מנהג בית בריסק בתפילה ביחידות

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
רבים וטובים סוברים (ולכאו' המציאות מוכיחה שהצדק עמהם), וכמדומני שכמעט כולם סבורים כן, שמי שמתאמץ להתפלל בציבור מקבל תועלת אדירה מהקשר עם הקהילה-הציבור, וגם במציאות בדרך כלל מתפלל יותר טוב.
ויש הרבה להאריך בזה. עכ"פ בענינים אלו לחסידים יש חוש ריח טוב לדעת מה ראוי לעשות, ואצלם זה דבר פשוט שכך צריך להתנהג.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
לאחר השואה הבריסקער רב היה חולה בכמה מיני חולי ומדווה כידוע ואכמ"ל.
ולכן היה לו ההיתר המוזכר בגמ' "טריחא לי מילתא".

כמו"כ הוא הקפיד מאוד לקיים דברי אביו בספרו שאם רק במילה אחת מכל התפילה הסיח דעת ולא התרכז בכוונת 'עומד לפני המלך' = הריהו 'מתעסק' ולא מתפלל.
(ומסתמא לא השתכנע להקל מכח השגת החזו"א...)
כך שהוא היה רחוק מאוד מהעניינים שאנו דנים כי היה כל הזמן בחשש שבכלל לא התפלל.

נ. ב. גם אביו החמיר בסוף ימיו לישב דוקא בשמונה עשרה כדי להתרכז כראוי, וכאמור מחמת החשש של 'מתעסק'.
 

מטעים

משתמש רגיל
תלמיד נאמן אמר:
איש ווילנא אמר:
ברוךווייס אמר:
הספרים אינם לפני אבל בביאור הלכה נדמה לי הוא מסתפק בדין אחד שמאחר לתפילה שלא יתחיל שמו"ע אם לא יוכל לסיים עד קדושה ובביאור הלכה מסתפק אם זה נכון גם כלפי מי שמתחיל עם הציבור לא יתחיל אם לא יוכל לסיים.  והחזו"א מכריע שיתחיל כי כל הדין הזה נאמר רק בתפילה בציבור שלא לכתחילה שמתחיל אחרי הציבור אבל אם מתחיל עם הציבור אז לא

אכן אבל זה נושא אחר שמותר להתחיל בתפילתו ואינו צריך להתחשב בכך שלא יכול אחר כך לענות קדיש וקדושה
אבל ברמת העקרון מוסכם שענית קדיש וקדושה עדיפה
ומנא אמינא לה. שהאחרונים העלו הלכה שכיון שחזינן שבין גאולה לתפילה לא מפסיק בענית קדיש וקדושה
קל וחומר שאין להפסיק בשביל להתפלל בציבור שהרי עניית קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בציבור. עכ"ד

לכאו' יש לחלק טובא, דהתם איירי ששומע ואינו עונה וזה חמיר מתפילה בציבור, אבל להביא עצמו לידי ענייה מנלן ?

אין בעיה לשמוע קדושה ולא לענות אם נניח הוא יודע שיכול לשמוע קדושה אח"כ במנין סמוך, וזה לא כמו מודים שזה מיחזי ככופר ופורש מן הציבור. ואין זו הסיבה שקדושה וקדיש עדיפים על תפילה בציבור
 
אם זכרוני אינו מטעני, החזו''א כתב לרפאל הלפרין שיתפלל ביחידות 'לפי שאז הכוונה יותר רצויה'. אולי מבני הקהילות ההולכים לאורו יידעו מזה, או אולי נמצא בספרו על החזו''א.
 

אור עולם

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
א. האדמו"ר החכמת אליעזר מסערט ויז'ניץ חזר מחתונת בנו האדמו"ר דהיום, והיה קרוב מאד לשעת הנץ החמה, ואמרו לו הנמצאים שם שאולי יתארגנו לתפילת שחרית כוותיקין ואח"כ ילכו לישון, אך האדמו"ר אמר שילכו לישון ויקומו להתפלל כרגיל, באומרו "אצלינו הולכים לישון כדי להתפלל ולא להתפלל כדי לישון".

ב. מרן הגר"ש זיע"א היה מתפלל לאחר נישואיו בזכרון משה ועובר בין המניינים בחלקי התפילה השונים, והיה מתפלל גם תפילות נדבה - נראה לי שביחידות.
בעבר קראתי על מעשה שנסע לאיזור המדבר כדי לברר בשטח את ענייני זמני היום, ונעמד שם להתפלל באריכות, אדהכי והכי שקעה השמש.
הנה הסיפור המלא מאות ב'.
סיפר א' מתלמידי מרן הגר"ש ששמע מבעל המעשה: "ביום כ' מנחם אב תשנ"ב התקיימה שמחת הברית לא' מבניו של הגאון רבי יוסף פטרוף שליט"א, החברותא חביבו כבנו עשרות בשנים.
רבינו השתתף כמובן, ובסיום האירוע פגש את אחד מתלמידיו הקרובים שהשתתף אף הוא, והיה נשוי שנים מספר.
רבינו הציע לו לצאת עמו לטיול. האברך התפלא מאוד וגם טען שלא אמר כלום בבית. רבינו כדרכו סידר את הענינים מיד ובעצמו התקשר וביקש.
מגמת הטיול היתה לראות את השקיעה כראוי, רבינו עסק אז בסוגיא של בין השמשות, והיה חשוב ונצרך בעיניו הדבר.
והיכן? בגוש קטיף. באיזה מקום המשקיף על הים בנווה דקלים.
נסעו והגיעו. הלה מזכיר לרבינו שלא התפלל עדיין מנחה. ורבינו אמר לו שנסע אדעתא דהכי להתפלל ביחידות במקום.
רבינו נעמד להתפלל מנחה, היה זה זמן ארוך קודם השקיעה,
שקוע וטבול היה בתפילתו, ולא שת לבו, נסחף ונסחף, וכשסיים - חלפה ונעלמה לה השקיעה...".
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
מטעים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
איש ווילנא אמר:
אכן אבל זה נושא אחר שמותר להתחיל בתפילתו ואינו צריך להתחשב בכך שלא יכול אחר כך לענות קדיש וקדושה
אבל ברמת העקרון מוסכם שענית קדיש וקדושה עדיפה
ומנא אמינא לה. שהאחרונים העלו הלכה שכיון שחזינן שבין גאולה לתפילה לא מפסיק בענית קדיש וקדושה
קל וחומר שאין להפסיק בשביל להתפלל בציבור שהרי עניית קדיש וקדושה עדיפה על תפילה בציבור. עכ"ד

לכאו' יש לחלק טובא, דהתם איירי ששומע ואינו עונה וזה חמיר מתפילה בציבור, אבל להביא עצמו לידי ענייה מנלן ?

אין בעיה לשמוע קדושה ולא לענות אם נניח הוא יודע שיכול לשמוע קדושה אח"כ במנין סמוך, וזה לא כמו מודים שזה מיחזי ככופר ופורש מן הציבור. ואין זו הסיבה שקדושה וקדיש עדיפים על תפילה בציבור
כשעונה במקום אחר קדושה הוא מתקן את מה שהחסיר מלענות, כך צריך לומר.
ואדרבה אולי יחכימני איך אפשר לבאר בדרך אחרת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
אשמח לקבל מ"מ

בעיקר קשה להבין איך שייך נידון להפסיק בין גאולה לתפילה בשביל תפילה בציבור

הדבר מבואר בשו"ע סימן קיא סעיף ג
שמי שמוצא ציבור מתפללים ועדיין לא קרא ק"ש וברכותיה לא יתפלל עמהם
משום שמיסמך גאולה לתפילה עדיף
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
לכאו' יש לחלק טובא, דהתם איירי ששומע ואינו עונה וזה חמיר מתפילה בציבור, אבל להביא עצמו לידי ענייה מנלן ?
חזרה למעלה

יסוד דברי הוא מהזכור לי מרהיטת דברי המ"ב
אבל באמת מצאתי היום בשערי תשובה בשם הרשב"א
שכותב שכל הדין שלא יתחיל להתפלל אם לא יספיק לענות קדושה ומודים
הוא דווקא במתפלל בתוך בית הכנסת אבל במתפלל בעזרה של בית הכנסת רשאי להתחיל להתפלל והוא כדברך
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
הגרי"ז ובניו התפללו ביחידות.
עם הדורות החדשים המנהג פוחת והולחך.
שורש המנהג מחמת כוונה.

גם בניו התפללו ביחידות?
בספר המרתק 'בסוד שיח' (מומלץ) הרב דב אליאך שאל את ר' דוד סולובייצ'יק זצ"ל מה הסיבה שהרב לא התפלל שחרית בציבור ור' דוד ענה "לא שאלתי והוא לא אמר לי, אז אינני יודע"

ומכאן לכל ההשערות, כל אחד יודע בדיוק את השיקולים של הבריסק'רב אבל ר' דוד עצמו לא יודע!
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
סלקא דעתך אמר:
משה אמת אמר:
הגרי"ז ובניו התפללו ביחידות.
עם הדורות החדשים המנהג פוחת והולחך.
שורש המנהג מחמת כוונה.

גם בניו התפללו ביחידות?
בספר המרתק 'בסוד שיח' הרב דב אליאך שאל את ר' דוד סולובייצ'יק זצ"ל מה הסיבה שהרב לא התפלל שחרית בציבור ור' דוד ענה "לא שאלתי והוא לא אמר לי, אז אינני יודע"

ומכאן לכל ההשערות, כל אחד יודע בדיוק את השיקולים של הבריסק'רב אבל ר' דוד עצמו לא יודע!
ביחס לכל גדולי ישראל אנחנו לא נוקטים בשיטת בריסק של הזהירות היתירה בהסקת מסקנות והצמדת נימוקים למעשיהם
אין סיבה שלא ננהג כך ביחס לבריסקער רב

זה שהגרמ"ד ז"ל כן נהג בשטה הנ"ל, והוא בן של הגרי"ז, לא גורם שאסור לנו לפרש את מעשיו.

(בתרגום חופשי: אם הח"ח היה מתפלל ביחידות היה מותר לחשוב שזה בגלל תועלת לכוונה? אז מותר לחשוב כך גם על הגרי"ז. אפי' שיש לו בנים כמו ר' דוד)
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
אם זכרוני אינו מטעני, החזו''א כתב לרפאל הלפרין שיתפלל ביחידות 'לפי שאז הכוונה יותר רצויה'.
מכאן:מנחה.png

זה לא הוראה לכלל ישראל!
אלא מכתב פרטי והיתר למישהו מסויים, פעם בשבוע בלבד.

הסיבה היא כיון שרצה להאריך ורצה להתפלל ביחידות באריכות וכוונה, והחזו"א התיר לו בתפילה מסויימת פעם בשבוע. [שהיא גם עת רצון מיוחדת כמ"ש]


ומשמע בחזו"א שלולי המתיחות יתר שהיה לאותו אדם לא היה מתיר לו כלל להתפלל ביחידות
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
הסיבה היא כיון שרצה להאריך ורצה להתפלל ביחידות באריכות וכוונה, והחזו"א התיר לו בתפילה מסויימת פעם בשבוע. [שהיא גם עת רצון מיוחדת כמ"ש]

ממשמעות המכתב נראה שמה שהתיר לו רק פעם בשבוע משום שמעבר לכך זה לא בריא... [משום מתיחות יתרה] 
ולא ענין עקרוני משום ביטול תפילה בציבור
 

