אברך אמר:יש הרבה, אך חושבני שכוונתך להמצו"ב.
הגרח''ג על דרך הלימוד - מסוף ספר אהבת תורה.pdf
יצחק אמר:מכתב מפורסם ומאד מקומם
העיקרון הבסיסי במכתב שצריכים לעיין בנידון של הגמ' כאילו זה נידון שבא לידך ולעיין בכל הנידונים המעשיים שנופלים במחשבה. ואמנם גם הוא מודה שאי אפשר לברר הכל בבת אחת אבל צריך לפחות לפתח במשהו את הנושא. אלו דבריו.
אבל לא נולדנו שלשום וראינו מכל גדולי הדורות רק את החזו"א לומד בצורה כזו, וגם הגמרא והמשנה לא לומדת בצורה כזו, כמה פעמים המשנה אומרת חידוש דין והגמ' שואלת שהרי זה לא יתכן כי יש הלכה כזו וכזו, והגמ' מתרצת שהמשנה מדבר באוקימתא מסוימת. הגמ' מבינה בפשיטות שכאשר המשנה באה לחדש לנו איזה חידוש דין היא לא צריכה להתיחס כעת לכל שאר ההלכות שיש בנושא הזה, לכן אם רק אפשר להעמיד באיזה אופן שלא יסתור את שאר ההלכות אפילו באוקימתא רחוקה אין בזה שום בעיה, כי לא זה הנושא של המשנה. יש לזה דוגמאות רחוקות כמו סכין שנמצאה בי"ד שהגמ' מעמידה כגון שהנשיא היה גוסס וכו', הרעיון הוא שצריך למצא את נקודת החידוש של המשנה ומכאן ואילך כל שאר ההלכות שנוגעות לנושא יצטרכו "להסתדר".
כך למדו כל הדורות, לא ראינו את רש"י מכניס בכל ענין את כל ההלכות שנוגעות לנושא. את התוס' אנו פוגשים יום יום, ורואים בעיניים שהתוס' עשו שתי עבודות, ראשית לחשבן את הסוגיא המקומית, ושנית לחשבן סתירות בש"ס ולהסיק מסקנות, אפשר לראות את אותו תוס' בכמה מקומות. הרי לנו שגם כאשר התוס' עוסקים במכלול הסוגיא עיקר העסק הוא לסדר את הסתירות לכאורה שיש בגמרות השונות (לפעמים התוס' עושים גם בירור הלכתי על נקודה מסוימת) אבל בשום אופן לא נמצא את התוס' מבררים את "הלכות גר קטן". הספר היחיד (לפי מיעוט ידיעתי) שנכתב בצורה כזו שעוסק בנושא שלם בבת אחת בכל הסוגיות - הוא חזו"א, עד אז אף אחד לא חשב לעשות זאת, החזו"א היה מעיין בעל עמל התורה מיוחד מאד כידוע אבל מי שינסה לחקות את סדר העיון שלו מובטח לו כשלון, בסופו של דבר הוא יצטרך להתפשר על כל דבר, כל נידון שיעלה במוחו, כל קושיא, הוא יאלץ להמציא המצאות לא ברורות ולא רציניות, בלי מקורות בלי שום מחויבות (כמו שמוצאים בספרים של החקיינים של החזו"א "נראה.. ונראה.. מיהו נראה..").
קשה לי להכנס אתך לדיון בנושא, רק רציתי לומר שדבריך במודגש הם טעות חמורה, אולי אחרים ירצו לכתוב ולהאריך בנושא.biden אמר:המשנה נכתבה בצורה נסתרת מאוד מסיבות מסוימות (שיש מחכמי תורת האמת שטוענים שיש להם בזה השג יד) לנו אין כלים ללמוד אותם בלי חכמי הגמרא.יצחק אמר:מכתב מפורסם ומאד מקומם
העיקרון הבסיסי במכתב שצריכים לעיין בנידון של הגמ' כאילו זה נידון שבא לידך ולעיין בכל הנידונים המעשיים שנופלים במחשבה. ואמנם גם הוא מודה שאי אפשר לברר הכל בבת אחת אבל צריך לפחות לפתח במשהו את הנושא. אלו דבריו.
