מעלת יום כ' סיון

נתן10

משתמש רגיל
מי יכול לעלות חומר על יום גדול זה ?

יש סליחות ליום זה שם מופיע בסליחה שחיבר הלל מה שקרה ביום זה
כמוכ ידועים דברי ה"אוהב ישראל" שיום זה מרמז כנגד יום הכיפורים ונרמז בפסוק כי יד על כס = ר"ת כ' סיון וההמשך י' יום ה' הכיפורים
 

סלע

משתמש ותיק
בדקת בלוח בינה לעיתים. אם לא רצוי מאד. הוא מרחיב בסוג דברים אלו הרבה.
 

נתן10

משתמש רגיל
פותח הנושא
נפלא ביותר ר' סלע
האתר הראשון סגור בנתיב
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ר' @נתן10 אני מעתיק לך מה שציין ר' @סלע

כ' סיון הוא יום שנקבע ליום הספד ותענית ולאמירת סליחות לכמה מקהילות פולין וליטא, זכר לגזירות ת"ח ת"ט שהחלו ביום זה. תענית כ' סיוון תחילתו בתקנת הראשונים בשנת ד'תתקל"א והוא יום שנכפלו בו הצרות. בדורות האחרונים נקבע ליום אבל לחורבן יהודית הונגריה, על יום זה נאמר: וגדול יהיה הצום הזה מצום גדליה בן אחיקם כי יום כפורים הוא[1]

תוכן עניינים
1 כ' סיון
2 חורבן יהדות הונגריה
3 סליחות לכ' סיוון
4 עיין בספר
5 הערות שוליים
כ' סיון
כ' סיון הוא יום שנקבע לתענית ולאמירת סליחות אצל כמה מקהילות פולין וליטא. קביעתו הראשונה מיוחסת לרבינו תם לזכר גזירת עלילת הדם לשנת ד'תתקל"א באותו היום הועלו על המוקד שלושים ואחד מיהודי העיר בלואה שבצרפת, לאחר שהואשמו בהריגתו של נער נוצרי. ברבות הימים חזר ונתקן יום זה בפולין כיום תענית ואמירת סליחות לזכר גזירות ת"ח ת"ט שביום זה החלו גזירות ת"ח ות"ט בק"ק נעמרוב בהנהגת הרשע חמיל.

הש"ך כותב בקונטרס הנקרא "מגילת עיפה" (נדפס בתוך כמה מהדורות של ספר "שבט יהודה") שקבע את היום כתענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט לו ולבניו ובני בניו "על כן קבעתי לעצמי ולדורותי לבנים ולבני בנים, יום צום ותענית ואבל ומספד וקינים, ביום כ' לחדש סיון שבו נתנה תורה היקרה מפנינים,ועתה קרעוה פרעוה גוים רבים המונים המונים, יען כי יום זה הוא תחילה לגזירות ומכאובות וחלאים רעים ונאמנים, וגם כי בו הוכפלו הצרות וקלקולים, כי גם גזרות תתקלא היתה ביום ההוא ובאותן הזמנים, וגם כי יום זה לא יארע בשבת קדש בשום פנים, על פי הקביעות והלוחות אשר בידינו מתוקנים, וחברתי אלו סליחות והקינות בבכי ותחנונים, לאומרים ביום זה בכל שנה ושנה עידן ועידנים" וגם שהוא חיבר סליחות לאומרם ביום זה.

בשנת ת"י נתקנה היום ליום תענית בקרב אסיפת רבני ועד ארבע ארצות. [2], וכמו שכתב ר' מאיר בן ר' שמואל איש שעברשין בספרו צוק העיתים "ואז בשנת ת"י אחרי העצרת, נתאספו ונתיעצו פליטה הנשארת וכו', ואז נתאספו ראשי המדינות, כדי להסיר המכשולות והעונות, והתקינו כמה וכמה תקנות, וקבעו צום בעשרים לסיון, יום הריגת נעמרוב, על ידי היון, לגזרת תתלק"א הוא מכון ולהרבות בו סליחות ותחנונים, ולהרבות צדקה ולפדות בפדיונים".

