פתגמים מחכימים

לומד טוב

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
לומד טוב אמר:
אני לא יודע אם מישהו כבר כתב את הפתגם איזה או לא
באותו רגע שנבראת זה היה כי הקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדך (לא זוכר את המקור)
על אותו משקל של פתגם. אפשר להוסיף-
אדם מת, כי הקב"ה החליט באותו רגע שהעולם כבר לא יכול לסבול אותו..
זה לא נכון כי אדם נפטר ל"ע בגלל שהוא השלים את תיקונו העולם הזה וזה הוא דרך העולם
 

לומד טוב

משתמש רגיל
סבא אמר:
"Perhaps the greatest of all illusions, is that life could somehow be better than it is now!"
תרגום-
"האשליה אולי הגדולה מכל האשליות היא, כי החיים יכולים איכשהו להיות טובים יותר מאשר הם עכשיו!"
ד"ר ויינברגר [הוספתי את המקור האנגלי, שיהיה אפשר לבדוק אם התרגום אמנם נאמן לגמרי למקור]
לענ"ד ר' @סבא התכוון לומר שאדם לא יחיה באשליות שחורות ויישבר אלא יזדקף וימשיך קדימה
 

ינון קליין

משתמש רגיל
סלע אמר:
הפתגמים יפים. חוץ מפתגם א שבין השורות ברור על מי הוא נאמר וכלפי מי הדברים אמורים.
נתקן את הפתגם. אי אפשר לומר סברא טובה רק על פי האצבע, אבל גם אי אפשר לומר סברא טובה בלי האצבע.

ובכן, כלפי מי הדברים אמורים?
שמעתי את הפתגם מבנו רה"י שליט"א בהקשר פשוט של הבנת סברות בלימוד (ועד כמה שידוע לי זו הייתה גם כוונת הגר"א שפירא זצ"ל, אע"פ שלא שמעתי ממנו את המשפט הזה, זכיתי לקבל תורה מפיו)
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
לומד טוב אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
לומד טוב אמר:
אני לא יודע אם מישהו כבר כתב את הפתגם איזה או לא
באותו רגע שנבראת זה היה כי הקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדך (לא זוכר את המקור)
על אותו משקל של פתגם. אפשר להוסיף-
אדם מת, כי הקב"ה החליט באותו רגע שהעולם כבר לא יכול לסבול אותו..
זה לא נכון כי אדם נפטר ל"ע בגלל שהוא השלים את תיקונו העולם הזה וזה הוא דרך העולם
האמת שהפתגם נכתב בדרך של הומור קצת.
אבל בהערתך נזכרתי מה שאומרים בעלי המוסר, שפעמים אדם שזקוקים לו הרבים מאריכים ימיו, גם אם בדינו יצא חייב.
כך שהאדם נפטר אינו תלוי דווקא אם השלים את תיקונו הפרטי, אלא גם אם תלויים בו אנשים אחרים.
כל שלאמר זה לא נכון בכלל, לא יהיה נכון לאמר.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
"We can do anything we want to as long as we stick to it long enough."
תרגום:
"אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד אנחנו עקביים בזה מספיק זמן."
ד"ר ויינברגר
 

סלע

משתמש ותיק
לומד טוב אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
לומד טוב אמר:
אני לא יודע אם מישהו כבר כתב את הפתגם איזה או לא
באותו רגע שנבראת זה היה כי הקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדך (לא זוכר את המקור)
על אותו משקל של פתגם. אפשר להוסיף-
אדם מת, כי הקב"ה החליט באותו רגע שהעולם כבר לא יכול לסבול אותו..
זה לא נכון כי אדם נפטר ל"ע בגלל שהוא השלים את תיקונו העולם הזה וזה הוא דרך העולם
זה לא נכון כי אדם נולד כ"ע בגלל שהגיע העת שנשמתו תרד לעולם. בלי קשר לבני העולם.
יש לדברים מקור?
 

סלע

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בסדרת "ממלכה במבחן" (איסתרק מהללאל יוזבד) שזורים המון פתגמים ומשפטים מחכימים בין שורות הספרים.
אם מישהו מחפש פרוייקט... לתועלת הרבים.
מחבר הספר הוא אדם חרדי?
 