אבל לא נולדנו שלשום וראינו מכל גדולי הדורות רק את החזו"א לומד בצורה כזו, וגם הגמרא והמשנה לא לומדת בצורה כזו, כמה פעמים המשנה אומרת חידוש דין והגמ' שואלת שהרי זה לא יתכן כי יש הלכה כזו וכזו, והגמ' מתרצת שהמשנה מדבר באוקימתא מסוימת. הגמ' מבינה בפשיטות שכאשר המשנה באה לחדש לנו איזה חידוש דין היא לא צריכה להתיחס כעת לכל שאר ההלכות שיש בנושא הזה, לכן אם רק אפשר להעמיד באיזה אופן שלא יסתור את שאר ההלכות אפילו באוקימתא רחוקה אין בזה שום בעיה, כי לא זה הנושא של המשנה. יש לזה דוגמאות רחוקות כמו סכין שנמצאה בי"ד שהגמ' מעמידה כגון שהנשיא היה גוסס וכו', הרעיון הוא שצריך למצא את נקודת החידוש של המשנה ומכאן ואילך כל שאר ההלכות שנוגעות לנושא יצטרכו "להסתדר".
כך למדו כל הדורות, לא ראינו את רש"י מכניס בכל ענין את כל ההלכות שנוגעות לנושא. את התוס' אנו פוגשים יום יום, ורואים בעיניים שהתוס' עשו שתי עבודות, ראשית לחשבן את הסוגיא המקומית, ושנית לחשבן סתירות בש"ס ולהסיק מסקנות, אפשר לראות את אותו תוס' בכמה מקומות. הרי לנו שגם כאשר התוס' עוסקים במכלול הסוגיא עיקר העסק הוא לסדר את הסתירות לכאורה שיש בגמרות השונות (לפעמים התוס' עושים גם בירור הלכתי על נקודה מסוימת) אבל בשום אופן לא נמצא את התוס' מבררים את "הלכות גר קטן". הספר היחיד (לפי מיעוט ידיעתי) שנכתב בצורה כזו שעוסק בנושא שלם בבת אחת בכל הסוגיות - הוא חזו"א, עד אז אף אחד לא חשב לעשות זאת, החזו"א היה מעיין בעל עמל התורה מיוחד מאד כידוע אבל מי שינסה לחקות את סדר העיון שלו מובטח לו כשלון, בסופו של דבר הוא יצטרך להתפשר על כל דבר, כל נידון שיעלה במוחו, כל קושיא, הוא יאלץ להמציא המצאות לא ברורות ולא רציניות, בלי מקורות בלי שום מחויבות (כמו שמוצאים בספרים של החקיינים של החזו"א "נראה.. ונראה.. מיהו נראה..").
להשוות לאיך שחכמי הגמרא למדו את המשנה זה יותר ממגוחך!
הגע עצמך: בדברי הראשונים אין אנו מעמידים אוקימתות וחסורי מחסרא כמו במשנה.
ברור שצורת הלימוד השתנתה
מלבד זאת אם מלימוד הלמדני אין שום נפ''מ הלכתי למעשה הרי זה ביטול תורה מוחלט.
א (ונכלל בזה אות ג). אני לא בטוח שזו היתה דרך הלימוד של החזו"א, זו אכן ודאי היתה דרך הכתיבה של החזו"א. כעת תמצא לי מכתב של החזו"א שהוא כותב ללמוד כמו שר"ח גרינמן כותב, דהיינו לא להצמד לנושא של הסוגיא אלא לבחון את הענינים מזוית פרקטית מעשית, אני לא מכיר הנחיה כזו של החזו"א. ידוע שהחזו"א היה מדבר הרבה על כך שצריך לחשבן את הסוגיא, את המהרש"א, לשנן שו"ט ולסכם דינים העולים מן הסוגיא, מה שקורה במכתב הנ"ל זה שמתוך הספר חזו"א מוציאים דרך לימוד, זה נובע מהחקיינות וזה כבר לא קשור לחזו"א זה קשור אך ורק לתלמידי החזו"א. תזכור שהחזו"א לא היה משוגע על החזו"א התלמידים שלו כן משוגעים עליו.שמח בחור אמר:א. מקומם אותי לראות מישהו שכותב מקומם על דרך לימוד שגם לדעתו היא דרך הלימוד של החזון איש. (ואולי מרוב שמרגיז אותך הטוטאליות של תלמידי החזו"א אתה מגיע לטוטאליות הפוכה.