כיום על אף שאמנם נדפסות הסליחות בהרבה סידורים, אך לא השתמר מנהג אמירת הסליחות רק במספר חצרות חסידיות, בהן חסידות בעלז וחסידות סקווירא‏, כמו כן הגר"נ קרליץ שליט"א ועוד הרבה רבנים ואדמורי"ם מורים לשואליהם שלא ראוי לערוך חופה ביום זה. ‏‏


עיקר ויסוד תענית כגון זה של כ׳ סיון שהיה עת צרה ליעקב גזירות גדולות בשנת ת״ח ות״ט לאלף הששי בשפך דמן של אומה הישראלית ושפם דמם כמים סביביו צריו, והגדולים אשר היו בארץ בדור ההוא גזרו על זה תענית וקבעו בכיה לדורות יום אחד בשנה, ושורש התענית על ענין זה מפורש בתורתינו הקדושה פ׳ שמיני במיתת נדב ואביהוא כתיב: ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה׳, הרי לפניך מפורש יוצא מזה שעל מיתת הצדיקים חיוב מוטל על כל איש מישראל לקונן ולבכות ולהצטער

עיקר התענית של כ' בסיון לתת אל לבו כמעט בכל רגע על הריגת הצדיקים והחסידים ועל הכלל האומה הישראלית הקדושה, שנהרגו במיתות אכזריות משונות ונשפך דמם באותו הזמן, ולקונן ולהצטער בלבו על הריגת בניו של מקום ברוך הוא וברוך שמו, ובודאי היה מזה להבורא יתברך שמו צער גדול כביכול, ואם נשארו בחיים היו לומדים תורתו הקדושה, ועושים מצותיו הקדושים כל ימיהם אשר הם חיים על האדמה, והיה מגיע ליתברך שמו ויתעלה נחת רוח גדול מזה. ואין שכחה לפניו יתברך שמו צער זה של הריגת בניו הנחמדים. גם על הצער ויסורי גופים שנהרגו אז מעם קדוש הישראלי הנקראים בנים למקום. שנעשו בהם שפטים ויסורים קשים ומרים בעת הריגתם. יש לנו להתבונן ולגונן ולהצטער על זה הרבה מאוד, וכוונה זו לא תעדר מהאדם כל יום התענית. ובודאי תחשב לו לעבודה גדולה ועצומה מאוד להבורא ית"ש ויתעלה.

— יסוד ושורש העבודה שער תשיעי פי״א
חורבן יהדות הונגריה
רבני הונגריה תיקנו את יום כ' בסיוון ליום אבל. כוון שביום זה נהגו יהודי פולין מקדמא דנא להתענות לזכר פורענויות קשות שפקדו את יהודי פולין באותו היום. הוא לא נקבע יום זה מראשיתו כאבל על חורבן בית המקדש, אלא דווקא על פורענויות שפקדו את יהודי פולין, ובתאריך זה אף היו השילוחים מהונגריה לאושוויץ וההשמדה עצמה בשיאם. בסליחות ליום כ' סיון, שנדפסו בבודפשט בשנת תש"ו, פורט הקשר בין יום האבל החדש לזכר יהודי המדינה לבין היום הוותיק: "סליחות ליום כ' סיון שנקבעו על ההריגות דשנת ת"ח במדינת פולין מגאונים וקדושים זי"ע, ועתה נתחדש אורם באיזה שינויים למדינת הונגריא. נערכו ונדפסו בהסכמת הרבנים הגאונים שליט"א ע"י הלשכה המרכזית לקהילות היראים דמדינתנו על הריגת אחבנ"י בני מדינתנו משנת תש"א והלאה ובפרט בשנת תש"ד תש"ה הי"ד ועל הריסת בתי כנסיות ובתי מדרשות וכליון ספרי תורה ושאר ספרים קדושים." [3]

סליחות לכ' סיוון
הרבה מגדולי ישראל תיקנו סליחות לכ' סיון, וביניהם הש"ך שחיבר חמש סליחות לאומרם בו ביום. הסליחות המודפסות בסידורים, הם בעיקר ליקוט מסליחות של קדמונים שלא נאמרו דוקא לאותו יום, פרט לסליחה אחד שנאמרה על גזירת תתקל"א, וכן סליחה האחרונה א-ל מלא רחמים, שנתייסד לזכר הרב המאור הגדול ר' יחיאל מיכל אב"ד נעמרוב, שנהרג על קידוש השם בכ' סיון שנת ת"ח.