סלע

משתמש ותיק
סבא אמר:
"We can do anything we want to as long as we stick to it long enough."
תרגום:
"אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד אנחנו עקביים בזה מספיק זמן."
ד"ר ויינברגר
משפט דמגוגי קצת. לא עולה בקו אחד אם רוח היהדות הצרופה.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
סלע אמר:
סבא אמר:
"We can do anything we want to as long as we stick to it long enough."
תרגום:
"אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד אנחנו עקביים בזה מספיק זמן."
ד"ר ויינברגר
משפט דמגוגי קצת. לא עולה בקו אחד אם רוח היהדות הצרופה.
אכן, הסתפקתי אם להוסיף המילה בעזרת ה' [שבטח לזה הכוונה], אבל יראתי כבר לשנות את הדברים על דעתי.
בזכותך, יש הזדמנות להבהיר את הדברים.
 

אברך

משתמש ותיק
סלע אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בסדרת "ממלכה במבחן" (איסתרק מהללאל יוזבד) שזורים המון פתגמים ומשפטים מחכימים בין שורות הספרים.
אם מישהו מחפש פרוייקט... לתועלת הרבים.
מחבר הספר הוא אדם חרדי?
זו אישה. חרדית. הגב' מיה קינן.
 

סלע

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
סבא אמר:
"לעיתים אלו לא ההבדלים שמפרידים בינינו, אלא השיפוט שלנו זה על זה".
ד"ר ויינברגר
שמעתי בשם החת"ס:
חז"ל משווים את דעותיהם השונות של בני האדם לפרצופיהם השונים.
ולכאורה קשה שאכן בשניהם יש שוני מאדם אחד למשנהו אך מה הדימוי ומה משמעות ההקשר?
ותירץ: כשם שאין אדם בא בטרוניא על חבירו מחמת שפרצופו שונה. כי כך טבע האדם שהוטבע בו מן שמיא בעת יצירתו. ואדרבא, אילו כולם היו דומים היה העולם משעמם וחסר גיוון.

כך גם לגבי דעותיהם של בני האדם!
ואף אחד לא צריך לבוא בטרוניא על חבירו אם הוא חושב לא כמוהו...
מה גם שאם כולם היו חושבים אותו הדבר היה העולם משעמם...
כוונתך לדמות את ד' החתם סופר למשפט הנזכר? החת"ס בא על דרך שכך היא תכלית הבריאה גם אם יש למצוא לזה פתרון, בעל המשפט הנ"ל בא על דרך ההגיון, לאמר שאין באמת הבדל הכל בשיפוט. לשיטתו התורנית של החתם סופר יש הבדל כשם שדעותיהם וכו'.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
סבא אמר:
סלע אמר:
סבא אמר:
"We can do anything we want to as long as we stick to it long enough."
תרגום:
"אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד אנחנו עקביים בזה מספיק זמן."
ד"ר ויינברגר
משפט דמגוגי קצת. לא עולה בקו אחד אם רוח היהדות הצרופה.
אכן, הסתפקתי אם להוסיף המילה בעזרת ה' [שבטח לזה הכוונה], אבל יראתי כבר לשנות את הדברים על דעתי.
בזכותך, יש הזדמנות להבהיר את הדברים.

לי זה דווקא הזכיר את: אין דבר העומד בפני הרצון...
 

סלע

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
סבא אמר:
"We can do anything we want to as long as we stick to it long enough."
תרגום:
"אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד אנחנו עקביים בזה מספיק זמן."
ד"ר ויינברגר


לי זה דווקא הזכיר את: אין דבר העומד בפני הרצון...
גם התוספת "כל עוד אנחנו עקביים בזה מספיק זמן", הזכיר לך את אין דבר העומד..
עוד הבדל שלא שמת לב. אין דבר העומד בפני הרצון עיקר הדגש על "הרצון" שטבע בנו הקב"ה, ואילו במשפט שם הדגש הוא על "אנחנו" ..כל עוד "אנחנו".
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אמור לי ואשכח, הסבר לי ואזכור, שתף אותי ואלמד.
הגשר שהכי קשה לחצות, הוא הגשר בין דיבורים למעשים.
אורחים הם כמו דגים, הם טובים ליום או יומיים.
ביהדות מקובל לומר שהנגינה מתחילה במקום בו מסתיימות המילים...
[בשם העולם]
 

