כ סיון

ענייני שבת חג ומועד, ושאר ענינים הבאים מזמן לזמן

פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 03 יוני 2018, 19:35

מי יכול לעלות חומר על יום גדול זה ?

יש סליחות ליום זה שם מופיע בסליחה שחיבר הלל מה שקרה ביום זה
כמוכ ידועים דברי ה"אוהב ישראל" שיום זה מרמז כנגד יום הכיפורים ונרמז בפסוק כי יד על כס = ר"ת כ' סיון וההמשך י' יום ה' הכיפורים

ערכים:


סלע
משתמש ותיק
הודעות: 303
הצטרף: 28 מאי 2018, 17:55
נתן תודה: 362 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי סלע » 03 יוני 2018, 19:38

בדקת בלוח בינה לעיתים. אם לא רצוי מאד. הוא מרחיב בסוג דברים אלו הרבה.


פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 03 יוני 2018, 19:39

תודה


סלע
משתמש ותיק
הודעות: 303
הצטרף: 28 מאי 2018, 17:55
נתן תודה: 362 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי סלע » 03 יוני 2018, 19:40



פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 03 יוני 2018, 20:03

נפלא ביותר ר' סלע
האתר הראשון סגור בנתיב


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 03 יוני 2018, 20:06

ר' @נתן10 אני מעתיק לך מה שציין ר' @סלע

כ' סיון הוא יום שנקבע ליום הספד ותענית ולאמירת סליחות לכמה מקהילות פולין וליטא, זכר לגזירות ת"ח ת"ט שהחלו ביום זה. תענית כ' סיוון תחילתו בתקנת הראשונים בשנת ד'תתקל"א והוא יום שנכפלו בו הצרות. בדורות האחרונים נקבע ליום אבל לחורבן יהודית הונגריה, על יום זה נאמר: וגדול יהיה הצום הזה מצום גדליה בן אחיקם כי יום כפורים הוא[1]

תוכן עניינים
1 כ' סיון
2 חורבן יהדות הונגריה
3 סליחות לכ' סיוון
4 עיין בספר
5 הערות שוליים
כ' סיון
כ' סיון הוא יום שנקבע לתענית ולאמירת סליחות אצל כמה מקהילות פולין וליטא. קביעתו הראשונה מיוחסת לרבינו תם לזכר גזירת עלילת הדם לשנת ד'תתקל"א באותו היום הועלו על המוקד שלושים ואחד מיהודי העיר בלואה שבצרפת, לאחר שהואשמו בהריגתו של נער נוצרי. ברבות הימים חזר ונתקן יום זה בפולין כיום תענית ואמירת סליחות לזכר גזירות ת"ח ת"ט שביום זה החלו גזירות ת"ח ות"ט בק"ק נעמרוב בהנהגת הרשע חמיל.

הש"ך כותב בקונטרס הנקרא "מגילת עיפה" (נדפס בתוך כמה מהדורות של ספר "שבט יהודה") שקבע את היום כתענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט לו ולבניו ובני בניו "על כן קבעתי לעצמי ולדורותי לבנים ולבני בנים, יום צום ותענית ואבל ומספד וקינים, ביום כ' לחדש סיון שבו נתנה תורה היקרה מפנינים,ועתה קרעוה פרעוה גוים רבים המונים המונים, יען כי יום זה הוא תחילה לגזירות ומכאובות וחלאים רעים ונאמנים, וגם כי בו הוכפלו הצרות וקלקולים, כי גם גזרות תתקלא היתה ביום ההוא ובאותן הזמנים, וגם כי יום זה לא יארע בשבת קדש בשום פנים, על פי הקביעות והלוחות אשר בידינו מתוקנים, וחברתי אלו סליחות והקינות בבכי ותחנונים, לאומרים ביום זה בכל שנה ושנה עידן ועידנים" וגם שהוא חיבר סליחות לאומרם ביום זה.