התוס' יו"ט חיבר את הסליחה "אלה אזכרה" בדומה לסליחה על עשרה הרוגי מלכות הנאמרות בקהילות אשכנז ביום הכיפורים:

אלה אזכרה בדמעות שליש, צעקה מרה גדולה.
אבוי, אוי, אללי, בזכרי שנתיים, לא היו כהנה לרע מיום שגלינו בגולה.
תיו חית זאת, שנה גן ה' חשבנוה איש איש לנחלתו יהא עולה.
תיו טית אחת היא שנה דמי נשפך לא זו אף זו רעה חולה.
הלא כי אין אלקים בקרבי מצאוני אלה הרעות.
על אלה אני בוכיה ועיני זולגות דמעות.
לא ימנו לרב כמה מאות אלף ממותי חרב, רעב, דבר ושאר מחלות
ראה ה' והביטה ועשה עמנו אות לטובה.
רבינו אפרים ברבי יעקב מבונא שתיעד את הצרות שעברו על היהודים בשנת תתקל"א, חיבר קינה "למי אוי למי אבוי":

אוי לנו כי שודדנו והיתה לשרפה
הנאוה והמענגה קהלת בלויש היפה
הנועדה יחד לתורה ולתעודה לעדפה
איך הבערה לחלק יצאת ולטרפה
שמו צרים עלילות דברים בעקיפה
אתם המתם גוי בנהר להשטיפה
והביאום בסוגר ובחחים בהם להסגפה
וענום והכום דתם ויראתם להחליפה
ועמדו בניסיון במסה ובתבערה ויקדה
וזאת תורת העולה היא העולה על מוקדה.
 

נפתולי

משתמש ותיק
דברים נוראים על קדושת יום כ' סיון מהרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא. מובא בסוף הספר בדף האחרון:
גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כ"א אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יוה"כ אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יוה"כ כראוי ונכון וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). ר"ת כ' סיון. י"ה ר"ת יום הכפורים:
 
A

Anonymous

Guest
נפתולי אמר:
דברים נוראים על קדושת יום כ' סיון מהרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא. מובא בסוף הספר בדף האחרון:
גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כ"א אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יוה"כ אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יוה"כ כראוי ונכון וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). ר"ת כ' סיון. י"ה ר"ת יום הכפורים:

תודה על הציטוט המלא מדבה"ק.
עקרי הדברים הובאו כבר בהודעה הראשונה כאן.
 

נתן10

משתמש רגיל
פותח הנושא
האם יש מקור לזה שרבינו תם נפטר מרוב עגמת נפש שנעקדו עקה"ש 31 בעלי תוס' וכמה ימים אחר כך נפטר
 

זרייר-קטן

משתמש רגיל
נתן10 אמר:
האם יש מקור לזה שרבינו תם נפטר מרוב עגמת נפש שנעקדו עקה"ש 31 בעלי תוס' וכמה ימים אחר כך נפטר
יש לשים לב שעיקר יום כ' בניסן י''א שר''ת!!! הוא זה שתיקן אותו בגלל מה שקרה בד' תתקל''א וזה היה שנה אחרונה של חייו אז ייתכן ששייכו את זה לזה כי באותה ששנה נפטר אך יש להעיר כי נהרגו שם יהודים כללית לא ראיתי ציון שהם היו מבעלי התוספות
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בתאריך פטרתו של רבינו תם מצאתי שני גירסאות.
ספר היוחסין כתב בשנת תתק"ל.
ובספר סדר הדורות כתב בשנת תתקל"א.
הגירסא של ספר הדורות עולה בקנה אחד אם העדויות שר"ת היה חי בזמן מאורעות עלילת הדם והוצאו להורג ארבעים יהודים, שאירעה בשנת תתקל"א. ואילו לד' ס' היוחסין צ"ב.

