אזכור נצרות בש"ס שוטנשטיין

שמש מרפא

משתמש ותיק
כמו שחל אמר:
וענוני שעדיין קיימים ספיחי אנטישמיות בעולם/בארה"ב
ראיתי פעם צילום מסך מתוך אתר של ניאו-נאצים, ושם מביאים רשימה ארוכה של ציטוטים מהגמרא בגנות העכו"ם, עם ציטוטים מדויקים כולל עמודים! (סנהדרין נז: למשל, ב"נ שהכה את ישראל חייב מיתה, וישראל שהרג את עכו"ם פטור).

אמנם החשש לכאו' זה רק בהמהדורה האנגלית.
 

פתח הבית

משתמש ותיק
האם יש מקום לדיון? בודאי
אך לא להבין שמי שמתרגם הש''ס ויודע שעושהו באופן שכל מי שקורא אותו יכול להבינו וחושש שיבוא עי''ז לקלקול! אתמהה?
 

דרומאי

משתמש ותיק
חיים כולכם היום אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
איך מגיעים אליהם?
מצאתי לאחרונה טעות בביאורם.
בכל גמרא יש טלפון של ההוצאה - מספר אמריקאי, צריך להתקשר לפי השעות של אמריקה, לבקש דובר עברית.
מעניין עושה רושם שיש הרבה טעויות יותר מאשר במתיבתא
א. לא קבלתי מענה בטלפון.
ב. יש הרבה פחות טעויות מאשר במתיבתא, מתיבתא מלא טעויות ושיבושים גמורים, חלק מהם ממש עמרצות.
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ב. יש הרבה פחות טעויות מאשר במתיבתא, מתיבתא מלא טעויות ושיבושים גמורים, חלק מהם ממש עמרצות.

ודאי פשיטא כדבריך, וכן סוגיין דעלמא ועל החולק ר' חיים כולכם להביא ראיה.
 

ירמיה

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
דרומאי אמר:
ב. יש הרבה פחות טעויות מאשר במתיבתא, מתיבתא מלא טעויות ושיבושים גמורים, חלק מהם ממש עמרצות.

ודאי פשיטא כדבריך, וכן סוגיין דעלמא ועל החולק ר' חיים כולכם להביא ראיה.
לא רק טעויות, אלא כידוע לכל הביאור שבשוטנשטיין הוא ענייני מאד, ממוקד מאד, ומבהיר כל סתום באופן נפלא.
לעומתו, הביאור של מתיבתא לא מוסיף כמעט כלום למי שיודע ללמוד דף גמרא.
 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
אגב הביקורת.
נשמע כאן כאילו את ה"שוטנשטין" חיבר איזה אברך פשוט או בעל אג'נדות ואידאולוגיות, אבל מי שמכיר ויודע חיברו אותו גאוני עולם יראי אלוקים, ופשוט שאף היום יש לחשוש לאיבה ועדיין מקבלים בבתי חולים גויים אף בשבת.

ובעניין הנוצרים בזמן הזה, יש תשובה בשו"ת בני בנים, אם מאן דהו יודע משהו עדכני יותר (וחרדי) נשמח לשמוע.
הצג קובץ מצורף בני בנים.pdf
 

חידוד

משתמש ותיק
סלקא דעתך אמר:
אגב הביקורת.
נשמע כאן כאילו את ה"שוטנשטין" חיבר איזה אברך פשוט או בעל אג'נדות ואידאולוגיות, אבל מי שמכיר ויודע חיברו אותו גאוני עולם יראי אלוקים, ופשוט שאף היום יש לחשוש לאיבה ועדיין מקבלים בבתי חולים גויים אף בשבת.

ובעניין הנוצרים בזמן הזה, יש תשובה בשו"ת בני בנים, אם מאן דהו יודע משהו עדכני יותר (וחרדי) נשמח לשמוע.
בני בנים.pdf
כבר הערתי למעלה ואחזור שוב.

אין הלכה וגם לא מנהג לצנזר את התורה משום איבה (וידועים גם דברי המהרש"ל אף שיתכן שהם לא מוסכמים), הצנזורה היתה כפיה טכנית של השלטונות שלא נתנו להדפיס בלא זה.
מי שרוצה להמציא מנהג חדש יתכן שהוא צודק וצריך לשקול לפי הנסיבות,  אבל יש לזכור שזו המצאה חדשה ועליו הראיה.
 

