מנהגי אמירת קדושה והמסתעף [אשכול ממוזג מכמה אשכולות קטנים]

שאול

משתמש רגיל
יש מקור ל'ויפן כה וכה' באמירת וקרא זה אל זה ואמר? שמעתי בשם הגר"ח קניבסקי שאין לזה מקור, אבל אולי בכ"ז. וכן ב'בואי כלה' בלכה דודי.
 

חקרן

משתמש חדש
בצעירתי אמרתי דאולי מקור ה"ויפן כה וכה" בקדושה, נובע מהכריעה בעושה שלום שנהגו כך.
אבל בבואי כלה הוא דבר שמצאתי כתוב בספרים אבל כעת אינן תח"י, אי"ה לשיהיה הספר תח"י אכתוב לכם המקור.
 

שאול

משתמש רגיל
פותח הנושא
חקרן אמר:
בצעירתי אמרתי דאולי מקור ה"ויפן כה וכה" בקדושה, נובע מהכריעה בעושה שלום שנהגו כך.
אבל בבואי כלה הוא דבר שמצאתי כתוב בספרים אבל כעת אינן תח"י, אי"ה לשיהיה הספר תח"י אכתוב לכם המקור.
מה דמיון יש לכריעה בעושה שלום עם 'זה אל זה ואמר'?
 

חקרן

משתמש חדש
כוונתי על הויפן כה וכה (כלשונכם) בעושה שלום במרומיו.
 

יאיר

משתמש ותיק
אלא שכתבו שלמרות שאין מקור ל'ויפן' בקדושה, בכ"ז יש הבדל בינו ל'ויפן' שב'עושה שלום' למי שכן נוהג כן.

שבקדושה יפנה קודם לימין ואח"כ לשמאל משא"כ ב'עושה בשלום'.
 

חקרן

משתמש חדש
יאיר אמר:
אלא שכתבו שלמרות שאין מקור ל'ויפן' בקדושה, בכ"ז יש הבדל בינו ל'ויפן' שב'עושה שלום' למי שכן נוהג כן.

שבקדושה יפנה קודם לימין ואח"כ לשמאל משא"כ ב'עושה בשלום'.

ר' יאיר מה המקור לויפן בוקרא זה אל זה?
 

שאול

משתמש רגיל
פותח הנושא
חקרן אמר:
כוונתי על הויפן כה וכה (כלשונכם) בעושה שלום במרומיו.
הבינותי, אבל למה ב'מודים דרבנן' למשל לא עושים כן... במה נתייחד וקרא זה אל זה
 

יאיר

משתמש ותיק
חקרן אמר:
יאיר אמר:
אלא שכתבו שלמרות שאין מקור ל'ויפן' בקדושה, בכ"ז יש הבדל בינו ל'ויפן' שב'עושה שלום' למי שכן נוהג כן.

שבקדושה יפנה קודם לימין ואח"כ לשמאל משא"כ ב'עושה בשלום'.

ר' יאיר מה המקור לויפן בוקרא זה אל זה?
אין מקור! אלא שראיתי מי שכתב שאעפ"כ מי שנוהג כן צריך לפנות קודם לימין.
 

יאיר

משתמש ותיק
שאול אמר:
חקרן אמר:
כוונתי על הויפן כה וכה (כלשונכם) בעושה שלום במרומיו.
הבינותי, אבל למה ב'מודים דרבנן' למשל לא עושים כן... במה נתייחד וקרא זה אל זה
ה'מנהגים' נובעים הרבה פעמים מטעות בהבנה וכמו כאן בגלל המילים 'זה אל זה'.
(וכמ"ש שיש נוהגים כך ב'לכה דודי' במילים 'ימין ושמאל'...)
 

שאול

משתמש רגיל
פותח הנושא
אגב, בשאלתי הזכרתי גם את 'בואי כלה',האם יש לכך מקור??
 