בשנת ת"י נתקנה היום ליום תענית בקרב אסיפת רבני ועד ארבע ארצות. [2], וכמו שכתב ר' מאיר בן ר' שמואל איש שעברשין בספרו צוק העיתים "ואז בשנת ת"י אחרי העצרת, נתאספו ונתיעצו פליטה הנשארת וכו', ואז נתאספו ראשי המדינות, כדי להסיר המכשולות והעונות, והתקינו כמה וכמה תקנות, וקבעו צום בעשרים לסיון, יום הריגת נעמרוב, על ידי היון, לגזרת תתלק"א הוא מכון ולהרבות בו סליחות ותחנונים, ולהרבות צדקה ולפדות בפדיונים".

כיום על אף שאמנם נדפסות הסליחות בהרבה סידורים, אך לא השתמר מנהג אמירת הסליחות רק במספר חצרות חסידיות, בהן חסידות בעלז וחסידות סקווירא‏, כמו כן הגר"נ קרליץ שליט"א ועוד הרבה רבנים ואדמורי"ם מורים לשואליהם שלא ראוי לערוך חופה ביום זה. ‏‏


עיקר ויסוד תענית כגון זה של כ׳ סיון שהיה עת צרה ליעקב גזירות גדולות בשנת ת״ח ות״ט לאלף הששי בשפך דמן של אומה הישראלית ושפם דמם כמים סביביו צריו, והגדולים אשר היו בארץ בדור ההוא גזרו על זה תענית וקבעו בכיה לדורות יום אחד בשנה, ושורש התענית על ענין זה מפורש בתורתינו הקדושה פ׳ שמיני במיתת נדב ואביהוא כתיב: ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה׳, הרי לפניך מפורש יוצא מזה שעל מיתת הצדיקים חיוב מוטל על כל איש מישראל לקונן ולבכות ולהצטער

עיקר התענית של כ' בסיון לתת אל לבו כמעט בכל רגע על הריגת הצדיקים והחסידים ועל הכלל האומה הישראלית הקדושה, שנהרגו במיתות אכזריות משונות ונשפך דמם באותו הזמן, ולקונן ולהצטער בלבו על הריגת בניו של מקום ברוך הוא וברוך שמו, ובודאי היה מזה להבורא יתברך שמו צער גדול כביכול, ואם נשארו בחיים היו לומדים תורתו הקדושה, ועושים מצותיו הקדושים כל ימיהם אשר הם חיים על האדמה, והיה מגיע ליתברך שמו ויתעלה נחת רוח גדול מזה. ואין שכחה לפניו יתברך שמו צער זה של הריגת בניו הנחמדים. גם על הצער ויסורי גופים שנהרגו אז מעם קדוש הישראלי הנקראים בנים למקום. שנעשו בהם שפטים ויסורים קשים ומרים בעת הריגתם. יש לנו להתבונן ולגונן ולהצטער על זה הרבה מאוד, וכוונה זו לא תעדר מהאדם כל יום התענית. ובודאי תחשב לו לעבודה גדולה ועצומה מאוד להבורא ית"ש ויתעלה.

— יסוד ושורש העבודה שער תשיעי פי״א
חורבן יהדות הונגריה
רבני הונגריה תיקנו את יום כ' בסיוון ליום אבל. כוון שביום זה נהגו יהודי פולין מקדמא דנא להתענות לזכר פורענויות קשות שפקדו את יהודי פולין באותו היום. הוא לא נקבע יום זה מראשיתו כאבל על חורבן בית המקדש, אלא דווקא על פורענויות שפקדו את יהודי פולין, ובתאריך זה אף היו השילוחים מהונגריה לאושוויץ וההשמדה עצמה בשיאם. בסליחות ליום כ' סיון, שנדפסו בבודפשט בשנת תש"ו, פורט הקשר בין יום האבל החדש לזכר יהודי המדינה לבין היום הוותיק: "סליחות ליום כ' סיון שנקבעו על ההריגות דשנת ת"ח במדינת פולין מגאונים וקדושים זי"ע, ועתה נתחדש אורם באיזה שינויים למדינת הונגריא. נערכו ונדפסו בהסכמת הרבנים הגאונים שליט"א ע"י הלשכה המרכזית לקהילות היראים דמדינתנו על הריגת אחבנ"י בני מדינתנו משנת תש"א והלאה ובפרט בשנת תש"ד תש"ה הי"ד ועל הריסת בתי כנסיות ובתי מדרשות וכליון ספרי תורה ושאר ספרים קדושים." [3]