ב. אנשי ההלכה בדורינו כמעט כולם מגיעים מתלמידי תלמידיהון דהחזו"א כך שגם אם נכון שהלומדעס זה דבר חשוב ובעל נפק"מ הלכתית, עדיין פוק חזי...
ג. אני לא מבין למה לדעתך תלמיד של החזון איש אמור להתחשב בדעות של החולקים עליו בדרך הלימוד, (כמובן, במידה וברור שהחזו"א אכן התייחס לנושא, מה שאתה לא חולק עליו)
ג. אם תלונתך על אנשים הנוהגים בצורה טוטאלית כמישהו אחד, אתה יכול לבוא כנגד אותם העושים הכול כהגר"א, שלפעמים כותב כנגד כל הפוסקים לפניו ואחריו, ואעפ"כ יש העושים כמותו. ואולי כנגד אותם העושים הכול כהמשנ"ב, אבל החזו"א היה ממש עכשיו ועדײַן לא קמו אחריו חולקים ברמה שתלמידיו אמורים להפסיק לנהוג כמותו. מה גם שמבחינת תלמידיו, ארץ ישראל היא כמו אתריה דר' אליעזר, מה שאי אפשר לומר על המשנ"ב והגר"א.
יצחק אמר:כידוע הרב שך דאג שהם לא ישלטו על הלימוד לחתנים בפוניבז', הוא דאג להביא אחרים
במחילה, כו"כ נקודות בדבריכם ממש היפך המציאות.שמח בחור אמר:אגרות משה, עד כמה שידוע לי, כמעט ואינו רלונטי בארץ ישראל. וכן הקנה בשם והמנחת יצחק כמעט ואינם רלוונטיים מחוץ לציבור שלהם. השבט הלוי, היה ממש מתלמידי החזון איש. והגרש"ז, אמנם אינו תלמיד החזו"א, אבל למד בדרך די קרובה לדרך המתוארת לעיל, וכיבד את דעות החזון איש בצורה יוצאת דופן.
????????????????שמח בחור אמר:אגרות משה, עד כמה שידוע לי, כמעט ואינו רלונטי בארץ ישראל
יצחק אמר:מכתב מפורסם ומאד מקומם
העיקרון הבסיסי במכתב שצריכים לעיין בנידון של הגמ' כאילו זה נידון שבא לידך ולעיין בכל הנידונים המעשיים שנופלים במחשבה. ואמנם גם הוא מודה שאי אפשר לברר הכל בבת אחת אבל צריך לפחות לפתח במשהו את הנושא. אלו דבריו.
אבל לא נולדנו שלשום וראינו מכל גדולי הדורות רק את החזו"א לומד בצורה כזו, וגם הגמרא והמשנה לא לומדת בצורה כזו, כמה פעמים המשנה אומרת חידוש דין והגמ' שואלת שהרי זה לא יתכן כי יש הלכה כזו וכזו, והגמ' מתרצת שהמשנה מדבר באוקימתא מסוימת. הגמ' מבינה בפשיטות שכאשר המשנה באה לחדש לנו איזה חידוש דין היא לא צריכה להתיחס כעת לכל שאר ההלכות שיש בנושא הזה, לכן אם רק אפשר להעמיד באיזה אופן שלא יסתור את שאר ההלכות אפילו באוקימתא רחוקה אין בזה שום בעיה, כי לא זה הנושא של המשנה. יש לזה דוגמאות רחוקות כמו סכין שנמצאה בי"ד שהגמ' מעמידה כגון שהנשיא היה גוסס וכו', הרעיון הוא שצריך למצא את נקודת החידוש של המשנה ומכאן ואילך כל שאר ההלכות שנוגעות לנושא יצטרכו "להסתדר".
