השתמשות בחפץ של אדם ללא רשותו

נושאים שונים

פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

השתמשות בחפץ של אדם ללא רשותו

שליחה על ידי גל גל » 15 יוני 2018, 19:02

בס''ד
השתמשות בעט/טלית של אדם ללא רשותו

פתיחה

נעסוק בשני מקרים איתם אנו נפגשים בחיי היום - יום. הראשון הוא, האם מותר להשתמש בעט של אדם ללא רשותו. מקרה שני 'הרוכב' על גבי המקרה הראשון, מה יהיה הדין במקרה דומה, אבל כאשר מדובר בחפץ של מצווה, כמו טלית, תפילין או ספר קודש.

ייאוש שלא מדעת

הגמרא במסכת בבא מציעא (כא ע''ב) מביאה מחלוקת בין אביי לרבא, האם 'ייאוש שלא מדעת הוי ייאוש'. כלומר, גם כאשר מוצאים אבידה ללא סימן, אסור לקחת אותה עד שתהא ידיעה, שבעלי החפץ התייאשו מאבדתם. נחלקו אביי ורבא, מה הדין כאשר אנו יודעים בוודאות, שהבעלים יתייאשו בעתיד מהחפץ, אך הם עוד לא התייאשו ברגע זה. לדעת אביי אסור לקחת את החפץ עד שהבעלים יתייאשו ממש, לעומת זאת לדעת רבא, מותר לקחת את החפץ מיד, אפילו שהבעלים עוד לא התייאשו, כי ידוע לנו שהם יתייאשו בעתיד.

לא ניכנס לטעמי השיטות, מה שחשוב לעניינו הוא, שהגמרא מקשה עשר קושיות כדי להגיע להכרעה, ולמסקנה למרות שבדרך כלל 'אביי ורבא הלכה כרבא', כאן באופן חריג פוסקת הגמרא כאביי ('הלכה כאביי ביע''ל קג''ם'), וכך פוסק השולחן ערוך (חו''מ אבידה ומציאה רסב, ג).

השתמשות בחפץ ללא רשות

במהלך אחת מהקושיות (השביעית) מביאה הגמרא (כב ע''א) סיפור על אמימר, רב אשי ורב זוטרא שביקרו בבוסתן של מרי בר איסק. האריס שעבד בשדה של מרי בר איסק, הביא להם לאכול מפירות הבוסתן, אמימר ורב אשי אכלו מהפירות, ואילו מר זוטרא לעומת זאת לא אכל.

שיטת התוספות

לא ניכנס להמשך דברי הגמרא, ונתמקד בקושיית התוספות במקום (ד''ה מר זוטרא). התוספות מקשים מדוע מר זוטרא לא אכל?! הרי גמרא מפורשת בבבא קמא (קיט, וכן נפסק בשו''ע חו''מ שנח, ד), שמותר לאריס לקחת לעצמו מפירות השדה שהוא עובד בה, ובלבד שהוא יודיע לבסוף לבעל הבית שהוא לקח, כדי שהוא ינכה לו משכרו. מתרצים בתוספות, שבאמת הוא היה יכול לאכול, אלא שהוא חשש שהאריס לא יודיע בסוף לבעל הבית שהוא לקח מפירותיו, ואכילת הפירות תהיה בגזל.

התוספות מוסיפים דבר נוסף. לא ייתכן שרב אשי אכל מהפירות, מכיוון שהוא סמך על כך שבעל הבית יסכים, כשהוא ישמע שהם אכלו מפירות הבוסתן. הסיבה לכך היא, שרב אשי יודע שנפסקה הלכה כאביי, ומכיוון שלפני שהם אכלו מהפירות, בעל הבית עוד לא נתן להם אישור לאכול, אז גם אם הוא ייאשר לאחר מעשה את אכילתם זה לא יעזור, בדיוק כמו שמוצאים אבידה אי אפשר לקחת אותה עכשיו, ולסמוך על כך שבהמשך הבעלים יוותרו עליה.

עולה מדברי התוספות, שאסור לקחת חפץ על אף שהבעלים יסכימו אחר כך, וכן פסקו המרדכי (אות תכה) ההגהות אשרי (סי' ג'), קצות החושן (רט ס''ק ה) וכך כותב שו''ע הרב (חושן משפט הלכות מציאה ופקדון סעיף ד):

ואפילו ברור לו, שכשייוודע לבעליו שהוא נטלה אזי ישמחו ויגילו מפני אהבתם אותו, אסור לו ליהנות בה בלא דעת הבעלים. לפיכך, הנכנס לפרדס או לגינת חבירו אסור לו ללקוט פירות שלא מדעת הבעלים, אף על פי שבעל הפרדס והגינה הוא אוהבו וריעו אשר כנפשו, ובודאי ישמח ויגיל כשייוודע לו שנהנה זה מפירותיו. מכל מקום, כיון שעכשיו אינו יודע מזה, הרי הוא נהנה באיסור וכן כל כיוצא בזה וצריך להזהיר לרבים שנכשלין בזה מחמת חסרון ידיעה.