סליחות לכ' סיוון
הרבה מגדולי ישראל תיקנו סליחות לכ' סיון, וביניהם הש"ך שחיבר חמש סליחות לאומרם בו ביום. הסליחות המודפסות בסידורים, הם בעיקר ליקוט מסליחות של קדמונים שלא נאמרו דוקא לאותו יום, פרט לסליחה אחד שנאמרה על גזירת תתקל"א, וכן סליחה האחרונה א-ל מלא רחמים, שנתייסד לזכר הרב המאור הגדול ר' יחיאל מיכל אב"ד נעמרוב, שנהרג על קידוש השם בכ' סיון שנת ת"ח.

התוס' יו"ט חיבר את הסליחה "אלה אזכרה" בדומה לסליחה על עשרה הרוגי מלכות הנאמרות בקהילות אשכנז ביום הכיפורים:

אלה אזכרה בדמעות שליש, צעקה מרה גדולה.
אבוי, אוי, אללי, בזכרי שנתיים, לא היו כהנה לרע מיום שגלינו בגולה.
תיו חית זאת, שנה גן ה' חשבנוה איש איש לנחלתו יהא עולה.
תיו טית אחת היא שנה דמי נשפך לא זו אף זו רעה חולה.
הלא כי אין אלקים בקרבי מצאוני אלה הרעות.
על אלה אני בוכיה ועיני זולגות דמעות.
לא ימנו לרב כמה מאות אלף ממותי חרב, רעב, דבר ושאר מחלות
ראה ה' והביטה ועשה עמנו אות לטובה.
רבינו אפרים ברבי יעקב מבונא שתיעד את הצרות שעברו על היהודים בשנת תתקל"א, חיבר קינה "למי אוי למי אבוי":

אוי לנו כי שודדנו והיתה לשרפה
הנאוה והמענגה קהלת בלויש היפה
הנועדה יחד לתורה ולתעודה לעדפה
איך הבערה לחלק יצאת ולטרפה
שמו צרים עלילות דברים בעקיפה
אתם המתם גוי בנהר להשטיפה
והביאום בסוגר ובחחים בהם להסגפה
וענום והכום דתם ויראתם להחליפה
ועמדו בניסיון במסה ובתבערה ויקדה
וזאת תורת העולה היא העולה על מוקדה.


פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 04 יוני 2018, 08:59

יישר כחך


נפתולי
משתמש ותיק
הודעות: 216
הצטרף: 03 יולי 2017, 11:54
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נפתולי » 04 יוני 2018, 11:02

דברים נוראים על קדושת יום כ' סיון מהרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא. מובא בסוף הספר בדף האחרון:
גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כ"א אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יוה"כ אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יוה"כ כראוי ונכון וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). ר"ת כ' סיון. י"ה ר"ת יום הכפורים:


תלמיד ותיק
הודעות: 29
הצטרף: 05 דצמבר 2017, 20:26
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי תלמיד ותיק » 04 יוני 2018, 11:09

נפתולי כתב:דברים נוראים על קדושת יום כ' סיון מהרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא. מובא בסוף הספר בדף האחרון:
גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כ"א אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יוה"כ אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יוה"כ כראוי ונכון וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). ר"ת כ' סיון. י"ה ר"ת יום הכפורים:
תודה על הציטוט המלא מדבה"ק.
עקרי הדברים הובאו כבר בהודעה הראשונה כאן.


פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 04 יוני 2018, 11:17

האם יש מקור לזה שרבינו תם נפטר מרוב עגמת נפש שנעקדו עקה"ש 31 בעלי תוס' וכמה ימים אחר כך נפטר


זרייר-קטן
הודעות: 120
הצטרף: 12 מאי 2018, 23:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי זרייר-קטן » 04 יוני 2018, 12:26

נתן10 כתב:האם יש מקור לזה שרבינו תם נפטר מרוב עגמת נפש שנעקדו עקה"ש 31 בעלי תוס' וכמה ימים אחר כך נפטר
יש לשים לב שעיקר יום כ' בניסן י''א שר''ת!!! הוא זה שתיקן אותו בגלל מה שקרה בד' תתקל''א וזה היה שנה אחרונה של חייו אז ייתכן ששייכו את זה לזה כי באותה ששנה נפטר אך יש להעיר כי נהרגו שם יהודים כללית לא ראיתי ציון שהם היו מבעלי התוספות


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 04 יוני 2018, 12:42

בתאריך פטרתו של רבינו תם מצאתי שני גירסאות.
ספר היוחסין כתב בשנת תתק"ל.
ובספר סדר הדורות כתב בשנת תתקל"א.
הגירסא של ספר הדורות עולה בקנה אחד אם העדויות שר"ת היה חי בזמן מאורעות עלילת הדם והוצאו להורג ארבעים יהודים, שאירעה בשנת תתקל"א. ואילו לד' ס' היוחסין צ"ב.

כתב בספר סדר הדורות - חלק ימות עולם - האלף החמישי - ד' אלפים תתק"ל בזה"ל-
כתב (היוחסין בדורות הגאונים), נפטר בעיר רימינו, קרוב לטריווש כמו ג' פרסאות, שנת תתק"ל ואני מצאתי כתוב תתקל"א, ד' תמוז עד כאן.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי שאר לעמו » 04 יוני 2018, 13:20

היו שנהגו שלא לעשות ביום זה נישואים, וזה בגלל שהוא כמו יום תענית וסליחות עקב צרות שארעו בו ואולי חששו שלאו סימנא מילתא
אבל זה כיובל שנים ויותר פה בא"י שלא חוששים לזה.

זה שזה כיום הכיפורים וכו' לא שמענו.


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי סופר » 04 יוני 2018, 13:48

שאר לעמו כתב:היו שנהגו שלא לעשות ביום זה נישואים, וזה בגלל שהוא כמו יום תענית וסליחות עקב צרות שארעו בו ואולי חששו שלאו סימנא מילתא
אבל זה כיובל שנים ויותר פה בא"י שלא חוששים לזה.
ועדיין יש קהילות שנהגו לא לערוך בו נישואין, גם כאן באר"י.


סלע
משתמש ותיק
הודעות: 303
הצטרף: 28 מאי 2018, 17:55
נתן תודה: 362 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי סלע » 04 יוני 2018, 13:50

אילו קהילות?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 04 יוני 2018, 13:57