כתב בספר סדר הדורות - חלק ימות עולם - האלף החמישי - ד' אלפים תתק"ל בזה"ל-
כתב (היוחסין בדורות הגאונים), נפטר בעיר רימינו, קרוב לטריווש כמו ג' פרסאות, שנת תתק"ל ואני מצאתי כתוב תתקל"א, ד' תמוז עד כאן.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
היו שנהגו שלא לעשות ביום זה נישואים, וזה בגלל שהוא כמו יום תענית וסליחות עקב צרות שארעו בו ואולי חששו שלאו סימנא מילתא
אבל זה כיובל שנים ויותר פה בא"י שלא חוששים לזה.

זה שזה כיום הכיפורים וכו' לא שמענו.
 

סופר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
היו שנהגו שלא לעשות ביום זה נישואים, וזה בגלל שהוא כמו יום תענית וסליחות עקב צרות שארעו בו ואולי חששו שלאו סימנא מילתא
אבל זה כיובל שנים ויותר פה בא"י שלא חוששים לזה.
ועדיין יש קהילות שנהגו לא לערוך בו נישואין, גם כאן באר"י.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סלע אמר:
אילו קהילות?
מתוך הדברות שציטטו.
היום, כ' סיוון, היה במשך מאות שנים יום תענית ברחבי קהילות אשכנז. התענית תוקנה לראשונה לפני כתשע מאות שנים - ותוקנה שוב לאחר גזירות ת"ח ות"ט
מקורו של הצום בעלילת דם שהתרחשה בצרפת בשנת 1171. יהודי היה עד למעשהו של גוי שהטביע בנהר ילד קטן – והגוי, מחשש שהיהודי ילשין עליו, הלך וטען בפני הרשויות שראה יהודים רוצחים ילד. בספרו 'עמק הבכא' כותב רבי יוסף הכהן כי כל הקהילה היהודית בעיר – 31 נפש – הועלתה על המוקד. בפני היהודים הללו הועמדה האפשרות להתנצר ולהינצל, אבל הם כולם סרבו ונשרפו למוות תוך שהם שרים את תפילת 'עלינו לשבח'. לזכרם של אותם קדושים שנספו בכ' סיוון, תיקן רבנו תם, גדול חכמי צרפת דאז, תענית לדורות. רבנו תם כתב על תיקון התענית הזו: 'גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה, כי יום כיפורים הוא'.
על אף שהצום התקבל על ידי כל קהילות ישראל באנגליה, צרפת, וחבל הריין, עם השנים השתכח ברוב המקומות. אלא שאז שבה והתרחשה טרגדיה קשה בתקופת סיוון: 'גזירות ת"ח ות"ט', הכינוי שניתן לפרעות שנעשו ביהודים בשנים 1648-1649. במהלך פרעות אלה, הקוזקים האוקראינים התקוממו כנגד ממלכת פולין הפיאודלית, וכחלק מההתקוממות טבחו ביהודים, שנתפסו בעיניהם כנציגי המשטר. החורבן שסבלה יהדות פולין היה נורא: למעלה ממאה אלף יהודים מתו במיתות משונות שונות, וכשליש מהקהילות היהודיות בפולין ובאוקראינה נחרבו. טבח זה נחשב לטרגדיה הלאומית הגדולה ביותר מאז מרד בר כוכבא.
בשנת 1950, עם שכוח מרד הקוזקים, התכנס 'וועד ארבע הארצות', הוועד העליון של יהודי פולין בו כיהנו גדולי הדור ופרנסי הקהילות. הוועד חזר ותיקן את יום כ' בסיוון כיום תענית בכל רחבי פולין, וכתב כי תענית ציבור זה תהיה: "ביום עשרים בחודש סיוון לדורות, בו ביום שנעשו הריגות נמירוב כידוע לכל, שהייתה קהילה ראשונה שמסרו עצמן להריגה על קדושת השם זכותם יעמוד לנו, והשם ינקום דמם". התקנה המחייבת שהתקבלה חלה על קהילות פולין בלבד, אבל קהילות רבות אחרות באירופה קיבלו עליהן לשמור אף הן תענית זו.