כותר

משתמש ותיק
חדש
הרב מקוצק זי"ע אמר:
"שלח לך אנשים", תשלח ממך את האנושיות, זו המחשבה שעוצרת אותך בעבודת ה' - "זה לא אנושי, זה לא נימוסי".
הוסיף ע"כ האדמו"ר מסלונים שליט"א:
את זה אמר הרבי מקוצק לאנשיו בדור ההוא. שהיו - חצי איש חצי מלאך, איש כזה כשישליך את האנושיות יהיה כולו מלאך.
אך בדורנו - שהאנשים הם חצי איש חצי בהמה. אוי ואבוי אם ישליך את האנושיות והנימוס, הוא יישאר מסכן רק בהמה ...
 

אלימלך

משתמש ותיק
ישנם הרבה אימרות של הקוצקער, מלאי מוסר ודעת וכדאי להביאם.
בשם הרבי מקוצק:
"והיו הדברים האלה על לבבך" ולא כתוב "בלבבך" כי הלב לעיתים סגור, לפיכך ישים את הדברים על הלב וסופם שישתקעו פנימה..!
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
"Anyone who has never made a mistake has never tried anything new."
תרגום:
"מי שלא עשה טעות מעולם, לא ניסה שום דבר חדש מעולם".
ד"ר ויינברגר
נ.ב. זו גירסא של הפתגם הידוע מי שלא עושה לא טועה, אלא שהוא מסייג קצת, ששייך גם לעשות ולא לטעות, אם הכל כמו שהורוך, ואין שום דבר חדש, ואפשר לדרוש זאת גם לשבח, שבאופן כללי אם אדם צמוד להדרכת רבותיו הוא לא אמור לטעות, אם כי כמובן כוונת המחבר הייתה לגנאי...
 

אלימלך

משתמש ותיק
סוג של פתגם.
מי שיש לו פלאפון - לא יכול לברך שלא עשני עבד - הוא כל הזמן 'חייב' לענות
מי שיש לו שיחות ללא הגבלה - לא יכול לברך שלא עשני אשה..
ומי שיש לו פלאפון טמא - לא יכול לברך שלא עשני גוי.
 

אלימלך

משתמש ותיק
הצתת אש בלילה לאדם וחיממת אותו ללילה שלם, הצתת אש באדם וחיממת אותו לכל החיים
 