כך למדו כל הדורות, לא ראינו את רש"י מכניס בכל ענין את כל ההלכות שנוגעות לנושא. את התוס' אנו פוגשים יום יום, ורואים בעיניים שהתוס' עשו שתי עבודות, ראשית לחשבן את הסוגיא המקומית, ושנית לחשבן סתירות בש"ס ולהסיק מסקנות, אפשר לראות את אותו תוס' בכמה מקומות. הרי לנו שגם כאשר התוס' עוסקים במכלול הסוגיא עיקר העסק הוא לסדר את הסתירות לכאורה שיש בגמרות השונות (לפעמים התוס' עושים גם בירור הלכתי על נקודה מסוימת) אבל בשום אופן לא נמצא את התוס' מבררים את "הלכות גר קטן". הספר היחיד (לפי מיעוט ידיעתי) שנכתב בצורה כזו שעוסק בנושא שלם בבת אחת בכל הסוגיות - הוא חזו"א, עד אז אף אחד לא חשב לעשות זאת, החזו"א היה מעיין בעל עמל התורה מיוחד מאד כידוע אבל מי שינסה לחקות את סדר העיון שלו מובטח לו כשלון, בסופו של דבר הוא יצטרך להתפשר על כל דבר, כל נידון שיעלה במוחו, כל קושיא, הוא יאלץ להמציא המצאות לא ברורות ולא רציניות, בלי מקורות בלי שום מחויבות (כמו שמוצאים בספרים של החקיינים של החזו"א "נראה.. ונראה.. מיהו נראה..").
הדרכה למעשה: כאשר אתה מתחיל סוגיא תנסה להתרשם מה נקודת הדיון של הסוגיא, כל שאר השאלות תנסה לפתור בהקדם (כמובן שצריך להשקיע בידע בסיסי, ליגמר אינש והדר ליסבר, זה אומר לימוד מקרא עם רש"י והרבה הרבה משניות) עדיף אפילו לקחת שוטנשטיין בשביל לקבל רקע רחב ככל הניתן ומהר מאד להעתיק את כובד המשקל על נקודת הסוגיא, תשתדל להבין מה שכתוב בגמרא ולא להמציא רעיונות לבד.
לדוגמא אם התחלת ללמוד סוגית "גר קטן" אז אל תעסיק את מחשבתך בשאלה מה ההבדל בין אם האבא הביא את הבן שלו לבין אם האמא הביאה את הבן שלה, ואל תעסוק יותר מידי בשאלה למה בי"ד אינם חוטפים קטנים גויים ומגיירים אותם, זה לא נוגע לסוגיא.
יישר. איני מכיר אף א' שמחפש ללמוד בשכיבה, וכו'בשובה ונחת אמר:ואף חזונאיש'ניק אינו צריך ללמוד בדוקא בשכיבה, ולכתוב סימנים ארוכים בלולים מכמה נושאים שונים שהמעיין ילאה למצוא הפתח, ולציין היכן הוא 'שלא בעיון כה"צ', או 'נמצאו בזה עמי עוד דברים' [כש'נמצאו' על אף שמעולם לא נאבדו], וכו' וכו'.
דברי "יצחק" הם לא נכונים, הסיבה היחידה שהזיזו זה רק בגלל שסיפרו להרב שך שהוא משתייך פוליטית לצד הגרח"ג, ועדיין בהרבה ישיבות שנים למדו ולומדים מהספר של הגרי"ב, [זה נכון שהיה שלב אחר המחלוקת הפוליטית שניסו גם להעמיד ביקורת על כמה מהלכות נדה של הגרח"ג.]תלמיד נאמן אמר:יצחק אמר:כידוע הרב שך דאג שהם לא ישלטו על הלימוד לחתנים בפוניבז', הוא דאג להביא אחרים
אני הייתי בתקופה זאת, וזה לא קרה באופן זה, אלא כהפגנתיות ("לכבודו של הרב שך") של בחורי פוניבז' כלפי הרב מגיד השיעור
אבי חי אמר:ככלל, לומר שסגנון ספר חו"ב הוא חיקוי של סגנון ספר חזו"א, זו בדיחה גרועה.