סלע כתב:אילו קהילות?
מתוך הדברות שציטטו.
היום, כ' סיוון, היה במשך מאות שנים יום תענית ברחבי קהילות אשכנז. התענית תוקנה לראשונה לפני כתשע מאות שנים - ותוקנה שוב לאחר גזירות ת"ח ות"ט
מקורו של הצום בעלילת דם שהתרחשה בצרפת בשנת 1171. יהודי היה עד למעשהו של גוי שהטביע בנהר ילד קטן – והגוי, מחשש שהיהודי ילשין עליו, הלך וטען בפני הרשויות שראה יהודים רוצחים ילד. בספרו 'עמק הבכא' כותב רבי יוסף הכהן כי כל הקהילה היהודית בעיר – 31 נפש – הועלתה על המוקד. בפני היהודים הללו הועמדה האפשרות להתנצר ולהינצל, אבל הם כולם סרבו ונשרפו למוות תוך שהם שרים את תפילת 'עלינו לשבח'. לזכרם של אותם קדושים שנספו בכ' סיוון, תיקן רבנו תם, גדול חכמי צרפת דאז, תענית לדורות. רבנו תם כתב על תיקון התענית הזו: 'גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה, כי יום כיפורים הוא'.
על אף שהצום התקבל על ידי כל קהילות ישראל באנגליה, צרפת, וחבל הריין, עם השנים השתכח ברוב המקומות. אלא שאז שבה והתרחשה טרגדיה קשה בתקופת סיוון: 'גזירות ת"ח ות"ט', הכינוי שניתן לפרעות שנעשו ביהודים בשנים 1648-1649. במהלך פרעות אלה, הקוזקים האוקראינים התקוממו כנגד ממלכת פולין הפיאודלית, וכחלק מההתקוממות טבחו ביהודים, שנתפסו בעיניהם כנציגי המשטר. החורבן שסבלה יהדות פולין היה נורא: למעלה ממאה אלף יהודים מתו במיתות משונות שונות, וכשליש מהקהילות היהודיות בפולין ובאוקראינה נחרבו. טבח זה נחשב לטרגדיה הלאומית הגדולה ביותר מאז מרד בר כוכבא.
בשנת 1950, עם שכוח מרד הקוזקים, התכנס 'וועד ארבע הארצות', הוועד העליון של יהודי פולין בו כיהנו גדולי הדור ופרנסי הקהילות. הוועד חזר ותיקן את יום כ' בסיוון כיום תענית בכל רחבי פולין, וכתב כי תענית ציבור זה תהיה: "ביום עשרים בחודש סיוון לדורות, בו ביום שנעשו הריגות נמירוב כידוע לכל, שהייתה קהילה ראשונה שמסרו עצמן להריגה על קדושת השם זכותם יעמוד לנו, והשם ינקום דמם". התקנה המחייבת שהתקבלה חלה על קהילות פולין בלבד, אבל קהילות רבות אחרות באירופה קיבלו עליהן לשמור אף הן תענית זו.

צרות אחרונות משכיחות את הראשונות, ואחרי השואה השתכחה תענית זאת. אולם מעניין לספר כי בחסידות בעלזא, למשל, התקין האדמו"ר לפני שנים אחדות לומר סליחות ביום כ' בסיוון, ואילו לפני כשלוש שנים התפרסם פסק של הרב ניסים קרליץ לפיו עדיף שלא לקיים חופה בתאריך זה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1872
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 284 פעמים
קיבל תודה: 538 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי שאר לעמו » 04 יוני 2018, 14:21

אבל גם לפני דבריו של הגרנ"ק שליט"א וגם אחריהם, עושים נישואים בחוגי היראים בכ' סיון זה עשרות שנים (מה שאני יודע), והנישואין עולים יפה בנים ובני בנים ודור ריבעים כ"י. ומאן דלא קפיד לא קפד'י בהדיה.
אין ספק שישנם קהילות שלא עושים נישואין ביום זה, כמו שאין ספק שיש קהילות שלא נישאים אחרי פגימת הלבנה.. ויש כאלה שקשה להם למצא תאריך להנשא בו...

אגב, בקשר לנישואים ביום אור לח' תמוז אולי מישהו יפתח אשכול. רק אנא לא פה.. כי זה אשכול אחר
ואולי מישהו יפתח אשכול על זמנים שלא נישאים בהם במשך השנה לחוגים שונים. ומטעמים שונים.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 04 יוני 2018, 14:25

מסתבר שחסידות בעלזא שאומרים באותו היום סליחות, נמנעו גם להנשא בו. אולי אחד מחו"ר הפורום יאיר עינינו איך נוהגים בבעלזא בקשר לנישואין בכ' בסיון.


פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 04 יוני 2018, 19:01

כתב המג”א ‘נהגו בכל מלכות פולין להתענות ביום כ’ סיון על הצרות שהיו בכלל ישראל בישי. כזה היום שבו נכפלו צרות’, בשנת תתקל”א בזמן ר”ת נהרגו בזה היום קהילה שלימה בצרפת, ור”ת לא יכל לסבול צער הגזירה ונסתלק ב’ שבועות אח”כ. וזה היה מסע הצלב השלי מסע הצלב הראשון היה בזמן רש”י בשנת תתנ”ו, ובמשך השנים נהרגו ונשרפו ונטבחו רבים רבים מבני עמנו. ובסליחות דכ’ סיון מדובר בעיקר מהגזירה של שנת תתקל”א. ורבינו תם בשעתו כתב מכתבים לכל הכלל להתענות ביום כ’ סיון.
וכן לאחר כמה מאות שנים בשנת ת”ח ות”ט נהרגו כמה מאות אלפי ישראל על קידוש השם. ובזה היום כ’ סיון טבחו את העיר נעמרוב הגדולה. ואז בזמן הש”ך
חזר לתקן את התענית של כ’ סיון יחד עם ועד ארבע הארצות כמו שהארכנו בשנים קודמות.

שורות אלו הועתקו משיעורו הנפלא של הרב מנשה רייזמן כ' סיון תשע"ה


פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 04 יוני 2018, 19:07

ובשיעורו בשנת תשע"ז כתב דברים מבהילים ואלו הן :
אי’ בספר ‘יון מצולה’ לרבי נתן נטע הנובר שהיה בזמן הגזרות דכ’ סיון וכתב מעשים נוראים שהיו באלו השנים. כנודע שכל הרוגי ת”ח ת”ט דינם כקדושים הי”ד, שהרי הציעו להם שאם ימירו דתם ישארו בחיים, וקדשו ה’ במסירות נפש.
וכתב שם שבעיר האניע בליטא, צוה הרשע שיפרידו בין האנשים ובין הנשים, שאם ייהרגו האנשים תחילה אולי נשים דעתן קלות להתפתות, שלא יחזקו אותם האנשים. ורבי משה הי”ד רב העיר, יצא מהגדר והלך למקום אסיפת הנשים וקרא להם בקול גדול שיתחזקו מאד לייחד שם ה’ הגדול והנורא, וימסרו נפשן על קידוש השם, ותיכף לאחר מכן צעקו כולם שמע ישראל ואהבת את ה’ אלקיך.
הגאון הזה התחנן אל נפשו וביקש מאלקינו וגם מהרשעים לראות במיתת אשתו ובניו, ושיהרג הוא באחרונה, למען יראה שכולם הם קדושי ה’ ואין פרץ ואין יוצא חוץ. לא אמר ‘אל אראה ברעתי’, אלא ביקש והתפלל שיראה במיתת אשתו ובניו. מבהיל על הרעיון. הי”ד.


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי סופר » 04 יוני 2018, 20:14

הפקדתי שומרים כתב:מסתבר שחסידות בעלזא שאומרים באותו היום סליחות, נמנעו גם להנשא בו. אולי אחד מחו"ר הפורום יאיר עינינו איך נוהגים בבעלזא בקשר לנישואין בכ' בסיון.
כך מובא בטעמי המנהגים בשם הרה"ק מבעלז זי"ע. וכן מנהג גור.
טעמי המנהגים.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
נתן10
הודעות: 60
הצטרף: 15 מאי 2018, 15:21
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי נתן10 » 05 יוני 2018, 13:42

זכור שיש רמז מהאור פני משה הרה"ק ר' משה מפשווארסק בפסוק ידע תדע כי גר וגו' שראה בחזיון הלילה רמז על כל הצומות
מי זוכר מדוייק ?


תנא-קמא
משתמש ותיק
הודעות: 322
הצטרף: 14 יוני 2019, 11:23
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כ סיון

שליחה על ידי תנא-קמא » 14 יוני 2019, 12:37

הפקדתי שומרים כתב:
04 יוני 2018, 13:57
בחסידות בעלזא, למשל, התקין האדמו"ר לפני שנים אחדות לומר סליחות ביום כ' בסיוון

רק לפני שנים אחדות? בפאפא אומרים סליחות ואין עושים נישואין, לכאורה ע"פ מנהג בעלזא העתיק.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח