אתה רואה לאט לאט אנשים מגבשים דיעה.מבני ברק אמר:למה מתוך 55 צפיות יש רק 13 הצבעות ?
אתה רואה לאט לאט אנשים מגבשים דיעה.מבני ברק אמר:למה מתוך 55 צפיות יש רק 13 הצבעות ?
החזו"א לא כתב את זה על הנושא הזהסלקא דעתך אמר:כמעיין המתגבר אמר:שמעתי שבסדר רב עמרם גאון מפורש כהגר''א.
לגופו של סקר איני רואה בזה תועלת כי הרבה עושים כן מחמת ההכרח שקמים מאוחר, וזה אחד הדברים שרופפים אצל עם ישראל לדאבונינו ולא מפני עצלותם אלא מפני החשמל, וצא ובדוק כמה אנשים ות''ח מברכים ברכות ק''ש לאחר זמן תפילה אע''ג דהביאור הלכה ושאר פוסקים הכריעו דאין לברך משום חשש ברכה לבטלה.
החזו"א בקובץ אגרות ח"ג קעח כתב "וביום שגילה הגר"א את הדבר הכריזו ברקיע היזהרו באליהו ובתורתו, שגלה רז זה לבני ישראל", כנראה שאין זה גרוע כלל שנוהגים כגר"א.
צ"ל 'אחר צאת־הכוכבים' (בדיעבד. ראה ב'סדר הכנסת שבת' שם).סופר המלך אמר:אם כי צריך לשים לב כי לשיטה זו גם א"א להתפלל מנחה אחר השקיעה
התוס' כתבו זאת להדיא בשם רבינו תם, ולכן לא חשבתי שצריך לבדוק בספר הישר.לענין אמר:דרומאי אמר:נאמנים עלינו דברי התוס' במנחות דף כ' שלרבינו תם אינו זורק אלא עד שקיעה ראשונה.לענין אמר:צריך לבדוק אם ר"ת בספר הישר (סי' רנ"ו?) ג"כ נוקט בזה כהתו' בזבחים או שלדידיה אפשר לזרוק עד שקיעה שניה.
בספר הישר, בסו"ס רכ"א, כותב רבינו תם בהדיא שדם נפסל דוקא משתשקע החמה, דהיינו משעת צאת הכוכבים.
וכותב שם המהדיר שזה כשיטת הראבי"ה, בסי' תתנ"ח, וכ"כ השאגת אריה סי' י"ז. ומוסיף המהדיר שזה דלא כמ"ש התו' בזבחים נ"ו א' ובמנחות כ' ב' שהכוונה היא לשקיעה ראשונה.
עכשיו קצת השקפה. למעוניינים בלבד.
כתבתי 'צריך לבדוק', בלשון כזו דוקא, מפני שזה היה זכור לי בזכרון רחוק ולא רציתי לכתוב בלשון ודאית.
כבוד הרב שליט"א שהגיב על דברי בלשון 'נאמנים עלינו' - כאילו חס ושלום יש מישו שרח"ל דבריהם אינם נאמנים עליו (מחשבה הזויה), צריך עכשיו להסביר מה עושים שבספר הישר כתוב אחרת [תירוץ בסגנון של 'התוספות קיבלו מרבותיהם את עיקר שיטת רבינו תם ולא את כל ביאורו הרחב בסוגיא', רח"ל, יחייב עדכון של הלשון הנ"ל].
לא.לבי במערב אמר:צ"ל 'אחר צאת־הכוכבים' (ראה ב'סדר הכנסת שבת' שם).סופר המלך אמר:אם כי צריך לשים לב כי לשיטה זו גם א"א להתפלל מנחה אחר השקיעה
סופר המלך אמר:החזו"א לא כתב את זה על הנושא הזהסלקא דעתך אמר:כמעיין המתגבר אמר:שמעתי שבסדר רב עמרם גאון מפורש כהגר''א.
לגופו של סקר איני רואה בזה תועלת כי הרבה עושים כן מחמת ההכרח שקמים מאוחר, וזה אחד הדברים שרופפים אצל עם ישראל לדאבונינו ולא מפני עצלותם אלא מפני החשמל, וצא ובדוק כמה אנשים ות''ח מברכים ברכות ק''ש לאחר זמן תפילה אע''ג דהביאור הלכה ושאר פוסקים הכריעו דאין לברך משום חשש ברכה לבטלה.