נהר שלום

משתמש רגיל
זכור לי שהגרב"ץ מוצפי שליט"א כותב על כך ספרו, שצריך לפנות כה וכה ב"וקרא זה אל זה ואמר". [הספר איננו תחת ידי כעת]
 

אמת וצדק

משתמש רגיל
אריך אמר:
עפר ואפר אמר:
אגב גם מקור להניף אצבעו כנגד הגבהת ס"ת הוא דבר בלי מקור (לפחות כמעט), וכן שמעתי בשם הרב וואזנר זצ"ל

ובמעם לועז (כי תבא כו-כז. עמ' תתרלז. מחבר כרך זה הוא ר' יצחק ארגואיטי, די קדמון) כתב שנוהגים להצביע עם הזרת.
ובשם הגרח"ק מובא שהדגיש שצריך להצביע עם האצבע, שכן כתוב בר' חיים פלאג'י.
המעם לועז על פרשה זו הוא מבן דורנו ר' שמואל ירושלמי.

דברי הר"ח פלאגי נמצאים בספרו 'ספר חיים' ס"ג סעיף ו בשם הדברי מרדכי, ובשניהם מוזכר הדבר כמנהג פשוט.
אין שום ענין בזרת או באצבע בדוקא כיעו"ש.
מצו"ב קישור לשני הספרים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9300&st=&pgnum=8
 

אריך

משתמש ותיק
אמת וצדק אמר:
אריך אמר:
ובמעם לועז (כי תבא כו-כז. עמ' תתרלז. מחבר כרך זה הוא ר' יצחק ארגואיטי, די קדמון) כתב שנוהגים להצביע עם הזרת.

המעם לועז על פרשה זו הוא מבן דורנו ר' שמואל ירושלמי.

תודה על התיקון. אם כן אפוא יש טעות באוצר החכמה, שכן על כרך זה (דברים ג') כתוב ברשימת הספרים שמחברו הוא ר' יצחק הנ"ל.
 

מוטי

משתמש ותיק
אם אני זוכר טוב, הרב שמואל קרויזר (המכונה "ירושלמי") רק תירגם וערך את ה"מעם לועז" על התורה, אבל הכתיבה נעשתה ע"י קדמונים לו.
וז"ל ויקיפדיה (ערך ילקוט מעם לועז):
תחילתה של הסדרה בחיבור בשפת הלאדינו של החכם רבי יעקב כולי, על ספר בראשית ומחצית ספר שמות עד פרשת תרומה. על משקל ספר זה, המשיכו את החיבור חכמים שונים: ר' יצחק מאגריסו השלים את היצירה על ספר שמות וכתב את היצירה על ספר ויקרא ובמדבר (ככל הנראה על פי רשימות שהותיר רבי יעקב כולי). ר' יצחק ארגואיטי חיבר את הפירוש לספר דברים. ובתקופתנו, בה תורגמו הספרים לעברית, הסתיימה עריכת הסדרה על ידי הרב שמואל קרויזר-ירושלמי.
עוד שם:
לעברית תורגם הספר במלואו על ידי הרב שמואל קרויזר וכונה "ילקוט מעם לועז" ונדפס לראשונה בירושלים החל משנת ה'תשכ"ז. הרב קרויזר כתב גם את המשך סדרת הספרים על רוב חלקי הנ"ך, ובסך הכל מפעלו הגדול מסתכם ב-32 כרכים.
 

אמת וצדק

משתמש רגיל
מעם לועז על התורה נתחבר ע"י מחברים שונים.
מבראשית עד פרשת משפטים ע"י ר' יעקב כולי.
מפרשת תרומה ועד סוף חומש במדבר ע"י ר' יצחק מאגריסו.
מפרשת דברים עד פרשת עקב ע"י ר' יצחק ארגואיטי.
ומפרשת ראה עד סוף החומש ע"י ר' שמואל ירושלמי. [כולל פרשת כי תבוא המדוברת].
הוא גם תרגם את כל המעם לועז שחיברו קודמיו בלאדינו לעברית, וכן חיבר על רוב ספרי הנ"ך. [על יהושע אסתר ואבות חיברו אחרים, על דברי הימים יחזקאל ואיוב לא חובר כלל. לפני כשנה חיבר מישהו מעם לועז על איוב].

כל זה מתברר בספרי מעם לועז עצמם.
 

משולש

משתמש ותיק
בשו"ע המקוצר מכנה את מנהג "וקרא זה אל זה" כמנהג ספרדי, שלא היה נהוג אצלם, ואני מוסיף שככל הנראה גם האשכנזים לא נהגו בו.

ואגב, הפניה כה וכה נפוצה אצל הספרדים (לפחות בזמננו) גם במהלך הקדיש כמה פעמים, כמו "בחייכון (ימינה) וביומיכון (שמאלה) ובחיי דכל בית ישראל (קדימה)"
 

השגחה פרטית

משתמש רגיל
שאול אמר:
יש מקור ל'ויפן כה וכה' באמירת וקרא זה אל זה ואמר?
כתב הגר"י טשזנר שליט"א בספרו שיח תפילה עמוד קנה ט' וז"ל
"ויש המסובבים את הראש לימין ולשמאל כשאומרים וקרא זה אל זה ואמר ואין מקור ברור לזה ולא הובא דבר בגדולי הפוסקים וכן בספר מנהג ישראל תורה כתב שלא מצא מקור לזה ואף אם ימצא איזה מקור אולם מנהג שלא הובא ברוב הפוסקים אינו מחייב כלל ע"כ אין צריך לדקדק בזה"
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
בואי כלה זה מבו' בגמ' ב"ק ל"ב שצריך לצאת לקראת כלה, ומכח זה כל המנהגים שעושים לקראת שבת תנועות של קבלת פנים, והכל מדינא דגמ' של "קבלת שבת"
 

יוני

משתמש חדש
שאול אמר:
אגב, בשאלתי הזכרתי גם את 'בואי כלה',האם יש לכך מקור??
בכל סידורי הספרדים מובא לפנות לימין ושמאל בבואי כלה.

כף החיים פלאגי - סימן כח
(ח) כתב בספר חמ"י דאין לשחורנ עצמו כשאומר בואי כלה, אלא יטה ראשו מעט לצד דרום, ואחר כך לצפון, ואחר כך למזרח ולמעלה ולמטה, ואחר כך למערב, או הכל למערב ודיו, ובעולת שבת דף של"ט עמוד ב, הביא מנהגו של הרב מר אביו, לומר שלש פעמים בואי כלה, ובפעם ראשונה שוחה לשמאלו, ובשניה לימינו, ובשלישית משתחוה לפניו, יעויין שם.

בן איש חי - הלכות שנה שניה - פרשת וירא
והנה באמירת באי כלה נוהגים העולם לצדד פניהם לצד ימין שלהם ואומרים באי כלה הראשון, ואחר כך מצדדים פניהם לצד שמאל ואומרים באי כלה השני, ואחר כך נשארים זקופים כלפי מערב ואומרים באי כלה השלישי בלחש, ומוסיף בזה השלישי לומר שבת מלכתא וכנזכר לעיל. ויש סמך לצידוד ימין שמאל ואמצע מדברי רבינו ז"ל בשער הכונות, בסדר קבלת שבת, כשעושין בחזרתם מן השדה לבית להקיף השלחן, ויותר מתבאר דבר זה מלשון מהרש"ו ז"ל בחמדת ישראל כתב יד. אך בסידור רבינו הרש"ש ז"ל, לא נזכר ענין חזרת הפנים לימין ולשמאל, ועם כל זאת מנהג ישראל תורה הוא, ויש טעם וסמך למנהגם, וכן ראוי לעשות
 

יודע ספר

משתמש ותיק
ע"ד הפשט בבואי כלה זה יותר מובן שהרי יוצאים לקראת הכלה, לא נראה לי יאות עבדי היוצאים לקראת אי מי שיהיה בעצימת עינים ובקיבוע הראש, יש דברים שלא צריך מקור כתוב 'שחובה לעשות כך וכך' אלא כך נהגו ישראל קדושים שיצאו לקראת שבת פנו כה וכה לקבל פניה, מה אנחנו ייעקים שאם לא כתוב להביט ימין או שמאל אז אנו הולכים ראש בקיר?
 