וחי בהם

משתמש ותיק
שמעתי פעם שבית בריסק חוששים שיש במנין כאלו שאינם נקיים כראוי (צואה במקומה במשהו), ולכן הם מעדיפים להתפלל ביחידות.
עד כאן שמעתי, אבל לא הבנתי בדיוק הענין.
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
ציטוט מפורומנו הקוה"ט, אינני זוכר מהיכן בדיוק ומי הכותב:

הגרי"ז ז"ל היה מתפלל ביחידות, מהרבה טעמים, והאחד מהם, שרשע אחד מקלקל את כל התפילה מלהתקבל, ולא אמרו חלבנה וכו' אלא כשיש עשרה צדיקים ללא החלבנה, וכבר האריך בספר תפילת רבים בכל זה - כפי ששמע מפי תלמידו של מרן הגרי"ז ז"ל.

יש להוסיף את ר' חיים גריינימן ובניו ונכדיו, שאינם מקפידים על תפילה בציבור.
לאחרונה בנו הרב אי"ש שינה הנהגה זו והתחיל לדרוש לטובת תפילה בציבור.
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
שמעתי פעם שבית בריסק חוששים שיש במנין כאלו שאינם נקיים כראוי (צואה במקומה במשהו), ולכן הם מעדיפים להתפלל ביחידות.
עד כאן שמעתי, אבל לא הבנתי בדיוק הענין.

שמעתי, שפעם הגרי"ז הגיע לזכרון משה וכשיצא משום אמר אסור להתפלל כאן.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
זה לא הוראה לכלל ישראל!
אינני סבור שמישהו חשב כי ב'הוראה לכלל ישראל' מדובר,
אך עכ"פ - על־אף ההשמטה (שמשבשת פירוש הענין כולו) בס' שו"ת חזו"א ע' קצא,
ברור שהמשפט האחרון ("וטוב להתפלל ביחידות כדי שתהא הכוונה יותר רצוי'") עומד בפני־עצמו.
[ולהפך: משום מתיחות־היתר שסבל ממנה אותו אדם - הורה לו שינהג כך רק פ"א בשבוע].
 

מסתפינא

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
שמעתי פעם שבית בריסק חוששים שיש במנין כאלו שאינם נקיים כראוי (צואה במקומה במשהו), ולכן הם מעדיפים להתפלל ביחידות.
עד כאן שמעתי, אבל לא הבנתי בדיוק הענין.

וכבר יצאו כל הפוסקים ודחו את דברי המגן אברהם.
 

חסידיש

משתמש רשום
לתשומת לב החסידים שבינינו,
זה לשון הסה"ק זכרון שמואל שכתב בשם החוזה מלובלין [הובא ביהודי הקדוש עה"ת דף קנג]: "מפי אדמו"ר הרב הקדוש מפרשיסחא שאמר בשם אדמו"ר מלובלין: מי שלא תיקן חטאות נעורים אין לו להתפלל ביחידות", עכל"ק.
 
 

צפתי

משתמש רגיל
חסידיש אמר:
לתשומת לב החסידים שבינינו,
זה לשון הסה"ק זכרון שמואל שכתב בשם החוזה מלובלין [הובא ביהודי הקדוש עה"ת דף קנג]: "מפי אדמו"ר הרב הקדוש מפרשיסחא שאמר בשם אדמו"ר מלובלין: מי שלא תיקן חטאות נעורים אין לו להתפלל ביחידות", עכל"ק.
עד מפי עד מפי עד מפי עד
 

וחי בהם

משתמש ותיק
צפתי אמר:
חסידיש אמר:
לתשומת לב החסידים שבינינו,
זה לשון הסה"ק זכרון שמואל שכתב בשם החוזה מלובלין [הובא ביהודי הקדוש עה"ת דף קנג]: "מפי אדמו"ר הרב הקדוש מפרשיסחא שאמר בשם אדמו"ר מלובלין: מי שלא תיקן חטאות נעורים אין לו להתפלל ביחידות", עכל"ק.
עד מפי עד מפי עד מפי עד

גם גמרא זו למשל היא עד מפי עד...
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לט/א 
דתניא רבי אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' יוסי בן דורמסקה שאמר משום רבי יוסי הגלילי שאמר משום רבי יוחנן בן נורי שאמר משום ר' אליעזר הגדול...