החזו"א בקובץ אגרות ח"ג קעח כתב "וביום שגילה הגר"א את הדבר הכריזו ברקיע היזהרו באליהו ובתורתו, שגלה רז זה לבני ישראל", כנראה שאין זה גרוע כלל שנוהגים כגר"א.
הרב כותב שאין למחות משום שיש לו לימוד זכות על המקילים, אבל לא מוכרח כלל שאכן בא להתיר בדיעבד.לבי במערב אמר:ציינתי את מקור דברי.
גם ערכתי והוספתי מילה, יעו"ש.
מסתמא הטעם להחמרות אצל הנוהגים כן אינו משום שזו דעת הגר"א ותו לא [וכמו שכבר העירו שלכ' אף הגר"א לא הורה כן לאחרים], אלא שלגופו של ענין יש לחשש הזה על מה לסמוך. לענין הזמנים כנראה פחות נראה לפנינו שיש לחשש דילמא האמת כמג"א על מה לסמוך, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.אמונת אומן אמר:האם נכון להסתמך על פסק האחרונים להקל באופן יומיומי בביטול וודאי מ''ע דאורייתא נגד דעת הגר"א ובעל התניא,
ולעומת זאת להחמיר בספק ספיקא דרבנן של חמץ שעבר עליו הפסח, גם זאת עפ"י הגר"א, תוך גרימת מהומה גדולה וטירחה והפסד ממון רב?
אני הק' נוהג להיפך, בחמץ אני מחמיר רק לכתחילה, ובקר''ש אני מקפיד על שי' הגר"א ובעל התניא, ולו משום מגדר מילתא דלא לבוא חלילה לידי ביטול קבלת עומ''ש וחשש נידוי לשמים.
אשמח לשמוע את נימוקי החכמים.
סלקא דעתך אמר:פרש את שיחתך, פתחת שם? העורכים ציינו שדבריו נסובים על הגר"א בתנט ס"ב, אתה מכיר משהו אחר?
לסמוך על מה?אבי חי אמר:מסתמא הטעם להחמרות אצל הנוהגים כן אינו משום שזו דעת הגר"א ותו לא [וכמו שכבר העירו שלכ' אף הגר"א לא הורה כן לאחרים], אלא שלגופו של ענין יש לחשש הזה על מה לסמוך
הכל טוב ויפה, אך נראה שכת"ר לא קרא את דבריי.אמונת אומן אמר:לסמוך על מה?אבי חי אמר:מסתמא הטעם להחמרות אצל הנוהגים כן אינו משום שזו דעת הגר"א ותו לא [וכמו שכבר העירו שלכ' אף הגר"א לא הורה כן לאחרים], אלא שלגופו של ענין יש לחשש הזה על מה לסמוך
להחמיר בתערובת, של ספק חמץ, ספק של גוי, ספק הערמה במכירה, ספק מיוצר אחרי פסח, וכל זה בקנס דרבנן? בדבר שמקורו במעשה רב? שכל רבותינו שבאו אחרי הגר"א לא קיבלו את חומרתו?
ובגלל זה לשדד מערכות, להקים קווי מידע, לדרוש מנשים וקטנים, לגרום נזק ממוני עצום לבעלי מפעלים וחנויות?
אנשים שמברכים על ציצית של בד בשופי כל יום?
שאוכלים תותים מרוסקים, ועוף של רובין( במקרה היותר טוב )כשיש אפשרות לקנות עד"ח?
שיש להם מינוס ומשכנתאות?
( גם אני ביניהם )
מן הסתם ברוב המוצרים שאנחנו מכניסים לפינו יש חששות גדולים בהרבה.
את כל זה אפשר לטעון אותו דבר לגבי שרויה.אמונת אומן אמר:לסמוך על מה?אבי חי אמר:מסתמא הטעם להחמרות אצל הנוהגים כן אינו משום שזו דעת הגר"א ותו לא [וכמו שכבר העירו שלכ' אף הגר"א לא הורה כן לאחרים], אלא שלגופו של ענין יש לחשש הזה על מה לסמוך
להחמיר בתערובת, של ספק חמץ, ספק של גוי, ספק הערמה במכירה, ספק מיוצר אחרי פסח, וכל זה בקנס דרבנן? בדבר שמקורו במעשה רב? שכל רבותינו שבאו אחרי הגר"א לא קיבלו את חומרתו?
ובגלל זה לשדד מערכות, להקים קווי מידע, לדרוש מנשים וקטנים, לגרום נזק ממוני עצום לבעלי מפעלים וחנויות?