צרות אחרונות משכיחות את הראשונות, ואחרי השואה השתכחה תענית זאת. אולם מעניין לספר כי בחסידות בעלזא, למשל, התקין האדמו"ר לפני שנים אחדות לומר סליחות ביום כ' בסיוון, ואילו לפני כשלוש שנים התפרסם פסק של הרב ניסים קרליץ לפיו עדיף שלא לקיים חופה בתאריך זה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אבל גם לפני דבריו של הגרנ"ק שליט"א וגם אחריהם, עושים נישואים בחוגי היראים בכ' סיון זה עשרות שנים (מה שאני יודע), והנישואין עולים יפה בנים ובני בנים ודור ריבעים כ"י. ומאן דלא קפיד לא קפד'י בהדיה.
אין ספק שישנם קהילות שלא עושים נישואין ביום זה, כמו שאין ספק שיש קהילות שלא נישאים אחרי פגימת הלבנה.. ויש כאלה שקשה להם למצא תאריך להנשא בו...

אגב, בקשר לנישואים ביום אור לח' תמוז אולי מישהו יפתח אשכול. רק אנא לא פה.. כי זה אשכול אחר
ואולי מישהו יפתח אשכול על זמנים שלא נישאים בהם במשך השנה לחוגים שונים. ומטעמים שונים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מסתבר שחסידות בעלזא שאומרים באותו היום סליחות, נמנעו גם להנשא בו. אולי אחד מחו"ר הפורום יאיר עינינו איך נוהגים בבעלזא בקשר לנישואין בכ' בסיון.
 

נתן10

משתמש רגיל
פותח הנושא
כתב המג”א ‘נהגו בכל מלכות פולין להתענות ביום כ’ סיון על הצרות שהיו בכלל ישראל בישי. כזה היום שבו נכפלו צרות’, בשנת תתקל”א בזמן ר”ת נהרגו בזה היום קהילה שלימה בצרפת, ור”ת לא יכל לסבול צער הגזירה ונסתלק ב’ שבועות אח”כ. וזה היה מסע הצלב השלי מסע הצלב הראשון היה בזמן רש”י בשנת תתנ”ו, ובמשך השנים נהרגו ונשרפו ונטבחו רבים רבים מבני עמנו. ובסליחות דכ’ סיון מדובר בעיקר מהגזירה של שנת תתקל”א. ורבינו תם בשעתו כתב מכתבים לכל הכלל להתענות ביום כ’ סיון.
וכן לאחר כמה מאות שנים בשנת ת”ח ות”ט נהרגו כמה מאות אלפי ישראל על קידוש השם. ובזה היום כ’ סיון טבחו את העיר נעמרוב הגדולה. ואז בזמן הש”ך
חזר לתקן את התענית של כ’ סיון יחד עם ועד ארבע הארצות כמו שהארכנו בשנים קודמות.

שורות אלו הועתקו משיעורו הנפלא של הרב מנשה רייזמן כ' סיון תשע"ה
 

נתן10

משתמש רגיל
פותח הנושא
ובשיעורו בשנת תשע"ז כתב דברים מבהילים ואלו הן :
אי’ בספר ‘יון מצולה’ לרבי נתן נטע הנובר שהיה בזמן הגזרות דכ’ סיון וכתב מעשים נוראים שהיו באלו השנים. כנודע שכל הרוגי ת”ח ת”ט דינם כקדושים הי”ד, שהרי הציעו להם שאם ימירו דתם ישארו בחיים, וקדשו ה’ במסירות נפש.
וכתב שם שבעיר האניע בליטא, צוה הרשע שיפרידו בין האנשים ובין הנשים, שאם ייהרגו האנשים תחילה אולי נשים דעתן קלות להתפתות, שלא יחזקו אותם האנשים. ורבי משה הי”ד רב העיר, יצא מהגדר והלך למקום אסיפת הנשים וקרא להם בקול גדול שיתחזקו מאד לייחד שם ה’ הגדול והנורא, וימסרו נפשן על קידוש השם, ותיכף לאחר מכן צעקו כולם שמע ישראל ואהבת את ה’ אלקיך.
הגאון הזה התחנן אל נפשו וביקש מאלקינו וגם מהרשעים לראות במיתת אשתו ובניו, ושיהרג הוא באחרונה, למען יראה שכולם הם קדושי ה’ ואין פרץ ואין יוצא חוץ. לא אמר ‘אל אראה ברעתי’, אלא ביקש והתפלל שיראה במיתת אשתו ובניו. מבהיל על הרעיון. הי”ד.
 