חידוד

משתמש ותיק
סלקא דעתך אמר:
חכם עדיף מנביא, וכל המפעל של שוטנשטין נעשה בשיתוף הדוק עם גדולי הדור, וראה מה שכתב הגרי"ש בהסכמה.
אשרי המאמין שהם שאלו את הגרי"ש,

עכ"פ אני לא באתי אלא להדגיש שזו הנהגה חדשה, ואם שאלו את החכמים אדרבה.
 
עפר ואפר אמר:
ועל החולק ר' חיים כולכם להביא ראיה.
מתוך נסיון במסירת שיעורים במתיבתא, לפעמים יש חוסר הבנת הדברים או הסבר לוקה בחסר, אבל לא מצאתי ממש "טעות".
משא"כ בשוטנשטיין לפעמים מצאתי טעויות לגמרי כגון שהביאו הסבר ממש לא נכון בפירוש הדברים, וטעויות בולטות אחרות.
אבל כמובן שאין כוונתי באמת לעורר כאן ויכוחים בענין זה, היות "לא ראינו אינה ראיה" באופנים מסוימים. אלא רק התרשמות שטחית מלמעלה.
 

beri

משתמש ותיק
לומד מכל אדם אמר:
בת עין אמר:
ישנו דבר מרגיז עד מאד, שמזמן רציתי לכתוב עליו, ועתה נזכרתי בעקבות האשכול על הזכרת שמו של אותו האיש.

אני הוגה לפעמים במהדורת הש"ס המבוארת הידוע כ'שוטנשטיין', ולאחרונה למדתי מסכת עבודה זרה.

התוס' לאורך כל המסכת מזכירים כדבר פשוט שהנוצרים הם עובדי עבודה זרה לכל דבר.

הגמרא אומרת בתחילת עבודה זרה כי 'נוצרי לעולם אסור', ובמהדורות מאוחרות צונזר ל'יום ראשון לעולם אסור',
והכוונה שאסור לישא וליתן עם הנוצרים לעולם, כיון שאסור שלשה ימים לפני אידיהן ושלשה ימים לאחריהם, ויש להם איד בכל יום ראשון, ולעולם אסור לשאת ולתת עמהם.

התוס' דנים מדוע אין אנו נזהרים בכך, ומיישבים באופנים שונים.


כאשר למדתי בש"ס שוטנשטיין והגעתי לגמרא זו, ראיתי שהם מביאים בשם המאירי שהכוונה כאן לכת עובדי עבודה זרה שעבדו לשמש, ומזל השמש שולט ביום ראשון (וכידוע ברש"י בשלהי שבת לגבי מזלות שצ"ם חנכ"ל. וכידוע גם שבאידיש נקרא יום ראשון 'זונטאג', כלומר יום השמש).

את דברי התוס' הפשוטים שהכוונה לנוצרים, דברים החוזרים ונשנים לאורך כל המסכת, הם לא מזכירים אפילו באזכור קל.

תמהתי על דבר זה, והלכתי לראות בכל מיני מקומות אחרים בהם מוזכרים הנוצרים בש"ס.

והבחנתי שב'שוטנשטיין' מעדיפים בכלל לא להביא את הקטעים המצונזרים בש"ס, ואם כבר מביאים נזהרים מאד שלא תישמע חלילה פגיעה בנצרות.

היתכן?!
אגב, כמדומה שקראתי פעם שלפני הקמת הנצרות רוב העכו"ם עבדו לשמש, ולכן יום שבת שלהם הוא יום ראשון ונקרא סאן דיי דהיינו יום השמש, ואותו האיש רצה שהנצרות תתפשט אצל כל האומות ולא תישאר כת קטנה ולכן אימץ כל מיני מנהגים מהדתות הגדולות, ולכן אימץ את זה גם לנצרות שיום ראשון הוא השבתון, ואם כן נמצא שאותה כת שהמאירי דיבר עליה ה"ה הנוצרים כצורתם היום, ואין כאן סתירה, אך מ"מ ודאי שעדיין זה לא מצדיק את הדרך שתפסו השוטנשטיינים להתעלם מדברי התוס' וכו' במכוון. וצ"ע.
לא מדוייק . בתחילה הם שבתו בשבת רק ב110 לספירה עברו לראשון כדי להיבדל מהיהדות
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
beri אמר:
לא מדוייק . בתחילה הם שבתו בשבת רק ב110 לספירה עברו לראשון כדי להיבדל מהיהדות
ואימצו דוקא אותו, מפני התפשטות דתם הטמאה בארצות עובדי־גלולים.
 