אנשים שמברכים על ציצית של בד בשופי כל יום?
שאוכלים תותים מרוסקים, ועוף של רובין( במקרה היותר טוב )כשיש אפשרות לקנות עד"ח?
שיש להם מינוס ומשכנתאות?
( גם אני ביניהם )
מן הסתם ברוב המוצרים שאנחנו מכניסים לפינו יש חששות גדולים בהרבה.
עם כמה הבדלים קטנים.קדמא ואזלא אמר:את כל זה אפשר לטעון אותו דבר לגבי שרויה.אמונת אומן אמר:לסמוך על מה?אבי חי אמר:מסתמא הטעם להחמרות אצל הנוהגים כן אינו משום שזו דעת הגר"א ותו לא [וכמו שכבר העירו שלכ' אף הגר"א לא הורה כן לאחרים], אלא שלגופו של ענין יש לחשש הזה על מה לסמוך
להחמיר בתערובת, של ספק חמץ, ספק של גוי, ספק הערמה במכירה, ספק מיוצר אחרי פסח, וכל זה בקנס דרבנן? בדבר שמקורו במעשה רב? שכל רבותינו שבאו אחרי הגר"א לא קיבלו את חומרתו?
ובגלל זה לשדד מערכות, להקים קווי מידע, לדרוש מנשים וקטנים, לגרום נזק ממוני עצום לבעלי מפעלים וחנויות?
אנשים שמברכים על ציצית של בד בשופי כל יום?
שאוכלים תותים מרוסקים, ועוף של רובין( במקרה היותר טוב )כשיש אפשרות לקנות עד"ח?
שיש להם מינוס ומשכנתאות?
( גם אני ביניהם )
מן הסתם ברוב המוצרים שאנחנו מכניסים לפינו יש חששות גדולים בהרבה.
מעניין מאד המהלך הזה.סלקא דעתך אמר:אמונת אומן אמר:תשובה 'חסידית' למהדרין, שאינה מיישבת את השאלה.סלקא דעתך אמר:החזו"א בקובץ אגרות ח"ג קעח כתב "וביום שגילה הגר"א את הדבר הכריזו ברקיע היזהרו באליהו ובתורתו, שגלה רז זה לבני ישראל", כנראה שאין זה גרוע כלל שנוהגים כגר"א.
הלא אף אחד ממנו לא יברך על אתרוג שהמג''א פוסלו... גם אם הגר"א הכשירו.
אבל המציאות מוכיחה כהגר"א ללא כל ספק, ואין בזה סברא ושיקול דעת.
וכמו שכתב הגר"א "וטעות גדולה הוא שכ"כ כל התוכנים שבתקופת ניסן ותקופת תשרי שהן ימים בינונים י"ב שעות מנץ החמה עד השקיעה"
חלילה. ודאי שהמציאות היא כמו שהעיד הגר"א בלי שום ספק, השאלה היא רק האם מכח מציאות זה יש הכרח לדינו של הגר"א, שחישוב השעות לענין קריאת שמע ותפילה תלוי בנץ החמה, כיון שזמן ק"ש ותפילה בדיעבד הוא מעלות השחר.אמונת אומן אמר:מעניין מאד המהלך הזה.סלקא דעתך אמר:אמונת אומן אמר:תשובה 'חסידית' למהדרין, שאינה מיישבת את השאלה.
הלא אף אחד ממנו לא יברך על אתרוג שהמג''א פוסלו... גם אם הגר"א הכשירו.
אבל המציאות מוכיחה כהגר"א ללא כל ספק, ואין בזה סברא ושיקול דעת.
וכמו שכתב הגר"א "וטעות גדולה הוא שכ"כ כל התוכנים שבתקופת ניסן ותקופת תשרי שהן ימים בינונים י"ב שעות מנץ החמה עד השקיעה"
המ''ב שברוב פסקיו נוטה אחר הגר"א והח''א, ראה גם הביא את דברי הגר"א, ולמרות זאת נראה שסותם כהמג''א, וכך גם נהגו הפוסקים הספרדים שזו שיטת השו"ע,
הסטייפלר סבר שיש לנקוט ספיקא דאורייתא לחומרא, וגם בחוט השני כ' שהחזו"א הקל רק בדיעבד.
שמא כל אלו לא הכירו את המציאות שכב' מדבר עליה ''ללא כל ספק'' ?