סופר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מסתבר שחסידות בעלזא שאומרים באותו היום סליחות, נמנעו גם להנשא בו. אולי אחד מחו"ר הפורום יאיר עינינו איך נוהגים בבעלזא בקשר לנישואין בכ' בסיון.
כך מובא בטעמי המנהגים בשם הרה"ק מבעלז זי"ע. וכן מנהג גור.
הצג קובץ מצורף טעמי המנהגים.pdf
 

נתן10

משתמש רגיל
פותח הנושא
זכור שיש רמז מהאור פני משה הרה"ק ר' משה מפשווארסק בפסוק ידע תדע כי גר וגו' שראה בחזיון הלילה רמז על כל הצומות
מי זוכר מדוייק ?
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
בחסידות בעלזא, למשל, התקין האדמו"ר לפני שנים אחדות לומר סליחות ביום כ' בסיוון

רק לפני שנים אחדות? בפאפא אומרים סליחות ואין עושים נישואין, לכאורה ע"פ מנהג בעלזא העתיק.
 

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
כתב בספר 'אוהב ישראל' (בליקוטים חדשים לפרשת מטות):
"גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כי אם אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יום הכיפורים אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יום הכיפורים כראוי ונכון וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). ר"ת כ' סיון. י"ה ראשי תיבות יום הכפורים".

והאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג בספרו שפע חיים על התורה פרשת נשא (ע"מ ו') ביאר הדברים וזה לשונו:
"ואיתא בספה"ק שביום כ' סיון מתחילים ההכנות לימים הנוראים, ורמזו לה בקרא (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כ"ס י"ה נוטריקון כ' סיון יום הכיפורים. ונראה בביאור הדברים על פי מה דאיתא בספרים הקדושים שבשנות ת"ח ות"ט אחרי הגזירות האיומות שהיו אז עשו חכמי הדור שאלת חלום לדעת על מה הגיע עליהם ככה, והשיבו להם מן השמים שזה בעון שביזו בתי מדרשות על ידי שעסקו בהם בשיחה בטילה וליצנות, ומוסבר לפי דברינו כי מרבה דברים מרבה חטא, ונמשכו בדיבוריהם לדבר לשה"ר ושקר וכדו' ומזה ניתן כה לטומאה לבצע את זממם וכנ"ל, וקבעו על זה תענית ביום כ' סיון ולא התענית עיקר אלא התשובה ומעש"ט לקבל על עצמו שלא לחטוא עוד בדיבורי הפה, ולא יריבו עוד על שנתנו לפלוני עלייה או קפה יותר מכובדת וכדו', וזה הכנה ליוה"כ דרק אם שב בכ' סיון על עבירות שבינו לחבירו יכפר עליו יוה"כ וכנ"ל דאין יוה"כ מכפר כלל עד שירצה את חבירו, ויש לפרש בהמשך לשון הכתוב כי יד על כ"ס י"ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, היינו שביום כ' סיון יקבל על עצמו שלא לתת חרב ביד שונאינו להרוג נפשות מישראל ח"ו ויידע בנפשו כי מלחמה לה' בעמלק ואשר על כן עליו להיזהר שלא למסור לעמלק וסט"א את הפה דקדושה ובזה יעשה הכנה דרבה לקראת יום הכיפורים, ובעוה"ר עלתה לנו בימינו מה שלא היה מימות עולם שבמשך דור אחד יבאו כ"כ צרות ויישפך כ"כ דם ישראל כנהרי מים, ואנשים הללו ראו ולא לקחו מוסר וממשיכים בדרכם הרעה והשכינה הקדושה עומדת לפני כיסא הכבוד וקורעת בגדיה ובוכה רחל מבכה על בניה, הכלה אתה עושה בבת יעקב על מה תכו כאשר עוד תוסיפו סרה כי כל ראש מי שראוי להיות ראש -לחלי וכל -לבב הוא דוי מכף רגל ועד ראש אין בו מתום וגו' (ישעי' א ה-ו ) וגלוי וידוע בשמים שכל זה אינו אלא מחמת חסרון ידיעה ועם הארצות ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם.