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
beri אמר:
לומד מכל אדם אמר:
בת עין אמר:
ישנו דבר מרגיז עד מאד, שמזמן רציתי לכתוב עליו, ועתה נזכרתי בעקבות האשכול על הזכרת שמו של אותו האיש.

אני הוגה לפעמים במהדורת הש"ס המבוארת הידוע כ'שוטנשטיין', ולאחרונה למדתי מסכת עבודה זרה.

התוס' לאורך כל המסכת מזכירים כדבר פשוט שהנוצרים הם עובדי עבודה זרה לכל דבר.

הגמרא אומרת בתחילת עבודה זרה כי 'נוצרי לעולם אסור', ובמהדורות מאוחרות צונזר ל'יום ראשון לעולם אסור',
והכוונה שאסור לישא וליתן עם הנוצרים לעולם, כיון שאסור שלשה ימים לפני אידיהן ושלשה ימים לאחריהם, ויש להם איד בכל יום ראשון, ולעולם אסור לשאת ולתת עמהם.

התוס' דנים מדוע אין אנו נזהרים בכך, ומיישבים באופנים שונים.


כאשר למדתי בש"ס שוטנשטיין והגעתי לגמרא זו, ראיתי שהם מביאים בשם המאירי שהכוונה כאן לכת עובדי עבודה זרה שעבדו לשמש, ומזל השמש שולט ביום ראשון (וכידוע ברש"י בשלהי שבת לגבי מזלות שצ"ם חנכ"ל. וכידוע גם שבאידיש נקרא יום ראשון 'זונטאג', כלומר יום השמש).

את דברי התוס' הפשוטים שהכוונה לנוצרים, דברים החוזרים ונשנים לאורך כל המסכת, הם לא מזכירים אפילו באזכור קל.

תמהתי על דבר זה, והלכתי לראות בכל מיני מקומות אחרים בהם מוזכרים הנוצרים בש"ס.

והבחנתי שב'שוטנשטיין' מעדיפים בכלל לא להביא את הקטעים המצונזרים בש"ס, ואם כבר מביאים נזהרים מאד שלא תישמע חלילה פגיעה בנצרות.

היתכן?!
אגב, כמדומה שקראתי פעם שלפני הקמת הנצרות רוב העכו"ם עבדו לשמש, ולכן יום שבת שלהם הוא יום ראשון ונקרא סאן דיי דהיינו יום השמש, ואותו האיש רצה שהנצרות תתפשט אצל כל האומות ולא תישאר כת קטנה ולכן אימץ כל מיני מנהגים מהדתות הגדולות, ולכן אימץ את זה גם לנצרות שיום ראשון הוא השבתון, ואם כן נמצא שאותה כת שהמאירי דיבר עליה ה"ה הנוצרים כצורתם היום, ואין כאן סתירה, אך מ"מ ודאי שעדיין זה לא מצדיק את הדרך שתפסו השוטנשטיינים להתעלם מדברי התוס' וכו' במכוון. וצ"ע.
לא מדוייק . בתחילה הם שבתו בשבת רק ב110 לספירה עברו לראשון כדי להיבדל מהיהדות
אכן כך, וזה גופא מה שגרם להם לשנות כדי להבדל מהיהדות וכדי להתקבל על שאר האומות, ייש"כ
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
עפר ואפר אמר:
אני הקטן אינני יודע מי והאם הכריעו שאין לחשוש יותר.
באופן כללי הגר"ח קניבסקי שליט"א נוקט שיש להחזיר לקדמותם את הנוסחאות שלפני הצנזורה (ייתכן שיש פרטים מסויימים שלגביהם הוא נוקט אחרת).

שוב נזכרתי שגם ר' דוד שמידל מספר שהרב מבריסק אמר לו להחזיר ההשמטות ברמב"ם (שי"ל לסוף ע"י ר"ש פרנקל ז"ל)
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
בת עין אמר:
הגמרא אומרת בתחילת עבודה זרה כי 'נוצרי לעולם אסור', ובמהדורות מאוחרות צונזר ל'יום ראשון לעולם אסור',
והכוונה שאסור לישא וליתן עם הנוצרים לעולם, כיון שאסור שלשה ימים לפני אידיהן ושלשה ימים לאחריהם, ויש להם איד בכל יום ראשון, ולעולם אסור לשאת ולתת עמהם.
התוס' דנים מדוע אין אנו נזהרים בכך, ומיישבים באופנים שונים.
כאשר למדתי בש"ס שוטנשטיין והגעתי לגמרא זו, ראיתי שהם מביאים בשם המאירי שהכוונה כאן לכת עובדי עבודה זרה שעבדו לשמש, ומזל השמש שולט ביום ראשון
את דברי התוס' הפשוטים שהכוונה לנוצרים, דברים החוזרים ונשנים לאורך כל המסכת, הם לא מזכירים אפילו באזכור קל.
תמהתי על דבר זה, והלכתי לראות בכל מיני מקומות אחרים בהם מוזכרים הנוצרים בש"ס