ולענייננו, האם זה מצדיק התעלמות גורפת מספק דאורייתא יומיומי ?דרומאי אמר:חלילה. ודאי שהמציאות היא כמו שהעיד הגר"א בלי שום ספק, השאלה היא רק האם מכח מציאות זה יש הכרח לדינו של הגר"א, שחישוב השעות לענין קריאת שמע ותפילה תלוי בנץ החמה, כיון שזמן ק"ש ותפילה בדיעבד הוא מעלות השחר.אמונת אומן אמר:מעניין מאד המהלך הזה.סלקא דעתך אמר:אבל המציאות מוכיחה כהגר"א ללא כל ספק, ואין בזה סברא ושיקול דעת.
וכמו שכתב הגר"א "וטעות גדולה הוא שכ"כ כל התוכנים שבתקופת ניסן ותקופת תשרי שהן ימים בינונים י"ב שעות מנץ החמה עד השקיעה"
המ''ב שברוב פסקיו נוטה אחר הגר"א והח''א, ראה גם הביא את דברי הגר"א, ולמרות זאת נראה שסותם כהמג''א, וכך גם נהגו הפוסקים הספרדים שזו שיטת השו"ע,
הסטייפלר סבר שיש לנקוט ספיקא דאורייתא לחומרא, וגם בחוט השני כ' שהחזו"א הקל רק בדיעבד.
שמא כל אלו לא הכירו את המציאות שכב' מדבר עליה ''ללא כל ספק'' ?
[ואגב, מכח זה רצה לטעון ר' לייזר פלצ'ינסקי שגם אם הלכה כהגר"א לענין חישוב השעות, והיינו ששיעור שעה זמנית הוא א' מי"ב מאורך היום מהנץ ועד שקיעה, אבל תחילת השעות לענין קריאת שמע הוא מעלות השחר, ולכן סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף ג' שעות קצרות מעלות השחר. וכגון היום, שעלות השחר היה ב5:04, הנץ החמה היה ב18:16, ושקיעה ב19:09, נמצא שאורך היום הוא 12 שעות 53 דקות, ונמצא שכל שעה זמנית להגר"א היא שעה ועוד 4 דקות ועוד 42 מאיות הדקה בערך, ואם נכפיל את זה ב3 שעות נקבל 3 שעות ו13 דקות ורבע דקה, ולפי רא"פ יצא סוף זמן קריאת שמע בשעה 8:17, הרבה יותר מוקדם מזמן המג"א. כמדומה שהחזון איש לא קיבל את דבריו ודחאן לחלוטין.]
אמונת אומן אמר:האם נכון להסתמך על פסק האחרונים להקל באופן יומיומי בביטול וודאי מ''ע דאורייתא נגד דעת הגר"א ובעל התניא,
ולעומת זאת להחמיר בספק ספיקא דרבנן של חמץ שעבר עליו הפסח, גם זאת עפ"י הגר"א, תוך גרימת מהומה גדולה וטירחה והפסד ממון רב?
אני הק' נוהג להיפך, בחמץ אני מחמיר רק לכתחילה, ובקר''ש אני מקפיד על שי' הגר"א ובעל התניא, ולו משום מגדר מילתא דלא לבוא חלילה לידי ביטול קבלת עומ''ש וחשש נידוי לשמים.
אשמח לשמוע את נימוקי החכמים.
היכן הוא סותם כך, זכור לי ב' מקומות שהוא מזכיר את המחלו' ובשניהם אין נראה ממנו כלום, בהלכות קר"ש הביא את ב' השיטות וכתב שלמעשה ליכא נפקותא כי ביכו"כ צריך לקרא מוקדם, ובמקום אחר כתב לענין קר"ש ב"לעולם יהא אדם" שיקרא אף אם חושש שיעבור זמן קר"ש של מג"א, וההינו שחושש לו, אך לא מצינו שהכריע כמוהו.אמונת אומן אמר:המ''ב שברוב פסקיו נוטה אחר הגר"א והח''א, ראה גם הביא את דברי הגר"א, ולמרות זאת נראה שסותם כהמג''א,
הרי אין זה חשש בעלמא אלא ספק דאורייתא.בן אבנר אמר:שחושש לו,
לכאו' שם יש טעם אחר, כי לגבי שעת הביטול יכול להיות שגם מדאורייתא לא יחול הביטול אף שהאיסור-הנאה רק מדרבנן, וכדי שלא לחלק בין הזמנים ביום טרוד כ"כ עושים הכל עפ"י שעות זמניות דתרוה"ד. (המג"א מדבר רק לענין קרי"ש).אבי חי אמר:למה לגבי סו"ז אכילת חמץ דמדרבנן כמדו' שכו"ע מחמירים כמג"א
על שניהם גם יחד: דעת אדה"ז בסדורו (סוף הלכות תפלין) שיש להקדים ולקרות ק"ש כג' רבעי שעה קודם סוף הזמן (והוא המקור למש"כ).אבי חי אמר:אם כבר, היה לנו לשאול למה לגבי סו"ז אכילת חמץ דמדרבנן כמדו' שכו"ע מחמירים כמג"א. וכנראה התשובה שחביבה מצוה בשעתה וכדו'
למעשה ודאי דברי מר מסתברים, שראוי לבעל נפש להחמיר כמג"א בתור חומרא, ולו בתור זריזות והרחקה מחשש מכשול.
