאת נקודה עמוקה שלא מרחיבים לדבר עליה בכלל.
אולם בכתבי ברסלב יש ממנה קצת דברים נפלאים.
המעוניין יעיין ב:
תורה ס''א ח''ב https://www.sefaria.org.il/Likutei_Moharan%2C_Part_II.61.1.1?lang=he&with=all&lang2=he
ליקוטי הלכות מילה ד'https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94#%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%93
תורה ע''ט ח''ב .
https://www.sefaria.org.il/Likutei_Moharan,_Part_II.79.1?lang=he