מנין

משתמש ותיק
ראיתי באיזה מקום פירוש למנהג זה, בהקדם מנהג תמוה נוסף, והוא, אחרי שפוסעים ב"עושה שלום" עושים ג' קפיצות כמו ב"קדוש קדוש".
ולפי"ז שני המנהגים מקור (או טעות) אחד להם, והוא, שחוזרים מ'עושה שלום' למקום רק כשמגיע קדושה (או"ח י"ח ב') והיינו כשמגיעים ל"קדוש" שזה הציבור אומר. ופירוש נאה הוא.
 

בדרך המלך

משתמש רגיל
שאול אמר:
אגב, בשאלתי הזכרתי גם את 'בואי כלה',האם יש לכך מקור??
זה לשון שער הכוונות (דרושי קבלת שבת דרוש א' ענין קבלת שבת):
  • "ותאמר באי כלה מימין, באי כלה משמאל, באי כלה מן האמצע"
והיעב"ץ כתב:
  • "אומר באי כלה פעם אחת שוחה פונה לשמאלו כנגד ימין השכינה, פעם ב' לימינו, פעם ג' משתחוה לפניו" [דלא כשער הכוונות שהקדים ימין לשמאל]
 

יאיר

משתמש ותיק
הרי בירושלים הופכים פניהם (האשכנזים לפחות) ויש מקומות שפונים לצד ויתכן שהיעב"ץ ושער הכוונות לא פליגי, מר כאתריה ומר כאתריה.
 

בדרך המלך

משתמש רגיל
זה לא משנה, בכל אופן פונים לצד מערב, אלו הפונים לצד הם אלו המתפללים כנגד דרום או צפון ולכן פונים לצד ששם מערב. והענין הוא שפונים לצד השכינה שהיא במערב, ולכן כותב היעב"ץ שישתחוה קודם לשמאלו שהיא ימין השכינה.

שמא יש צד לחלק, שהאריז"ל היה אומר כל ה"קבלת שבת" כשפניו למערב (כדאיתא בשעה"כ), ואילו היעב"ץ מדבר לאילו שפונים רק לאמירת בואי ושלו'
 

אתה יודוך

משתמש חדש
לגבי בואי כלה:
משנה ברורה סימן רסב ס"ק י
ונוהגין לעמוד אז ולעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול.

בן איש חי שנה שניה פרשת וירא סעיף ב
והנה באמירת באי כלה, נוהגים העולם לצדד פניהם לצד ימין שלהם ואומרים באי כלה הא', ואח"כ מצדדים פניהם לצד שמאל ואומרים באי כלה הב', ואח"כ נשארים זקופים כלפי מערב ואומרים באי כלה הג' בלחש, ומוסיף בזה הג' לומר "שבת מלכתא" וכנז"ל, ויש סמך לצידוד ימין ושמאל ואמצע מדברי רז"ל בשער הכונות (דף ס"ד ע"ג)
 

רפאל זהבי

משתמש חדש
אל כבוד הרבנים החשובים די בכל אתר ואתר ובפרט באתר זה 'פורום לתורה'
ה' עליכם יחיו
מציאה גדולה מצאתי היום בענין זה שנדון כאן והוא הנענוע ב'וקרא זה אל זה ואמר' שבקדושה
וגם אנוכי העני עד ליום זה לא מצאתי מקור לענין הלזה עד שראיתי את דברי האבודרהם בקדושה (לא טרחתי לפותחו בפנים אלא ראיתיו באוצר הראשונים על התפילה - לופיאנסקי בקדושה של שבת) ושם הוא מצטט וכה הם דבריו :
כ' האבודרהם ונהגו לנענע עצמן בקדושה וסמך לדבר וינועו אמות הסיפים מקול הקורא, וכתיב ותשאני רוח ואשמע אחרי וגו' כלומר כשהייתי שומע קדושה כאלו הרוח היתה נושאה אותי'.
ונפלאים הדברים למאוד
 
חלק עליון תַחתִית