חסי

משתמש חדש
סבא אמר:
מדברים כל כך הרבה על החשבון במשפטו של הגרש"ז, ומה עם התוכן-
א. האם יש איזה מג"ש בעולם שנוהג כן?
ב. האם יש אפשרות בעולם שלנו מלא הפרוטקציות, שבגינו ומעוד סיבות, יש בשיעור פערי הבנה בגדלים בלתי נתפסים, לישם זאת בפועל?
ג. האם ידוע לנו שכשם שמזיק לבחור לא להבין את השיעור, כך גם מזיק מאוד לבחור, שהשיעור הרבה פחות מרמתו?
ד. האם לקחנו בחשבון, שהנזק לישיבה מבחורים ששומעים שיעור ומרגישים שהוא הרבה פחות מרמתם, כפול אלף אלפים מהנזק לישיבה מבחור שלא הבין את השיעור, הלא מבחורים כאלו שהרגישו שהשיעור אינו מספקם יצאו כל המרידות הגדולות בישיבות, הזלזול ברמי"ם ובשיעוריהם, וכו', ולבסוף גם הבחור החלש יותר בכשרונותיו לא יקשיב לשיעור, כי הרי תיווצר אוירה שהשיעור "לא שוה" ומתאים לחלשים בלבד, ומי שמקשיב לו מעיד על עצמו שהוא חלש, ומי יעשה כן?
ה. ולבסוף, אחר כל זאת, האם אתם מאמינים שהגרש"ז אמר זאת, אני בכל אופן איני מאמין, אא"כ אמר זאת לאדם מסויים במקרה מסויים, ובהכירו את הבנתו של השומע וכו', ולכן אין זה מתאים כלל לאשכול זה שנושאו הוא "פתגמים מחכימים", ואילו זה אינו פתגם, אלא הוראה פרטית, ואת מי שמקבל זאת כפתגם זה לא מחכים אלא...
הרב שטיינמן אמר ש"בכל כיתה 4 תלמידים הכי טובים זה בשביל הכבוד
4 הארבע הכי גרועים זה בשביל העוה"ב
וכל השאר בשביל המשכורת..........."
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
כרם אמר:
אמרתי פעם לאחד: אל תסתכל על חצי הכוס הריקה, הסתכל על חצי הכוס המלאה.
והשיב לי: לפעמים פשוט טעות בכוס, לקחת כוס גדולה מדי.
דרך אגב וסליחה על סטי׳ מנושא האשכול, מישהו שאל םעם את הגה"צ ר"י גלינסקי זצ"ל איך הוא כ"כ שמח על אף הצרות המרובות שהיו מנת חלקו בימי חייו, ענה לט הגר"י - מכיון שאני נמוך אני רואה רק את חצי הכוס המלאה...
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
נ.ב זאת ועוד את המשפט הנ"ל מצינו ברמב"ם, שלא ראה את הזוהר שלא נגלה בימיו ועוד טעמים. כך שהמקור מהזוהר לא מספיק. בפרט שהזוהר תולה דבריו בשם המשנה.
כמדו׳ שיש עוד משפטים ברמב"ם שמקורם לא ידוע לנו אלא מהזהר ויש שרצו להוכיח שכן הי׳ להם את הזהר אם כי אפשר לומר שראם במדרשים שנאבדו ברבות הימים (כמו שיש למאות, אגב,בתחילת הירושלמי יש בהקדמה רשימה ענקית של ספרים ומדרשים שנאבדו מאתנו) ולא בזהר.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
ינון קליין אמר:
השתדלתי לקרוא את כלל השרשור ואני מקווה שאני לא כופל וחוזר על דברים שכבר הובאו (הדברים מסודרים לפי מה שעלה בזכורני תחילה ולא לפי הסדר הכורונולוגי)
א. מה שאי אפשר להסביר בשכל אי אפשר להסביר באצבע (הגר"א שפירא זצ"ל)
איני יודע אם לזה כיונת אבל שמעתי שהגר"נ טרופ זצ"ל לא ׳נפנף׳ בידיו בשעת השיעור כדי שלא יחשבו שהסברא נמצאת באגודל...
 

כרם

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
שעת השנה המתוקה ביותר היא- דקה אחרי צלצול השעון המעורר.
[בשם העולם]
ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא - מים גנובים ימתקו.
שמעתי:
השינה הארוכה ביותר היא: "עוד חמש דקות".
 

באמונתו יחיה

משתמש ותיק
מי שיש לו "למה" שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך.(פ.נ.)
ללב יש היגיון משלו שהתבונה לעולם לא תצליח להבינו.
 

במבי

משתמש ותיק
"האדם מרוב עצים של חכמה לא רואה את יער האמת"
(ויקטור פרנקל)
 

חדא

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
ינון קליין אמר:
השתדלתי לקרוא את כלל השרשור ואני מקווה שאני לא כופל וחוזר על דברים שכבר הובאו (הדברים מסודרים לפי מה שעלה בזכורני תחילה ולא לפי הסדר הכורונולוגי)
א. מה שאי אפשר להסביר בשכל אי אפשר להסביר באצבע (הגר"א שפירא זצ"ל)
איני יודע אם לזה כיונת אבל שמעתי שהגר"נ טרופ זצ"ל לא ׳נפנף׳ בידיו בשעת השיעור כדי שלא יחשבו שהסברא נמצאת באגודל...

צ"ל הגר"ש שקופ
 
חלק עליון תַחתִית