הלכתי כעת וחיפשתי בפנים, במהדורת שוטנשטיין ולאידך גיסא בגמ' עצמה, ולא מצאתי מה שאתה כותב (מצ"ב ביאור שוטנשטיין שדיברת עליו).

לכאורה כוונתך לע"ז דף ו (כי המילים "לעולם אסור" מופיעות רק שם, ולאחר מכן בדף ז), ושם רש"י לא מסביר מדוע, וגם לא תוס'. אז מצאו מאירי, והביאו אותו. על מה העללת עליהם עלילות?

וגם אם היה תוס' מסביר, אין הם מחוייבים אליו, אלא רק לרש"י, אבל תוס' עבורם הוא כמו כל שאר הראשונים האחרים, לעיתים מביאים את זה ולעיתים מביאים את זה.

ואולי כוונתך לתוס' בדף ב', שכותב זאת ברמז:

"וקשה על מה סמכו העולם לשאת ולתת ביום איד העבודת כוכבים עמהם נהי דרוב אידיהם מן הקדישים הם מ"מ בכל שבוע יום אחד יש להם דלרבי ישמעאל (לקמן ו.) לעולם אסור... לכך נראה דשרי משום איבה... (ודוחה תירוץ זה, ומתרץ) לכך נראה דטעם ההיתר משום דעכו"ם שבינינו קים לן בגוייהו דלא פלחו לעבודת כוכבים ומהאי טעמא שרי לקמן... א"נ יש לסמוך אההיא דתנא בירושלמי על מתני' דאסור לשאת ולתת תני בד"א בעובד כוכבים שאינו מכירו אבל בעובד כוכבים שמכירו מותר מפני שהוא כמחניף... וכו'.

הרי שני התירוצים הראשונים הובאו בביאור שוטנשטיין על אתר (ומצ"ב), ובצירוף הפניה לעוד ראשונים שיישבו כעין זה.

שוטנשטיין.jpg יום אידם.jpg
 

בת עין

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב כהלכה אמר:
הלכתי כעת וחיפשתי בפנים, במהדורת שוטנשטיין ולאידך גיסא בגמ' עצמה, ולא מצאתי מה שאתה כותב (מצ"ב ביאור שוטנשטיין שדיברת עליו).

לכאורה כוונתך לע"ז דף ו (כי המילים "לעולם אסור" מופיעות רק שם, ולאחר מכן בדף ז), ושם רש"י לא מסביר מדוע, וגם לא תוס'. אז מצאו מאירי, והביאו אותו. על מה העללת עליהם עלילות?

כוונתי היתה אכן לתוס' בדף ב'.

אך יש לדעת, שהתוס' לאורך כל המסכת מזכירים את הנוצרים כעובדי עבודה זרה.

בהמשך המסכת דנים על ה'לחם הקדוש' האם יש בו איסור,
ועל הנרות שמדליקים שם שמוכרים אותם הגלחים ליהודים, האם מותר להשתמש בהם,
אינני זוכר כעת לציין מקור מדוייק, אבל כל הנידונים מובאים בפירוש בתוס'.

הם גם כותבים במקום מסויים על ה'קדישים' של הגויים, וכידוע שהכוונה לדמויות נוצריות מובהקות שהיו למעין אלילים.

תירוץ התוס' 'דקים לן בגוויהו דלא פלחי וכו'' איננו מובן לאור הנידונים הרבים, ויש ליישב דבריהם ואכמ"ל.

מכל מקום, רש"י שם בדף ו' בדפוסים שלפני הצנזור כותב בפירוש שהכוונה לנוצרים.
וכאמור גם התוס' בדף ב' כותב כן בפשיטות (ולפני הצנזור היה גם שם כתוב בפירוש 'יום נוצרי'), ושוב לאורך כל המסכת.