שיטת הש''ך

הש''ך (חו''מ שנח, א) חלק על דברי התוספות, וסובר שמותר להשתמש בחפץ של חברו, במידה והמשתמש יודע, שחברו יסכים לו כשהוא יידע שהשתמשו לו בחפץ.
בטעם הדבר כותב הש''ך, שיש לחלק בין אבידה שאין לה סימן, לבין נטילת חפץ מחברו. באבידה ללא סימן, בעלי האבידה לא רוצים לאבד את החפץ שלהם, ובעל כורחם הם מתייאשים, לכן אסור לקחת את החפץ לפני שהבעלים התייאשו. לעומת זאת בהשתמשות בחפץ חברו, בעצם כבר בשעת ההשתמשות, בעלי החפץ היו שמחים בהשתמשות ולא מתנגדים לכך (כך הבין הנודע ביהודה תנינא סי' עז, עיין עוד בשו''ת עונג יום טוב סי' קיא).

לכן לדעת הש''ך מותר להשתמש בחפץ של חברו ללא רשות, במידה והוא יודע שכאשר חברו יידע מכך הוא ישמח, שלא כשיטת התוספות. כמותו פסקו להלכה גם המאירי (כב ע''א ד''ה גלוי) והשיטה (שטמ''ק ד''ה אמימר). כך הבין גם הנודע ביהודה (שם ד''ה ומה) בשיטת הרמב''ם (אישות ה, ח) והשולחן ערוך (אבה''ע כח, יז).

צמצום שיטת התוספות

כפי שאמרנו לעיל התוספות ובעקבותם שו''ע הרב, אוסרים להשתמש בחפץ של אדם ללא רשות. אומנם בשולחן ערוך הרב (שם, סעיף ה') מסייג את שיטתו וכותב, שבמקרה שאדם לוקח מחברו חפץ, והוא אפילו לא יצטרך לעדכן אותו לאחר מעשה שהוא לקח (לא בגלל שהמשתמש פושע, אלא כי באמת לא מקפידים בכך כלל וכלל), במצב כזה גם הוא מודה שמותר להשתמש, וכך עולה גם מהנתיבות (רסז, ד), וכך פסק להלכה בפתחי חושן (גניבה ז, ב) , אומנם מידת חסידות להימנע גם מזה (קיצור שו''ע סי' קפב ע''פ הירושלמי).

עוד סיוג בשיטת שו''ע הרב. בהלכות שאילה (סעיף ה') הוא כותב, שבחפץ שאין בו כלל כיליון (למשל לשבת על ספסל של מישהו, או בסרגל) מותר להשתמש גם בלי לבקש רשות, אלא אם כן דרך בני אדם להקפיד על כך.

לסיכום: במקרים שידוע במאה אחוז, שאין לאדם בעיה שישתמשו בחפץ שלו, עד כדי כך שלא צריכים לעדכן אותו לאחר מעשה, או שמדובר בחפץ שלא נהרס או מתכלה ואין הקפדה על השימוש, מותר מעיקר הדין להשתמש בלי לבקש רשות מפורשת, ומידת חסידות להימנע גם מזה.

במקום שהחפץ מתכלה, או עלול להתכלות או להיפגע (למשל השתמשות ב'מחק' של אדם), וכאשר המשתמש יודיע לבעל החפץ שהוא השתמש בחפציו הוא ישמח, לדעת התוספות אסור, ולדעת הש''ך מותר.

השתמשות בחפץ מצווה ללא רשות

בעניין השתמשות בחפצי מצווה של אדם אחר, יש דין מיוחד. אנו תולים שנוח לבעלים שישתמשו בחפץ שלהם לצורך מצווה, גם אם לא מכירים את בעלי החפץ, ולא יודעים בפירוש שהם מסכימים.

אומנם הגמרא בבבא מציעא (כט ע''ב) אומרת שאסור לאדם להשאיל ספר תורה שהוא קיבל מחברו בהשאלה, אבל כתב הריטב''א במקום (כט ע''ב ד''ה סד''א) שדין זה נוהג רק בספרים, שיש חשש שיתקלקלו במהלך השימוש, אבל בטלית או תפילין שלא יתקלקלו, מותר להשתמש אפילו בלי להודיע אח''כ לבעלים (כמובן בתנאי שהם לא מקפידים).

כך כתבו להלכה הנימוקי יוסף (בבא בתרא מד ע''א בדפי הרי''ף ד''ה אמר המחבר), המרדכי (מנחות אות תתקנ), הרא''ש (חולין, ח, כו), וכך פסקו השולחן ערוך והרמ''א (אורח חיים יד, ד) להלכה:

מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת. הגה: וה"ה בתפילין (נ"י), אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו (נ"י הלכות קטנות).

עוד הוסיף המגן אברהם (או''ח סי' יד, י), שאפילו במקום שהחפץ יינזק מעט, מותר להשתמש בו לצורך מצווה.

אומנם השו''ע והרמ''א כתבו שבטלית מותר להשתמש ובספרים אסור, אך כיום נראה שהדין הפוך, בספרים לרוב אין לאנשים בעיה שישתמשו, בעוד שבטלית אנשים בדרך כלל מקפידים, כפי שכתב ערוך השולחן (או''ח יד, יא), והחכם עיניו בראשו לבחון כל מקרה, האם מותר להשתמש בחפץ.

חשוב לציין את דברי הב''ח, המגן אברהם והמשנה ברורה, שמותר להשתמש רק באקראי, משום שבאופן קבוע בדרך כלל בני אדם מקפידים, ורק במקום שבו נמצא החפץ. כמו כן צריך שהמשתמש יחזיר את החפץ למקומו, כמו שהוא היה בתחילה.

טעם הדבר שמותר להשתמש בחפץ של אדם ללא רשותו, שנוח לו לאדם שיעשו מצווה בממונו (ועיין במשנ''ב או''ח תקפו, ט). אומנם הסבר זה צריך עיון גדול. לעיל ראינו, שהש''ך מתיר להשתמש בחפץ של חברו, משום שכאשר חברו יידע שהוא השתמש בחפץ שלו, הוא ישמח בכך. אותו טעם בדיוק נותנים הפוסקים לכך, שאפשר להשתמש בחפץ של חברו לצורך מצווה, שאילו חברו היה יודע שהשתמשו בחפץ שלו לצורך מצווה, הוא היה שמח. אז מדוע על הש''ך חלקו רבים, בעוד שבהשתמשות לצורך מצווה יש הסכמה בפוסקים?!

נאמרו באחרונים לפחות שתי אפשרויות להסביר את החילוק בין המקרים:

1. בקצות החושן (רסב, א) כתב לתרץ שעל כורחך צריך לומר, שיש דין מיוחד במצווה שמותר להשתמש בחפץ. אומנם הוא סתם ולא פירש, מה הוא הדין המיוחד שמתיר להשתמש בחפץ של מצווה.

2. החזון איש (מעשרות ז, יד) וכן ר' שמואל רוזובסקי (ב''מ כב ע''א סי' טו) תירצו, שמותר להשתמש בחפץ של מצווה, מכיוון שזאת ממש זכות לבעל החפץ ('זכין'), מה שאין כן בשימוש שלא לצורך מצווה. לכן גם התוספות, שסוברים שאסור להשתמש בחפץ חברו לסתם, מודים שמותר להשתמש בחפץ לצורך מצווה .

אפשרות שלישית ופשוטה להסברה היא, שמכיוון שנוח לאדם שישתמשו בממונו לצורך מצווה, זה נחשב כמו חפץ שבטוח לאדם במאה אחוז שהבעלים מסכימים להשתמש, שכפי שראינו לעיל, גם שולחן ערוך מודה שבכה''ג מותר להשתמש.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השתמשות בחפץ של אדם ללא רשותו

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 16 יוני 2018, 21:33

ייש"כ.
בנותן טעם לציין למה שכתב המשנה ברורה (בסימן א') שמותר להשתמש לנטילת ידיים שחרית במים שהכין חבירו אם יודע שחבירו לא יקום עד שימלא לו אחרים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • אהבה ללא תנאי ושנאה ללא תנאי - בפורים ובכל השנה
    על ידי בן של רב » 13 מרץ 2019, 15:20 » ב פורים
    0 תגובות
    110 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בן של רב
    13 מרץ 2019, 15:20
  • השתמשות במחשב הגמ"ח
    על ידי אלימלך » 25 פברואר 2019, 00:00 » ב בית המדרש
    4 תגובות
    166 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בליץ
    26 פברואר 2019, 13:13
  • איך 'תלמיד' וכבר כונה 'רבי' - ואילו 'בן עזאי' ללא תואר?
    על ידי טוב וחסד » 28 יולי 2018, 21:50 » ב בית המדרש
    13 תגובות
    382 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אליהו בורטמאן
    31 יולי 2018, 11:52
  • עזרה| מחפש סידורים (ע"מ) ללא כוונות מהקבלה
    על ידי בחור_צעיר » 07 אוגוסט 2018, 17:44 » ב סידור התפילה
    19 תגובות
    686 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בחור_צעיר
    12 אוגוסט 2018, 13:35
  • הלואה ללא עדים
    על ידי Practic » 14 נובמבר 2018, 13:36 » ב דיני ממונות
    2 תגובות
    120 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי Practic
    14 נובמבר 2018, 14:22

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] | 4 אורחים