כבר עניתי על זה כאןאמונת אומן אמר:מעניין מאד המהלך הזה.סלקא דעתך אמר:אמונת אומן אמר:תשובה 'חסידית' למהדרין, שאינה מיישבת את השאלה.
הלא אף אחד ממנו לא יברך על אתרוג שהמג''א פוסלו... גם אם הגר"א הכשירו.
אבל המציאות מוכיחה כהגר"א ללא כל ספק, ואין בזה סברא ושיקול דעת.
וכמו שכתב הגר"א "וטעות גדולה הוא שכ"כ כל התוכנים שבתקופת ניסן ותקופת תשרי שהן ימים בינונים י"ב שעות מנץ החמה עד השקיעה"
המ''ב שברוב פסקיו נוטה אחר הגר"א והח''א, ראה גם הביא את דברי הגר"א, ולמרות זאת נראה שסותם כהמג''א, וכך גם נהגו הפוסקים הספרדים שזו שיטת השו"ע,
הסטייפלר סבר שיש לנקוט ספיקא דאורייתא לחומרא, וגם בחוט השני כ' שהחזו"א הקל רק בדיעבד.
שמא כל אלו לא הכירו את המציאות שכב' מדבר עליה ''ללא כל ספק'' ?
לא שייך לחשוש לכל השיטות, וכאמרתו המפורסמת של הגאון לר' חיים וואלאז'ינר.אמונת אומן אמר:ולענייננו, האם זה מצדיק התעלמות גורפת מספק דאורייתא יומיומי ?דרומאי אמר:חלילה. ודאי שהמציאות היא כמו שהעיד הגר"א בלי שום ספק, השאלה היא רק האם מכח מציאות זה יש הכרח לדינו של הגר"א, שחישוב השעות לענין קריאת שמע ותפילה תלוי בנץ החמה, כיון שזמן ק"ש ותפילה בדיעבד הוא מעלות השחר.אמונת אומן אמר:מעניין מאד המהלך הזה.
המ''ב שברוב פסקיו נוטה אחר הגר"א והח''א, ראה גם הביא את דברי הגר"א, ולמרות זאת נראה שסותם כהמג''א, וכך גם נהגו הפוסקים הספרדים שזו שיטת השו"ע,
הסטייפלר סבר שיש לנקוט ספיקא דאורייתא לחומרא, וגם בחוט השני כ' שהחזו"א הקל רק בדיעבד.
שמא כל אלו לא הכירו את המציאות שכב' מדבר עליה ''ללא כל ספק'' ?
[ואגב, מכח זה רצה לטעון ר' לייזר פלצ'ינסקי שגם אם הלכה כהגר"א לענין חישוב השעות, והיינו ששיעור שעה זמנית הוא א' מי"ב מאורך היום מהנץ ועד שקיעה, אבל תחילת השעות לענין קריאת שמע הוא מעלות השחר, ולכן סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף ג' שעות קצרות מעלות השחר. וכגון היום, שעלות השחר היה ב5:04, הנץ החמה היה ב18:16, ושקיעה ב19:09, נמצא שאורך היום הוא 12 שעות 53 דקות, ונמצא שכל שעה זמנית להגר"א היא שעה ועוד 4 דקות ועוד 42 מאיות הדקה בערך, ואם נכפיל את זה ב3 שעות נקבל 3 שעות ו13 דקות ורבע דקה, ולפי רא"פ יצא סוף זמן קריאת שמע בשעה 8:17, הרבה יותר מוקדם מזמן המג"א. כמדומה שהחזון איש לא קיבל את דבריו ודחאן לחלוטין.]