אינני חושב שכל הדברים הפשוטים האלו נעלמו מעיניהם של מפרשי השוטנשטיין (שהם אכן תלמידי חכמים),
והם בחרו להשמיט את הדברים ולהעלימם.

ניתן לראות גם בהקדמה שלהם למסכת עבודה זרה, בו הם גם מנסים לכתוב בעדינות המירבית ביותר שלא לפגוע בגויים של ימינו.

הם לא בחרו ב'תמימות' בפירוש המאירי, הם פשוט ראו בו מפלט, ואני מקווה שהם התייעצו עם אדם גדול.

מלבד זאת הם אכן משמיטים לאורך כל הש"ס את השמטות הצנזור ואינם מפרשים אותם, ככל שיש בכך פגיעה בנצרות.
 

עדין

משתמש ותיק
חידוד אמר:
סלקא דעתך אמר:
אגב הביקורת.
נשמע כאן כאילו את ה"שוטנשטין" חיבר איזה אברך פשוט או בעל אג'נדות ואידאולוגיות, אבל מי שמכיר ויודע חיברו אותו גאוני עולם יראי אלוקים, ופשוט שאף היום יש לחשוש לאיבה ועדיין מקבלים בבתי חולים גויים אף בשבת.

ובעניין הנוצרים בזמן הזה, יש תשובה בשו"ת בני בנים, אם מאן דהו יודע משהו עדכני יותר (וחרדי) נשמח לשמוע.
בני בנים.pdf
כבר הערתי למעלה ואחזור שוב.

אין הלכה וגם לא מנהג לצנזר את התורה משום איבה (וידועים גם דברי המהרש"ל אף שיתכן שהם לא מוסכמים), הצנזורה היתה כפיה טכנית של השלטונות שלא נתנו להדפיס בלא זה.
מי שרוצה להמציא מנהג חדש יתכן שהוא צודק וצריך לשקול לפי הנסיבות,  אבל יש לזכור שזו המצאה חדשה ועליו הראיה.
השאלה היא אם אתה מדפיס דבר ורואה שיוצא איבה [לא רק חשש שמא איבה]. האם לצנזר?
 
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
בת עין אמר:
כוונתי היתה אכן לתוס' בדף ב'.

אך יש לדעת, שהתוס' לאורך כל המסכת מזכירים את הנוצרים כעובדי עבודה זרה.

בהמשך המסכת דנים על ה'לחם הקדוש' האם יש בו איסור,
ועל הנרות שמדליקים שם שמוכרים אותם הגלחים ליהודים, האם מותר להשתמש בהם,
אינני זוכר כעת לציין מקור מדוייק, אבל כל הנידונים מובאים בפירוש בתוס'.

הם גם כותבים במקום מסויים על ה'קדישים' של הגויים, וכידוע שהכוונה לדמויות נוצריות מובהקות שהיו למעין אלילים.

תירוץ התוס' 'דקים לן בגוויהו דלא פלחי וכו'' איננו מובן לאור הנידונים הרבים, ויש ליישב דבריהם ואכמ"ל.

מכל מקום, רש"י שם בדף ו' בדפוסים שלפני הצנזור כותב בפירוש שהכוונה לנוצרים.
וכאמור גם התוס' בדף ב' כותב כן בפשיטות (ולפני הצנזור היה גם שם כתוב בפירוש 'יום נוצרי'), ושוב לאורך כל המסכת.

אינני חושב שכל הדברים הפשוטים האלו נעלמו מעיניהם של מפרשי השוטנשטיין (שהם אכן תלמידי חכמים),
והם בחרו להשמיט את הדברים ולהעלימם.

ניתן לראות גם בהקדמה שלהם למסכת עבודה זרה, בו הם גם מנסים לכתוב בעדינות המירבית ביותר שלא לפגוע בגויים של ימינו.

הם לא בחרו ב'תמימות' בפירוש המאירי, הם פשוט ראו בו מפלט, ואני מקווה שהם התייעצו עם אדם גדול.

מלבד זאת הם אכן משמיטים לאורך כל הש"ס את השמטות הצנזור ואינם מפרשים אותם, ככל שיש בכך פגיעה בנצרות.

אולי הם צמודים לעוז והדר, ומה שהשמיטו שם (גמ' או רש"י) השמיטו גם בשוטנשטיין.