וחובה היא על כל אשר בשם ישראל יכונה, ללמוד ספר ארחות חיים ושערי תשובה לרבינו יונה, וכן לקבוע שיעור בספר חפץ חיים ולחזור היטיב על כל דין והלכה, וזאת כדי להציל ממות נפשם שלא יפלו בטומאת ע"ז ג"ע ושפכ"ד, ומשעה שילד מבין פירוש המלות יתחילו ללמוד גם עמו, ואולי כשיהא שיעור קבוע על הלכות שמירת הלשון בתתי"ם ובבתי חינוך לבנות יתביישו ההורים מהם ויתחילו גם הם לשמור על מוצא פיהם ולהתרחק מחבורת אנשים שאינם נזהרים בזה, כדי שלא ישמעו דבר שאינו הגון וכל הבית ישתנה לטובה, או אז יווכחו לראות איך שהיו מסואבים בעון זה ונמשכו עי"ז לשאר עבירות וכאמור קהלת (ו' ז')כל עמל אדם לפיהו. עמל לשון עבירה ועדה"כ (במדבר כג כא) ולא ראה עמל בישראל ואמר שכל עבירות האדם שורשם היא עבירות פיהו ונאמר משלי (יח א) לתאוה יבקש נפרד, רצ"ל ע"י שרוצה להיות נפרד ואינו באחדות שולטים עליו כל התאוות וטומאות ובצעטיל קטן לרבה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ג"ב הרבה להזהיר על שמירת הדיבור ובפרע"ח איתא שקודם התפלה יקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך בי זה יסוד ועיקר גדול לכל המצוות." 

הביא דבריהם הגרי"ח אוהב ציון שליט"א ייש"כ
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
תענית ביום כ' בסיון
יש נוהגים להתענות ביום כ' בסיון (מגן אברהם סוף סימן תקפ).
הטעם: לפי שביום זה הושמדה קהילת נמירוב בימי גזירות ת"ח - ת"ט (מרד חמילניצקי שפרץ בד' בסיון ת"ח 1648), ומשם התפשט ההרס והחורבן על יהדות פולין, אוקריינה, וואלין, פודוליה וליטא (מחזור כלבו).
טעם נוסף: מפני עלילת דם שהעלילו על יהודי צרפת, וכל בני קהילת בלוא עלו על המוקד בשנת ד תתקל"א - 1171 (שם); ומכיון שיום כ' בסיון לעולם אינו חל בשבת לפי קביעות הלוח שבידינו, לכן קבעוהו ליום תענית (שע"ת סימן תקפ אות ט בשם הש"ך).
 
שאר לעמו אמר:
היו שנהגו שלא לעשות ביום זה נישואים, וזה בגלל שהוא כמו יום תענית וסליחות עקב צרות שארעו בו ואולי חששו שלאו סימנא מילתא
אבל זה כיובל שנים ויותר פה בא"י שלא חוששים לזה.

זה שזה כיום הכיפורים וכו' לא שמענו.

אציין שנישאתי בי''ט סיון וראש הישיבה שליט''א הקפיד מאוד שייערך לפני השקיעה על אף המאמץ הרב שהיה כרוך בכך, וחברים רבים שלי 'לא זכו לראות בחופתי' בגלל זה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מאן דקפיד קפדינן בהדיה. ומאן דלא קפיד לא קפדינן.
ומה שכתבתי הוא מידיעה. גם אצל מי שהיום הוא בעצמו מרביץ תורה, וגם הוא וגם ילדיו נשאו בתאריך זה.. וגם אצל אחרים.
והקב"ה מנהל את עולמו ועליך נגזר לטובה שתינשא יום אחד קודם..
 
חלק עליון תַחתִית