הרי יוצא שלהמג''א ודעימיה, מבטלים כל יום מ''ע חיובית של קבלת עומ''ש.
יש לזה כמה ראיות, גם מפשטות לשונו וגם מהמ''ב בהל' שבת, אבל איני מונח בסוגיה כרגע.סלקא דעתך אמר:כבר עניתי על זה כאןאמונת אומן אמר:מעניין מאד המהלך הזה.סלקא דעתך אמר:אבל המציאות מוכיחה כהגר"א ללא כל ספק, ואין בזה סברא ושיקול דעת.
וכמו שכתב הגר"א "וטעות גדולה הוא שכ"כ כל התוכנים שבתקופת ניסן ותקופת תשרי שהן ימים בינונים י"ב שעות מנץ החמה עד השקיעה"
המ''ב שברוב פסקיו נוטה אחר הגר"א והח''א, ראה גם הביא את דברי הגר"א, ולמרות זאת נראה שסותם כהמג''א, וכך גם נהגו הפוסקים הספרדים שזו שיטת השו"ע,
הסטייפלר סבר שיש לנקוט ספיקא דאורייתא לחומרא, וגם בחוט השני כ' שהחזו"א הקל רק בדיעבד.
שמא כל אלו לא הכירו את המציאות שכב' מדבר עליה ''ללא כל ספק'' ?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=18968&start=30#p279706
אגב, מניין שהמ"ב סותם כהמג"א?
דווקא בענין זה שייך גם שייך לחשוש לכל השיטות, פרט לאופן אחד של ברית לילד שנולד בערשק אחרי השקיעה.דרומאי אמר:השאלה כאן כמה נקטו לעיקר את דעת הגר"א, וכפי הנראה ממה שרוב העולם אינו חושש לדעת רבינו תם ביציאת השבת, שאין חוששין לשיטה זו אפילו באיסור סקילה.
שכנעת אותיאמונת אומן אמר:יש לזה כמה ראיות, גם מפשטות לשונו וגם מהמ''ב בהל' שבת,סלקא דעתך אמר:כבר עניתי על זה כאןאמונת אומן אמר:מעניין מאד המהלך הזה.
המ''ב שברוב פסקיו נוטה אחר הגר"א והח''א, ראה גם הביא את דברי הגר"א, ולמרות זאת נראה שסותם כהמג''א, וכך גם נהגו הפוסקים הספרדים שזו שיטת השו"ע,
הסטייפלר סבר שיש לנקוט ספיקא דאורייתא לחומרא, וגם בחוט השני כ' שהחזו"א הקל רק בדיעבד.
שמא כל אלו לא הכירו את המציאות שכב' מדבר עליה ''ללא כל ספק'' ?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=18968&start=30#p279706
אגב, מניין שהמ"ב סותם כהמג"א?
א. ודאי המ"ב נוקט לחשוש ואולי לעיקר כדעת רבינו תם, וכן נקטו כל הפוסקים עד הדור האחרון. אולם אני דברתי מצד המציאות, שרוב העולם אינו חושש לרבינו תם במוצאי שבת קודש, ולפי זה לכאורה אין צריך לחשוש לדעת רבינו תם בזמן קריאת שמע.אמונת אומן אמר:א. דווקא בענין זה שייך גם שייך לחשוש לכל השיטות, פרט לאופן אחד של ברית לילד שנולד בערשק אחרי השקיעה.דרומאי אמר:השאלה כאן כמה נקטו לעיקר את דעת הגר"א, וכפי הנראה ממה שרוב העולם אינו חושש לדעת רבינו תם ביציאת השבת, שאין חוששין לשיטה זו אפילו באיסור סקילה.
הקביעה ש'רוב העולם' אינו חושש לר''ת לא ממש ברורה, ובכל אופן לפחות עד המ''ב ועד בכלל חששו בהחלט, והמ''ב ממש מתייחס לגאונים ור''ת כב' צדדים בשווה.
ב. ותמוה בעיני מאד, איזה משקל נותנים לדעת המ''ב, מתי הוא לשכת הגזית ומתי הוא כמאן דליתא.
איני מתריס אלא מנסה להבין את זה.
ג. והעובדה היא שרבים מגדולי ליטא החמירו בזמן קר"ש כהמג''א, כמו הסטייפלער, ר' אהרון קוטלר ועוד.
איני בא בטענות על הנוהגים כגר"א באופן מוחלט, אבל זה לא מסתדר לי עם חומרות רחוקות בתערובות ספק ספיקא דרבנן.