אלא הכל תלוי מי הם המעידים!
 
אקשן דקדושה אמר:
ויש כאלו שאינם בחינת חלבנה אלא בחינת מה שאין מכניסים בעזרה....

זו אכן שאלה קשה. ראיתי בעיני יהודי ישיש לאוי''ט שככל הנראה אפילו אינו מודע לבעייתו זו, והוא מתעקש לרכוש עליות, והגבאים אינם יודעים את נפשם ממבוכה.
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
אקשן דקדושה אמר:
ויש כאלו שאינם בחינת חלבנה אלא בחינת מה שאין מכניסים בעזרה....

זו אכן שאלה קשה. ראיתי בעיני יהודי ישיש לאוי''ט שככל הנראה אפילו אינו מודע לבעייתו זו, והוא מתעקש לרכוש עליות, והגבאים אינם יודעים את נפשם ממבוכה.

גם זה נכון. אלא שאני כיוונתי להמדובר לעיל על כאלו שהם בחינת חלבנה, ויש גם דרגה נמוכה יותר.
 

שלום רב

משתמש ותיק
שייך לחלק הראשון של האשכול, אודות חיוב תפילה בציבור.

כותב שו"ע הרב בסי' צ סי"ז: שתפלת הצבור אף על פי שהוא מצוה מדבריהם היא גדולה ממצות עשה של תורה הואיל ומקדשין בה ה' ברבים, שהרי מותר לעבור על מצות עשה של תורה ולשחרר עבדו כדי להשלימו לעשרה כמ"ש ביורה דעה סי' (רמ"ז) [רס"ז].
 

אברך

משתמש ותיק
רז בן ציון אמר:
יש להוסיף את ר' חיים גריינימן ובניו ונכדיו, שאינם מקפידים על תפילה בציבור.
עד כמה שידוע לי, אינו מדוייק. אני שמעתי שהורה הגרח"ג שמי שהוא לבוש בתפילין (כדרך רבים מהם ללמוד כל היום עם התפילין), עדיף שיתפלל כך, גם אם מחמת כן לא יוכל להתפלל בציבור מחמת יוהרא וכדו'. דהיינו שמ"ע דאורייתא של תפילין עדיפה ממצוה דרבנן של תפילה במנין.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תעב (תתקי):
ואי לאו דמיסתפינא הוה אמינא דטב ליה להתפלל ביחיד מלהתפלל בחברת בני אדם שאין דעתו נוחה מהם.

עוד יש טעם אחר דאין ראוי לאדם שיתפלל אלא במקום שלבו חפץ, כי היכי דאמרינן אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ

וטעמו של דבר כי בהביט האדם אל מי שדעתו נוחה בו נפשו מתעוררת אל הכוונה השלימה ודעתו מתרחבת ולבו שמח ונחה עליו אז רוח ה' כענין שאמרו בנבואה:

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=7678&p=100898&hilit=מתפלל+אלא+במקום+שלבו#p100837
 

הצדיקים מבקשים

משתמש רגיל
בל נשכח שתפילה בציבור, היא לכל הפחות 'ענין' ואחרי כל הנימוקים והסברות, יש בה מצוה רבה מאוד.
מכל מקום, יישר כח על הדיון. הרבה פעמים תפילתי הייתה טובה יותר ביחידות והייתי נבוך בלא לדעת את כל הפולמוס.
 
חלק עליון תַחתִית