היה או לא היה, זה מזכיר את מה שהיו הלצים אומרים על אותו בחור מישי"ק פוניבז' שהוציא 'קונטרס' מעין קונטרסי הגרחי"ש שליט"א, ובהקדמתו הודה ל"הורי, מורי ועזרתי"אבי חי אמר:(אם תמצא א' שכתב 'נמצאו בזה עמי עוד דברים', תודיעני, בשביל הסקרנות...
התבטאות לא ראויה.יצחק אמר:מכתב מפורסם ומאד מקומם
הכוונה בדבריו היא שצריך להבין את דברי הגמ' בצורה בריאה כדבר מעשי ולא כדברים תאוריתיים מעורפלים,יצחק אמר:העיקרון הבסיסי במכתב שצריכים לעיין בנידון של הגמ' כאילו זה נידון שבא לידך ולעיין בכל הנידונים המעשיים שנופלים במחשבה. ואמנם גם הוא מודה שאי אפשר לברר הכל בבת אחת אבל צריך לפחות לפתח במשהו את הנושא. אלו דבריו.
וידוע מה שאמר הגרחי''ש [היה או לא] לאותו א' שמוציא חוברות עם עימוד דומה לשלו, שאת העימוד הבת שלו עושה...יושב בשבת תחכמוני אמר:היה או לא היה, זה מזכיר את מה שהיו הלצים אומרים על אותו בחור מישי"ק פוניבז' שהוציא 'קונטרס' מעין קונטרסי הגרחי"ש שליט"א, ובהקדמתו הודה ל"הורי, מורי ועזרתי"אבי חי אמר:(אם תמצא א' שכתב 'נמצאו בזה עמי עוד דברים', תודיעני, בשביל הסקרנות...
מאור עינים אמר:הלוא הגרמ"פ הגריש"א והגרשז"א הם כמעט בני דורו של החזו"א,
השנים האחרונים היו צעירים ממנו ביותר משלושים שנה, (וגם הגרמ"פ ב 16 שנה)
אבל מדברים על השפעה לא נתפסת, שכן השפיעה גם על הגריש"א ועוד יותר בסוף ימיו, ועל רבים רבים מתלמידי הגריש"א וכו', אין ענין למנות כרוכלא, אבל קח כדוגמא בעלמא את הגר"צ וובר לא גדל אצל תלמידי החזו"א, אדרבה, וכמה משנתו היא ממשנת החזו"א, הרי בכל השמות שמנית אין מעט שבמעט השפעה עקבית של תלמידים שהולכים בסגנונם, ע"ז מדברים,
אתה לא מחדש כאן כלוםמאור עינים אמר:ולגוף הדברים הגרי"ש עצמו הושפע בלי סוף ממשנתו של החזו"א ספר אורחות שבת מבוסס ברובו על החזו"א ותלמידיו, וכמובן הגר"נ קרליץ ותלמידיו הרבים וב"ד, והרב שך עצמו רצה שבשארית ילכו ע"פ דברי החזו"א, [אני כמובן לא מצדיק מי שחושב שאין זכות דיבור למי שאינו משתייך לתורת החזו"א]
יפה..יושב בשבת תחכמוני אמר:היה או לא היה, זה מזכיר את מה שהיו הלצים אומרים על אותו בחור מישי"ק פוניבז' שהוציא 'קונטרס' מעין קונטרסי הגרחי"ש שליט"א, ובהקדמתו הודה ל"הורי, מורי ועזרתי"אבי חי אמר:(אם תמצא א' שכתב 'נמצאו בזה עמי עוד דברים', תודיעני, בשביל הסקרנות...
איש ווילנא אמר:כל אחד מהדמויות שם הוא אריה בתורה שאפשר לדבר איתו על כל מקום בש"ס בשליטה יסודית בעיון בגמ' ראשונים ופוסקים וכולם מדברים בדרך כלל בישרות ללא עקמימות מיותרת
אני אשמח לשמוע אם יש בעוד מקום משהו דומה לרמה התורנית שם