מה דמיון יש לכריעה בעושה שלום עם 'זה אל זה ואמר'?חקרן אמר:בצעירתי אמרתי דאולי מקור ה"ויפן כה וכה" בקדושה, נובע מהכריעה בעושה שלום שנהגו כך.
אבל בבואי כלה הוא דבר שמצאתי כתוב בספרים אבל כעת אינן תח"י, אי"ה לשיהיה הספר תח"י אכתוב לכם המקור.
יאיר אמר:אלא שכתבו שלמרות שאין מקור ל'ויפן' בקדושה, בכ"ז יש הבדל בינו ל'ויפן' שב'עושה שלום' למי שכן נוהג כן.
שבקדושה יפנה קודם לימין ואח"כ לשמאל משא"כ ב'עושה בשלום'.
הבינותי, אבל למה ב'מודים דרבנן' למשל לא עושים כן... במה נתייחד וקרא זה אל זהחקרן אמר:כוונתי על הויפן כה וכה (כלשונכם) בעושה שלום במרומיו.
אין מקור! אלא שראיתי מי שכתב שאעפ"כ מי שנוהג כן צריך לפנות קודם לימין.חקרן אמר:יאיר אמר:אלא שכתבו שלמרות שאין מקור ל'ויפן' בקדושה, בכ"ז יש הבדל בינו ל'ויפן' שב'עושה שלום' למי שכן נוהג כן.
שבקדושה יפנה קודם לימין ואח"כ לשמאל משא"כ ב'עושה בשלום'.
ר' יאיר מה המקור לויפן בוקרא זה אל זה?
ה'מנהגים' נובעים הרבה פעמים מטעות בהבנה וכמו כאן בגלל המילים 'זה אל זה'.שאול אמר:הבינותי, אבל למה ב'מודים דרבנן' למשל לא עושים כן... במה נתייחד וקרא זה אל זהחקרן אמר:כוונתי על הויפן כה וכה (כלשונכם) בעושה שלום במרומיו.
ראה ספר שיבת ציון ח"א עמ' קס"ג ע"פ הסוד.שאול אמר:וכן ב'בואי כלה' בלכה דודי.
המעם לועז על פרשה זו הוא מבן דורנו ר' שמואל ירושלמי.אריך אמר:עפר ואפר אמר:אגב גם מקור להניף אצבעו כנגד הגבהת ס"ת הוא דבר בלי מקור (לפחות כמעט), וכן שמעתי בשם הרב וואזנר זצ"ל
ובמעם לועז (כי תבא כו-כז. עמ' תתרלז. מחבר כרך זה הוא ר' יצחק ארגואיטי, די קדמון) כתב שנוהגים להצביע עם הזרת.
ובשם הגרח"ק מובא שהדגיש שצריך להצביע עם האצבע, שכן כתוב בר' חיים פלאג'י.
אמת וצדק אמר:אריך אמר:ובמעם לועז (כי תבא כו-כז. עמ' תתרלז. מחבר כרך זה הוא ר' יצחק ארגואיטי, די קדמון) כתב שנוהגים להצביע עם הזרת.
המעם לועז על פרשה זו הוא מבן דורנו ר' שמואל ירושלמי.
עוד שם:תחילתה של הסדרה בחיבור בשפת הלאדינו של החכם רבי יעקב כולי, על ספר בראשית ומחצית ספר שמות עד פרשת תרומה. על משקל ספר זה, המשיכו את החיבור חכמים שונים: ר' יצחק מאגריסו השלים את היצירה על ספר שמות וכתב את היצירה על ספר ויקרא ובמדבר (ככל הנראה על פי רשימות שהותיר רבי יעקב כולי). ר' יצחק ארגואיטי חיבר את הפירוש לספר דברים. ובתקופתנו, בה תורגמו הספרים לעברית, הסתיימה עריכת הסדרה על ידי הרב שמואל קרויזר-ירושלמי.
לעברית תורגם הספר במלואו על ידי הרב שמואל קרויזר וכונה "ילקוט מעם לועז" ונדפס לראשונה בירושלים החל משנת ה'תשכ"ז. הרב קרויזר כתב גם את המשך סדרת הספרים על רוב חלקי הנ"ך, ובסך הכל מפעלו הגדול מסתכם ב-32 כרכים.
כתב הגר"י טשזנר שליט"א בספרו שיח תפילה עמוד קנה ט' וז"לשאול אמר:יש מקור ל'ויפן כה וכה' באמירת וקרא זה אל זה ואמר?
בכל סידורי הספרדים מובא לפנות לימין ושמאל בבואי כלה.שאול אמר:אגב, בשאלתי הזכרתי גם את 'בואי כלה',האם יש לכך מקור??
זה לשון שער הכוונות (דרושי קבלת שבת דרוש א' ענין קבלת שבת):שאול אמר:אגב, בשאלתי הזכרתי גם את 'בואי כלה',האם יש לכך מקור??
אנא הסבר דבריך!יאיר אמר:תליא לאן פניו פונות.