בכל אופן, המאירי הוא אחד מהראשונים ולא קטלא קניא, ואם יש להם במה להתלות, אז למה לא? הרי בשורה התחתונה, אכן בפועל היום לא נמנעים מלסחור איתם ביום אידם, אז למאי נפק"מ להדגיש נוצרים, אם באמת יכולות להיות בעיות כתוצאה מזה?

וגם לשיטתך שתוס' מדבר על נוצרים, הרי התוס' כותב שאינם עובדי אלילים, אז ממה נפשך.
 

נהר שלום

משתמש רגיל
חידוד אמר:
סלקא דעתך אמר:
חכם עדיף מנביא, וכל המפעל של שוטנשטין נעשה בשיתוף הדוק עם גדולי הדור, וראה מה שכתב הגרי"ש בהסכמה.
אשרי המאמין שהם שאלו את הגרי"ש,

עכ"פ אני לא באתי אלא להדגיש שזו הנהגה חדשה, ואם שאלו את החכמים אדרבה.

די בכך שלפחות שלשות העורכים הראשונים שמוזכרים בגב השער של שוטנשטיין הם ראשי ישיבות חשובים וידועים
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
אגיד לכם מה ששמעתי ממקור מאד נאמן לפני כ15 שנה.
נכנסו כמה עסקנים לפעול משהו אצל הבישוף הראשי בניו יורק, ואחרי בקשתם,  הלה שלף ארטסקרול מהמדף, מס' סנהדרין נראה לי, הראה להם מה שכתוב על אותו האיש, סירב לבקשתם, וגרש אותם בנזיפה. 
 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
נהר שלום אמר:
חידוד אמר:
סלקא דעתך אמר:
חכם עדיף מנביא, וכל המפעל של שוטנשטין נעשה בשיתוף הדוק עם גדולי הדור, וראה מה שכתב הגרי"ש בהסכמה.
אשרי המאמין שהם שאלו את הגרי"ש,

עכ"פ אני לא באתי אלא להדגיש שזו הנהגה חדשה, ואם שאלו את החכמים אדרבה.

די בכך שלפחות שלשות העורכים הראשונים שמוזכרים בגב השער של שוטנשטיין הם ראשי ישיבות חשובים וידועים

איזה ישיבות הם ראשיו?

הכרתי את רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל, הוא היה דמות מופלאה בגאונותו וענוותנותו והיטיב הגדירוהו באנציקלופדיה תלמודית בכרך שיצא אחר פטירתו,
בהלוויה הספידו רבי שלמה פישר ואמר שהיה יכול להנהיג את הדור, א"כ אולי התייעצו איתו.
 

חיפאי

משתמש רגיל
חיפאי אמר:
דרומאי כתב: ↑
11 מרץ 2021, 10:09
מתיבתא מלא טעויות ושיבושים גמורים, חלק מהם ממש עמרצות.

אפשר אולי דוגמאות
עדיין לא מצאת?
 

נהר שלום

משתמש רגיל
סלקא דעתך אמר:
נהר שלום אמר:
חידוד אמר:
אשרי המאמין שהם שאלו את הגרי"ש,

עכ"פ אני לא באתי אלא להדגיש שזו הנהגה חדשה, ואם שאלו את החכמים אדרבה.

די בכך שלפחות שלשות העורכים הראשונים שמוזכרים בגב השער של שוטנשטיין הם ראשי ישיבות חשובים וידועים

איזה ישיבות הם ראשיו?

הכרתי את רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל, הוא היה דמות מופלאה בגאונותו וענוותנותו והיטיב הגדירוהו באנציקלופדיה תלמודית בכרך שיצא אחר פטירתו,
בהלוויה הספידו רבי שלמה פישר ואמר שהיה יכול להנהיג את הדור, א"כ אולי התייעצו איתו.
הרב יעקב דוד אילן מר"י כנסת יצחק חדרה
הרב ישראל שמחה שור ר"י מפורסם בארה"ב (בנו של הרב גדליה שור)
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
סלקא דעתך אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
איך מגיעים אליהם?
מצאתי לאחרונה טעות בביאורם.

פעם פורסם תא קולי שאפשר להשאיר בו טעויות בספרים והם כבר יצרו קשר 151527600532
יש משהו מעודכן?
הצטברו אצלי כמה טעויות, חלקן חמורות.
 
 

שמואל ק.

משתמש רשום
יודע מכלי ראשון: כשהוציאו לאור את המהדורה האנגלית - גמרא
הם שלחו 20 עותקים לווטיקן באיטלי'
 
חלק עליון תַחתִית